 |
7.
מה עם מי שעובד משמרת לילה וישן ביום?
אלי,
08/11/06 06:56
|
|
|
זה מה שקורה כשנותנים לכל מן דבעי לפרש את הכתבים הקדושים...
אטי,
08/11/06 08:57
|
לילה בפנימיות התורה משמעו ניתוק מהבורא, יום הוא דבקות בבורא. ''להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'' וכו'.
אין שום קשר לזמן, מקום או כל דבר גשמי אחר.
הגיע זמן להעמיק ולחפש את האמת ולהפסיק להתפשר על מגידי עתידות ושאר פרשנים למיניהם.
בהצלחה לכולנו
הגב לתגובה זו
|
|
|
שלום
אליה,
ירושלים...,
13/11/06 12:42
|
כמו שהגבתי כבר לאחת התגובות למטה, יהדות זה לא פילוסופיה וע''פ ''פנימיות התורה'' לעניות הבנתי ישנו קשר מובהק בין דברים בגשמיות לרוחניות,ברם ובגלל שגשמיות היא לבוש לרוחניות כמו גוף לנשמה.
בכבוד,אליה
הגב לתגובה זו
|
|
|
הבנתך לקויה. האם כשהגשמיות חולפת גם הרוחניות חולפת?
עי,
13/11/06 13:36
|
כשאדם מת, מה נשאר ממנו?
גוף הוא לא לבוש לנשמה. בימינו כבר אפשר להשתיל איברים חלופיים, לב, גפיים, ועוד... האם אז מקבל האדם חלקי נשמה של מישהו אחר? ואז מתערבבים בו כמה חלקי נשמות??
הגוף הוא תוצאה של תפיסה מעוותת של 5 חושי האדם את המציאות. לכשיוצאים מתוך הגוף לעבר רוחניות אמיתית, מפתחים חוש נוסף ובו מרגישים את המציאות האמיתית, לא זו המוגבלת שאנו תופסים מתוך חמשת חושינו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
זה לא סותר
אליה,
ירושלים...,
13/11/06 14:52
|
אלף,מה בעיה באופן כללי עם זה שגוף הוא לבוש לנשמה?(וגם בתוך דבריך לא ראיתי סתירה-אני יכול להחליף חולצה למשל..).בית,מישהגבתי על דבריה השתמשה במונחים כמו ''תורת הפנימיות'' ו''הכתבים הקדושים''... גימל,מה התוצאה הלא מעוותת של החושים או החוש הנוסף,הרי אמרת שאותו מפתחים כאשר יוצאים מהגוף?(הינו, על איזה מציאות מדברים ולמה זה משנה אם היא מעוותת?..)
תורה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
זה לא סותר... תשובה מצויינת.
צח,
13/11/06 15:51
|
|
|
6.
ומה אם לא יכולים לישון?
ל"ת
שירלי,
08/11/06 05:23
|
|
|
גם לאלי..
אליה,
ירושלים...,
13/11/06 12:57
|
את בכל מקרה ישנה מתישהו,ע''פ ההלכה ישנו זמן מסוים (מעורך...) שמגדיר את השינה כשנת קבעת ונראה לי גם אם זה קורה ביום זה גורם תהליכים דומים,פשוט לישון בלילה זה יותר בריא לנשמה ולגוף..הכל יחסי לפי המציאות(מה שנקרה ''אונס'' או הכרח)
יום(לילה..) טוב.
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
שאלה לרב נגן
חשוב,
07/11/06 23:04
|
|
|
4.
