תגובות עד כה: 142 תגובות, ב- 53 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 53.  כיצד תבחן את נכונותן של תפישות חיים ותאוריות שונות ?     אדם,    12/07/07 17:16 כיצד תבחן את נכונותן של תפישות חיים ותאוריות שונות ? http://eip.eliadcohen.com/?key=129 מהי השלמות ? כיצד להשיג אותה ? ומה יוצר טעויות וחסרונות ? http://eip.eliadcohen.com/?key=150 הגב לתגובה זו 52.  ראיתי את התמונה שלו, הבעה של יודע הכל בחיים.  ל"ת      חכמת הפרצוף,    26/05/07 10:11 הגב לתגובה זו          אז בגלל זה         בן,  צפון,    26/05/07 18:54 הוא כותב את המאמרים היותר אינטליגנטיים כאן. אם רואים לו על הפרצוף שהוא יודע, ואם רואים לו על המאמרים שהוא יודע - אוליי הוא באמת יודע. חוץ מזה - זה בטח עדיף על אלו שיש להם הבעה של לא יודעים כלום בחיים, לא? אני קצת לא בקיא בחכמת הפרצוף אז אשמח לתשובה כנה, אמיתית וחכמה. הגב לתגובה זו              לקבוע מהו מאמר אינטיליגנטי. תסכים איתי שצריך להיות  ל"ת              קודם אינטיליגנט,    26/05/07 19:50 הגב לתגובה זו                  מסכים בהחלט                 בן,  צפון,    26/05/07 21:07 כנראה בגלל זה לא הצלחת לקבוע ואתה מבהיר את זה כשאתה כותב אינטיליגנט ולא אינטליגנט ועוד בצורה תחבירית מחפירה. :-) הגב לתגובה זו                      לפני נתוח תחבירים                     הצחקת אותי...,    26/05/07 22:51 רכוש לך השכלה כלשהי לפני שאתה מורח פה כל-כך הרבה שטויות בטונות ומרוב שעמום אינטלקטואלי, תגובותיך חלולות... אך אתה ממשיך לזעוק אני פה! אכן דבקות במטרה במנטרה ובגורויים. הגב לתגובה זו                          :-)                         בן,  צפון,    26/05/07 23:11 אני מריח שווארמה? הגב לתגובה זו 51.  להחזיק את כל הצדדים     נרי בר-און,  ת''א,    25/05/07 22:17 שלושת הגדולים - אמת יופי מוסר (ומערכת). זה יפה תודה הגב לתגובה זו          אתה אובססיבי  ל"ת          השכיין,  שלא ישיין,    26/05/07 03:42 הגב לתגובה זו 50.  יש לי שאלה תומר     יוד,    25/05/07 00:37 האם לבודהיזם יש חזון כלשהו? אני שואל את זה כי לכל גישה רוחנית, או פילוסופיה קיומית, יש חזון כלשהו, או נקודה נישאפת (שאיפה). האם יכול להיות שלבודהיזם אין חזון? האם יכול להיות שהבודהיזם כל כך פאסיבי, עד שהגיע למצב שידיו אינן אוחזות במושכות? האם הבודהיזם אינו שודד את תרבות האדם, ובעצם הוא מתפקד כמעין קבצן שנהנה מהשיירים שהישגי התרבות מזמנים לו? ואם למקד את השאלה: אילו היה רק בודהיזם בעולם. האם לאדם היתה שאיפה? אני מאוד אשמח אם תתיחס לשאלתי. הגב לתגובה זו          יוד שלום,         ת.פ.,    25/05/07 09:00 אני חושב שראשית צריך לזכור ש ''הבודהיזם'' הוא ודאי לא דבר אחיד, ואפילו לא דבר שנגמר ואפשר להביט עליו ברטרוספקטיבה ולסכם אותו. גם אם בכל זאת נביט אחורה (טוב, מה כבר יש לנו לעשות?) נראה שחזון הבודהיזם המוקדם, התרוואדה, שונה מזה של המאוחר יותר, המהאיאנה. אתה בטח שמעת על אידיאל הבודהיסאטווה, שהתפתח בזרם האחרון, ושבו האדם נשבע לוותר על השחרור הפרטי שלו ולהקדיש את חייו לעזרה לכל היצורים החיים להיחלץ מהסבל שכרוך בקיום בלתי מואר. אז הנה לך כבר אידיאל שיכול לתפקד כחזון (''לו כל בני האדם יעזרו לכל החי...'' או ''לו כולם היו נחלצים מהסבל...''). בווריציות יותר מודרניות של האידיאל הזה הוא מתורגם לחזון חברתי, כאשר כל מני קהילות בודהיסטיות ברחבי העולם מתרגלות מה שנקרא ''Engaged Buddhism'', כלומר תרגום של תובנות הבודהיזם למעורבות ועזרה בקהילה, מתוך הנחה שפעולות כאלה משלימות את תרגול המדיטצייה הפורמלית, שהוא, כפי שכתבתי בתגובה מטה, רק מרכיב אחד מתוך הדרך הבודהיסטית (יש האומרים בסך הכל שמינית, שכן הדרך שהציע הבודהה כוללת כידוע שמונה נתיבים, והאחרים מדברים על מוסריות ומני התכוונות). גם בזמנים עברו בודהיסטים היו מעורבים חברתית, כאשר המעורבות שלהם התבטאה בספקטרום שלם של פעולות, שאת הקצוות הקיצוניים שלהם ניתן לראות בתמיכה ולימוד של לוחמים בימי הסמוראים ביפן, ובניסיון למניעת לחימה על ידי צעידה שקטה של נזירים בודהיסטים בלב שדות קרב (למשל בזמן מלחמת ויאטנאם). ברור לך שלבד מכל אלו רוב רובו של הבודהיזם, בעבר וגם היום, הוא פשוט דת עממית שאינה שונה הרבה מכל עבודת אלילים שמבקשת תמיכה בבעיות היומיום ושיכוך הפחד מהמוות. כאן ה''חזון'' הוא זה שמשותף לרוב האנושות: פשוט לחיות טוב. בכלל, מספר הבודהיסטים שמתבודדים במערה ועושים כל היום מדיטציה תמיד היה קטן מאוד, ולא צריך לתת לאתוס הזה להשתלט על כל התמונה שיש לנו של הדת העשירה הזאת. אז חזון יש, ו''שאיפה'' ודאי אפשר למצוא בכל סוג של בודהיזם: השאיפה לנירוונה. זה לא מובן מאיליו? אם לא היתה שום שאיפה לדרך הזאת יש לי ספק אם אפשר היה בכלל לקרוא לה דרך. אבל אתה אולי חושב שנירוונה היא מעין כיבוי של האדם או סוג של שלמות פאסיבית בה האינדבידואל מוריד עצמו לדרגה של צמח, ולכן זה לא נחשב ממש כשאיפה, אלא אולי אפילו ההפך משאיפה. נכון שהיתה דעה כזאת בבודהיזם המוקדם. בהחלט. אבל היא לא היתה הדעה היחידה (ואפשר גם להתווכח על המקור שלה, אם מהבודהה עצמו או מהשפעות הינדיות על הבודהיזם המוקדם). בכל אופן, הבודהה בחייו ודאי לא היה פאסיבי: הוא הקים מסדר של נזירים, נדד ברחבי הודו ולימד אנשים רבים, הפיץ את תורתו והתווכח אודותיה עם כל מני חכמים, וידע גם לעשות סדר בתנועה שהקים כאשר פרצו בה מרידות ומשברים. האמת היא שלומר שהבודהיזם הוא ''פאסיבי'' מצלצל לי כמו הביקורת הישנה נושנה של ראשוני החוקרים, מין סוג של אוריינטליזם שטחי שנובע לא רק מחוסר הבנה, אלא מחוסר רצון להבין. זה נכון שיש אתוס של פאסיביות שעובר בבודהיזם, שאותו הוא ירש מבית גידולו ההינדי, אבל לומר שבזה מסתכמת דרך החיים הזאת (כמו גם, אגב, דרך החיים ההינדית, שהיא עוד יותר עשירה וצבעונית מהבודהיזם) נראה לי כמו ניסיון לפתור את עצמנו מבדיקה אמיתית של עניין מפני שבדיקה כזאת נראית לנו מעייפת או מאתגרת מדי. מה שכן, אני די בטוח שאתה יכול להסיר דאגה מלבך: לעולם לא יהיה רק בודהיזם בעולם. הגב לתגובה זו              תודה על התשובה המפורטת.             יוד,    25/05/07 10:58 ככל שאני לומד יותר על הבודהיזם, אני מבין עד כמה הוא גמיש. ואולי זה בעצם יסוד הבעיה, ומה שגרם לי לנסות ולברר את חזונו. הבודהיזם הוא ''השקפה פלסטית'' שמתעצבת ביד היוצר. כל מי שבא במגע עם הבודהיזם גוזר על עצמו להיות פרשן. מה שהופך (לטעמי) את הבודהיזם לראדיקלי מיכדי שיוכל ליצר חזון. הבודהיזם הוא כאילו אידילי מידי. הוא אינו מתחשב בבעיות המאוחרות של האדם המודרני. אבל זה שהבודהיזם אינו מעשי, זה לא אומר שהוא אינו בר מזיגה עם הפילוסופיה המערבית. ואולי זו המשמעות הגדולה ביותר שלו: לשמש כמעין הינומה על פרצופה המכוער של הכלה המערבית שלנו... שוב תודה, ושבת שלום. הגב לתגובה זו 49.  טוב, רע ואחדות ב'     manipulon,    24/05/07 15:15 הנושא השני בכתבה, למיטב הבנתי, הוא העיסוק בטוב ורע. על פי סיפור הבריאה- חטאם הקדמון של אדם וחווה היה אכילה מ''עץ הדעת טוב ורע'' (ולא מ''עץ הדעת'' כפי שנהוג לחשוב). כלומר גן העדן נעלם ברגע שהתעורר המנגנון במוח האדם הממיין כל חוויה וכל התרחשות לטוב ורע, מועיל ומזיק, נעים ודוחה- או כמו שבודהה קרא לזה- ''מעגל התשוקה והסבל''- כל החיים עוברים עלינו בנסיון לברוח מהרע וברדיפה אחר הטוב מבלי שנבין שגן העדן האמיתי נמצא ממש מעבר לפינה ושהדבר היחיד המפריד בינינו הוא אותו מנגנון שמטרטר לנו כל הזמן שמשהו לא בסדר. קיימות 2 גישות הפוכות ומשלימות ללימוד שליטה באותו מנגנון: נדמיין שומר העומד בשער ומחליט מי יעבור ומי לא. הדרך לנטרל את השפעתו היא לאלף אותו לתת לכולם להכנס או לא לתת לאף אחד. אם נחזור לשכל- הוא חייב להגיב ולתת ''הערכת מצב'' לגבי כל התרחשות, גירוי או מחשבה, ומכוון שאי אפשר לכבות אותו לגמרי (אולי אפשר- אבל זה שלב מתקדם יותר)- הדרך לבטל את השפעתו היא לאלף אותו לדחות בביטול את כל החוויות או לקבל את כולן בברכה. שתי האופציות טובות באותה מידה ושתיהן פועלות באופן דומה (וגם אפשר להשתמש בהן במקביל)- אם הכל טוב או הכל רע, הרי שבהעדר הערך הנגדי השיפוט הערכי מתבטל ונוצר שויון נפש בפני כל הנסיבות החיצוניות (הציניים יקראו לזה אפאטיה). כך למשל צומות, שתיקה, סיגופים ומדיטציה מול הקיר הלבן הם ביטוי לגישה המאמנת את המוח לדחות האחזות בגירויים חיצוניים ואילו טאנטרה, טראנס, שאמאניזם וטכניקות אקסטאטיות אחרות הן ביטוי של התמזגות טוטאלית של האישיות אל תוך החויה עד להעלמות החווה והישארות החוויה בלבד. בשלב מתקדם יותר של התהליך הזה עולה בעיה חדשה- אם הכל אותו דבר ואין עדיפות לכלום- מהיכן מגיעה המוטיבציה לעשות משהו בכלל? קרלוס קסטדה כתב: ''לוחם חייב לדעת קודם כל שמעשיו חסרי תועלת, ובכל זאת להמשיך כאילו אינו יודע. זו הבלות מבוקרת של שאמאן....שום דבר אינו חשוב ממשנהו, לוחם בוחר בכל פעולה שהיא, ומוציא אותה אל הפועל כאילו שזה איכפת לו. הבלותו המבוקרת גורמת לו לומר, שמה שהוא עושה אכפת לו, וגורמת לו לפעול כאילו שזה איכפת, ובכל זאת, הוא יודע שאין הדבר כך.'' באומץ רב אולי נתגבר על כוח המשיכה של אמונותינו ונעיז לרחף בחלל הלא ידוע שבין היש והאין. איש לא ישגיח עלינו שם ולא ידאג לשלומנו, אך רק שם נהיה לגמרי חופשיים. וכמו חלקיק האור המקבל איכות של חומר או אנרגיה בהתאם לציפיות הצופה בו- כך יקבלו מעשינו משמעות רק מתוך בחירתנו המודעת להעניק להם אותה. הגב לתגובה זו          גן-עדן אם כן,         הערות לחלק ב',    25/05/07 17:44 מצטייר כמצב של 'אין שכל, אין דאגות'. אלוהים לעומת זאת, כ ן מבורך בידיעת הטוב והרע, שהרי האיסור על אכילת הפרי הוא כדי שלא יתקיים חלילה ''והייתם כאלוהים''. עם אכילת הפרי האסור, האדם למד להבחין בין טוב לרע, כלומר רכש לעצמו תכונה אלוהית ולמד להכיר פן של ה מ צ י א ו ת שקודם לכן היה ניסתר מעיניו, ורכש מודעות עצמית (הסתכל על עצמו לראשונה והתבייש בעירומו). השאלה שנשאלת היא, לאחר שהאדם למד כבר להבחין בין טוב לרע ורכש לעצמו מודעות עצמית, האם הוא יכול עדיין להביט על גן-העדן של חוסר השיפוטיות ולשאוף אליו, או שהוא אינו יכול שלא לראות בו מצב של עיוורון ? כי מסתבר שגן-העדן של היעדר השיפוטיות והיעדר ההבחנות, והתפתחות רוחנית (להיות, ולו רק במידה כלשהי, כאלוהים), הם שני דברים שונים בתכלית, ואף מנוגדים. וגם יכול מאוד להיות שהחיפוש אחר גן העדן ה ה ו א, מרגע שהאדם למד להבחין בין טוב לרע, כבר אינו יכול להיות יותר מהונאה עצמית כפי שציין בן, תעלול היפנוטי שאנחנו מעוללים לעצמנו, כשעצם המשחק בחוסר שיפוטיות אינו יכול לנבוע אלא משיפוט. מצד שני, מי שמצליח באמת שלא לראות את התעלול הזה שהוא מעולל לעצמו, חייב את הצלחתו ליכולת שלו לצמצם את המודעות העצמית שלו במידה רבה (לא להבחין בהיותו עירום), ובזאת הוא כבר מצליח לשחזר במידה כזו או אחרת את התנאים של גן-העדן הקדום שנוסחו בשורת הפתיחה. אז אולי בכל זאת יש לנו סיכוי ? מסתמנת חלוקה גסה בין שני גני עדן. זה שהיה כזה מתוך חוסר ידיעה וחוסר הכרת המציאות, וזה שיכול אולי להיות, אבל רק דרך עשייתם של אלו שישמרו על ה ה י ש ג של כושר ההבחנה בין טוב לרע, ובזכותו יישאפו אל הטוב. אם כך, אז נא להסתדר בבקשה בשתי שורות. הגב לתגובה זו              מסכים - מעולה ומדויק!  