 |
20.
את מתנה אדירה לעולמנו
יואל,
רמת גן,
09/11/06 00:52
|
טובי המקסימה את לא להקסים אותי כל פעם מחדש את מעניקה אור לעולמנו האפל המשיכי כך לכוון אנשים אל האור
הגב לתגובה זו
|
|
|
19.
מדהימה
עדנה,
צפון,
17/09/06 21:31
|
ד''ר טובי את מדהימה, בכזאת פשטות יכולתי לזהות איך אני סובלת ואיך אני מושכת לעצמי את הסבל. מדהים. תודה רבה
הגב לתגובה זו
|
|
|
18.
הכל קיים אצלנו ביהדות.
יעל,
שומרון,
17/09/06 16:38
|
עבדו את ה' בשמחה.
מי שיבוא מתוך מודעות גדולה אל העולם היהודי יגלה שלכולם יש מקום ואת הדרך לאושר פנימי אמיתי היא כבר גילתה לנו, אם רק נשכיל לפקוח עיניים ולראות אותה ביופיה.
יישר כוח לטובי שמצליחה לעזור לאנשים לחשוף את פנימיותם , יחד עם התחברות לחלק האלוקי הרוצה בטוב אמיתי שקיים בכל אדם, יבוא בעז''ה האושר המיוחל לפרט ולכלל.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מצטרפת לכל מילה של יעל
נועה מלניק,
רחובות,
07/08/07 00:30
|
|
|
17.
לנירה מהשרון...
בועז@לב,
ת.א.,
15/09/06 21:03
|
תראי מה שאת כותבת ותרדי מהטענה שאני לא מבין..
לעשות את רוב הדרך ..מה זה לעשות את ''רוב הדרך''??
כמה זה כל הדרך? ואיך את יודעת שעשית את רוב הדרך.?.
הפשטנות ,הרדידות שמסתתרת מאחרורי האמירות האלו אינו דורש רמה ממש גבוהה של הבנה.ובכלל למה את יוצאת מתוך נקודת הנחה מבלבלת וחובקת בתוכה טעות מאמללת שיש כזה דבר דרך שצריך לעשות.ושישנם אנשים כמו דוקטורנו שיודעים בשיטה כזאת או אחרת להוביל אותנו עד ''רוב הדרך'' ואולי מעבר לזה.
כאן ההנחה שמוכרחה להוביל להתיימרות רדודה וחסרת אופק רוחני אמיתי.
החיבור לעצמנו מתרחש בהוויה מקרית שנובעת ממוכנות ומנכונות רגשית לקלוט ולהיות במרחב האין סופי והחסר תכלית של הקיום.אין שיטה ואין דרך ואין מדריך ואין מורה ואין מפה ואין תורה שיכינו אותך לזה .זאת תובנה נפשית שפוקדת אותך ומציידת אותך בבהתחברות לקליטת היש המתהווה בכל רגע. ואותו יש אינו נתפס באמצעות שום טכניקה או שיטה או תורה.,כוון שהוא כל כך מעבר לכל המושגים האלה המונעים משכמותך שמחפשים שיטות וגישות לראות באמת את אי קיום הדרך ולגלות שאין שבילים ושהחלל הרוחני הוא יצירה בלתי פוסקת שאינו מכיר במוגבלות הלמידה או ההדרכה או השיטות.
אז לפני שאת מכריזה על מישהו כלא מבין אולי תנסי לחשוב שהוא פשוט הבין ומתכוון למה שהוא כתב.זה יאפשר לקרוא את הדברים ממקום אחר,זה גם לא יחייב אותך להסכים.
שבת שלום
הגב לתגובה זו
|
|
|
אתה יוצר את המציאות שלך
נירה,
השרון,
16/09/06 12:01
|
כל אחד מבין מהמקום שלו. אתה מאמין במשהו והמשהו הזה מתקיים עבורך. כל אחד מאמין במשהו והמשהו מתקיים עבורו. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו. כך אני רואה את הדברים. זכותך להאמין במה שאתה רוצה וזכותי להאמין במה שאני רוצה. אין האחד פוסל את השני אלא מתקיים לצידו. זה כל היופי שבבריאה. צר לי אם השתמע מדברי שאתה לא מבין. לא לכך התכוונתי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
את יודעת מה שפינוזה כתב..??
בועז@לב,
ת.א.,
16/09/06 19:16
|
שפינוזה כתב:
''זה לא בגלל שהדברים טובים שאנחנו בוחרים בהם זה בגלל שאנחנו בוחרים בהם שהם נראים לנו טובים''
ולמה אני מצטת, כי הזדהות עם דרך של מורה משקפת אותנו משקפת את הפנימיות שאנחנו נושאים בנו זה בגלל שאנחנו נושאים את אותה מהות ואת אותה השקפה לפעמים בלי לדעת שאנחנו קובעים שכדאי לקרוא את זה ואת זה או לשמוע הרצאה של זאת או של זה.
ואני טוען שאותם החומרים יצופו ויהיו נחלת מודעתנו גם ללא הדרכה לימוד או הזדהות עם מרצה כזה או אחר.
אישית אני חושב שמוטב לאדם להיות בסטגנציה רוחנית (אם יש בכלל דבר כזה) ובלבד שתובנותיו ינבעו מן המפגש הבלתי אמצעי עם חיו . החומרים שמביאים מורים או מדריכים אינם אלא מיחזור של חוויותיהם הם והם יכולים במקרה הטוב ביותר להיות השתקפות מאד חלקית ומאד לא מעשירה של הפנימיות שלך.
