תגובות עד כה: 31 תגובות, ב- 14 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 14.  לרוזין, המאמר הקצר מצית שאלות נוספות, (מה לעשות?...):     OMG,    21/05/07 11:10 1. מה ההבדל בין עבודה פנימית שאת מדברת עליה לבין טכניקה מעשית? 2. האם יש הבדל בהתייחסות לשיטת הלימוד והקליטה של החומר בין נשים לגברים? הרי ההבדלים הביולוגיים (גם מוחית הוכחו מדעית וזה לא המקום לויכוח על כך) אז האם הם משליכים גם על השיטה. 3. האם לנשים פוטנציאל רוחני גדול יותר להגיע להארה מגברים? אם יצא לך לענות... הגב לתגובה זו          OMG         רוזין,    21/05/07 22:49 שלום לך, שלחתי תגובה כבר בצהריים, משום מה זה לא פורסם. לגבי שאלותייך: א. בעבודה פנימית התכוונתי שהלימוד בימימה הינו עבודה מתמדת על המידות. לדעתי, עבודת המידות היא מה שמוגדר בימינו ''אינטיליגנציה רגשית'', רק שזה נעשה בזיקה לחוקיות המהותית. העבודה המתמדת אינה טכניקה במובן הזה שזה לא מדיטציה או כל טכניקה אחרת שעושים אותה לזמן מוגדר, כי אם כלים שלומדים לעבוד איתם לאורך החיים בכל התחומים. ב. הלימוד נעשה בקבוצות נפרדות של גברים ונשים. מסתבר שיש הבדל משמעותי באופן הלימוד והטמעת החומר בין גברים ונשים, למרות שהשיטה והכלים הם אותם כלים. ג. באמת שאין לי מושג אם לנשים יש פוטנציאל רוחני יותר גבוה מגברים. נראה לי שזה איכויות שונות, שכל אחת מתבטאת אחרת ולכל אחת העוצמה שלה. חג שמח רוזין הגב לתגובה זו 13.  לימודי ימימה     ענת,  תל אביב,    19/05/07 21:47 היי רוזין, כמו תמיד הדברים שאת כותבת חודרים עמוק וגורמים לי לזוז בכסא ולהבין שאת הדברים הללו בדיוק אני צריכה לשנות... אצלי,שם עמוק בפנים. אשמח לקבל אינפורמציה היכן אפשר ללמוד את שיטת ימימה. שבוע נפלא ו...תודה הגב לתגובה זו          לענת         רוזין,    19/05/07 23:44 שלום ענת אני לומדת אצל מורה בשם שלומי. הטלפון שלו הוא 0545594770 הוא מורה נפלא, תתקשרי אליו והוא ייתן לך את כל הפרטים לגבי הלימוד. אני ממליצה בחום, לי זה נתן המון בחיים. מקווה ומאמינה שגם לך זה ייתן. בהצלחה ושבוע נפלא גם לך. רוזין. הגב לתגובה זו              רוזין             ענת,    20/05/07 09:23 תודה על ההמלצה, אני אפנה אליו. המשיכי להאיר את דרכנו בטורים הנפלאים שלך. ענת הגב לתגובה זו                  ענת                 רוזין,    20/05/07 14:03 תודה רבה ובהצלחה. מקווה לראותך בשיעורים. רוזין. הגב לתגובה זו 12.  הכרה חברתית היא שטיפת המוח של     מייק,    19/05/07 16:46 המאה ה 21. הגבול של היצירתיות. הגב לתגובה זו 11.  רוזין, הגיע זמן למחיאת כפיים     יעל,    18/05/07 20:55 אני קוראת את המאמרים שלך ובכל פעם אומרת: זהו, עכשיו אני מתיישבת וכותבת את שמחת ליבי אליה על המאמרים, את הנגיעה העמוקה שאת עושה בנשמתי בכל מילה אות ורווח, את זוית ההסתכלות שאת מובילה אותי אליה וככה עובר מאמר ועוד מאמר ועוד מאמר (הגיע הזמן לכתוב על הדחיינות הזו משהו, לא :) אלא אם פיספסתי מאמר בנושא) ועכשיו זה הגיע, מחיאות כפיים סוערות על המאמר הזה (ועל כל האחרים) את נפלאה (וזה , כנראה, לא מדד לכלום) ואת , לפחות אצלי, משנה חיים (וזה מדד