תגובות עד כה: 20 תגובות, ב- 8 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 8.  ניסיתי ו....     אורן,  קוסטה,    16/10/06 01:21 כבר יומיים אני לא מצליח לגמור הגב לתגובה זו 7.  מיכל המדהימה...     אייל,    15/10/06 21:59 כל בוקר ככה לפני יום עבודה קורא בספרך להגשמה עצמית. מדהים. הגב לתגובה זו 6.  יש הרבה דברים מעניינים בכתבה ...אבל.     בועז@לב,  ת.א.,    11/10/06 07:13 כל מה שנכתב או כמעט הכל יוצא מתוך נקודות הנחה כל כך סוביקטיביות ,הנחות אחרות לא פחות סוביקטיביות יכולות לסתור אותן קוטבית..דוגמא.. מה רע במשפט הזה..?? ''בכל פעם שאנחנו יוצרים באופן ספונטני מתוך האש הפנימית, השחררנו מביטוי אותו ילד והבאנו את עצמנו, ללא ביקורת ושיפוט'' ועוד אחד..... מכיוון שהילד הפנימי מחובר למערכת הרגשית, לתחושות העצב כמו גם להתרגשות וההתלהבות, ההקשבה לו מותירה את העולם אפרורי ומבולבל ויוצרת מרירות גדלה והולכת. חיבורים בין-אישיים בנוכחות הישות הילדית שבנו, הופכים למפגשים מאחורי חומות הגנה. חיבור כזה לא מאפשר מגע אנושי בלתי אמצעי ותקשורת רגשית אמיתית. מי שקרא שם לב שבסך הכל החלפתי כמה מילים והמשמעות השתנתה לחלוטין.. ואפשר לעשות את זה לאורך כל המאמר... מה שרציתי להבהיר הוא שלא מספיק לחבר חיבור יפה שכאילו מחזיק מים.. בשביל זה כותבים רומאנים לא מחייבים...לא מתיימרים לפיתוחים פסדו מדעיים.. אבל אם זה עניין של אמונה...!! קטונתי. הגב לתגובה זו          מה עם הגיון פנימי?         חזי,    12/10/06 00:49 אני לא יודע בעניין ניתוחים פסדו מדעיים, אבל המשפטים המקוריים הם הגיוניים ושלך לא. איך חיבור למערכת הרגשית, לתחושות עצב, להתרגשות והתלהבות - מותירה את העולם אפרורי ומבולבל? זה משפט חסר הגיון לחלוטין. אני לא אומר שמה שהיא כתבה זה דבר נכון, אבל לפחות יש איזו זרימה פנימית הגיונית הגב לתגובה זו              ילדים             מריה,  מרכז,    12/10/06 22:46 ילדים חכמים מדי שלומדים קרוא וכתוב לפני גיל בית ספר מה הנזק שנגרם להם והאם הטכניקה הזו טובה עבורם הגב לתגובה זו              הגיון לא פחות לגיטימי..אבל הפוך..             בועז@לב,  ת.א.,    12/10/06 06:05 העולם של הילד מכיל בתוכו עצב יחד עם התלהבות (כך כתוב). כל כולו מבולבל מול שצף הרגשות המציפים אותו. עד שלא מתגברים על הילד שבנו והקונפליקטים הלא פתורים בנפשו העולם נראה לנו מאיים חסר הגיון .הצבע זה כבר עניין של טעם.. בכל מקרה תאוריה שתדגול בהתרחקות מתחושות וזכרונות הילדות ולא חיבור אליהם יכולה בהחלט ובהיגיון לא פחות מזה של המאמר להפליג בזכות של אותה הנתקות ושחרור מן העולם הילדי. לי אין מושג מה נכון...אבל זה לא מספיק לכתוב משפטים על מנת שיהפכו להיות ''נכונים''. ויש נטיה ברורה כמעט בכל המאמרים לכתוב המון דברים חסרי ביסוס לחלוטין מן שליפה אינואיטיבית לא מחייבת...כפי שאמרתי מותר לכתוב רומנים.. הגב לתגובה זו 5.  כמה הבהרות     מיכל גזית,    11/10/06 03:23 לגפן- א. אני לא מטפלת, כלל לא עובדת עם ילדים, ובוודאי שאין לי הוקוס פוקוס לפתרון דיסלקציה, אם זה מה שהבנת מדברי, אז אני מבהירה שוב שלגמרי לא. מה שאמרתי הוא שבתוך התהליך קורים כל מיני דברים מוזרים, וכדאי להיות במקום מאפשר ולא במקום שיפוטי. הבאתי כמה דוגמאות, ממני, ואחרות שראיתי במו עיני שקורות. ב. מגוחך בעיניך ומצחיק שאפשר לחזור לשלבים מאד מאד מוקדמים בחיים, הייתי מוסיפה אפילו לא הגיוני . ספרי הפסיכולוגיה מדברים על כך שאנחנו יכולים לזכור ארועים מגיל שלוש, ואולי קצת קודם לכן. ובכל זאת, אני עצמי חוויתי מחדש תמונות ברורות מהלידה שלי