• 11.

    שאלה לאורן אנטין

    קסידי, 05/03/07 18:04

    אורן שלום, רציתי לדעת האם קן וילבר מתייחס לסיינטולוגיה או התייחס לסיינטולוגיה בעבר, ובאופן כללי מה היחס שלו אליה? תודה מראש, קסידי

    הגב לתגובה זו

    • לקסידי

      אורן אנטין, 06/03/07 21:18

      לא ידוע לי על התייחסות של ווילבר לסיינטולוגיה. ממה שאני מנחש ווילבר לא תומך בארגון שיש לו מאפייני ם של כת ושישנם המון סיפורים על ניצול כספי ואישי של חברים בו. גם לא ממש ברור מה התרגול הרוחני שבסיינטולוגיה, להבדיל ממדיטציה טראנסנדנטלית שהתועלת שלה למתרגלים מוכחת בהרבה מחקרים

      הגב לתגובה זו

  • 10.

    שאלה לאורן אנטיין

    קסידי, 05/03/07 17:44

    אורן שלום, האםאתה יודע מה היחס של קן וילבר לסיינטולוגיה והאם הוא פרסם משהו בנושא זה? תודה מראש, קסידי

    הגב לתגובה זו

  • 9.

    הקטע עם האיגואנה

    צור, 04/03/07 14:51

    חבל שנכתבו כל כך הרבה מילים , כי קל לפספס את הסיכום המרהיב שאמיתי מגד עשה לתופעה '' טרנטינו עושה סרטים על סרטים. הוא עושה סרטים שהם ציטוטים קולנועיים. זה נחמד לאללה.'' ומר ווילבר עושה תאוריה על תאוריות זה גם כן נחמד לאללה. אז אמיתי ,רספקט, אחלה סיכום, אבל תראה איך כולנו ''חטאנו'' עם כל-כך הרבה בלה-בלה מסביב.הפכנו לווילברים קשקשניים .

    הגב לתגובה זו

    • צור תודה

      אמתי מגד, 04/03/07 19:47

      באמת, אני מחכה כבר כמה ימים שמישהו יגיב להברקה שלי בעניין טרנטינו, וסוף סוף היא הגיע אז תודה אמתי

      הגב לתגובה זו

    • בתמצית

      נרי בר-און, 04/03/07 20:48

      סרטים על סרטים תאוריות על תיאוריות ביקורות על ביקורות חוצנים על חוצנים הכל מוכל אחד בשני, כמו שצריך. צור ידידי למה חטאנו? לדעתי וילבר לא עושה ''תאוריה'' אלא דרך ''תיאוריה על תיאוריות'' הוא מחדד גישה להכרת המציאות. יש אנשים רבים שמכירים כך את הגישה האינטגרלית ועוסקים בפיתוחה. אנשים שיש להם ''תיאוריה'' על העולם הגישה הרווחת סוגרת אותם מגישות אחרות. הם יקפידו בבחינת ה''תיאוריה האינטגרלית'' ולא יבחינו שהגישה האינטגרלית רק מציע דרך לקשר תיאוריות קיימות באופן שחושף הכרות חדשות. התיאוריה האינטגרלית כשלעצמה אינה תיאוריה חדשה ולצופי ''רשומון'' של קראסאווה יש וודאי זיכרון איך למציאות פנים רבות. לבקר את ה''תיאוריה האינטגרלית'' זה כמו לומר ש''קרחתו של מלך צרפת בוהקת''. במקום לנסות לבטל את ה''תאוריה'' הלא קיימת של וילבר הגישה האינטגרלית מציע לקחת כל תיאוריה (שלכם או של אחרים) ולבדוק איך היא משתלבת עם תאוריות אחרות ומשם ללמוד על תיאוריות אפשריות נוספות לגבי המציאות. הגישה הקיימת כפי שהיא מבוטאת על ידי ''מבקרים'' רבים היא שכל מה שמשהו אומר הוא ''תיאוריה'' ויש רק ''תיאוריה'' אחת שהיא האמת. לכן כל מי שלא מקבל את ה''תיאוריה'' של האמת הוא במקרה הטוב טיפש ובמקרה הרע מפעיל כת מרושעת. ובבניין ציון ננוחם.

      הגב לתגובה זו

      • ככה כותבים תמצית יא נרי :-)

        צור, 05/03/07 10:22

        לא לבטל ידידי , בכף שלך להתפלסף וואללה עוף על זה. אבל קורס בפילוסופיה של המיניות לא יהפוך אותך לדון ז'ואן. רק אל תשכחו את זה, זה הכל. שבוע טוב

        הגב לתגובה זו

      • ככה כותבים תמצית יא נרי :-)

        צור, 05/03/07 10:29

        לא לבטל ידידי , בכף שלך להתפלסף וואללה עוף על זה. אבל קורס בפילוסופיה של המיניות לא יהפוך אותך לדון ז'ואן. רק אל תשכחו את זה, זה הכל. שבוע טוב

        הגב לתגובה זו

        • תמצית - בשביל מה אני צריך את זה?

          נרי בר-און, 05/03/07 12:52

          מי אמר - ''תלמדו לפתח את תפיסת העולם הרוחנית והמעשית המדויקת עבורכם מתוך מפגש עם תורות ומורים מהעבר וההוווה'' במי אתה בוחר בוילבר או באמיתי שלא למד להכיר מורים אחרים ועבר כנראה חוויה לא נעימה עם מורה מתחזה כמו טובלי? האם החוויה של אמיתי שאומר ''בשביל מה אני צריך את זה? '' ומה שיש לו להציע? במקום אחר הוא מצוטט כאומר ''קחו סיכון (כלל מס' 1 בדרך הרוחנית)'' בתמצית: אמיתי תהיה גבר ותפסיק להתבכיין שמה שאתה לא מבין הוא חסר מובן! אנחנו באמת יודעים דבר על אבולוציה ואנחנו לא טועים ב100% לגבי היותה טבועה בתכונות של החומר והרוח.

          הגב לתגובה זו

          • משהוא נתפס

            צור, 05/03/07 15:10

            סחה יא נרי, קלטת את הקטע עם התמצית אני בוחר באמיתי, לא מגד, אלא באמיתי באסלי באותנתי(אוטנתי?אוטנטי?אותנטי?) לא אתם לא טועים בקטע של האבולוציה, לפחות לא ב100% אבל אני ממליץ לחיות את זה לא לדבר על זה. אה ובהחלט קח סיכון זה כלל מספר אחת לאווטרים מופרעים.

            הגב לתגובה זו

            • לחיות את זה

              נרי בר-און, 05/03/07 16:31

              כן בסופו של דבר חיים את זה, במציאות של היום לחיות את זה לפעמים זה לכתוב על זה. המפגשים של האנשים שמעוניינים בזה בחייהם קורה הדבר האמיתי - החוויה הרפלקציה והיצירה.

              הגב לתגובה זו

  • 8.

    קל מאוד להגיד שדימיונות אפשר להוכיח אך ורק בדימיונות (ל''ת)

    אבל גם ההוכחה, 04/03/07 03:33

    הגב לתגובה זו

  • 7.

    אם אני לא טועה...

    ינשוף, 02/03/07 17:56

    אם אני לא טועה הפיסיקה הוכיחה כי היקום לא שואף למורכבות אלה דווקה להפך - לאי-סדר מוחלט, לזה קוראים הגדלת אנטרופיה - זו הסיבה שכשכוס נופלת ונשברת לרסיסים היא נשארת ככה לתמיד כי זה מצת עם האנטרופיה הגדולה ביותר - אי הסדר הגדול ביותר... אחר הינו רואים כוסות שבורות מתעופפות בחזרה לשולחן ומתחברות בחזרה...

    הגב לתגובה זו

    • מורכבות ואי סדר אינם הפכים

      חכם בלילה, 03/03/07 02:47

      יכולה להיות מורכבת עם מבנה מסודר, או מורכבות בשנמצאת באי סדר והתפרקות אנטרופית, כמו ששני יסודות יכולים לשמור על מבנה מסודר ויכולים לאבד אותו. האנטרופיה היא חלק מהדחפים של ההולון - דחף ההתפרקות - ראה הלינק בכתבה לגבי הולון - כך שזה נלקח בחשבון במודל. אם אי הסדר היה הנטייה החזקה ביותר ביקום, לא היו נוצרים כל אותם יסודות מאוחרים יותר בטבלת היסודות, שלא לדבר על מןלקולות תאים חיים, עיניים, פוטוסינתזה, ובני אדם

      הגב לתגובה זו

      • ינשוף חכם בלילה אבל עיוור ביום?

        נרי בר-און, 03/03/07 12:20

        ינשוף היקר, המחקר של ההסטוריה של כדור הארץ מראה שחיים עברו מספר ''אסונות'' כמו זה שעבר על הדינוזאורים. עכשיו ידידי המלומד הסבר לי שוב איך זה שה''אנטרופיה'' לא ניצחה והחיים שבו והופיעו על כדור הארץ? האם אתה יכול לראות כי הכוסות השבורות מתוקנות על ידי ה''רוח''. משהו יש לו דימוי של כוס והוא אוסף את השברים ומדביק אותם כדי לשחזר את הדימוי. אכן פעולה מוזרה ליצורים שנוצרו במקרה מתוך אבק כוכבים.