שאלה לרב נגן
חשוב,
07/11/06 23:03
|
כבוד הרב שלום. אני מסכימה עם מה שנאמר בכתבה להלן. והדבר אף העלה בי שאלה- והיה ואדם אינו ישן בלילה מסיבות מסוימות. כיצד מתנהל אז העניין המדובר? אשמח עם תענה על שאלתי. מתוך סקרנות כמובן. תהיו אנשים טובים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
תשובה קצרה
יעקב נגן,
עתניאל,
09/11/06 18:24
|
שלום רב! בתשובה לשאלתך. הגוף של האדם זקוק לשינה, ומוקדם או מאוחר גם את תירדמי ותקומי עם כוחות חדשים. הטענה של האר''י הקדוש בספר 'שער הכוונות' (דרושי לילה) היא שבמקביל להתחדשות הגוף יש גם התחדשות הנפש, בשפה של רבי נחמן מברסלב בלקוטי מהר''ן ''התחדשות המוחין''.
שינה נעימה
יעקב
נ.ב. יש גם מקורות המתייחסים לכל יום כעולם חדש לא בקשר לשינת האדם אלא כתפיסת המציאות. את הכיוון הזה פתחתי במאמר ''תודה ותודעה''
כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו,
כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. לקוטי מוהר''ן סימן ערב
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
2007 - אתם מוכנים?
ל"ת
סוכן סמוי,
07/11/06 20:18
|
|
|
מוכנים למה? יש עוד קצת זמן, לא?
ל"ת
סוכן גלוי,
2012,
08/11/06 10:11
|
|
|
היום
אליה,
ירושלים...,
13/11/06 12:31
|
''..מתי בן דוד בא?...''היום..אם בקולו תשמעו'' ...''
שנזכה להקשיב ולשמוע
הגב לתגובה זו
|
|
|
2.
כן כול יום זה יום חדש,בחיי היו כמה גילגולים
dafna57,
רמת-גן,
07/11/06 19:54
|
שהייתי ילדה לימדו אותי להגיד ביום-הולדת הברכה ''עד 120'' ,עברו השנים ולא רק שחברים צעירים הלכו לעולם אחר ,גם הורי וחברהם גם הלכו,בבתי-קברות הלכתי לראות באיזה גיל המבוגרים הולכים,
היה הרבה 72 וגג 86 והנדירים 97,
מאז כבר הבנתי כי להגיע לגיל 120 זה דימיון,שחזרתי ממוות פתאום הבנתי כי 30 שנה רץ אצלי,
לכן חזרתי ללמוד את מה שלמדתי מה''זן'' לחיות את ההווה בלבד,
בהווה יש את המציאות בלבד,
הבנתי שיש אשליה זה רק חלום שלא מתקיים,אני כול רגע בחיי חוגגת את הולדתי מחדש,זה גם נותן לי להתגבר על מחלתי,אני תמיד מבינה כי לחיות את העבר -בכול דבר-לא נותן לחיות.
את כול זה למדתי מניסים אמון,
בפשטות נתן לי להבין את מה שלא הבנתי.
דפנה
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
אני לא בטוח שזה מה שהיהדות אומרת.
יוסף,
07/11/06 13:46
|
ההכרה שהאני הפנימי היא ''אלוהות'' - זה אכן אופישינדות , זו לא יהדות.
האני הפנימי לפי היהדות זוהי ה''נשמה''. ונשמה ואלוהות זה לא אותו דבר.
אבל נכון : תשוקת הנשמה היא להידבק באלוהים. להתאחד איתו. לקבל את שפעה ממנו , ולא ממקומות אחרים.
דרך השפע הזה לתקן את העולם.
לכן הנשמה רוצה להידבק בבורא , וזוהי כל תשוקתה , אך היא איננה ''בורא''.
עבודה זרה זה מצב בו האדם לא גילה את הנשמה שלו , והיא מכוסה ב''קליפות''.
זה מצב שאדם שם את כל תשוקתו לא כלפי אלוהים אלא כלפי כסף וזהב למשל , וחושב ששפעו מגיע משם.
זהו מצב בו אדם בוטח בדברים גשמיים : ביופי , בכסף , בכשרון , בכח וכו' , ואיננו מבין מי נתן לו את השפע הזה.