ל"ת              מושון,    26/05/07 23:17 הגב לתגובה זו          רגע..         בן,  צפון,    24/05/07 22:35 עצם זה שאדם מנסה לאלף את המוח שלו לדחייה של חוויות, מצביע על כך שאותו אדם מונע למען מטרה עתידית שנוצרה אחריי שפיטה חיובית של אותה מטרה, קרי, הארה. מכאן - אילוף המוח לדחייה היא אשלייה מתוחכמת של המוח. עצם זה שאדם מנסה לאלף את המוח שלו לקבל את כל הדברים בברכה מצביע על שפיטה מוקדמת של דחייה, אותו אדם מונע מהפחד של אותה חוויה שהוא דחה, בדרך כלל השפיטה של חווית המוות העתידית. מכאן - אילוף המוח לקבלה שהכל מגיע בברכה היא אשלייה מתוחכמת של המוח. מי שמנסה לבטל את המנגנון הזה לגמריי יכול לעשות את זה רק כשממש לא אכפת לו אם לדחות או לקבל חוויות, כשממש לא איכפת לו להגיע או לא להגיע להארה כשממש לא איכפת לו אם למות או לא למות וכשממש ולא אכפת לו אם לבטל את המנגנון הזה או לא. בקיצור, מי שמגיע למצב שהוא מבטל את המנגנון הזה יכול להגיע למצב הזה רק כשהוא כבר ביטל את המנגנון הזה. פלונטר רציני אה? יש עוד דרך.. לתקוע אותו, להציג לו סיטואציה מהותית שיכולה בו זמנית להישפט כחיובית ושלילית, שבעצם בכלל לא יכולה להישפט ע''י אותו מנגנון. עכשיו שאלה אישית - היית בשער? שרת עם הכרובים? הרגשת את להט החרב המתהפכת כשהיא מתנפצת? הגב לתגובה זו          זה לא נכון         מושון,    24/05/07 16:55 אני מתכוון ל- ''וכמו חלקיק האור המקבל איכות של חומר או אנרגיה בהתאם לציפיות הצופה בו- כך יקבלו מעשינו משמעות רק מתוך בחירתנו המודעת להעניק להם אותה.'' זה מוטעה מיסודו! אתה יכול לצפות (מלשון ציפיות) מפה ועד מחר וזה עדיין לא ישנה פוטון מלהתנהג כמו גל, רק כאשר תנסה ''למדוד'' אותו, כלומר לשלוח פוטון אחר שיבוא איתו ב-''אינטראקציה'' - רק אז הוא יתנהג כמו חלקיק... יש לזה קצר למהות הפיזיקאלית של ''צפיה'' ולא למושג של ''ציפיות''... יום טוב הגב לתגובה זו              יצאתי בזול :)  ל"ת              manipulon,    24/05/07 19:25 הגב לתגובה זו              יצאתי בזול :)  ל"ת              manipulon,    24/05/07 17:31 הגב לתגובה זו                  לא, שילמת בתשלומים                 מושון,    26/05/07 23:16 אחד ל-''הערות'' אחד ל-''בן צפון'' ואני הריבית... :) הגב לתגובה זו 48.  טוב, רע ואחדות א'     manipulon,    24/05/07 15:13 שני נושאים שונים מעורבבים בכתבתך- רעיון האחדות מצד אחד והצורך לשקול אם עשיית דבר מסוים עדיפה על אי עשייתו או עשיית דבר אחר. האמירה ''הכל אחד'' אין משמעותה ''הכל אותו דבר''. ''האחדות'' היא נסיון לתת שם לחוויה חסרת שם- מי שחווה אותה יבין וידע למה הכוונה ומי שלא- אלף ''ספרים קדושים'' לא יסבירו לו. אם בכל זאת ננסה להסביר באופן מילולי- המציאות היא מעין פרקטל אינסופי אחד המורכב מאין סוף פרקטלים, המורכבים אף הם מאין סוף פרקטלים וכך הלאה. כשמתמקדים בפרט מסוים הוא עשוי להתפס כנפרד משאר הפרטים ואף ניתן להשוות בין פרטים שונים ולמצוא נקודות דמיון ושוני (במבוק גבוה-במבוק נמוך..) ואולם כל הפרטים יוצרים אחדות גדולה יותר וכך הלאה. קח לדוגמה שני עלים של עץ- כל עלה הוא אמנם ישות בפני עצמה אבל שניהם תאים באחדות הגדולה יותר של העץ. גם אנחנו כבני אדם מורכבים ממיליארדי תאים היוצרים את האחדות של האורגניזם שלנו. כל תא אמור לדאוג לצרכיו הוא, אבל גם להשמע להוראות הגוף הגדול אותו הוא מרכיב. כשהתא מתעלם מטובת הגוף ודואג לעצמו בלבד (כמו תא סרטני המתחלק ומשתכפל ללא בקרה) הוא אולי מרוויח בטווח הקצר אבל גורם להרס הגוף כולו- והוא בתוכו. גם אנחנו חלק מאחדות גדולה יותר ואי היכולת לראות את זה גורמת לנו לחיות חיים הרסניים לנו ולסביבתנו כשאנו רואים אך ורק את טובת התא הקטן שאנחנו מייצגים. לא יעלה על דעתנו שתאי יד ימין יתקפו את תאי יד שמאל אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים לאנשים אחרים (כל עוד הם לא מהמשפחה/עם/מדינה/דת/גזע שלנו כמובן)- לבעלי החיים ולכל המערכת האקולוגית שמסביבנו. באופן פרטי, חיים מתוך אשליית הנבדלות לעולם לא יביאו סיפוק אמיתי. מטבע בריאתנו נועדנו לחיות בנקודת האיזון הזו שבין הכל לכלום- אנחנו אלוהים של כל התאים המרכיבים אותנו ואנחנו גם תא קטן וכמעט חסר חשיבות באחדות גדולה יותר. אפשר לראות את הצורך הטבוע בנו להתמזג באחדות גדולה יותר בתנועות הפאשיסטיות הגדולות- כשהדיקטטורים הצליחו לרתום את הצורך בתחושת ההשתייכות לתועלתם האישית. כל זה כאמור- דיון מילולי המתרחש בשכל המוגבל, ואין דבר בינו לבין החויה עצמה. הדיון אולי משעשע את יצר השכל להתפלפלות אבל החויה משנה את ההסתכלות על החיים מהקצה אל הקצה והיא מרגישה כמו התעוררות מחלום בלהות. עד כאן האחדות. הגב לתגובה זו 47.  תודה, תמיד נעים לקרוא את המאמרים שלך המביעים בעיקרם חשיבה מאוזנת  ל"ת      אורלי,    24/05/07 11:58 הגב לתגובה זו 46.  לתומר     כבש,    24/05/07 07:38 קצת חומר למחשבה בעקבות הדיון, הרב מרדכי נויגרשל על ''התפילה'' מומלץ בחום לצפיה בשעת פנאי, לדעתי הנו משכנע ביותר וחודר ללב, http://altv.shemayisrael.com/movie-0089.shtml הגב לתגובה זו 45.  only the experience count, all the rest is just talikng, bla bla bl  ל"ת      no experience,  nothing done,    24/05/07 02:01 הגב לתגובה זו 44.  בסוף ייצא ממך משהו בן צפון...     ידיד ותיק,    23/05/07 23:37 אבל ממש בסוף!...... '' :-)'' הגב לתגובה זו          טוב נו.. כל סוף הוא התחלה חדשה.         בן,  צפון,    24/05/07 23:43 ''מי שמעדיף את היפה על היעיל גומר כילד המעדיף סוכריות על לחם, על ידי כך שהוא מקלקל את הקיבה, ועל ידי השקפת עולם מרה.'' פרידריך ניטשה, במוזה נבואית מעוררת פליאה. הגב לתגובה זו              יעילות זה מושג מופשט ומשתנה.             יוד,    25/05/07 10:31 לכל אדם והשקפה החיים מתייעלים אחרת. אני סבור שהיעילות אליה כיוון המשורר במשפט המצוטט,שונה מהקונוטציה שגרמה לך להביאו כדוגמה. אין פלא שזה עורר בך פליאה. אתה באמת חושב שב''משוואה'' הזו אתה היעיל ואני היפה? או שמא לא הבנתי נכון? הגב לתגובה זו                  אין טעם להמשיך בדיון  ל"ת                  בן,  צפון,    25/05/07 12:32 הגב לתגובה זו 43.  so what?  ל"ת      az ma?,    23/05/07 23:00 הגב לתגובה זו 42.  הערה קטנה     בועז.פ,    22/05/07 23:20 נראה לי שהמושג ''הכל אחד'' הוא קצת מעומעם ובשל כך הוא יוצא מהקשרו המקורי. הדבר גורם לכך שניתן ''לעקם אותו'' כדי לתת אסמכתאות לעמדות מוסריות כפי שדתות עושות לפעמים. איך שאני מבין את זה המושג מצביע על כך שלכל הדברים יש מכנה משותף. זה לא אומר שהם לא יכולים להיות שונים, וזה לא אומר שהם יכולים להיות מנוגדים או בעלי העדפות. אין לזה שום קשר לויכוח מוסרי, פילוסופי או אינטלקטואלי. זה יותר קרוב לעקיצת יתוש - אין ויכוח על זה שהיא מגרדת. הגב לתגובה זו 41.  amazing!     tamar,    22/05/07 22:27 tomer grate grate beautiful article i have no words הגב לתגובה זו 40.  תגובה לתומר -תג' 25     כבש,    22/05/07 15:45 איני יכול להסכים עם קביעתך שכל אחד יכול להגיע להארה בדרכו שלו, ואתה מונה את הדרכים, אחד ע''י הגורו אחד ע''י תרי''ג מצוות לכו, לעניות דעתי, אין הדבר אינדבידואלי כלל, אדם שיגיע ''להארה'' ע''י סמים, יסיים אח''כ בכאב ראש או לחילופין ,יתחרפן ויגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ע''י מדיטציה, הנו עדיין בכתה א' ויגע רק בקצה קרחון ההארה האמיתית. תרי''ג מצוות, כבר גילו ע''י מצלמה קיריליאנית שאדם המניח תפילין וטלית, ישנה סביבו אורה ברמה הסגולה- הגבוהה ביותר, המאמר בכללו מרשים בדברו על אחדות הבורא, אך ההתחמקות הלוגית משמירת תרי''ג מצוות ,הנה טעות לדעתי, וזאת משום ההתעלמות מהנשמה, שהיא החלק המקבל את ההארה, וכתב הרמח''ל שלכל מעשה שלנו בעולם הזה יש שורש רוחני למעלה, וכל פעולה שנעשה פה יש לה השפעה ממילא חזרה על עולמנו כאן, הדבר משול לחבל העולה מעל קורה אופקית וירד וקשוק לדלי על הקרקע, כל פעולה שנעשה כאן תשפיע כבומרגנג על הדלי. זכינו לדורותינו וגם בדור זה ,לענקי תורה בעלי רוח הקודש כדומת הרבי מלובאוויץ זצוק''ל, האם ישנן דוגמאות כאלו בדתות אחרות? להגיע לקדושה /הארה עד כדי רוח הקודש? התנאים והאמוראים שהיו מסוגלים להמית ולהחיות, אחיו של יוסף שבראו עגל לשבת בדבור ע''י ספר יצירה שהנו ספר הקבלה הקדום, ושאר דוגמאות לדעתי מובילות למסקנה שכיהודי ,ששורש נשמתו הנה יהודית- יש בך את הכלים להגיע להארה הגבוהה ביותר ע''י תורת ישראל. חג שמח! הגב לתגובה זו          כבש,         ת.פ.,    22/05/07 18:21 אני מבין שזו דעתך. דעתי שונה בתכלית. אני באמת לא מבין איך חמקתי ''לוגית'' מקיום מצוות, ואם הראיות שאתה מביא לטובת שמירת ההלכה הם מהסוג הניו-אייג'י פסאודו-מדעי אני בטוח שהרמח''ל מתהפך בקברו. אני גם מציע שתבדוק שוב את כל עניין הרבי מליובאוויטש, כי אפשר לתהות עד כמה צדיק הוא ועד כמה קדוש. מדובר לצערי הרב במשיח שקר שגרם עוול גדול ליהודים רבים, ומבוכה גדולה ליהודים רבים עוד יותר. וכן, ישנן דוגמאות לקדושה ורוח הקודש בדתות אחרות. פגשתי אנשים כאלה. אם אתה רוצה אתן לך כמה כתובות. כדאי לך לבדוק את כל העניין שוב, וברצינות. לדעתי מצפות לך הפתעות. הגב לתגובה זו              תגובה             כבש,    23/05/07 20:40 למרות שדעתי ודעתך אינן זהות, הרי שלצערי הנך מוציא את דברי מהקשרם ונותן להם פרוש משלך, הנך כותב: ''ואם הראיות שאתה מביא הם מהסוג הניו-אייג'י פסאודו מדעי אני בטוח שהרמח''ל מתהפך בקברו'' וכלל לא כך הדבר ,אין פה שום דבר פסאודו מדעי, רק צטטתי את גדול המקובלים (אשר ישב לו ''מגיד'' על כתפו שעה שכתב את ספרו מסילת ישרים,)שטוען שלכל מעשינו בעולם זה , יש השפעה על שורשינו הרוחני ועל העולמות העליונים, וממשיך הוא בספר כתביו:''שתורה ומצוות הם השלמת האדם, והתבאר לך כי הפעולות האלוקיות שהן מצוות התורה, הן ראויות לאדם לפי מדרגת נפשו האלוקית שבקרבו, והפעולות האלו הן השלמת האדם ,שבהן יושלם , עד שהוא הבריאה אשר בה רצון בוראו-- שהאדם יציר כפו של הקב''ה מבחר התחתונים, חסר עד שהוא נשלם ע''י מעשה עצמן, וע''י מצוות התורהיגיע האדם אל ההשלמה וכו''' (ובטוחני כי דווקא כעת שפתיו מדובבות בקרבו בקבר..) אנסה להסביר איפה התחמקותך מקיום תו''מצ, אצטט ממאמרך בפיסקה השניה:'' לכאורה אם הכל הוא אלוקים אם אין עוד מלבדו ומלא הארץ כבודו,אז איזה ערך יש לקיום תורה ומצוות? וממשיך אתה --לנסות שהכל יפה אמיתי וכו' אזי משמעות של מצב זה הנה חוסר משמעות , ומסיים אתה: '' לאמירה הכל אלוקים אין מובן לוגי ולא מעשי ןהיא פשוט לא אומרת כלום'' זה סותר לחלוטין את היהדות שאומרת :''מלא כל הארץ כבודו'' וכן ''אין לך עשב שלא עומד עליו מלאך ואומר לו גדל!'' אמנם בתג' 35 הנן ''מעדן'' קצת את קביעתך ואומר שהאדם יכול להגיע להארה על ידי מורה רוחני, סמים, תרי''ג מצוות וכו' והכל בנשימה אחת.. וכר הגבתי על כך, מהיכן שאבת את הקביעה שהרבי מלובאביטש הנו משיח שקר? ישנן עדויות ששמעתי ממקור ראשון ועוד המון עדויות כתובות על כך שהוא הגיע למדרגת רוח הקודש, זה שקהל חסידיו בחר עוד בחייו וגם לאחר מותו להכתירו למשיח הנו עצוב ומגוחך, אך אינו סותר את העובדה כמו עוד ספורים על גדולי הדור שחוללו ניסים כגון הבבא סאלי. בטוחני שיש לך דוגמאות ל''קדושה'' ורוח הקודש בדתות אחרות , אך לא תהיינה אלו הפתעות עבורי, גם בלק ובלעם היו ברמה רוחנית גבוהה מאד והיו מסוגלים לחולל פלאות, אך כל הכוחות הללו באים מצד הטומאה היונקת מן הקדושה הטבועה (באם נרצה או לא ) בעם ישראל. הגב לתגובה זו                  כבש,                 ת.