אין קיצורי דרך ,אי אפשר לקנות תובנות אי אפשר להדריך ,מהמילה דרך,לקראת שלמות רוחנית ונפשית,אלא אם רוצים להישאר בחניכות לאורך כל החיים.
ומי זה צביקה??
הגב לתגובה זו
|
|
|
בועז
נירה,
השרון,
16/09/06 20:26
|
סליחה בועז, נראה שהתבלבלתי מרוב שמות.
לעניין ההזדהות, אתה יודע, דומה מושך דומה. היופי הוא בזה שאין הכוונה למשהו מסוים אלא מימוש העצמי. אתה צודק באומרך שאין קיצורי דרך. מסכימה לגמרי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
נירה...
יוד,
16/09/06 13:25
|
אי אפשר שלא להסכים איתך. כל אחד חווה את העולם לפי הצרכים האוטונומיים שלו.
ומההכרות שלי את בועז,הוא רק בא ואומר לך....תבקשי לעצמך יותר.תהפכי את הצרכים הרוחניים שלך לחוויה יותר אישית.
בחוויה הרוחנית שלך -יש דרך. וכשיש דרך, קל מאוד לשים עליה תג -ולתמחר אותה(מלשון מחיר).
בחוויה רוחנית מהסוג האחר(אולי גם של בועז),החוויה עצמה מופשטת מדרך., לא ניתן לתייג,לא ניתן לישאוף אליה מראש. ולעולם אין סוף לגישה כזו.(להבדיל ''מדרכים'' שכל מהותם היא מעבר בין נקודת התחלה,כל הדרך, עד לסופה המיוחל.--דהיינו-הצלחה.)
לחוויה שלך כל שדרוש,זה בריכה אולימפית מתוחזקת ואידילית.
ולחוויה מהסוג השני(אולי של בועז) ,דרוש אוקיינוס עמוק. עם סכנת הטביעה שבו. עם האיום של הלא נודע במעמקיו,ועם התגליות החדשות שלא מפסיקות להופיע. בקיצור-כל מה שלא ניתן לקבל כאשר רוחצים בבריכה אולימפית.
אני לא חושב שזה בגדר האפשר לנהל דיון בין שתי ההשקפות.
אבל יחד עם זה אני שותף לתחושת האכזבה של בועז...אכזבה מהקלות שבה מחפשי רוחניות באים על סיפוקם.
אגב,את אומרת ''אנחנו יוצרים את המציאות שלנו''.
זו בדיוק הבעיה! זה המקור של ההליכה לאיבוד. זה הריבוי המוגזם של ''בריכות אולימפיות''.
וזה מה שמפחיד יותר מכל את ''בעלי האוקיינוסים''!
''כל אחד שיוצר את המציאות שלו''...-מוסיף חוליה לשרשרת האשליות,שבסופו של דבר נכרכת סביב צווארה של תרבות האדם.(לראיה, ניואייג'=ניהיליזם)
זו בדיוק הסיבה להתקוממות של הספקנים,--''פורמי השרשראות''.(בעלי האוקיינוסים.)
הגב לתגובה זו
|
|
|
יוד
נירה,
השרון,
16/09/06 16:46
|
טוב, מכאן אנחנו גולשים לפילוסופיה עמוקה באמת. מי אמר שהאוקיינוס שאתה מייחס לצביקה אינו מה שהוא מייצר? זה בדיוק מה שאני אומרת. ה''דרך'' שאני מדברת עליה אינה מוגדרת. יכול להיות שבאמת הביטוי ''דרך'' מעצם מובנו המילולי מגביל. זו השקפה נכונה ומעניינת. כבר נאמר שבין שתי נקודות עובר קו ישר אחד בלבד. ואני לא חושבת שזו הדרך שאני מדברת עליה. בדרך שלי אני יכולה לקבל שלכל אחד יש דרך משלו ולהסכים עם זה. לא מפחיד אותי ''ריבוי אוקיינוסים''. בסופו של דבר כל הידע שנרכש מגיע ל''אוקיינוס'' הקולקטיבי ומעשיר את כולנו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
16.
יוד ידידי... אני פותח צוהר חדש לדיון.. כי צפוף למטה..
בועז@לב,
ת.א.,
15/09/06 13:38
|
אתה יודע מה.??נכון מאד אמרת לגבי הריבון צביקה לא הדר..אבל בעיניי הוא עושה הרבה יותר גרוע מלהציע היות מדומיין הוא פוסל (הוא ותותח העל הרי היא הטלוויזיה)כל היות אחר הם הצליחו לערער אצל ההמונים את הביטחון בקיומם..אם אתה לא נברא על ידו אין לך חיים..אם אתה לא בטלוויזיה אתה לא קיים חבל לך על הזמן חייך לא שווים פרוטה..(הראיה ..כל המופרעים שנעמדים מאחורי שדר ..ומבררים דרך הנייד אם רואים אותם בפרם)
עכשיו התופעה היא עוד יותר מדאיגה כי נולדו עוד כמה מקדשים כאלה שמתיימרים להתנות את קיומך בהשתייכות אליהם.קיומך הרוחני האינטלקטואלי הרגשי כל קיום שהוא ...ולמה מכוונים כל מאמצי הישרדות המאמללים?? לאותה השתייכויות מתנות קיום.ואגב מי עומד בראש אותן השתייכויות ...נכון שרלטנים כאריזמטים מכל צבעי הקשת האנושית בידורית רוחנית או אינטלקטואלית.
