תגובות עד כה: 75 תגובות, ב- 36 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 36.  לטובי     נועה וינר,  רחובות,    08/08/07 11:02 פספסת דואט עם שושנה דמרי הגב לתגובה זו 35.  בוחרים כמה דקות ביום בבנק השמחה     אורטל,  שרון,    20/08/06 14:18 מפחיד כמה שזה נכון. כמה אנחנו מתעתעים בעצמינו ולא מוכנים לראות, להודות שאנו כל כך פוחדים מהשינוי מהלא מוכר. לא פעם שמעתי ובטח גם אתם, אני את הזבל שלי מכיר, גם אם הוא מסריח זה מה שמוכר לי ונח לי. אנחנו שונאים לעבוד, להתמודד ולהיות מודעים והעצלנות מביאה אותנו להתפלש ב... המוכר והחמים. בואו ננסה במשך שבוע לבחור כמה דקות ביום בבנק השמחה מתוך המודעות, בלי לפחד בלי להשלות את עצמינו, לפחות נתחזק קצת באנדורפינים שימלאו אותנו. לאחרונה שמעתי על האנדורפינים וכמה הם חשובים לגוף, צחוק הנאה ושמחה משחררים אותם מהמח, כדאי לנו למען בריאותינו הפיזית והנפשית. אני מתחילה מעכשיו, מי אמיץ ומוכן להצטרף אלי?. הגב לתגובה זו 34.  מה פתאום, אני מכור? איזו חוצפה ...  ל"ת      ניר סיון,  רחובות,    20/08/06 13:31 הגב לתגובה זו          מכור וגם חי בהכחשה חבוב...  ל"ת          אחולמניוקי,    20/08/06 21:04 הגב לתגובה זו 33.  מי כמוני מוד סבל     סוס פרא אציל,    19/08/06 15:50 אני שנפל בדור מגעיל זה, צריך להתמודד עם העובדה שביתי בת ה-15 הנה בהריון. ועוד לא מצאתי שום עצה איך לצאת מצרה צרורה זו. הגב לתגובה זו          מתחזה פחדן.אמור את דבריך בלי להתחבא מאחרי כינוי שאינו שלך  ל"ת          תהיה גבר,  יא סמרטוט,    19/08/06 17:32 הגב לתגובה זו              יש לי בנוי             סוס פרא אציל,    19/08/06 23:32 והוא סוס פרא אציל, ואל תנסה לשדל אותי לומר את שמי הפרטי, אני שומר את זכותי לתגובה אנונימית באינטרנט מה שמאפשר לי לשתף את בעיותי בלי חשש ובאנונימיות, קפיש? הגב לתגובה זו 32.  באיזה בנק לבחור?     עליזה,  כרכור,    19/08/06 01:34 אז אני יכולה בכל רגע לשים לב לאיזה בנק נכנסתי, ולבחור. מה גם שהריבית ב''בנק הסבל'' כל כך גבוהה, וב''בנק השמחה'' יש מתנות. מומלץ הגב לתגובה זו 31.  אתמול פגשתי בן אדם שמכור לסבל     עדי,  נתניה,    17/08/06 22:21 הוא היה כל כך מכור לסבל שהוא לא ראה שבגלל שהוא רוצה להילחם בכל העולם הוא נלחם בעיקר בעצמו , ובכלל לא כיף לא לחיות. איזה עצוב, לפעמים ממש נראה לנו שבאנו לעולם הזה כדי לשאת אותו על הכתפיים שלנו אבל זה כל כך לא נכון. אמרתי לו את זה , מקווה שהוא הבין מה אמרתי וגם אם לא לפחות אני הבנתי משהו ממה שהכתבה הזו אומרת. הגב לתגובה זו 30.  בראונינג מפקידה בבנק המזומנים     שאול,  תל אביב,    17/08/06 19:33 בראונינג בניגוד לרוב האנשים, קרוב לוודאי שמפקידה בבנק אחר לגמרי. כל הכבוד לה, שהצליחה לעלות על הנישה ההולכת ומתרחבת של אנשים שמחפשים עצמם. יפה. הגב לתגובה זו          יחי הבנקים         דלית,  חיפה,    20/08/06 00:21 ולאור תגובתך באיזה בנק אתה מנוי... זה בדיוק מה שד''ר בראונינג באה ללמד אותנו, להיות עם עצמנו ולא עם הזולת, כולי תקוה שבנק המזומנים שלה מלא על מנת שתוכל להמשיך ולהפיץ את תורתה הכל כך שפויה ועם זאת פשוטה!! אני מזמינה אותך להצטרף לבנק השמחה ולטעמי והבנתי הוא סולל את הדרך לבנק המזומנים, רוצה להצטרף אלי בדרך?? הגב לתגובה זו              אני אשמח להענות להזמנה..  ל"ת              נועה,  רחובות,    12/08/07 23:21 הגב לתגובה זו 29.  איזה שיר מביך  ל"ת      מה זה ?,    17/08/06 12:24 הגב לתגובה זו 28.  למה אני לא מצליח לשמוע ת,שיר?     