תגובות עד כה: 32 תגובות, ב- 18 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 18.  הטריקים של המיינד     Bhagbazzar,  השרון,    04/06/07 09:57 אהבתי את מה שאת כותבת ואני מוצא את עצמי במילים שלך. ואז עצרתי רגע ושאלתי את עצמי את השאלה...האם זה לא עוד טריק של המיינד? האם במקום ההוא המייאש כל כך שאתה תופס עצמך לא מתחדש אפשר למצוא ''גישה אחרת'', להסיט את המבט לעבר ''זהו הרגע, היה כאן ועכשיו''? אני מזהה בעייה לא פתורה - האם זה תלוי ברצון שלי? באיזו שהיא יכולת שלי להסיט את המבט לכיוון אחר? יכול להיות שהיוהרה נמצאת כאן בדיוק במקום הזה, ששינוי מבט, שינוי זווית ראייתי את הדברים, תביא התגברות על תחושת החידלון? זה נשמע לי מוכר מדי, אני מוצא את זה גם באמירה ''הכל אלוהים'' כמו ''היה כאן ועכשיו'', אם אתה לא ממש נמצא במקום שבו אתה רואה שהכל אלוהים אלא רק אומר ''הכל אלוהים'' זאת אמירה מהשפה אל החוץ שאין לה שום משמעות אמיתית. הגב לתגובה זו 17.  איזה יופי!!!     יונתן,  שרון,    01/06/07 22:15 נפלא לראות את החיים בפעולתם ואת הדרך בה הם זורמים,פשוט לכתוב על הקושי להתבונן בקיים והנה פתאום קרה איזה סוויץ' מחשבתי שרואה פתאום המון אפשרויות חדשות. יש בחיים האלה כל כך הרבה לרגעים אני יכול לשכוח את זה או להתבלבל מעוצמתם אבל זה כל הזמן קיים סביבי ובתוכי. תודה על השיתוף. הגב לתגובה זו 16.  תודה     יוסי,  איפה שצריך,    01/06/07 15:23 כפי שכבר הזכירו קודם את שמה את ההבנה שלך בצורה מעולה במילים. תודה הגב לתגובה זו 15.  אז המורים שמדברים על שחיקה יש לפטר מיד     שילמדו משהו,    01/06/07 09:02 הם בטוחים שהכל ידוע להם ושום דבר חדש ובלתי מוכר לא יקרה להם כבר. למרות שהם פוגשים ילדים חדשים כל הזמן. הגב לתגובה זו 14.  לרוזין בתגובה 12. ברור שהגבת כי לפתע היה חשוב לך כיצד דבריך     נקודת מבט שלי,    01/06/07 00:22 מתקבלים ומובנים. כנראה שתגובה מסויימת עוררה את דאגתך. כך בכל אופן זה נראה לי. לדעתי, כתבת שמת את הכתבה לפני הקוראים, עשית את הטוב ביותר שיכלת, ואינך אחראית מרגע זה ואילך על מה שמישהוא אחר חושב או כיצד הוא מתרגם את דבריך. האם זו לא חולשה מיותרת לדאוג מה אחרים חושבים..... סתם כתבתי את דעתי, כי נראה לי שלא היית צריכה להסביר את עצמך..את עושה זאת היטב בכתיבתך.... הגב לתגובה זו          לנקודת מבט שלי- מתגובה 14         רוזין,    01/06/07 09:40 נכון, יש צדק בדבריך. זו חולשה מיותרת לדאוג מה אחרים חושבים, ואני לא חפה מהחולשה הזו. אכן נלחצתי, ובמבט לאחור, קצת באופן מוגזם. אולי משום שאני מאמינה שדרך הלימוד של ימימה היא כל כך נכונה, ולמרות שזה יכול להישמע בומבסטי, אני רואה קצת שליחות בלהעביר את המסר הזה. אבל כמו שאמרת, זה לא רלוונטי, אני צריכה לכתוב את שלי ולשחרר, מבלי לנסות לאחוז באיך שהדברים מתקבלים ומובנים, ואפילו מבלי לנסות לאחוז בתפיסה שזו הדרך הנכונה לכולם. תודה בכל אופן. רוזין הגב לתגובה זו 13.  