במידה מסויימת האמירה שלך על ריבונות משתדרגת להחלפת ריבונות או למסירת ריבונות מעצמנו ל....מי שיסכים לאשר לנו את חיינו...כי בלי צביקה הדר אנחנו לא קיימים.ובלי מורה רוחני וגורו זה או אחר אין לנו סיכוי...
ומה שמתסכל הכי הרבה זה שהמונים המונים מסכימים למסירת הריבונות הזאת על מנת לקבל את תעודת ההכשר לקיומם....כאשר הפתרון הוא כל כך פשוט...להיות.!
שבת שלום....
הגב לתגובה זו
|
|
|
יופי של הנגדה...
יוד,
15/09/06 16:46
|
שם באמת טמון הנזק הגדול יותר:-כל אותם מאוכזבים....''משוללי צביקה''. (עליהם דיברתי כשכתבתי ''עידן הדיכאון ההמוני''.--אותו ביטול המוני ומהיר.)
לגבי הפתרון (הנכון) שהצעת-''להיות''.
מה אחוז האנשים שמסוגלים לזה?...
כחיות חברתיות, לכל אחד מאיתנו יש אינסטינקט קיומי בסיסי לאישור עצמיותו.---מציאת זהות!
אותו ''להיות''(אם הבנתי אותך נכון), זה למצוא זהות ב''אי זהות''.--מטלה קשה לאדם המערבי.
לבודהיסט זה קל הרבה יותר.
לאדם הפסיכוטי זה הכרח.
קשה להאשים את ההמונים שמחפשים את זהותם בכל אותן תורות רוחניות--חינכו אותם לחפש ''זהות'' מבטן ומלידה.
ההיבט החיובי של זה הוא ,שלנו יש על מה להתפלפל בראיה מהצד :)
שבת שלום...
אגב,קראת את ''האני החצוי'' (לאינג)?
הגב לתגובה זו
|
|
|
לא, לא קראתי...לקרוא?
בועז@לב,
ת.א.,
16/09/06 09:02
|
זהות מאפשרת בדילות שמאפשרת אהבה..אבל זהות אינה נזקקת לריבון.
אני לא חושב שהבעיה היא בזהות ,אלא אם הזהות היא גורם מקבע..מקבע מחשבה התנהגות מוסר לבוש נורמות וכו..
האדם ויתר על עצמו ברגע שהוא לא הצליח לעמוד בעומס אחריותו לחייו.
אז הוא יצר את האלים שותפים עליוניים מדכאים מענישים ושולטים למעשה בגורלו.
היום לצערנו אותם אלים אינם יותר מופשטים הם בשר ודם
פוליטיקאים,בדרנים,עיתונאים, מורים רוחניים..., ומה הפלא שהם מאכזבים שוב ושוב ואחראים לדיכאון הקיומי המתלווה לניפוץ האשליה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
בועז
נירה,
השרון,
16/09/06 17:02
|
נדמה לי שאני מסכימה עם כל מילה בקטע הזה שהאדם יצר את האלים.... מה שנוגע למורים רוחניים ובכן, יש להתייחס לכל מורה כאל ''יוצר מציאות'' בפני עצמו. זה מוכיח את מה שאמרתי כבר שכל אחד יוצר את המציאות שלו. אולי האנשים שיצרו את האלוהים ידעו מה שאתה יודע ומרוב פחד רצו להגביל את ריבוי האוקיינוסים שהזכרת במקום אחר. חומר מעניין למחשבה. ממה שאני שומעת על בראונינג, היא מכבדת כל אדם באשר הוא ומעודדת אותו למצוא בתוכו את העוצמות שלו על מנת שיוכל לממש את הפוטנציאל שאתו בא לעולם (שמעתי הרצאה שלה וממש התענגתי) קראת את הספר ''הגביע והלהב''? מאת ד''ר ריאן אייזלר? ובהחלט כדאי לך לקרוא את ספרה של טובי בראונינג ''איך הפכה האישה לגבר''
הגב לתגובה זו
|
|
|
בועז...
יוד,
16/09/06 13:49
|
לטעמי זהות כן נזקקת לריבונות(גם במובן החילוני).הזהות צריכה להיות מוכלת(שמשהו יכיל אותה).אחרת מה העילה להזדהות?
כל מי שמצא את זהותו (הזדהותו) עם דבר מה אחר.....,הוא בעצם הסמיך את אותו דבר ל-ריבון.(ובכך אותו אדם הופך להיות חלק מאותה ריבונות שהוא מצא.)
מציאת ריבונות=הפיכה לריבונות.
גם ''אי זהות'' זה סוג של ריבונות.(ה-ריבונות).
לגבי הספר...מומלץ ביותר...או אולי-חובה ליקרוא!
הספר מביא נקודות מבט פסיכולוגיות\פסיכיאטריות שהן שונות מהלך הרוח הממסדי.
ב30 השנים האחרונות,הספר הזה הפך להיות גולת הכותרת של התנועה האנטי-פסיכיאטרית.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אה...!!! זה וזה שזהות אינה הזדהות.
בועז@לב,
ת.א.,
16/09/06 15:42
|
זהות היא אנטי הזדהות זהות היא במקורה בדילות הבדלה מהזדהות.זהות היא הוכחה שאין לך ריבון זהות היא מה שמאפשר לך לאהוב כי זהותך מאפשרת לך להיבדל מהאחרים ולראות כל אחד וכל דבר כמופרד ממך לכן גם כ''אוביקט'' לאהבה.