מומו הטכנופוב,    17/08/06 10:55 עזרה בבקשה הגב לתגובה זו          מומו - מישהו מנסה לחסוך ממך את הסבל הזה  ל"ת          יש לומר תודה,    18/08/06 10:35 הגב לתגובה זו 27.  כל הכבוד.. מרשים ביותר.     טלי כנפי,  רמת השרון,    16/08/06 15:50 נהנתי מכל מילה. שמחתי לגלות שישנם אנשים שהשקיעו את עצמם בתהליך פנימי עמוק ואמיתי ומשום כך יש ביכולתם להעניק דבריי כחמה. אשמח שתבקר באתרי, ללא ספק את עושה עבודת קודש. www.spirala rose.co.il בברכה גדולה, טלי כנפי. הגב לתגובה זו 26.  עידוד והבנה     מעריצה ואוהבת,  פרדס חנה,    16/08/06 15:30 ד''ר טובי ברואנינג היא אישה שאיכפת לה מאוד ממה שקורה בעולם. היא וצוות המטפלים של עוצמת הרכות עוסקים בהצלת חיים. אותי אישית עוצמת הרכות החזירה מבורים שחורים וחיים של בכי וסבל וכאב. אני חושבת שצריך להאמין שיש דרך אמיתית לצאת מהסבל, למרות שרוב בני האדם מבוססים בייאושם. אני בעד השמחה ואני יודעת שיבוא היום וכולם יהיו שמחים כי שמחה זה הטבע של הנשמה שלנו. טובי אני אוהבת אותך, ותודה. הגב לתגובה זו          מצטרפת לדברייך  ל"ת          נועה מלניק,  רחובות,    12/08/07 23:23 הגב לתגובה זו 25.  כתבה מדהימה ומעניינת     שרה,  תל אביב,    16/08/06 12:10 תודה לך על הכתבה היא עוזרת לי לראות כמה קשה לי להכיל את הטוב שיש לי בחיים. הגב לתגובה זו 24.  יוסי פרלשטיין     חוה,    15/08/06 22:35 מתי תוציא לאור בכריכה רכה/קשה את הגיגיך המופלאים ? אני שואלת ברצינות, העברית שלך צריכה מישהו כמוך שיציג אותה לראווה ואתה נשמע כמו איש חכם ובעל ניסיון. למה אתה מחכה ? הגב לתגובה זו          לחווה: עוד נסיון כזה ואבדנו...         יוסי פרלשטיין,    16/08/06 02:21 הוצאה עצמית היא צעד לא חכם במיוחד ואיש לא מתייחס אליו, ובצדק מסויים. אם תפנה אלי הוצאה בעלת רקע שאני אזדהה אתו אסכים בלב חפץ. עלי להדגיש כי העברית שלי חתומה על מאות עמודי שירה שמגמדת אפילו את מראה עינייך בפורטלים וכי יצירתי הפלסטית בפיסול גרוטאות מוחה היא זו שאני מתפלל ומייחל שמישהו ישים כסף להוציא לאור אלבום מאורגן ומושקע כדבעי שיזקק את ארבעת האלבומים הביתיים הגדושים שברשותי ומעידים על תנופת הביטוי שלי. מעשה את רואה רק את צל צלו של מפעל חיי והוא כולל גם תצלומי רחוב ועוד כמה פניות שלא כאן המקום לפרט הגב לתגובה זו              יוסי             חוה,    16/08/06 06:13 בוקר טוב, הבנתי. (הערה: חוה עם ו' אחת - בראשית ג' פסוק כ') הגב לתגובה זו 23.  די כבר לכתבות פירסומיות שכל מטרתן הוא לקדם ספרים או מטפלים  ל"ת      שנפל להם,  האסימון,    15/08/06 22:19 הגב לתגובה זו 22.  בסך הכל עוד טור פירסומי של הדוקטורית עם חברותיה ומשפחתה     יאאללה יאאללה,  יאאללה,    15/08/06 20:27 שמטקבקים פה פירסום ושיווק של הספרים והשיטה. כולה עוד פירסומת. הגב לתגובה זו 21.  אני עובר בנק     אבי בניהו,  ת''א,    15/08/06 15:31 שיר מרגש ונוגע בשורש כך גם תוכן המאמר מדבר אלי. אני מכור לחומרים כמו ניקוטין, סוכר, קפה ועוד -מוכן להודות גם בהתמכרות לסבל. אני עובר בנק הגב לתגובה זו          בשורה אחת כתבת שירה ענקית!         יוסי פרלשטיין,    15/08/06 17:57 השורה הזאת ראויה לעמוד באותו מחוז חפץ של המשפט של זוזף גראן בהדבר של קאמי והיא כוללת את שירו המפורסם של בראסנס '' הקברן''. אתה משורר אדיר ואולי נפלה בחלקי הזכות לפצח שכבות של יומיום שבעטיין אינך מודע לכשרונך הגדול!!! הגב לתגובה זו 20.  פשוט מקסים וכל כך נכון     יעל,    15/08/06 14:06 הלואי שכולם יקראו ויבינו הגב לתגובה זו 19.  