תגובות עד כה: 45 תגובות, ב- 31 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 31.  גברים שמנצלים נשים תחת מסווה של רוחניות     נורמאלי,  מרכז,    29/11/07 12:19 אוהד אזרחי, שי טובלי, דיידה, מיקונוס, פיראוס ושאר ירקות. עד כמה נמוך יכול לרדת גבר כדי להשיג נשים. חוץ מחרמנות נטו, ויצריטם בלתי נשלטים אין כאן הרבה. חבל, כי הם מכתימים... תרתי משמע, הרבה אנשים אחרים. דרך אגב כרמל, אם אין לך מושג ביהדות קבלה או כל נושא אחר, למה לך לכתוב עליו? תשארי בנישה המצומצמת שלך. הגב לתגובה זו          לגמרי נכון.  ל"ת          א,    29/11/07 14:16 הגב לתגובה זו 30.  אוהד אזרחי ושות' עובדים על פופוליזם זול     השונמית,    19/04/07 23:41 וכמובן מפספסים את העיקר בנסיון ללכת על מה שהיה 'אין' בארצות הברית לפני חמש שנים בערך. הגבריות המחודשת הזו אמורה להרעיד לבבות בציפיה לחידוש, אבל היא כבר אינה חידוש כלל. מבינה שהוצאת דופן מחפשת פופולריות בכוח, ואף הופכת למקור לסדנאות גבריות מסוגים שונים כמן אאוטפוט יחצני של הספרים שלה, אבל העיקר מפוספס כאן, והוא - התוכן. דיידה, מן זורבה מודרני כביכול,מחדש משהו אולי לחוג אנשי המחשבים, אבל לאלה שגדלו ובגרו בסיקסטיס ואפילו בסבנטיז זו צללית קלושה של מה שהיה שם, ואלפי סדנאות אחרות, אושו ושות, ומי לא. סתם למחזר חמרים כאלה זה פשוט משעמם, אולי מן מזכרת נוגה לדור הצעיר מאוד שמתפעל מכך כאילו אלה דברי אלוהים חיים, ולא מבין שהמדובר בסך הכל בקריקטורה נלעגת של התקופה ההיא. מסתבר שהרעיון של הוצאת ספרים רוחנית הלך יותר לכוון של פופוליזם זול, מאשר לרוחניות אמיתית. האמת אוהד, הפסקת כבר להפתיע אותי לרעה. על ההוצאה - חבל. הגב לתגובה זו 29.  אני תוהה אם שנינו קראנו את אותו ספר..     פיליפ,    17/04/07 14:00 נראה לי שאת לא הבנת על מה הוא מדבר בספר. הגב לתגובה זו          זה באמת נראה ככה.  ל"ת          סתם אחת,    18/04/07 11:05 הגב לתגובה זו 28.  לא יודעת מה יש לך כרמל. אני גמרתי     נרה,    15/04/07 21:15 כמה פעמים רק מלקרוא את הספר הזה. הוא לא מנומס, זה נכון, אבל מה זה מחרמן... איפה איפה המורים הרוחניים הטוהים האלו שלא רק מפטפטים פילוסופיות אלא גם מזכירים לנשים שהן אלהיות באמת, ושהמילים שלהם נפלאות למלאכת העינוג העצמי שלי? הגב לתגובה זו          נרה יקרה         איל,  תא,    19/04/07 01:09 תודה על השיתוף עם העולם בחוויותייך הנפלאות. עם זאת נראה לי שמשהו לא נכון בתגובה שלך, ואני אנסה לחשוב על זה. אני מרגיש שאני חושב על זה יחד איתך, דרך המילים שלך. העניין הוא שנראה כי את לוקחת את הלימוד למקום מאוד רכושני, ''מלאכת העינוג העצמי שלי'', את כותבת, וזה שלך, ואף אחד לא יקח את זה ממך. את מתייחסת לספר בחיוב משום שקיבלת ממנו חוויה מינית מסויימת, אבל לא מפני שהוא עומד כספר בפני עצמו, או כמדריך, מורה, אלא רק משום שחווית הנאה ממנו. וזה לא נכון. החוויה שלנו, עד כמה שהיא נעימה, לא מזכה את הדברים, לא מחייבת אותם. לא בהכרח. לפעמים