האסון הגדול ביחסי אנוש הוא טשטוש הזהויות.רק אנשי זהות מוגדרת חזק יוכלו לראות את השני לא כהשתקפות של עצמם אלא כזהות אחרת שאיתה ננהל דיאלוג ואולי תצמח אהבה.
כך שלדעתי יש הבדל מהותי ובסיסי בין הזדהות וזהות.זהות אינה בהכרח מובילה להזדהות... גם במובן גילוי הזהות שלך.
לגבי נירה יש לי יותר ויותר הרגשה שמיקומך בסולם ההתפתחות האנושית יוצרת הבדלי שפה מהותיים.
דבר x יענו לך y .
זה מתסכל אבל אין כנראה מה לעשות
מה ככה?
אני צריך לבוא לבקר אותך בהרי ירושלים..ולשמור על העדר
מה דעתך??
הגב לתגובה זו
|
|
|
סולם התפתחות אנושית? בועז?
נירה,
השרון,
18/09/06 12:38
|
כשאתה ממקם אותי בסולם ההתפתחות האנושית, איך אתה עושה זאת? האם אתה רואה הכול מלמעלה? האם יש בידך כלי שמאפשר דירוג? נראה לי שאתה בא ממקום שיפוטי ואם זה כך הרי שבהכרח יש בינינו הבדלי שפה מהותיים ועם זאת אני מקבלת אותך כמו שאתה: מושלם באי המושלמות שלך - בדיוק כמוני, רק ממקום אחר. אולי אוקיינוס אחר. זה לא אומר שאי אפשר לפתח דיאלוג מעניין.
שנה טובה לך וליוד ולכל האנשים המתעוררים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
קצת אבדתי אותך בועז...
יוד,
17/09/06 17:45
|
אני לא בטוח שאנחנו מתכוונים לאותו דבר בעניין הזהות וההזדהות:
למה זהות היא אנטי הזדהות?--(מלבד העובדה שאם בחרתי להזדהות עם המחנה האדום של הפועל,אז מטבע הדברים באותה החלטה יצרתי ''חוסר הזדהות'' עם הצהוב של מכבי ת'ל והירוק של חיפה.
השאלה היא האם חוסר הזדהות=לאנטי הזדהות?
אני לא בטוח שזה נכון לתאר כל מה שאנחנו לא מזדהים איתו---כניגודו.
לגבי העדר והרי ירושלים.....נגעת בעצב חשוף: לא מזמן החלפתי עיסוק וניפרדתי מההרים לפרק זמן מסויים.(יש לי תחושה שזה הולך להיות פרק זמן קצר...)
בכל אופן,אני נותן סוג של ניסיון אחרון בעבודה עם ה''הולכים על שתיים''....
הגב לתגובה זו
|
|
|
15.
איזה אומץ
דניאלה,
כפר סבא,
14/09/06 21:57
|
איזה מזל שיש בעולם הזה אנשים אמיצים שמוכנים להביא את דעתם השונה למרות הכל, ובעיקר למרות המקטרגים........
אז לכל אותם מקטרגים, אתם יכולים לקחת או לא לקחת אך האם זה כל מה שיש לכם להביא לעולם שלנו, בדרך זו אתם רוצים להשאיר את חותמכם??
בטוחה אני שעם קצת מאמץ להסתכל גם פנימה לתוך עצמכם תראו היכן הבקורת האין סופית בחוץ פוגעת בכם פנימה.
קראו שוב ונסו לבדוק באמת הפנימית שלכם מה אתם יכולים ללמוד מכתבות אלו.
ואם לא אז גם לא נורא, אך עד מתי תפיצו רעל מסביבכם, האם לא די בזיהום האויר שיש לנו.....
לטובי- תבורכי על מעשיך למרות הקולות .... תודה
הגב לתגובה זו
|
|
|
14.
הצחוק כחושף מודעות...
משה,
צפון,
14/09/06 11:53
|
יפה
מהיום אנסה את זה. אגב, יש לך תרגילים שיכולים לעזור לצחוק לצאת (ע''י מודעות)
הגב לתגובה זו
|
|
|
13.
לטובי
מישהי,
כיכר אנונימי,
13/09/06 20:39
|
התוודעתי אלייך ולשיטתך לראשונה דרך הכתבות שמפורסמות פה באתר. בהתחלה היה קשה ומוזר לקרוא אותך ואפילו צצו פה ושם כמה התנגדויות לכתוב, אולם מכתבה לכתבה היה נדמה לי שאת כותבת את הדברים עליי אישית. זה היה מוזר ומפתיע. משהו מדהים קורא לי בעקבות הכתבות שלך וגם התוספות המוסיקליות הנחמדות שבסופן. תודה על הכתבות המופלאות, על ההבנה שלך אותי אישית (גם אם לעולם לא נפגשנו) מחכה לעוד
הגב לתגובה זו
|
|
|
אפשר לגדול
שלמה,
דרום,
16/09/06 13:19
|
למישהי , זה מעניין מאוד קבלת המסר של של טובי , אני בעקבות תהליך דומה הלכתי לסדנא של עוצמת הרכות וגיליתי המון דברים נפלאים על עצמי .לדעתי שווה כי זה מעצים ומחזק את ההבנה שלנו את עצמנו, אני משתמש במה שלמדתי בסדנא גם עם בני ביתי וזה מביא את כל מערכת היחסים בבית למקומות חדשים ומפתיעים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
12.
העלתי את הדיון הראשון ,כי בעומקים האלה קשה לשרוד בתחתית ,הלחץ....