צודקת ויש דרך ידועה ...     דיון ולא ויכוח,    15/08/06 11:17 בגדול את צודקת אבל כדי להמנע מהסבל הזה כפי שאת מתארת אותו יש תהליך מאוד פשוט שקרוי בפי כל תהליך הסליחה, אילו הבריות היו סולחים באמת הרי שההנאה בחיים היתה גוברת, בסה''כ האנרגיות השליליות שאנו סופגים ביום יום מבלי לנקות אותם במשך היום מכופפים אותנו אל ה''סבל'' שהופך להיות המציאות של הגוף ביום יום והגוף מכופף את הרוח ... בכל מקרה הכתבה מענינת והלואי והיו קוראים אותה עוד רבים . תודה לך על הכתבה . אני סולחת לך על כך שלא פרסמת אותה לפני שנים . הגב לתגובה זו          קלעת למטרה!         יוסי פרלשטיין,    15/08/06 12:53 אכן יש סליחה בעולם ולפעמים צריך להיות גדול מהחיים כדי לבקש אותה וממסד לעולם לא יעשה זאת כי הוא מערכת כשל מערכתי גורף. סליחה גוררת הכרה, גילוי אחריות, פתיחת צירים של התקבלות מחודשת, פיוס וסוג מסויים של השבת אהבה. ביל קלינטון הבין זאת כאשר הזמין לבית הלבן נידחים של התעמרות ממשלתית וביקש את סליחתם בפומבי ובכבוד ועל כך איפשר בזכות ולא בחסד לכמה עשרות בני אנוש לנשום לרווחה ולו לעת זקנה. כך גם פעל בית הדין הבי''ל בנירנברג 1946. מדינת ישראל והקצב מירושלים- הוא וקודמיו ומן הסתם גם מי שיבוא בעקבותיו- לא יעשו זאת הגב לתגובה זו 18.  ההרגל יוצר התמכרות,צריך כול יום להחליף הסבל     dafna57,    15/08/06 11:14 מילדות מרדתי ב''סבל'' וניסיתי כול פעם דרך אחרת שרק לאחר פגיעה הבנתי כי אני בוחרת דרך סבל שוב,''תיקון הטעות כזמן הטעות'' לפני 10 שנים הכרתי את ה''פסיכולוגיה'' המזרחית שנתן לי סימנים של ''טוב'' שלא היכרתי, עכשיו שאני כבר בשינויים של פעם וה''טוב'' ביותר שיש במקומי,אבל השמחה הגדולה שלי שבכול מצב אני מאושרת.דפנה הגב לתגובה זו          דפנה57 -         געגוע,    15/08/06 22:24 מה שלומך ? איפה היית ? טוב לשמוע ממך שוב הגב לתגובה זו              געגוע שלומי מצוין ואני באותו מקום רק המחשב התקלקל             dafna57,  רמת-גן,    16/08/06 08:54 תודה שטוב לשמוע אותי ואולי יבוא יום וניפגש.דפנה הגב לתגובה זו                  אולי ...  ל"ת                  געגוע,    17/08/06 22:27 הגב לתגובה זו 17.  מתנה!  ל"ת      מאיה,    15/08/06 09:01 הגב לתגובה זו 16.  שורה תחתונה     נמרוד,  בני ברק,    15/08/06 08:47 שורה תחתונה, כמה באמת כל אחד מאיתנו משקיע בחיים, בשמחה, אהבה, שפע ? הגב לתגובה זו 15.  הכללה מקושקשת וחסרת אחריות, מפיצה דיכאון     איריס,    15/08/06 01:53 עוד קישקוש ניו-אייג'י אני דוקה מרוצה מהחיים, אני רואה את חצי הכוס המלאה. בראנינג יכולה רק להזיק לי. הגב לתגובה זו          את בוחרת בדיכאון, אני - באופטימיות!         ריקי,    15/08/06 23:31 אם את רגילה לראות את חצי הכוס המלאה, אז איך טובי בראונינג יכולה להזיק לך? למה דווקא כאן בחרת להתמקד בחצי כוס הריקה? איך הגעת לדיכאון? ממה נבהלת כל כך? אולי מחשיפת האמת? הגב לתגובה זו          מי מזיק לך באמת ?         מירי,  ראשל''צ,    15/08/06 05:18 שימי לב מה קורה לך בגוף כשאת קוראת את מאמריה של טובי בראונינג, ושימי לב - מי מזיק לך באמת ? הגב לתגובה זו 14.  מדהים מדהים מדהים     שני,  בת ים,    15/08/06 00:01 תודה לך ד''ר בראונינג על הכתבה המבריקה. היא עזרה לי לפתוח את העיניים ולהבין דברים על עצמי. להבין שהדיכאון שנכנסתי אליו לפני מספר שעות, קשור ישירות לשמחה שחשתי קודם, ולא נפרד ממנה. כנראה החומרים הביוכימים בגוף היו צריכים לאזן את מה שלא מוכר, רק שהם עושים את התגובה טוב מידי והתוצאה- דיכאון. אני כבר מרגישה טוב יותר. עצוב לראות כמה לאנשים חשוב להיות הצודקים והיודעים, במקום פשוט לבוא ולהגיד, וואלה, בוא ננסה, נראה מה יש שם. יודעת מה... בעצם לא עצוב לי, אני בוחרת בשעה הקרובה להגדיל את בנק השמחה, ומזמינה אותו ללוות אותי גם בשינה. יואו כבר 12:00 אז לפני שאני אהפך לדלעת...