פ.,    23/05/07 21:40 בעניין הניו-אייג' הפסאודו-מדעי, הרי התכוונתי לאותו ניסוי שכביכול הוכיח הילה רוחנית גדולה למי שמניח תפלין. זה לדעתי קשקוש. אני מבין לחלוטין שהרמח''ל כתב ש''תורה ומצוות הם שלמות האדם'', והייתי מופתע אם היה אחרת. אבל אתה ודאי מבין שחכמים גדולים מעמים אחרים (וגם כמה מהעם הזה) דווקא לא מסכימים איתו. הבחירה להאמין לדבריו היא שלך. כך גם הבחירה שלך להאמין שקדושה בגויים יונקת מהטומאה. אני לא מסכים לזה בכלל. זה נשמע לי כמו קביעה גזענית שמטרתה האחת היא האדרת העם שאתה משתייך אליו על חשבון אחרים. בנוגע לרבי מנחם מנדל שניאורסון, לצערי אתה קיבלת אינפורמציה מוטעית. לא רק חסידיו ראו בו משיח, אלא הוא עצמו, כפי שהוא רמז בהזדמנויות רבות, ופעמים ספורות אפילו אמר בצורה די מפורשת. צר לי, אבל את זה אני יודע מעדות ראשונה של חסיד חב''ד ששמע אותו עצמו. עכשיו עליך להחליט אם רק חסידיו עשו משהו ''עצוב ומגוחך'' (כדבריך), או גם הרב עצמו. הגב לתגובה זו                      בענין..                     כבש,    23/05/07 22:39 ההילה הרוחנית שלחתי לך תגובה, מקווה שתפורסם, לגבי הרמח''ל, וכן קדושה/טומאה, אלו הם מושגים בסיסיים ביהדות. לגבי הרבי מלובאוויץ , ישנם עדויות מצולמות של הרבי מול רבבות המכנים אותו משיח ,ואיך הוא מתנגד לכך נמרצות ואף מביע על כך את כעסו, למי להאמין אם כן? אני נוטה לעזוב סוגיה זו ולהתרכז יותר באמיתות העדויות, שאומרות שהגיע אותו צדיק למדרגת רוח הקודש ובזה דייני. הגב לתגובה זו                          שלחתי לך קישור                         כבש,    23/05/07 23:24 אך לא פורסם אולימכיוון שישנה שגיאה, אפשר להכנס לאתר: www.hidabroot.org ולבחור בנושא ''רוחניות ומיסטיקה'' ואח''כ בעמודה 3 את סרטו של זמיר כהן ''הארות וקשרים עליונים,'' באם אין לך כח לצפות בכל ההרצאה, בדקות 52 עד 70 בערך הוא מביא עדויות והוכחות מדעיות להילה שבתפילין. הגב לתגובה זו                      הוכחות לא פסיאודו מדעיות..                     כבש,    23/05/07 22:32 תוכל למצא בהרצאה הבאה: http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=895&CategoryID=9&SubID=9141 ובאם אין לך כח לצפות בכולה, הרי שנושא התפילין מוכח מדעית בין הדקות 52 ל-70 בערך. הגב לתגובה זו                      לתומר                     כבש,    23/05/07 22:02 הנושא שמצאו הילה רוחנית גבוהה בדרגת סגול , אצל מי שהניח תפילין וטלית, אינה קשקוש ויש נסיונות עם צילומים קיריליאנים המוכיחות זאת באם תרצה יש קשור לנושא, לגבי אמירתך על הרמח''ל , וכן על קדושה/טומאה, היא נובעת מכך שלפי עניות דעתי חקרת יותר את הדתות האחרות מאשר את הדת היהודית, אחרת איך אדם בר דעת ישלול קביעות יסוד ביהדות בהנף יד? לגבי הרבי מלובאביטש, אתה הבאת עדות של חסיד אחד, ואילו יש צילומים שהוא מתנגד נמרצות לכך שיכתירוהו כמשיח ואפילו מביע כעס על כך, למי להאמין? אני עוזב סוגיה זו ודבק בעדויות של רוח הקודש אליה הגיע הצדיק מפי כל מי שבא עמו במגע. הגב לתגובה זו                          ועוד דבר תומר..                         כבש,    24/05/07 15:21 שמת לב שלא ענית לי כלל על ההוכחות שהבאתי לגבי ההילה שבתפילין? וכן רוח הקדש, בחרת להתקיף אישית ולהתחמק מהעקר, שאל את אותו חסיד או כל מי שאתה מחזיק ממנו ביהדות לגבי יניקת הקדושה מצד הטומאה. הגב לתגובה זו                          תומר                         כבש,    24/05/07 14:35 אם באמת חקרת את היהדות , היית מגיע למסקנה שבכלל להיות יהודי, זה גזעני, ולכן כשאתה אומר שזה גזעני מצדי לומר שקדושת הגויים יונקת מצד הטומאה את צד הקדושה שבעמנו, אני מסתמך על אמירות מהקבלה, לגבי השאר באמת אין טעם להתדיין עוד. מאחל לך שיפול לך האסימון באחד הימים. הגב לתגובה זו                          כבש כבש,                         ת.פ.,    24/05/07 11:20 בעניין ליובאוויטש, לא עדות של חסיד אחד ולא בטיח. יש עדויות רבות, כתובות ומפורטות על כך שהרבי עצמו רמז שהוא המשיח, והוא וודאי וודאי לא התנגד שיקראו לו כך. העדות הזאת פשוט מוכרת לי אישית על ידי אדם שאני בוטח בו לחלוטין. אתה זה שלא בדקת דבר ומסתמך בעניין הזה, כמו, אני מנחש, בכל עניין אחר, רק על מידע שאתה מקבל מרב אחד. את היהדות חקרתי לא פחות ואןלי יותר מדתות אחרות, אבל חקרתי אותה באמת, ולא בעיוורון דוגמטי כפי שאני מרגיש שאתה עשית. בעניין הטומאה שבגויים, אם זו לדעתך ''קביעת יסוד ביהדות'' אני כבר מבין מהי היהדות שאתה עובד. תתבייש. לצערי אתה נחוש לשקר לעצמך ולבזבז את חייך בהונאה עצמית. אני מאחל לך אושר רב ובריאות. הגב לתגובה זו 39.  האם לא כשלת בדיוק בדבר שאותו אתה מבקר?     הרבה צדדים,    22/05/07 11:04 מצד אחד אתה יוצא, ובצדק, כנגד הרעיון הניו אייג'י השטחי והמטופש של הכל אחד. הרעיון הזה מתבטא בין היתר בכך שלא ממש חשובים ההבדלים בין המושגים השונים- טאו- ברהמן- אלוהים- מה זה חשוב? הכל אחד וגם כל המושגים האלה הם אחד. כולם מדברים בעצם, להשקפתך, על אלוהים. אלא שאלו מושגים שונים ולהתייחס אליהם כאל מושג אחד, ''אלוהים'', מביא אותנו לאותו מצב שאתה מתקומם עליו בתחילת המאמר - בהעדר התייחסות לשוני בינהם אין להם כל משמעות. טאו או ברהמן אינם אלוהים והמצוות והחוקים שאתה מחפש אינם רלבנטים לגבי טאו. חשוב זכור את השוני בין המושגים השונים, ולהמנע מהבלילה הניו אייגית שהופכת הכל לדייסה סרת טעם. הגב לתגובה זו 38.  חסרות שתי מילים...     אני,  אי שם,    22/05/07 08:00 בכל הכתבה חסרות שתי מילים - כבוד (במובן - respect). ואהבה. כשאומרים ''הכל אחד'', אני שומעת כיבוד ואהבה לכל מה שקיים, מעצם קיומו. כל קיום מעיד על עוד נתבך, עוד פן, עוד אפשרות... הגב לתגובה זו          נדבך.  ל"ת          נדבך,    22/05/07 09:34 הגב לתגובה זו 37.  הכול אחד והכול לא אחד     ג.ל.,    22/05/07 07:58 ''הכול אחד'' זו נקודת מבט אפיסטמולוגית בדרגת הארה מסויימת. בהארה העליונה, לפי תורת היוגה, אדם יכול לחוות שהכול אחד והכול שונה בו זמנית. ממש כמו השמש - מנקודת מבט אחת השמש וקרניה הם אחד, מנקודת מבט אחרת, השמש, משמע גלגל השמש ואור השמש, שונים זה מזה. המציאות השלמה היא אחדות ושוני בו זמניים! (ראה בהגוד-גיתא 9.4-5) כל טוב לך, תומר, מאמר יפה. הגב לתגובה זו 36.  יפה ומעשיר  ל"ת      גוזו,    22/05/07 01:50 הגב לתגובה זו 35.  כמה מילים     ת.פ.,    21/05/07 21:30 שלום לכולם, אני רוצה לומר כמה מילים, מפני שכמה מגיבים שאלו, וחזרו ושאלו, איזו דרך אני עצמי מציע ואיך זה שאין לי דעה משלי וכו'. בנוגע לזה, אני חושב שכדאי להבדיל בין כמה עניינים: ראשית, אם הכוונה היא לומר שאני לא אומר שום דבר חיובי, כלומר שיש לי רק ביקורת ואני לא אומר ''מה כן'', אני חושב שזה לא נכון. לדעתי מקריאה במאמרים שאני כותב אפשר לקבל תמונה די ברורה על תמונת העולם והאדם שאני מחזיק בה, לטוב ולרע. המאמר שלעיל בהחלט אומר משהו. אבל יש כמובן הבדל בין דיבור על מה שמהווה את המצב לאשורו לדעתי, על מה היא האמת כפי שאני רואה אותה, לבין התוויית דרך כיצד להגיע ולדעת את אותו מצב, כלומר מה שנקרא בפינו ''דרך רוחנית''. אני באמת לא רוצה להציע דרך קונקרטית או קוהרנטית, לא רק מפני שאני חושב שאני לא יודע מספיק (ואני בהחלט יודע מספיק כדי לדעת שאני לא יודע מספיק), ולא רק מפני שאני לא מרגיש מואר (כי פעמים רבות אני מרגיש מואר, וזאת בעיה בפני עצמה), אלא מכיוון שאני לא חושב שיש דרך אחת שמתאימה לכולם. אני אישית למדתי הרבה מאוד, בין השאר, על ידי תירגול מדיטציית ויפאסנה, אבל זאת כמובן לא דרך, אלא טכניקה, שבאה כחלק מהדרך הבודהיסטית (שכוללת עוד פנים רבות, ושגם היא כמובן מחולקת לזרמים רבים והשקפות שונות). יש אנשים שגורו עוזר להם. יש כאלה שבוחרים בקבלת עול תרי''ג מצוות. יש שהופכים לנזירים נודדים. יש כאלה שמקימים בית יתומים. יש שמקימים משפחה. יש כאלה שמנסים להגיע להבנה דרך ניתוח אינטלקטואלי. יש שדרך סמים. יש כאלה שאוחזים בזה, וגם מזה לא מניחים את ידם, שמשלבים ומכליאים דרכים ושיטות. בקיצור, כל אחד צריך לבדוק עם עצמו מה עוזר לו, ולנסות לקיים את אותו הדבר. כמובן, יש לחזור ולבדוק אם אותו הדבר ממשיך לעזור לו, ואם לא, לשנות. יש נטייה לדברים בעולמנו, אני חושב, להיות לפעמים מועילים לנו ולפעמים לא, או מועילים בסיטואציה מסויימת כן ואחרת לא, או מועילים מתוך כוונה מסויימת ומתוך אחרת לא... בכלל זה נראה לי עלבון לקיום העשיר והעמוק והמופלא הזה לחשוב שאפשר לתפוס אותו על ידי נוסחה אחת, מפוארת ומהוללת ככל שתהיה. אבל אם לא דרך קונקרטית אחת, עקרונות מסויימים אני חושב שכן עשויים לעזור לכולם, ואם יותר לי אמנה כמה מהם. הדבר החשוב ביותר, אני חושב, שאני יכול לומר שכדאי לכולם לעשות הוא להיות מאוד כנים, בראש ובראשונה עם עצמנו. פשוט להיות כנים בצורה מקסימלית עם עצמנו (וגם עם אחרים כמובן). טוב כמובן שזה לא פשוט בכלל, כי אנחנו כולנו אמנים וירטואוזים בהטעיה עצמית. אבל לדעתי ללא ראייה ברורה והכרה צלולה של המצב שלנו (עד כמה שאפשר, וזו גם יכולת שהולכת ומתפתחת) אי אפשר ללמוד כלום על עצמנו. וצריך ללמוד מה עושה לנו ולאחרים טוב ומה עושה לנו ולאחרים רע, ולבחור בטוב, שוב ושוב, עוד ועוד. בשביל זה צריך תשוקה גדולה לאמת, רצון אמיתי באמת להבין מה ומו, רצון שהוא מספיק חזק שהוא מבטל כל רצון לסיפוק עצמי שקרי. לזה אפשר להוסיף התרחקות מאגואיזם, מוסריות, הומור, וגם אהבה נכנסת כאן איפשהו כמובן. זה הכל נראה לי. ספרן ואוהד: אני שמח שקלעתי לדעתם של גדולים. ובן, ישעיהו ליבוביץ' כבר אמר שלא משנה כמה ברור הוא יסביר את עצמו, תמיד יהיה מישהו שיבין בדיוק ההפך ממה שהוא התכוון. ותודה על המילים הטובות, לכל מי שכתב : ) ודרך צלחה לכולנו. הגב לתגובה זו          אמן         o,    21/05/07 23:46 תודה על דבריך. בייחוד על המילה כנות. הגב לתגובה זו          אין דרך לחופש         דודי,    21/05/07 22:44 החופש הוא כבר מי שאתה לכן כל דרך היא למעשה רעיון של המיינד לגבי העצמי ולא העצמי עצמו,אלינו פשוט לראות שכל רעיון להגיע להארה או לא להגיע להארה או רעיון על דרך מסוימת הוא רק רעיון ענן בשמי התודעה של החופש עצמו של מי שאתה.כנות או חוסר כנות בהירות או חוסר בהירות עוברים וחולפים אבל החופש תמיד קיים מי שאתה אף פעם לא משתנה. הגב לתגובה זו              לדודי היקר             שלומי,  חיפה,    22/05/07 06:32 איזה יופי איזה מילים מדהימות כתבת רק חבל שאתה כמו הרבה רוחניקים אחרים מנסים להגיד משהו ויוצא לכם פיתה מעורבבת עם פלאפאל ושווארמה וגבינה צהובה ביחד בהיר לא בהיר כנות לא כנות מיינד לגבי עצמי לא העצמי לגבי עצמו של העצמי של העצמו של הענת עצמון, אני מציע שתתרכז באנוכיות וחומריות והישגים החיים זה לרדוף אחרי כוח וכבוד ואם יצא לך כמה תובנות רוחניות על הדרך יאללה שיחקת אותה הגב לתגובה זו                  שלומי היקר                 דודי,  חיפה,    22/05/07 11:16 אחלה עם אתה נהנה אז אשריך, מבחינתי גם רדיפה אחרי כבוד וחומר הוא גם כן רעיון של המיינד כמו רדיפה אחרי הארה או רוחניות.