שלא היתה לי שום דרך לדעת (בטכניקה אחרת מזו שמופיעה בכתבה הזו, נקראת ריברסינג או נשימה מודעת ומומלצת בחום) ופגשתי דרך הריברסינג, עבודה עם היד הלא דומיננטית ודרכים אחרות אנשים שחוזרו עוד הרבה אחורה. ניתן לקרוא על זה עוד בכתבה שלי על הרייברסינג שהתפרסמה לפני כמה שנים בחיים אחרים http://www.altnet.co.il/Index.asp?CategoryID=53&ArticleID=55&SearchParam=%EE%E9%EB%EC%20%E2%E6%E9%FA אז אין הוקוס פוקוס, אבל יש התנסויות שיש להן אפקט מאד מהיר ומרשים ויכולות להביא למקומות שההגיון ומה שנראה אפשרי יכולים לחסום. את מוזמנת לנסות את הטכניקה הזו בעצמך, אולי תבזבזי שעה בחיים, ואולי יפתחו בתהליך הזה דברים מעניינים, שהם לא הגיוניים אולי, אבל הם פשוט קורים. ואותו כשרון מתפרץ הוא להגדרתי בדיוק לאפשר לאותו מקום ילדי אותנטי ויצירתי, להתבטא כמו שהוא, בלי להפריע, ואין ספק שזו יכולת שאם מאפשרים לה, יכולה להשתבח עם השנים. ולשמאליים מתגובה אחת, על פניו לא נראה לי שיש קשר בין קושי במתמטיקה ויד שמאל דומיננטית, החלוקה להמיספירות שאחראיות על יכולות שונות נכונה גם לגבי שמאליים וגם לגבי ימניים, והיתרון הגדול של שמאליים (שאכן נוצר גם מתוך קושי והכרח) הוא שהם יודעים טוב יותר לתפקד עם שתי הידים. הגב לתגובה זו 4.  דיאלוג בין ההמיספרות     איש קשת,  ישראל,    10/10/06 23:47 הדיאלוג בין ההמיספרות של המוח קשור גם למצבי הקשת האוטיסטית. יש מחקרים המראים שתפקידים מסויימים של ההמיספרות והדיאלוג בין ההמיספרות אצל אנשי הקשת האוטיסטית הם לא כמו אצל הציבור הנוירוטיפיקלי. הגב לתגובה זו          תירגע  ל"ת          ציפי,    11/10/06 11:08 הגב לתגובה זו 3.  יפה מאד. וכל הכבוד.     יוסי ברקאי,    10/10/06 21:13 ''יכול הילד שבתוככם, לראות את הדברים בעיניים נקיות מתחזיות שאינן אופטימיות ויכול הילד שבתוככם, להבין את רצונותיכם ואת הדרך להשיגם. יודע הילד בתוככם לקרוא את כל שאתם, הבוגרים אינם מסוגלים לפענח, ויודע הילד בתוככם, להבין את שאתם הבוגרים אינכם יכולים להבין.'' מתוך האתר נקודת משען nekudat-mishan.com/c35.php הגב לתגובה זו 2.  מיכל - נו באמת...     גפן,    10/10/06 16:31 להגיד:...''אנשים נזכרים באירועים, וחוויות נשכחים מהילדות. לעיתים עולות תמונות מחדר הלידה, מהרחם, ואפילו קודם לכן''.... זה מגוחך ומצחיק. את באמת מאמינה שיש מי שמסוגל להיזכר בלידה של עצמו ? או מהיותו עובר ברחם ? ולמה התכוונת בדיוק שאמרת: ''אפילו קודם לכן'' ? ההארה שלך (לא ההערה) בדבר דיסלקטיים שבוקר בהיר אחד נוטלים את העיפרון ביד שמאל במקום ימין - וישר כל שגיאות הכתיב נעלמות - נשמעת קצת תמוהה. (שגיאות הכתיב הן חלק מהדיסלקצייה, לא כל הבעייה). מטפלים לאורך שנים מנסים לעבוד עם ילדים דיסלקטיים בכל צורה אפשרית ולא מגיעים לכאלו תוצאות בין רגע, לעומת מה שקורה אצלך בחוג - הוקוס פוקוס - ונפתרות להם הבעיות. לפעמים, זה יכול להיות נהדר להתחבר לצדדים מודחקים. אבל לתאר את זה כקסם ששינה עולמות מבלי שיש כאן עבודת המשך לאורך זמן עם מטפל מוסמך - זו אשלייה. לא כל הנאה רגעית משנה עולמות. ולא כל אחד שנותן דרור לצדדים מסויימים שלו הופך ליוצר גדול. אני דרך אגב מכירה אנשים שמחוברים קצת יותר מידי לילד הפנימי שלהם, והם מכה קשה. תינוקות מגודלים, נרקיסיסטים שמסרבים להתבגר. ולא כל אחד יוצר מהמקום של הילד שבו. יש יוצרים נפלאים שהכישרון הוא זה שמתפרץ מתוכם, והוא רק הולך ומשתבח, לפעמים, עם השנים. כך שזה לא בהכרח קשור להתחברות לילד שבהם. הגב לתגובה זו          הרוע האינטלקטואלי         אלפרד,    11/10/06 12:02 כמה רוע קיים בך האדם שמגיב בכזו עוצמה, כעס ואולי אפילו קינאה לכותבת. זה המאמר השני של מיכל שאני קורא והפעם השניה שמה שמפריע לי זו התגובה שלך. ''אדם קטן כנראה לא יוכל לגבוהה...'' אל תתבלבלי בין ביקורת לבין התלות שלך במושא הביקורת שלך. אני מסכים איתך לגבי עבודת ההמשך שאנשים צריכים לעשות עם עצמם או עם מטפלם לאחר ההוקוס פוקוס של דרך האמן. הגב לתגובה זו          גפן....