אנו יכולים להתענג על משהו והוא יכול להיות נפלא ואלוהי, ולפעמים הוא יכול להיות אכזרי וחולני. זה הצד השני של לדחות דברים שעושים לנו לא כל כך נעים, ומיד לקרוא להם רע. אבל האמת היא שלא כך הם פני הדברים. דרך כלל, הם לא רעים או טובים. הם רק מה שהם. מחיצות הפרשנות שלנו גורמות לנו לחוות דעה עליהם, ואת הפרשנות שאנו נותנים אנו מסמיכים בדרך כלל למה שאנו חשים כלפי התופעה. עם זה נעים, אז העניין טוב, ואם לא נעים אז הוא רע. כלומר, הרגש שלנו קובע מה נחשוב. זה נקרא לתור אחרי הלב, אחרי העיניים. וזו שגיאה גדולה מאוד. כבני אדם, אנו מסוגלים להרבה יותר מזה. אנו יכולים להשאר במצב מיוחד של חוסר תנועה בתודעה, חוסר תנועה שמקבל את הדברים כמו שהם, ולא שופט אותם לשבט או לחסד. התודעה בשיאה מרוכזת כל כולה, וכל הזמן אך ורק באהבת ההוויה, או אהבת החכמה, או הטבע, או החיים או אלוהים. בחרי את המונח שנוח לך לעבוד איתו, אלה הם מונחים זהים. הם מפסיקים להיות זהים רק מבעד למסך הפרשנות שלנו. ואז הם מקבלים ערך, חיובי או שלילי, תלוי במשתמש. את נתת ערך חיובי, כי חווית הנאה, אך לו היית חווה דחייה מן הכתוב, היית אומרת שזה ספר גרוע, וכי דיידה הוא מתחזה ודברים מן הסוג הזה. את מפרשת את האלוהיות באמת כיכולת לחוות הנאה מינית, כך עולה מתוך דברייך, וזו גישה כל כך מצמצמת, כי האלוהיות היא כל כך עצומה, וכל כך אוהבת וגדולה ונפלאה, ויש בה אינוסוף פנים. לו היית יכולה להעביר את תחושת הרטט המיני לכל מפגש שלך עם החיים, על הרע ועל הטוב, כי אז היית יודעת את ההוויה בכל העיתים, היית יודעת את עצמך, ולא היית נעזרת במילים שכתובות בספר כדי להתענג, ואחר כך רצה לספר לחבר'ה. בדרך כלל אני שותק, בדרך כלל לא כל כך חשוב לי מה אומרים אנשים, ומה הם עושים. חשוב לי רק מה הם, מה אני יודע שהם. הם צלם אלוהים, הם ביטוי לעוצמתו וליכולתו, והם יכולים להיות אלוהיים ממש, לו רק יניחו לעצמם, כפי שהם תופשים את עצמם, ויתנו למציאות לחדור אליהם. זוהי חדירה של ממש, מינית, אל מינית ועל מינית כאחד. בגלל דבר זה איני מגיב לדבריהם. אבל מכתבך גרם לי לחרוג מן המנהג, כי הוא פתח מצוייין להעביר את המסר, שאני מקווה שעבר דרך השורות. נרה. זה שם יפה. הנר שלה. של ההוויה. תני לה להאיר דרכך. ברוך השם, ברוכה אהבה. הגב לתגובה זו              אילו קראת את דיידה היית מבין             שילוח י,    19/04/07 17:56 שכל הכתיבה שלך מנקודת מבט זכרית ונרה - לא חיה שם. אני מהמר שאתה לא חי עם אישה כרגע... הגב לתגובה זו                  שילוח יקר                 איל,  תא,    20/04/07 01:53 אתה עושה הפרדה בין זכרי ונקבי, נקודת מבט כזו או אחרת. אני מדבר מתוך מקום אחדותי, שם אין הפרדה בין הזכרי והנקבי, וזהו המקום שאליו מכוונים הדברים. לחזור לאנדרוגינוס, אל אדם וחווה לפני הצלע. אחד. השאלה איפה נרה חיה היא לא רלוונטית, היא חיה בתוכי, ואני חי בתוכה, ושנינו, שלושתנו, כולנו, בתוך אותו העצם. אם כי אפשר לתת להכרה להוליך אותנו שולל, ולחשוב