תגובות עד כה: 99 תגובות, ב- 36 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 36.  הפולמוס רק מתחיל     המאחר,    07/10/06 15:24 בן-אהרן פתח בפולמוס, בהציגו את הדברים באופן מרתק, אמנם, אבל שנוי במחלוקת. הייתי מאוד מעוניין לראות את המשך המחלוקת ''לשם שמיים'' מברי הפלוגתא שכאן, פלביוס והמשיב לו, אבל אני מבין שהצטרפתי מאוחר מדי. מכל מקום אם בן אהרן ימשיך לכתוב אני משוכנע שיהיה מקום להמשך... הגב לתגובה זו 35.  רק עכשיו ראיתי את השאלה שלך.     שם בדוי,    28/09/06 09:24 התשובה היא כן. למה ? הגב לתגובה זו          בבקשה כתוב אלי לדואל למטה         יבא,    28/09/06 13:44 behharduf@gemail.com הגב לתגובה זו 34.  שקיעה באפילת ימי הביניים?     מרים,  חדרה,    24/09/06 11:55 דמדומי העידן הרוחני? שקיעה באפלת ימי הביניים? לדעתי, דווקא תקופת רבי עקיבא, הייתה תקופת השיא בהפנמת העבודה שבלב, על פני העבודה שהתקיימה בבית המקדש, הקורבנות ומקורן הפאגני. ההתעלות הרוחנית באה לביטוי בפעם הראשונה, לדעתי, בתקופת רבי עקיבא, וראה המאמר הקודם בדבר הארבעה שעלו לפרדס, המעבר הזה כשלעצמו, מציין התפתחות רוחנית והבנה מעמיקה של אפסות האדם, אל מול האין סוף. הבנה שטיהור הגוף, הנפש, והמחשבה הנכונה, נכונים, וגדולים, ממראה עיניים שמעיד על יכולת כלכלית, אולי, ולאו דווקא על לב טהור. הדבר הלך והתעצם, דווקא בימי הביניים המאירים, שהרי אז נכתב למעשה ספר הזוהר, שדן ברוח, ובזווג הקדוש, של התחתון עם העליון. ואז התפתחו הדיונים הפילוסופיים של גדולים והחכמים הרציונאליים, בימי הביניים. שהדגישו את העבודה שבלב, והתפתחות החשיבה ולאו דווקא זו המתבטאה בהקרבת קורבנות, ולמעשה היא זו שמביאה לביטוי נכון את דברי הנביאים, ''הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום, ויום רצון ... זה צום אבחרהו, פתח חרצובות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכיסתו ומבשרך לא תתעלם,,,,'' . חברה כזו, צבועה, סופה התפוררות, וזו הייתה החברה בה חי רבי עקיבא, ולכן התפוררה ונחרבה. מרים הגב לתגובה זו          נכון מאוד,         172,    24/09/06 15:47 אבל למה ''דווקא'' ? הדברים שכתבת נשמעים כמעט זהים לדברים הללו: ''רבי עקיבא ובני דורו עסקו במבצע הצלה רחב היקף, בכל מישורי החיים, שמטרתו היתה...להעתיק אל תוך נפש האדם [להעתיק אל תוך נפש האדם]את רוח עיר השלם, ירושלים, את רוח המקדש וקודש הקודשים, ואת רוח הפולחן, הקרבת הקרבנות, והכפרה. להפנים את הרוח עמוק בלבו של האדם [להפנים את הרוח עמוק בלבו של האדם], כדי שתעמיק בו את שורשיה בימי הביניים, וכדי שמתוכה יעלה ויפרח, בעת החדשה, ''חוטר ישי'' ...'' ההאפלה שעליה מדובר היא האפלה חיצונית. לא עוד התגלויות אלוהיות חיצוניות שיכולות לכוון ולהדריך, לא עוד אל שניתן לצפייה חיצונית דרך שליטתו בחוקי הטבע, ולא עוד פולחנים חיצוניים שבאמצעותם יכול להיווצר קשר ישיר בין האדם לאל. אפילו את הנבואה השאירו לשוטים. ההאפלה החיצונית הזו היא שאפשרה ואף חייבה את ההפנמה ואת ההעמקה של חיי החשיבה והרגש שאותן את מציינת. כך שהשאלה היא היכן בדיוק היה האור, או מהיכן להיכן הוא עבר. ככל שירדה אפלה כבדה יותר על הקשר החיצוני עם הרוח, כך הופנו המשאבים הרוחניים יותר ויותר פנימה. הגב לתגובה זו              אפלת ימי הביניים?             מרים,  חדרה,    24/09/06 19:44 ל- 172, לעניות דעתי, הכותב מדבר ומתכוון על אפלת ימי הביניים, לאמור, ימי הביניים היו תקופה אפלה מבחינת ההתפתחות התרבותית. ואני סבורה שהייתה זו תקופת אור, בהתפתחות התרבותית. ואילו אתה, כותב יקר, כמדומני, ולהבנתי מדבר ומתכוון, על אפלה = הסתר פנים. ולשאלתך היכן היה האור? לדעתי, האור קיים, הוא הניצוץ הגנוז בכל אחד ואחד מאתנו, רמת המוסריות האישית, מציתה את הניצוץ האלוהי הקיים באדם ורק אז, הוא דומה למי שבצלמו נברא. לאמור הדמיון, החיצוני מואר, בזכות אותן מידות. ועל אלה בעלי מידות טובות, נאמר, ''כמלאך אלוהים''. מרים, שנה טובה הגב לתגובה זו                  נכון                 172,    24/09/06 22:07 אני הבנתי את האפלה יותר כאיבוד ההדרגתי של הקשר הישיר עם הרוח, ולא במובן של היותו של האדם בן תרבות במובן המקובל של המילה. שנה טובה. הגב לתגובה זו 33.  שנה טובה ותודה למשוחחים!     ישעיהו,  הרדוף,    21/09/06 17:46 לפלביוס המבקר החד, הכנה והחכם, לד' על הליווי המתמיד, התמיכה, והפרשנות המקיפה, לנו רית, מובוטו ולאחרים שאיני מזכיר- על הדיונים המפרים, המעוררים, המחכימים! למדתי רבות מדבריכם, וזו הזדמנות לבקש את סליחתכם על מגבלות הנכתב, הכותב והכתיבה. וכעת מה תאמרו אם אזמין אתכם להמשיך במפעלכם הביקורתי-פרשני ולקחת חלק בקריאה\ תגובה לספר : ירושלים- סיפורי התנ''ך כעלילות חניכה והתקדשות, שיראה אור השנה,? ממנו לקוחים גם החומרים ששימשו אותי בחמשתהמאמרים, ובמאמר השישי שיובא כאן מחר . אנא פנו ישירות אלי. ושוב תודה מקרב לב ישעיהו בן-אהרן הגב לתגובה זו          שנה טובה         שם בדוי,    23/09/06 07:25 האם הספר בשערי הגתאנום ניתן לרכישה ? הגב לתגובה זו              בשנה הקרובה בעזרת השם  ל"ת              יבא,    23/09/06 15:23 הגב לתגובה זו                  תודה.  ל"ת                  אני אמתין לו,    23/09/06 20:55 הגב לתגובה זו                      האם קראת את ''האירוע הרוחי של המאה ה-20''?  ל"ת                      יבא,    28/09/06 04:53 הגב לתגובה זו          בשמחה, שנה טובה.  ל"ת          יוספוס פלאביוס,    22/09/06 01:10 הגב לתגובה זו          תיקון         המערכת,    21/09/06 22:00 בשל עומס-חג המאמר השישי יתפרסם ביום א'. הגב לתגובה זו 32.  לד. 2/2     יספוס פלאביוס,    21/09/06 12:01 הטקסט מעמיד את סיפורו של ר' עקיבא לשירותו של סיפור על ,אנתרופוסופי, שמרחף מעל הטקסט ומתיימר לדעת , באמצעים שאינם עומדים לרשותי, שסיפורו של ר' עקיבא הוא כזה ולא אחר. לכן הדיון ההיסטורי שפתחתי הוא בכל זאת רלוונטי, למרות שהבטחתי להניח לו. מבחינתי, הדרך להכיר את חייו ופועלו של ר' עקיבא היא לגשת למקורות ולשער השערות. מה שאוכל לתמוך בעובדות אתמוך ועל מה שלא אכריז כעל השערה. (כמו למשל בחלק שבו בן אהרן מסביר איך ידוע לו שר' עקיבא הכיר את רומא על סמך הביקור שלו בה) אבל אם האנפורמציה הטעונה ביותר, שעד כמה שידוע לי, לא נתמכת במקורות יהודיים, אז מן הראוי לציין על מה ומאיפה הידע על התקדשות, חניכה וכו'. כאן במאמר, היות והעניין האנתרופוסופי מרומז וחבוי כמגמה בלבד, נוצר מיש מש בין עובדות לספקולציות. כשהטכניקה שעומדת בבסיס היא להצביע על מאורע היסטורי ולהכריז עליו כעל כמטרה שהוצבה מראש. תסכים איתי שזו גישה בעייתית כשלא לוקחים עליה אחריות? אני חושב שלא מספיק להפנות אותי לספרון קסום זה או אחר כדי להבין איך ''מורידים'' את הידע. אני דורש מהכותב אחריות מינימלית לומר אם הטקסט נכתב ברוח הידע שמסר שטיינר או על סמך ההתנסות בלתי אמצעית ב''ידע רוחי'' . כששטיינר לוקח אחריות ומספר שהוא ראה את אטלנטיס אני עומד בפני ברירה של להאמין או לא כי ליישם את הידע שנרכש ב ב''כיצד קונים דעת...'' נדרש זמן אם בכלל הדבר אפשרי. האופן בו אני מתרשם מאישיותו וחכמתו של שטיינר מסייעים לי להתייחס ברצינות ובכובד ראש לטענותיו הרוחניות וההיסטוריות, וגם אם אני לא יודע ומטיל ספק, עדין אני מוצא עניין רב בדבריו. זה לא אומר שעכשיו אני אתן צ'ק פתוח לכל מי שיטען טענות שמסתמכות על החוויות הרוחיות של שטיינר או שלו עצמו. על מנת לזכות באמון צריך לקנות אותו. שטיינר שילם, במודע, מחיר כבד כאשר חצה את הקווים . אם אתה חותם בתואר דוקטור על טקסט שהפרקטיקה עליו הוא מסתמך היא לא אקדמית, זו זכותך אבל לא בהכרח מעורר אמון, כי זה אומר שאתה רוצה להיות ''גם וגם'' (גם משחת שיניים וגם מי פה בבקבוק אחד). לכן שאלתי אותך את השאלה האישית וההאחרונה בתגובה הקודמת. שלצערי נותרה ללא מענה. באהבה, פלאביוס הגב לתגובה זו          תומר, התגובה שלך נראית כמו         רינו צרור,    21/09/06 17:26 ניסיון נואש להראות צודק. מה הלכת לחפש במאמרים הקודמים? את החוכמה בדיעבד? השקעת כל כך הרבה זמן ומאמץ בניסיון, לפרש את דבריך עצמך, בצורה כזו שתראה צודק? לא התכוונתי, התכוונתי למשהו אחר, לא הצלחתי להסביר את עצמי, הרי הודתי שאני מסכים איתו, אני לא מסכים איתו, ניסיתי להצחיק...... נו באמת. הגב לתגובה זו              לרינו             יוספוס פלאביוס,    22/09/06 01:09 והתגובה שלך היא ניסיון מוטעה לחשוף את תומר. אהבתי ,אגב , את הסרט על הפועל בית שאן. אני לא מתחרט על הזמן שהשקעתי בדיון שהיה בעיני ראוי ורלוונטי בכל אמת מידה. אני מבין שתרבות הרייטינג (האהרימנית) עשוייה להיות סובלנית פחות כלפי מלל ארוך. בכל אופן מחמיא לי שקראת את התגובה. כן. אני עומד מאחרי השאלות ששאלתי ואני חושב שהן מוצדקות. אם לשאול שאלות מוצדקות זה ניסיון נואש להיראות צודק, אז אולי אתה צודק. הגב לתגובה זו                  לחשוף את תומר?                 