        הגב לתגובה זו

        • לחכם בלילה ונרי בר-און

          ינשוף, 03/03/07 16:34

          נרי ידידי, אם נקח לדוגמא את מערכת השמש שלנו אחוז הדברים המסודרים בדרגות גבוהות כמו תאים חיים הוא כמעט אפסי יחסית לחומר המסודר ברמות נמוכות כמו מוצק דומם (אני מדבר רק על מערכת השמש כי אנחנו יודעים שבמערכת השמש שלנו יש חיים רק בכדור הארץ ו 3-4 חידקים ממאדים לא תורמים כלום למאזן), וגם המוצקים הדוממים הולכים ונהרסים - אסטרואידים או שביטים מאבדים ממסתם כשנעים בחלל ומתפרקים לחתיכות קטנות יותר ויותר, השמש שלנו הולכת ודועכת ומתות תוך כמה מילארדי שנים, בת בבת עם דעיכתה היא פולטת בכל שניה נתונה כמות עצומה של חלקיקים לחלל - הגדלה של האי סדר (הזהר הצפוני הוא הוכחה לחלקיקים שנפלטים מהשמש), ירחים של כוכבי הולכים ונשחקים כשהם באים במגע עם הכבידה של הכוכב אותו הם סובבים, תוך כדאי כך הם פולטים חלקיקים לחלל - הגדלת אי סדר (תהליך מאוד איטי אבל הוא קורה), גם כוכבים דוממים נהרסים בסופו של דבר - הדוגמא הטובה ביותר היא חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק - פעם זה היה כוכב לכת ומסיבות לא ידועות לנו נדחק לאסטרואידים בגדלים שונים שהולכים ונטחינים עד דק במשך הזמן. נכון שהחיים שרדו המון אסונות בארץ אבל ידוע לך כמה מינים שרדו אסונות אלו? אחוז המינים החיים כיום הוא פחות מ 1 מאלה החיו לפני האסונות - על כן אנו רואים שבסופו של דבר הכל שואף לאי סדר. כמובן שיש צדק מסוים בדבריך ומה שאתה מספר נקרא נקודה יציבה, כלומר החיים מתקימים בארץ כי זהו מצב יציב ששומר על עצמו אבל לצערי זהו מצב יציב מטאסטאבילי, כלומר כל הפרעה תדרדר אותנו לתהומות האי-סדר. כל זן קטלני של חידק שיתפתח יכול להשמיד מילאדי חיים ולהגדיל את האי סדר, אסטרואים בגודל המתאים יכול בן רגע להרוס את כל החיים בארץ ולגרום לאי סדר עוד יותר גדול - כלומר מצב יציב מטאסטאבילי - טילטול חזק מספיק ואנחנו נמשיך להתדרדר לתהומות האי-סדר. חכם בלילה ידידי, מהי מורכבות? מורכבות היא בעיני המתבונן, אם לדעתך יקום קר אינסופי אם צפיפות אחידה הוא מורכב, זאת זכותך לחשוב כך, אך במה תורמת לנו מורכבות זאת?? אם כל מה שאנחנו יודעים היום והחיים לא היו קימים כשהיה האי סדר המוחלט. בקשר לחלק השני של שאלתך - רוב היסודות האחרונים בטבלא המחזורים לא קימים סתם כך בטבע כמו החמצן למשל או המצאותם היא אפסית (בגלל זה מנדלייב לא הכניס אותם לטבלא - זה לקח מאמצים גדולים לגלות אותם), או אפילו חלק מהם מלאכותיים וללא התערבות האדם והשקעת אנרגיה מספקת בתנאים מיוחדים הם לא היו נוצרים, יש להבין שאפילו אם יצרנו אותם וזה נראה כי הגדלנו את הסדר, הרי סה''כ הגדלנו את האי סדר והאנטרופיה, לדוגמא: יצרתי יסוד חדש Yanshyfium שסימונו Ya, בשביל יצירה של יסוד מלאכותי זה היה עלי ליצרו בואקום, שעבור יצירתו השקעתי אנרגית חשמל של 1000J, והשקעתי אנרגית חום להתנעת התהליך הכימי של 100J, כלומר ליצירת אטום אחד היה עלי ליצר אנרגיה של 1100J, מאיפו אקח אותה?? מתחנת הכוח כמובן, מה קורה שם? חומרים בעלי סדר יחסית גדול כמו עץ ופחם הופכים לחומרים בעלי סדר קטן כמו גאזים ותוצרי שרפה, כתוצאה מהקטנת הסדר משתחררת אנרגיה, יש לציין כי יעלות תחנות הכח היא רק כ 42% כלומר בתהליך יצירת אטום אחד של Ya הומרו 1100J ממצב מסודר של עץ למדב מסודר של Ya אולם נאבדו בערך 1520J (חישוב פשוט של אחוזים) אנרגיה - על כן סה''כ אנטרופיה גדלה, ובמילים פשוטות: יותר חומר נהרס והפך ללא מסודר (מעץ לגז) מאשר חומר חדש סודר (מחלקקים אלמנטרים ל Ya).

          הגב לתגובה זו

          • לינשוף החכם

            נרי בר-און, 04/03/07 21:06

            ינשוף ידידי תודה על התשובה המושקעת והמפורטת. אם אתה חושב שמורכבות היא בעיני המתבונן אזי אתה צודק לגבי כל מסקנה שתביא בין אם היקום שואף לסדר או שואף לאי סדר. אם תכיר בכך שמורכבות ניתנת למדידה (כמשל בתורת המספרים מדברים על ''עוצמה של קבוצה'' ואפילו סוגים שונים של אין-סוף) כל הבנת המציאות שלך תשתנה. בהצלחה.

            הגב לתגובה זו

    • לינשוף

      התעמקות בנקודה, 03/03/07 10:47

      שים לב ש''סדר'' ו''אי-סדר'' הם מושגים שאינם מדעיים, אלא הם תוצאה של התודעה האנושית שמדרגת תופעות בעולם לטוב ורע, מוסרי ובלתי מוסרי, יפה ומכוער וגם מסודר ולא מסודר. אפשר להוסיף דוגמאות לכיוון השני שאפילו הסקפטי יתקשה להתנגד להן, למשל מים מנחלים שמתנקזים לאגם יוצרים באופן טבעי ''סדר''. אפשר גם להסתכל על הדוגמה שלך ולטעון שהסדר הטבעי כאן הוא שכל המוצקים, או יותר מדויק החומרים ''מסודרים'' בעולם לפי המשקל שלהם לנפח, ובראיה כללית יותר תראה שהסדר הזה נשמר בקנאות יחסית עד הגעת האדם. לחוקי הפיסיקה אין ''טוב'' ו''רע'', ''מסודר'' ו''לא מסודר''. הם קיימים, וההתבוננות האנושית נותנת להם את ההגדרות הערכיות הללו. זוהי נקודה מאוד בסיסית בתיאוריה האינטגרלית שהגיעה מהתיאוריות של אריסטו, שהבדיל שלושה תחומי עניין שאין ביניהם חפיפה טבעית - האמיתי, הנכון והיפה. אני מציע לך לקרוא קצת להבא לפני שאתה זורק לאוויר אנקדוטות חסרות משמעות שמשעשעות בעיקר את האגו שלך.

      הגב לתגובה זו

      • לפעמים בבועות בכוס של הבירה ניתן לראות עולמות

        ינשוף, 03/03/07 16:51

        בקשר למים המתנקזים קרא תגובתי לתגובות למטה, בקשר לסדר יופי וכו' תקרא לזה אך שאתה רוצה אבל כשהאנטרופיה תגיע למקסימום (יש וויכוחים איך זה יקרה והאם...) לא היו תאי מוח להבדיל בין מושגים ערכאיים ואפילו לא חתיכת נייר לכתוב הגות ומיני רעיונות על מושגים אלו. אתה רשאי להאמין שתישאר רוח ותודעה למיין חלקיקי אבק, אני הולך לשתות בירה D:

        הגב לתגובה זו

        • ושוב האנקדוטות

          ושוב לינשוף, 03/03/07 19:11

          עדיין לא ענית לי לטענה הבסיסית ש''סדר'' ו''אי סדר'' הם מושגים סובייקטיביים, ושוב הוכחת את הטענה שלי. אסטרואידים מסביב לכוכב לכת ש''נשחקים'' בעצם נמשכים ע''י כח המשיכה ומתחברים לכוכב הלכת, וככה יוצרים סדר יותר גדול, לא? אלא אם כן אתה מניח שהמצב הקיים היום יותר מסודר, ואז זאת ההנחה האישית שלך (ואולי של כל שאר היצורים בעלי התודעה), והיא עדיין סובייקטיבית. ואגב, אני לא כתבתי שום דבר לגבי השארות של תודעה כשהאנטרופיה שאתה כ''כ אוהב תגיע למקסימום (צא משיעורי פיסיקה ולך לשתות בירה!). חבל שאתה מקטלג אותי סתם. גם כאן וגם בטיעונים העקרוניים שלך, שים לב מתי אתה מתבסס על עובדות ומתי על מצבי רוח, תחושות ורגשות ארעיים.

          הגב לתגובה זו

          • יש אצלך בילבול

            תנשמת, 03/03/07 19:33

            כשאתה מדבר על סדר ואי-סדר אתה מתכוון לתחושת בלגאן סובייקטיבית גדולה יותר או פחות. לעומת זאת, כמדברים בפיסיקה על המושג אנטרופיה או 'פיזור אנרגיה' מדברים על ערך מתמטי מאוד מסוים שישנה נוסחא ברורה איך לחשב אותו. אתה יכול למצוא הסבר על זה בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Entropy

            הגב לתגובה זו

          • תגובה

            ינשוף, 03/03/07 21:03

            קודם כל אני רוצה להדגיש שאין לי שום עוינות כלפיך, דבר שני אני מנסה, לפחות בויכוחים פילוסופים לנהוג אך ורק על פי ההגיון ולא אימפולסים וכעס רגעי. אף אוסיף ואודה, לשם הרצון הטוב, כי הידע שלי בפילוסופיה מוגבל בהרבה מהידע שלי בפיסיקה. בקשר לטענה כי סדר ואי-סדר הם משהו סוביקטיבי - אולי זה נכון, אך מה זה תורם לנו? אז במקרה הזה מה התורה האינטגרלית מנסה להגיד? בזה שאתה קורה למשהו סוביקטיבי אתה מוציא את כל הכוח מהדבר הזה, אם דברים סוביקטיבים אי אפשר לנהל וויכוח ולהוכיח טענות... אם התורה האינטגרלית מתבססת על הנחות סוביקטיביות למה בכלל צריך לי להיות איכפת ממנה? אולי היא טובה לממציא אבל אני לא אבזבז זמן בללמוד משהו שאין בו מן האמת המוחלטת (עד כמה שזה די מטופש להאמין שאפילו קיימת אמת מוחלטת). ידידי, הרי זה ברור ומובן כשמש שכל ויכוח פילוסופי ניתן לנצח או לפחות להגיע לתיקו אם נקח אותו לגבולות שמעבר להוכחה המדעית (פיסיקה, היסטוריה וכו') בזה שאתה מנתק את המושגים מהמדע אתה פותח פרצה להתכשויות ילדותיות בסגנון: אני יורה עליך אתה מת! לא אני לא מת כי בידיוק הוצאתי את הסופר שיריון! לא אתה מת כי בידיוק הגיעה חללית ו.... כשכל זה מתרחק רק בדימיונם הפורה של ילדים או פילוסופים תאוריטקיים. בעצם אתה גורר אותנו לעניין של אמונה, אמונה באל וקיומו היא דבר סוביקטיבי מזה משתמע כי תורת האינטגרציה היא לא יותר מכת/דת המנסה למכור אופיום להמונים.