תודה! הגב לתגובה זו 13.  כתבה לענין     הגר קפולניק,  כפר יונה,    14/08/06 23:33 אמת יציב וקיים הגב לתגובה זו 12.  כתבה לענין     הגר קפולניק,  כפר יונה,    14/08/06 23:32 אמת יציב וקיים הגב לתגובה זו 11.  כתבה לענין     הגר קפולניק,  כפר יונה,    14/08/06 23:25 אמת יציב וקיים הגב לתגובה זו 10.  אני מעדיף את אליזבט בראונינג...     יוסי פרלשטיין,    14/08/06 20:14 גברת טובי! שימי , או התחייבי באופן שנוח לך לגייס את המשאבים שלבי יוצא אליהם שדרושים להקמת מפעל חיי והקיפי אותי בהתאגדות מוחייבת ולו על בסיס ענייני תכליתי, ללא אהבה, אפילו ללא חיבה just the job ותווכחי לראות שינוי שיקרום עור וגידים לנכחך. יש בכם משהו שחצני ואטום באי רצונכם להבין מה שלא תואם את הבאנליות והשטאנציות שאתם סוגדים לה. קארתי את הבליל הדליל. הכל יחסים ברמת השגרה- את לא אליזבט בראונינג, לפחות אל תהיי אנה פרויד או איזו אליענה אמאדו לוי ואלנסי. כמה וכמה בני אדם לא יכולים להסתפק בנורמליות הכלוב השפוי שלך! הגב לתגובה זו          קח את הזמן         מירי,  ראשל''צ,    15/08/06 05:32 הי יוסי, קח את הזמן, ובעיקר - תנשום. לפעמים עולים כעסים כשפוגשים חלקים לא נעימים של עצמינו, ודרוש קצת יותר זמן בשביל לנשום, למשל, את הדברים שאומרת טובי בראונינג. כשקראתי מה שכתבת כעסתי. עכשיו אני מזמינה אותך לשיעור פתוח עם טובי בראונינג, או בינתיים - קרא את המאמר שלה שוב. לפני שאתה מגיב - אל תשכח לנשום. הגב לתגובה זו              שמחה היא לדידי יצירה כתקומה.             יוסי פרלשטיין,    15/08/06 13:01 אני לא זקוק ליוגה נשימתית ולא לכוס מים מינרליים. אני זקוק ליצירה שתעיד על התגברותי ועל העפלתי מעבר למה שרמס כל כך הרבה נשמות תרומיות ויתרות בארץ הזאת ובכלל. היטב ידוע שחברת האדם מתנכלת למי שמגלה נטיות עילאיות יותר מאשר דרוש לדיר או לאורווה. אני פשוט מצפה ליום שהיועצות הללו תכללנה גם התייחסויות ליוצרים, אפילו אינם גיבורי תרבות. עלעלתי בצרור עיצות שאבלוניות שמתאימות לאדם המשתוקק להבלע בנורמטיביות ההמונית המחוקה. אושרי הוא גילוי ייחודי, העצמת רגישותי ופרישת מתווה של אקורדיאון אחר ממה שהחברה בכלל צריכה לו ומן הסתם עצותיה מתאימות לאדם היומיומי- לא לי. דיח ב-30 שנות המקותי תחת שחצנותם וצדקנותם ןחרית דינם האווילית הגב לתגובה זו          פשטות         רונית,  ת''א,    14/08/06 23:46 בוא תנסה להיות פשוט וברור. קראתי 3 פעמים את כל המילים היפות שלך ועדיין לא הבנתי מה אתה בעצם רוצה. מה הבנת מהכתבה? האם יש משהו שאתה רוצה לבקש? הגב לתגובה זו              למירי, לרונית, לשני...             יוסי פרלשטיין,    15/08/06 12:47 אני ידוע ביכולתי לקריאה מהירה ובנושאים בכגון הא זכותי לחפש מראש התייחסות של המומחה למה שברור לי שאיננו נמצא ברשימת המצרכים שמהם הוא אופה את עוגתו. אני קורא לא אחת סיפורי סבתא ועצות דודה כאלו ותוהה אם מישהו בכלל מתייחס לנושאים שהם לא לגמרי יומיומיים ושגרתיים. האם פסיכולוגית, אפילו פסיכולוגית פטורה או מרשה לעצמה לא להיות מודעת לצרכים רגשיים ולתפיסות עולם שונות? מה שאנו קוראים הן צרור עיצות לאדם מן השורה שאיננו חדור בכמיהה ליצירה אותנטית ומנסה להיות ''כמו כולם''. לי חשוב מאוד לקדם את פועל