חשוב) הגב לתגובה זו          יעל         רוזין,    19/05/07 01:21 תודה על הדברים שכתבת. אני בדרך כלל לא מגיבה לתגובות המפרגנות מהסיבה הפשוטה שלא כל כך ברור לי מה לומר אחרי התודה, אבל זה תמיד נוגע ומחמיא. אני לא מורה ולא מתיימרת להיות כזו, ואני שמחה לגלות שגם עם האמת הזו אפשר להגיע לאנשים, במיוחד כשהאמת דורשת ממני לחשוף לא מעט פגמים שלי. הגב לתגובה זו              במיוחד חשיפת היותך אנושית             יעל,    21/05/07 22:23 עם הפגמים ועם ההצלחות ועם התהיות, במיוחד אלה הופכים אותך מורה לחיים ושוב תודה על היותך כזו הגב לתגובה זו              האם זה לא מנוגד לכללי העולם המערבי             ליעל,    19/05/07 16:44 הכל כך תחרותי ? הגב לתגובה זו                  הופס...פספסתי, השאלה הייתה מופנית אליי?  ל"ת                  יעל,    22/05/07 21:57 הגב לתגובה זו 10.  נהניית לקרוא     מרלן,  ארה''ב,    18/05/07 04:28 כמו תמיד את מה שאת כותבת הלוואי ואוכל ללמד כך את ילדיי הגב לתגובה זו 9.  ut na-ha-da-rat  ל"ת      .,    18/05/07 02:09 הגב לתגובה זו 8.  ימימה שיטה נהדרת     ימימאית,    18/05/07 00:25 עבודה פנימית אמיתית ומומלצת הגב לתגובה זו 7.  נושאים חשובים הכתובים יפה     אור בן ארי,    17/05/07 13:54 עם זאת אני רואה את התיאורים וההבנות כשלב בדרך. רבדים נוספים יכולים לתת זווית שונה לגמרי עם הבנות, מיקוד ועומקים אחרים. למשל, מרכזו של הכשרון הוא אני, או מה שיש או אין לי... לעומת יצירה שהמרכז בה הוא אחר ומצביע על התהליך בין האדם לבין ההשראה לבין הדבר החדש שנוצר. הגב לתגובה זו          ביצירת לא חייב להיות מרכז         לאור,    19/05/07 16:47 הרבה יותר חשוב שיהיה מקום ריק שלתוכו היצירתיות יכולה לצמוח... הגב לתגובה זו 6.  מאמר יפה, כתיבה נאה מאוד, יישר כח.  ל"ת      ארי איתן,    17/05/07 11:34 הגב לתגובה זו 5.  הכרה חיצונית     יוסף.ש.,  צפון,    16/05/07 19:03 תודה על המאמר. כאשר אנו מבינים שאין כישלון כמו שאין הצלחה. שכל מה שקורה הוא ''לטובתנו'', כלומר, הכי טוב שיכל לקרות לנו. תחרות היא קונספט, אין במי להתחרות כי כולנו חלק משלם. הכשרון הוא לא שלנו כי אם עובר דרכנו כמו שנאמר. אין כשרון מבוזבז כי מה שהיה צריך להתבטא , יתבטא. ההבדל הוא רק בתחושה הפנימית. האם נקבל את ''הכשרון'' שלנו ללא ביקורת, האם נסכים שכשרון זה לא לעשות משהו יוצא מהכלל, אלא פשוט להיות נוכח לכישרון האלוהי שבמקרה עבר דרך הגוף שלנו? הגב לתגובה זו          ואיפה האחריות שלך בסיפור ?  ל"ת          מיקי,    19/05/07 16:48 הגב לתגובה זו              אין אחריות             יוסף.ש.,  צפון,    20/05/07 22:02 איך יכולה להיות אחריות על משהו שאתה רק משקיף עליו? אין לי אחריות על ''הכשרון'' שלי. כי הוא לא שלי. הגוף מיינד שנקרא יוסף.ש. רק משמש צינור לביטוי הכשרון האלוהי, כמו אצל כל אחד מאיתנו. הגב לתגובה זו 4.  כל זה נכון מאוד     רון,  ת''א,    16/05/07 18:06 אבל גם עם הידיעה הזו, עדיין קשה מאוד להתנתק מהכרה חיצונית. אם מישהו יגלה לי איך אני אפרנס אותו חודשיים הגב לתגובה זו          באיזו רמת חיים?  