            הגב לתגובה זו

            • לא מבין מה אתה מנסה להוכיח

              בן, 04/03/07 01:27

              בהמון תורות כבר מכירים את האנתרופיה.. למרות שזה קיים אצלינו בשמות שונים של אלוהות, אצל המאיה בתור כוחות שונים ויש להם אפילו תאריך מדוייק (לא 2012, הסוף המוחלט אצלהם גם בעוד המון זמן) ועוד אצל רבים אחרים בוא ונסתכל על ההינדואיזם. זרם אחד בו לפחות: שיווה הוא אל המלחמה וההרס שעתיד להרוס בעוד מיליוני שנים את העולם. הוא מזוהה אפילו עם מידותיו של החומר, זאת אומרת שאמנם הוא מעבר לזמן/מרחב ההכרה בו הוא שההרס שלו יהיה במישור חומרי. (זה לא אומר שלא יבוא קץ האנושות) שיווה ידוע כהכרחי גם ליצירת החיים. זאת אומרת שאפשר להניח שאותו כוח שגורם לאי סדר תרם באיזה שהיא צורה ביצירה של חיים. לשם האנקדוטה לתגובתך מלמטה. בהינדואיזם ישנם שלוש אלים או כוחות. בורא, שומר, הורס. אי אפשר להתעלם מכך שיש שאיפה לסדר תחילי מסויים בעולם, אפשר לראות את זה בהסתדרות פתיתי שלג, חוק חיתוך הזהב וכו. יש חוק ששומר על סדר מסויים אך הוא עתיד להיגמר ויש חוק שגורם לאי סדר שעתיד להרוס את כל מה שאנחנו מכירים. מה זה משנה אם לכוח הזה קוראים אנתרופיה או שיווה? לי זה לא משנה, מצדי לקרוא לזה ''דוקטור רשע''. מה זה משנה שעוד מיליוני שנים ייהרס העולם? לי זה לא מפריע. אני חושב שכולנו מספיק למודי נסיון בשביל להבין שאי-סדר מלחמה והרס הן מילים כמעט נרדפות. אם אנחנו מבינים שדימויים הם הכרחיים בתפיסת עולם קדומה ואנחנו מוכנים לתת קרדיט לכך שאבותינו לא היו מטומטמים גמורים אלא רק חסרי כלים ליצירת מודלים תלת מימדיים ממחושבים אז מלחמה היא אי סדר, היא עתידה להרוס את העולם בעוד מיליוני שנים (ויש להם תאריך ספציפי) והם ידעו על זה. אהבתי את תיאור ההתכתשויות הילדותיות :) וגם את השימושיות שיש כרגע לתורתו של ווילבר.

              הגב לתגובה זו

      • שים לב ש''סדר'' ו''אי-סדר'' הם מושגים מדעיים (ל''ת)

        באופן רלטיבי, 04/03/07 03:37

        הגב לתגובה זו

    • ''הפיסיקה הוכיחה'' ?

      זרזיר, 05/03/07 11:11

      זו כמעט כמו הוכחה שיש אלוהים שברא את היקום כולו בשנייה אחת ומאותו הרגע היקום המכני משתדל בכל מאודו להתפורר - פיסיקה דתית למהדרין. ומהכן-סדר הפיסיקה מתעלמת ? איך הוא הופיע אם שום דבר לא שואף אליו ? לכל היותר אנחנו יכולים לטעון שאנחנו עדים לשני כוחות. אחד ששואף לאי סדר, ואחד ששואף לסדר, ובזכותו התפתחו בין היתר ''יונקים שמשלמים מס-הכנסה'' ומתווכחים על סדר ואי סדר.

      הגב לתגובה זו

  • 6.

    מאמר מצוין והמשך לתגובה שלי לת.פ

    רון, 01/03/07 22:19

    המשך קצר לתגובה ממאמר קודם. בקשר לכך שחלק מהרעיונות נראים כללא הוכחה כלל וכלא ממשיים. אני פשוט אביא דוגמא: פאלון דאפא www.falundafa.org.il שיטת טיפוח תרגול. שכוללת מאות מליוני מתרגלים ברחבי העולם (!) יש 2 ספרים עיקריים. שום מילה! אבל שום מילה! לא ניתנת בכלל להבחנה מדעית כלל. אז עם גישה כזאת כל השיטה היא בולשיט. אבל גם אני אמרתי כמוך בהתחלה, אין הוכחה מדעית אבל לא ראיתי קודם - שזה כן מחוויה אישית ועוד איך והיא מספיקה לגמרי. זה פשוט כך: תנסו ותראו. זה עבד לפאלון דאפא. זה עובד לקן ווילבר. :)

    הגב לתגובה זו

    • לרון

      אורן אנטין, 01/03/07 23:58

      הדוגמה שהבאת מצויינת. אחד היתרונות של גישה אינטגרלית זה שהיא נותנת מקום לדברים שאינם אמפריים, ולעיתים אף אינם מילוליים, כמו חוויה רגשית או רוחנית, שיטות תרגול שמשלבות גוף ונפש וכו. כשמבינים שלישויות כאלה יש חשיבות וחוקיות משלהן, ניתן להרכיב תמונה רחבה יותר של המציאות, לפחות רחבה יותר מתפיסה מדעית צרה ששוללת כל מישור קיום אחר. לשמחתי יותר ויותר אנשי מדע מרחיבים את התפיסה ומכירים באותם מימדי קיום נוספים, הבולט בינהם בעיני הוא בראיין סווים שהקוסמולוגיה שלו משלבת שאלות פילוסופיות, מטהפיזיות, ומוסריות.

      הגב לתגובה זו

  • 5.

    למרות שהידע שלי על וילבר וגישתו שאוב ממאמרים באתר וקצת ראיונות

    הרמוניה., 01/03/07 22:10

    מוקלטים איתו, קן וילבר ''מדבר אלי'', כיוון שהמסר שהוא מעביר (לעניות דעתי) אינו של קנאות כיתתית או מעורבות אישית כלשהיא, גם כשהוא עוסק בתופעות שזרות לו תרבותית ומוסרית. אין בגישתו פחד, פירוד וניכור כלפי הזר, האחר.

    הגב לתגובה זו

    • סרטונים הקשורים לגישה האינטגרלית

      נרי בר-און, 02/03/07 10:50

      הרמוניה, את כלכך צודקת. הנה ריכוז של סרטונים הקשורים לגישה האינטגרלית: http://www.dex.co.il/view.php?u=12700

      הגב לתגובה זו

      • לנרי, תודה על המידע הנוסף. (ל''ת)

        הרמוניה., 02/03/07 16:20

        הגב לתגובה זו

  • 4.

    זאת כת מסוכנת!

    ארז, 01/03/07 20:16

    זאת כת מסוכנת!

    הגב לתגובה זו

    • על הסכנה שבאנונימיות

      נרי בר-און, 02/03/07 10:59

      ארז, זאת פעם שניה שאתה מזהיר ממשהו שאתה לא מכיר. האם יש ''כת'' שאתה מכיר אבל לא משתייך אליה שאינה מסוכנת? האם יש ''דת/חוסר דת'' שלא יכול להיות מובן כ''כת'' וככזו להחשב ''מסוכנת''. מניסיוני הגישה האינטגרלית מאפשרת לאנשים רבים להתארגן באופן פתוח מאוזן ופורה כך שהסכנה היא מינימלית ביחס לכל התארגנות רוחנית/מדעית אחרת ובניגוד ל''דתות'' ו''כתות'' שמחזיקות את הטענה המסוכנת ''יש לנו את ספר האמת וכל מי שלא מאמין באמת הזאת הוא השטן''... אתה מכיר טענות כאלה?

      הגב לתגובה זו

      • זאת כת מסוכנת! !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

        ארז, 03/03/07 04:32

        זאת כת מסוכנת!

        הגב לתגובה זו

        • על חוש הומור וכתות אחרות

          נרי בר-און, 03/03/07 10:28

          ארז היקר, אפשר לטעון דברים ולהוסיף להם הרבה סימני קיראה !!!! אבל למה רק 24????? נדמה לי שאתה לא מתאמץ מספיק. ואולי אתה הוא החבר בכת המסוכנת כי אתה הוא זה שלא מתאמץ באמת וביושרה לשכנע אף אחד באמונה שלך. מספר סימני הקיראה מעידים עליך ולא על הגישה האינטגרלית. בעיני הם מעידים שאתה פועל מגישה דמגוגית אלימה מבטלת רדוקציוניסטית וילדותית. אין לך בושה?

          הגב לתגובה זו

      • זאת כת מסוכנת! !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

        ארז, 03/03/07 04:32

        זאת כת מסוכנת!

        הגב לתגובה זו

  • 3.