ידי התרבותי משום שרק הוא מגדיר את ייחודי ורבים מאוד סבלו מאומללות בשל נסיבות שלחלוטין אין בנמצא בעל מקצוע שיכול באמצעי שכנוע וורבליים ובפשטות: חלק מפשיטת הרגל של מכונת היעץ הזאת נעוץ בפנייתה למכנה המשותף שמוגדר באפנים פשטניים. יתכן שלרב האנושות דירה נאה אשה נאה וכלים נאים הם המתכון לאושר. מעולם לא הרגשתי שמישהו מתייחס אלי וזהו מקור חרוני כלפי מנציחי הבנוניות האלה. לכן גם העליתי באוב את דיוקנה של בראונינג אחרת. דרך אגב: מעט סולידריות ציבורית עם חירותה של יצירתי היתה פועלת להעצמתה של חברה אזרחית יותר מכל דיבורי הכיבושין הסטיגמטיים והמבזים מלכתחילה. לכל אדם זכות לממש את משמעות חייו בדרכו וכאשר הדברים טינם זזים הוא מתוסכל ואינני מוכן לוותר על דרכי כדי לקנות מניות שחוקות בשוק הפופולריות. הגב לתגובה זו                  לאיש המיוחד                 שני,  בת ים,    15/08/06 16:01 כן יוסי, אתה בהחלט נראה איש מאוד מיוחד. ואני רק מחכה שתקח את כל היחודיות הזו שלך, ותהפוך בעזרתה את החברה שלנו לנעימה יותר, במקום לבוא ולבקר את מי שכבר עושה את העבודה. הגב לתגובה זו                      לשני מבת ים!                     יוסי פרלשטיין,    15/08/06 17:51 ראשית: תודה! שנית- כולנו בשר ודם, רימה ותולעה, טיפה סרוחה ונפיחה מסכנה! שלישית- עם אנשים מסוגך שיקיפו אותי אוכל לפעול ברוח תקוותך ואני גר באותה עיר ויתכן שאת מכירה אותי ובוודאי חלפת על פני. רביעית- אינני מבקר ואינני מקנטר ולא חדור שום זעמים וזממים וכעסים. אני רק תמיד מתוסכל מחדש לנטייתם הבלתי נלאית של יועצים לעניני נורמה להצטצם בתוך קיום שאופייני לחברה בנסיגה תרבותית שעיניה למילוי קיבתה ואני מחזק את ידייך למצוא אתי את הדפוס שבאמצעותו נעפיל מעבר לרדידות הזאת טלפון שלי, באותה בת ים 5073050 היא לי נוף חייים רוחני שאני שואף לשדרגו ליצירה וכבר עשיתי משהו בתחום. אני כמעט יליד העיר ומאוכזב ממראה עיני. מטרידים ומאיימים יטופלו באופן מיידי ביד קשה וללא טיפת רחמים. הגב לתגובה זו                          קיבלתי!  ל"ת                          שני,  בת ים,    15/08/06 23:47 הגב לתגובה זו                          שוב לשני                         יוסי פרלשטיין,    15/08/06 21:19 ללא כל נימת שופוני יא נאס הפנייתי הנוספת והמסכמת היא לספרו של סול בלו '' כוכב הלכת של מר סאמלר'' לי זהו ספר קודש ותרגומו של גליקשטיין ובעיקר 25 השורות בדף הכריכה האחורית בהוצאת סה''פ 1969 שקראתי כשנה לאחר שראה אור הינו אחד מסודות קיומי. בכל דרכי חיי אני רואה את ארתור סאמלר נכחי. בלעדיו לא הייתי היום בן החיים ובוודאי שלא אדם צלול... ברור לי שאפילו מוקירי המעטים מעודדים אותי כאשר קונצרטינה עשויה למשעי חוצצת בינם לביני, שהרי יהודי הנני... הגב לתגובה זו                          לשני הבת-ימית, פחות פו''פ בהעולם הזה...                         יוסי פרלשטיין,    15/08/06 21:13 כפי שאת נוכחת לראות התזמון הצליח שוב מעבר למשוער והוא לחלוטין לגיטימי: הפניה לתודעת הציבור גם תוחבת את ספרי היוצרת לידיו בפואייה. אולי היא עוד תשב על כסא במאים להנפיק הקדשות אישיות ''לידידי באיחולי כל טוב'' וזאת אני מקליד ללא שמץ ציניות- דרך העולם ודרך כל בשר ללבניה במקרר. אני מבקשך לנסות לחפש אלבומי אמנות של יוזף בויס וכמה שמות אחרים, רובם גרמנים שיצירתם ניצבה מול עיני, מבארלאך וקולביץ ושוויטרס ועד לדור שלאחר לופרץ. כמה אחדים כאלה תוכלי לראות גם במוזיאון ת''א. בזאת אפנה אותך לספרי שיחה מתורגמת ושלושת השמות שעולים בדעתי כרגע הם חואנה דה