שאפשר לנו לקבוע לעצמנו היכן אנו חיים. אבל אנו איננו בעלי הכח הזה. הכח הניתן לנו הוא לקבוע כיצד נחיה את חיינו. האם בפחד, האם בגבורה. וגם שני אלה הם בלתי נפרדים, זהים, אחד. כדי לראות זאת יש לעבור אל העולם שמעבר, אל הבינה. אותה לא יודעים, את הבינה. אותה חווים, אותה חיים. היא החיים, ואותה עלינו לרצות לדעת עד טירוף. ואז מתוך הרצון העצום הזה, עלינו להדבק בה, בבינה הלא נודעת, ולחוש את פעימות ליבה הרכות השלוות והאיטיות בתוכנו, ולהפרד לשלום מעולם הפרוד האשלייתי, הנעים כל כך, הרע כל כך, וללכת אל מקום אחר. לא נודע. התיאור המיני הזה אינו מקרי, ולכן לא פלא שאנו מקיימים את הדיון הזה כאן. אבל זהו אינו תיאור של הגעה לסיפוק רגעי, נעים ככל שיהיה. יתושה נוחתת עלי, מוצצת את דמי. הגב לתגובה זו 27.  בכלל נראה שדיידה הוא למתקדמים ולא     שימי,    15/04/07 21:10 דומה להרבה סדנאות טנטרה שנערכות בארץ. הוא מאתגר ברמות גבוהות, בספר שלו ''דרך גבר'' הרגשתי שהוא נוגע בכל החולשות שלי אחת אחת, ומציע עבודה לא קלה, ובספר הזה הוא מאתגר את כל יפיפיות הנפש שנשארה לנו בניו אייג' ומנער אותנו ניעור חזק. הוא מדהים לדעתי, אבל בהחלט נוגע בקצוות ומאתגר. מתי הוא מגיע לארץ? הגב לתגובה זו 26.  מיקונוס והמיקרובים     עמורה,  חלם,    14/04/07 21:18 נקווה שמחבר הספר וחברו מיקונוס עורכים את חגיגות הזיונים שלהם עם אמצעי מניעה. סקס תכוף עם פרטנרים מתחלפים - כוללים לפעמים לגוון הסעודה האלוהית גם גברים - מעביר בקלי קלות גן חיות שלם של וירוסים ומיקרובים: מזיבה ועד לסיפליס. איידס זה כמו בינגו או רולטה רוסית: תופסים אותו פעם אחת. נכון!. מגיעים איתו מהר מאד לאלהים. הגב לתגובה זו 25.  וייסמן, למה בשיעורים את לא מדברת על זה..?למען השם  ל"ת      שורה אחרונה,    13/04/07 23:11 הגב לתגובה זו 24.  עדינות     תומר,    13/04/07 17:01 תודה כרמל על כתיבה רגישה וחכמה כל כך. יש חכמה בדבריו של דיידה, ובעיקר הרבה דברים שכדאי לברור. בגישה שלו חסרים לי עדינות, שקט, הקשבה ומרחב. אחד כמוני מתכווץ, כשהוא מתבקש להוכיח את גבריותו הקוסמית כאן ועכשיו (לעיתים עם קהל). בתוך מרחב זוגי של אמון וכבוד הדדי, אפשר לחקור את מעמקי החוויה המינית בלי להכחיד ולהדחיק חלקים אחרים שבתוכי - רגשיים ורוחניים. תודה כרמל על הלגיטימציה, העידון, הדיוק והמרחב. הגב לתגובה זו          מצטרפת ומודה על הכתיבה.         גפן,    20/05/07 14:06 כרמל, דבירת ממקום של אמת, ממקום של אישה מודעת. תודה. הגב לתגובה זו 23.  אוסף שטויות וגבבת מילים שלא קשורות אחת לשנייה.  ל"ת      מכה,    13/04/07 07:00 הגב לתגובה זו 22.  אם זה סתם ספר בשביל מה כתבת על זה?  ל"ת      כרגיל חירטטת,  בשביל לחרטט,    12/04/07 06:51 הגב לתגובה זו          אוף  ל"ת          קשקשן,    12/04/07 23:38 הגב לתגובה זו 21.  מתחתן איתך  ל"ת      החתן,    12/04/07 06:30 הגב לתגובה זו 20.  הערה דואליסטית     איילת,  בשם הדחף,    12/04/07 05:23 ה''כבוד'' הורג את הסקס. לחזור בשלום מהקליפות זה באמת סיפור לא פשוט. הגב לתגובה זו 19.  