אל תפסלי על הסף         עולם,  החושים,    10/10/06 19:27 ישנן חוויות שנצרבות ב''מנטליות'' שלך בזמן הלידה ואפילו מהרגע שהמוח רק מתחיל לתפקד. לא הייתי נסחף וטוען שניתן ליזכור ''תמונות מחדר הלידה''.....או כל דבר אחר. לא מדובר כאן בזיכרון. הזיכרון לא כל כך מהותי בשלבים האלה. מדובר בהתנסויות מעצבות של סיור ראשוני בעולם. לדוגמא: כאשר תינוק נולד זה מאוד מהותי אם היה לו חם או קר מיד לאחר לידתו. זה מאוד מהותי אם הלידה היתה קשה והכאיבה לו....או אם הכל היה חלק וללא כאבים. זה מאוד מהותי אם הוא איבד הרבה דם מהטבור ובכך נפגמה לו היכולת הרפלקסיבית. וכו.... אלו הדברים שמעצבים את ''מערכת היחסים'' הראשונית והמכוננת שלך עם העולם. קר או חם רעב או שבע כואב או מענג רפלקסיבי או אנמי וכו'....... הגב לתגובה זו          אני לא מיכל אבל, גפן - נו באמת         זה רק אני,    10/10/06 19:08 מה את באמת חושבת שיש איזשהו רגע מההיסטוריה שלך שאינו רשום ? שאלי פסיכיאטר ותופתעי. למה בדיוק,את חושבת,התכוונה מיכל באומרה : ''אפילו קודם לכן'' ? הגב לתגובה זו              חשבתי שהיסטוריון רושם             גפן,    11/10/06 07:59 את ההיסטוריה, לא ידעתי שזה מה שעושה פסיכיאטר... ולמה לשחק בבומרנג ולהחזיר לי את השאלות שאני שואלת ? הזכרונות אצלי מתחילים במעומעם מגיל שלוש ואילך. לא מהלידה ולא מהרחם ולא מעולמות עליונים שבהם אולי ריחפה לה נישמתי (ואולי לא). ול''עולם החושים'' - מסכן אותו פסיכיאטר שיש לו פציינטים שמתחילים לזמר לו פנטזיות אלף לילה ולילה - מהרגע שהמיילדת נתנה להם מכה בטוסיק כדי שייבכו ויפעילו את רפלקס הנשימה בשנייה שהם הגיחו לאוויר העולם. וממשיכים בעלילות ברית המילה של עצמם ובכל פיפס אחר מחייהם, שלדבריך, מעצבים את עולמם. רק מזה אפשר לקבל טראומה ''מעצבת''... הגב לתגובה זו                  מסכן הפסיכיאטר שיקבל אדם כל-כך לא מודע.                 עולם החושים,    12/10/06 11:15 אם רק היית יודעת עד כמה עולמך מורכב מ''פיפסים''. אבל זה כנראה נשגב מבינתך. הגב לתגובה זו                      מסכן הפסיכיאטר שיקבל אדם עם אובססיה קומפולסיה - טורדנות כפייתית  ל"ת                      כמו של,  עולם החושים,    12/10/06 14:00 הגב לתגובה זו                  פששששששש גפן                 אותה לוטם,  בשינוי גפן,    11/10/06 09:28 את ממש מלאה חמלה והבנה לסבל האנשים. מסכנים ילדייך. הגב לתגובה זו 1.  שאלה בקשר לשמאליות...     שמאלי,  ישראל,    10/10/06 14:35 יש קשר בין קשיים רציניים במתימטיקה ומדעים מדוייקים לבין היותי שמאלי? הגב לתגובה זו          הבעיה המרכזית עם שמאליים....         משמאלי אל,  שמאלי,    10/10/06 18:54 היא ש ה ע ו ל ם י מ נ י! באופן לא מודע העולם הרבה יותר מסורבל לך. כמעט כל ''הנדסת האנוש''(רהיטים, חפצים,מחברות כתיבה,כתיבה וכו...)מכוונת לפרקטיקה ימנית. יתכן מאוד שדווקא בגלל ה''מכשול'' הבסיסי הזה,שמאליים נוטים יותר לפתח דרכים אלטרנטיביות בכושר יד ובחשיבה אומנותית.(אולי גם נטייה לצורת הסתכלות שונה?) אולי זה גורם לנטייה לחשיבה יותר מופשטת ופחות לוגית. דהיינו ליקויים במתימטיקה... הגב לתגובה זו