איברבורו ,אוקטביו פאס ופבלו נרודה- שלא במקרה כולם לטינו אמריקאיים. אני סבור שגם מבלי שתחזי בזיו פני יהיה פפרוש לפנייך חומר עיון מרתק שקצת ירחיב את היריעה. צר לי אבל דר. טובי ורבים מהברנזה הזאתי אינם עוברים מסך אצלי. הגב לתגובה זו                          ליוסי מבת ים                         שני,  בת ים,    15/08/06 19:48 תודה יוסי על ההזמנה! אמיץ מצדך להשאיר ככה את הטלפון בפורום, כנראה שבאמת חשוב לך לשנות. אבל אם להיות כנה אני לא חושבת שיש משהו שעוד צריך להוסיף. אני חושבת שהכל כבר קיים: רק לפתוח את כל החושים ולהתענג על כל הטוב שכבר כאן. אני הפקתי מהכתבה של ד''ר בראונינג המון! ועכשיו חזרתי מהחנות עם ספריה. מן הסתם עוד לא קראתי את הכל, אבל מהמעט שהצצתי קיבלתי את הרושם שהכותבת היא אישה חכמה ורגישה הרבה מעבר לנורמה. אני רואה בטקסטים שלה דברים אחרים מרדידות וצימצום. ורק מאחלת לך שתצליח למצוא את שאתה מחפש. הגב לתגובה זו 9.  מי שלא יודע התמונה     דודידו,    14/08/06 19:52 היא של מסכות מפסטיבל בלואנג פראבנג, לאוס. הגב לתגובה זו          לטאנג- פראבנג זה אחסן- יותר טוב מויינטיאן...  ל"ת          יוסי פרלשטיין,    15/08/06 17:54 הגב לתגובה זו 8.  ד''ר טובי בראונינג-המאמר שכתבת גורם לי סבל.     סוס פרא אציל,  כר דשא מצהיב,    14/08/06 19:17 ומדוע? מכיוון שלדעתי חסר בו החלק הכי חשוב: מה עושים עם זה? איך אני מפסיק להיות מכור? אני תקווה שהפרקטיקה תבוא במאמר המשך. הגב לתגובה זו          איך אני מפסיק להיות מכור?         דינה,  דרום,    14/08/06 22:45 אי-אפשר לצפות שמקריאת מאמר ניתן להגמל מהתמכרות. כמו כל התמכרות, גם התמכרות לסבל דורשת תהליך של גמילה. אני אישית עברתי את התהליך הזה בעזרת כלים שנותנת שיטת ''עוצמת הרכות''. בתור התחלה, מומלץ לקרוא את הספר ''עוצמת הרכות'' מאת טובי בראונינג. בנוסף לזה, יש סדנאות, וטיפולים עם מטפלים מקצועיים. הגב לתגובה זו              תודה על כל התשובות.אכן             סוס פרא אציל,  אורוות שלמה,    15/08/06 00:19 יש מקום לשקול ברצינות את הדברים. עדיין יש מקום להסבר, לתשובה פרקטית.שאם לא כן המאמר עשוי להראות יותר כקידום מכירות גם אם זה למטרה חיובית. הגב לתגובה זו                  מהיום אני קונה רק טוב! טוב- בעיקר טוב.                 שני,  בת ים,    15/08/06 15:55 למה לא בעצם? למה לא לקדם מכירות להבנות וחוויות חשובות כל כך? הכתבה מלווה אותי מאתמול, והיום חזרתי לקרוא אותה שוב. מיידי פעם שמתי לב שאני שוב סובלת, תוך כדי הליכה, או ישיבה, כשחיכיתי בבנק, וגם כשהתקלחתי בבוקר... ואז אמרתי לעצמי: הנה, זה בדיוק זה, אני משקיעה עכשיו בבנק הסבל שעליו כתבה בראונינג...סתם ככה בלי סיבה- סתם כי זה כל כך מוכר!!! ואז החלטתי לשנות: נתתי לכל טיפה חמימה במקלחת ללטף את גופי ברכות, נתתי לקרקע בכל צעד לתמוך בי בזמן ההליכה, לעזור לי להתרומם, נתתי לכל שריר לנוח ולהתענג על הרפיון בעודי יושבת לי על הספה... כלום לא השתנה והכל השתנה, ובכזו פשטות. אז מה אכפת לי לקנות כזה דבר כל יום. אני בפרוש רוצה לקנות כזה כל יום, אני רוצה שכל מי שיש לו לשווק לי משהו טוב יבוא וישווק לי וימכור לי וכמה שיותר, כי להגיד לך שהיום אני מוציאה את רוב כספי על דברים שעושים לי טוב? את יודעת כמה טוב אפשר לקנות בכל הכסף שאני וחברותי מוציאות יום יום על ז'נק פוד, סיגריות, בגדים וקרמים שעוד לא הצליחו להחזיר אותי לגיל 16 , והרשימה עוד ארוכה. אז אני רוצה לומר לך ד''ר בראונינג שאני מאוד שמחה על כל הטוב הזה שאת מקדמת ומוכרת, ושאני בדיוק יוצאת לקניון עכשיו לקנות את הספרים שלך, כי אם קיבלתי כאלו מתנות מכתבה כל כך קצרה- אני סקרנית לדעת מה עוד יש. תודה גדולה, שני. הגב לתגובה זו          פתרון.............         