הפניית התשוקה כלפי אלוהים , וההבנה כי השפע בא אך ורק ממנו - זהו השחרור מעבודה זרה. זהו גילוי הנשמה - ''גילוי עצמי''.
כי אומנם העצמי איננו אלוהות - אבל הוא רצון טהור וזך לאלוהות.
(וזה כמובן לא סותר את זה שאדם גם צריך לעבוד למחייתו , ולעשות השתדלות גשמית).
כאשר יש לאדם את התשוקה לאלוהים , וההבנה שהשפע ממנו , הוא פועל אך ורק לפי מצפונו הפנימי ולא לפי שום דבר אחר.
אבל צריך גם להאמין בכחה של הנשמה. להאמין בכח הרצון הטהור הזה שלנו. להאמין שאנו ''יפים'' בעיני הקב''ה. כמו אישה לבעלה.
בכל אופן : טוב עושה המחבר שהוא עושה ''דיאלוג'' בין יהדות לבין התפיסות המזרחיות הללו.
אני חושב שהן מציגות בפנינו אתגר אמיתי , לדרך הבנה עמוקה יותר של יהדות. כי כאשר אנו באים במגע עם האחר והשונה , אנו צריכים להגדיר את עצמינו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
עבודה זרה זה גם לעשות פעולות גופניות ולחשוב שהן רוחניות
צח,
07/11/06 14:51
|
פעולה רוחנית יכולה להיות כל פעולה אך עם הכוונה להתדבק בו יתברך, הווה אומר, להשוות צורה עם תכונתו שהיא אך ורק להשפיע. כל פעולה אחרת היא עבודה זרה
אין צורך להכביר במילים או לכתוב מגילות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
פשוט לא נכון.
יוסף,
08/11/06 08:37
|
התורה שציוותה על איסור עבודה זרה , ציוותה גם כן על עשית פעילויות גופניות.
אכילת מצה , נטילת לולב , לא לאכול מאכלים מסוימים , נתינת צדקה וכו' - פעילויות גופניות למהדרין.
רוחניות בלי גופניות - עפה ברוח.
האדם הוא גוף ונפש.
אילו הקב''ה היה רוצה מהאדם רק ''רוחניות'' הוא היה בורא אותו מלאך ולא אדם.
אבל הקב''ה רצה שהאדם יכניס רוחניות לתוך פעילויות גופניות , ויהפוך גם דבר גופני וחשוך לאור זורח.
החיים זה חיבור של גופניות עם רוחניות.
הפרדת גופניות מרוחניות זה מוות.
ואני מכביר במילים , כי זה חשוב.
הגב לתגובה זו
|
|
|
המצוות שהתורה ציוותה הן מצוות רוחנית ולא גשמיות
צח,
08/11/06 15:12
|
הפירוש הגשמי שניתן להן הם פשוט סימנים, כדי להזכיר לשכמותך, אנשים רחוקים מרחק שנות אור מרוחניות, שיש דבר כזה, רוחניות, בורא. להזכיר לך, זה הכל. יש אנשים שכל כך משתוקקים להתחבר איתו, שהמעשים הגשמיים האלה לא מגרדים להם את קצה הציפורן לעומת התענוג מההתחברות הפנימית של הנברא עם בוראו.
מילים פשוטות וברורות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
תורה ומצוות
אליה,
ירושלים...,
12/11/06 13:03
|
אחי,נראה לי שאתה מדבר פילוסופיה. ביהדות קיים קשר מהותי הדוק בין פעלה פיזית לרוחנית( אחרת למה צריך את העולם הזה...) כמו שהעליונים משפיעים על התחתונים כך גם התחתונים משפיעים על העליונים,וזה מתחיל במעשה הפיזי(למשל ב''דרך ה''' של רמח''ל)אבל לכוונה יש משמעות אדירה כי היא הנשמה של הפעולה ... באהבה,אליה
הגב לתגובה זו
|
|
|
אני חוזר. מעשים גופניים ללא כוונה להגיע להשתוות צורה עם הקב''ה
צח,
08/11/06 15:09
|
הווה אומר, להגיע להשפעה חלוטה, משולים למעשה בהמי. שכולו בשליטת הטבע.