    אורן ותומר היקרים

    אמתי מגד, 01/03/07 19:25

    יכולתי לכתוב את הטוקבק הזה אצל תומר באותה מידה, אבל כנראה שמתאים לי יותר לכתוב אותו מתוך התנגדות ולא מתוך הסכמה, אז הנה: ממש לא נהניתי מספרו של ווילבר שתורגם לעברית. אני אפילו לא בטוח, כפי שכתב תומר, שווילבר עושה בו עבודה חשובה מאוד מאוד. אני בהחלט מסכים עם הביקורות של תומר, אבל נראה לי שיש עוד שתיים שלוש נקודות חשובות אף יותר מול ווילבר: הראשונה: ווילבר מזכיר לי מאוד את קוונטין טרנטינו, במאי שאני מאוד אוהב. טרנטינו לא ראה מעולם בחייו סמוראי אבל אין לו שום בעיה ליצור סרט שלם על סמוראים. למה? כיוון הוא ראה עשרות, אם לא מאות סרטים על סמוראים. טרנטינו עושה סרטים על סרטים. הוא עושה סרטים שהם ציטוטים קולנועיים. זה נחמד לאללה. אבל זה לא נוגע בכלום. זה בידור. אבל לא יותר מזה. גם ווילבר כותב על עשרות תופעות בלי בכלל להכיר אותן. הוא פשוט קרא עשרות ספרים עליהן. הוא יכול, לדוגמא, לכתוב מספר עמודים על ההתפתחות של תינוקות. נראה לי שהוא, אם בכלל, צפה מעט מאוד בתינוקות. הוא קרא הרבה ספרים ותיאוריות על זה. זה כן. אז הוא עושה תיאוריה על תיאוריות. והתיאוריה שלו עושה סדר בבלאגן האדיר של התיאוריות, אבל היא ממש לא עושה שום סדר במציאות. היא לא עושה סדר במציאות כיוון שהיא לא נוגעת במציאות. והיא גם לא מסייעת לקורא לגעת, להרגיש, לחוש, לחיות את המציאות. למעשה התיאוריה של ווילבר, בחוויה שלי, רק מרחיקה את הקורא מהמציאות לתוך עולם המושגים. ומכאן נובעת הטענה השנייה: בשביל מה אני צריך את זה? בשביל מה אני צריך שמישהו יעשה עבורי סדר בתיאוריות על המציאות? במה זה עוזר לי? במה זה מפתח אותי? המציאות אינה מסודרת. היא אינה מאורגנת. כלומר, אני מאמין, ורק יכול להאמין, שיש מתחת למציאות סדר עמוק, עמוק לאין חקר, אבל אנחנו, בני האדם, איננו מסוגלים כלל לראות אותו. אני חושב שאנחנו גם לא אמורים עדיין. זהו מסתורין. ונפלא להתבונן בו ולחקור אותו. ומדענים ופילוסופים אכן מנסים לחקור אותו. זה חלק מהעניין. אבל ווילבר כלל לא עושה את זה. הוא אינו חוקר דבר. הוא אינו באמת מתבונן. הוא מוציא את עצמו החוצה ומביא מבט על על התיאוריות השונות שנכתבו עד עתה. הוא אינו נפגש עם החומרים עצמם. אני הרגשתי שהקריאה בספרו אינה מחברת אותי עם כלום, אינה מלמדת אותי דבר על המציאות. אינה פותחת בפני שום צוהר. והרבה מהחוקרים, מדענים ופילוסופים שווליבר משתמש בהם, עשו עבודה הרבה יותר מקרבת ממנו. מטורנה וורלה, לדוגמא, מעוררים הרבה יותר ממנו, לדעתי, את ההבנה המערכתית. וזאת כיוון שהם אכן התבוננו בצפרדעים ובמולקולות, ולא רק בתיאוריות. התיאוריות שלהם מעוגנות בעובדות, בתצפיות, ולכן הן כל-כך מרתקות. וכן, גם את ווילבר הן מרתקות, אחרת לא היה בוחר לצטט אותן. ועוד שתי נקודות קטנות. אבולוציה - אנחנו באמת לא יודעים דבר על אבולוציה. אני מסכים עם תומר. זהו מיתוס. כל מה שאנחנו מספרים על העבר, על ההיסטוריה, אנחנו מספרים היום. זהו רק הסיפור שנכון לנו להיום. מחר הוא ישתנה. והערה קטנטנה לסוף. אני אפילו לא בטוח שהיום יש יותר בזז סביב הארה באשר בימיו של בודהה. גם אז היו כמויות של מחפשי דרך ומוארים. כך הבנתי. ולא רק בהודו. אצלנו היו כמויות של מתנבאים, מעוננים (יענו קוראים בעננים) ומתקשרים למינהן. אז אפילו כאן, אינני בטוח שיש איזו התפתחות. בי

    הגב לתגובה זו

    • הפזיזות מהשטן

      איתן, 01/03/07 23:28

      אני מאמין לך שקראת את ''קיצור תולדות הכול'' אולם זה רק אחד מתוך כעשרים ספרים מבריקים של וילבר. וילבר עצמו מתנסה בעיקר בעניינים רוחניים ושם הוא תורם תרומה אדירה . היכולת שלו לראות את כל המיפוי של היכולת האנושית היא הצד המדהים בתיאוריה שלו והעניין נובע מתוך התנסותו הישירה בחלקים היותר קשים להשגה הנמצאים בצד הרוחני. התיאוריה של וילבר עשתה לי סדר בכל המרכולות הרוחניות הקיימות וסוף סוף אני יכול לבחון ולהבין את התורות השונות בשפה מערבית המאפשרת לגשר על פני תרבויות שונות ושיטות תלויות תרבות. אמיתי ידידי, אני מעריך מאד את פעולותיך ואת כתיבתך, אני מציע לך להתעמק קצת יותר בתיאוריה של וילבר לפני שאתה גוזר את דינך באופן כל כך נחרץ.

      הגב לתגובה זו

    • מה זה משנה...

      י.ש, 01/03/07 23:35

      ראשית הוא כותב בעיקר לעצמו.. כי את האישור הסופי וגם הראשוני אנחנו צריכים למצוא בעצמנו.. לא אצל אחרים... שנית... מה זה משנה... הוא סה''כ נותן לך עוד נקודת מבט, פרספקטיבה... זה לא אמור להטריד אותך ולא אמור לגרום לך לעשות מעשה... שלישית.. מעולם לא קראתי שום דבר של ווילבר.. אבל לפי מה שאני קורא מהסביבה... רוב הדברים שלו זה ניסיון לתרגם ''זרם תודעה'' לשפה קוהרנטית.... ובנוסף... זרם תודעה זה משהו שלא בדיוק ניתן לתרגם.. זו דרך טבעית לתאר צורות הסתכלות שונות על המציאות שחשיבה אנושית רגילה ובטוח שפה אנושית רגילה לא יכולה לעשות... לפחות עד שזרם תודעה לא יהפוך לחלק מהשפה האנושית... צ'או.. איש.. אל תיקח את החיים יותר מידי ברצינות.. הכל משחק... :-)

      הגב לתגובה זו

    • אמתי,

      ת.פ., 02/03/07 08:08

      אני חייב להודות שאישית גם לי יש הסתייגות מסויימת מ''תיאוריות של הכל''. נראה לי שלרוב היומרה שלהן הרבה יותר גדולה ממה שהן אכן נותנות, והרי לחשוב שאפשר אי פעם באמת להבין הכל-כולל-הכל בשכל האנושי נראה לי ממילא מופרך. כמו שכתבתי כאן לא מזמן, זה דומה לנסיון לגדר עץ ענק שממשיך לגדול, וזה גם בדרך כלל בא על חשבון הישיבה בצילו או הנאה מנופו. א-ב-ל וילבר לקח על עצמו את המשימה המונומנטלית הזאת, אני מאוד מעריך אותו על הדרך שבא הוא ניגש לבצע אותה ולדעתי הוא עושה עבודה לא רעה בכלל. יש הרבה תחומים שהוא לא מבין בהם, ולפעמים המחקר שלו לא ממש יסודי (ראה מה שכתבתי בבלוג שלי על מחקרו את פלוטינוס), אבל בתחום שלי הכי חשוב, ענייני הרוח, הוא כן מבין, והרבה (ואני מסכים עם איתן שהגיב כאן על כך). בניגוד אליך, אני הרגשתי שהקריאה בספרו כן פותחת לי אופקים חדשים וכן עוזרת להתפתחותי. אני חושב שמיתוסים הם חשובים מאוד - כל עוד אנחנו מודעים לכך שהם מיתוסים! מיתוסים ממילא לדעתי אומרים יותר עלינו עצמנו מאשר על המציאות, ואם זה ברור לנו הם יכולים לתת לנו כלים טובים מאוד לחקירה עצמית.

      הגב לתגובה זו

      • החשיבות של מיתוסים

        אמתי מגד, 02/03/07 10:47

        כן תומר, אני בהחלט מסכים עם האמירה שלך לגבי מיתוסים. אני מת על מיתוסים. אני קורא מיתוסים עתיקים בשקיקה. ואני אוהב את האופן שבו הם פותחים בפני את המציאות ומקרבים אותי עליה. כמו שכתבת, אנחנו צריכים רק לזכור שהם רק מיתוסים. והרי גם המדע של ימינו עוסק רבות במיתוסים. בחלקו הוא אכן חוקר תופעות קיימות, מתאר אותן. בחלקו הוא יוצר מיתוסים. המפץ הגדול הוא, לפחות בינתיים, רק מיתוס. הוא אומנם מגובה בראיות, אבל הן לא באמת מספיקות. מאותן ראיות אפשר גם לתפור מיתוסים אחרים. וכאן אני חייב לגשת לגורדייף, חביבי, שאני כנראה חייב לתקוע אותו בכל מקום. גם הוא מביא מיתוס, כמובן. והוא גם מביא חוקיות. הוא מביא את חוק השלוש וחוק השבע וקובע שחוקים אלו הם בבסיס של הבריאה והקיום של המציאות, של היקום שלנו. ואני מוצא את עצמי חוקר את העולם, בעיקר מערכות יחסים, דרך החוקיות הזאת, והיא ממלאה אותי התרגשות. דרך החוקים הללו ודרך ההתבוננות במציאות דרך החוקים הללו, אני מוצא את עצמי גם מתפעל יותר ויותר מהמציאות, גם מבין אותה וגם הופך יותר אפקטיבי בתוכה, כמטפל, לדוגמא. כלומר, ההבנה הזאת של החוקיות הזאת גם מקרבת אותי למציאות וגם היא מאוד מעשית עבורי, מאוד יעילה, מאוד מסייעת לי להשיג תוצאות. וכשקראתי את ווילבר זה ממש לא עשה לי את זה. לא התרגשתי, לא הרגשתי שאני מתקרב למשהו, ובוודאי שלא ראיתי כיצד התיאוריה הזאת יעילה עבורי. כיצד מה שהוא מתאר מסייע לי בשבילי המציאות. האם אתה, או אחרים, מרגישים אחרת? האם חוץ מתיאור, שיש בו אכן יופי מסוים כיוון שהוא באמת סוג של מבט על, יש בתיאוריה הזאת משהו שאפשר לעשות איתו משהו? האם התיאוריה הזאת מצליחה לסייע לאנשים לפעול בתוך המציאות ביותר יעילות? אם כן, אני אשמח לשמוע דוגמאות.

        הגב לתגובה זו

  • 2.

    אני מסנה לקרוא את הכתבים של

    אילת, 01/03/07 13:45

    קן ווילבר ולא מצליחה להבין.

    הגב לתגובה זו

    • אם תנסי במקום לסנות, בטוח תביני. (ל''ת)

      טרטרינה, 01/03/07 16:06

      הגב לתגובה זו

    • אם את לא מבינה את ווילבר

      אסתרינה, 01/03/07 16:35

      אז את הרבה יותר חכמה מכפי שאת חושבת.

      הגב לתגובה זו

      • על הרבה יותר חוכמה

        נרי בר-און, 03/03/07 12:16

        אסתרינה, זה משפט מוזר מאוד מה שאת אומרת. את חושבת שחוכמה רבה יותר לא מבינה דברים שאינם חוכמה? אני מבין את החוכמה שלך בכך שהיא דואליסטית (יש מה שאת חושבת לחוכמה ומותר לך לומר חצאי אמיתות ויש את מה שאחרים (תקשורת) חושבת לחוכמה ואסור לה להגיד חצאי אמיתות) הבעיה שבניגוד לגישות אחרות את לא חושפת את החוכמה שלך, מה את מפחדת שהיא לא תחזיק מים בפני הביקורת?

