תגובות עד כה: 22 תגובות, ב- 12 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 12.  האמת האמיתית אינה טעונה הגדרה     עופר,  הרצליה,    03/03/07 22:39 מאמר מעניין ומעורר מחשבה. ראשית יש לברך אותך על פועלך החינוכי שכפי הידוע לי נעשה ב''השראת'' קרישנמורטי (הגדול ביותר מאז בודהא-לטעמי). מצד אחד יש צורך,לטעמי,בסדר וארגון של החיים וגם קרישנמורטי משתמש כמדומני לא אחת במילה משמעת. מצד שני יש להיזהר מאוד מהגדרות ומנטיה להיצמד להגדרות.הגדרות הן כעיקרון היצמדות והיצמדות היא שורש הרע. זוגיות,יהדות,לאומיות מעמד כזה ואחר בחברה הן הגדרות . אדם הנגרר אחרי ההגדרות מכשיל את עצמו וכמובן ששני המושגים של פחד ורגשות אשמה מופיעים כחוט השני כל אימת שישנה סטיה מההגדרות. היכולת להשתחרר מהכבלים הללו ולמצוא איש איש את האמת שלו ,ללא מורא היא אולי אומנות החיים. הגב לתגובה זו 11.  אז מה זה בעצם ה''אני''?  ל"ת      הוא,    03/03/07 19:12 הגב לתגובה זו 10.  המאמר הוא קרן אור הזורחת במדור (-:  ל"ת      אחד העם,  TLV,    01/03/07 10:32 הגב לתגובה זו 9.  נכון. אז מה עושים???  ל"ת      איתי,    28/02/07 23:24 הגב לתגובה זו 8.  האם מישהו מכיר את קטיה מכת לב מואר  ל"ת      סמדר,    28/02/07 20:23 הגב לתגובה זו 7.  אתם יותר ממוזמנים..  ל"ת      שנת 75000,  בואו,    28/02/07 17:37 הגב לתגובה זו 6.  מאמר מעולה. תודה רבה דני.  ל"ת      ששש,    28/02/07 17:35 הגב לתגובה זו 5.  מצנזרים     חחחח,    28/02/07 15:09 תגובות של מי שלא מסכים עם הכותב ואך ורק מהסיבה הזו עלוב הגב לתגובה זו 4.  יפה ומדויק     אמתי מגד,    28/02/07 11:13 דני תודה על הרשימה המדויקת אכן רודנות וכיוון שאיננו עושים זאת למען עצמנו אלא למען הקהל, וכיוון שהקהל כולו מורכב מכאלה שאינם עושים זאת למען עצמם אלא למען הקהל, מסתבר שבעצם אין אפילו ממש קהל. זהו קהל מדומה. אז עבור מי באמת אנחנו עושים זאת? מי בכלל צופה או מאזין לסיפור הזה שלנו? הרי אין שם באמת אף אחד. מי שמאזין הרי מאזין רק מתוך ולמען סיפורו שלו. באמת חידה. ושוב תודה אמתי הגב לתגובה זו          אמיתי, גם אני שואל לאן נעלמת?         ניר,    03/03/07 19:03 הרעיון של ''קהל מדומה'' הוא משהו שגם אני תמיד הרגשתי והנה נתת לזה ביטוי מדויק, אך חבל לשפוך את התינוק עם המים כי בכל זאת כל חיינו מתנהלים מול הקהל המדומה הזה וגם אתה כותב לאותו קהל מדומה. אז איפה בכל זאת הקהל הזה הוא לא מדומה אלא קהל אמיתי וחי המגיב מעבר ל''סיפור שלו''? הגב לתגובה זו              האם ישנו קהל אמיתי?             