בועז@לב,
ת.א.,
13/09/06 09:30
|
אם הבנתי נכון את המגיבות..מעניין שכולן נשים..הרדידות היא שלי אני זקוק לעזרה אני לא מצליח לרדת לעומקם של דברים ו..תגובת המחץ אני לא יודע את ערכה של הפשטות..
זה כל פעם מדהים אותי מחדש...
כתבה פרוסה לפנינו ומזה נגזרת היכולת שלנו להתייחס אליה ולהביע עמדה,דעה כל שהיא שנוגעת למה שקראנו חלקית, בשלמות, לא משנה.(אפשר להגיב למילה אחת שעשתה לכם את זה)
אנחנו מגיבים על הכתבה שפורסמה כפי שנכתבה ונתנו לנו ,הקוראים, באמצעות מדור תגובתי ,להביע דעה.
אבל עזות המצח של כל הרדודים והרדודות להגיב לגופו של המגיב לנתח את אופיו יכולותיו כישוריו צרכיו מצוקותיו ...בלי שיש להם מושג אם מי הם מדברים .
על סמך שתי שורות מגיעות המגיבות לתובנות שהבאתי בתחילה...
מסקנה אחת מתבקשת..הן מגיבות (או מגיבים לפעמים) מתוך תודעה נפטליתית שמשתמשת בחומרים שהם פרי השלכות אומללות מתוך המאגר הזעום של תובנות שרובן נבנו מתוך סוביקטיביות צמודת אגו..
אחרת מאיפה אתן יודעות כל כך הרבה.שיש לכן ים של עצות.
כוון שההבנות שלכן הן ראי של עצמכם,זה לא רלוונט ומאד עצובי.
וזה גם נופל ממש רחוק ולא פוגע אפילו בקצה הציפורן של המטופל שלכן...אפשר בהחלט לקרוא להן ''תובנות מכוונות חלל''.
שכל מטרתן קריאת התפעלות
''וואו ..!! כמה אני חכמה..!''
נסו תגובות אחרות ..אולי יהיה בהן ערך מוסף כל שהוא.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ניסית להתחכם וכעת אתה מתלונן על התגובות
עמוס,
כפר סבא,
13/09/06 19:39
|
א. אני גבר
ב. קראתי את התגובות להערה שלך ולא מצאתי שהן מנתחות את אישיותך אלא מציעות לך גישה אחרת.
ג. אם אתה מעוניין בדו שיח, תן גם אתה תגובה עניינית (בהחלט נראה שאתה מסוגל) ואז תקבל בחזרה תגובות ענייניות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
11.
חזק אמיתי וקולע זה בעצם חשיבת האדם האיכותי והחכם מכל האדם.
ל"ת
בנימין,
מרכז ישראל,
13/09/06 00:16
|
|
|
10.
ד''ר טובי - תעשי לי ילד !!! אני מאוהב בך !!!
צביקה לב,
12/09/06 22:56
|
ד''ר בראונינג, אהבתי את משפט הנפץ שלך: ''קודם כל, עכשיו את כבר מודעת למה שלא היית מודעת לו קודם.''
זה בדיוק מה שעובר עליי.
עד עכשיו לא הייתי מודע לעצמי.
לאחרונה אני מסתכל במראה ומה אני רואה ? דמות נלעגת שלא יודעת מי היא ומה היא מאיפה היא באה ולאן היא הולכת.
כבר שנתיים שהדבר היחיד שאני עושה בחיים זה לחקות אחרים. אני רודף אחרי כל מיני אנשים ומחקה אותם.
אני מחקה את סגנון הכתיבה שלהם.
כבר פיתחתי טכניקות מרשימות של התחקות והתחזות.
אני גם מעתיק ציטוטים מדברים שאנשים כותבים וגם ביטויי לשון וככה אני משתפר כל הזמן.
ועכשיו פתאום הסתכלתי במראה וראיתי איך לא נשאר ממני כלום.
כלום.
ריק מוחלט.
אפס עם רגליים (טוב באמצע יש גם משהו אבל לא מי יודע מה, את יודעת למה אני מתכוון דוקטור)
אז מה את מייעצת לי דוקטור לעשות עם כל המודעות הזו החדשה שאני רואה?
בהערצה צביקה לב.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אהבתי....שאהבתי זאת לא תסבך אותך...
ל"ת
בועז@לב,
ת.א.,
13/09/06 09:00
|
|
|
בועז, איך אהבה יכולה לסבך ?
ל"ת
צביקה לב,
13/09/06 17:32
|
|
|
אל תדאג, יש מצבים גרועים משלך.
לוטם,
13/09/06 05:23
|
אם זה מנחם אותך, גם אני לא איזה מציאה אישיותית גדולה.אפילו טכניקות מרשימות של התחקות והתחזות אני לא מסוגלת לפתח , .יש לי בעיות של מנת משכל קצת מקולקלת.
אבל אני לעומתך מנסה להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה: לפחות אני יודעת לחקות חיות!
אני מחקה בעלי חיים נפלא!
וגם נהדר!
רוצה לשמוע איך עושה חתול?? רוצה? רוצה??
תהיי בריא
הגב לתגובה זו
|
|
|
אויש...השתגעתי לגמרי ! אני כותב בשם: ''לוטם''. אני לא יודע מי אני !