        הגב לתגובה זו

    • על ההתנסות

      נרי בר-און, 02/03/07 11:06

      אילת, קשה לדעת מה את לא מבינה, את מוזמנת להעלות שאלות ולהקשות אני בטוח שיהיו חברים שישמחו להתייחס וכך תוכלי לבאר לעצמך. יש חברים הלומדים טוב יותר בשיחה מאשר בקריאה ... אולי הטכניקה של לימוד שלך צריכה להיות אחרת. בהצלחה

      הגב לתגובה זו

  • 1.

    לא הבנתי, אתה מסכים...

    תמר, 01/03/07 13:45

    עם גד לובן או לא? גד לובן הוא ממאמיני הבהקטי (הרא קרישנה)

    הגב לתגובה זו

    • אף אחד לא טועה ב100%

      נרי בר-און, 02/03/07 11:14

      תמר, להסכים עם דברים של גד לובן אינן דורשות לקבל כל דבר שגד לובן מאמין בו. אבל גד לובן חי איתנו והוא מנסה להביא לנו את החוויה וההבנה שלו לגבי המציאות שמבוססת על הבהקטי. שזה בסדר גמור גם אם אנחנו לא שותפים באופן מלא לאמונה הזאת.

      הגב לתגובה זו

      • מה אמרת במשפט הוילבריאני הזה

        אנטי-נונסנס, 02/03/07 12:33

        ''אף אחד לא טועה ב100% '' שאתה חוזר עליו שוב ושוב? שהתואר של אסתרינה אינו במאה אחוז פיקציה, שתורת הגזע הנאצית לא מוטעית ב-100%, ששבתאי צבי הוא לא לגמרי לא המשיח וכו' וכו'....וגם שהשלילות של הטענות הללו הם באותה מידה לא מוטעות ב-100%. האם זה לא משפט נונסנס שלא אומר לנו כלום בעצם?

        הגב לתגובה זו

        • זה בדיוק מה שהוא מתכוון למרות שקשה לך לעכל זאת. (ל''ת)

          ., 02/03/07 17:17

          הגב לתגובה זו

        • נונסנס וצרות מחשבה

          נרי בר-און, 03/03/07 11:14

          אנטי-נונסנס היקר. קח את אסתרינה הטוענת שהתיקשורת מספקת לנו חצאי אמיתות. חייך כי אתה יודע שגם אסתרינה שלנו הרי עשתה את זה והיא מיתממת. אבל בחן ברצינות את הטענה ''התקשורת מספרת חצאי אמיתות כדי לזכות ברייטינג וזה מניע חזק יותר מחשיפת האמת''. אף אחד לא טועה ב100% היא הכרה בכך שיש משהו אוטנטי אפילו בביקורת שלך שעלי לקבל, אבל אם הטענה שלך שאני טועה ב100% הרי שקשה לי לקבל את דבריך, כי אני יודע שמה שאני אומר יש בו מהאמת. אז המצב הוא שאני מוכן להאזין לך ואתה לא מוכן להאזין לי כי אתה מאמין שכל טענה שמעלה למשל את האפשרות שהנאצים לא טעו ב100% היא ''סכנה''. ואתה טועה (לא ב100% אבל טועה). גם אם הנאצים טעו ב1% הרי התוצאה נוראה. ובכל זאת מקובל לזהות שתוצאות השואה איפשרו את הקמת מדינת ישראל ... לך תכריע ב100% אם זה טוב או רע.

          הגב לתגובה זו

          • אני לא רואה כאן סכנה, אלא

            אנטי-נונסנס, 03/03/07 15:17

            אני טוען שזו טענה חסרת משמעות שלא אומרת כלום. בשפה שלנו יש דיכוטומיות שאי-אפשר להכחיש: אין חצי הריון. רופא שיאבחן הריון בזמן שאין הריון או להיפך, יטעה ב-100%. חישוב מוטעה של מסה קריטית של חומר מסוים לא יחזה פיצוץ גרעיני ולכן יטעה ב-100%. ועוד הרבה דוגמאות אחרות.

            הגב לתגובה זו

            • על החצי השני של ההריון

              נרי בר-און, 03/03/07 22:37

              אנטי-נונסנס יקירי אם אתה כלכך מחפש משמעות הרי כדאי שלא תפספס: ההריון שאתה מדבר עליו הוא חסר משמעות. הוא סתם טיעון מילולי. כשמדברים על הריון מכל ההיבטים שלו אין יכולת לומר משפט שהוא 100% נכון. האם הריון של ילדה בת 16 הוא הריון באותו מובן שיש הריון שני לאשה נשואה בת 30? האם יש משמעות להריון הקשור למצב האב? האם יש משמעות ליכולת הכלכלית של ההורים. הטעות שאני מוצא בדבריך היא שנדמה לי שאתה מחפש ''אמת'' ומתעלם מהמורכבות שחייבת לבא לידי ביטוי במילה ''הריון''. כאשר אתה מבודד ''הריון'' למילה עם משמעות צרה ומנתק אותה מהמציאות אתה מתייחס לעולם החסר משמעות והשטוח. הגישה האינטגרלית מתייחסת למובן ''משמעות'' במובן רחב מזה שאתה הצעת. ובתנאים אלו וודאי שאין תשובה שהיא 100% לגבי הריון כי תמיד הוא מופיע במציאות מורכבת. כך שאף אחד לא טועה ב100%. לבטל את כל דיברי האחר בגלל 1% דיוק עלול להיות שפיכת המים עם התינוק.

              הגב לתגובה זו

            • בוודאי שזה טיעון מילולי

              אנטי-נונסנס, 03/03/07 23:12

              זה בגלל שהמשפט ''אף אחד לא טועה ב100%.'' הוא משפט מילולי. וכשאנחנו משתמשים בשפה ומתייגים משפט מסוים בערך 'אמיתי', אנחנו יודעים שכדאי לנו לנהוג באופנים מסוימים ולא באחרים. כשהמשפט ''יש הריון.'' הוא אמיתי, אנחנו יודעים שכדאי לקנות מיטת תינוק, בגדי תינוקות, ולחשוב על חופשת הריון. אם הוא שקרי אז אין טעם לקנות אפילו חצי פקק של בבקבוק תינוקות. זה פשוט מאוד. ולכל העובדות מסביב אין קשר לאמתות או לשקריות של המשפט. אבל יש כאלה שחושבים שדיונים מופשטים יביאו אותם לכל מיני אמיתות גדולות שיענו להם בבת אחת על כל הנושאים שבעולם ולכן הם מתרשמים כל-כך ממשפטים עמומים מהסוג הזה. אבל אם הם ירדו לרגע מהרמות הגבוהות של ההולרכיה הקוסמית למציאות בה הם חיים, הם ימצאו שזה לגמרי לא כך.

              הגב לתגובה זו

            • מילולי? מה המשמעות של טיוען מילולי?

              נרי בר-און, 04/03/07 08:44

              אנטי-נונסנס אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון ב''טיעון מילולי''. הרי המילים מרכיבים את כל הטיעונים שלנו. המשפט '' אף אחד לא טועה ב100%'' בא להבחין משהו לגבי הנטיה לצימצום ורדוקסיה. אם ''הריון'' הוא ''הגדרה'' וכל דבר בעל משמעות הוא רק דבר שנאמר בשפה לוגית פורמלית הרי שאתה צודק ואין חצי הריון. אם אתה מתייחס לעולם המציאותי של ה''אדם'' הרי המשמעות והמובנים של הריון הם מורכבים מאוד. המשמעות של ''הריון'' היא גדולה יותר מההגדרה הביולוגית. אם אתה אוהד של ויטגנשטיין המוקדם וטוען כי היכולת היחידה למשמעות היא במסגרת של ה''לוגיקה'' הרי וודאי שדברנו כאן ימשיכו להיות סתומים לך. אני באופן לא עמום טוען שאתה טועה (לא ב100% אבל טועה) לחשוב שהמשפט ''אף אחד לא טועה ב100% '' חסר משמעות. אני מבין שאתה לא רואה את המשמעות והשימוש של המשפט הזה כי אתה מוכן לזהות רק את המרחב ה''אובייקטיבי'' של המציאות ואילו החלקים הסובייקטיביים מזוהים כ''עמומים'' כי הם לא אובייקטיבים. הבעיה היא שאני טוען שאתה לא מביט על המציאות מכל פניה ואתה שלא מביט במציאות מכל פניה לא יכול לראות את מה שאני מדבר עליו. אפשר להשתעשע בזה ואני מקווה שזה ישאר הזמנה פתוחה עבורך לשקול שהתאור הביולוגי הוא חלק מהמציאות ולא המציאות כולה ולכן המשמעות של ''הריון'' רחבה יותר מזו של ''הריון ביולוגי''.

              הגב לתגובה זו

            • מילים

              אנטי-נונסנס, 04/03/07 15:56

              אתה כותב: ''אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון ב''טיעון מילולי''. הרי המילים מרכיבים את כל הטיעונים שלנו.'' - אתה בעצמך פטרת בזלזול את דוגמת ההיריון שלי ב''הוא סתם טיעון מילולי''. ברור שכל הטיעונים שלנו מורכבים ממילים, גם הדברים שאנחנו אומרים על העולם וכך גם כל הפילוסופיה שלנו, כולל זו של וילבר. לא צריך לפנות לויטגנשטיין המוקדם אלא מספיק לפנות לשימוש הרגיל והיומיומי שלנו במילים. כשאנחנו משתמשים בביטוי ''יש הריון'' אנחנו יודעים בדיוק מה המצב. אותו דבר לגבי ''אין הריון'' אבל כשמישהו אומר ''יש חצי הריון'', אז לי לפחות אין מושג מה מצב-העניינים שהוא מצביע עליו ואני חושד בו שהוא בעצמו לא יודע על מה הוא מדבר. כי לביטוי ''חצי הריון'' אין שימוש בשפה שלנו. ולכן גם לאמירה ''הרופא שלא אבחן את ההיריון לא טעה ב-100%'' אין שימוש ותועלת. ''אני באופן לא עמום טוען שאתה טועה (לא ב100% אבל טועה) לחשוב שהמשפט ''אף אחד לא טועה ב100% '' חסר משמעות. אני מבין שאתה לא רואה את המשמעות והשימוש של המשפט הזה כי אתה מוכן לזהות רק את המרחב ה''אובייקטיבי'' של המציאות '' - לשימוש במושג 'טעות' יש משמעות רק בהקשר של העולם האובייקטיבי. המחשבה ש ''נתניה נמצאת דרומית לת''א '' היא טעות. אבל ''ג'חנון הוא מאכל טעים'' הוא עניין סובייקטיבי ואי-אפשר להשתמש לגביו במילה 'טעות'. לכן המשפט שלך ''אף אחד לא טועה ב100%'' מדבר על דברים אובייקטיביים וכך אני גם מפרש אותו. '' המשפט '' אף אחד לא טועה ב100%'' בא להבחין משהו לגבי הנטיה לצימצום ורדוקסיה.'' - על פניו אני לא רואה קשר בין נטיה לצמצום ובין המשפט הנ''ל. האם תוכל להסביר? ''... ואני מקווה שזה ישאר הזמנה פתוחה עבורך לשקול שהתאור הביולוגי הוא חלק מהמציאות ולא המציאות כולה ולכן המשמעות של ''הריון'' רחבה יותר מזו של ''הריון ביולוגי''. '' - אני לא מקבל שהמשמעות של המילה 'הריון' או של כל מילה אחרת היא יותר מהשימוש שאנחנו עושים בה. למילים יש רק את המשמעות הפומבית שיש להן ולא שום דבר אחר. אחרת אנחנו מתדרדרים לדיוני פלצף אינסופיים שלא הולכים לשום מקום. בנוסף, שום דבר שכתבתי כאן לא בא לשלול שום תיאור אחר של העולם.

