 |
14.
אם כבר אז כבר
בן,
צפון,
26/10/06 17:58
|
|
|
13.
לב העיניין
יונתן,
25/10/06 11:33
|
ההבדלים בינינו והשינויים בפנינו חושפים ביטויים פיסיים ונפשיים של פגיעות.
גם אם נימנע מעצמנו או נעטה מסכות לא תעלם הפגיעות.
כשיש לנו רגש כלפי משהו או מישהו
הפגיעות שלנו דוחה את או מתחברת עם הפגיעות שלו.
אם מוסיפים או גורעים ממידת הפגיעות,
מתקשחים או מתרככים.
הפגיעות משותפת לנו וחוצה בינינו.
מקטבת את היחסים
בינינו לבין
השאר
.
במאמץ ל.., נסחפים
בשמירה על.., שוקעים
שמירת הרצף הפנימי
במאמץ לעמוד במקצב חיצוני
הגב לתגובה זו
|
|
|
גם חוסר
שאול,
ביהאר,
25/10/06 14:38
|
.. ההתחשבות
בזה שאפשר לכתוב בלי לאלץ
אות-
- נו
לגלול
. . .
. .
.
למטה !
הגב לתגובה זו
|
|
|
חחח גדול!
ל"ת
דרדסטלה,
בסטלה,
25/10/06 20:53
|
|
|
12.
כמה עיצות
ראובן,
הרצליה,
25/10/06 08:27
|
-תמיד לקחת בכיס כמה רופי'ס.
כשהמקבצים והרוכלים מנסים למכור לך משהוא תציע כמה רופי'ס (תוציא אותם מהכיס ותחזיק אותם ביד). מהר מאוד יעזבו אותך.
- אין הבדל בין רוכלים ואנשי רוח. כולם מנסים להוציא ממך כסף נוסף.
- לעולם לא ללכת אחרי נותני עיצות ואנשים טובים שרוצים לעזור. בסוף הם רוצים כסף והרבה.
- במקדשים אפשר להכניס את הסנדלים לתיק. לא צריך להפקיד אותם.
- את המנחה אתה יכול לקנות בלי קשר לאף אחד ולשום דבר. תקנה זר פירחי לוטוס וזהו.
- המחיר לתירים הוא פי 10 מהמחיר להודים וזה בסדר. אני תמיד שילמתי את זה. אבל מצד שני אף פעם לא שילמתי יותר. יותר מידי כסף קל משחית (אותם לא אותנו).
- והעיצה החשובה ביותר - כל זמן שנידמה להם שאפשר להוציא ממך עוד משהוא לא יעזבו אותך. הם עוזבים אותך רק אם הם בטוחים ששום דבר לא יצא ממך.
- וחוץ מזה הודו היא מדינה מופלאה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ראובן, תתעורר !
שמעון,
פאאראאוואאטי,
25/10/06 14:37
|
ראובן, שלל עצותיך מעורר השתאות.
- תמיד לקחת בכיס קצת כסף - זה מומלץ לכל מי שלא מתכוון להושיט דלי ריק (או כוס פלסטיק חד-פעמית) כדי לאכול או לשתות משו. גם בהודו. גם בישראל.
- רוכלים ואנשי רוח - גם אם אלה ואלה מבקשים גמול על מה שהם נותנים, זה לא הופך אותם לאותו דבר.
- אם לא נלך אחרי נותני עיצות ואנשים טובים - אחרי מי נלך? - אחרי אנשים רעים ??
- להגניב סנדלים לתיק במקדש במקום להפקיד - כלומר, לחלל את מצוות המקום כדי לחסוך 10-20 רופי? או בגלל הפחד לאבד אותם? אני בד''כ משאיר בחוץ את הסנדלים בלי הפקדה ובלי השגחה. וגם כשיש משגיח, לפעמים הוא מתעקש שלא אשלם. ולא, לא כפכפי אצבע של באטה ולא סנדלים של טאטא. אלא קרוקס מגניבים מישראל.