רינו,    22/09/06 09:34 לא, סתם טעיתי. רק רציתי להסב את תשומת לבך על האובר מאמץ. ואין שום בעיה בלשאול שאלותבכלל וגם לא בניסיון להיות צודק, אם אתה מודע לזה. ברוך השב :) וחג שמח. הגב לתגובה זו 31.  לד. 1/2     יוספוס פלאביוס,    21/09/06 11:53 אתה יודע? קרה לי דבר מוזר, אחרי כמה לילות אינטנסיביים של התכתבות סביב המאמר קראתי אותו שוב, והופתעתי לגלות שאין שם כמעט שום דבר שאני לא יכול להסכים אתו, הכל שם היה בהיר, צלול, אוהד וחיובי. ממש לא הבנתי את עצמי, למה נטפלתי למשהו שהיה נראה כמו אי דיוק היסטורי , וגם על זה אפשר להתווכח, ובניתי עליו תילי תילים? חזרתי אחורה וקראתי גם את המאמר הקודם וגם שם לא התנגדתי באופן מהותי לכלום. להיפך, קראתי שם דברים על אהבה ועל דרך הלב, שאפילו ציטטתי בתגובות שלי אליך ולאחרות מבלי משים. חזרתי עוד אחורה והתחלתי להתמלא בושה בעצמי, מה אני רוצה? ועוד בחודש אלול? מהנימה בה אני משתמש ודאי היית יכול לנחש שברגע הזה תבוא התשובה, שתתאר כיצד ברגע של הארה הבנתי מה בעצם הפריע לי. זה נכון ולא נכון. מלבד כשלים אישיותיים וליקויי תפיסה כאלה ואחרים שהם מנת חלקי, התחלתי לגלות , אט אט, מה בכל זאת הפר את שלוותי. נניח לרגע לדיון ההיסטורי ולשאלות המבוא לאפיסטמולוגיה בדבר האפשרות לדעת משהו..לא כאן ולא כאן אני מוכשר לדיון שיהיה חף מהתלהמות, הטחת בוץ וזריעת מלח. אין בי הסבלנות הדרושה להעמיק לחקור ולבדוק מקורות ומראי מקום לפני שאני מגיב ועל כן, גלגלי ההצלה של סירת טיעוני הטובעת, הם לא פעם סטיות חדות מן הנושא, הבלים ודברי בדיה ומסתבר גם ציטוטים, לא מדעת, של בעל המאמר עצמו, שאמורים לתמוך בדברי ההתנגדות שלי אליו. המפתח לעמדתי נמצא בפסקה מדבריך שמייד אצטט: ''יש כאן ניסיון להביא לידיעת הקורא היהודי-עברי רעיונות מורכבים חדשים ולא מקובלים, שאינם נגישים לאותו הקורא בצורתם המקורית, ולהלביש אותם בצורות המחשבה, במיתוסים, ובדמויות שהקורא היהודי-עברי מורגל בהם וחש בתוכם כבתוך שלו כדי לפתוח לו פתח לעולם חדש'' זה בדיוק מה שמעצבן. קהל היעד למאמר הוגדר ומותג מראש והכותב תפר במיוחד עבורינו, מאמר אנתרופוסופי בתחפושת. בערך כמו שנותנים לילדים בהרי האטלס ללקק דבש מאותיות התורה. אתה טוען שזה אינו שיעור בהיסטוריה אלא באנתרופוסופיה. שים לב לפרופוררציות, במיוחד בשני המאמרים האחרונים בסדרה, בין החלקים המורחבים והמפורטים המתארים התרחשות היסטורית , שבאמת נגישים וניתנים לאימות לכל קורא עברית שרוצה בכך לבין הקצרנות המוזרה בה נוקט הכותב כשהוא מתייחס למונחים האנתרופוסופים שמתחפרים במאמר כמו קרציות בפרוותו של דוב. לדוגמא ''חניכת שלמה''. אם תרצה ללמוד על חייו ופועלו של רבי עקיבא, לא חסרות דרכים לעשות את זה, שחק קצת עם מחט הרדיו ותוכל לבחור בין שלש תחנות רדיו חרדיות שיספרו לך במקביל על ''ארבעה נכנסו לפרדס'', על ''חניכת שלמה'', לעומת זאת, אף אחד לא יספר לך. איך אפשר לעבור כבדרך אגב על '' שבע החניכות היהודיות הקדומות'' כאשר ברור שזו , אם כבר, האינפורמציה שהיינו מצפים לקבל ולא את מה שאנחנו משופעים בו ממילא ? הגב לתגובה זו          אני לא מבין         ד,    21/09/06 13:51 למה אתה חייב לעשות שימוש בביטויים כל כך חריפים כמו ''סילוף'' ו''שרלטנות'' רק כדי שמאוחר יותר תוכל לחזור בך מהם. הביטוי ''מאמר אנתרופוסופי בתחפושת'' למשל, הוא בטוי מאוד מקומם. היה נכון להשתמש בו אם לא היית יודע שהמחבר הוא אנתרופוסוף, אם הוא היה מנסה להסתיר זאת, ואם האנתרופוסופיה לא הייתה מוזכרת במפורש בחלק מהמאמרים. כשאלו אינם פני הדברים, ואתה בכל זאת עושה שימוש בביטוי כזה, אתה מפזר באוויר ניחוח לא נעים, שחוטא לאמת. בוודאי שקהל היעד הוגדר מראש, ומכיוון שכך, בוודאי גם שנעשה ניסיון לפנות אליו בשפה שהוא יכול להבין. זו הדרך הנכונה והחכמה לדבר אל כל קהל. אם קהל היעד היה סיני, כנראה שהיינו משוחחים עכשיו על קונפוציוס ועל לאו-צה. אתה מתרעם על מספר ביטויים שאינם מובנים לך (ואני מסכים שהם דורשים הבהרה והרחבה), ובמקביל כועס על כך שנעשה כאן מאמץ אמיתי לתרגם את השפה האנתרופוסופית לעברית מדוברת ומכנה אותו ''התחפשות''. איך אתה יכול לכעוס בו זמנית על דבר והיפוכו ? זה מתחיל להיראות כאילו שום דבר אינו באמת מעצבן אותך, אלא שאתה סתם עצבני ומחפש מתחת לאדמה סיבות לתרץ את העצבנות הזו :) אני יכול למצוא כאן עשרות אמירות וביטויים שכל אחד מהם דורש הרחבה, ואת כל אחד מהמאמרים אפשר היה לפרוש על פני ספר שלם, אבל אתה הרי לא מצפה שינהגו כך. גם במאמרים קודמים היו דברים לא ברורים, קוראים שאלו, וקיבלו תשובות. צריך לקחת בחשבון שחלק מהדברים שדורשים הרחבה מתבררים ככאלה רק מתוך תגובות הקוראים. כמה פשוט היה, במקום תגובה עצבנית, פשוט לשאול מה היא חניכת שלמה ? לך תדע, אולי אפילו היית מקבל תשובה. לשאלתך האחרונה, ראה דיון 30. הגב לתגובה זו              לאותו עניין             מובוטו,    21/09/06 16:31 חשוב לראות מאמרים כאלה ובעיקר את החשיבה שמאחוריהם לא רק כאנתרופוסופיה, שלובשת לצורך הפצה-עצמית את מושגי קהל היעד, אלא ניסיון להחיות את היהדות, מפנים ולא מבחוץ, באמצעות האנתרופוסופיה. החשיבות הגדולה של ניסיון זה, בעיני, היא דווקא כעשייה רוחנית-תרבותית עברית מחודשת - ואת העיון האנתרופוסופי האמור כיישום של דרך רוחנית כלל-אנושית בהקשר החי של המקום, התרבות והשעה. הגב לתגובה זו 30.  שאלה ל- ד'     מי-טל,  יפו,    20/09/06 06:26 הרשה לי לצטט את יוספוס: ''מעניין אותי לשאול אותך בהקשר הזה אם אתה מכיר מישהו , אולי אפילו אתה, שתרגל את הדרך שהציע שטיינר ונחשף בעצמו למקורות הידע מהם דלה שטיינר את האנפורמציה שאותה מסר? אולי יש משהו שעשוי להשמע שטחי בשאלה הזאת אך אשמח אם תענה לי כי חשוב לי לדעת. תודה.'' גם לי חשוב לדעת. תודה. הגב לתגובה זו          השימוש במילים ''מקורות ידע''         מוניזם,    21/09/06 15:52 הוא לא נכון ומבלבל. והוא נובע מחוסר הבנה של התהליך. שטיינר לא מציע דרך או שיטה לחשיפת מקור יידע מפני שהבעיה היא לא מקור הידע, שיכול להיות נגיש בדרכים רבות ושונות, אלא מה עושים עם הידע, איך מפרשים את הידע בדרך ''נקייה'' ולא מעוותת. מה זה יעזור אם תיחשפי למקור חשמל בלי שתדעי מה הוא חשמל ואיך להתעסק איתו מבלי להיפגע? הדגש והמטרה בדבריו של שטיינר הם לא ב''קניית הדעת'' אלא ב''איך'' קונים דעת. ואת זה רוב האנשים לא רוצים, רוב האנשים מסתפקים רק בלקנות דעת מוכנה כבר ורק רוצים לברר אם המוכר, למשל ד', אמין. לכן השאלה: מאיפה אתה יודע? אם התשובה תיחשב אמינה, ייקנו את הדעת ואם לא, יחפשו מוכר אחר. לכן, שטיינר לא מלמד ידע ולא מגלה איפה הוא נימצא, אלא מראה איך אפשר, בדרך מדעית ומבוקרת, בלי להאמין למישהו ובלי יכולות מיסטיות, רק ע''י חושינו לרכוש בעצמנו את הידע בדרך בטוחה. הגב לתגובה זו          זו שאלה         ד,    21/09/06 13:43 שמעלה התלבטות מסוימת באשר לדרך שבה אפשר לתת עליה תשובה אחראית. נגיד שהיו מצביעים על מישהו וטוענים שהוא נחשף במידה כזו או אחרת לאותם מקורות מידע. איזו השפעה הייתה לטענה כזו על השואל ? בדרך שבה השאלה הזו נשאלת כאן, יש סכנה שטענה כזו הייתה פוגמת קשות בכושר השיפוט האישי של השואלים, ומעבירה את כל כובד המשקל של כושר השיפוט הזה מהתחום של החשיבה הבהירה והמודעת, אל התחום של רגשות מעורפלים של סגידה עיוורת ואמירת הן אוטומאטית מצד אחד, או שנאה ופחד עיוורים והתנגדות אוטומאטית עד כדי רדיפה מהצד האחר. השפעה כזו על כושר השיפוט האישי היא משהו שמנוגד בתכלית הניגוד לרוח האנתרופוסופיה, והיא בדיוק ההפך הגמור ממה שהאנתרופוסופיה מנסה להשיג בתחום של החופש האישי, כושר השיפוט האישי, והחשיבה הבהירה. מנקודת מבט אנתרופוסופית, לגרום למישהו להגיע לשיפוט בדברים מסוימים שאומר אדם כזה או אחר, על סמך הטענה שהוא מהווה