צביקה לב,
13/09/06 07:50
|
מי אני ? מה אני ? אני צביקה ? אני לוטם ? אני צביקה ? מי אני ? אני צביקה ? הצילו !!!!! הצילו אותי מעצמי !!! אין לי מושג מי אני ומה אני עושה, אני ממלא את כל הכתבות בשם : ''לוטם'' ואז אני עונה לעצמי. אני מבולבל, בינתי נסתתרה לה מרוב שנים של חיקויים !!!!! דוקטור טובי תעזרי לי להציל אותי מעצמי !!!!!
הגב לתגובה זו
|
|
|
צביקה תעשה לי ילד..
ל"ת
גורן=שושנה תלם,
13/09/06 13:10
|
|
|
9.
מאמר יפה. אפשר היה גם לקצר.
ל"ת
מרמרי,
12/09/06 21:35
|
|
|
8.
אף פעם לא סבלתי!
יוד,
12/09/06 19:39
|
וגם אף פעם לא הייתי מאושר.
זה הפלוס והמינוס בלחיות את החיים בצורה אובייקטיבית.
''אהבת הגורל''- זו החוכמה היוונית שהוזנחה.
שיכבה עבה של אבק מפרידה בינה ובין ה''ניו אייג''' הסימבולי.
''מרבה משמעות (סימבוליות) מרבה דאגה (סבל)''.
הגב לתגובה זו
|
|
|
האם היית שמח פעם?
עמוס וולקן,
כפר סבא,
12/09/06 23:05
|
מאושר זו מלה מסובכת. אבל רגשות בסיסיים כמו שמחה, עצב, כעס, פחד חשת? אם כן סימן שאתה חי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
עמוס ונירה......תירגעו
יוד,
13/09/06 07:35
|
לא אמרתי שאין לי רגשות,וגם לא טענתי שאני לא שמח.
הנקודה היא,(כמו שעמוס רמז)שאושר הוא לא תנאי לשימחה ,כמו שעצב הוא לא בהכרח סבל.
יש הרבה מאוד רגשות על ה''סקאלה'' של חויית החיים.
העניין הוא שסבל ואושר הם כינויים פטאליסטים מידי, שבני אדם המציאו כדי לאשר או לשלול בינם ובין עצמם את מצב חייהם.
סבל הוא מצב קיצוני מידי.
ואותו דבר לגבי אושר.
לדוגמה,רוב החיים שלי אני לא מרוצה. אבל מעט מאוד פעמים הרגשתי סובל.
וזה בדיוק הרעיון של ''אהבת הגורל'':
היכולת לפתח גמישות ריגשית--אנטי פטאליסטית....
שבכל רגע של ''סבל'', תהיה המסוגלות להבין את מחויבותו המציאותית.- היכולת לאשר חלק מ''הסבל'' כ''גורל תקין''.(ממש כמו פעולה של נסיוב).
בקיצור,אין דבר כזה ''אנשים סובלים'',
אבל בהחלט יש המון אנשים שלא לוקחים בחשבון (ובמודע) את סבלות הקיום ההכרחיות!
(ומה שכתבתי מיוחס לאנשים בעלי ברירה(חירות). אדם במחנה ריכוז-סובל!
כמו שעגל שנולד עם מום,נגיד שלוש רגליים,והוא לא מסוגל לנוע הרבה ולהתרבות ודינו למות תוך שנה-הוא לא סובל.פשוט קשה לו.-מר גורלו.
אבל עגל שמגודל לצורך תעשייתי ללא יכולת תנועה...''עגל חלב''---סובל!
אגב, ישנה אסכולה פסיכותראפית שהיא ''קרובת משפחה'' של רעיון ''אהבת הגורל''-( ניטשה.)
קוראים לזה ''לוגותראפיה''- תראפיה בעזרת משמעות.( ויקטור פראנקל)
הגב לתגובה זו
|
|
|
לא חבל?
יעל,
ירושלים,
19/10/06 23:47
|
אני סובלת, כשאני רואה אנשים מוכשרים שמבזבזים את זמנם בלהיות צודקים. במקום לנתב את הכישורים שלהם למקום מועיל!
הגב לתגובה זו
|
|
|
למה את מתכוונת יעל?
ל"ת
עומר,
21/10/06 16:10
|
|
|
להשלמת התמונה...
יוד,
13/09/06 21:51
|
''אהבת הגורל'' היא תפישה שבאה לבטא את ערכו ה-ל-א ריבוני של הקיום!
תפישת העולם הבודהאיסטית היא הקרובה לזה ביותר.
עדות לכך ניתן למצוא בפסיכולוגיה הנזירית של הבודאיזם.
אין בנמצא נזיר שיאמר כי הוא יודע מהו סבל. ואותו נזיר לעולם לא ינוח על ''זרי דפנה'' של אושר גולמי.
מבחינת הבודהאיזם הקיום הוא כוח אינרצי-(נטול כוונות).
אין בכוחו ליסר אותנו,בדיוק כמו שאין בכוחו לזכות אותנו בחסדים.
הכל מופשט מכוונות!
ה''גורל'' הוא נטול רגשות והתחשבנויות.--לכן מוטב לאדם כי יאהב אותו!
''אהבת הגורל'', היא ההליך ''המושכל'' היחיד שיש לקיום להציע לכל חי: דהיינו....כוחה האימננטי של האבולוציה.
הבודהאיזם יודע שהקיום הוא נטול כוונות. לכן הוא מצמצם את הוויתו. לכן יותר מכל הוא רוצה לשוב אל ה-א-י-ן.
הבודהאיזם שולל והורס את ההוויה!