זו רוחניות-השפעה. ולא סתם מילה באוויר.
מוות הוא ניתוק מהבורא. ולא ניתוק מהגוף. מהגוף נתנתק אם נרצה או לא. כל הסיבה להיותנו בגוף הגשמי היא כדי להגיע בכוחות עצמינו מהמצב הנחות הזה למצב עילאי ורוחני. זאת כל הסיבה לקיומה של חתיכת הבשר הכבדה והגשמית הזאת.
משיכה לבורא היא דבר טבעי. מה שאתה ושכמותך עושים זה נסיון למנוע את מימוש הבריאה. ''וידעו אותי מקטנם ועד גדלם''... כל האנושות, יהודים, ערבים, נוצרים, אינדיאנים, סינים, כולם צריכים להגיע לדבקות בבורא. אין דבר מיותר בבריאה. ''כל העולם נברא בשבילי''...
תפקיד עם ישראל צריך להיות המקשר, המתאם בין הבורא לשאר האנושנות ''אור לגויים''. זה הכל.
אתה יכול להמשיך לכתוב מגילות. היה חשוב לי להבהיר לך שאתה מעכב את תיקון הבריאה.
לבריאות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מצטער שהתעכבתי.
יוסף,
09/11/06 10:05
|
אני אשאל אותך שאלה , ותענה לי בכנות :
יש שני בני אדם.
האחד : עוסק כל ימיו ב''בהשתוות צורה עם המאציל'' ובכוונות רוחניות.
השני : עוסק בגמילות חסדים. ולא יודע שום כוונות. אבל הוא עוזר לכל נזקק , מבקר חולים , מנחם אבלים , וידו פתוחה לכל.
מי יותר רוחני מבינהם ?
לפי ההלכה : אתה יכול לכווין את כל הכוונות בכתבי האר''י של אכילת מצה בליל פסח.
אבל אם לא אכלת מצה בפועל - לא קיימת את המצווה.
ואילו אם אתה אכלת את המצה ולא כיוונת שום כוונה - קיימת את המצווה.
עיקר היהדות זה הורדת הרוחניות הכי גבוהה , לתוך צמצומים של העולם הזה.
כל מצווה היא רצון המאציל , אור אינסוף , שהתלבש בתוך זה העולם.
לכן גם אם אתה מקיים את המצווה באופן הרדוד והשטחי ביותר - אתה אוחז באור אינסוף.
אתה אוחז בגילוי הפיזי של האור הכי גבוה , ואתה אוחז בכל האור הזה. כי הרצון האלוהי היה ליטול לולב , ונטלת לולב.
לעומת זאת - כל הכוונות שתכווין , אינן משתוות לקמצוץ מהאור האמיתי.
לכן אף כוונה איננה משתווה לקיום בפועל.
אם כי הטוב והמשובח הוא לאחוז גם בזה וגם בזה.
בקשר לסינים יפנים אינדיאנים וכו' -
יש הבדלים בין נשמות , והשלימות של נשמות הגויים היא קיום 7 מצוות בני נח.
אם הם יקיימו אותן - יש להם חלק לעולם הבא ,וידעו את ה' , כפי מה שראוי לשורש נשמתם.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מדבריך נראה שאתה כן חושב שאתה בשלמות...
צח,
14/11/06 10:19
|
''כאשר אתה מבצע את אותה פעולה גשמית שנחשבת מצווה (צדקה למשל) אתה מפעיל את הרעיון שמאחורי הפעולה הגשמית הזאת , ואז אתה מניע את הספירות - למשל צדיק וכנסת ישראל.