איזושהי אוטוריטה מיסטית ולא על סמך שיפוט של אותם הדברים לגופם, נחשב לדבר מזיק ביותר שחותר נגד החירות האישית וכושר השיפוט האישי. רוב האנשים יכחישו כמובן את האפשרות הזו, אבל צריך להתייחס אל ההכחשה הזו בחשדנות יתרה. זה אולי ישמע מוזר, אבל מנקודת מבט אנתרופוסופית, הרבה פעמים חוויות רוחניות וכוחות נפשיים נתפשים כסממן לאו-דווקא של התפתחות, אלא של תת התפתחות. של פיגור בהתפתחות. כך שהחשיפה למקורות המידע כשלעצמה אין בה כדי לבסס סמכות של מישהו כאוטוריטה רוחנית אם דבריו אינם מובאים ומעובדים בצורה הגיונית שיכולה להיות נשפטת כאמת באמצעות כישורי החשיבה של אנשים אחרים ולא על סמך סמכות, מפני שאפשר להיחשף למקורות המידע ולא להבין אותם, אפשר להיחשף אליהם ולהבין אותם בצורה מוטעית ומזיקה, ואפשר אפילו להבין אותם בצורה הפוכה. מנקודת המבט האישית שלי, המניע הלגיטימי היחיד לשאלה הזו הוא התהייה אם האנתרופוסופיה נשענת כל כולה אך ורק על המחקר והגילויים של אדם אחד בלבד, מוכשר וגאון ככל שיהיה. יש מי שחושבים שאם זה אכן כך, אז יש בעובדה הזו כדי להטיל ספק כלשהו באמינות של חלק הדברים ששטיינר לימד. זו טענה מוטעית ! ובכל זאת, למי שחייב לקבל חיזוק דווקא מהכיוון הזה אפשר לומר שבהחלט כן, בעקבות שטיינר קמו חוקרים אנתרופוסופים אחרים, שאימתו חלק מדבריו, ובתחומים מסוימים אף הוסיפו עליהם פרטים חדשים. הגב לתגובה זו              תודה.             מי-טל,  יפו,    21/09/06 17:30 אני מבינה ממה אתה חושש. ברור שלהאמין למשהו רק בגלל שאנחנו חושבים שלמי שמעיד עליו יש יכולות ''על-טבעיות'' או הוא זכה להארה או משהו זה מנוגד לרעיון של שטיינר על גילוי עצמי של דבריו. בכל זאת זה היה נחמד אם על מישהו שאפשר להצביע עליו היה אפשר לומר: ''הוא/היא יודעים את זה לא רק מספרים של שטיינר אלא הם 'ראו' את זה בעצמם.'' דבר כזה היה מחזק אצלי את ההנחה שזה לא הכל חלומות של אדם אחד. ואני אשמח אם אתה תוכל להודות אם אתה יודע את כל הדברים האלו פשוט כי קראת הרבה מאוד את שטיינר או גם כי איששת את הדברים האלו בעצמך. תודה. הגב לתגובה זו                  תודה לך                 ד,    21/09/06 18:38 זו הרגשה נפלאה לדעת שמישהו סוף כל סוף מבין אותי. הגב לתגובה זו 29.  הייתי שולחת את הילדים לוודורף אם...     טל,    19/09/06 22:28 הייתי יודעת שמתייחסים שם ליהדות כמו שד''ר בן אהרון מתיחס במאמרים שלו הגב לתגובה זו 28.  שאלה ל - ד'     שירן,    19/09/06 19:17 את הילד שלך אתה תשלך לגן אנרופוסופי? הגב לתגובה זו          חס ושלום. חד משמעית, בשום פנים ואופן לא !         ד,    19/09/06 20:03 אבל יכול להיות שבטוח שכן.... למה את שואלת ? הגב לתגובה זו              כי זו שאלה שאני בעצמי מתעסקת בה             שירן,    19/09/06 21:05 ולא הייתי בטוחה לגביך. ואתה מוכן לענות באופן יותר ברור בבקשה :) כן או לא? הגב לתגובה זו                  בטח שכן                 ד,    19/09/06 23:04 אני לא מכיר שום שיטת חינוך אחרת (ויש רבות כאלה עם המון כוונות טובות), יהיו האידיאלים שלה נשגבים ויפים ככל שיהיו, שמבוססת על חכמה כל כך עמוקה וכל כך מקיפה כמו החינוך האנתרופוסופי, ואשר ניגשת אל המשימה של חינוך הילד בכזו יראת קודש. בהקשר הזה הרבה מאוד יוזמות שנובעות מכוונות טובות מאוד, גורמות לנזקים ארוכי טווח מתוך חוסר ידע. זה ברמה העקרונית. ברמה המעשית, בעיקר בגיל הגן, מה שחשוב לפחות כמו השיטה, הוא ההתרשמות האישית מהגנן או הגננת כאדם אוהב, טוב וישר, שטובת הילד באמת עומדת לנגד עיניו, ושהגיע לתחום החינוך מתוך תחושת שליחות והתלהבות ולא מסיבות אחרות. הגב לתגובה זו                      תודה על התשובה :)                     שירן,    20/09/06 10:13 לחלק העקרוני שבתשובתך אני מסכימה לגמרי. הבעיה שלי היא עם החלק המעשי שאותו מצאתי קשה מאוד ליישום, כלומר למצוא אנשים שגם יודעים באמת את מה שהם מבינים, כלומר בדרך כלל האנשים נמשכים ברמה הרעיונית לחינוך כזה אבל רחוקים מבחינה התפתחותית מיישום אורח חיים כזה ועדיין רק מדקלמים את דברי החוכמה הנכונים. כרגע הגעתי למסקנה שאת החינוך העיקרי אעשה בבית. והגן ובית הספר ישמשו רק כשמרטפיה כשאני דואגת לצמצם למינימום את ההשפעות ''החינוכיות'' של בית הספר. אני פשוט מאזנת את ההשפעות המקלקלות שלהם וכך בני לומד לא רק איך זה צריך להיות אלא גם יכול להשוות לאיך לא צריך להיות והוא בוחר לעצמו את מה שטוב משני העולמות. הגב לתגובה זו 27.  מאמר המיועד למי שמעוניין לחשוב!     חדווה,    19/09/06 17:11 בשבילי הדבר החשוב ביותר- שמע את זה פלביוס- הוא לתפוס שהתודעה האנושית מתפתחת, משתנה מעידן לעידן, ושאם מסתכלים על ההיסטוריה בצורה כזו הרבה דברים לא מובנים מתחילים לקבל מובן. למשל: חורבן הבית והגלות כשלב באינדיבידואציה ואמנסיפציה של ''האני'' האנושי, שבלעדיו התרבות המודרנית לא היתה בכלל אפשרית הגב לתגובה זו          אשרי מי שמצא את הדבר שבאמת הכי חשוב לו         יוספוס פלאביוס,    20/09/06 05:16 אני חושב שבתרבות המערב קרו הרבה אירועים אחרים מלבד חורבן בית המקדש שהיו מאפשרים את תהליך המודרניזציה. ואם הוא לא היה קורה משהו אחר היה קורה. למיטב התרשמותי, והיא שטחית, נראה לי שהקריאה ההיסטורית האנתרופוסופית היא קלאסית ומבוססת על הידע והאמונות הרווחות של תקופת ההשכלה לפיהן האדם נולד מחדש ברנסאנס אחרי אפלה ארוכה של ימי ביניים. חלק מתופעות הלוואי שנספחות לתפיסה המודרנית הזו היא התחושה שנוצר אדם אוניברסאלי שהוא על פי רוב נוצרי ולבן . ההיסטוריה של רוח האדם, כפי שעולה מסדרת המאמרים, היא ההיסטוריה של איש המערב, כאשר מה שרלוונטי לגביו הוא הספקטרום ההינדו-אירופאי. אם מה שמעניין אותנו הוא ההיסטוריה של הכוח של הרעיונות, כלומר להבין למה דווקא הנצרות ''תפסה '' ואיך זה השפיע על מהלכים הסטורים כאלה ואחרים , זה דבר אחד וזה בסדר. אבל אם אנחנו רוצים ללמוד על מהותם של הדברים ושל התכנים הרעיוניים אז מספיק לנו לקרוא וללמוד דברים שאנשים חכמים כתבו או אמרו לאורך כל ההיסטוריה ולשפוט אותם לפי מידת הרלוונטיות לחיינו ההווים. לכן ,אני קורא, לא להצמיד בכוח את ההיסטוריה של הכוח להיסטוריה של הרוח ולא לבלבל בין הצלחה של רעיון לבין האמת האנושית והפשוטה, בד''כ , שעומדת מאחריו. אני לא יודע לאמוד את מידת התועלת לעומת הנזק שבמודרניות. אם לשפוט מנקודת מבט של העתיד, אז אולי, כשכדור הארץ יעמוד לפניי כליה, נגלה שמה שמציל אותנו זאת דווקא הטכנולוגיה, שתאפשר לנו להתגונן או לברוח. אז נאמר שהמודרניזציה היתה תהליך חיובי והכרחי ושעמוק בפנים ידענו מה אנחנו עושים. יכול גם להיות שהטכנולוגיה, היא זו שתביא עליינו כליה ואז בימינו האחרונים נתחרט שלא נשארנו ''צומוד'' -קרוב לאדמה ולעצי הזית. מה שאני כן יודע הוא שההמון נשאר ברובו נבער גם אם הוא למד להסיר שיער מהגב בלייזר ולחוות חוויות עומק כאשר הוא רואה את ''בטיפול'', ולעומת זאת החכמים הם מעטים. גם כשמתיימרים לדון בעניינים חשובים ועמוקים אז על כל בן אהרון אחד יש 100 טמבלים. אז תגידי לי את חדווה מה באמת השתנה? למה עכשיו כל כך טוב ולמה פעם היה רע? הגב לתגובה זו              ועוד..             יוספוס פלאביוס,    20/09/06 09:51 כשאני קורא בדיאלוגים של אפלטון או את ספר קהלת, או מאמרו תמפי צ'ואנג- צה, או את הסוטרות לפטאנג'לי, שיקספיר ואחרים, אני מבין שהחכמה לא חכתה להופעת המודרניזם כדי להתגלות. נכון שההיכרות שלנו עם מימד הזמן היא לינארית וחלק מהידע האנושי נצבר נדבך על נדבך. נכון גם שחכם של תקופה ומקום מסויימים יודע דברים באופן שונה מחכם בן מקום ותקופה אחרים. הדברים שנעשו בעולם מתוך בורות ותאוות כוח, מעניינים מאד את ההיסטוריון שבי , אבל לא את הלב שתר אחרי חכמה. לכן , לייחס , למשל, לרומאים, תפקיד מטאפיסי לא מודע בהפצת האור בעולם ,זה כמעט חסר משמעות ובודאי לא תורם במאום לתכנים שהטיף להם ישוע גופו. הגב לתגובה זו 26.  הבאג הודבר, הלינק חזר.  ל"ת      המערכת,    19/09/06 15:30 הגב לתגובה זו 25.  תרוצים במקום מסקנות     רמי,  גליל,    19/09/06 10:29 תמיכת רבי עקיבא בחזונות הישועה והכתרתו כמשיח של בר כוכבא הביאו להרס הסופי והכמעט מוחלט של הישוב היהודי בישראל. במקום להסיק מסקנות כגון מהי יכולתם של מנהיגים דתיים להיות מנהיגים פוליטיים,והאסון הטמון באמונת צאן מרעתם בהחלטותיהם והנחיותיהם הפוליטיות כאילו דבר אלוהים חיים המה,מספרים לנו סיפורים על ה''תוכנית האלוהית''. לי זה נשמע כתירוצים להחלטות הרות אסון של מנהיגות דתית. מי יתן והדתות המונואיסטיות האלה יעלמו וייכחדו מעל פנינו,כי שורש אסונות האנושות המה. הרי,עתה אנו בפני התגשמות התוכנית האלוהית(יהודית-איסלמית-נצרותית)שגוג ומגוג שמה. גוועלד הגב לתגובה זו 24.  