|
|
עד כה: 18 תגובות, ב- 11 דיונים.
|
|
לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות
|
הוסף תגובה
|
|
 |
11.
''אמא מתי אהיה כבר גדולה?...
שני פרופסורסקי,
יקנעם,
06/09/06 15:55
| ...זה קשה להסביר, האמיני, כשתגדלי תביני! ורק אני והתשובות שבפי יודעות את הסוד הגדול שגם כשגדלים לא מבינים רק פשוט, יום אחד, מפסיקים לשאול'' (תרצה אתר בביצועה של חוה אלברשטיין)
כילדים אנחנו סקרנים, אנחנו חוקרים את העולם, אנחנו שואלים שאלות ומצפים לתשובות. כמבוגרים, אנחנו לא תמיד סבלניים או סובלניים כלפי ילדינו השואלים. לא תמיד יודעים את התשובות, ויותר מכך - חושבים שאנחנו לא יודעים לנסח את התשובות כך שהילד השואל יבין או כך שהוא לא יבין את מה שאנחנו לא רוצים שהוא יבין... (הסתבכנו?)
והילדה שרואה שאמא עונה-לא-עונה על השאלות שלה, מתייאשת מלשאול ככל שהיא מתבגרת. ואז, כשמגיעים לגיל הבגרות, מתי-מעט ממשיכים לשאול ולחקור, והרוב הגדול הולך עם העדר ועם התשובות שמאכילים אותו גם בלי שישאל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
ביאליק ניסח את זה הרבה יותר יפה
חיים נחמן,
04/09/06 20:55
| כאן באתר https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART1/473/656.html
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
לכל המגיבים - הערה
חיה,
ירושלים,
04/09/06 19:27
| לתת תשובות זה לא נכון, כי אין לנו אותן. לעודד לשאלות - אולי, אולי זה טוב. אבל הכי טוב לקרוא אגדות לילדים (לא כל אגדה). באגדות ישנו כח ועומק שחודר אל הילד לא דרך השכל. הילד מצליח להרגיש את הדמויות על כל רבדיהן ומצליח לקבל מסר עמוק שאף אדם לא יוכל להעביר. בכלל, על החינוך האנתרופוסופי שמעתם? את אלוהים ואת הפילוסופיה חווים דרך הטבע, דרך העשיה, דרך מכלול מרכיביו של הילד בכל גיל נתון. ומה פתאום ללמד ילד על אלוהים. זה כמו ללמד דג על המים. זה אופף אותו, אי אפשר ללמדו. מקסימום אנחנו יכולים כמבוגרים להוות את אלוהים, לדעת אותו, להיות אותו - ואת זה הילד ירגיש ומזה הוא ילמד, או נכון יותר - ייזכר.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
Hayeled davka sha'al
Jaqueline 9teen,
Arad,
04/09/06 09:54
| Imma ! How come we have a black child at school ? How was he born ? He was born at dark said Imma. Then we have one who limps ,how was he born? Parents used to have sex at staircase says Imma. but Imma ! how is it possible for someone to be born so stupid and ignorant ? For this U have to go and ask yr dad
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
עקר הבעיה בחנוך
Matrix,
04/09/06 09:51
| כיום הוא שמלמדים יותר מידי את האבולוציה, ולימודי יהדות אין ,יש מה שלומדים ונקרא מסורת ישראל, ילד ידע לדקלם את שקספיר אבל לא ידע מה זה קריאת שמע, בבתי הספר הדתיים התורניים משלבים את כל לימודי החול+יהדות, הבן לומד לכבד את הוריו דבר שאינו מצוי אצל בני תיכון שמתחילים באלימות כלפי ההורים, מחקרים שנעשו בבריטניה ובארה''ב הראו שכאשר ישנה החל מגיל מסוים הפרדה בין בנים ובנות הישגי התלמידים השתפרו באפן ניכר, לימודי האבולוציה הנם לימודי כפירה, המענין הוא שבארה''ב האבולוציה מתחילה לרדת למחתרת ולהלחם בכנסיה הקתולית ששללה אותה ,ומעדיפה שבמערכת החינוך תהיה התפיסה הבריאתנית. ....ועכשיו...אבולוציונרים ..קדימה הסתער!!.....
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
עוד ביקורת פסיאודו-אלטרנטיבית על החינוך הקיים
הברווזה בלה,
04/09/06 02:39
| שמראה בעיקר על המגמה של פיתוח העצלנות בחברה השבעה והמנוונת שנהיינו.
ללמד ילד בן 6 על אלוהים?
- יש? אין? אנחנו בעצמנו יודעים מה זה בכלל??
על גבולות אינסוף של עולם?
- מה לילד בן 6 ולמה שתורת היחסות הכללית אומרת על תנועה של גופים במרחב מעוקם?
איך נלמד ילד לקרוא תיאולוגיה, פיזיקה ופילוסופיה אם לא נתחיל במשפטים פשוטים כמו 'דנה נמה'?