איריס,  צפון,    14/08/06 21:15 כידוע ד''ר טובי בראונינג הינה מפתחת שיטת עוצמת הרכות, שיטה המרפאת את הגופנפש של האדם בדרך מאוד עדינה, מנסיוני האישי ממליצה לך להתנסות. בהצלחה הגב לתגובה זו          פרקטיקה         ג'רי,  באר שבע,    14/08/06 20:15 הפיתרון מאד פשוט,זהה את הסבל שלך ובמקום לזרום איתו,עבור למשהו מהנה.זו פשוט בחירה שלנו במה להשקיע.ככל משתתרגל (מספר פעמים ביום) הישועה תגיע. הגב לתגובה זו 7.  דוקטור למה?     ש,    14/08/06 17:15 להזכירכם, גם דוקטור שקשוקה הוא דוקטור הגב לתגובה זו          את/ה מוזמנ/ת להכנס לאתר - http://holistic-pulsing.com/         אילנית,  ת''א,    15/08/06 09:06 http://holistic-pulsing.com/ טובי בראונינג, N.D. D.O. ישראלית במקור, נסעה ללונדון לפני למעלה מעשרים שנה ללמוד רפואת עצמות (אוסטיאופתיה), קרייניופתיה (רפואת גולגולת) ורפואה טבעית. היא התמחתה בלימודי גופנפש, גשטלט, פריימאל ופוסטוראל אינטגריישן ועבדה בקליניקות ברחבי העולם, לימדה והרצתה באירועים בינלאומיים. חיפושיה אחר גישה אוהבת אשר אינה כפופה לאמונה ב''תרופה מרה'' ואשר תחבר את כל הרבדים האנושיים מהפסיכולוגי ועד הרוחני, הובילוה לפתח את הגישה השלמה הידועה היום בעולם עוצמת הרכות או HOLISTIC PULSING. בשנותיה בניו-זילנד ואוסטרליה כתבה את הספר ''Gentel Mircales'', שתורגם לשפות שונות. בישראל תורגם הספר ''עוצמת הרכות'' לעברית (הוצאת מודן). כיום בארץ ניתן להשתתף עמה בסדנאות חווייתיות, וכן ללמוד את עוצמת הרכות בקורס מעמיק להתפתחות אישית או כהכשרה מקצועית. בוא לנסות את הטיפול ותראה אם זה טוב ומתאים לך. רק אחרי שטעמים מעוגת גבינה יודעים אם היא טעימה.... נכון?! הגב לתגובה זו              בעניין עוגות הגבינה             ש,    15/08/06 12:12 במדור הזה מוצעות כל כך הרבה עוגות גבינה והן בדרך כלל עולות הרבה כסף ועושות רושם די תפל. ממש אין לי רצון לטעום מכולן. אני באמת לא יודעת איך העוגה של בראונינג, אבל זה שאני לא יודעת זאת עדיין לא סיבה לנסות. הגב לתגובה זו                  תאמינו לי, מהעוגה הזאת שווה לטעום!                 ריקי,  דרום,    15/08/06 23:46 תזהרו רק לא להתמכר , יש אומרים שנענוע של עוצמת הרכות יותר טוב מסקס! החוויה הזאת הולכת ישר לבנק השימחה! דרך אגב, יש הרבה אפשרויות של טעימה במחיר סימלי. הגב לתגובה זו 6.  רשע וטוב לו צדיק ורע לו     הומו ספנייאס,  כדהא''צ,    14/08/06 16:52 לפסוק הנ''ל הרבה פירושים, אבל נדמה שהעם היושב בציון - בסיוע הנהגתו האשכנזית/נוצרית - נתקע על פירוש קלוקל של הפסוק, ה בא לתאר את המצב שלפיו השכר על עבודה בעולם הזה מקבלת את השכר בעולם הבא, ואילו אלו המתרכזים בתענוגות העולם הזה שוכחים ולא זוכים לתענוגות העולם הבא.. אבל לפירוש זה יש גם פרשנות מזרחית (תימנית ויפנית) מקורית, ולפיה יכול צדיק להנות גם מהעולם הזה וגם מהעולם הבא, גם מהיום וגם מהלילה, כי את שניהם ברא ה' בבראשית, ורק צריך לדעת לשמור על הפרופורציות. הגב לתגובה זו          אני בהחלט מסכימה עם דבריך, פרט לעיניין אחד:         פלורה,    15/08/06 03:29 לא רק האשכנזים עצובים ובכיינים מיסודם, אלא גם עדות המזרח בכיינים לא פחות, כהוכחה ראה (ושמע...) את המוזיקה המזרחית הקלאסית- תמיד שירי סבל, עצב ו... שוב, בכיינות!.... דווקא נראה לי שהקידוש והסגידה לעצב ולסגפנות זאת תכונה