זה ספר גדול, והדיון הצדקני כאן מאכזב בגדול  ל"ת      שוש,  אילת,    12/04/07 02:08 הגב לתגובה זו 18.  כרמל כמו תמיד כרמל  ל"ת      יפה לך,  אהבתי,    12/04/07 00:32 הגב לתגובה זו 17.  את פשוט מצויינת     רונית,    12/04/07 00:02 גם אני קראתי את הספר ואני מזדהה עם כל מה שכתבת. הגב לתגובה זו 16.  כל כך נכון כרמל     תמר ושמעון,    11/04/07 22:58 ומה שנשכח זה שמהאנרגיה המינית הזו נוצרים כל החיים, והכוח הרוחני עובר בהם אלו הכוחות שמשנים אותנו אלו כוחות פנימים וחיצונים המקיפים ומניעים אותנו. כוח המשיכה כוח הזווג, זהו אותו הכוח שמשנה את הגוף שלנו שהופך אותנו מזיווג של זרע ביצית אל אדם שלם. הכוחות הללו קורים לנו, אנחנו לא מפעילים אותם אינו לנו שליטה בהם, אנחנו כלולים בהם. ההפרדה בין רוחני ופיזי היא רק בתודעה שלנו, האנרגיה המינית נוגעת בכל היסודות הראשונים של החיים שלנו וגם של האישיות שלנו זו אנרגיה שמקלפת וחושפת לכן קשה לאנשים להגיע לאנטימיות כי היא דורשת אמון ואישור מוחלט הם מלבישים על האנטימיות מחסומים רגשיים שמנתקים אותם מהאדם שאיתו הם חווים את חווית הזיווג והופכים אותו לאובייקט. האנרגיה המינית היא היא כמו אלקטרון העובר מעולם לעולם זהו הקו היסוד העובר בין העולמות ומעביר ידע חוויה שיכולה לקחת אותנו למקומות מאוד אחרים יש לו כוח מאחד מזווג זוהי האנרגיה מהמקור השלם, הנון דואלי לכן היא ממגנטת אותנו, אי אפשר להשתמש בה בגלל הכוח הראשוני והמתחדש שלה. אין לנו דלת פתוחה להיכנס מתי שרוצים, אנחנו מוזמנים שם נקראים לשם כשאנחנו מוכנים ומכוונים הגב לתגובה זו 15.  אין להתפחות רוחנית ומין כל קשר     יוסף.ש.,  צפון,    11/04/07 21:25 הנסיון לקשור את המין להתפתחות רוחנית הוא נסיון של הדתות (בכל דת זה אחרת אבל עם אותה מטרה). האורגזמה האנושית נותנת תחושה רגעית של התעלות רוחנית בגלל שלרגע אנחנו מאבדים שליטה וחווים חוסר גבולות, אבל מייד אחרי זה ישנה נפילה וזאת גם עם הטכניקות הכי משוכללות של הטנטרה. המהות הרוחנית היא וייתור וזה כולל את המין. החוייה הרוחנית היא אורגזמה מתמשכת כל היום כל יום ללא כל אקט מצידנו. הגב לתגובה זו 14.  כרמל, כמובן , צודקת.ה בסיס לכל תרבות מושתת על סובלימציה (עידון) של     אבי צנעני,  התקוה,    11/04/07 21:14 היצר המיני, ברמות שונות ואופנים שונים, ו''משחק'' עם התשוקות והאנרגיה המינית, מבלי להכנע לה או לדכא אותה, אבל ההמונים הבהמיים והעצלים מבינים וקונים מהר יותר את החלק הפשטני, המושחת, של התורות האלה . . הגב לתגובה זו 13.  