- מנחה - אדם נותן לפי ליבו. מה שבכיסו זה רק אמצעי. או תירוץ.
- תיירים משלמים תמיד יותר. אבל לא בכל מקום צריך לשלם. - אבל להגיד שאנחנו, לכאורה להבדיל, לא מושחתים בגלל כסף? כמה פאף לקחת??
- העצה הטובה ביותר - אם אתה רוצה לתת - תיתן. ואם אתה לא רוצה - אל תיתן. תגיד מה שעל ליבך ישר ונקי. בלי להתנשא ובלי להתנצל.
- ואכן, הודו מדינה מופלאה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
כל מה שאמרת נכון אם אתה גר בהודו
ראובן,
הרצליה,
25/10/06 17:20
|
אם אתה תייר ואתה נראה כמו תייר מתיחסים אליך ברחוב כמו לכספומט מהלך. יש סיכוי להוציא ממך כסף, ואתה צריך (בתור תייר) לדעת איך לטפל בזה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ראובן, תתעורר !!
שמעון,
פאאראאוואאטי,
26/10/06 15:17
|
כל מה שכתבתי לך מבוסס על התנסות אישית, בתור תייר, בהודו.
אני גם כן בהיר במיוחד ומעולם לא טעו לחשוב שאני מקומי.
ואני גם כן, כאמור, נועל קרוקס - כך שמעולם לא טעו לחשוב שהפכתי להיות סאדהו מערבי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
11.
יפיפה. תודה.
ל"ת
ח''ה,
24/10/06 22:21
|
|
|
10.
למה סתם?
דנה,
24/10/06 20:41
|
ד'ר יואב בן דב כאחרון הקולוניאליסטים נוהג בשחצנות ובבורות בנסותו לבוא במגע עם התרבות הפולחנית ההודית. והרי לא מדובר במי שלא יכול לבדוק לפני שהוא עושה, לא מדובר במי שאינו מבין את החשיבות של הכוונה מאחורי המעשה. לו רצית באמת להגיש מנחה לדורגה, תהליכים שונים של הטהרות והתכוונות היו מאפשרים לך באמת לקבל את ברכתה, כשכל כוונתך היא להשתמש שימוש זול בתרבות העתיקה והמרתקת הזו על מנת לבחון את יכולתך לעמוד בכל מיני קריטריונים פסיכולוגים שאתה מנסה לייצר בעצמך, אתה מחמיץ את העיקר, אתה מחמיץ את הברכה ואת ההתעלות שאתה יכול לחוות בעזרתה . חבל סתם.. סתם.
הגב לתגובה זו
|
|
|
כמה את שילמת לברכה?
לירון,
,,
25/10/06 10:26
|
|
|
9.
ד''ר - אקדמאי?
אהוד,
24/10/06 19:34
|
החילונים אוהבים לזלזל ביהדות הדתית ולומר שהיא פרימיטיבית
אבל כשהם מגיעים לעבודת אלילים שהיא הפרימיטיביות בהתגלמותה הם לגמרי מתבלבלים ומחשיבים אותה!
הגב לתגובה זו
|
|
|
ועוד איך !! תראה - - -
דאוד,
בנארס,
25/10/06 15:12
|
http://bendov.info/heb/
אתר מעורר השראה
עם תמונות מקסימות.
כל הכבוד !
הגב לתגובה זו
|
|
|
8.
מרתק כרגיל
ערן ורד,
24/10/06 19:28
|
|
|
7.
הסיפור הזה
אור בן ארי,
24/10/06 19:17
|
פשוט יפהפה.
תודה על השיתוף בסיפור המיוחד של מפגש מזרח ומערב, מפגש הפנים עם החוץ על כל הפשטות, הכנות והחן הטבעי שבו.
אנשים בדר''כ מפחדים לטעות, לא לדעת, להיות במבוכה, להיות שונים, להיות בחיכוך, לנקוט עמדה, לנוע נגד הזרם, להיות בניסוי אישי... אני בטוח שאם הכל היה ידוע מראש והולך חלק לא אתה ולא אנחנו היינו זוכים בסיפור מעורר השראה זה. אבני חן יקרות נוצרות בתנאים יוצאי דופן...