              הגב לתגובה זו

            • מילים

              נרי בר-און, 04/03/07 21:01

              זילזול - אני מתנצל איני מזלזל בדבריך חשבתי שגילוי ה''ספק'' בדבריו יבהיר לך את עמדתי טעות - טעות אינה הריון. יש 50% טעות. העולם האובייקטיבי - אין עולם אובייקטיבי יש פרספקטיבה אובייקטיבית ובה מתגלים חלק מפני המציאות. גם בפרספקטיבה הסובייקטיבית אפשר לטעות - דוגמה: הטענה שלך שאני טועה המגובה בתחושת אמת חזקה. אם אתה רוצה להבין את עצמך, אין צורך שתקרא את וילבר. אם אתה רוצה להבין את וילבר אז קבל ש''אף אחד לא טועה ב100%'' מתייחס לתיאורים ותיאוריות על המציאות מכל הפרספקטיבות שלה. לקחת פרספקטיבה אחת ולטעון שאינך רואה את המשפט הזה דרך הפרספקטיבה הזאת היא דוגמה לטעות. אתה לא טועה ב100% אלא בלפחות 75% מהפרספקטיבות האפשריות למציאות האחת.

              הגב לתגובה זו

            • טעות ואובייקטיביות

              אנטי-נונסנס, 05/03/07 00:43

              התחושה הסובייקטיבית שלי היא פרטית שלי ואין משמעות להגיד עליה אם היא אמיתית או שקרית. היא פשוט שם. אתה מנצל את דו-המשמעות של המילה 'תחושה' – מצד אחד יש לה מובן של תחושה סובייקטיבית ומצד שני היא יכולה לבוא כחלק ממשפט עקיף כמו ''יש לי תחושה ש-{טענה כלשהי}'' ואז אם מישהו אומר ''יש לי תחושה שכדור-הארץ הוא קובייה'' אז אנחנו נגיד שהתחושה שלו מוטעית אבל פירוש האמירה שלנו היא שהטענה בעלת המשמעות האובייקטיבית ש''כדור-הארץ הוא קובייה'' היא מוטעית. לא נוכל לומר לו שעצם התחושה שלו עצמה היא מוטעית. המילה 'טעות' חלה רק על אמירות שניתנות לתיקון על ידי אנשים אחרים, כלומר אמירות אובייקטיביות. ולכן המשפט ''אף אחד לא טועה ב100%' חל רק על טענות אובייקטיביות.

              הגב לתגובה זו

            • הדו משמעות של המילה 'תחושה'

              נרי בר-און, 05/03/07 11:04

              אנטי-נונסנס אני לא מנצל שום דבר, אני משתמש בדברים שנגישים לך - למילה תחושה יש משמעויות רבות, אף אחד לא טועה ב100% לגבי המשמעות של המילה. הנטיה שלך לחפש הכרעה של 100% מובילה אותך לפספס את העומק של השפה בה המשמעות של המילה ''תחושה'' חושפת כלכך הרבה על המבנה של ההכרה שלנו. אתה טועה להבין את וילבר, המשפט ''אף אחד לא טועה ב100%' חל על כל הטענות. מי שחושב שהוא חל רק על טענות אובייקטיביות לא יכול לראות שהוא טועה בגדול וצודק בקטן. אני מדבר על הגדול ואתה מתכחש (תחושה?כחש?) לגדול וממקם את העולם עליו אתה מוכן לדבר רק בזה ה''אובייקטיבי''.

              הגב לתגובה זו

            • לנרי,

              אנטי-נונסנס, 05/03/07 14:29

              (1) האם אתה מסוגל להביא איזשהו נימוק לתזה הזו שאף אחד לא טועה ב100% או ש''ההבנה האינטגרלית'' הזו היא פשוט דוגמה תיאולוגית של הדת הוילבריאנית? (2) האמונה שלמילה יכולה להיות משמעות שאף אחד מהדוברים בשפה לא מכיר ושנמצאת באיזה מקום מסתורי שנקרא ''העומק של השפה'' היא בדיוק אמונה מיסטית חסרת כל ביסוס מהסוג הנ''ל.

              הגב לתגובה זו

            • לאנטי-נונסנס

              נרי בר-און, 05/03/07 16:46

              (1) אני יכול להביא נימוק, אני לא יכול להכריח אותך לקבל אותו: 1.1) אף אחד לא טועה ב100% = אתה טועה אבל לא מ100% החשיבות של המרחב האובייקטיבי הוא תובנה חשובה ומשמעותית לכן יש בה צדק. אבל כל עוד אתה לא מכיר את המרחב הסובייקטיבי אתה טועה.השיפוט האובייקטיבי ליושרך האינטלקטואלי תמיד יהיה נגזר משיפוט סובייקטיבי שלך ולכן יושרך האינטלקטואלי אינו ניתן להוכחה. 1.2) ש''ההבנה האינטגרלית'' הזו היא פשוט דוגמה תיאולוגית של הדת הוילבריאנית? האמת אתה סתם משמיץ, נהוג להחזיר על השמצות כאלה שמשהו כנראה לא מאוזן באגו שלך, ובטח איני טועה ב100% בנדון. לפי מיטב הבנתי לגבי ''דת'' ולגבי ''וילבר'' לא מדובר בתיאולוגיה אלא בבחינה של ''פני המציאות'' ובמקום לדמות את המציאות רק דרך ה''עדשה'' הלוגית אובייקטיבית צריך להיות ענווים ולקבל את התובנה העתיקה - תמיד יש משהוא שאני לא יודע, ואני לא יודע שאני לא יודע אותו. (2) מי לעזזאל אמר שמשמעות המילה היא דבר שאיש לא מכיר? נושא המשמעות הוא מורכב מידי לטוקבק כזה ויש לו מרחב של ''יצירה'' שמהדברים שדיברנו בהם לא מוכר לך. אם אתה סקרן למד על הסמיוטיקה (פותחה תחילה על ידי ג'ון לוק במאה ה17) וההתפתחויות של שדה המחקר הזה עוקב אחר םירס, דה-סוסיר ואומברטו אקו שאניח מניח ששמעת עליו (הערים הסמויות מהעין). בכל מקרה ידידי יש כמה דברים על משמעות שזרים לך וכדאי לך להרחיב כדי שתשיג קצת ''סנס'' לדברים לגביהם אתה מתבטא

              הגב לתגובה זו

            • נרי, אתה זה שלא מבין את ווילבר

              קלוזו, 05/03/07 17:23

              אם אתה הופך את העיקרון ש''אי אפשר לטעות במאה אחוז'' לעיקרון כוללני, מופשט ומעורפל. הייתי אפילו אומר שהשימוש שלך במושג הוא שימוש ירוק-רלטביסטי שמתחפש לצהוב-אינטגרלי, אם אתה לא מוכן להודות שטענות מסוימות אין להן שום משמעות אם לא חל עליהן קריטריון דיכוטומי ופשוט של אמת/שקר. התפיסה של ''אין טעות מוחלטת'' נכונה בבואנו לבחון עמדות מתנגשות, וי-ממים אם תרצה, פילוסופיות ונאראטיבים, מאירים אספקטים שונים של אותו העניינים מהשקפות שונות ובהפעלה של כוחות נפש אחרים, תקופות שונות ושלבי התפתחות אחרים. אבל אם ננסה להחיל ''אינטגרליות'' בשאלה כמו, ''ד''ר, האם החתולה שלי בהריון''? לא נקבל שום דבר חוץ מקשקוש. לתשומת לבך.

              הגב לתגובה זו

            • להבין את קלוזו

              נרי בר-און, 05/03/07 17:43

              קלוזו, אתה צודק ותודה על ההערה. אני מדבר יותר מידי אל הרמה של ידידנו ''אנטי-נונסנס'' שיש לו משקע בולט של כתום. אבל אני מגיב גם לחברים אחרים אז אני מקווה שיש איזון. אני חושב שאי אפשר לדבר צהוב חופשי עם אנשים שלא פיתחו חוש (סנס) לרמות חשיבה מופשטות. וביננו מאחר שרובם רוצים להחשב ''צהוב'' הרי רובנו נתקלים ב''צהוב מתאמץ'' לא מהנמנע שגם אני לא הנקי ביותר ויש הטוענים שוילבר עצמו לא הגיע לרמות שהוא מתאר. השאלה ''''ד''ר, האם החתולה שלי בהריון''? '' יכולה להיות חלק מחקירה אינטגרלית כשלעצמה היא שאלה ככל השאלות. אדם שחי חיים אינטגרליים וודאי שיתיחס לחתול שלו דרך ארבעת הפרספקטיבות אבל מהרופא אני מצפה שיענה בקונטקסט של השאלה כמובן. ההריון כמטפורה מתייחס לדברים רבים (למשל עבורנו תהליך הצגת הגישה האינטגרלית לקורא העברי ויצירת קבוצות הלימוד הם סוג של הריון) סוג הריון מטאפורי שאני חושב שאפשר לדבר עליו גם במונחים של חצי הריון.

              הגב לתגובה זו

            • אגב, אחת הסכנות בסוג היררכי כזה של חלוקה

              קלוזו, 05/03/07 22:51

              היא הנחת המוצא הערכית שמאחוריה, הנותנת גושפנקה תיאורטית לנטייה הכללית והבטעית שלנו לזלזל זה בזה. את הצורך להתנשא אני מבין ומכבד, אבל כשהצורך הזה מסווה את עצמו כתיאוריה על אנשים כתומים וצהובים זה קצת עצוב. אגב, טוב שאתה שולח את בר-הפלוגתא שלך לרכוש השכלה בספרו של אומברטו אקו ''הערים הסמויות מעין'', שחיבר אותו, כידוע , איטאלו קלווינו. אני מניח ששמעת עליו - סופר מצוין.