אז מבחינתי גם את זה אפשר לדחוף לפיתה. הגב לתגובה זו 34.  הרי נאמר:     ע,    21/05/07 21:15 הרבי מצלעוויטק הרי אמר ש'אין מדברין אלא על טבעת עגולה, שנאמר- הראיני לב ואדע נפתוליך'', וטבעת זו , ממקור המקורות היא, שאבותינו הזכירו את כל שהזכירו. ועל זה נאמר- כל המוסיף גורע וכל זאת על רגל אחת כי כל העולם כולו- קוצו של יוד. והרי ההר הוליד כפפה ומן הסיר יצתה הרוח, לאמר, רוח זאת, מן הראשונות ומן האחרונות והרי באנו על הברכה. הגב לתגובה זו 33.  לא נמאס לך?     דודי,  חיפה,    21/05/07 20:46 אני קורא כבר כמה זמן את כתבותך. מעניין אותי שעדיין לא נמאס לך לחפש בראשך רעיונות אינטלקטואלים לגבי האמת.במקום רצון עמוק לחוות אותה ואז תראה שאין טעם בכלל לכל הפירושים האלה.אם כבר לחפש אז לפחות לחפש נכון!.כשתמצא את האמת באמת תגלה שאין סתירה,אבל אני לא מוצא שום דבר בחקירותיך הלוגיות!.עם אתה באמת מעוניין באמת חבל על הזמן שאתה מבזבז בחיים אלה אחר החקירות על הדת והאמת במקום לחוות אותה באופן ישיר.עם אתה לא מעוניין באמת והיא לא בשבילך אז דרך צלחה ואולי בחיים הבאים תמצא אותה?! הגב לתגובה זו          אם כותבים עים א' לא ע' דודי  ל"ת          עהרון,    02/06/07 21:19 הגב לתגובה זו 32.  לכולם     קול קורא,    21/05/07 19:01 כאשר אומרים ''הכל אחד''''החיים''''אלוהים''''השקט''''אום'' וכו' למי שחווה את זה אין כל משמעות וחשיבות למילים הללו מדובר במצב מוחשי של תודעה שהיא לפני ה מילים,ושהיא קיימת בך ואתה מרגיש בסך הכל חלק ממנה . אבל איך אפשר לתאר במילים את מה שקיים לפניהם ובלעדיהם? לנפתולי המוח אין את היכולת לתפוס ולהגדיר את השקט שמכיל אותם. אפשר להרגיש את השקט והוא זמין לנו בכל רגע .זה אמיתי זה מוחשי וזה יותר קרוב משאתם חושבים.האם אתם מוכנים להכיר בתחושה שעוד לא מצאתם ולהתחיל למצוא? הגב לתגובה זו 31.  בתור חוקר דת אצלו ואצל אחרים     אור בן ארי,    21/05/07 18:52 המחקר שלך הולך ומתעדן, הולך ומשביח בהתמדה. אתה פותח את הנושאים באופן נקי, מרתק ועם כשרון ביטוי וכתיבה. לגבי הכל אחד, נפרדות ודואליות זהו בהחלט תחום בלתי נגמר ושדה מחקר ללא התחלה או סוף. הייתי רוצה לציין שני סמלים עתיקים ומלאי חכמה הקשורים לנושא: 1- מגן דוד 2- היין-יאנג הסיני מהמחקר שלי בתחום הנמשך הרבה שנים אני יכול לומר שהשניים תמיד תמיד מחביאים או מצביעים על דבר שלישי... תודה, אור הגב לתגובה זו 30.  ההשלכות של ''לא הכל אחד''     o,    21/05/07 18:25 קודם כל תודה תומר על הקרקע לדיון. גם בעיני ''האחד'' הוא תפיסה פרובלמטית כאשר היא נלקחת כפשוטה (אמת אחת, דרך אחת, קיום אחד), אבל אם מתייחסים ל''אחד'' כאל ''חיים'' ואומרים שיש חיים בכל, הראייה נפתחת: 1. אין דרך אחת לחיבור-הארה, או דרך אחת אל טוב אידאולוגי-חברתי וברמה האישית יש בחירה אינדיוידואלית 2. אין אמת אחת, יש תמונה כללית מצטברת, שמתקיימת גם בגישות הפוסלות גישות אחרות- כולן כחלק ממכלול שלם 3. האחד-החיים בכל צמח, חיה ודומם, ולכן המסע בחיים הוא של גילוי מתמיד ולמידת אהבת האחר-השונה מתוך ההנחה שהשונה בלתי צפוי ובלתי ידוע בדיוק כמו שאתה בתוך עצמך 4. לא הכל מילים ומחשבות והיגיון והסברים - יש אינסוף תנועות ותדרים אחרים להתחבר אליהם בנוסף (לפזז ולנגן ולצייר ולגעת ועוד ועוד) 5. ובהקשר הקודם האדמה, היסודות בע''ח והצמחים באים להעביר לנו מילארדי מסרים שאנחנו עסוקים מדי במחשבות כדי לפנות להם מקום, אליהם היה פנוי האדם בראשיתו - לפני שהמציא את המילה ''אחד'' כדי לתאר את התפעמותו מכל אלה... הגב לתגובה זו 29.  סהו סוד היחוד האמיתי     אוהד א.,    21/05/07 12:47 תומר ידידי. אכן כך. וזהו סוד היחוד האמיתי של החסידות. ראה בדברי רבי צדוק הכהן מלובלין, על אלישע בן אבויה ורבי עקיבא. על מושג ''מקצץ בנטיעין'' לעומת ''כופר בעיקר'', ששניהם עפ''י הזוהר זו לקיחת חצי מהתמונה. סוג היחוד זה לדעת שהכל הויה, ויחד עם זאת לפעול בעולם היחסי של טוב ורע. - וכפי שאמרת - כשאתה קולט זאת, שגם העולם היחסי הוא חלק מן המוחלט, אז למה לא? השאלה נשארת רק כמה חוש הומור יש לך בתוך כל זה. מזמין אותך לצחוק על איזו בירה. הגב לתגובה זו 28.  תומר - תן לנו תמונה רחבה     יגאל,  העורך,    21/05/07 12:45 מכיוון שאתה חוקר דת אצלך ואצל אחרים מזה תקופה ארוכה ויכולת העמקה וכתיבה מרשימים,אנא כתוב מאמר רחב יותר על הגישות השונות. או היכן ניתן למצוא מאמר השוואתי על הגישות השונות כולל חסרונות ויתרונות בולטים . הגב לתגובה זו 27.  מאמר יפה. תודה לתומר הכה מוכשר בכתיבה.  ל"ת      איילת,    21/05/07 10:51 הגב לתגובה זו 26.  איזון- זה העולם     יעל,  גוש דן,    21/05/07 08:49 שמחתי לקרוא את דבריך וזה בדיוק למה שהיהדות חוטרת. לקדש את החומר, ולא לבטלו. שיא הארה אינם באה בקנה אחד עם המציאות. הגב לתגובה זו          ליעל         שלומי,  חיפה,    22/05/07 06:35 אני מבקש שתסבירי לי מה זה אומר ''לקדש את החומר ולא לבטלו'' והיכן היישום של המשפט הזה ביום ביום ואיך זה הופך אותי לאדם טוב יותר? הגב לתגובה זו 25.  איך כתוב בספר ''היטלר מדבר'' בהוצאת גל -     דן ידין,    21/05/07 06:47 ''אני יודע, זה נשמע מוזר אך האדם הוא פרדוקס. אינדיבידואל שהוא חלק מהכול. אור מיוחד שהוא חלק מאור אחד''. מחד, הכול אחד, מאידך לכול יחיד יש קיום והוא יגדל בזמנו. גם הרשע, התם ושאינו יודע לשאול. הגב לתגובה זו          היטלר זה הדבר הבא.         הכל אחד,    21/05/07 18:54 סת וקריאון כבר מיצו את עצמם. הגב לתגובה זו 24.  אחת הכתבות היפות , כדאי לשמור     אריה,    21/05/07 00:16 תומר תמיד כותב טוב, אבל זו ממש פנינה, אפשר להוסיף עליה, אבל קשה לגרוע ממנה. די קרוב למושלם, לדעתי הגב לתגובה זו 23.  תומר, איזה קטעים אה?     בן,  צפון,    20/05/07 23:53 לא משנה מה תכתוב, אנשים יסבירו במילים מאוד מאוד יפות שאתה טועה, אפילו שאין להם מושג מה בעצם כתבת. הגב לתגובה זו 22.  ההההללללוווו NRG מה קורה עם הטוקבקים???     כמה צינזורים,    20/05/07 23:19 ובלי שום סיבה! נ מ א ס ! ! ! הגב לתגובה זו 21.  כל העולם בטל לאלוהים , אך העולם הוא לא אלוהים. וכל שאלותיך נפתרות.     יוסף,    20/05/07 22:32 וזו דעת היהדות. לכן היהדות אוסרת על עבודה זרה - כי העץ והאבן (והעולם בכלל) אינם אלוהים. מצד שני - אנו בהחלט אומרים ''ה' אחד '' - כי העולם נחשב כאיין וכאפס לעומת האלוהים , ומציאותו איננה נחשבת למציאות לעומת מציאותו של הקב''ה. לכן מציאותו של הקב''ה היא המציאות האמיתית היחידה. (ועיין כל זה בפרק הראשון של משנה תורה להרמב''ם. החילוק בין ''מוכרח המציאות'' , ל''אפשרי המציאות''. וזה פותר את כל השאלה. וכך כתב גם הרמח''ל ועוד. ואני חושב שגם כמה פילוסופים מוסלמים שותפים לדיעה זו). הגב לתגובה זו          תקרא עוד פעם את הרמב''ם         מושון,    21/05/07 06:54 כי פיספסת את החלק שאין עוד מלבדו דבר (אחדותו של האל)...ושכל הוויתו היא כלפי עצמו בלבד בניגוד אלינו שהוויתנו היא כלפי חוץ... שוב, תקרא את אותו קטע שוב(קטע שאני אגב ממש ממש אוהב)... יום טוב הגב לתגובה זו              קראתי עוד פעם. אני צודק , וכבודו טועה.             יוסף,    22/05/07 14:26 אצטט את הקטע אליו אתה מתכווין : ''לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. [ד] הוא שהנביא אומר ''וה' אלוהים אמת'' (ירמיהו י,י)--הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת ''אין עוד, מלבדו'' (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.'' כוונת הרמב''ם היא לומר כי מציאותו של הקב''ה היא ''אמיתית'' יותר ממציאות שאר הנמצאים. הוא כביכול ''יותר נמצא מהם''. אין כונתו לומר שמציאותו היא היחידה שנמצאת , כי יש עוד מציאויות. אלא כוונתו לומר שלעומת מציאותו האמיתית של הקב''ה , שאר המציאויות אינן נמצאות. וזה מה שכתבתי בתגובה הקודמת : ''כל העולם בטל לאלוהים , אך העולם הוא לא אלוהים. וכל שאלותיך נפתרות.'' הגב לתגובה זו                  לא התכוונתי לומר                 מושון,    24/05/07 14:23 שהעולם (המציאות)היא אלוהים - אני לא מאמין בזה וגם הרמב''ם לא מאמין בזה... ניסיתי לומר כי משני הקטעים: ''יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו.'' יוצא שהעולם ''נובע'' מאלוהים אולם הוא אינו שווה שלו, אם תרצה המציאות ''מוכלת'' באלוהים, אך אלוהים הוא לא המציאות! כמו כן הרמב''ם מוסיף: ''וכיון שנתברר שאינו גוף וגווייה, יתבאר שלא יארעו ולא אחד ממאורעות הגוף: לא חיבור ולא פירוד, ולא מקום ולא מידה, ולא עלייה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה. ואינו מצוי בזמן, עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומניין שנים; ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי.'' כלומר שאמנם המציאות ''נובעת'' מאלוהים ותלויה בו, אך אלוהים אינו כפוף לזמן - אי לכך הוא אינו משתנה! - זה קטע קריטי להבנה של דברי הרמב''ם שכולם מפספסים משום מה... זה חשוב להבנה שלמרות שמנקודת מבטנו ה-''זמנית'' (מלשון זמן) אנחנו יכולים לדבר על ''יצירה'' ו-''בריאה'' הרי שמ-''נקודת מבטו'' של אלוהים דבר לא השתנה כולל שום פעולה של יצירה... יום טוב הגב לתגובה זו              אנא צטט (עם מראה מקום) תודה!  ל"ת              מו,    21/05/07 12:39 הגב לתגובה זו 20.  שאלה חשובה לכולם     פרת משה רבנו,  עלה תאנה,    20/05/07 22:29 מה היא הארה רוחנית מבחינתכם? מה אלה חיים טובים מבחינתכם? מה יותר חשוב לכם: להגיע להארה או לחיות חיים טובים? הגב לתגובה זו          הכי חשוב?         מושון,    21/05/07 06:57 זה שאין דבר שהוא הכי חשוב - איזון בין החיים הפרטיים בין הכלל הלאומי ובין הכלל הבינלאומי, שילוב בין העבר לעתיד שמתמזגים בהווה, מה שהרמב''ם מכנה אותו ''דרך המלך''... איזון שכזה אגב הוא גם ''חיים טובים'' וגם ''הארה''... יום טוב הגב לתגובה זו          אה, הארה - תודעה מעבר לאגו...         ת,    21/05/07 02:47 קורה לכולנו לרגע. הארה זה כשזה קבוע. הגב לתגובה זו          הארה. ומהר !  ל"ת          תמר,    21/05/07 02:46 הגב לתגובה זו 19.  לתומר היקר     הולך בדרך,  לא נודעת,    20/05/07 19:56 גרמת לי לחשוב ועל כך תבורך. נראה לי שהגיע הזמן שתתחבר למשהו מקורי , תן לנו אותך כמו אדי דא, אנדרו כהן, ימימה. אל תשאיר את הביצה המקומית לשי טובלי. לך לך אל הארץ המובטחת ודווח משם. תעלה שני סנטימטר, אתה כבר כמעט שם, אתה מתבזבז בטורי הביקורת הנהדרים שאני כ''כ אוהב לקרוא. הגב לתגובה זו          תרגע         טוב?,    20/05/07 21:02 הביצה המקומית ממש לא צריכה עכשיו עוד גורו מטעם עצמו. יחד עם זאת בהחלט מסקרן יהיה לשמוע פעם אחת מה כן כדאי וראוי לדידו של ת.