יהודית מובהקת, והנוצרים בסך הכל עשו מה שתמיד עשו: חיקו אותנו... לפחות לזרם הקתולי יש כנסיות יפות ומקושטות, תלבושות הכמורה שלהם מרהיבות, ולכן כל כך כיף להיות תייר באיטליה!... מי שכנראה כן ידעו ועדיין יודעים לחיות את החיים בלי יותר מדי מעצורים, אלה העמים הפגאנים, וגם הפגאנים החדשים למיניהם! ברכות זוהרות לכולם! הגב לתגובה זו              מסכים איתך, עדות המזרח הם לא רק בכיינייות             הומו ספנייאס,  כדהא''צ,    15/08/06 13:18 אלא אפילו דכאוניות, במיוחד אלו מצפון אפריקה, וגם כאן המקור בהשפעות מוסלמיות , כי מדובר בדכאון דתי שאפשר לחיות איתו עד מאה ועשרים (דרך אגב, שמו הקודם של ארגון הכי זבאלה היה ''המדוכאים עלי אדמות), לכן ציינתי במיוחד שהפרשנות היא מזרחית מקורית - יפנית תימנית - חצי בצחוק, חצי מסיבות שאין זה המקום לפרטן, אבל ברצינות יותר, קראתי בכתבי מקובלים תימנים דברים רבים על חובת ההנאה והשמחה על פני הארץ בעולם הזה ובימים אלה, אבל נראה שהדברים נשכחו עם מוראות הזמנים בחשכת הגולה. הגב לתגובה זו 5.  מקורו של הסבל הוא בעצם בהנאה     הומו ספנייאס,  כדהא''צ,    14/08/06 16:44 ללא ידיעה על קיומה של אפשרות הנאה גדולה יותר - או הנאה בכלל - לא היינו סובלים כלל. לדוגמא, בחברה פרימיטיבית כמו באפריקה, היו הרבה מחלות, רעב, מות תינוקות וזבובים, אבל הילידים לא החשיבו אותם כסבל אלא כחלק טבעי של החיים - עד שבאו בני אדם יותר מפותחים והראו להם אפשרויות חיים אחרות, חיים בלי זבובים, שלושה ארוחות ביום, תרופות למחלות - ואז הם בעצם החלו לסבול יותר מאותן תופעות - כי נוכחו באפשרות ההנאה. מכאן שלסבל יש תפקיד הצבעה על אפשרות הנאה - חסרון שצריך וניתן למלאו, ומכאן גם הפרופורציה הנכונה לראות את הסבל - כהכרחי לגדילת הנאתנו. הגב לתגובה זו 4.  מברוק על השיר. הפתעת אותי  ל"ת      מאזין,    14/08/06 15:57 הגב לתגובה זו 3.  מי שלא מסכים הוא לא מקורי? ומי שמסכים הוא אמיץ??     רונית,    14/08/06 13:49 למה לקטלג? במקרה אני מסכימה איתך, זה הופך אותי לאמיצה כי את החלטת ככה? אפשר לכתוב מאמר, בלי לתת ציונים לקוראים מראש. מי שרוצה להבין ומתאים לו, אז אחלה. מי שלא, יבין בדרך הקשה. לבחור באושר זהו גם שיעור בפני עצמו, בלי שתתני ציונים לקוראים שלך. הגב לתגובה זו          לרונית         דלית,  אילת,    14/08/06 16:50 ולאיזה בנק מחוייבת את כלפי עצמך בדברייך אלו??? הגב לתגובה זו              דלית יקרה, קראי שוב את תגובתי ותביני  ל"ת              רונית,    15/08/06 20:11 הגב לתגובה זו 2.  לגמרי צודקת. הפילוסופיה ההדוניסטית לא ממש תפסה את המין האנושי, עצוב     ליאן,  כפר ענן,    14/08/06 13:33 רובנו מקדשים סבל במקום לבחור בדרך יותר נעימה של שמחה ואושר. דולצ'ה ויטה על ויה דה לורוזה. איכשהוא הפנמנו את האמונה שלסבול זה להביע הבנה במצבו חסר האונים והאומלל של המין האנושי, ומי שבוחר במצב המאני ולא במצב הדיפרסיבי הוא מן הסתם טיפש אינפנטיל שמעדיף לטמון את ראשו בחול ולא מבין דבר מחייו. בקיצור, דיכאון וללבוש שחורים זה מכובד. אחרי שבאופן אישי שילמתי את חובי לחברה במנת היסורים המתבקשת וההרואית יותר משני עשורים, החלטתי בסוף לעשות בחירה דווקא בנתיב השמחה ושיקפצו כל המלעיזים. נהנית מכל רגע בחיים כמה שרק אפשר מתוך אמונה שכיף זה טוב, טוב מאוד, קדוש אפילו. איפה אפיקורוס כשצריך אותו? הגב לתגובה זו 1.  יפה.     מאצ'ופיצ'ו,    14/08/06 13:29 מכניס קצת איזון אל מול הכותבים שהיללו את המלחמה על התרומה שלה להתפתחות רוחנית ואפילו ביקשו עוד (וקיבלו). הגב לתגובה זו