האדם המערבי (המונותאיסט)פועל כל הזמן לבניית ההוויה. -כי הוא מאמין שיש ''ריבון'' לקיומו. ולכן הוא רגיש כל כך לתנועותיו הפרדוכסליות של הקיום.
האדם הסובל הוא אותו אדם אשר יוצא מנקודת הנחה שהאושר צריך להיות מנת חלקו!
הגב לתגובה זו
|
|
|
שלומות לך חלילן...
בועז@לב,
ת.א.,
14/09/06 20:02
|
אני די מסכים איתך רק שלפי דעתי זה אינו קשר לדת או לריבון אלא לאמונה המאמללת של האדם שישנו מקום אחר טוב יותר שבו הוא אמור להימצא בכל רגע נתון..אדם אינו יכול לקבל שחייו הם בהכרח מה שהוא חי בפועל הוא אינו יכול להפנים שכל הסתכלות למצב אחר הוויה אחרת רגעי קיום אחרים הזוים אינם בנמצא ואין להם שום משמעות כי הם פשוט לא מתקיימים.והם בגדר השליה שמונעת ממנו להתבונן ביש שלו.
אני משוכנע שמקור הסבל האנושי הוא ביכולת לדמיין היות שונה ,אחר ממה שהוא חי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
המוטו של בראונינג הוא לקיחת אחריות
נירה,
השרון,
15/09/06 16:24
|
אם לא הבנת, המוטו של בראונינג הוא לקחת אחריות. כל אחד אחראי לחייו. איש לא יכול ''לעשות'' לי משהו אם אינני רוצה בכך. הדרך להיות מודע ולקחת אחריות, עוברת גם דרך סדנאות צחוק. ברגע שאתה יכול לצחוק על עצמך, עשית את רוב הדרך. אנחנו באמת כל כך מצחיקים לפעמים. טובי בראונינג מאירה לנו בפנס רב עוצמה ועוזרת לנו לראות איך אנחנו חיים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
סןף סוף התייחסות עניינית...
יוד,
14/09/06 23:00
|
(כמה לא מפתיע שזה בא ממך)
להבנתי (ולעניות דעתי) לא ניתן להפריד את הקשר בין ''התפישה של ריבונות הקיום'' ובין היכולת לדמיין.
האמונה בריבונות היא המנוע של היכולת לדמיין. אבל אני קונה בשתי ידיים את הניסוח המצוחצח שאיתו סיימת את תגובתך: ''היכולת לדמיין היא מקור הסבל האנושי''.--את זה אני ללא ספק אזכור!
''אהבת הגורל'' היא במילים אחרות-סירוס הדימיון.
לא במיקרה התרבות שצברה את התאוצה הגדולה ביותר היא זו של האדם המערבי. אנחנו לא נוהגים לסרס את דמיוננו. ולכן האצנו קדימה וצברנו פער. פער שקידם אותנו אל תיסכול גדול...אל ה-פרדוכס הקיומי,-ניהיליזם. (ואמונה בחומריות)
כל אורך החיים המערבי נשען על ''היכולת לדמיין היות שונה'' (גדול).
כל פרסומת בטלויזיה מושתתת על ''שידרוג ההיות''. כוכב נולד-מוצץ מאיתנו את לשד דימיוננו,-פנטזית הפוטנציאל.
במידה מסויימת אפשר לומר ש''צביקה הדר'' הוא סוג של ריבונות חדשה. אותה ריבונות שגוררת אותנו אלי דימיון.
האדם המערבי לא יכול להניע את יומו ללא האשליה! ו''לזכותו'' של אותו מערבי יאמר שהוא ממש מקדש את האשליה באופן כל כך יסודי, עד שהיא כבשה חלק נכבד ואותנטי של ''המציאות כשלעצמה''. רק הבעיה היא שהתוצר המוגמר של המגמה הזו הוא---עידן הדיכאון ההמוני.
ובנימה זו נזכיר את ד''ר טובי וסדנאות הצחוק הקוסמטיות שיש לה להציע לאותו ''היות מדמיין'':
פעילות מהסוג של טובי היא מבחינתי שירת הברבור של ההליכה לאיבוד:
לא מספיק שהאדם נאחז באשליה מדומיינת.....עכשיו נגרום לו לצחוק אותה....
''המציאות עולה על כל דימיון''.
הגב לתגובה זו
|
|
|
סבל זה עניין של בחירה
עמוס וולקן,
כפר סבא,
13/09/06 19:28
|
יש אנשים שבוחרים לסבול מכיוון שהמציאות לא התאימה למה שהם רצו שיקרה.
באותה מידה הם יכלו לבחור לשמוח על מה שכן יש להם.
אולי זה לא קשור אבל לעיתים בכי מביא אותנו לתחושת רגיעה ושחרור ממש כמו צחוק. אני מתכוון להגיד שבכי לא מעיד בהכרח על סבל אלא על פורקן בריא של רגשות. כלומר להיות עצוב זה חלק מהחיים ולא קשור בהכרח לסבל, אלא אם זה שבוכה מתעקש להגדיר את עצמו כסובל.
הגב לתגובה זו
|
|
|
יפה
ל"ת
כ''ף,
13/09/06 13:11
|
|
|
איך אתה חי?