פ, ולא רק מה לא (עם כל הערך שבדבר) למרות שלא נראה לי שהוא סגור על עצמו מספיק כדי להציע איזו דרך קוהרנטית, והוא הרי כבר טען שהוא ממש לא מרגיש מואר. (לא שיש בהכרח קשר) הגב לתגובה זו              גורו לכם מגורו             גורה יפה,    21/05/07 23:44 מה התלהבות? רעיונות של עיקר וטפל, דמות ורקע תפתחו כל ספר בסיסי בפסיכולוגיה האם זה מה שעושה אדם לגורו. חיבור מילים ושימוש בטקסטים בסיסיים בצורה שרלטנית תוך הסקת מסקנות שמרתת את המטרה שלשמה לוקט המידע? האם זה מצדיק את הסגידה לגורו? הענות לגחמות שלו, שלא נדבר על כל השאר? הגב לתגובה זו              אולי הוא             מושון,    21/05/07 07:00 לא מאמין שניתן להטוות דרך אחת ויחידה שתענה על מה כן , מספיק לומר מה לא כדי לסמן את הגבולות החיצוניים... ואגב, באמת שלא צריך שום גורו בביצה המקומית או העולמית... (טוב, אתם כבר יודעים מה אני חושב על זה) יום טוב הגב לתגובה זו              יש מקום לכולם...             א,    21/05/07 02:45 גם למוארים וגם לאינטלקטואלים. לכולם יש מקום. תודה תומר. תמיד מסקרן אותי, מכל המחקר, אף דרך עוד לא תפסה אותך? או שאתה שומר מרחק? תודה. מקווה שזו לא שאלה פולשנית מידי. הגב לתגובה זו                  קודם אתה אומר שהוא התחרפן                 גמל עבד'ל,  נאצר,    21/05/07 10:35 ואז אתה מתנצל על פולשנות? הגב לתגובה זו 18.  לתומר - ביקורת בונה     א,    20/05/07 18:14 יש לך ידע ויכולת אינטלקטואלית, אבל מתקבל הרושם שאתה שבוי בתוכם ובתוך השיפוטיות שלך. כשאני קורא את הכתבה שלך, אני לא קורא אמת, אני קורא מיינד שהתחרפן בתוך הדואליות. וזה לא רק בכתבה הזו, זה מתבטא בעוד כתבות, בהן אתה שופט מורים רוחניים לפי קריטריונים לא ענייניים. הגב לתגובה זו 17.  תודה על עוד טור נשגב תומר     ידיד ותיק,    20/05/07 18:10 אין ספק שאתה אחד הכותבים היותר עמוקים במדור הרדוד הזה. אבל, ישנה תחושה לא מבוטלת של מחזוריות ומיחזור של סף ההפשטה. אני, (בתור אחד שמאוד נהנה מהטורים שלך) מרגיש שיותר מכל, אתה נח על זרי הפאסיביות. אין ספק שעליית הכיתה, וניפוץ האלילים הוא מלאכה רבת חשיבות.... אבל היכן מתחבאת נקיטת העמדה? לאן נוזל הרציונאל? להיכן מתנכזת האג'נדה המופשטת? אתה חייב לנו (ולעצמך) איזושהי מטרה מלאכותית. אתה חייב להציב איזשהו ''למען''. אתה מוכרח ''לפרום'' איזשהו קצה חוט אשר יעיד על היותך אדם. הפאסיביות היא ה''הכל אחד''. מדוע לא תיתן שם ל''גביע'' המועדף עליך? מה בושה בנקיטת עמדה? הרי יותר מכל, ברורה המגמה שה''זן'' והבודהיזם דורכים במקום. אנחנו מצויים בעידן אידיאליסטי. אין דבר שהמציאות מחייבת- יותר מאשר נ-ק-י-ט-ת ע-מ-ד-ה. ולאחר ש''העמדה תינקט''...... רק אז נוכל לשוב להיות פאסיביים עד אובדן זהות. אבל עד אז.... אנו זקוקים לזהות! (זהות נוסח--''ההתגברות העצמית'' של ניטשה.) והערת אגב: למה להתקע בקרונות האיטיים של הבודהיזם..... כאשר אפשר לתפוש במרוצת הקטר של ניטשה? (אלו אותם פסים... אך המהירות שונה. ואיתה גם רוח הפרצים ופילוס הדרך.) הקיום נעדר מטרה! הבא נמציא לו..... הגב לתגובה זו          ניטשה         בן,  צפון,    20/05/07 23:01 לא מת מחירפון טוטאלי? הגב לתגובה זו              לא יודע אם חירפון (או שיגעון) זו המילה.             ידיד ותיק,    21/05/07 11:01 הייתי מגדיר את השנים האחרונות לחייו כפרישה רבתי. ניטשה שבאמת כתב לאנושות את הספרים המעמיקים ביותר שלה- (לטעמי ולטעם רבים אחרים), הרגיש שסיים את מלאכתו, והמאמץ הרב עלה לו בהקרבת חייו למעננו. ניטשה עצמו כתב: שכתביו הם דבר אחד, והוא דבר אחר. היופי בהגות של ניטשה זה הקירבה וההשראה מהרדיקליות המופשטת של הבודהיזם, ויחד עם זה המידות החמורות והאידיאליזם האירופי הנוקשה. ניטשה שילב בין השניים (גם שופנאוור) ויצר הגות הפונה לאינדיוידואלים. לא לאומות ,ווודאי שלא לקבוצות. לכן כתבתי (לא פעם) שניטשה אימץ את הבודהיזם, והרחיק הרבה מעבר. בן... אין לי ספק שתאהב את ניטשה. הוא פונה לאנשים יהירים וגאים כמוך :) הגב לתגובה זו                  יוד                 בן,  צפון,    21/05/07 22:57 לא באמת שאלתי. הגב לתגובה זו                      בן                     ידיד ותיק,    22/05/07 12:19 אני יודע שלא באמת שאלת.... העניין הוא שבכל זאת התחשק לי לענות. בין השאר מהסיבה שרבים האנשים שמייחסים לניטשה שיגעון ותו לא. וככל הנראה גם אתה מעדיף למצא לנכון להתייחס רק להיבט הסטיגמתי הזה, כמו גם להיבט ''המנצח'' שלך ''שפרויד נשם הרבה לבן-וזהו''. כמובן שזו זכותך להקצין את דעותיך, ולתחום את התיחסותך ל''אקסיומות רכילותיות''. אבל זה פשוט לא מחמיא לך לישר קו עם הדעה הרווחת\סטיגמתית. (והנה זרקתי לך מחמאה בדרכי העקלקלה : ) והרי לך המלצה... אל תתרשם מזרתוסטרא.(זרטוסטרא זה מסה כרונולוגית ודחוסה של התפתחות ההגות של ניטשה. אפשר להתייחס לזה כאוטוביוגרפיה בפרוזה. אין בו הסברים ופרשנות,ולא ניתן להבין ממנו הרבה כשקוראים אותו בלבד. פנק את עצמך בספר לחג--''מעבר לטוב ולרוע\לגניאלוגיה של המוסר''. של ניטשה כמובן. חג שמח והמשך מרד נעים : ) ואל תכתוב שאתה לא צריך שימליצו לך על ספרים -- כי זה ברור מאליו. ולמיקרה שתשאל את עצמך למה יש לי סבלנות אליך....? זה בגלל שאני מסמפט אנשים עם אופי מחורבן כמו שלך. הגב לתגובה זו                          :)                         בן,  צפון,    23/05/07 22:30 אני יודע שזה נשמע קצת פשטני, על פי אותו משקל אני אמור להעדיף הגות בטור הרכילות של הצהובון המקומי, כי יש סבירות יותר מגבוהה שכותבת הטור המדובר יותר שלווה ממה שניטשה היה. אבל זה יותר עמוק מזה, יוד, הרבה הרבה יותר עמוק. הגב לתגובה זו                          טוב!!!                         ידיד ותיק,    23/05/07 21:51 ותו לא!!! הגב לתגובה זו                          פרקטיקה של אמת.                         בן,  צפון,    23/05/07 21:16 בודהא אמר, באופן כללי וגס - האמת העירומה מביאה שלווה. ומת כאדם שליו מאוד. ניטשה אמר - אין אמת בנמצא וידוע איך הוא מת. לפי זה, כנראה שהאמת נמצאה אצל בודהא ברמת הבנה יותר גבוהה. ככה שלא משנה איך תסתכל על זה, גם אם אני מחפש שלווה וגם אם אני מחפש אמת - עדיף להגות בבודהא ולא בניטשה. קשה לי לראות איך אפשר לעשות הפרדה בין אדם להגותו, בטח כזאת שמוצהרת על ידי אותו אדם כסובייקטיבית לחלוטין.. הגב לתגובה זו                          תודה על הנכונות לעזור :)                         ''ידיד'' ותיק,    23/05/07 13:42 אבל זה לא היה העניין. וסתם ''בשביל הפרוטוקול'': לא כל הפוסל..... פוסל במומו. מהסיבה שלא כל הדברים נועדו לחיוב. זה קצת פשטני לומר שכל פסילה נובעת ממום. ישנן פסילות שנובעות מטעם עז ומגובש של אדם. כשאדם מביא איתו הרבה אופי.... באותה עת הוא גם מצמצם את הוויתו ודעותיו. (מקבל פוקוס). ולטעמי אחד המומים הגדולים והמנוקרים ביותר, זה אי פסילה הנובעת מאי טעם ודעת. או בלשון המשפט הידוע: ''תפסת מרובה לא תפסת.'' או בלשוני: ''טובה דעה אחת בלב מאשר שלל רעיונות בראש''. הגב לתגובה זו                          אין צורך באדם שלישי.                         ידיד ותיק,    23/05/07 11:35 ויש יותר משמץ של סיכוי שאני מאמין שלא הגבת מתוך עלבון. : ) ולרגע לא ייחסתי עלבונות או מתקפות על רקע אישי. חשוב להבהיר את זה. כנראה שהביטול האוטומטי שלך קצת סתם לנו את הדיון, וגרם לי חוסר נוחות. כי אני בכל הכח ניסיתי (ומנסה) לעשות הפרדה חד משמעית בין אישים ובין הגותם. אבל אתה שם את הדגש על פרקטיקה....שכר ועונש...מוות בייסורים.שיגעון...סיפוק וכו'. השאלה היא מה כל אחד מחפש כשהוא הולך לפגוש הגות? האם את האמת העירומה באשר היא? או פרקטיקה הגותית שתוביל לחיים טובים ומסופקים? וניראה לי שזו בראש ובראשונה המחלוקת בניינו. כל הדיון על ניטשה התחיל מזה שרציתי לשקף לך ולכל המעוניין,את הקירבה המופלאה בין ניטשה ובין יסודות הבודהיזם. רק מה שנותן לניטשה ייתרון משמעותי (ויהיו כאלה שייראו בכך חיסרון,אבל אני לא נמנה עליהם) זה עצם היותו בן תרבות המערב,...מרכז תרבות הרוח המודרנית. הפרספקטיבה שלו חולשת על מחוזות רבים יותר. היא כתובה על יותר דם. היא מופקת מיותר לקחים. בקיצור ההגות של ניטשה היא בעלת ''קילומטראז תרבותי רב יותר מאשר הבודהיזם כשלעצמו.'' אם זה מעניין אני מוכן לפרט עוד. אבל קודם אוודא שאני לא כותב לחינם. ושלא תבטל את הרעיון במחי יד, רק בגלל שניטשה מת בייסורים אישיים. ובנוגע לתגובתך (עם ניטשה ואיינשטין), לא ממש הבנתי את התוכן. הגב לתגובה זו                          זה שרודולף שטיינר אמר את זה                         בן,  צפון,    23/05/07 09:50 לא הופך את הקביעה למשהו אחר ממה שהיא - שטות מגוחכת. הגב לתגובה זו                          אם זה עוזר                         אדם שלישי,    23/05/07 00:09 לפתירת העניין, אז לא בן הגיב בציטוט האימרה הפוסל במומו פוסל, אלא דווקא אני. פשוט התיזמון של שליחת התגובות יצא דומה. באמת. הגב לתגובה זו                          אגב, על פי רודולף שטיינר                         יופיה אינו,  ידוע,    22/05/07 23:08 ניטשה השתגע מפני שהוא נזכר שעינה את עצמו בגלגול קודם כנזיר פרנציסקני. נדמה לי. הגב לתגובה זו                          אני חושב                         בן,  צפון,    22/05/07 21:53 שצריך כאן אדם שלישי שישפוך אור על העניין. כי אין שמץ של סיכוי שתאמין לי אם אני אומר לך שממש לא הגבתי בתוקפנות שמתוך עלבון אלא בישירות שמתוך ענייניות. אוליי ידידנו המשותף בועז@לב יחליט לקפוץ לרגע מהפרישות הממושכת שלו ולפתור את הפלונטר הזה? תראה, באופן כללי בשלב הזה כבר הייתי מניח לדיון להיקבר בארכיון, אבל הוא קיבל תפנית שמאפשרת פתיחת צוהר להבנה איך כל דבר, מתוך דבקות בפרספקטיבה של סובייקטיביות מוחלטת והתנערות מהשאיפה לאמת אובייקטיבית, עלול להתפרש באופן המיידי בהתאם להלך הרגש של הצופה באותו רגע ואף להישאר באותה פרשנות מוטעית עקב אבדן כושר היכולת של הצופה לנתח בקור רוח את הדברים, כושר שגדל אפילו רק כשקיימת השאיפה לראייה אובייקטיבית ולא היכולת עצמה. או במילים אחרות, איך מספיק רק לנסות לחשוב כמו ניטשה בשביל להתדרדר לאן שהוא התדרדר ואיך מספיק לנסות לחשוב כמו איינשטיין בשביל להתעלות לאן שהוא עלה. הגב לתגובה זו                          מענין למה מצאת בתגובה שלי עלבון?שאלה רטורית כמובן.