האמת היא שהיהדות אינה מקדשת או מכבדת נשים הרבה יותר מהאיסלאם,     אבי צנעני,  התקוה,    11/04/07 21:04 החוק היהודי מתיר לגבר לשאת מעל לאישה אחת, אז לא נכון לטעון, כפי שטוענת כרמל, ש ''ליהדות יש פטנט אחר. במסגרת הקידושין, אדם מקדש לעצמו בת זוג אחת ומתחבר דרכה לאלוהות''. חוקי האישות היהודיים מתירים לשאת יותר מאישה אחת גם בימינו (זוכרים את שלמה המלך ואלף נשותיו? ), ורק החוק הישראלי המודרני מונע מיהודים לשאת מעל לאישה אחת (נו, מה כבר אפשר לצפות מאנשים עם זקן??). הגב לתגובה זו          מה שמונע מהיהודים לשאת אשה שניה         רבינו גרשום,,    13/04/07 01:59 הוא לא החוק הישראלי המודרני אלא ''חרם דרבינו גרשום'' שקיים כבר אלף שנה. אבל זה לא מפריע לבור אנטישמי כמוך להמציא עובדות ולערבב בין שלמה המלך לימינו. הגב לתגובה זו              חרם דרבינו גרשום נחקק בכורח המציאות             עמורה,  חלם,    14/04/07 21:30 בגרמניה של ימי הבינים מותר היה לאוכלוסיה הנוצרית לשאת אישה אחת בלבד. העובדה שאצל היהודים מותר היה לגבר לשאת יותר מאחת, הביאה את ההגברים המקומיים לרעיון שהיהודים הם עם של חרמנים. אם הגברים חרמנים, אז גם הנשים בעלות טמפרמנט שכדאי לנסות אותו. יתכן מאד שנשים ונערות חוו מעשי אונס רבים. בכדי להגן עליהן החליט רבינו גרשום להוריד פרופיל, ולהניא את הגברים היהודים לשאת אישה אחת בלבד. הגב לתגובה זו              the jewish law allows to mary more than one wife,             avi tzanani,  lady's first,    14/04/07 15:43 even these days, and that's what many very religious jews in the arab countries did during the last 1000 years , go and talk to them about it, mr. holy-jew-know -it-all... הגב לתגובה זו 12.  בא'נה, ראיתי עכשיו את הבן של אולמרט בטלוויזיה,     אבי צנעני,  התקוה,    11/04/07 20:55 קוריאם לו שאול, הוא חי בניו יורק, ועושה מליונים ממשחקי מחשב!!! ההא האא, בזמן שהאזרחים הקטנים של מדינת ישראל הקטנה מתלבטים אם לזיין את אשתם או איזו נערת ליווי לא יקרה, ואם זה כיף או רוחני או מוסרי בכלל, הבן של ראש הממשלה מזיין את העולם , יום יום, כל היום!!! הגב לתגובה זו          אבל הוא גומר מהר  ל"ת          טיים איז האני,    12/04/07 00:45 הגב לתגובה זו 11.  כרמל מאמר יפהפה     עידו ה.,    11/04/07 18:38 נהניתי מכל רגע ומהאבחנות המדויקות והחכמות. תודה לך, עידו הגב לתגובה זו 10.  וואוו!!! תודה  ל"ת      קרן,  מרכז,    11/04/07 16:55 הגב לתגובה זו 9.  וכך כתב קן וילבר על הספר הזה     נעמי זמיר,    11/04/07 16:12 כרמל - את הרי מעריצה את וילבר נכון? כתבת עליו וציטטת אותו ונראה שאת ממש מחזיקה ממנו. אני מחזיקה את לילות פרא ביד וככה כתוב על הכריכה האחורית שלו בשם וילבר: ''ברגעים של השתלהבות מינית כולנו טועמים אלוהות, כולנו טועמים את טעמה של האלה, טועמים את טעם הרוח האמיתית, אך החכמים שבבני האדם ידעו תמיד כיצד להשתמש ברגעים אלו כדי לחשוף את סודותיה הכמוסים ביותר של הרוח הגדולה. דיויד דיידה הוא חכם שכזה''. (קן וילבר). אז מה את אומרת על זה? את חושבת שהוא היה כותב ככה על מה שיש בו 80% קליפות? או שאולי לא הבנת פה משהו יסודי בעצמך? הגב לתגובה זו          אז מה?         