(או מלכות ויסוד).
לא זו בלבד - הפעלת הרעיון הרוחני הזה - היא כוללת את כל הרעיונות הרוחניים שיכולים להיות - כי כאשר אתה רק מכווין , אתה לא יכול לכווין בכל הכוונות האפשריות , אבל כאשר אתה עושה מצווה , עצם הפעולה יכולה לסמל כל רעיון אפשרי...''
בדבר אחד אתה צודק-
''כאשר אתה רק מכווין , אתה לא יכול לכווין בכל הכוונות האפשריות'', מאד קשה להגיע להשפעה אמיתית, לכוונה הנכונה... אתה צודק
''כאשר אתה עושה מצווה , עצם הפעולה יכולה לסמל כל רעיון אפשרי...''- נכון מאד, ולכן רוב אלה שמקיימים מצוות גשמיות יכולים להלביש עליהן כל רגש או מחשבה שיעלו על דעתם, ולכן הם חושבים שהם בשלמות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ומי אמר לך שאנחנו חושבים
יוסף,
14/11/06 09:23
|
את עצמינו כאילו אנחנו ב''שלימות'' ?
ההיפך הוא הנכון ! בגישה שלך היה לי הרבה יותר קל !
הבעיה איננה עם מושגים ''רוחניים'' - זה דבר קל יחסית.
לי אישית הרבה יותר קשה לקיים מצוות מעשיות. הרבה יותר נח וקל לי לכווין כוונות.
אנחנו לא מורידים מעל עצמינו את עול ההתפתחות הרוחנית , אנחנו אומרים אבל שאת כל הרוחניות אנו צריכים להכניס לתוך גשמיות.
אנו צריכים לחבר גוף ונשמה , כוונה ומעשה.
המצוות הן ''סימנים'' - נכון.
אבל יש משמעות לסימנים הללו.כי לכל דבר גשמי בעולם יש ''אנרגיה'' מסוימת.
כל דבר בעולם רומז לאיזושהיא ספירה.
כאשר אתה מבצע את אותה פעולה גשמית שנחשבת מצווה (צדקה למשל) אתה מפעיל את הרעיון שמאחורי הפעולה הגשמית הזאת , ואז אתה מניע את הספירות - למשל צדיק וכנסת ישראל.
(או מלכות ויסוד).
לא זו בלבד - הפעלת הרעיון הרוחני הזה - היא כוללת את כל הרעיונות הרוחניים שיכולים להיות - כי כאשר אתה רק מכווין , אתה לא יכול לכווין בכל הכוונות האפשריות , אבל כאשר אתה עושה מצווה , עצם הפעולה יכולה לסמל כל רעיון אפשרי.
כל הדברים הללו כבר כתובים במקובלים. כל המקובלים קיימו את כל התורה על שני רבדיה - הרוחני והגשמי , וראו בה שלימות אחת.
(ותראה לי מקובל רציני אחד שלא עשה כך !)
תאמין לי שאני לא מחדש כאן כלום.
חז''ל כבר סיפרו לנו כי כאשר עלה משה לקבל תורה , לא רצו המלאכים לאפשר לו לקבל אותה.
ומשה בסופו של דבר הצליח לקבל אותה בזכות היתרון של האדם הגשמי דווקא - היכולת שלו להכניס רוחניות בתוך גשמיות. יכולת להפוך חושך לאור.
כמדומני שגם בעל הסולם שאת תורתו אתה לומד , הסביר את המדרש הזה באחת ההקדמות שלו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
גוף=האגו, הרצון לקבל לעצמו, לפי פנימיות התורה
צח,
13/11/06 14:59
|
ולא הגוף שאנו רואים או חשים. אותו רצון פנימי, רוחני, מורכב מ613 רצונות שונים אותם עלינו לתקן מע''מ לקבל לע''מ להשפיע. כל תיקון רצון כזה נקרא מצווה.