שאלה: האם אפשר יהיה להשתמש בסיפור?
הגב לתגובה זו
|
|
|
6.
נתינה וגורל
אגת,
24/10/06 15:36
|
אהבתי ,הזדהתי, ושמחתי להרחיב את אופקיי, עם הנימוקים שנתת לעניין תשלומים בהודו.
הסתובבתי לאחרונה לבדי בסין, באחד הימים הובילו אותי תחושות הבטן למקדש יפיפה באי נידח, האחראי על המקום הציע לקרוא לי את העתיד בתוי הפנים, הסכמתי, ולראשונה בסין, לא התמקחתי על המחיר, החויה היתה עמוקה וחד פעמית, מטיול שלם, אחד הרגעים הכי משמעותיים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
כנס פנימה יואב
מכיר את הודו,
24/10/06 15:16
|
יואב, פעם הבאה שאתה מנסה להכיר את התרבות ההודית נסה לעשות שיעורי בית, זה לא יקח לך זמן רב ויחסוך ממך הרבה רופים וגם לא יקראו לך (בצדק) פרייר.
ובכן הקטע ברוב המקדשים ההודים הוא שכאשר אתה נכנס למקדש עם טי שרט שחור וגינס כאלו או אחרות מיד אתה בולט כמערבי סקרן וחסר בינה שמגיע למקדש כתייר סקרן (ולעתים רועש וחסר כל נימוס למנהגים המקומיים) וכן בהודו יש הרבה אנשים עניים שבאופן אוטומטי מתייחסים לתייר הנל כאל אדם שיש לו הרבה כסף וחווה לנסות להקל עליו מהמעמסה הנ'ל.
אז מה כן עושים. ובכן קודם כל מנסים להגיע למקדש לבושים עפ הקוד המקומי, ותתפלא זה לא כל כך קשה. שנית מבררים מי ומה במקדש, כיצד מגיעים לקודש הקודשים ומה התשר המקובל במקדש לפו'גה ופשוט לא משלמים יותר. במידת האפשר כדאי להגיע למקדשים אלו עם אדם מקומי המכיר את כל המנהגים השונים הקשורים לאותו מקדש וכך ניתן לחסוך הרבה בלבולי ראש. בכל אופן יש מקדשים מדהימים בהודו (יותר בדרום לדעתי) ושווה להכיר קצת יותר את הרקע שלהם והחגיגות המתקיימות בהם לפני הביקור אחרת זה פשוט ניראה בביקור תירותי רגיל ומשעמם. עוד עצה נסה בפעם הבאה להגיע למקדש בשעות שבהן יש פחות קהל ולשבת בצד לבד ולעשות מדיטציה. תתפלא איזה אנרגיה מדהימה יש במקומות הרועשים הללו אולם כדי לחוות אותה יש להכנס פנימה ולהתחבר לעצמנו.
בהצלחה בפעם הבאה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
4.
על אמונה ובהמיות ישראלית
רענן,
ת''א,
24/10/06 14:44
|
ד''ר נכבד,
אמנם ניצבת בפני מקרה בעייתי,
אך ביזית עצמך ולא התעלית.
נכנסת לקודש הקודשים וסדרו לך (אמנם עם בקשיש, אך זה לא משנה) כניסה של VIP למרות שאינך הינדי ונתקבלת בברכה.
חוסר האמון שלך בהודים עבר לכהן הקדוש, מבחינתי ומבחינתו מאוד זלזלת בו ולא נתת בו אמון כשהעזת להתמקח על מחיר הפוג'ה.
האינך נותן אמון גם בכהן המקדש המכובד, אז למה באת אליו בכלל?
האם אתה חושב שבגלל שבהודו זול תוכל לקנות את הקדושים שם גם בזול?
ניכרת בהתנהגותך יהירות, חוסר אמון ויצר שתלטנות, אך הנסיבות המקלות הן שאתה ישראלי, ורב הבהמות הישראליות שלא יודעות מה הזה לתת כבוד-גם, והיו מתנהגים אוליי כמוך.