לא כל ילד ירצה בכלל ללמוד לקרוא, ולכן גישות כאלה רק ינציחו את הפערים בין הילדים ויוציאו תלמידים אפילו יותר נבערים מאלה של מערכת החינוך הנוכחית.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
כתבה נהדרת
חושבת,
03/09/06 21:13
| בתור ילדה ששאלה הרבה שאלות שאמרו לה תשאלי את אמא ואמא שלחה לאבא ובחזרה לאמא אח''כ לאינציקלופדיות , למורים, ועדיין נשארה עם הרבה סימני שאלה ,אני חייבת לומר שדווקא התשובות שנתתי לעצמי בגיל 6-10 הן תשובות שמלוות אותי עד היום, מאוד התפלאתי אז כמו היום למה אני בין הבודדים שנוטים להרהר בשאלות הגדולות, אח''כ אמרו לי שאני כבדה, ואולי כדי שאני אזרום קצת, לכל דבר בחיים יש מחיר יש מחיר לשאלות יש מחיר לשיטחיות דבר אחד אני יכולה לומר, אני לא חושבת שאפשר לעודד את זה או להפך ,לנסות לשלוט בזה לדעתי יצר החקר זה בכלל משהו מולד.
ועכשיו אני צריכה לשים סימן שאלה? :)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לדעתי לא מדובר ב''לעודד את זה''
נבות,
03/09/06 23:03
| |
 |
4.
סוגיה חשובה ביותר.-פרדוקס ממעלה ראשונה!
יוד,
03/09/06 18:04
| ליבנו עם הילדים שאינם מקבלים תשובות,או לכל הפחות -הכוונה.(כיוון) אבל כמה אחוז מהמבוגרים הם ''בעלי תשובה''? ואיך יקבל הילד תשובה מספקת אודות אלוהים,כאשר הוריו מתקשים להרדם באוירת אותה שאלה בדיוק?
יותר מכל, עולמנו נתון לפרשנות! האם נכון יהיה ל''נגע'' את ילדינו בפרשנותנו הסובייקטיבית והחסרה? (ליבי נקמץ בכל פעם שאני רואה ילד חרדי שנולד לצו המושגים של העולם החרדי.-הרי ילד שכזה מקבל גם מקבל ''תשובות'' אודות תפקיד האל בעולמו. או נכון יותר לומר- תפקידו בעולם האל.)
הסיכון הגדול ביותר ב''חינוך לרוח'',או ''עידוד הפשטת הקיום'', הוא שכאשר ילד שהשקיעו בו מידות רוחניות ינסה להשתלב בתרבות ההמון העידרי...-דינו שיהפוך לאאוט-סיידר במקרה הטוב. ובמקרה הרע יאבחנו אותו כבעל אישיות פסיכוטית-תדמית שתרדוף אותו עד יומו האחרון. וכל זה רק בגלל שחינכו אותו להרהר בשאלות מטאפיזיות כבר מגיל שש, במקום לגדל אותו תחת גזירת התרבות העידרית,דהיינו-מיזעור ה''אני'' שלו ושיפור תיפקודו לטובת הכלל,כבורג יעיל במערכת המשומנת.
הממסד לא מאפשר חינוך לאינדיבידואליות. הרי במצב שכזה בסופו של דבר חינוך שכזה ייפנה נגדו.(נגד הממסד) הרי רובם המכריע של ''בעלי התשובות המטאפיזיות''-הם אנטי ממסדיים.
הדבר שנחוץ לתרבות יותר מכל הוא עידרי אדם מאולפים שאינם שואלים שאלות.
בקיצור ,מה שמתואר בכתבה הוא מצב אוטופי שאינו יכול להשתלב בעידן העידרי שלנו. אורך החיים שהמציאות המודרנית מייעדת לנו,אינו מאפשר מקום לשאילת שאלות. ואלו שבכל זאת מעיזים לשאול-דינם להיות אאוט-סיידרים.
דרושות לזה מאתיים שנות סבלנות. (וגם זה בספק...)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
וגם הייתי מוסיף ושואל
אופיר. ג,
גן יבנה,
03/09/06 19:27
| איך אפשר להתמודד עם אנשים מבוגרים שמדברים ומסבירים כאילו הם יודעים על מה הם מדברים, כאילו הם מבינים, יורדים וצוחקים על כאלו שלא מבינים, כשהאמת היא שהם בעצמם לא מבינים כלום?
מה תגיד לבן אדם שחי בסרט אבל בטוח שזו המציאות?
וזו הבעיה האמיתית!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תגובה
אני,
03/09/06 21:18
| מה תגיד לבן אדם שחי בסרט? כלום תשען אחורה תקנה פופקרן ותצפה אולי תלמד משהו, אולי תבין משהו חדש...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
וואלה, שוב תודה.
ל"ת
:),
03/09/06 22:50
| |
 |
3.
כל הכבוד nrg
אפרת,
03/09/06 17:30
| מדור מעולה!