אמתי מגד,    04/03/07 19:57 ניר, איזו שאלה מצוינת הרי ישנם רגעים כאלה, רגעים אמיתיים שבהם ישנו באמת מפגש אמיתי בין בני אדם. אי אפשר להכחיש את הרגעים האלה. אני חושב שאני חי למענם. גם עם זוגתי, גם עם ילדי וגם עם התלמידים והקוראים שלי, אני מייחל לרגעים כאלה שבהם נוצר דיאלוג אמיתי. פתאום, מבעד לענני האוטמטיות והמכאניות מתגלה משהו רענן וחדש. והמדהים הוא שפשוט אי אפשר לתפוס אותו ואי אפשר להגיד עליו שום דבר. כיוון שברגע שאנחנו מנסים לתפוס אותו או להגדיר אותו, אנחנו כבר הופכים אותו למכאני יותר. אולי עצם הנסיון שלנו להגדיר אותו היה יצירה חדשה. אבל הדבר עצמו התדרדר למכאניות. וזו כנראה הדרך שבה הדברים מתרחשים. ונראה לי שאי אפשר לשנות את זה. ואנחנו? אנחנו המחפשים? אנחנו כמו דגי סלמון שקופצים במעלה הנהר, מנסים ללכת מעבר לזרם המכאניות ולהפגש עם משהו חדש, באופן חדש. כן, אני מסכים איתך שיש משהו אמיתי, ואני חושב שזה הטעם לחיינו. כך נראה לי להתראות הגב לתגובה זו          אמיתי, גם אני שואל לאן נעלמת?         ניר,    03/03/07 19:01 הרעיון של ''קהל מדומה'' הוא משהו שגם אני תמיד הרגשתי והנה נתת לזה ביטוי מדויק, אך חבל לשפוך את התינוק עם המים כי בכל זאת כל חיינו מתנהלים מול הקהל המדומה הזה וגם אתה כותב לאותו קהל מדומה. אז איפה בכל זאת הקהל הזה הוא לא מדומה אלא קהל אמיתי וחי המגיב מעבר ל''סיפור שלו''? הגב לתגובה זו          אמתי,למה הפסקת לכתוב פה במדור?         עופר,  על הטריבונה,    28/02/07 22:40 נראה לך שאני ''קהל מדומה''? הגב לתגובה זו              קהל מדומה יקר             אמתי מגד,    01/03/07 19:37 לא ממש הפסקתי לכתוב כאן במדור. לפעמים שורה עלי המוזה ואני כותב הרבה, ואז אני חייב קצת ''קהל מדומה'' כזה להשמיע מולו את דברי, כדי להדהד שם, וכדי לבנות טוב יותר את הסיפור שלי על עצמי, ולפעמים אני ריק מרעיונות חדשים, או שהם בתהליך גיבוש, ואז אני מסתפק ב''קהל המדומה'' בתוך הראש שלי. בכל אופן, אני מבטיח להמשיך לכתוב בקרוב, לשמחתך או לאסונך. הגב לתגובה זו          ובכן, מי באמת צופה ומאזין?         יויו,    28/02/07 20:48 בתשובה לשאלה של אמתי - מי שצופה ומאזין הוא הרע, אליו אני ניגש לעיתים נדירות, מתוך אהבה וכבוד. זהו הרע שאין בי רצון לקחת ממנו, אלא, אם יתן - לקבל, ולא רצון לכפות עליו אלא לתת לו. זהו הרע שבנאהבותו גם מלמד אותי מה גדול ורחב הוא הצוהר דרכו גם אני יכול להיות צופה ומאזין, ומה יפה הנוף הנשקף אלי מבעדו. ומלמד אותי שגם אני רוצה, למעשה, להיטיב איתו. הגב לתגובה זו              הרע? נשמע מעניין             אמתי מגד,    01/03/07 19:34 תכתוב עוד קצת, תסביר, לא ירדתי לסוף דעתך, אבל נשמע מעניין הגב לתגובה זו              יויו             צופה,  על הטריבונה,    01/03/07 12:32 הרע הוא המצאה שלך בסיפור שלך שב על הטריבונה,שם רואים את המשחק/סיפור.. הגב לתגובה זו 3.  מדהים     גליה,    28/02/07 11:08 אני רוצה לחזור ולקרוא שוב... כשהגעתי לשאלה....לשורה האחרונה...גללתי למטה את הדף...