גם סטוצים יכולים לשחוק     אור בן ארי,    31/05/07 07:41 בעיקר כשהם רבים, חד פעמיים ולא מובילים לשום מקום. למה לקפוץ מקיצוניות לקיצוניות, מידוע להפתעות, משחיקה לסטוצים? כמו להרבה השפעות הנראות לכאורה שליליות לשחיקה יש תפקיד. אולי להתריע שהתנתקנו מהשחקים, או שאיבדנו קצת את השחוק של החיים... האם סטוצים הם התשובה? כן, כל רגע מביא עימו משהו חדש, אפשרויות שעוד לא התגלו ואנו נוטים לאבד עם השנים את היכולת להיות שם רעננים וחדשים כמו כשהיינו ילדים. האם הילד שבנו אבד? עכשיו אנחנו מבוגרים אך האם עלינו לשכוח ולהעלים את הרגע הקודם כמו ילדים? האם לעלווה בעץ יש קיום ללא הענפים, הגזעים והשורשים? האם להווה ללא עבר יש עתיד? מזל שהטבע יציב ולא מעלים בכל רגע את כל מה שהיה לפניו ועם זאת הוא עדיין ערוך ופתוח במלואו לחדש. ואולי יש לנו מה ללמוד ממנו ולראות כשמשהו נמצא במיטבו החדש מחפש אותו... הגב לתגובה זו 12.  חשוב לי להבהיר!!     רוזין,    30/05/07 22:24 יש לי חשש שעלולה להיוצר אי הבנה בעקבות הטור הזה וחשוב לי להבהיר: אין לי ספק ולו הקל ביותר, לגבי נכונותם ומופלאותם של לימודי ימימה. הלימודים הללו הם עבורי תורת חיים. מה שניסיתי להעביר בטור הזה, הוא שהשחיקה יכולה לחלחל לכל תחום, אם נתפסים לסוג של יוהרה ומתחילים להתייחס לדברים כברורים, ידועים ומובנים מאליהם. מה שנדמה לי בהתחלה כשחיקה, מתגלה כניסיון עצל לשכפל רגעים. רוזין הגב לתגובה זו          אל תתנצלי         גתית,    31/05/07 10:58 זה נשמע כאילו שאת פוחדת להודות בפני עצמך על רגעי חולשתך.. זה סימן לא טוב, כי רגעי חולשה יש לאנשים כל הזמן גם אם הם עוסקים באהבה אולטימטיבית או אפילו הורות. האם זה סימן שנכנסת למערבולת כובלת המכונה בעגה המקצועית בשם ''סגירות כתית''? תזהרי מזה. אפילו ימימה לא רוצה אותך משועבדת לימימה. הגב לתגובה זו              לגיתית             רוזין,    01/06/07 09:49 לגבי החולשה, את צודקת. ראי תגובתי למגיב/ה 14. לגבי ה''סגירות הכתית'', אני רוצה לומר לך שמעולם לא הייתה לי חירות מחשבתית, כמו מאז שאני לומדת ימימה. ואכן אמרת נפלא: '' אפילו ימימה לא רוצה אותך משועבדת לימימה''. או במילותיה של ימימה: ''קשר עם החומר ולא תלות במעביר''. כנראה שימימה (הדרך, לא האישה) יכולה להכיל את הספקות שלי, הרבה יותר ממה שאני יכולה, בשלב הזה. רוזין הגב לתגובה זו          האם זו יוהרה? נקודת מבט אחרת.         