................
הגב לתגובה זו
|
|
|
תרי''ג
אליה,
ירושלים...,
13/11/06 13:14
|
|
|
הכל בידי שמים
אליה,
ירושלים...,
13/11/06 12:10
|
לא נראה לי שזה קושיה,הכל בידי שמיים(חוץ מ...) ולא כולם נדונים ע''פ אותה שבלונה. מקפיד הקב''ה על הצדיקים...כחוט השערה..לא כן עם הרשעים. מימד הפרט ומימד הכלל מתקימים יחד
(דרך אגב,סליחה שאני נתקע באמצע הדיון)
הגב לתגובה זו
|
|
|
אבות קיימו
אליה,
ירושלים,
13/11/06 11:54
|
אבות קיימו את כל התורה כולה... ''מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבן..''וכ''ו יש מצוות שמקיימן במעשה יוש שמקיימן בדיבור
באהבה,אליה
הגב לתגובה זו
|
|
|
כל נשמה מורכבת מתרי''ג רצונות.
צח,
13/11/06 09:26
|
תיקון כל רצון מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע הוא תיקון רוחני. בנשמה.
המצוות הגשמיות הן סימנים (בלבד) של תיקוני הרצונות ברוחניות. ל-99.9% מהמקיימים אותם אין כל קשר עם העולם הרוחני. הם לא מקובלים. ולכן, הם נקראים דומם דקדושה. הם מקיימים את הסימנים האלה מגירסא דינקותא, או מתוך חזרה בתשובה כזו או אחרת.
הם לא מתפתחים כי חושבים שנמצאים בשלמות בגלל שמקיימים את הסימנים הגשמיים האלה. לכן הם נקראים ''דומם דקדושה''.
המתפתח רוחנית נמצא כל הזמן בספקות, ונקרע בין הרצון שלו להגיע לרוחניות ובין האגו שלו המושך אותו פעם אחר פעם להבלי העולם הזה. אדם כזה לא ירגיש בשלמות עד גמר התיקון, וזה מה שדוחף אותו להמשיך להתפתח. בניגוד למקיימים מצוות גשמיות גרידא, החושבים כי הם בשלמות ולכן לא מתפתחים, אלא דורכים במקום, יחד עם המצה והלולב שלהם.
המסגרת הזו טובה מאד למי שנמצא כבר בהתפתחות רוחנית כי היא עוזרת לו לזכור את מה שצריך לתקן. לאלו שרק מקיימים את המצוות הגשמיות מתוך הרגל, זהו מעצור במהלך התפתחותם.
שנגיע לדבקות (אמיתית) עם הבורא במהרה בימינו אמן.
הגב לתגובה זו
|
|
|
זה מאוד פשוט.
יוסף,
12/11/06 19:39
|
כתוב ''אונס רחמנא פטריה'' - מי שלא יכול לקיים איזושהיא מצווה - פטור ממנה.
או שבגלגול הקודם הוא השלים אותה , או שהיא לא ראויה לו.
מתוך התריג מצוות - אנו יכולים לקיים רק מצוות מעטות יחסית. כי יש מצוות שרק כהן יכול לקיים ולא ישראל , ויש מצוות שמוטלות על מלך וכו' וכו'.
בכל מקרה : הקב''ה מזמן לכל אדם בחייו , את מה שהוא צריך לתקן , ולפי זה הוא נמדד.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אני אשאל אותך שאלה
צח,
12/11/06 10:46
|
מה אם אדם נולד חס ושלום ללא ידיים... הוא לא יכול להניח תפילין... הוא לא יוכל להגיע לרוחניות?
ומה אם יחליפו את ליבו?
מה אם נולד תתרן רחמנא לצלן ולא ירגיש את טעם המצה הנלעסת בין לסתותיו? לא יוכל לכוון את המצווה הגשמית למקום הנכון...
הגב לתגובה זו
|
|