עד שיסדרו את הלינק הנה הכתובת     שמואל,    18/09/06 18:21 ybaschool.co.il הגב לתגובה זו 23.  למה לא מסדרים את הלינק לבית הספר למדע הרוח ?  ל"ת      נו כבר,    17/09/06 22:46 הגב לתגובה זו 22.  מהות היהדות אז והיום     רבקה,    17/09/06 22:20 כדאי להקשיב היטב שאדם בעל קרדיטים כאלו מדבר! שלא כמו הבטלנים הפטפטנים הרבים במדור הזה הוא פועל ועושה למען מדינת ישראל כבר שלושים שנה ועשייתו ניכרת בתחומים רבים. הגב לתגובה זו          אכן כך.  ל"ת          הרנוג השיטים,    18/09/06 18:15 הגב לתגובה זו 21.  זה שייך למדור יהדות, ולא ניו-איג  ל"ת      סנסאי,    17/09/06 18:48 הגב לתגובה זו 20.  ד''ר למה?  ל"ת      אוי לוטם,    17/09/06 13:53 הגב לתגובה זו 19.  גם השואה האיצה התהליך - אבל אומרים שזו דרך יסורים ויש גם דרך תורה  ל"ת      נו טוב..,    17/09/06 08:24 הגב לתגובה זו 18.  הקישור לבית ספר למדע הרוח לא עובד  ל"ת      למה?,    17/09/06 08:12 הגב לתגובה זו 17.  מבריק!  ל"ת      בכור,    17/09/06 01:32 הגב לתגובה זו 16.  תפסיקו לעודד פרימיטיביות     עודד,    17/09/06 01:12 במקום לעסוק בנושאים אקטואלים, מבזבזים זמן בהמשך הסתת הציבור לטיפשות ובורות דתית. המון דתיים מבזבזים את חייהם בשביל אליטה מצומצמת שמרוויחה מכך עוצמה כלכלית, כבוד והשפעה. והכל בשם האלוהים כמובן... הגב לתגובה זו          אף אחד לא מונע ממך לראות אודטה...  ל"ת          אמיר,    18/09/06 09:54 הגב לתגובה זו 15.  טרגדיה שאתה דוקטור.     ברבור,  בויבריק,    17/09/06 01:00 יוספוס פלביוס היה בן דורו של רבי עקיבא. הוא מת לפניו , אבל בטח שלא חי 100 שנים קודם. הגב לתגובה זו 14.  בואו וניזכר רגע...     יוספוס פלאביוס,    16/09/06 21:53 מוסד הכהונה בשלהי בית שני היה רקוב ומנוון ועל כך אפשר ללמוד מפיו של הצלוב בכבודו ובעצמו. גם בתלמוד ישנם תיאורים של כוהנים שהתפטמו למימדים בלתי אפשריים מרוב אכילת קרבנות. ר' עקיבא וחכמי יבנה כוננו מהפך מהותי וערכי עם ניחוח מודרני שהוא אמנם תולדה של הכיבוש והחורבן אך למעשה הם המציאו את היהדות מחדש. הם ''הפריטו'' את היהדות ונטלו את הסמכות מדי הכוהנים, מה שאומר ש''החניכה'' בוטלה במידה רבה מרצון ובמקומה כוננה התפילה היהודית והתרבות הדרשנית. הנצרות בעצמה, עתידה להיות כת נרדפת על ידי הרומים למעלה ממאתיים שנה עד אשר התבססה הכנסייה הקתולית רומית, ולכן לטעון לאיזה פרויקט מכוונן מטרה שבו יש צד שפועל בשליחות אלוהית לעומת צד טועה, זה אקט יומרני עם ארומה שרלטנית. כמו כן המהירות בה גולשת ההיסטוריה ,במאמר זה, מחורבן בית המקדש הישר ל''חשכת ימי הביניים'' מתעלמת למעשה מראשית הנצרות ולמעשה חושפת את התפיסה ההיסטורית המודרניסטית והשמרנית שעומדת בבסיס התפיסה ההיסטורית של כותב המאמר ואולי גם של שטיינר עצמו. זוהי תפיסה רנסנסית שלפיה לפיד האור עובר באופן ליניארי בין תרבויות על פי חוקים דרוויניסטים שלפיהם הישן מתנוון, נרקב ומדשן את הקפיצה האבולוציונית הבאה. יש מקום לקריאה כזאת אך אי אפשר לכפות לתוכה ולעוות את ההיסטוריה. האופציה היהודית התלמודית שפיתחו חכמי יבנה היתה רלוונטית ליהודים מסויימים בין הזמן והתקופה בדיוק כמו שהנצרות היתה רלוונטית לאחרים. אין פה צודק ואין פה טועה, אלא אופציות שונות שהתקיימו במקביל. בתגובות למאמרים קודמים התנהל פולמוס בעקבות טענות על האנטישמיות של שטיינר. ברור ששטיינר לא אנטישמי אבל הוא בהחלט מייעד ליהודים תפקיד בהיסטוריה ובתרבות. בגישה זו הוא נוקט לא רק ביחס ליהודים אבל בכל מקרה , כשמייחסים לעם או לציבור כלשהו כממלא פונקציה קל לגלוש להכללות שרלטניות שעלולות לסכן ערכים הומאניים כאלה ואחרים. במאמר הנ''ל יש ,אמנם, לא מעט רעיונות יצירתיים ומעוררי מחשבה אך אותם חלקים בו שמבקשים לצייר את ההיסטוריה במחוות מברשת גסה, חושפים ,אולי, את המימד הלקוי והבעייתי בחשיבה האנתרופוסופית ואת המגלומניה שעומדת בבסיסה. הגב לתגובה זו          האבולוצייה היא לינארית ?         דארוויניסטית,    17/09/06 16:31 ממתי לפי חוקים דרוויניסטים הישן מתנוון, נרקב ומדשן את הקפיצה האבולוציונית הבאה ? תגיד את זה לכל היונקים הימיים (דולפינים, לוויתנים) שהם דגים בלי זימים שלא מסוגלים לנשום במים ולגודל הפרדוקס יכולים למות מטביעה (במיוחד שהם נתפשים ברשתות של דייגים). לפי התאורייה שלך (הלינארית) הם כבר מזמן היו צריכים לפתח זימים במהלך הקפיצה האבולוציונית שלהם. ממתי מוטציות אקראיות הן לינאריות ? ממתי אדפטצייה לתנאי סביבה היא לינארית ? (אלו שני התנאים למהלך אבולוציוני דארוויניסטי). הגב לתגובה זו              בעניין האקראיות             ד,    17/09/06 19:00 מעניין מאוד החיבור החדשני שעושה ההיסטוריון המכובד בין חוקים דרוויניסטים לבן הטענה על פרוייקט מכוון מטרה. מעניינת גם השאלה אם היכולת לטעון דבר והיפוכו בשני משפטים כמעט עוקבים ועדיין לחוש שביעות רצון מהנאמר, היא מוטציה אבולוציונית אקראית, או פרויקט מכוונן מטרה. זו שאלה שלא יהיה נכון לענות עליה ללא מחקר רציני ומעמיק. הגב לתגובה זו          סחתיין פלאביוס ???         ד,    17/09/06 11:33 א. כשאתה כותב: ''לטעון לאיזה פרויקט מכוונן מטרה שבו יש צד שפועל בשליחות אלוהית לעומת צד טועה, זה אקט יומרני עם ארומה שרלטנית'', יש להניח שאתה לא מייחס שרלטנות לטענה על פרויקט מכוונן מטרה, כי זה כבר ויכוח תיאולוגי. להבנתי אתה מייחס אותה לטענה שיש צד שפועל בקביעות בשליחות אלוהית וצד שטועה בקביעות. אבל האם לא בזה דן המאמר עצמו ? האם הוא לא דן בדיוק באותה הטעות של רבי עקיבא שחשב בדיוק כך ולא השכיל להבין את השינויים שהתרחשו לנגד עיניו, מתוך דבקות עיקשת בעקרונות שכבר אינם תואמים את המציאות המשתנה תדיר ? המחבר כותב:'' אלא שלא ידע עקיבא כי לעת הזו דווקא רומא עושה את רצונו של הקב''ה, ולא בני ישראל''. כתוב במפורש ''לעת הזו''. כלומר הוא אינו קובע מסמרות באשר לחלוקה קבועה ומקובעת בין צד אלוהי לצד טועה. מה שהיה פעם אלוהי הופך עם השתנות הנסיבות למוטעה. והטוב או האל אם תרצה משנה תדיר את ערוצי הפעולה שלו. המאמר מצביע בדיוק על חוסר היכולת להבחין בשינוי כזה. להבנתי אתה מתרעם על משהו שכלל אינו מופיע במאמר. למעשה, אתה חוזר על משהו שהמחבר ניסה להצביע עליו בעצמו, ואז בא אליו בטענות. ב. בעניין האופציות האחרות הרלוונטיות, גם כאן לא ממש ברור היכן יש לך ויכוח עם המחבר. הוא לא דן בכלל בשאלה מה הוא הזרם הרלוונטי באותה העת אלא במה שעבורו הוא ההתרחשות המרכזית, החשובה ביותר, והמהפכנית של אותה תקופת מעבר, המתבטאת באפשרות (שמאז היא בה בעת גם כורח) :''לגלות דווקא הרחק בגלות החומר, את מולדת הרוח הפנימית'', ובמעבר מרוחניות חיצונית לרוחניות פנימית: ''להעתיק אל תוך נפש האדם את רוח עיר השלם, ירושלים, את רוח המקדש וקודש הקודשים, ואת רוח הפולחן, הקרבת הקורבנות, והכפרה''. לטעון שחוסר ההתייחסות לרלוונטיות של אופציות שונות הוא עיוות היסטורי, דומה לטענה שחוסר ההתייחסות במאמר לפיתוח מנוע הסילון הוא עיוות היסטורי. אין בכלל קשר לנושא המאמר. הויכוח על הרלוונטיות של זרמים כאלה ואחרים עבור קבוצות כאלו ואחרות הוא נושא שעדיין לא עלה כאן לדיון. אם הוא היה עולה, היה אפשר לטעון שחלק מהזרמים שהזכרת הם רלוונטיים יותר וחלקם רלוונטיים פחות. אבל הוא פשוט לא עלה לדיון. המחבר מצביע על מה שנראה לו כשינוי ההיסטורי-רוחני החשוב ביותר כפי שהוא בא לידי ביטוי אצל רבי עקיבא, באופן שהוא בו בזמן גם טרגדיה אישית של אישיות מורמת מעם שיכלה להיכנס ולצאת מהפרדס בשלום ועדיין טעתה טעות כל כך גסה בהבנת המציאות, גם סמל לטרגדיה של עם שלם שהיה עם סגולה ושמבחינה חיצונית ננטש על ידי אלוהיו, וגם סמל למצב שבו מצאה את עצמה האנושות בכללותה עם תום האפשרות לעבור חניכה בדרך הקדומה שהסתמכה על כוחות חיצוניים שעליהם היה על האדם להישען. ג. הטענה ש:''כשמתייחסים לעם או לציבור כלשהו כממלא פונקציה, קל לגלוש להכללות שרלטניות שעלולות לסכן ערכים הומאניים כאלה ואחרים'', היא טענה נכונה וחשובה. אבל אין בכלל מה לדבר עליה כשהיא מגיעה