אורנה,    31/05/07 10:56 זה נכון שתמיד יש רגע חדש וטרי ותמיד יש בכל מקום, גם במקום המוכר, לימוד חדש. יחד עם זאת, אני ממשיכה את מה שכתבתי בתגובה 10, למדת ועברת כברת דרך בשיטה מסויימת, הפנמת את הדרך ועתה היא חלק ממי שאת, לכן דברים נראים מוכרים, ידועים וברורים. הם כבר לא חידוש מסעיר אלא חלק ממך. בעיני זו אינה יוהרה להכיר בכך. אפשר להכיר תודה על כל מה שהתווסף לפנימיות שלך תודות למעיין הזה ובענווה ובשמחה לראות איך הנפש שלך הפנימה את הדברים עד כי הם ניראים מוכרים וידועים וכמעט מובנים מאליהם. יש מקום גם לנכונות להכיר בכך , להכיר תודה גם לעצמך על הדרך שעברת, מבלי לחפש בנרות מדוע מה שאת מרגישה הוא דווקא נקודת חולשה. לפעמים יש לי הרגשה שבתרבות ההתפתחות הרוחנית יש יותר מדי חיפוש של ''מה אני צריך לתקן'' ופחות מדי לגיטימציה פשוטה להקשיב לעצמינו. בכל אופן זו דרך הסתכלות נוספת לבחירתך. הגב לתגובה זו              לאורנה             רוזין,    01/06/07 10:13 נכון, במקרים מסוימים, שחיקה יכולה להיות סימן לכך שהגיע הזמן להמשיך הלאה, וכל מה שאת אומרת נכון. זה לא המקרה במקרה הזה. במקרה שלי, הרגשתי שהיה בזה סוג של התנשאות, הרגשה שאני כבר יודעת הכל, כותבת טור, מגיעות לומדות חדשות שמעריצות אותי, פתאום הייתה לי תחושה של ''הגעתי'', שאין כבר מה לחדש לי. הסתבר לי שיש. יכול להיות שבעתיד אני ארגיש אחרת. רוזין. הגב לתגובה זו 11.  ומילים אלו     -מר,    30/05/07 22:23 מילים אלו לא היו יכולות להאמר בבהירות כה רבה ודיוק פנסטי אלא אם כן היית לומדת ימימה. יש לך ממה להתלהב אם את רואה את החיים בכל כך הרבה מימדים - (גם אני בתור תלמידת ימימה מזה 6 שנים ועדיין בתולית ומתלהבת למרות הדרך הארוכה ויפה כל כך שעשיתי). מימדים אלו נבנו רק בזכות ימימה שנותנת כלים רוחניים גשמייים לחיות את החיים באופן הברור , פשוט ומדוייק ביותר. נראה לי שאת לא מבינה שאת פשוט בהתנגדות לחלקיק מסויים שעדיין לא מצאת לו ההגדרה הנכונה - ומילת התחליף הזמנית היא שגרה. המילד המדוייקת עוד תגיע - אבל אל תזנחי. לא סתם הגיע גם הרגע הזה. הגב לתגובה זו 10.  השחיקה יכולה להיות גם מסר     אורנה,    30/05/07 21:54 מהנפש שלך, שקיבלת מהשיטה/מהקבוצה/מהמורה/מהדרך המסויימת הזו את מה שהיה נכון לך לקבל עד כה ושזה הזמן להמשיך הלאה. אין זה אומר שצריך לקפוץ עכשיו לשיטה אחרת או לסדנא אחרת. אפשר פשוט רק להקשיב פנימה ולסמוך על הנפש והנשמה שהן יוכלו להוביל אל סימן הדרך הבא שלך. המחויבות החשובה בעיני היא המחויבות להתפתחות האישית ולא המחויבות לשיטה מסויימת. אם את לא מאלה שמכורים לריגושים למען הריגושים, הרי המצאות הריגוש או העדרו הוא סימן דרך חשוב מהפנימיות שלך. הריגוש, ההתלהבות, הניצוץ בעיניים הוא התמרור שיכול לסמן לך את הדרך האישית שלך. נקודת מבט נוספת, כאשר אנו מצפים משיטה מסויימת להיות המוביל המרכזי אל האמת