ל"ת          שוקלת את,  ההצעה,    16/05/07 19:38 הגב לתגובה זו 3.  את כאילו מספרת את סיפור חיי כאן...     יעלה,    16/05/07 12:59 ובדיוק אתמול בלילה שאלתי מה עוצר אותי, את הכישרון שלי ןהבנתי שזה הפחד שלי מלשמוע ''לא'' - שזה גם סממן של הכרה מופרזת מדי בהכרה חיצונית. פתחת לי את הראש. תודה הגב לתגובה זו 2.  את מתכוונת להיות במעין מדיטציה כלשהי או בהתעלות מעל שטף המחשבות?  ל"ת      OMG,    16/05/07 12:25 הגב לתגובה זו          OMG         רוזין,    16/05/07 15:36 בהכשרת הכלי אין הכוונה לטכניקה מעשית כזו או אחרת, אלא לעבודה פנימית מתמדת בה אני לומדת לשחרר אחיזה ותלות, ולהתנהל בחוקיות אחרת מהחוקיות הרגילה בה התנהלתי עד היום. מחוקיות של ''הכל מתחיל ונגמר בי'' לחוקיות בה אני מסונכרנת וסומכת על משהו גדול ממני. ההסכמה להסתנכרן לחוקיות הרחבה יותר, מנקה באופן טבעי הרבה דפוסים תוקעים, שבדרך כלל נובעים מהרצון לשלוט במציאות ומהתפיסה המוטעית שאני יכולה לעשות זאת, תפיסה שיוצרת את מרבית האחיזות בחיים. רוזין הגב לתגובה זו              הצורך לשלוט זו תלות פנימית חזקה             דני,    19/05/07 16:53 שעל אדם לשחרר אותה קודם כל ואז כבליו החברתיים יוכלו גם הם להשתחרר. המוסכמות נותנות תחושת שליטה אשלייתית. הגב לתגובה זו              ההכרכה שאני רק כלי קיבול לתכנים שונים מרגיש לי כמו אובייקט חסר             OMG,    16/05/07 22:02 נשמה בעיני, נטול חיות. הרי אם ההנחה שאני חלק משלמות גדולה יותר ממני, (מה שמוביל לתחושה של תקווה שיש כח גדול ומושלם ממני ושעליו ניתן לסמוך ) אז אני בעלת בחירה חופשית בחיים יותר מכפי שהם ניראים, לו סמכתי על החברה. איך זה מתיישב יחד להיות כלי-אובייקט מצד אחד וחוסר תלות טוטאלי בחברה ובפרטים בה מצד שני? (בהנחה שהבנתי אותך) הגב לתגובה זו                  OMG                 רוזין,    19/05/07 01:09 סליחה על האיחור בתגובה. אנסה ומקווה שאצליח להסביר את מה שנדמה לך כסתירה. יש מושג יסודי בתורת ימימה, המדבר על הפרדוכס של נשיאת ההפכים. לדבריה, בכל מצב מדויק מתקיימת נשיאת הפכים: זוהי סתירה של שלימות בין שני כוחות שנדמים מנוגדים. כל רגע של דיוק (שלמות, חיבור מהותי) נושא בתוכו סתירה מובנית. אנסה לפרט כמה פרדוכסים: ככל שנכנעת ו''מרכינה ראש'' בפני החוקיות של היקום, כך יותר מרוויחה תוקף עצמי וזקיפות גב, ככל שמקבלת את המצב, כך יכולה יותר לשנותו, ככל שלומדת יותר כך יודעת פחות. יש דוגמא טובה שיכולה לסייע להבין את הפרדוכס: הרבה פעמים כשאדם צוחק מכל הלב, ממש צחוק היסטרי - אז פתאום מתחילות לרדת לו דמעות, דווקא רגע הצחוק המושלם המשוחרר ביותר, מכיל בתוכו מרכיב של כאילו בכי. ובעיניין שלנו, ככל שאני ''מחזיקה'' מעצמי- כך אני יותר חלשה ויותר תלויה בחברה ובהגדרותיה. ככל שאני מסכימה להיות כלי, כך יש בי יותר עוצמה. הגב לתגובה זו                      אדם הנו תוצר של המוסכמות                     דניאל,    19/05/07 16:50 כל עוד הוא מרוכז בעצמו, בביצה הקטנה של גבולותיו ה''אישיים''... הגב לתגובה זו 1.  קצר וקולע. יפה מאוד :)  ל"ת      איילת,    16/05/07 11:22 הגב לתגובה זו