מכיוונה של השקפת עולם שהערכים ההומניים הם הבסיס שעליו היא נשענת ושרק עבורו היא בכלל קיימת, ושמראש כל מה שהיא מגדירה כחכמה וכל מה שהיא פועלת למענו נועד רק על מנת לשרת את אותם ערכים הומניים. כמובן שאפשר להפריד באופן מלאכותי בין הערכים ההומניים של השקפת עולם מסוימת לבין דברים אחרים שהיא טוענת. אלא שבמקרה של האנתרופוסופיה זו אינה רק הפרדה מלאכותית אלא שהיא כל כך כפויה ובלתי טבעית, שמי שעושה אותה נותר כשבידיו משהו שאפשר לכנות בכל שם שתרצה, מלבד אנתרופוסופיה. הפרדה כזו של הערכים ההומניים מהאנתרופוסופיה היא כבר הרבה יותר מ''לצייר'' אותה ב''מחוות מברשת גסה'' ולמעשה היא קרובה מאוד למה שהגדרת כ''הכללות שרלטניות שעלולות לסכן ערכים הומניים כאלה ואחרים''. הגב לתגובה זו              ל ד. המשך הדברים 2/2             יוספוס פלאביוס,    17/09/06 23:30 באפן אישי, אני מסתייג מכל אלה שמיעדים לנו תפקיד חשוב ומועיל מצד אחד או אפל ושטני מצד שני. למשל, הנה דוגמא אקטואלית שלא קשורה בשואה, ג'ורג' בוש שייך לזרם הנוצרי האוונגליסטי שמאמין שהיהודים צריכים לשבת בארץ הקודש , מסיבות תיאולוגיות נוצריות כמובן. אני לא בטוח שאנחנו בהכרח מרוויחים מהחיבוק הג'ורג'בושיאני ויתר על כן, הנזק שהוא גורם לנו הוא בכייה לדורות (וזה במקרה האופטימי שיהיו כאלה). ככלל (תיאולוגי) אני סבור, שההתפתחות הרוחנית לא נישאת על זרמים אלא היא פרי של מאמצים של יחידים ושל קבוצות לממש את הפוטנציאל שהיה גלום באדם מאז ומעולם. היא לא בהכרח משתכללת כמו דגם משופר של מכונית. מי שזכה בהבנה, לא משנה מתי בהיסטוריה, זכה בנצח. נספח:הביקורת שלך ושל דארוויניסטית על ההשוואה שעשיתי בין הגישה ההתפתחותית תודעתית האנתרופוסופית לבין דארווין היא מוצדקת. השימוש שעשיתי בדארווין בעייתי ואני מושך דברי אלה בחזרה. הגב לתגובה זו              ל ד. בתגובה לדבריך 1/2             יוספוס פלאביוס,    17/09/06 23:24 שמחתי לקבל תגובה רצינית ומעמיקה ועכשיו אני מחוייב לסטנדרט גבוה.. זה נכון שפרוייקט מכוונן מטרה, שמטרתו היא אבולוציה של התודעה והאדם, זוהי עמדה תיאולוגית והדיון שלי עם העמדה הזו גם הוא תיאולוגי ולא בהכרח אגדיר כשרלטן כל מי שמחזיק בעמדה זו. השרלטנות , בעיני, היא קריאת ההיסטוריה באופן אנאכרוניסטי ושימוש מסולף בעובדות כאשר מטרת העל היא להישאר נאמן למודל החשיבה ולפורמולות שהוגדרו קודם לכן. אני לא חושב ש י.בן אהרן הוא שרלטן אבל אני חושב שהוא ממהר מידי לחשוב שהאינטואיציות שלו ורעיונותיו היצירתיים הם אמת היסטורית המשקפת בהכרח את החוקיות הקוסמית. ויתרה מזאת, אני חושד שחלק גדול מההגות האנתרופוסופית של שטיינר עצמו נולדה באותו האופן. אמנם לא קראתי את כל 300 הספרים ששמו חתום עליהם ומאלה שכן קראתי התרשמתי שמדובר בלא פחות מגאון. מחוייב, מעמיק ורציני אבל לא בהכרח נשא אבסולוטי של האמת האחת. למה? כי אין כזאת. איך אני יודע? זה באמת נושא לדיון תיאולוגי נפרד. תורתו של שטיינר מבוססת על ידע מעמיק, אינטליגנציה עצומה ואינטואיציה נדירה וכמובן עומדת על יסודות מוצקים שהם תוצאה של הסטוריה ארוכה של חקירה וחיפוש. אבל במקומות מסויימים כמו למשל ב''רשימות האקשיות'' יש ''גליצ'ות'' מוזרות שמבוססות על ידע שאני, באפן אישי, לא יודע איך לאמת. זה נכון שבאותה מידה אין לי כלים להפריך את אותו הידע, אבל אם להסתמך על חוש הריח בלבד, אז אני בהחלט חושד שחלקם הם תולדה של מגלומניה רעיונית (מה שלא הופך בהכרח את שטיינר לאישיות מגלומנית) בתגובתך יש טענה שאני מתרעם על משהו שלא נמצא במאמר ואז בא אליו בטענות. נכון. למרות שהמאמר לא עוסק בישו ובנצרות, ידוע לי בכל זאת, שהתפיסה האנתרופוסופית רואה בנצרות התפתחות ביחס ליהדות. אחת הגישות שמשתמעות מגישה זו הם ראיית סיפורו של ר' עקיבא כטרגדיה וכטעות שלא מתאימה לזמן ולתקופה.כפי שכתבת בתגובתך, במובנים מסויימים אני מקבל את העמדה שיש טעם לפגם בכך שהיהודים לא קיבלו את ישו. אבל אני לא רואה את מה שקרה לישו באופן פחות טראגי ממה שקרה לר' עקיבא. שניהם דברו על אהבה ושניהם עונו והוצאו להורג על ידי הרומים. שניהם היו מורים גדולים וחשובים וחלקים מתורתם של שניהם רלוונטיים גם היום. ר' עקיבא בחר בבר-כוכבא ובמרד ולבסוף עונה במסרקות ברזל ומת וישו הגיש את הלחי השנייה ,נצלב ומת. מי קובע מה רלוונטי למישהו ומה לא? (למשל מוחמד...) השרלטנות במאמר נובעת מאמונה תיאולוגית מוטעית ,על פיה הרוח האלוהית מצביעה על זן נבחר שנועד לבצע את שליחותה. הטעות הזו עומדת הן בבסיס האמונה היהודית ומשתרשרת, מסתבר, גם לחשיבה האנתרופוסופית. האמונה ב''נבחר'' עומדת גם בתשתית התפיסה התיאוסופית ממנה יצא שטיינר ואחת מסיבות עזיבתו היו,בין השאר, העובדה שהחברה התיאוסופית בחרה בקרישנמורטי להיות גואל למין האנושי.( ואולי כי לא בחרו בו עצמו). אין בכוונתי להגן על האמונה היהודית ביחס לאחרות יש בה חלקים שאני מקבל וכאלה שלא. אבל כיהודי, בכל זאת, אני מעדיף להמנע הן מדובשו והן מעוקצו של הגרמני. הגב לתגובה זו                  3                 ד,    18/09/06 07:17 הטענה בדבר אי קיומה של אמת אבסולוטית מזכירה לי בדיחה שפילוסופים אוהבים לספר על תיאולוגים בהשראתו של ברטראנד ראסל: תיאולוג: ''פילוסוף הוא כמו אדם עיוור, שעיניו מכוסות, המחפש בתוך מרתף חשוך, חתול שחור, שבכלל אינו נמצא שם!'' פילוסוף: ''אתה צודק. אבל הבעיה עם התיאולוג, היא שהוא גם תמיד מוצא את החתול.'' אם הדיון הזה יישאר דיון תיאולוגי שמבוסס על אמונות, אז כל אחד מאתנו ימשיך לטעון שהוא מצא את החתול השחור שלו, שבכלל אינו קיים. זה יהיה דיון מיותר. אחת מנקודות המוצא הבסיסיות של האנתרופוסופיה היא שהיא אינה מבססת את עצמה על שום אמונה, אלא על היכולת להגיע לחקר האמת העובדתית בעולם הרוח, באותו הביטחון שהדבר נעשה בתחום המדע. מדע הרוח האנתרופוסופי טוען שיש ברשותו את הכלים לעשות זאת (להרחבה ראה שני פרקים אחורה, בדיונים 2 ו- 32). אתה כמובן חייב לבחון בעצמך אם לטענה הזו יש על מה להתבסס, ובוודאי שאתה רשאי לערער עליה, אבל רק לאחר שיהיה לך מידע בסיסי לפחות על הכלים הללו ולא רק רסיסי מידע שמרכיבים תמונה חלקית ומעוותת. גם מי שאוהד את האנתרופוסופיה חייב להודות שהיא נושאת בתוכה משהו מובנה שמהווה מכשול עבור בני זמננו, בעיקר הרוחניים שבהם, שמקווים למצוא את האושר בהפסקת הפעילות השכלית שלהם(אני לא מתכוון אליך). המכשול הזה נעוץ בעובדה שהיא דורשת לימוד עיוני מעמיק אפילו כדי להגיע למושג בסיסי של מהי בכלל האנתרופוסופיה, וזו אחת הסיבות לשיפוט המהיר שהיא זוכה לו על בסיס מידע חלקי. הדבר השני שטענת שכמעט הפך את הדיון הזה לבלתי אפשרי הוא הטענה שלך ש''כיהודי אתה מעדיף להימנע הן מדובשו והן מעוקצו של הגרמני''. אם כך, על מה נותר עוד לדבר ? אתה יכול להודות בעצמך ששיפוט על בסיס רגשי-לאומני כזה, אין לו ולא כלום עם חיפוש אחר האמת או אחר ההבחנה בין הנכון למוטעה, גם אם הוא יכול להסוות את עצמו על ידי כל מיני מינים של טיעונים הגיוניים לכאורה שאין בינם לבין העובדות ולא כלום. אני אישית רואה בטענה הזו, כשהיא מופיעה כפי שהיא, מבלי להתחפש למשהו אחר, טענה לגיטימית ביותר. פחות לגיטימי בעיניי הוא הניסיון להסוות אותה מאחורי טיעונים הגיוניים-לכאורה, או הומניים-לכאורה, או נלחמים-בשרלטנות-לכאורה. לטענה הזו יש כמובן קשר הדוק לטענה הראשונה שלך אודות האמת האבסולוטית. אם, ורק אם, תצליח להשתכנע בנכונות הטענה האנתרופוסופית שההבחנות שלה אינן נשענות על אמונה על אלא על הכלים ועל היכולת לגלות את האמת האובייקטיבית, אז תוכל גם להודות שגישה כזו מהווה מכשול משמעותי להבחנה בין אמת לשקר ובין נכון ללא נכון, רלוונטי או לא רלוונטי. אלא שדברים אחרים שכתבת, ועצם העובדה שהצגת את הטענה האחרונה הזו של בגילוי לב נדיר שכזה, גרמו לי לחשוב שלתגובה הזו בכל זאת יכול להיות ערך כלשהו. (אגב, האנתרופוסופיה שוללת את הטענה שאפשרויות ההתפתחות הרוחנית של האדם תמיד היו ותמיד יהיו זהות לכל אורך ההיסטוריה בעבר ובעתיד. האפשרויות הללו משתנות, אם כי באופן מעט שונה מדגמים משופרים של מכוניות). הגב לתגובה זו                      הדור השלישי 2/2                     יוספוס פלאביוס,    18/09/06 23:42 איך כל זה קשור? אנסה להסביר: בגלל שאני מתקשה לראות בייחוס היהודי שלי משהו שמתקף את הקיום שלי כרלוונטי או לא ( מה שרלוונטי הוא רק החיפוש, הפעולה, המאמץ וההרפיה שלי) אני לא מצליח להבין עבור