למצוא את התשובה...שביב אכזבה היה בי כשמצאתי ''רק'' תמונה...המ...כנראה אשאל את עצמי...אולי גם אקבל תשובה הגב לתגובה זו 2.  פששששששש... חזק ביותר.     רודני קינג,    28/02/07 10:48 אבל אסור לעצור כאן, בהרס הקיים בלבד, מבלי לבנות משהו חדש, כי אז פעולה כזו תהיה רק שירות מועיל נוסף שאנחנו מעניקים לרודן שיסייע לו בהכרעתנו הסופית. הפיתוי הפעם הוא לספר לעצמנו שגילינו את האמת של סוף הדרך, בעוד שבסך הכל הדמות הרזה וכבויית העיניים היא רק דמותו של מי שגילה את הפער בין הסיפור לעצמו ולא של מי שהשתחרר מהצורך לספר לעצמו סיפור ויכול לראות את עצמו כפי שהוא. שהרי אחרי ככלות הקול והתמונה, לעצמי יש גם ביוגרפיה אמיתית ואובייקטיבית מעבר לסיפור שהוא מעדיף לספר לעצמו והיא בעלת ערך לימודי, גם אם חלק גדול מאוד ממנה סובב סביב הניסיונות שלו לספר לעצמו סיפור מצויין על עצמו. נקווה שיהיה למאמר הזה מאמר המשך שיעסוק בהעברת מרכז תשומת הלב מהסיפור אל הביוגרפיה האמיתית שלנו, ובדרך הנכונה לחיות בתוך מסגרת חברתית שתמיד דורשת איזשהו סיפור, אבל מבלי להיות עבד לסיפור מצד אחד, ומבלי למצוא מפלט במדבר, במנזר, או בהתנהגות סוציופתית, מהצורך לספר אותו מצד שני. את הכוח הדרוש לביצוע המעבר הזה אפשר למצוא בידיעה שהשחרור מהשעבוד לסיפור מדליק אור של נעורים בעיניים הכבויות, ומוסיף קילוגרמים של שרירים לגוף הרזה. ועד למאמר הבא, את התימצות הפואטי של מה שנכתב במאמר הנוכחי אפשר למצוא במילותיו של יענקל'ה רוטבליט שמהוות השלמה מצויינת למאמר. השיר אמנם נכתב במקור על סלבריטאים, אבל הוא מתאים גם לסלבריטי-וונבי הקטן שבכולנו שמחפש הכרה וקבלה. ''ככלות הקול והתמונה'' החיוך שלך מרוח על כל העיר כמו הבטחה גדולה ויש לך עדת מעריצים שרים איתך במקהלה מה יש לומר כל הכרטיסים נמכרו מראש מה יש לומר אל תתן לזה לעלות לך לראש כי אחרי ככלות הקול והתמונה מישהו יכול לשאול בלי כוונה מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו זה נראה כמו קלף בטוח אתה דוהר, אתה על גב הסוס פותחים לך דלתות כולם ומדברים בנימוס אתה יושב ומצטלם ממש כמו סמל הצלחה אתה חושב שהעולם כולו מונח כבר בכיסך כי אחרי ככלות הקול והתמונה... אתה חי כמו בסרט אתה כוכב עליון בהפקת חלום תזהר שלא ידליקו אור ותתעורר פתאום ואז תראה מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק ואז תלמד מי יהיה האחרון אשר יצחק כי אחרי ככלות הקול והתמונה... הגב לתגובה זו 1.  היכן צולמה התמונה?  ל"ת      אמיר,  מולך,    28/02/07 09:33 הגב לתגובה זו          dont change the game or the players         m+m,  אוניברסיטת''א,    28/02/07 15:04 the one who is changing is you הגב לתגובה זו              תודה לאל,יום שישי.             ד''ר דרענק,  IDC,    28/02/07 15:30 פפפחחחפפפררבבבררגגגררר הגב לתגובה זו