              הגב לתגובה זו

            • Don't call me Orange, Yellowy

              אנטי-נונסנס, 05/03/07 23:56

              אתה כותב: '' אף אחד לא טועה ב100% = אתה טועה אבל לא מ100% החשיבות של המרחב האובייקטיבי הוא תובנה חשובה ומשמעותית לכן יש בה צדק.'' - המשפט בצד השני של השוויון אינו משפט תקני בעברית ולא מובן לי. אתה כנראה מנסה להגיד לי שאני שקוע בריבוע הימני העליון או משהו כזה כי אני כל הזמן מדבר על אובייקטיביות. תראה אני מאוד בעד מדיטציות, יוגה ופסטיבלים למיניהם. לא כתבתי שום דבר שמקטין את חשיבות החוויות הסובייקטיביות שלנו. טענתי שהמשפט שלך ותפישת השפה שלך הם מתכון לדיונים מעורפלים שלא באמת אומרים שום דבר. תפישת השפה שלך היא דוגמטית, אפלטונית, מבולבלת ומכחישה את הפן הלא פרטי והלא-סובייקטיבי של השפה. לכן אתה באחד הצבעים הפרה-מודרניסטים ואני ברמת התפתחות מעליך (-: בהקשר הזה סמיוטיקה היא לאו דווקא הכתובת. הייתי דווקא ממליץ לך לקרוא על אנטי-פסיכולוגיזם או אנטי-מנטליזם בפילוסופית השפה של המאה ה-20.

              הגב לתגובה זו

            • בלי שמות, תסתכל על הפלטה של הצבע

              נרי בר-און, 06/03/07 19:08

              אני-נונסנס, אף אחד לא ''כתום'' או ''ירוק'' או ''צהוב''. מה שיש זה ''מערכות התמודדות'' של תפיסת עולם שמתפתחים בכל אדם. בדומה לדינמיקה ההתפתחותית שמתאר פיאז'ה כך גם אופן תפיסת המציאות שלנו הוא התפתחותי. וזה ברור כי כולנו היינו ילדים ורובנו בוגרים להכיר כי ההתנהגות שלנו השתנתה והערכים שלנו השתנו. והסיבה שהערכים שלנו משתנים היא שאנחנו מתפתחים ומכילים מערכות חשיבה מורכבות יותר ויותר. הצבעים מסמנים שלבים שונים בהתפתחות הזו שתלויה תמיד בתנאי סביבה. אין משמעות ערכית ל''צבע'' אלא כדי להבחין גישה כלפי הנושא של הדיון. אתה טועה (לא במאה אחוז) שתפישת השפה שלי היא דוגמטית אפלטונית ומבולבלת. בו נתדיין כמבוגרים. בקשר לדחיית הסמיוטיקה אני לא מבין מדוע אבל אשמח אם תשתף למה אינה הכתובת. בקשר למקורות האנטי-פסיכולוגיזם או אנטי-מנטליזם בפילוסופית השפה של המאה ה-20. אשמח ללמוד על הנושא.

              הגב לתגובה זו

            • נרי, אני חושב שאפשר לומר לך שיש משהו לקוי

              ח', 06/03/07 21:10

              בכיוון המחשבה שלך מבלי שזה יתקבל כאמירה לא בוגרת או כניסיון לפגוע. מכיוון שהמשפט 'אף אחד לא טועה ב 100% יקר ללבך לא הייתי מנסה להתאמץ להוכיח לך את הבעייתיות שלו והייתי מנסה לגעת בך בדרך אחרת שדווקא מקבלת אותו כעובדה מוסכמת. אם כך, אף אחד אינו טועה ב 100%, אבל עדיין יש אפשרות שאתה עצמך טועה ב 99% וזה המון. הגישה הזו אינה סותרת את המשפט החשוב לך כל כך, אבל אולי היא תאפשר לך להפיק משהו גם עבור עצמך מהדיון הזה. כמתבונן מהצד בדיון הזה וכמשתתף בדיונים אחרים איתך, קשה לי להתעלם מהתחושה הסובייקטיבית שלי שאתה מפספס המון בגלל שאתה פשוט לא מקשיב. נדמה שכל מה שמעניין אותך הוא לדקלם את צדקתך. את הפרשנות המועילה והחכמה של המשפט 'אף אחד וגו', זו שיכולה ואמורה הייתה להוביל לפתיחות ולהקשבה לאחר מתוך כוונה להבין את נקודת המבט שלו גם אם היא חלקית או מוטעית, אותה אתה מפספס לגמרי ואתה מבין את האמירה הזו רק בצורתה הדוגמאטית. יוצא שאתה חוזר עליה שוב ושוב, נלחם על אמיתותה, אבל בכלל לא מבין אותה. בהתייחס לביקורת של ת.פ, אתה מוביל את עצמך להתבודדות אליטיסטית במובן הגרוע ביותר של המילה, ולהזכירך, גם אם אני טועה, אני לא טועה ב 100%. כוונת הביקורת הזו היא להיות ביקורת בונה. נקווה שהיא תתקבל ככזו.

              הגב לתגובה זו

            • על משהו

              נרי בר-און, 07/03/07 09:50

              ח' היקר, אני חושב שהתקדמנו כי אתה משתמש נכון ב''אם אני טועה, אני לא טועה ב 100%.'' וזה משהו משהו עבורי. אני מסכים ללא ספק שיש אמת בדבריך. כפי שאתה רואה ההתבודדות מובילה לחיבור לכן אני רגוע. למצוא את המילים הנכונות והשפה הנכונה כאשר עיקר הטקסט הוא באנגלית זה לא משהו פשוט ואני מקווה שאנחנו נתפתח מנקודת הראשית בה אנחנו נמצאים בקו ההתפתחות הישראלי שיכיל גישה אינטגרלית. אתה מבין, זה ''באמת'' שונה ואם זה ''באמת'' שונה אזי איש לא יקנה את החתול רק בגלל שהתייחסו אליו בטוקבק והאמת גם לא בגלל ביקורת בסיגנון של תומר. כשאתה ''מנסה לדבר השפה שלי'' אתה לא יכול שלו להתחיל להכיר אותה אני בטוח שתמצא את הערך שלה בקרוב בלי לזרוק את ההבנה והידע שיש לך לגבי אמת שב''אמת''. בנושא ה''הקשבה'' אני יכול לספר לך שאני עושה מאמץ גדול להתייחס לנושאים שאתה מעלה. אני בטוח שהמרחק ביננו בנוגע ל''מה חשוב'' גורם לתחושה הסובייקטיבית שלי ושלך שהאחר אינו מקשיב. בשימוש ב''משפט המעצבן שמכיל את המילה 100%'' אתה הוכחת שאתה ב''אמת'' מקשיב ואני אשמח אם תוכל לנסח עבורי את ה''דבר'' שאני לא מקשיב לו אני אשמח לנסות שוב. לחיי הבניה ויום טוב.

              הגב לתגובה זו

            • נרי יקירי

              ח', 07/03/07 14:16

              אני לא חושב שהטפיחה שלך לעצמך על השכם מוצדקת הפעם. זו לא ההתבודדות שלך שהובילה לחיבור אלא המאמץ של בן שיחך להבין את השפה שלך ולשאול את עצמו מה כן יכול להיות נכון בה. מכיוון שבן שיחך הוא אני, ההסבר הזה נשמע כמו שיא השחצנות. אולי זה נכון, אבל עדיין אפשר להפריד את השחצנות מהעובדות, והעובדות אומרות שזו לא ההתבודדות שלך שהובילה לחיבור אלא דבר מה אחר. אנא קח זאת לתשומת לבך. ה''דבר'' שנראה שאתה מסרב להקשיב לו הוא העובדה שבעוד שהפוסט-מודרניזם סייע ביצירת סביבה בטוחה יחסית שבה אף אחד אינו יכול להשליט את האמת הסובייקטיבית האישית שלו על הזולת כאמת מוחלטת, הרי שביטול ה-ש-א-י-פ-ה לאמת הוא הרסני לא פחות מכפייה של ''אמת'' סובייקטיבית. אם אנחנו מקדשים את הפלורליזם הקיצוני שבו לכל אחד יש רק את האמת שלו ואין אמת חיצונית אובייקטיבית שאנחנו יכולים להסכים עליה בנפרד מההתנסויות וההעדפות הסובייקטיביות שלנו, אנחנו מסייעים לבנייתו של מגדל בבל מודרני שבו כל אחד מאיתנו יהיה סגור בבועה משלו, עם ה''אמיתות'' שלו, ובקצה הקיצוני של הסקלה גם עם פרשנות מיוחדת משלו שהוא מעניק כל מילה שגורה שמתחשק לו, ולכן גם עם שפה אישית משלו שבאמצעותה הוא יכול כמובן לנצח בכל ויכוח מהסיבה הפשוטה שהוא אינו מתייחס בכלל לדברי האחר ואם הוא מתייחס אליהם אז הוא בכלל אינו מבין אותם. כך שמה שנראה בהתחלה רק כהתחכמות אינטלקטואלית בעלת סממנים אליטיסטיים פועל בסופו של דבר גם נגד האחווה האנושית ונגד ההתפתחות האנושית ויוצר מחיצות בלתי עבירות בין אדם לאדם. אם תבחן את כל הנקודות שבהן הגעת למידה כלשהי של הסכמה ותמימות דעים עם חבריך לדיון, ההסכמה הזו תמיד התבססה על חשיבה שמבחינה בין נכון ללא נכון, אמת ולא אמת, שאילצה משתתף כזה או אחר להודות בנ-כ-ו-נ-ו-ת-ם של רעיון או קביעה כאלה או אחרים גם אם ההעדפה האישית שלהם הייתה שהרעיון או הקביעה לא יהיו נכונים. האמירה שאף אחד אינו טועה ב 100% יכולה להיות פיסגת החכמה אם היא מייצרת הקשבה וניסיון להבין את האחר, כולל את הטעויות שלו, ופועלת נגד הנטייה האישית להסתגרות ולדוגמטיות, ויכולה להיות שטות גמורה ומוחלטת אם מבינים אותה באופן מילולי, אחת לאחת, כאילו שדווקא היא מייצגת את האמת המוחלטת. ככזו היא אינה עומדת במבחן המציאות מפני שטעויות של 100% אכן קיימות. לסיכום, הדבר החשוב ביותר שסירבת להקשיב לו הוא החשיבות שלא ניתן להפריז בערכה של הקביעות השיפוטיות ''אמת או שקר'' ''נכון או לא נכון'', שכל התפתחות תקינה תהיה חייבת להיבנות ולהתבסס רק עליהן ועל הרחבת החלתן גם על התנסויות סובייקטיביות, ולא על דחייתן לפינה קטנה של חיינו כמו חשבון הבנק. כשמישהו טוען למשל שהוא מדבר עם אלוהים הוא לעולם לא טועה ב 100% מפני שיכול להיות שהוא משקר, ואז כמובן שהוא אינו טועה, ויכול להיות שהוא מדבר רק עם עצמו, ואז הוא טועה ''רק'' ב99% מפני שהוא בכל זאת מדבר עם מישהו. כדי שההתפתחות שלנו לא תתרחש במגדלי שן צמודים אך בלתי עבירים, אנחנו חייבים להגיע להסכמה בנושאים הללו על פי מדדים אובייקטיביים שמתחילים, עם כל הצער שבדבר, עם חשיבה רציונלית. תודה על ההקשבה.