מי זה כן רלוונטי ולמה. במובן מסויים, אם להיות נאמן לסטנדרט שהעמדתי, גם אני שרלטן, כי גם אני חושב שעצם זה שאני חושב מה שאני חושב זה סימן שזאת אמת. אבל למזלי דרך הלב היא, למרבה הפרדוקס, דרך הספק. איפה היינו? אני עדין לא קיבלתי ממך תשובה רצינית על ההערה שלך לגבי הטרגדיה של ר' עקיבא שלא השכיל להבין את צרכי הזמן והמקום. בתשובתך סתם הגחכת את ההשוואה שערכתי לישוע אד אבסורדום ולא התייחסת לעובדה שדווקא ר' עקיבא השכיל לבסס את היהדות על עקרונות חדשים באופן שאפשר לה לשרוד עד היום. גם לא התייחסת להערה שלי לגבי השטחיות בה בן אהרן מוכן לסלף ולכווץ את ההיסטוריה כדי שתתאים למתודה ההתפתחותית של שטיינר. לעניין הזה הייתי רוצה להוסיף שמי שהתחיל לנצר את אירופה היו יהודים. כל מסע השיכנוע להתנצרות ברומא התחיל בקהילות היהודיות וגם נעשה על ידי יהודים שהמירו את דתם. הסיבה שהנצרות תפסה והיהדות לא היא פשוט מכיוון שהנצרות שמחה לקלוט מאמינים חדשים ואילו היהדות נותרה ממודרת והרמטית. על קרישנמורטי לא אתווכח. הרי הוא בעצמו טען שהוא לא הגואל. אבל המהלך התיאולוגי שהוביל את התיאוסופים לבחור בק' הזכיר לי את האוונגליון החמישי שכתב שטיינר שם מתוארים הגילגולים שהטרימו את הולדתו של ישוע ובאמת מוזכרים שם כל מיני קרישנות ובודהות. מעניין אותי לשאול אותך בהקשר הזה אם אתה מכיר מישהו , אולי אפילו אתה, שתרגל את הדרך שהציע שטיינר ונחשף בעצמו למקורות הידע מהם דלה שטיינר את האנפורמציה שאותה מסר? אולי יש משהו שעשוי להשמע שטחי בשאלה הזאת אך אשמח אם תענה לי כי חשוב לי לדעת. תודה. הגב לתגובה זו                          לא                         נו רית,    20/09/06 21:17 ודרך אגב, אני ''נו רית'' ולא ''נורית'' :) הגב לתגובה זו                          לנורית                         יוספוס פלאביוס,    20/09/06 19:36 התכוונתי שלאמת אין ה ידיעה. את מבינה עכשיו למה האמת היא פרדוקס? הגב לתגובה זו                          ליוספוס                         נו רית,    20/09/06 10:04 אני לא חושבת שזה פרדוקס, זו נקודת מבט שונה, פרספקטיבה שונה. כי אם האמת היא פרדוקס אז היא לא אמת. אלא אם כן התכוונת שהאמירה שהאמת היא פרדוקס היא פרדוקסלית :) הגב לתגובה זו                          לנורית                         יוספוס פלאביוס,    19/09/06 23:05 בודאי. ממש כמו שלומר ''הכל אחד'' זה פרדוקס. מי שהולך בדרך פוסע על החוט צעד אחר צעד בין אם ליבו גואה מרוב אהבה ובין אם הוא אכול ומחורר מספק ופחד. טיפ: אמא שלי אומרת שכל עוד הנר דולק אפשר עדין לתקן הגב לתגובה זו                          זה לא יהיה נכון לגשר באופן ישיר                         ד,    19/09/06 15:44 בין מבט-העל שממנו דנים בשליחותם וגורלם של עמים ואומות לבין מתן תוקף ורלוונטיות לקיומו של אינדיבידואל כזה או אחר. מנקודת מבט אנתרופוסופית אלו שני דברים שנמצאים על מישורים שונים לחלוטין. אי אפשר לדון בתוקף וברלוונטיות של אינדיבידואל כזה או אחר על סמך השתייכותו הזמנית לעם כזה או אחר. צריך להפריד בין ההתפתחות ההיסטורית של עם כזה או אחר, לבין ההתפתחות ההיסטורית של האינדיבידואל שבזמן מסוים מתרחשת בתוך זרם היסטורי של עם מסוים ובזמנים אחרים מתרחשת בתוך זרמים היסטוריים של עמים אחרים. ההשלכה הישירה משליחותו ותפקידו של עם מסוים אל הרלוונטיות והתוקף של הקיום האינדיבידואלי של אדם כזה או אחר שחי בתוכו, היא משהו שבשום פנים ואופן אי אפשר להסיק אותו מהשקפת העולם האנתרופוסופית אם מצליחים לקשור נכון את כל הקצוות הרבים שלה. מה גם שהאנתרופוסופיה שואפת להעניק לכל אינדיבידואל בדיוק את אותם הכלים שיכולים לשחרר אותו משיתוף פעולה ל-א מודע עם המשפחה המורחבת, העם, או התרבות שאל תוכם הוא נולד, ולהגדיר את עצמו בעצמו, מתוך עצמו, ולבחור כאדם חופשי עם איזה אידיאלים אנושיים הוא רוצה לשתף פעולה. אם האנתרופוסופיה הייתה עוסקת בהצמדת תוויות לאינדיבידואלים וטוענת שקיומם של אינדיבידואלים יהודים או אחרים הוא חסר תוקף או אינו רלוונטי, אתה הרי לא מעלה בדעתך שהיית מוצא אנתרופוסופים יהודים, או פיליפינים, או יפנים, או הודים. באופן אישי היא אינה מכניסה אותך לסד שמגביל את החיפוש שלך ואת הפוטנציאל הפרטי שלך לגילוי האמת, אלא פועלת לשחרר אותך מסדים כאלה. -------- אם אתה מתייחס אל המאמרים כאן כאל שיעור או בהיסטוריה אז אפשר היה לדון ברצינות על הטענות שלך בנוגע לכיווצים וסילופים היסטוריים. אבל צריך לשאול אם זו מטרת המאמרים. התשובה היא שלא. זה אינו שיעור בהיסטוריה. זה שיעור באנתרופוסופיה. יש כאן ניסיון להביא לידיעת הקורא היהודי-עברי רעיונות מורכבים חדשים ולא מקובלים, שאינם נגישים לאותו הקורא בצורתם המקורית, ולהלביש אותם בצורות המחשבה, במיתוסים, ובדמויות שהקורא היהודי-עברי מורגל בהם וחש בתוכם כבתוך שלו כדי לפתוח לו פתח לעולם חדש. כשמישהו מנסה להעביר רעיון מסוים ומשתמש לשם כך בדוגמא הלקוחה מחייה של דמות היסטורית מוכרת, איש אינו מצפה שהתיאור של אותה דמות ופועלה יהיה מלא ומושלם. הכותב עושה שימוש באותה הדמות כדי להעביר רעיון שמיוצג על ידי חלק מקורות החיים של אותה דמות. הדמות משרתת את הרעיון ולא להפך, והתיאור המלא של הדמות על כל צדדיה ופועלה אינו המטרה כאן. כל זמן שהתיאור החלקי נאמן לאמת ההיסטורית אין כאן סילוף, אבל מובן מאליו שיש כאן כיווץ הכרחי. את התיאור המלא של דמותו ופועלו של רבי עקיבא אפשר למצוא במקומות רבים אחרים. כאמור, כאן זו אינה המטרה, ואם המטרה מובנת אז הטענה על כיווצים כבר אינה רלוונטית. הגב לתגובה זו                          גם אני סקרן מאוד                         אה או אה,    19/09/06 15:09 לגבי השאלה האחרונה. שהיא בעצם השאלה הכי חשובה. הגב לתגובה זו                          אז אתה בעצם אומר שהאמת היא                         נו רית,    19/09/06 14:56 פרדוקס? כי אם ''....אהבה. זוהי אבן הבוחן היחידה שאני מכיר על פיה אני יכול לשפוט אמת.'' וגם ''אבל למזלי דרך הלב היא, למרבה הפרדוקס, דרך הספק''. משהו פה לא מסתדר לי. הגב לתגובה זו                      הדור השלישי 1/1                     יוספוס פלאביוס,    18/09/06 23:38 קודם כל תודה על כך שהטרחת את עצמך לתגובה מקיפה, מושכלת שמצאתי בה טעם רב. אודה שקצת חרתה לי הנימה המתנצחת בה נקטת פה ושם , שבאה לידי ביטוי גם באופן בו ביקרת את ידיעותי (שהרי הצבעתי במפורש על כך שהן לא מופלגות) וגם באופן בו חלקת לי חלק מהשבחים. מה שהפריע בכך הוא לא רגישות יתר שלי לדברי תוכחה או ביקורת, אלא התחושה שהנימה בה נקטת זרה למצב בו ניגשים לדון ביקר לנו מכל, ואני יודע שגם לך ,לינפושה, האמת. מלבד זאת העלית טענות רבות ומוצדקות שגרמו לי להבין שבחלק מהמקרים לא ניסחתי את עמדתי כראוי מה שגרם להן להתפרש באופן שונה מזה אליו התכוונתי. נתחיל מהעניין היהודי. (''לא מדבשו ולא מעוקצו..'') אתה טוען שבבסיס הטענה שלי עומדות אמוציות לאומיות מה שהופך את הטיעון ללא קביל כשדנים באמת. טענת גם שאין לטיעונים ''ההגיוניים לכאורה'' שטענתי אין קשר לעובדות וכו'. כשאמרתי מדבשו ומעוקצו זה היה מבחינתי בהומור (פראפרזה על הערה של עמיר פרץ כשעוד נאבק על תפקיד שר האוצר) ואני יכול רק להצטער על כך שאני לא מספיק מצחיק. אני משתדל לא לחיות את תודעת הקרבן שמאפיינת יהודים רבים וההתנגדות שלי לשטיינר היא לא בגלל שהוא גרמני. למעשה כבר הסכמנו על כך שאין לי סיבה ממשית להתנגד לשטיינר.( לא כל מה שאני לא מתנגד אליו אני בהכרח מאמץ). את הקשר שלי ליהדות אני רואה באופן פשוט מאד, כהשתייכות למעין משפחה מורחבת שיש לה סיפור וגורל משותף. כלומר זהו נתון מוחלט שצמחתי לתוכו ולחלק מן הדיונים שהוא מייצר. אבל כמו משפחה, גם כאן אני מצפה שיעזבו אותי בשקט ויתנו לי לחיות וזה שאבא שלי הוא נגר זה לא בהכרח אומר שגם אני רוצה לעסוק במקצוע וזה גם לא אומר שאני פינוקיו. במקום המחפש שלי אני ''לא מוסלמי,לא נוצרי ולא יהודי..'' כפי שכתב המשורר רומי. אני פוסע על חוט דק משערה בתוך תהום גדולה של ספק, אבל אני מחויב, ולא איכפת לי להשמע בומבסטי, לדבר אחד- אהבה. זוהי אבן הבוחן היחידה שאני מכיר על פיה אני יכול לשפוט אמת. לכן, אני חוזר לעניין היהודי, אני נלחץ כאשר תורה מסויימת נאצית, אוונגליסטית, חב''דניקית, יהודית-משיחית, אושאיסטית או אנתרופוסופית ממקמות את היהודים בדמות ובתפקיד ותופרים לנו שליחויות ומשרות בהתאם להשקפת עולמם. אני לא מתרגש מאוהבי יהודים באופן שונה בהרבה משונאי יהודים.