מותק לימונדה,    12/04/07 01:32 מותר להעריך את העבודה שקן ווילבר עושה גם מבלי להסכים לדעתו על כל ספר סופר או מורה רוחני... או שאת חושבת שהאפשריות היותר הגיונית זה להפסיק להשתמש בכלי מועיל כמו המודל האינטגרלי בגלל דעתו של ווילבר על דיידה... דרך אגב, נדמה שלי שגם כרמל מעריכה את דיידה ואת העבודה שלו, אבל מתחברת יותר לספרים אחרים שלו, ראי המלצה בבלוג שלה. הגב לתגובה זו          מה שהיא לא הבינה         אדי דא,    11/04/07 18:10 זה שווילבר חרטטן כמו דידיה. בסוף היא תבין. הגב לתגובה זו 8.  לדעתי במילים חכמות פיספסת את הספר     שמעון,    11/04/07 15:16 כולו. זה ספר עמוק מאד. אבל - כפי שכתבת - למתקדמים בלבד. הגב לתגובה זו 7.  דברים כהוויתם     ניר,  ירושלים,    11/04/07 13:40 ביטאת היטב את ההבדל העדין אך הסופר-משמעותי בין קבלה יהודית ובין עבודה-זרה. הגב לתגובה זו 6.  אני כבר מזמן הפסקתי לקחת את ''הרב'' אוהד אזרחי ברצינות     ירון,  פרדס חנה,    11/04/07 13:24 וזה לא תמיד היה כך... הגב לתגובה זו 5.  כמה חירטוטים... זה כבר מאוס  ל"ת      די לחפירות,    11/04/07 12:59 הגב לתגובה זו 4.  טנטרה זה קשקוש רוחני שגברים המציאו     שון,    11/04/07 12:34 כדי לזיין נשים. אבל הם לא מסתפקים בלזיין אותן, הם רוצים גם לזיין להן ת'שכל. הגב לתגובה זו          :-)         גליה,    11/04/07 23:37 חבל שלא למדת את הנושא והתנסית בו לפני קביעה מצחיקה כזו כאילו אמרת שגמלים בכל העולם שונאים חתולים, אבל לא מראים את זה.. בקיצור...תבין במה מדובר אחכ תחווה דיעה . טנטרה זה דבר שבלעדיו החיים היו נחותים בכמה דרגות. הגב לתגובה זו 3.  בראבו!!!     ה''ה,    11/04/07 11:44 כרמל, עשית לי את היום. פשוט כל הכבוד על החוכמה הרבה ועל הנכונות לומר אותה בתוקף ובעומק. ''מיקונוס רואה בכל אישה אלה ומכנה אותה ''קדשה'' ויש בזה את אותה הבעייתיות של לקרוא לכל אישה זונה'' בדיוק. ''בתור ספר שמנסה לדבר ממקום רוחני נון דואליסטי, הספר מקדם תפיסת עולם מאד דואליסטית: יש רק פחד או אהבה, וכל מי שלא מתפשט בקלות בהדרכת מיקונוס או מרגיש התכווצות בלב כשבת זוגו האהובה מוצצת לאחר, הוא כנראה שרוי בפחד. יש בזה שקר ואי הבנה עצומה בעיני.'' בדיוק. ''מבפנים היו אלים אך במציאות נהגו כבני אדם'' בדיוק. ישר כוח, אישה חכמה שכמותך. הגב לתגובה זו 2.  איזה יופי     mahadeva,  כפר גלקטי,    11/04/07 11:39 מילים יפות שבאות מהלב תמיד עושה טוב לקרוא, גם באוכל למשל אנו רוצים כל הזמן לאכול משהו יותר טעים, הגאולה לא תגיע מכך שנאכל משהו עוד ועוד יותר טעים כי אין לזה סוף, הגאולה תגיע כשהאישה האהובה מכינה אורז ומרגישים שהמלאכים הכינו אותו ובא לאכול את האורז הזה כל יום כי הוא כל כך טעים ומלא אהבה, ואחרי זה אי אפשר יותר לאכול באיזו מסעדה בעיר הגב לתגובה זו 1.  ממממ...     שריתה,    11/04/07 11:09 כייף לקרוא כזה דיוק על הבוקר! ''אם המטרה הייתה להיות תודעה טהורה ללא גבולות, לא היינו טורחים להיוולד. אז כבוד להקשרי העולם הזה הוא בעיני נקודת מוצא בסיסית לדרך רוחנית.'' - לגזור ולשמור. תודה הגב לתגובה זו