הפנימית שלנו, מגיע הרגע שבו מבינים שכל שיטה היא רק גלגלי עזר ושהיא לא יכולה להיות המקפצה. רגע זה הוא הרגע שבו עלולה להתנחל האכזבה, השחיקה או העדרו של ניצוץ ההתלהבות. המקפצה מתרחשת ברגע ההבשלה בלי קשר לשיטה זו או אחרת. (השיטה יכולה לעזור ביצירת ההבשלה אבל לא לגרום להבשלה). מכאן שהשחיקה מדרך מסויימת היא מעין התפקחות בריאה, והיא מדרבנת אותנו לעשות את הצעד הבא הנכון לנו באופן אישי ולפעמים כבר בלי גלגלי עזר. הגב לתגובה זו          ממש נכון         אור בן ארי,    31/05/07 08:25 עם ראייה מאוד פשוטה ובריאה. הגב לתגובה זו 9.  ימימה זאת לא שיטה     מאחת שיודעת,    30/05/07 21:48 כנראה שיש ללימוד עוד מה לחדש לך הגב לתגובה זו          לא הבנת את המאמר  ל"ת          אחת שיודעת,  לקרוא,    30/05/07 22:36 הגב לתגובה זו 8.  יופי     muffin man,  ת''א,    30/05/07 20:24 נהדר בדיוק מה שהייתי צריך ברגע זה, קריאת השכמה מחרמנת על הרגע הזה, עכשיו. הגב לתגובה זו          ושוב אמן למחרמן!  ל"ת          o,    30/05/07 22:29 הגב לתגובה זו 7.  להתמיד בהתלהבות     Jaqueline 20,  Arad,    30/05/07 18:06 In english it is called :Enthousiasm . En = bifnim Thou = theos =Elohim siasm = te'husha To feel God's presence IN you.. One should master the art of coexisting continuously and harmoniously with the most high .Nothing on earth was realised without the feeling of enthousiasm .We , therefore , shall assiduously fight against that monster :called 'HERGUEL'' that kills our ambitions הגב לתגובה זו          shehela         Rona,  Ca,    30/05/07 21:54 ma ze ''herguel'' הגב לתגובה זו              Herguel means Habit,that makes U to get used to ...i  ל"ת              Jaqueline,    31/05/07 10:54 הגב לתגובה זו 6.  כמו כולם, למעשה זה נקרא     הייתי שם,    30/05/07 17:44 תקופת ירח דבש לפי אסכולה אחת או כוחות ההתחלה לפי אחרת, וזה מופיע בכל התורות הרוחניות כמשהו ששיך לאנושיות ובא להקשות עלינו להגיע להארה. וכמובן שזה משתקף בכל תחומי החיים: עבודה, יחסי זוגיות לימודים וכו'. הגב לתגובה זו          אם היית שם, סימן שאתה כבר מואר?...         אני פה,    30/05/07 19:56 למה מה ששייך לאנושיות בא להקשות עלינו להגיע להארה? אולי דווקא מה ששייך לאנושיות הוא ההארה? אחרת - איזו הארה אתה רוצה? ישויות אנרגטיות בתדרים גבוהים? ההארה זה אנושי, כאן, בגוף ובבשר הגב לתגובה זו 5.  ולפעמים חוסר התלהבות     שלגיה,    30/05/07 17:06 זה סימן שהמקום כבר לא מספק והגיע הזמן להחליף מורה. גם זה קורה. כל התקשרות טוטאלית, חסרת גבולות נוגדת את העקרון הבסיסי שבחופש הבחירה. וחשוב לבחור באפשרות מתוך כמה בחירות אפשריות... הגב לתגובה זו 4.  