(מהאחרונים אשתדל כמובן להזהר יותר). אני לא רוצה שידונו אותי לחובה או לזכות בגלל הייחוס המשפחתי שלי. אני רוצה להתגולל בצואה עם צ'ואנג –צה, לרקוד עם מוחמד ולהכין סלט וולדורף עם שטיינר. אני לא רוצה להישאר באירופה בגלל התפקיד החשוב של היהודים בהיסטוריה ואני לא רוצה לברוח ממנה בגלל תורת גזע הפוכה. הגב לתגובה זו                      דברי חכמים נאמרים בנועם,                     סלון,  סטייל בלון,    18/09/06 07:46 וניחוחם נישא למרחוק. שטיינר מתמוגג בקברו (או איפה שהוא לא נמצא). הגב לתגובה זו                  2                 ד,    18/09/06 07:09 דוגמא טובה לכך שכאשר משתמשים בחשיבה יצירתית על מנת להשלים רסיסי מידע חלקיים כדי להגיע להבנה אמיתית מגיעים לכל היותר לתמונה מעוותת, אפשר למצוא בהערה המשלימה שהוספת בסוגריים בנושא קרישנמורטי. אם היית חוקר לעומק את נסיבות הפרישה של שטיינר מהתנועה התיאוסופית לא היית יכול בשום פנים ואופן לטעון טענה כזו. היוזמה הקרישנמורטית התבססה על הטענות התיאוסופיות שקרישנמורטי הוא התגשמותם החדשה הן של ישוע והן של הבודהיסאטווה מאיטרייה שירש את תפקיד מורה האנושות מקודמו, הבודהא גואטמה. במספר רב של הרצאות מפורטות, שטיינר הסביר באריכות למה שתי הטענות גם יחד הן בלתי אפשריות ומבוססות על הטעיה, ולמה אף אחת מהן אינה יכולה להיות נכונה. מבלי להיכנס לפירוט הסיבות המורכבות, נאמר רק שהבנה של הדברים ששטיינר טען בעניין הזה, שוללת מכל וכל גם כל אפשרות ששטיינר עצמו היה אחד משני אלה. כך שהטענה שהעזיבה הייתה על רקע של תחרות מעמדית על ראשות התנועה משוללת כל יסוד, והיא יכולה לעלות רק כשלא מכירים את כל העובדות. ההתנגדות העקרונית של שטיינר ליוזמה הקרישנמורטית גרמה לכך שחסידיה של היוזמה הזו החלו להוציא את דיבתו רעה ולהצר את צעדיו באמצעים שונים כמו ביטול הרצאות שלו ללא הודעה מוקדמת וכדומה. הדברים הגיעו לידי כך שהוא פשוט לא היה יכול להמשיך לפעול וללמד במסגרת התנועה התיאוסופית, ולכן הוא פרש. אם פני הדברים היו שונים, הוא היה ממשיך כפי הנראה לפעול בתוך התנועה התיאוסופית, ולתקן את טעויותיה הרבות ולנסות להבריא אותה מפנים, ממש כפי שעשה מהיום הראשון שבו החל לפעול במסגרתה. השיפוט המבוסס על חוסר ידע במקרה הזה, הוא כאמור רק דוגמא שבטלה בשישים לעומת הידע החלקי שעליו ביססת את דעותיך על השקפת העולם האנתרופוסופית. ------------------ יש שני דברים שכתבת, שאם הם היו נלקחים בחשבון מלכתחילה, הם היו הופכים את כל הדיון הזה כולל את התגובה הנוכחית למיותרים. האחד הוא מה שטענת בקשר לאמת האבסולוטית. צירוף המילה אבסולוטי למילה אמת הוא בדרך כלל דרך עקיפה, אפשר לומר אפילו תרגיל, שנועד לטעון שבגלל שאנחנו כל כך רחוקים מהאמת המוחלטת אנחנו לא יכולים לקבוע בכלל מהי האמת בשום תחום, ולכן כל הטענות הן בעלות ערך שווה, ואין טענה אחת שהיא יותר רלוונטית או נכונה מכל טענה אחרת. טענה כזו מושכת את השטיח מתחת לרגליו של כל דיון ענייני והופכת אותו לבלתי אפשרי ולמיותר. הגב לתגובה זו                  שמע 1                 ד,    18/09/06 07:08 אני מופתע מגדלות הנפש שגילית במוכנות שלך לבחון את דבריך מחדש ואפילן להודות בטעויות. זה מצרך נדיר מאוד במחוזותינו ואני מסיר בפניך את הכובע. אם אתה בוחר לעזוב את גבולותיו הצרים של המאמר הנוכחי ולדון באנתרופוסופיה בכללותה, זה בהחלט יהיה נכון לטעון שהיא מצביעה על אופציות מסוימות כרלוונטיות יותר מאחרות. מתוך כבוד לפועלו של מחבר המאמר שלהבנתי המוגבלת מנסה להבהיר את הנקודה הזו בהדרגה, אני אתייחס לטענה שלך רק ברמה העקרונית מבלי לדון ספציפית באופציה כזו או אחרת. האם אתה מכיר השקפת עולם כלשהי שלא עומדת בבסיסה הצבעה על מה שרלוונטי לעומת מה שאינו רלוונטי ? השקפת עולם כזו פשוט אינה קיימת. כל השקפת עולם, כל אמונה, כל דת, כל מדע, כל חיפוש אחר האמת, למעשה כל טענה שהיא, זעירה ופחותת ערך ככל שתהיה, נובעים משיפוט והבחנה. החל מילד שלומד להבחין בין אמת לשקר, דרך הטענות של שנינו בדיון הקטן שלנו כאן, דרך כל עמדה פוליטית אפשרית, ועד להתפתחויות הנעלות ביותר בתחום הפילוסופיה הדת או המדע, כל טענה שהיא היא פועל יוצא של שיפוט והבחנה בין מה שהוא רלוונטי לבין מה שאינו רלוונטי. בין מה שהוא נכון לבין מה שאינו נכון. כשאתה מרשה את קיומה של השקפת עולם מבלי להרשות לה לעשות הבחנות כאלו אתה מבקש למעשה, במילים יפות מכובדות ומושכלות, את הכחדתה המוחלטת. כך שהשאלה מי קובע מה רלוונטי בכלל אינה רלוונטית. כל אחד רשאי לקבוע, וכל אחד רשאי לבחון כל קביעה ולאמץ אותה או לערער עליה. זה בכל אופן מה שממילא כולנו עושים. מה שכן רלוונטי, הוא שכדי לשפוט אם לאמץ את ההבחנות והטענות האנתרופוסופיות או לדחות אותן, יש לערוך לפחות הכרות בסיסית עם הדרך שבה הגיעו אליהן או כפי שאתה בחרת להגדיר זאת, עם ''האופן שבו נולדה הגותו של שטיינר''. לא מובן לי בכלל למה אתה צריך להתבסס בעניין הזה על חשדות, להגדרתך, או על השערות לא מבוססות, להגדרתי, בזמן ששטיינר מתאר בפירוט רב את הדרך שבה הגותו נולדה. כששופטים מנקודת מבט חיצונית את חייהם של ישוע ושל רבי עקיבא, אפשר לטעון בקלות שהטרגדיה בחיי שניהם אינה נוראה כל כך. בגיל כזה או אחר, ובדרך נעימה פחות או נעימה יותר, כולם מתים בסוף. גם הצליבה וגם מסרקות הברזל לא היו נדירים באותם הימים. לשיפוט החיצוני שלי למשל, הטרגדיה של איוב גדולה משל שניהם, והטרגדיה של חנה ושבעת בניה גדולה משל שלושתם. ההבחנות האנתרופוסופיות אינן נשענות על שיפוט חיצוני או על השאלה הטרגדיה של מי הייתה גדולה יותר, אלא על השאלה מה או מי עמד במרכז החיים הנפשיים-רוחיים של אדם כזה או אחר. מנקודת מבט כזו, מה שנראה כלפי חוץ כשווה ערך יכול להתברר כאירועים רוחניים בסדרי גודל שונים לחלוטין. הגב לתגובה זו          סחתיין פלאביוס!!!  ל"ת          בדיוק,  כך,    17/09/06 08:13 הגב לתגובה זו 13.  הגלות- אהבת ישראל.     שמעונה מדימונה,  ירוחם,    16/09/06 20:43 המשימה הגדולה של עם ישראל הוא אהבת ישראל. הגלות הארוכה הביאה את עם ישראל מצד אחד להיות גר בתוך העמים אשר בתוכם הם חיו ומצד שני לאמץ תרבות של עמים אחרים. קיבוץ עם שראל מתוך העמים והגעתם לארץ ישראל משול בעיני להגעת כל העולם למדינה אחת. לכן המשימה הגדולה שלנו הוא לחיות כאן בשלום ביננו וכשנמצא את הנוסחה לשלום בתוכינו נוכל להיות אור לגויים ע''י הפצת הנוסחה בעולם כולו.וזה הייחוד של עם ישראל, זה התפקיד שלקחנו על עצמינו. אם תסתכלו על השינוים בתרבות שלנו בעשורים האחרונים תוכלו להבין שאנחנו בדרך לשם, לאט, אבל בדרך..לדוגמא אם פעם מוסיקה מתרבויות מסוימות היו נחשבות לנחותות ולא ברות השמעה בתקשורת היום הם נשמעות.. היום יותר ויותר קולות נשמעים.. נדמה לפעמים שיש קצת בלאגן אבל זה רק למראית עין עד שיפלו כמה אסימונים שיאפשרו לעין שלנו לראות את האיזון ואת הסדר במה שנראה לנו היום כאוס. השאלה הנשאלת היא מה זה שלום? רבים חושבים ששלום זה מצב ששני שונים אינם נלחמים ובמקרה הטוב מנהלים שיתוף פעולה. שלום זהו מצב של שלום בין שונים, זה מצב של צדק, זה מצב של שיוויון הזדמנויות, זה מצב של צדק חברתי, זה מצב של ערבות הדדית, זה מצב שלא יהיו בו עניים, זה מצב של ואהבת לרעך כמוך,זה מצב של ואהבת את הגר כמוך, זה מצב של ואהבת את ה' אלוקייך בכל לבבך ובכל מאודך. זה המצב.. הגב לתגובה זו          יפה שמעונה, אין עלייך!         הלוואי עלינו,  צדק ושוויון,    17/09/06 05:00 ובכל זאת נראה לי שאנחנו מה זה רחוקים מלהיות כאלה.... הגב לתגובה זו 12.  הרבנות     בועז,    16/09/06 16:39 מה שמרחיק את העם היהודי מזכותו על ארץ ישראל, זו הרבנות ששוללת את העיקר של עשרת הדיברות, הגר , היתום , האלמנה. במריבה ניצחית , בתאוה ניצחית למריבות, וניגודי דיעות, ויכוחים על מהותו של פסוק, ולא על העוול שנעשה לאדם. אבל היו אלה בני יעקוב שמכרו את אחיהם ,יוסף , לעבד, לישמעלים (ערבים ) היה זה בר כוכבא, שהורה לישחוט את תומכיו ברגע שוא הבין שההיתבצרות במצדה , לא תחזיק מעמד, ועדיין הם אלה הקנאים שמחזיקים את המדינה בגרון. הגב לתגובה זו          כל הכבוד בועז. יפה אמרת.  ל"ת          מרוקאית עצבנית,    17/09/06 12:08 הגב לתגובה זו 11.  תודה על המאמר המצויין!     