נירה,
השרון,
12/09/06 20:56
|
התאור שלך מעלה אצלי, משום מה, את המוניטור בבית חולים שמראה קו ישר. מציעה לך לעשות כושר לאושר. נסה פשוט לצחוק בקול. האם ידעת שהצחוק מפעיל הכי הרבה שרירים בעת ובעונה אחת? שלא לדבר על הפעילות החשמלית והביוכימית שנגרמת מההנעה של הגוף. ואולי אתה מאושר ופשוט לא יודע שאתה מאושר. לצערנו, רבים מאיתנו מגלים את האושר דקה לפני שמאוחר מדי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
תודה לטובי
אוסנת,
מרכז,
12/09/06 19:00
|
תודה טובי שאת ממשיכה לעשות לטובת כולנו ולא משנה מה יגידו כל האנשים הרדודים
הגב לתגובה זו
|
|
|
6.
שיתופים מרפאים..
רוני,
מרכז,
12/09/06 16:30
|
מדהים לגלות כמה שכולנו דומים בסופו של דבר לאחר שמקלפים את כל שכבות החרטא. תודה על השיתופים והתהליכים המעניינים שהועלו
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
אני בחיים בחיים לא אוותר על הסבל שלי.
לוטם,
12/09/06 16:00
|
|
|
אהבתי..
ל"ת
נועה וינר,
רחובות,
07/08/07 00:35
|
|
|
לוטם = צביקה לב
ל"ת
ברור,
12/09/06 22:44
|
|
|
ללוטם
שימרית,
מרכז,
12/09/06 19:04
|
|
|
4.
הרגת אותי מצחוק....
הסובל הניצחי,
ויה דלורוזה,
12/09/06 15:55
|
|
|
לסובל הנצחי
שימרית,
מרכז,
12/09/06 19:03
|
|
|
הנה שיניתי
ל"ת
המאושר הניצחי,
13/09/06 13:08
|
|
|
נו ואיך מרגיש עכשיו?
ל"ת
ש,
14/09/06 11:46
|
|
|
3.
ד''ר טובה היקרה
טובה,
מניטובה,
12/09/06 14:10
|
כ''כ הרבה פעמים המילה ד''ר !!!!
פעם אחת זה מספיק. תודה.
הבנו שיש לך תואר דוקטור.
באיזה דוקטורט מדובר ? מדעי הרוח, מדעים מדויקים, או אולי רפואה
MD??
אני אתייחס אליך באותה מידה של רצינות או התעלמות בלי קשר לתואר אקדמי(?) כזה או אחר.
התואר לא עושה את האדם.
ההתהדרות הזו בתואר דוקטור מיותרת, ומקומה לא יכירנה במדור שנקרא ניו-אייג'
הגב לתגובה זו
|
|
|
גם לי זה צורם. צודקת, מספיק
מירי,
השרון,
12/09/06 17:44
|
אזכור אחד... השם ''טובי'' היה נותן הרגשה נעימה וקרובה יותר. תואר ארוך רק יוצר תחושה של ריחוק.
הגב לתגובה זו
|
|
|
צודקת מאוד
ל"ת
ד''ר שקשוקה,
12/09/06 15:38
|
|
|
הדוקטור עושה את האדם
ל"ת
ד''ר סוס,
12/09/06 22:49
|
|
|
או שהאדם עושה את הדוקטור
ל"ת
ד''ר דוליטל,
13/09/06 13:08
|
|
|
2.
לפעמים שיתוף אחד...
שלומית גורן,
רעננה,
12/09/06 13:44
|
|
|
1.
הרדידות... הרדידות.!!!קשה לנשום בעומקים האלה... נסו ב 10 ס''ם עומק..
בועז@לב,
ת.א.,
12/09/06 13:37
|
אלא אם אתם ממש.. אבל ממש ננסים..זאת אומרת ..
סרדינים..!
הגב לתגובה זו
|
|
|
מתייחסת ברצינות לבקשת העזרה
אז'י עוה''ר,
12/09/06 22:47
|
אני מבינה שאתה מבקש עזרה, שאתה סובל מרדידות ולכן קשה לך לנשום.
אולי כדאי לך לקרוא את המאמר הנ''ל עוד כמה פעמים,אבל באופן אחר. אולי לא את כולו בבת אחת. אני בטוחה שלאט לאט תצליח להבין אותו לעומק, ואפילו לנשום ביתר יעילות בו זמנית.
הגב לתגובה זו
|
|
|
נסה אתה ב10 ס''מ עומק!
דנה,
דרום,
12/09/06 20:44
|
למי שיש אומץ לצלול - יכול לגלות עומקים אין סופיים שעומדים מאחורי הגישה של טובי טראונינג. הספרים שלה - זה ים של מודעות, ים של ריפוי, שלא נגמר ורק מתעמק עם כל קריאה.
יתכן שמי שלא מכיר ולא קרא את הספרים - עדיין לא מצליח לגעת לעומק, ונשאר ברדידות...אך זה לא אומר שהעומק לא קיים!
הגב לתגובה זו
|
|
|
לבועז
רבקה,
מרכז,
12/09/06 19:01
|
|
|
רדידות או פשטות
נירה,
השרון,
12/09/06 18:39
|
בועז היקר,
כל כך התרגלנו לסבך את עצמנו ואת החיים. נסה את הפשטות לשם שינוי. נשום עמוק, חשוב חיובי, אכול אוכל בריא והעיקר צחק בקול. שים לב לגוף שלך שהוא מתוחכם לאין שיעור ובכל זאת פשוט. מה הוא צריך? תשומת לב, חיבוק, אהבה, הזנה. פילוסופיה היא דבר חשוב ללא ספק, אך איפה האיזון??
פשטות, ידידי, זה שם המשחק
הגב לתגובה זו
|
|