לא הייתי כמה זמן ואני רואה שהשתפרתם, תמשיכו כך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מסכים!
ערן,
04/09/06 16:03
| |
 |
2.
ובלי קשר לכתבה הלימודים בבי''ס
טלי,
03/09/06 15:58
| למרבה הצער מקצועות שברובם לא מביאים תועלת לחיים בעתיד. מישהו בכלל זוכר או הפיק תועלת כלשהי מכל לימודי הגיאוגרפיה, סיפרות תושב''ע, היסטוריה וכל הדברים המיותרים האלה? ממש ביזבוז זמן. לעומת זאת יכולים להשקיע יותר בלימוד המקצועות החיוניים: אנגלית, חשבון, מדעים..
הגב לתגובה זו
|
|
 |
עם כל הכבוד
שני פרופסורסקי,
יקנעם,
06/09/06 16:10
| לימודי התנ''ך, ההיסטוריה, האומנויות, הגיאוגרפיה והספרות אינם יותר או פחות חשובים מלימודי המתמטיקה, המדעים או האנגלית. כל אחד מהמקצועות הנלמדים בביה''ס נותן לילד לטעום תחום כלשהו ''על קצה המזלג'', לשם ההשכלה הכללית ולשם הכרת מקצועות שונים שהוא עשוי להתעניין בהם כמקצוע, ובעיקר יכולים ללמד אותו פרספקטיבות שונות על העולם שלנו שעשויות להשפיע עליו כאדם. השאלה היא לא אילו מקצועות צריך ללמד אלא איך מלמדים אותם, מה האישיות המלמדת נותנת מעבר לחומר הכתוב היבש? אילו גירויים נותנים לילדים על-מנת שירצו ללמוד ולהעשיר את חייהם? לא לשם תעודת בגרות או תואר, אלא לשם הצמיחה שלהם כבני-אדם-וחוה.
אני למשל בתיכון שנאתי ביולוגיה כימיה ומתמטיקה, לא בגלל שהמקצועות לא היו מעניינים אלא בגלל שהם הועברו בצורה משעממת או קשה מדי. כיום אני עוסקת בתזונה טבעית, ובעת הלימודים גיליתי עד כמה לימודי הביולוגיה והכימיה שנראו לי מיותרים אבל בכ''ז חלחלו איכשהו, תרמו להבנה שלי את התהליכים הקשורים במקצוע שבחרתי.
המשיכה שלי לתנ''ך ולתושב''ע (אבל בשום אופן לא כפי שנלמדה בביה''ס אלא כפי שבחרתי ללמוד במסגרות פרטיות) עוזרת לי כיום לתקשר עם מטופלים דתיים בשפתם, שלא לדבר על כך שהם מעשירים אותי כאדם.
ומכיוון שלכל ילד יש מקצועות שהם עבורו נראים מיותרים ואחרים שהם חיוניים או מושכים, כל ילד צריך להיחשף בצורה מינימלית לכל מקצוע ולהתעמק בתחומים שיותר מעניינים אותו. צריך לעודד ולאפשר לילדים לשאול ולחקור ולהתעניין. גם בשאלות כגון מהות האלוהים, החיים והמוות. אבל צריך גם לאפשר להם ללמוד את הבסיס, את הקריאה והכתיבה שמתחילה בדנה נמה דנה קמה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
טלי, בלי להעליב קיראי בבקשה שוב את תגובתך ותראי אם יש מקום לחזור בה
ל"ת
זוהר,
כדור הארץ,
03/09/06 19:58
| |
 |
1.
אחלה כתבה.
Rasputin,
03/09/06 15:26
| אני יכול אפילו לתת דוגמא (מקווה שלא אשגה אם אראה בה רלוונטית ביותר). לפני מס' שנים כשהייתי בן 8-9 מצאתי בביתי עותק של ''הטאו של פו'' מאת בנג'מין הוף. מאושר עקב הגילוי של חומר הקריאה החדש, פתחתי אותו והתחלתי לקרוא. הצלחתי לקרוא עמוד אחד. מדי כמה זמן חזרתי לקרוא את הספר מההתחלה בתקווה שעכשיו כן אבין את הרפתקאות פו- ושוב- רק מקריאת עמוד אחד0- סגרתי את הספר. עכשיו כשאני קורא את הספר, אני מבין כמה הוא חיוני ומעניין, ורק מצטער שאני לא יכול ליישם אותו לחיי. כל זה לא בא במטרה להשפיל חלילה את תובנות הילדים, אלה כדי להראות שאני בתור ילד לא ממש הייתי צריך את ''הטאו'', אני הייתי הטאו. אני מאמין שהרבה תורות פילוסופיות ורוחניות מדברות על התובנות החיוניות של ילדים, והן צודקות. הדבר הכי חשוב שצריך לזכור הוא- על תרצחו להם את סנטה :-)
הגב לתגובה זו
|
|
|
|
|
|
|