              הגב לתגובה זו

            • על ההקשבה

              נרי בר-און, 07/03/07 17:55

              ח' אתה צודק: 1) זה עוון שלי שניסיתי להחמיא לך ויצאתי בעינך מחמיא לעצמי. זאת לא ההתבודדות שלי שהביא בך שינוי זאת הגמישות שלך שאיפשרה זאת. אני מעריך גמישות. 2) ה''דבר'' שאתה מתייחס אליו כחולשה של הפוסט מודרניזם זהה לעמדה של וילבר ולעמדה שלי. ההבחנה היחידה היא שהפוסט מודרניזם הוא באמת ''תגובה'' ובעצם ''התפתחות'' של המודרניזם. היכולת שלנו לסגל תפיסת מחשבתית ''יחסותית=פוסטמודרניזם'' הופיע בתחילת המאה שעברה בטקסטים של אינשטיין ועברה גם לחשיבה מושגית קיצונית של תפיסת יחסיות עד אין סוף כפי שתיארת. גישה ''פוסט מודרניסטית'' היא ''זרם מחשבה/גישה למציאות'' שבימנו נמצא כנראה באחד השיאים שלו. המרחב ה''ניו אייג''' לא נקי בלשון המעטה מהחולי שתארת. אסור שנקדש את ה''פוסט מודרניזם'' כמו גם אסור שנקדש את ה''אינטגרליזם'' וה''מודרניזם/אבייקטיביזם'' זאת אחת התרומות של ה''פוסט מודרניזם'' וה''מודרניזם'' כי חוד החנית של החשיבה האנושית מכיר כבר מגבלות ה''קדושה'' שליוותה אותנו בעוצמה רבה תרום תקופת המהפכה המדעית. אנחנו מכירים את הדם, הכלכלה הירודה ואורח חיים הקצר שאיפיין את מרבית 2000 השנים האחרונות. אנחנו יכולים להכיר את התרומה של הפוסט-מודדרניזם ולהימנע מהתפיסה הרדוקציוניסטית ביותר שלו שתארת יפה כלכך. הגישה האינטגרלית מאמצת את היחסיות שנראת בקלות וברור דרך הפרספקטיבה של הריבוי, בעוד שהיחסיות לא יכולה להיתגלות דרך הפרספקטיבה של ה''שלמות''. מהגישה האינטגרלית ''פוסט מודרניזם'' בריא מכיל את ההבנות ה''מודרניסטיות'' ומאזן אותן ומתאזן מהן. במקום שיבטל את ה''מודרניזם'' כ''שקר'' ה''פוסט מודרניזם'' כשלב פשוט מדגיש/מאיר מרחב פרספקטיבה סובייקטיבי. הרעיון שהפוסט מודרניזם הוא סינטזה של זרמי מחשבה מודרניסטים. מתוך הכרות עם הפוסט מודרניזם המשפט ''אף אחד לא טועה ב100%'' מאפשר להבחין את הכשל הפוסטמודרניסטי ובערך של היחסיות. בתגובה ל: לא ניתן להפריז בערכה של הקביעות השיפוטיות ''אמת או שקר'' ''נכון או לא נכון'', שכל התפתחות תקינה תהיה חייבת להיבנות ולהתבסס רק עליהן ועל הרחבת החלתן גם על התנסויות סובייקטיביות, ולא על דחייתן לפינה קטנה של חיינו כמו חשבון הבנק. אני מקשיב ומגיב כי אני מבין זאת אחרת ממך: את ההבחנות הרדוקציו-רציונליות שיש ''טוב'' או ''רע'' שאפשר לחשב אותם ולסמן משפטים ערכיים בערכי ''אמת'' מאפיינות את הגישות הפר-אינטגרליות. זה חשוב ומשמעותי בכל מערכת חשיבה כולל הפוסט-מודרניסטית שנוטה ''באמת'' לתרגם כל עמדה לא יחסית כ''מניפולציה שיקרית''. (כך למשל הרשיעו את רמון וראה מאמר היום בהארץ בנידון). הגישה האינטגרלית מעמידה את ה''טוב'' וה''רע'' ביחס ל''התפתחות''. זאת אומרת למשל ש''עבדים'' במאה הראשונה לספירה זה טוב לכלכלה ועומד ב''חק האלים'' ובמוסר האנושי של התקופה... אלפים שנה אחרי כן, בעידן פוסט תעשייתי ''עבדות'' מוכרת כפשע מוסרי נורא. זה סימן של ההפתחות שעברה הכלכלה העולמית שהובילה להתפתחות מוסרית של האנושות. ההצעה שלי להסכמה ביננו: כדי שההתפתחות שלנו לא תתרחש במגדלי שן צמודים אך בלתי עבירים, אנחנו חייבים להגיע להסכמה בנושאים הללו על פי מדדים כוללים שמכילים, בשמחה ובגאווה חשיבה רציונלית. תודה.

              הגב לתגובה זו

            • לא. תודה לך.

              ח', 07/03/07 20:42

              אבל אני מציע שנתענג מעט על ההתקרבות היחסית שנוצרה בינינו לפני שנתחיל לדון בבעיית הטוב והרע שהיא עניין חדש שעדיין לא דיברנו עליו, ואני לא בטוח שזה הרגע הנכון להתחיל. אין ספק שיש טוב ורע שהם יחסיים וזמניים שהם תלויי חברה, תקופה, ותרבות, ושיש טוב ורע שהם מוחלטים, ושנשארים מוחלטים גם כשבדיונים כאלה נוהגים להביא דוגמאות של רע שהביא בסופו של דבר לטוב גבוה יותר (רופא שיניים הוא הדוגמא החביבה עליי). גם אם לעיתים הם מוחלטים רק ברמת העיקרון, כארכיטיפים תיאורטיים, ובפועל, ברמת המעשה, הם משתלבים זה בזה עד שקשה להבחין ביניהם, עדיין ההבחנה המוחלטת הזו חשובה. אבל נעזוב את זה בינתיים. מה שאנחנו כן יכולים להסכים עליו לדעתי הוא שהיכולת להבין ולשפוט באופן מ-ל-א סיטואציה או נושא כלשהם מחייבת להכיר בו זמנית גם האמת והשקר היחסיים-סובייקטיביים שלהם התלויים בנקודת מבט מסוימת, וגם את האמת והשקר המוחלטים-אובייקטיביים שלהם. ואותו הדבר בדיוק נכון גם לגבי שאלת הטוב והרע שלדעתי מוטב שנשאיר אותה כרגע ללא תשובה מוחלטת כדי שנוכל לשמור על הידידות החדשה שלנו למשך שבוע לפחות. בהקשר הספציפי לדיון שלנו שהתחיל בטור ההוא, זה אומר מבחינתי שיש מקום להכיר באמיתות הסובייקטיבית שלא ניתן לחלוק עליה של חוויה שהתעוררה בעקבות קריאה של פסוק בתהילים או באמיתות הסובייקטיבית של החוויה של מי שהתנסה במלוא ההשפעות של מה שמכונה סינדרום ירושלים למשל, ועדיין, במקביל, יש מקום לשאול אם מבחינה אובייקטיבית הייתה בחוויות הללו התקרבות אל אמת רוחנית אובייקטיבית, או שהן היו רק הזיה פרטית. כדי שלא שהכוונה שלי לא תתפרש באופן מוטעה, אני רק אוסיף שאני לא שולל חוויות רוחניות אמיתיות, בלי מרכאות, והכוונה שעומדת מאחורי ההתעקשות שלי להכיר בצורך החיוני להבחין בין אמת ושקר בחוויות כאלה אינה לבטל לגמרי את קיומן.

              הגב לתגובה זו

            • בקצרה

              אנטי-נונסנס, 07/03/07 22:44

              בשל קוצר הזמן... בקשר למה ששאלת, אני לא דוחה את הסמיוטיקה, אלא שבהקשר של הדיון הזה והכשלים שאני חושב שאני רואה אצלך אני מציע לך לקרוא על פילוסופיות של השפה מהמאה ה-20 ששמות גבול ברור בין דיבור על אובייקט לבין דיבור על סובייקט (החל מגוטלוב פרגה) ומקדמות התייחסות פרגמטית לשפה כמו אצל ויטגנשטיין המאוחר.

              הגב לתגובה זו

            • תודה

              נרי בר-און, 08/03/07 11:57

              ח', תענוג. אז עוד נגיע אל הטוב והרע, למשל ה''רע'' שמערכת התגובות כאן בNRG לא פירסמה את התגובות שכתבתי. אמת ושקר המוחלטים-יחסיים יחכו. כדי שהכוונה שלי תתפרש טוב, אני רק אנסח לפי מה שאתה כתבת. אני לא שולל את החשיבות של מידע אובייקטיבי, בלי מרכאות, והכוונה שעומדת מאחורי ההתעקשות שלי להכיר בפרספקטיבה היחסותית נובע מתפיסת העולם בה חיוני להבחין בתכונות נוספות של ההכרה שלנו בנוסף ליכולת הזיהוי של מידע אובייקטיבי. חוויות כאלה מצטרפות להכרה של המציאות האובייקטיבית ומעשירות את ספקטרום ההכרות שלנו עם המציאות בה אנו חיים ויכולת ההתיחסות שלנו לרבדים נוספים של החיים שלנו.

              הגב לתגובה זו

            • מסכים לגמרי

              ח', 08/03/07 14:50

              ולכן, כדי שהמסע שלנו לעבר הבנה אובייקטיבית לא יהפוך לשלשלאות שכובלות אותנו לאדמה, וכדי שההתנסויות הסובייקטיביות שלנו לא יתדרדרו להזיה שתולשת אותנו מהמציאות, אנחנו צריכים לייסד מדע של הרוח, או לבדוק אם מישהו, היכנשהו, מתישהו, כבר הספיק לעשות את זה לפנינו...

              הגב לתגובה זו