-התשובהבסוףהתגובה                         ידיד ותיק,    22/05/07 19:06 זו היתה אחת התגובות היותר מפרגנות שכתבתי כאן. ומשום מה ראית בזה התקפה. (אתה מזכיר לי את עצמי עם האטימות הזו כלפי פירגונים :-)) הסיבה שאני מזכיר את ניטשה לעיתים די תכופות,היא בגלל העירום המוחלט של הגותו. אני,בחיפושי העיקשים, עדיין לא פגשתי הגות נקייה כל כך. ושאני אומר נקייה אני מתכוון להתנערות מכל פרקטיקה. האקדמיה כועסת על ניטשה ובזה לו בגלל שהוא אינו בעל שיטה (מתודה). וכל אוכלי הנבלות הרוחניים אוהבים להדגיש את ה''סתירות'' ואי הלכידות שבהגותו. והרי זה כל יופיה וערכה. קצת הגזמת עם נושא ההערצה ? אני לא מעריץ את ניטשה-האיש עצמו חסר חשיבות. מדובר כאן על פרספקטיבה! מדובר על ניעור יסודי של תרבות האדם. כמובן שלניטשה יש שותפים רבים שערכם אינו פחות. אבל ניטשה נגע והתרכז ביסודות המהותיים ביותר (לטעמי). ''תורתו'' של ניטשה לא אמורה לעזור לאף אחד בחיים! הערך שלה הוא אנטולוגי ב-ל-ב-ד! עצם קיומה זה המשמעות שלה. או במילים אחרות הערך של ניטשה הוא מעורבותו ב''אבולוציה'' של תרבות האדם. ואני באמת מסמפט אותך. גם אם תדחה את הסימפטיה שלי. כשאני אומר אופי ''מחורבן'', אני מתכוון לכך שלאדם מסויים אין סנטימנטים לאף אחד מלבד לעצמו. (כמו ידידנו המוכשר בועז@לב.) וכן..... אנשים שאני מסמפט.... המעט שאני יכול לעשות למענם זה לנסות לחשוף אותם למובחר שבמובחר. ושלא תטעה..... התגובה שלך מחזקת את מה שייחסתי לך. אילו לא היית מגיב בתוקפנות ובעלבון.... אז הייתי חש שטעיתי בך. תמשיך להיות איש מלחמה ואל תתנער מהתוקפנות. עבדת קשה על הפופולריות שלך פה במדור. ועכשיו אם יורשה לי, אתפנה למלאכת החג. אני חושב שעסקנו בך מספיק. הגב לתגובה זו                          מה שברור בן                         ש,    22/05/07 15:07 זה שהגותך שלך מתפתחת וצומחת, וזה יפה מאוד. הגב לתגובה זו                          איי אתה בסדר                         בן,  צפון,    22/05/07 14:10 גרמת לי לחיוך מאוזן לאוזן. :) אין פה שום אקסיומה רכילותית, יש פה רק הבנה. אתה באמת חושב שאני קורא ביקורות נגד ספרים או ביקורות נגד סופרים והוגים? בשורה התחתונה, המחשבה של ניטשה הובילה אותו למוות מחירפון מנטלי, זה לא שרק שבשנים האחרונות הוא נהיה פתאום מחורפן, ממש לא, הוא שקע לזה בד בבד עם ''התפתחות'' ההגות שלו. התפתחות קשה לקרוא לזה, אני יותר הייתי מגדיר את זה כגדילת המוכנות שלו באמת לחשוף את אישיותו ומחשבתו בפני העולם. ניטשה בהחלט היה אחד האנשים החכמים והעמוקים שהיו, יש כאלה שיאמרו ההכי, אני בטח שלא אתווכח איתם, אבל אני גם לא ממליץ לאף אדם לחשוב ש''תורתו'' של ניטשה תעזור לו במשהו, מכיוון שאפילו הוא יסכים שהיא לא משקפת שום אמת( ובאמת איך היא יכולה? היא נהגתה תוך בידוד כמעט מוחלט מהעולם ועקב רצון עמוק לעוצמה חברתית) ומכיוון שכבר לפחות בן-אדם אחד שקע לחירפון טוטאלי בעקבותיה. - ניטשה ויונג באותה נשימה עם פרוייד? זה היה יכול לצרום לשמוע את זה, אם זה באמת היה מזיז לי. לא שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, היא לא ממש עניינה אותי, אבל מכיוון שהעלת אותה אין לי ברירה ואני נאלץ להיכנס לזה:. אתה לא מסמפט אנשים עם אופי מחורבן, אתה סולד מהם, אתה מפחד מהם, אתה לא מרצה לי כאן בגלל שאתה מסמפט אותי, אתה פשוט מעריץ את ניטשה, מזדהה איתו ומרגיש צורך לגרום לאחרים גם להעריץ אותו ולחשוב כמוך. למרות שזה כמובן לא סותר את הטענה שלך שיש לי אופי רע. הגב לתגובה זו                          הפוסל                         לא?,    22/05/07 14:01 במומו פוסל הגב לתגובה זו                  לא ממש הבנתי את ניטשה                 o,    21/05/07 17:51 הקשבתי לזרתוסתרא שלו באנגלית, ובשל השילוב שלו של מעין שירה ופרוזה בסיפור שהיו יפים, אבל לא הצלחתי להתמקם על איזושוהי תובנה. מה שכן מצד אחד אהבתי את החתירה והמרד, ומצד שני זה התיש אותי. הגב לתגובה זו                      לא קל להבין את ניטשה                     ידיד ותיק,    21/05/07 18:48 או נכון יותר לומר: קל לא להבין את ניטשה. ניטשה הוא יותר מכל -פילוסוף של הרגש. ורק אחרי זה הוא פילוסוף של השכל. לכן ההוגים שאחרי, כולל פרויד ויונג, אמרו שניטשה הוא אחד מגדולי הפסיכולוגים אם לא הגדול ביותר. הבעיה היא שבתקופתנו הנוכחית אורך החיים של האדם המודרני רק מחריף ומרחיק את האדם מצרכיו הריגשיים. ומי שרחוק מצרכיו הריגשיים....... קרוב לוודאי לא יבין את ניטשה. הגב לתגובה זו                      זה בסדר                     בן,  צפון,    21/05/07 18:27 אתה לא לבד, גם את ניטשה זה הטיש. הגב לתגובה זו 16.  לתומר פרסיקו     כבש,    20/05/07 17:53 קצת חומר למחשבה בעקבות מאמרך. http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=9133&CategoryID=9&SubID=9120 הגב לתגובה זו 15.  תומר אתה גדול!     בועז.פ,    20/05/07 17:27 קראתי את המאמר והוא העסיק אותי מאד. הלכתי למכולת לקנות חלב וכל הדרך חשבתי וחשבתי על המשמעות שלו, ובלי לשים לב דרכתי על חרא של כלב. בהתחלה נורא התעצבנתי וקיללתי אבל פתאום זה היכה בי....הסתכלתי על החרא שהיה מרוח על הסוליה והבנתי: הכל באמת אחד ! הגב לתגובה זו 14.  הסתכלות שונה     יוסף.ש.,  צפון,    20/05/07 16:36 הגישה הלא-דואלית מעוררת התנגדות כי היא אומרת שכאשר האדם מתעורר, למרות שהוא לא רואה את עצמו אחראי (אין רצון חופשי) הוא יתנהג במוסריות הגבוהה ביותר. האדם באופן טבעי כאשר הוא משתחרר מההזדהות עם המיינד, הופך לאוהב אדם, נותן את מה שיש לו ללא חשש שיחסר (סומך על הטבע) ובודאי לא יפגע באיש. כיוון שהמצב המתואר הוא מאד נדיר, ואלה שהגיעו למצב זה לא בהכרח עוברים להיות מורים רוחניים, קשה לתפוס את זה כמצב טבעי. מאד קשה לקבל שהעולם מתנהל בסדר מושלם כמו שהוא, שכל ''השיפורים'' שהאדם עשה לא קידמו באמת את האדם, אבל מי שחווה את זה יודע שזה כך. הגב לתגובה זו 13.  מס' הערות     כבש,    20/05/07 16:34 הנך טוען שאם לכאורה הכל הוא אלוקים אז איזה ערך יש למציאות? איזו מציאות? שהנך תופש בחושיך את העולם מלשון העלם? וממשיך אתה פירושו (של הכל אלוקים) כי הכל קדוש ,יפה אמיתי וכו' במדה שווה..ומגיע למסקנה שהכל חסר משמעות במה שווה, לזה קוראים פילוסופיה בגרוש, ההיקש שלך אינו לוגי כלל וזאת מכיוון שהאדם נברא לא מושלם, ותכלית חייו הנה לתקן את עצמו , מידותיו ואמונתו הנובעת בלב והבאה מן השכל לאחר הידיעה. ומימילא לא הכל מושלם ,יפה ,אמיתי וכו' יש תמיד את החסרון , החסרון של הנשמה ממנה הנך מתעלם (או שמא שולל.) הבה ונהפוך את סיפורך על המוסלמי לספור על יהודי, הנ''ל באם יעשה את צרכיו מול הר הבית בהר המוריה שהנו קודש הקודשים כי בו שרתה השכינה, הרי הוא עבר עבירה הלכתית הכתובה בספר הוראות היצרן, אך אין זה סותר את העובדה שמלוא כל הארץ כבודו! זהו רק חלול הקודש בשפה העברית. לכשתשכיל להעמיק יותר בחכמה היהודית ולא ההודית וכיו''ב,תוכל לראות איפה טמונה התבונה האמיתית! ככתוב'' טעמו וראו כי טוב''. הגב לתגובה זו 12.  יש התמכרות (או אשליה יותר נכון)...יותר גדולה...     אובי1,    20/05/07 16:26 ''ההבנה'' שכל מה שסביבנו קיים, והמציאות הינה המציאות כפי שאנו תופסים אותה...אין אחר מלבד המחשבה... הגב לתגובה זו 11.  oohh, tomer, you are so confused     eli yahu,    20/05/07 16:07 that it hurts to correct you. but try this: not all is god. nobody thinks so besides you and few other confused new agers or whatever. there is god - and there is the...devil !!! there is good and there is...yes...evil !!! yes, tomer, it's that simple.... go back to school. הגב לתגובה זו 10.  כדאי לקרוא תגובה זו !!     עומר,  כרמיאל,    20/05/07 16:05 התחלתי לקרוא את הכתבה שלך אבל לאחר 2-3 פסקות הפסקתי כי פשוט היה בא לי להקיא !!! כמה בורות, טיפשות ואטימות יכולה להיות לאדם כמוך... למושג ''הכל אחד'' יש עומק רוחני אדיר שמעטים תופסים את המושג במלואו אך הרוב כן מבינים שזה קיים. זה לא!!! סותר דברים שבקדושה שנבדלים בפרוש מדברים אחרים שהם בטומאה. השם נתן לנו את חופש הבחירה !!! וזאת על מנת שנבחר בין קדוש לטמא, רע מול טוב, נכון מול לא נכון.. בסופו של דבר הכל אחד כיוון שהכל נוצר ממנו..אבל בתוך ה''הכל'' הזה יש לנו את חופש הבחירה...ובסוף גם נתן את הדיו וחשבון על הבחירות שלנו... זה כמו משחק מונפול - ''הכל משחק אחד אבל לשחקן יש את חופש הבחירה למהלכים שהוא עושה ובסופו של דבר הוא קובע אם ינצח או יפסיד. לא צריך להיות דתי על מנת להבין את זה אלא רק קצת קצת מודעות אישית והבנה שהחיים הם טיפה יותר מורכבים. חג שמח. הגב לתגובה זו 9.  לרגע קט     ספרן,  עצכ''ח,    20/05/07 15:42 לכן , יש להעריך את דרישתו של ר' חיים מוולוז'ין ( בספרו ''נפש החיים'' ) שבגירסה היהודית המקבילה ''מלוא כל הארץ כבודו'' מותר לעיין רק ב''רצוא ושוב'' ובודאי שאין לקבוע על פיה את פרטי החובה המעשית . הגב לתגובה זו 8.  על דוסטוייבסקי, אברהם וסכנת האתאיסטיות     ידיד העם,    20/05/07 14:49 במשפט ''אם אין אלוהים אז הכל מותר'' מצביע דוסטויבסקי על כך כי אין שום מקום לערכים או מוסר באתאיזם. הוא תוקף בכך את התפיסה האבולוציונית הדארוויניסטית בכלל, ואת החברה הסובייטית הקומוניסטית (שהינה אתאיסטית במוצהר ויחד עם זאת מתיימרת להיות ערכית ומוסרית)בפרט. הוא מזהיר מפניהן, ומסיר מהן את המסיכה. או שהאדם נברא בצלם, או שהוא סתם חומר אורגני שמתקיים במקרה. מי שלא מאמין באלוקים לא יכול לטעון או לשאוף למוסריות. וכבר אמר אברהם אבינו: ''..כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי..'' הגב לתגובה זו          תיקון היסטורי         פיודור קרמזוב,    20/05/07 22:47 הספר הזה של דוסטויבסקי יצא ב-1880. המהפכה הקומוניסטית קרתה רק ב-1917. הגב לתגובה זו              נכון -אז מה?             ידיד העם,    21/05/07 10:52 הרעיונות של מרקס ושל אחרים בדבר סוציאליזם, קומוניזם אתאיזם וכו' תססו וגעשו ברוסיה הרבה לפני מהפיכת 1917, ודוסטוייבסקי עצמו דגל ותמך בהם באופן פעיל וחתרני, הרבה לפני שכתב ספר זה. הוא גם נשפט ונשלח לעבודות פרך בסיביר, ולאחר מכן חזר לאמונתו באל. ובדיוק במתח בין אמונה לאתאיזם (תוך שימוש במטפורה של רצח אב)עוסק הספר. באופן כמעט נבואי, שנה אחרי יציאת הספר נרצח הצאר ע''י התנועה מהפיכנית סוציליסטית נרודניה ווליה. מה שכן, יכול להיות שהמילה ''סובייטית'' שכתבתי מיותרת. הגב לתגובה זו          תודה על ההסבר         מקמיל,    20/05/07 17:27 עם דוסטוייבסקי אי אפשר כבר להתווכח, אבל כן אפשר לטעון שהחיזוק שאתה מעניק לו מבוסס על טיעונים מגוחכים. נכון שאימוץ הכלל של ''החזק שורד'' והפיכתו למוטו אישי חותרת נגד המוסר, אבל תפישה כזו היא עיוות שנוצר מהעברת ערכים מתחום אחד של החיים לתחום אחר שבו אין להם שום ערך והם אפילו הרסניים. אם נמשיך עם אותו ההגיון, נוכל לטעון שצריך להפסיק ללמד בבתי הספר שמשקלה הסגולי של עופרת גבוה יותר ממשקלו הסגולי של האדם, כדי שילדינו היקרים לא יסיקו מכך חלילה שערכה של עופרת עולה על ערכם של חיי אדם. מה הקשר בכלל ? כמות הפשעים שבוצעו בשם האלוהים במהלך ההיסטוריה האנושית ומבוצעים מדי יום על ידי מאמינים שטענו וטוענים למוסריות, מחייבת הירהור שני על הקשר בין אמונה באלוהים, דארוויניזם, ומוסר. את ההירהור השני הזה צריך לפתוח בתמונה של אברהם ירא האלוהים, כשהוא משחיז את המאכלת על מנת לטבוח בבנו, למען האלוהים, ובעיקר, במצוות האלוהים. מוסר מפוקפק משהו הייתי אומר. אין שום קשר. הכל שאלה של באיזה אלוהים אתה מאמין, או לחילופין, איך אתה מלמד דארוויניזם. חינוך לרגישות ולאהבה וטיפוח של התכונות הללו, ששתיהן מהוות כמיהה טבעית של הטבע האנושי, מייתר גם את האמונה באלוהים, גם את המוסר, גם את הערכים הקומוניסטים הצבועים של שיוויון כפוי, ומאפשר גישה נקייה לשאלת האלוהים בפני עצמה, שלא על מנת לעשות באלוהים קרדום לחפור בו לצרכי שינוי חברתי או לצרכים פוליטיים. הגב לתגובה זו              איזה יופי             ידיד העם,    20/05/07 20:48 עד כמה ששמתי לב לא ניסיתי לבסס את עמדתי בשום טיעון, אלא הצגתי אותה בצורה די יבשה, כך שזה באמת נחמד שאתה ממציא לעצמך טיעונים וקובע שהם מגוחכים. גם לא טענתי שיש קשר הכרחי בין אמונה באל למוסריות - אלוקים