האם איש הדת במקדש הוא סתם הודי עני שמנסה קבל עם ועדה לרמות אותך כמו כל ההודים העניים?!
אם הייתי במקומו הייתי
מגרש אותך מייד.
הכהן התעלה על אגו הפגיעה, ובכל זאת בירך אותך, ועל זה הוא מקבל נקודות זכות.
ובאשר לברכה שקיבלת-
קווה בליבך שזו אכן ברכה,
מזלך שלא הגעת לקאלי.
פעם הבאה יישם את קריאולי.
אין משום ביקורת זו פגיעה אישית מכוונת בכותב, ביקורתי מתייחסת להשתלשלות העיניינים הספציפיים בלבד.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ללירון שאולי
רענן,
תל אביב,
24/10/06 22:49
|
תמונה שווה מ-1000 רופי.
1000 רופי להזכירכם השווים ל-90 שקלים.
חדשים.
של היום כאילו..
דה?!
הגב לתגובה זו
|
|
|
אינפלציה דוהרת
צץ,
נם,
24/10/06 20:51
|
כמה זה היום 100 רופי
פעם אחרונה שאני מכיר זה היה 50 ש''ח
המציאות שלנו כמה כסף רצה המחבר לשחרר עבור הברכה שלו
יתכן וזה יצא קצת ברכה באיכות של אספרסו טוסט וטיפ למלצרות
ופחות ברמה של ארוחת ערב איכותית
בכל אופן גם טוסט ואספרסו או אולי קפה שחור בוץ עשויים להצילנו באופן זמני בהחלט
מה שכן התגובה שלך קצת עצבנית רילקס
לא חסר הזדמנויות לתת
חשוב שהנתינה שלמה ורגועה
הגב לתגובה זו
|
|
|
להיפך.
שאול,
24/10/06 16:04
|
מה שנגוע בבהמיות ובהירות, כך נראה, זו דווקא התגובה לך.
המאמר של בן-דב הוא די צנוע - הוא חושף בגילוי לב פני כל את הטעויות, את המשיכה וגם את המבוכה והאשמה של האדם הלבן שלא מכיר את המנהגים.
לנוכח הכוונות הברורות של כותב המאמר הייתי אומר שהתגובה שלך היא ממש צדקנית וקצת גסה.
היא נגועה גם באותה הרמת אף מתבדלת כנגד ''הישראלים'', אבל לא שונה כלל ממה שאתה מייחס ''להם''.
אם היית בהודו אז אתה יודע שלא כל כהן הודי הוא צדיק והם לעתים גם אכן מנסים לחלוב את המערביים. הבלבול של בן-דב - מובן ומוכר.
אין משום ביקורת זאת פגיעה אישית בכותב, ביקורתי מתייחסת להשתלשלות העניינים הספציפיים בלבד.
הגב לתגובה זו
|
|
|
עוד חיזוק לד''ר בן דב
לירון,
ת''א,
24/10/06 22:03
|
(אני מצטרפת לדבריך שאול) צורם לקרוא תגובות כה תוכחניות כמו שנכתבו פה- 4 ו5 למשל. יואב כתב כתבה מאוד אישית וגלוית לב, ניתן להבחין בנדיבות הלב שלו מן הדברים- אם יש לכם שמץ היכרות עם הודו תדעו כי אכן יש לשים שם גבולות, ובכל זאת, היה לו קשה ואם נתן הרבה מאוד ולא המון- זו זכותו המלאה. בנוסף לזה- מתוך היכרות עם ד''ר בן דב- למדתי אצלו קורס באוניברסיטה- אני מעידה כי הוא אדם מרתק, עדין וטוב לב.
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
עבודה זרה
נעמה,
24/10/06 14:00
|
|
|
2.
ממש יפה
טלי,
ראשל''צ,
24/10/06 13:46
|
|
|
1.
פרייר....
ל"ת
מירי,
השרון,
24/10/06 13:34
|
|