המחשבות שלנו הן חומריות     גולן,  ניו יורק,    30/05/07 15:54 ולכן הן מתעייפות, נשברות עד שאת מקומן ממלאות מחשבות חדשות וככל שהחיים חולפים, כבר אין חדש תחת השמש, כל מחשבה מתחילה להיות דומה לזאת שלפניה, הגוף מתעייף, הלב זועק. במקרה הגרוע, האדם מתאבד, במקרה הטוב זה מסתיים בדיכאון ואיבוד החשק לחיות מה שלא ממש שונה מהתאבדות ולכן הפתרון היחיד הוא הרוח, רוח כשמה כן היא, רוח והיא לעולם רעננה, טריה ומחפשת להתבטא, היא לא יודעת עייפות ולכן היא קיימת לנצח. הגב לתגובה זו 3.  אהבתי...''רגע כסטוץ חד פעמי..''     אור לוי,    30/05/07 15:17 חזק...לחיות את הרגע... ימים מופלאים ומוצלחים, ימים מלאים אהבה ושלווה, אור הגב לתגובה זו 2.  כתבה יפה     MOSHE,    30/05/07 14:31 אני מלא הערכה על פתיחות הלב.את פשוט כתבת מה שהרבה אנשים מרגישים וחושבים. נהנתי בעיקר מהשפה העשירה.והיפה מעריץ הגב לתגובה זו 1.  למקרא השורות הראשונות קפצתי לתוך הכתבה     קולינס לפני,    30/05/07 12:20 באותה התרגשות מוכרת ומרגשת של לפני אותה פגישה שעדיין רק הדימיון עובד והקולינס מחלחל בעדינות על מנת ליצור את המצב המנטלי המתאים של הלפני... אבל לא על זה מדברים, וחבל....אולי בכתבה הבאה... לעומת זאת השחיקה הלימודית הכה מוכרת מכה גם באחרים וטובים, הוריי ותודה לאל, אני לא היחיד,נ ה ד ר נ ה ד ר ...אבל אני גיליתי את התרופה והשיטה לשמר את הראשוניות ההתרגשות, כן כן ישנה שיטה, בנוסף לסטוץ של של הרגע הזה הראשוני המעניין והמסתורי... לשיטה קוראים סלף דיספלין והמצאות תמידית בתרגול, כל הזמן ובכל רגע, מרגע שמתעוררים עד לרגע שנרדמים. החשוב המעורר והקשה ביותר זה להגיע למודעות למוות, אוי כמה שזה מטיס לתוך המסתורין של המיינד, כמה שזה מרגש ומעורר, כמה שזה רוחני,...כל שנייה בלא מודעות זו זה כלל לא חיים אפילו אם אתה ''מחבק'' או אוכל קרמבו מהבוקר עד הבוקר שלמחרת... וכן החשוב ביותר כמובן ההחלטה, די נמאס לי מללמוד ולקרוא ולשנן, אני רוצה לחוות לחוות ולחוות, כל שנייה של חיים ללא החוויה האמיתית זו שניית חיים של שינה חסרת תועלת ומשעממת שעברה בלא שום משמעות וכאילו לא הייתה....איזה ביזבוז איזה יאוש.... הגב לתגובה זו          תגובה נפלאה... :-)         אור לוי,    31/05/07 00:11 ''...כל שנייה של חיים ללא החוויה האמיתית זו שניית חיים של שינה חסרת תועלת ומשעממת שעברה בלא שום משמעות וכאילו לא הייתה..''. חזק. ימים נפלאים ומוצלחים, ימים של חוויות ,פשוט להיות. אור לוי הגב לתגובה זו          אמן!  ל"ת          o,    30/05/07 22:28 הגב לתגובה זו          כל כך נכון. איזו תגובה יפה :)         איילת,    30/05/07 14:29 תודה. הגב לתגובה זו