וגם אנחנו יודעים, לצערנו, שזה ודאי לא נכון, אלא טענתי את ההיפך - שיש קשר בין אתאיזם לאי מוסריות. אני לא חושב שיש צורך לנסות להוכיח את זה - ההיסטוריה הדגימה לנו זאת היטב (היטלר, סטאלין, מאו ועוד) חינוך לאהבה ורגישות זה יפה וחשוב, אבל זה לא מוסר, וזה ודאי לא מייתר אותו שכן ברגעים של קונפליקט, כעס, חוסר רגישות ושנאה השאלות העומדות בפני האדם, מה לעשות, הן מוסריות. באשר להפיכת האלוקים ''לקרדום לחפור בו לצרכי שינוי חברתי או לצרכים פוליטיים'' - קצת איבדתי אותך, ולא ברור לי לא מה אתה מייחס לי, ולא על סמך מה, אבל אני יכול לומר כי נסיון לעצב ולגבש עקרונות מוסריים כלשהם במסגרת אתאיסטית, יהיה בסופו של דבר פסאודו מוסר, וסך הכל נסיון של הקבוצות השליטות לשמור על האינטרסים שלהם. לגבי אברהם אבינו באמת קטונתי, וגם לא קיבלתי את הרושם שאתה בעניין כרגע, ולכן רק אומר שכאשר האלוקים ידבר איתך, לא ברמזים, באותות או בדמיונות, אלא באופן ישיר גלוי וברור, תחזור אלי ואני כבר יפנה אותך לאנשהו (סתם) הגב לתגובה זו                  תודה על ההסבר הנוסף                 מקמיל,    21/05/07 06:03 אתה אומר שאנחנו צריכים חוקי התנהגות מסוימים שיכוונו אותנו אל עשיית הטוב והנכון גם שהדחפים שלנו מניעים אותנו לפעול בכיוון ההפוך. יפה מאוד. אני מסכים. אלוקים יכול להוות בסיס למוסר בשתי דרכים. או מפחד העונש שלו, או כמודל לחיקוי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא אם מישהו שפוחד מעונש יכול בכלל לדעת מהו הטוב והנכון. הפחד הרי אינו מאפשר שיקול דעת ותבונה. הוא אינו מאפשר את החופש ההכרחי לעשייה של הטוב והנכון. פעולה מתוך פחד ופעולה מוסרית במובן של עשיית הטוב הן שתי פעולות שונות בתכלית. בוודאי שאי אפשר לומר על מישהו שהוא אדם טוב, שהוא הינו טוב, כשהוא עושה מתוך פחד את מה שכלפי חוץ אפשר לפרש כטוב. הוא אינו טוב ואינו מוסרי. הוא פשוט מפוחד או מצפה לפרס, וזה אינו טוב מוסרי מפני שבהיעדר הפחד הוא היה פועל אחרת. השאלה השנייה היא איך ישות אלוהית קנאית וכועסת, שבחרון אפה מטביעה אנשים בים או במבול, מעלה אותם באש, מצווה על סקילה, מצווה להשמיד זכר עמים שלמים, דורשת אהבה ואינה אוהבת, איך ישות כזו יכולה להיות מודל לחיקוי כאידיאל מוסרי. כאידיאל של הטוב. גם בדרך הפחד וגם בדרך ההערצה, זו דווקא המוסריות של המאמין שהיא פסאודו מוסר כי אין לה דבר עם שאלת הטוב והרע כשלעצמה. מוסר, היכולת לבחור באמת בין טוב לרע, השאיפה אל הטוב כדבר שהוא בעל ערך בפני עצמו, כל אלה מתחילים אך ורק כשדוחים מכל וכל את הסמכות האלוקית. דחייה כזו אינה מבטיחה מוסר, אבל בלעדיה הוא בכלל לא אפשרי. כמובן, יכול להיות שאלוקים מדבר איתך ישירות, לא ברמזים, באותות או בדמיונות, ומקונן באוזניך על כך שדמותו בתנ''ך סולפה ללא הכר. במקרה כזה אני חוזר בי מכל מה שכתבתי. הגב לתגובה זו                      בבקשה                     ידיד העם,    21/05/07 17:28 לא יודע מה איתך, אבל אני בהחלט מעדיף את זה שעושה את הדבר הנכון , גם אם זה מתוך פחד, ע''פ זה שמרגיש חופשי לעשות כל פשע מתועב שעולה על רוחו. למרות שאפשר להתווכח על רמתו המוסרית של הראשון, נדמה לי שיש בשאלות מן הסוג הזה מקום לבכר מידה מסויימת של תועלתנות ע''פ אידאליזם טהור, מנותק ובלתי ישים. האופציה השניה כפי שציינת היא הרצון להידמות לבורא ולהתדבק בו. כאן האקסומיה היא שהבורא הינו טוב ומיטיב. ונושא זה הוא עמוק ומורכב ודורש היכרות עם הקבלה ופנימיות התורה, ואולי יעזור אם בתור התחלה תפסיק להתייחס אל התורה כבאה לספר לך סיפורים והיסטוריה, קרי ללבושה, והבן כי היא מפה המתארת מצבים ומהלכים נפשיים ורוחניים, והעמים והאישים השונים המוזכרים בה הם כולם חלקים בתוכך. מכאן שציווי להשמיד עם כלשהו הינו למעשה ציווי מוסרי לטפל בנטיות ותכונות שבך, וחרון אפו הוא למעשה חסד גדול שנעשה עמנו. באשר לנסיון לעצב מוסר תוך דחיית הסמכות האלוקית, העובדה היא כי טובי המוחות עסקו בכך ולא נחלו הצלחה מרובה. ע''פ רוב משנתם מסתכמת בכמה עקרונות רעועים, רלטיביים, זמניים, גחמניים ובעיקר בלתי מעוגנים. ז'אן-פול סארטר למשל לקח זאת כמשימה לה הקדיש שנים ארוכות, ובסופו של דבר הודה כי נכשל, ואף טען שהדבר איננו אפשרי. בכל אופן אף לא אחד מפילוסופי המוסר לא הצליח, אפילו אחרי השחתת מאות אלפי מילים, אפילו להתקרב למשפט אחד פשוט וברור שאמר הילל הזקן: ''מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך'' וזה כידוע כלל גדול בתורה. אגב, כשנצליח בע''ה נוכל לעלות ל''ואהבת לרעך כמוך'' וזה כבר ממש הגאולה. הגב לתגובה זו                          וואלה                         מקמיל,    22/05/07 22:04 נראה לי שניצחת :) הגב לתגובה זו                          טוב                         ידיד העם,    22/05/07 20:00 אז בסוף יצא לך משהו שאני לגמרי מסכים איתו :''הוא עושה את הטוב רק בגלל שטוב לו לעשות את הטוב.'' ומה קורה כשקצת פחות טוב לו לעשות את הטוב? או כשרע לו לעשות את הטוב? או כשממש ממש טוב לו לעשות את הרע מאוד? (זה בסדר, אלה שאלות רטוריות) חג שמח הגב לתגובה זו                          אה, ועוד דבר                         מקמיל,    22/05/07 17:42 רק כדי שלא תחשוב ששוב לא הבנתי אותך, אני כן מבין שאתה מעדיף להתמקד באתאיזם ובהיותו משולל ערכי מוסר. לכן שוב אני מדגיש, כפירה בעצם קיומו של האל ובסדרי עולם י כ ו ל ה לנבוע דווקא מחוש צדק מאוד מפותח ומתחושות מוסריות מאוד מפותחות, וגם במקורותנו יש דוגמאות כאלה. זה שהן מוקעות אינו מענייננו כרגע. כל עוד הבורא אינו מדבר איתנו ישירות, להנחה שהוא טוב ומיטיב, כפי שאנחנו מבינים את המושגים הללו, גם כאשר הדברים אינם נראים כך, יש את אותה זכות קיום שיש להנחה שהעולם בכלל אינו מונהג על ידי חוקים מוסריים או על ידי בורא טוב ומיטיב. הכפירה באל, והדחייה של המוסר האלוהי, יכולות לנבוע מעומק נשמתו של אדם מוסרי שאינו מוכן להמתין עד שהוא יבין את האל אלא דורש להבין אותו עכשיו, ומבין שהטוב והיפה תלוי רק בו, ושעצם האמונה בחוקי מוסר אלוהיים ב ל ת י מ ו ב נ י ם , בעצמה מדלדלת את כוחותיו המוסריים ואת שיפוטו המוסרי לגבי הטוב והיפה. אדם כזה, כופר אתאיסט בזוי וחסר ערכים שכזה, יחפש רק בתוך עצמו את הסיבות לעשות את הטוב היפה והנכון, גם כשאלה מנוגדים לחוקים האנושיים או לחוקים האלוהיים. ומי יודע, אולי הבורא הוא טוב ומיטיב בדיוק בגלל שמלכתחילה הוא סידר את הדברים כדי שנמרוד בו, ונחפש את הסיבות לטוב וליפה בתוך עצמנו. אבל זו כבר ספקולציה פרועה, ומה שיפה וראוי להערכה אצל הכופר חסר הערכים, זה שזה בכלל לא משנה לו אם אלו הם פני הדברים או שההפך הגמור הוא הנכון. הוא עושה את הטוב רק בגלל שטוב לו לעשות את הטוב. הגב לתגובה זו                          אני התכוונתי                         מקמיל,    22/05/07 16:42 לרבי עקיבא ולא להילל הזקן. ולא התכוונתי להטיל ספק בכך שאצלך אישית האמונה כן מובילה בסופו של דבר למוסריות במובן של שאיפה אל הטוב, אבל כן התכוונתי לומר שבאותה המידה בדיוק, אמונה כאמונה, יכולה להוביל ומובילה ללגיטימציה של הרוע במסווה של עשייה מוסרית. אני יכול לחשוב למשל איך זו דווקא הארעיות שמעניקה ערך עצום וקדושה לכל רגע בחיים ולכל מעשה שלנו, אבל אני אצטרף לבקשה שלך שמישהו יסביר את הדברים שאני לא הצלחתי להסביר. הגב לתגובה זו                          אז ככה                         ידיד העם,    22/05/07 16:23 אינני מתיימר לרגע לדעת ולהבין את כל דרכי הנהגתו, שיקוליו וחשבונותיו של הבורא. אך הדבר מאוד פשוט לדעתי. כפי שכתבתי האקסיומה היא שהוא טוב ומיטיב. לכן אם יש פה ושם בתורה דברים שהוא אומר או עושה, שאיני מבין כיצד הם מתיישבים עם תכונותיו אלו (ובהחלט יש כאלה), אז אין לי אפשרות לקחת דוגמא ממשהו שאני לא מבין (אכן קטונתי). או שאני מנסה ללמוד ולהבין, או שאני מקבל את העובדה שאינני יכול להבין הכל - וכי איפה הייתי ביוסדו ארץ? אבל תרשו לי לחזור לתחילת הדיון. טענתי הראשונית היתה כי אין מקום לערכים ולמוסר באתאיזם, ושהאמונה באלוקים היא תנאי הכרחי לכך. כפי שאני רואה את הדברים מהאמונה באלוקים נגזר כי יש אלמנט של קדושה בבריאה, ולכל דבר בעולמו יש משמעות ותכלית, והאדם נברא בצלם, והכל ראוי להערכה וכבוד,ומכל זה עולות באדם שאלות מוסריות ושאיפה לעשות את הדבר הנכון והטוב. ומי שרוצה לטעון כי האמונה באלוקים איננה תנאי למוסר, שיסביר לי בבקשה איך, אם אין בורא לעולם והכל כולל הכל (הדומם, החי הצומח והאדם) נוצר במקרה, והוא שרירותי, סתמי, אקראי, זמני, חסר משמעות ובוודאי חסר תכלית, והאדם הינו סתם חומר אורגני שהתפתח עם הזמן, איך יכול להיות מקום למוסר ביקום כזה? או במילים אחרות למה דוסטוייבסקי בטענתו ש''אם אין אלוהים הכל מותר'' טועה? אה, ועוד דבר אחד מקמיל - אתה טועה לגבי הלל הזקן. הגב לתגובה זו                          אני דווקא חושב שהבנתי                         מקמיל,    22/05/07 11:41 רק שטענתי, וכפי הנראה לא בצורה כל כך ברורה, שלקשר ישירות בין אתאיזם להיעדר מוסר, יהיה נכון בדיוק כמו לקשר בין אמונה למוסריות. יותר מכך, וזו נקודה מאוד מאוד חשובה, הרבה פעמים, אתאיזם מודע, ממש נובע מתחושה מוסרית גבוהה מאוד. אפשרות אחרת שמאוד מעניינת ושיש לה ייצוג בזרמים רוחניים מסוימים, היא דווקא לא אתאיזם, אלא קבלה מלאה של אפשרות קיומו של האל, יחד עם דחייה בשתי ידיים של המוסריות הקפריזית והבלתי מוסרית שהוא מייצג. וצודק שישים ריבוא כשהוא אומר שאם אין מדובר ר ק באלגוריה (ואל אותה פרשנות של ר ק אלגוריה התייחסתי כאל מניפולציה ערמומית, שהרי כ ל תהליך חיצוני מייצג בסופו של דבר גם דרמה פנימית), אז חזרנו אל אותה דמות שזה בכלל לא משנה עד כמה אני אישית יכול לפחד ממנה מאוד, אני אתקשה לראות בה מופת מוסרי, להדמות לה, ולהתדבק בה. אני גם חושב שתתקשה להכחיש שלא מעט ממי שכן ראו בדמות הזו מודל לחיקוי, באמת הצליחו לייצר העתק אנושי של אותה ''מוסריות'' צבועה, שבעיקרה היא ''מוסריות'' שאדון כופה על העבד שלו כדי לשלוט בו, בזמן שלעצמו הוא מרשה כללי התנהגות לגמרי שונים. מוסריות שאין לה כל קשר עם הבחירה בטוב ועם האהבה. אפילו ביטוי כל כך יפה כמו ''ואהבת לרעך כמוך'', שבצדק נתפש עבורנו כאידיאל מוסרי כל כך גבוה, מוצא על ידינו בתהליך של הכחשה והדחקה מהקשרו הדתי וההיסטורי. מי שטבע את הביטוי לא התכוון לכל אדם באשר הוא אדם, וזה היה לגמרי מוסרי עבורו לעודד מלחמה והרג כנגד עם אחר שלא כיבד את אמונתו ואת אלוהיו. כלומר הביטוי האמור מייצג במקורו את אותה מוסריות שיש בלהקת זאבים שפועלת במשותף ותוך עזרה הדדית כדי לטרוף כבש. והרי זו כל הזוועה והצביעות שבמוסריות הדתית. שהיא אינה שונה כלל מהמוסר של חיות הטרף, אבל מעמידה פנים שהיא כן. לצערי לא יצא לי לקרוא את מובי דיק וגם לא לראות את הסרט, וגם לארנבות לא יצא לי להתוודע, אבל את הרוב שבמעט שבמעט שהצלחתי ללמוד על אהבה והקרבה למדתי לא מרב, או ממואר כזה או אחר, או מספר, אלא דווקא מכלב. אם יש סיכוי שהאדם יוכל להיעשות אי פעם להתגלמות של האהבה והטוב, זה יהיה רק כאשר הוא יחל לדחות מכל וכל את המוסר האלוקי, ויחל לשקול את הטוב והיפה בפני עצמו, בכל פעולה ופעולה, ללא כל קשר למוסר אלוקי או לשיפוט אלוקי כזה או אחר. הגב