רמי,    16/09/06 15:22 המיועד כמובן לאנשים רציניים, שהתפתחות התודעה האנושית וגורל עם ישראל מרתקים אותם. בן אהרן הוא היחיד היום המסוגל להאיר את הקשר בין השניים. המשך כך הגב לתגובה זו          מאמר קשקשני, הדיוטי, וחסר משמעות.  ל"ת          פילוסוף,    17/09/06 12:09 הגב לתגובה זו          רק ביבי!!!!!  ל"ת          יהודי,    16/09/06 21:58 הגב לתגובה זו 10.  התרשמות והסתיגות     hamamin,    16/09/06 13:15 איש אשכולות רחב אופקים זוהי ההתרשמות. אתן לך כמה הסתיגויות.ספר קוהלת מדבר קר על הכלא הרוחני-התודעתי שכל בני האדם אינם יכולים להחלץ ממנו לחלוטין. ספר משלי מספר שאין צורך בשום דת שיקרית[כמו כל יתר הדתות, כולל שטינריזם,קומוניזם וכו] כמו היהדות. כולם קונפרצית-שליטה. ספר שיר השירים מדבר על הגלות המתמדת של נישמת האדם מול גופו והכרתו-שאין לה שום תקנה. שלמה הוא המורד הגדול הראשון בדת התיפלצתית שהובאה על ידי משה. אתה איש חכם,חשוב מחדש על מושג האלוהים שאמר:כך לך את בנך,אשר אהבת והעלהו לי לעולה. אם תבין,תצא קצת מהגלות ההזויה שלך ושל כמוך. דרך אגב רבי עקיבא ניסה לרמוז על האמת[ראה גמרא-תנורו של עכנאי] ולא עלתה בידו. במקום זה הוקמה דת כוזבת חדשה- דת הגמרא. הגב לתגובה זו          אם תלך שני פרקים אחורה תגלה דברים         ד,    17/09/06 06:27 מעניינים בנושא המרד באל המפלצתי. הגב לתגובה זו          מעניין         יןבל,    17/09/06 06:04 נשמע מאוד מעניין. אפשר לקבל עוד פרטים? אשמח אם תיצור קשר:yuval_77@zahav.net.il הגב לתגובה זו 9.  עליהם נאמר הכתוב ''מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'' ומדוע?     חרדים ומתנחלים,    16/09/06 11:23 השילוב ההרסני שחווינו בתקופת המרד של בר כוזיבא בין דת ללאומנות,כוחנות,משיחיות,חמדנות וחוסר הבנה את המציאות הבינלאומית חוזר אלינו שוב עם השילוב והתמיכה של הדתיים והבריונות המתנחלית של הימין אבל אנחנו היהודים השפויים אומרים יום יום בתפילתנו עליהם ''יתמו חוטאים מהארץ ורשעים עוד אינם''. הגב לתגובה זו 8.  ממש לא נראה לי....     א.,    16/09/06 08:58 אדם בודה דברים מליבו (ולא משנה אם זה רודולף שטיינר או ד''ר בן-אהרון) ופשוט מספר לנו את זה כאילו זו האמת שירדה מהשמיים. ובלי שום הסבר אפילו למה אנחנו צריכים להאמין לזה. סתם ככה ממציא משמעות להיסטוריה וזורק מושגים. תגיד למה? איך? מאיפה? בשביל מה? לכתוב בובע מייסעס גם אני יכול... הגב לתגובה זו          א. אין כמוך. זה בדיוק כך. המצאה מבולבלת של בעלי מוח קודח.  ל"ת          פילוסוף,    17/09/06 12:11 הגב לתגובה זו 7.  רבי עקיבא שלמה המלך ו....שטיינר בכפיפה אחת ..הבנתם את זה..??     בועז@לב,  ת.א.,    16/09/06 07:10 שוב עובדת השיטה של מסרים סמוים עכשיו רוצים שבנשימה אחת עם שלמה המלך ורבי עקיבא נחשוב על הרודולף ההוא... ומי המומחים לשיטות האלה..??נכון שוטפי המוח.. אבל זה לא העיקר.. אם הבנתי נכון הגלות היתה שלב התפתחותי לכוון האני העליון הרוחני הרחק מן החומר..ומה עכשיו ??מה עושים עם סיום הגלות וחזרה לירושלים?מה אומר רודולף על זה.איזה שלב זה בחיו של העם היהודי..חזרה למולדת החומרית? קץ ההתפתחות הרוחנית..??עצמאות שווה גלות..ניתוק מן השמים והארץ..וחזרה למולדת.?? זה אובדן העצמאות והאידיבידואליות? מה בעצם בא ללמד אותנו המאמר..?? ''התודעה האנושית עדיין אמורה הייתה להעצים את התגשמותה בעולם החומר.'' נקודה..בכלל משפטים כאלה.. התודעה האנושית..?מה זה התודעה האנושית..?ישנה תודעה אנושית קולקטיבית..?והיא מתפתחת על פי איזו תכנית גג..?שחורבן הבית השני הוא שלב הכרחי בה..? הרצון ''ללמד'' מביא אנשים לגמד את ההויה האנושית לכדי ''הבנה'' חובקת שהיא למעשה שטוחה כמו כל שטיפת מוח..שטוח במסבה של ידענות מעמיקה כביכול. עצוב.. הגב לתגובה זו          בועז, אתה כל כך צודק.         דוקטורית,    17/09/06 12:14 כשקראתי את גיבוב המשפטים במאמר הקקמייקי הזה, נזכרתי במשפט הצרפתי שהדיבור ניתן לאדם כדי לכסות על מחשבתו, או העדרה. הגב לתגובה זו              אכן ''דוקטורית'' , בעצם כתיבת תגובך             דוקטור להבנת,  הנקרא,    17/09/06 15:59 אתה ממחיש הלכה למעשה את נכונות וממשות המשפט שלך : ''הדיבור ניתן לאדם כדי לכסות על העדרה של מחשבתו''. לו היית קורא בקפידה את המאמר ומבין את מה שאתה קורא אולי אי אלו תאים אפורים היו מתחילים לעבוד אצלך ולא היית מקליד אותיות סתמיות ללא חשיבה שקדמה להקלדתן. הגב לתגובה זו          לפני שאתם מתנפלים בתגובות לא עינייניות ..מהמילה הסבה ולא הסוואה..  ל"ת          בועז@לב,  ת.א.,    16/09/06 08:46 הגב לתגובה זו 6.  פחחחחחחח.. חקקקק.. טפו     לוטם המקורית,    16/09/06 06:38 אויש , בלעתי זבובון... הגב לתגובה זו          לוטם המקורית = צביקה לב         אחד שזוכר,    16/09/06 22:56 במיטבו... הגב לתגובה זו 5.  רבי עקיבא רב שעולמו היה צר כעולם התורה וההלכה ומשום כך לא שיער את     מגיע לו,    15/09/06 23:58 כוחה של רומא באותה תקופה.רבי עקיבא היה נבער בהליכות עולם בדיוק כמו הדתיים של היום שכמוהו שקועים בהזיות משיחיות לא רציונליות ולא ריאליות וקם אותו עוכר ישראל רבי עקיבא ותמך במרד האומלל שהסב נזק בל יתואר לעם היהודי עד עצם היום הזה.היום לצערינו יש אותו חיבור בין בריוני הימין,החב''דניקים והרבנים מרש''ע הנותנים גיבוי הלכתי דתי לבריונות המשיחית המנותקת מהמציאות הבינלאומית. הגב לתגובה זו          אם, לפי שיטתך, העוסקים בתורה והלכה אינם יהודים         שאלה,  למגיע לו,    18/09/06 04:06 ואפילו ''עוכרי ישראל'' - מיהם , אם כן, היהודים האמיתיים או '' העם היהודי'' שלו הסב רבי עקיבא נזק בל יתואר ''עד היום הזה''? זה באמת מעניין אותי לשמוע את דעתך. הגב לתגובה זו 4.  עונג שבת .     הרנוג השיטים,    15/09/06 17:38 תודה על הכתבה שמאירה עיניים במקוריות ובמעוף החשיבה והיצירתיות. הגב לתגובה זו          אכן כך, תודה ושבת שלום  ל"ת          רוזמרין,    16/09/06 00:27 הגב לתגובה זו 3.  מעניין     בן,  צפון,    15/09/06 13:23 איפה אפשר לקרוא את זה מפיו של שטיינר עצמו? הגב לתגובה זו          מעניין         א.ש קריות,    20/09/06 14:40 תכנס לתוך פיו הכל נמצא שם. הגב לתגובה זו              מצחיק             בן,  צפון,    20/09/06 22:13 לא הגב לתגובה זו 2.  מי קבע שחורבן הבית היה חלק מתוכנית אלוהית?     אברם,    15/09/06 12:52 מראה כל כך מאולץ, כל הפרשנויות וגיבובי המילים. ואפילו מדכא, כשרואים לאן הגיעו הרומאים לאחר אלפיים שנה - איטליה היפהפייה, ולאן הגיעו היהודים - ישראל הדוויה. אלוהים = הטבע, וויפאסנה מנסה להגיע אל ''המיינד הטבעי'' - אז למה כל המאמרים והפרשנויות ואפילו היהודים החרדיים או הדתיים מאוד - נראים ונשמעים כל כל מאולצים, מתאמצים, לא כל כך שמחים ובכלל לא טבעיים???? (או שהם מתאמצים בכוח לשמוח כמו בפזמון המדכא : ''הבה נגילה הבה נגילה הבה הבה .... מוכרחים מוכרחים מוכרחים להיות שמממאאאאאאחחחחחחח'''''' הגב לתגובה זו          קדימה לרומא...         מחולל בכרמים,  כרמי יוסף,    15/09/06 17:35 שמחה אמיתית, אולי היחידה האמיתית באמת, נובעת מהתקרבות האדם לבוראו. האם זה לדעתך מה שמתרחש כרגע אצל מרבית תושבי המדינה?! האם אתה בטוח שרוב האיטלקים שמחים בארצם הפורחת? להשמע טבעי?! מה זה טבעי בכלל? קיומנו הפיסי הוא נס על טבעי מתמשך. זו סיבה מצויינת לשמוח. אבל הרי אין בעל הנס מכיר בניסו... ולפיכך המפלט ה''טבעי'' של רבים כל כך הוא ציניות, מהסוג שאתה מפגין וספקנות לשמה. הגב לתגובה זו          לאברם         ע.מ,    15/09/06 17:19 דבריו של ישעיהו נסמכים על ידע רב שעבר בתנועות תיאוסופיות שונות מדור לדור והגיע אלינו דרך ד''ר שטיינר. למדתי אצל ישעיהו קורס בהתפתחות התודעה האנושית, מעניין ומחכים. שבת שלום הגב לתגובה זו 1.  קראתי פעם בספר ''קברי צדיקים'' מאת העיתונאי גילת     חיים משה,    15/09/06 12:30 על אחד מחכמי התקופה, שהזהיר חכם אחר שהצטרף למרד ברומאים, כי: ''מלכות זו מן השמיים היא''. ענה לו המורד :''מן השמיים ירחמו''. ענה הראשון, המתון:'' אני אומר לך שמלכות זו היא מן השמיים, ואתה עונה לי שמהשמיים ירחמו? בקרוב תשרפו אתה וספר התורה שלך''. וכך היה, והרבה המורד הפך לאחד מעשרת הרוגי המלכות. ללמדך שהרוב בישראל, כמו בשאר אומות העולם, הם מתונים ושקולים, אבל לספרי ההסטוריה נכנסים המעטים המתלהמים ו''מעניינים''. הגב לתגובה זו