לתגובה זו                          אז אם הכתוב בתורה התרחש באמת                         שישים,  ריבוא,    22/05/07 06:07 אז חזרנו ל''אלוהית קנאית וכועסת, שבחרון אפה מטביעה אנשים בים או במבול, מעלה אותם באש, מצווה על סקילה, מצווה להשמיד זכר עמים שלמים''. ואפשר להוסיף: אלוהות בעלת פטיל קצר שאף רצתה להשמיד את העם הנבחר שלה הרבה פעמים, ושכל מני נביאים היו צריכים להרגיע אותה עם טיעונים מצחיקים כמו ''אם תעשה את זה מה יחשבו השכנים''. לא ממש מופת מוסרי, לא? הגב לתגובה זו                          לא לא                         ידיד העם,    21/05/07 23:22 כשכתבתי שיש להתייחס לרובד הפנימי של התורה לא התכוונתי חלילה שהיא ר ק אלגוריה אלא ג ם , ולטעמי זה גם החלק המעניין יותר (ואני מקווה שזה גם עונה לאדם המכנה עצמו שישים מריבוא) כפי שאמר רבי שמעון ''ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו.'' אם אתה באמת חושב שמדובר בהמצאה שרירותית מניפולטיבית, ערמומית ודמיונית, ושהזוהר וכתבי האר''י (ורבים אחרים) עומדים על אותו המישור של שרלוק הולמס, אין לי הרבה מה לומר לך חוץ מ - תנחומיי הכנים! באשר לשנאתך להיותך ''צודק'' - קצת הצחקת אותי, בהתחשב בעובדה שאתה חוזר להתווכח עם עצמך, ומתעלם ממה שכתבתי וטענתי ברורות :אולי אין קשר בין אמונה באלוקים למוסריות, אבל אני אמרתי את ה ה י פ ך שיש קשר בין אתאיזם לאי מוסריות. ומכיוון שאתה קצת מתקשה עם העניין אומר לך שוב במילים אחרות - האמונה באלוקים הינה תנאי הכרחי אך לא מספיק. על ההנחה כי השגת המטרה של מוסריות באמצעות פחד היא רמה נמוכה ובעייתית אנחנו בהחלט יכולים להסכים, ולמען האמת אני לא ממש מאמין שהבורא מעניש, שהרי הוא טוב ומיטיב (אני יותר נוטה לחשוב שיש למעשינו תוצאות, ושלעיתים הן נתפסות בעיינינו כשליליות ) אבל כפי שידוע היהדות עוסקת ביראה ובאהבה, ובדורנו יש להתמקד בעיקר באהבה וברצון להרבות נחת לבורא, להידמות לו ולהתדבק בו, אבל אם אתה מעדיף להידמות למובי דיק או חושב שהרקול פוארו או ארנבות הם מודלים טובים יותר לחיקוי - שיהיה לך בהצלחה . אכן, הכל תלוי במה אנחנו מאמינים. (והרי זה מה שטענתי מלכתחילה) הגב לתגובה זו                          נו מה ?                         מקמיל,    21/05/07 21:21 ואני לא מעדיף אותו ? בוודאי שכן. אבל זה בגלל אינטרס אישי ולא בגלל שהוא מוסרי. הוא אינו שונה מכל עבריין אחר שאינו מבצע פשע כשיש שוטר בסביבה. (והשימוש באלוהים כשוטר חברתי הוא הדבר הלא מובן שהתכוונתי אליו כשדיברתי על קרדום לחפור בו לצרכי שינוי חברתי). לגבי פנימיות התורה והקבלה, והפרשנות של האירועים ההיסטורים -רק- כאלגוריה להלכי נפש, זו פרשנות ערמומית לטעמי שנועדה ליישב את הסתירות שהזכרתי קודם שהביאו רבים לכפירה באלוהים. אני דוחה אותה מסיבות שלא ניכנס אליהן עכשיו, אבל אני כמובן קנה מידה לשום דבר. אלא שכל פרשנות כזו נכנסת בסופו של דבר תחת הכותרת של מה שקראתי לו ''הכל שאלה של באיזה אלוהים אתה מאמין'' ולא לשאלת האמונה עצמה. זו בהחלט זכותו המולדת של כל אחד להמציא לעצמו אלוהים על פי מיטב מאוויוו, בתמיכת הפרשן הגדול והגאון המואר החביב עליו. אבל זה כבר סיפור דמיוני ומומצא שתמיד יהיה בנמצא גם סיפור הפוך לו. אם אנחנו מתחילים לעסוק בהמצאת סיפורים לצרכים מוסריים, אז אנחנו יכולים להמציא כל סיפור שהוא ולאו דווקא להגביל את עצמנו לסיפורים על אלוקים. אגדות עם טובות לצורך העניין באותה המידה, וכך גם כל ספר של שרלוק הולמס שמוכיח שהפשע אינו משתלם. יכול להיות שמה שאתה מכנה כישלונם של טובי המוחות נבע דווקא מהיותם טובי המוחות, ומחוסר היכולת שלהם לגשת בפשטות אל הסיפוק שהאדם יכול למצוא בעשיית הטוב כשלעצמו כשהוא מגלה עניין באנשים שסביבו ומגלה רגישות לכאבם ולשמחתם. ואגב, אני גם בכלל לא בטוח שכל טובי המוחות אכן נכשלו בכך (אני מכיר כמה שהצליחו יפה), ונוטה יותר להאמין שאנחנו מעדיפים להכיר רק את אותם המוחות שנכשלו כשזה מתאים להשקפת העולם שפיתחנו ושאנחנו מתעקשים לדבוק בה. היכולת לפתח חמלה ואהבה כאינטרס אישי, מבלי להזדקק לאלוהים, נפוצה מאוד במזרח. עד כמה שאני שונא להיות צודק, נדמה לי שנותרנו עם ההבנה שהאמונה באלוהים עצמה אין לה שום קשר למוסר אלא רק לשליטה באנשים באמצעות פחד, והכל תלוי בשאלה באיזה מין סוג של אלוהים אנחנו מאמינים, ממש כפי שאי אפשר לטעון שהדארויניזם מעודד בהכרח חוסר מוסריות והדבר תלוי רק בשאלה של איך מלמדים אותו. שהרי גם אם נסכים שהדארוויניזם הוא קצר רואי ושהוא חוטא לאמת כשהוא רואה באדם רק חיה מפותחת, אפשר בקלות למצוא בעולם החי דוגמאות לעזרה הדדית, לשיתוף, לחמלה ולהקרבה, שבני האדם יכולים ללמוד מהן רבות, ולהתמקד בהן בחינוך. הגב לתגובה זו                          אם התורה היא רק משל                         שישים,  ריבוא,    21/05/07 20:42 אז גם מעמד הר סיני לא היה ולא נברא? כי אם כן אין תוקף למצוות. לא? הגב לתגובה זו 7.  תודה     מיכל,  ירושלים,    20/05/07 14:38 תודה על הדברים, נדמה לי שזו דרכה של היהדות, אולי בגלל שהיא לא מוכרת את עצמה בזול, הרבה מחפשים רוחניים נרתעים ממנה. הגב לתגובה זו 6.  כתב יקר, הינה כמה טעויות שיקרות ממך..     גומבה,    20/05/07 13:52 קודם כל אל תשתמש במושג ''אנחנו'' כי אתה מכליל את כולם, לוקח את כולם איתך ''למטה'' לבור הדעות שלך, הלא כל כך מבוססות. זה נראה כמו סתם רעיון לכתבה שתמשוך בכוונת תחילה התנגדויות. עצם הרעיון שאתה עצמך מתנגד וגורם להתנגדויות, מראה שתפסת צד, אפילו אם אינך מאמין בו. זהו עיקרון טיפשי. הכי חשוב, אתה הכללת שם כמה מעשים ברצף וכתבת שמי שחושב שהכל אחד, אז בשבילו דודתו וענף לדוגמא, יהיו באותה רמת אלוהות. אם לא הבנת עדיין, ברמה הבסיסית של הכל נשארת אותה רמה, מעבר לכך, יש משהו שנקרא היררכיה טבעית, לכן לדודתי יש בינה שהתפתחה מבחינה אבולוציונית טבעית וענף מבחינה היררכית, ''תקוע'' ברמת הפיזי. מבחינה היררכית הם לא שווים ולעולם לא יהיו. מבחינת ''הכל אחד'' - זה נכון, אך לא משנה כשזה בא למעשים. כשוולס נשאל למה הוא צמחוני הוא אמר ''כי פרה צועקת חזק יותר מגזר''. מה שכתבת נכון לניתוק מהמציאות. אם יש אנשים שחושבים כך, מצא לך את הקהל הנכון.. אך בבקשה אל תכתוב ''כולנו'', כי בנתיים, זה רק אתה. בכותרת, ''כתב יקר, הינה כמה טעויות שיקרות ממך..'' כמובן מתייחס למבנה ההיררכי החשיבותי. מבחינה היררכית, הרוח יותר חשובה מהבינה שלך. הגב לתגובה זו 5.  העלת נושא חשוב מאוד.     דניאל,    20/05/07 12:51 העלת נושא חשוב מאוד שהעסיק אותי במשך שנים עד שכמעט נשברתי לגמרי מול הדילמה שאתה מתאר. בזבזתי זמני לריק מול מורים שונים שטענו מולי כמו שאתה אומר ש''הכל אחד'', ש''אין מה להתאמץ'', ש''כל מאמץ נובע מהאגו ולכן רק פוגע בהתפתחות'' , ועוד קלישאות של כאלו שהתימרו לפרש את המסורת האדוויטית בצורה פשטנית מאוד. במשך שנים האמנתי שכך הדבר ,שאין אני צריך תרגול מעמיק, שאין צורך במאמץ כי אני ''הרי מושלם''. רק אחרי חודש של משבר עמוק ,בו ברגע של כנות ידעתי שמצבי לא טוב, שאת רעבוני אני לא באמת משביע אלא מספר לעצמי סיפורים ומבזבז את זמני על גגות בטירוונאמאלי בכל מיני סאטסאנגים הזויים, אפילו שחלקם היו נעימים מאוד, הבנתי שאני לא מתקדם מילימטר באמת. פוצצתי לי את הראש בידע, בספרים, במפגשים עם כל מיני מורים באסיה ואירופה, ורק באותו משבר ממש קיומי נשברתי והחלטתי שאני נוטש בכלל את החיפוש כי אבדתי כל נקודת אחיזה אמיתית בו. לא אכנס לנקודת השינוי ואיך ניסים לעיתים קורים ניסים בחיים, אבל אחרי חודש של כמעט אבל קיומי נתקלתי באדם פשוט שישב בצ'אי שופ לאורך רחוב פראדקשינה מסביב לארונאצ'לה ושתה צ'אי. אחרי מספר ימים הבנתי שמאחורי המסיכה הפשוטה יושב אדם שהשלים את עצמו ולעצמו את התמונה לגמרי. מעיין עצום של תבונה ואנרגיה כובשת בלי גרם של מאמץ או צורך להראות זאת. מאז דרכינו לא נפרדו ודרך ההתפתחות סוף סוף צנחה לעומק האמיתי אליו ייחלתי וכמהתי כבר 20 שנה. כמובן שנאלצתי להפעיל הרבה תאים רדומים במוח, ללמוד סוף סוף את המשמעויות העמוקות של הדרך הרוחנית, ולתרגל במסירות נפש, אבל הפעם בצורה פרקטית אינטלגנטית ומרגשת. וסוף סוף גם מניבה תוצאות מדידות. מודה לך שהערת שוב את הנקודה, ומאמריך ריאליים ואמיתיים מתמיד. תבורך ותודה לך. הגב לתגובה זו          כל דקה בטירוונאמאלי מקרבת את הגאולה         כבר אמר,  מי שאמר,    21/05/07 08:50 בום הגב לתגובה זו          דניאל דניאל - לאן אתה הולך         יהודי,  בגוב אריות,    20/05/07 19:38 למה שלא תשתף אותנו במקצת ההארה שחווית? תחסוך לנו 20 שנה בחיפוש הרוחני. תתרום משהו. תודה הגב לתגובה זו              קטונתי, אני עדיין לא שם אבל לפחות הדרך ברורה             דניאל,    21/05/07 17:56 יהודי יקר, הלוואי ויכולתי לומר אחרת, אבל אני עדיין רחוק מהזהות הסופית האמיתית הקיימת בי. ברור לי שהיא זהותי האמיתית, ברורה לי החוויה, וברור לי יותר מכך שיש לי עבודה מעמיקה מאוד בכדי ליצב ולזכך את כל המסביב בכדי באמת לחזור לאותה זהות. הדרישה הראשונה שהציב בפני האדם היקר שתארתי קודם היא כנות בלתי מתפשרת. זה בסדר לספר סיפורים לעולם, לאינטרנט, לח'ברה, אבל לא לעצמך !!!. מספר פעמים הוא ביקש ממני לקום ולעזוב כי השיעור נגמר וימשך רק כשאחזור עם מידת כנות עמוקה יותר מהסיפורים שספרתי לו. לכן, אני רחוק מקיום מתמשך בתוך זהות תודעתית טהורה, אבל לפחות סוף סוף הדרך ברורה לי לפרטיה הקטנים. אני חושב שזאת היתה הבעיה היותר עמוקה שלי. שלא באמת ידעתי מה הכיוון ומה המטרה הפרקטית של המסע הרוחני. ולכן אני חושב שהמאמר של תומר פרסיקו חשוב כי יש יותר מדי חרטה רוחנית וסיפורים מסביב למסע עמוק הרבה יותר . לאט לאט עם הדרכה שהינה נס ומתנה עבורי התמונה התבהרה. עכשיו הכל תלוי בי ובמידת ההבשלה הפנימית והחיצונית שלי. את ההבשלה הפנימית אני יוצר דרך תרגול והעמקת הזהות התודעתית האמיתית, ואת ההבשלה החיצונית אני מקבל דרך שותפות מלאה בחיים תוך זיהוי הצרכים המשמעותיים לי בכדי לעשות שולם עם העולם הזה. תראה יהודי יקר, קטונתי מלהסביר את כל התמונה כפי שהוסברה לי ומוסברת לי בשיעורים שבועיים. אבל עבורי מספיק היה לשבת מול האדם הזה ולהרגיש את האנרגיה שלו ולראות את הזהות האמיתית בתוך העיניים שלו שהאדם חי לידי מתוך בחירה אבל הוא עצמו מזמן כבר לא פה, כלוא בגוף ובסיפור אנושי. הלוואי ובאמת יכולתי לספר יותר אבל במקום זה עדיף לא להתפזר יותר מדי. אני חייב להוסיף כי בלעדי אדם נדיר זה סביר להניח כי עדיין הייתי באותו מקום ואף גרוע מכך אולי. מקווה שלא קשקשתי מדי. כל טוב לכולם. הגב לתגובה זו 4.  תגובה קצרה     מושון,    20/05/07 12:18 מדויק, יפייפה וברור! מסכים לחלוטין! יום טוב הגב לתגובה זו          תגובה קצרה לתגובה קצרה         תגובה,  קצרה,    20/05/07 16:25 בול ! הגב לתגובה זו              תודה לדניאל.  ל"ת              אביגייל,    22/05/07 18:52 הגב לתגובה זו 3.  חבר תוריד את האגו ומהר  ל"ת      וושתי,    20/05/07 11:59 הגב לתגובה זו 2.  חבר תוריד את האגו ומהר  ל"ת      וושתי,    20/05/07 11:59 הגב לתגובה זו 1.  יגעת ומצאת תאמין ,לא יגעת ומצאת אל תאמין     שמואל הנביא,    20/05/07 10:13 המשך בדרך...בסוף זה יגיע לך ....הסר כל חשש מליבך . הגב לתגובה זו