תגובות עד כה: 57 תגובות, ב- 33 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 33.  הדרך היחידה למגר את המחבל הפנימי היא להתחבר ולאהוב אותו  ל"ת      גבריאל המלאך,  רמת גן,    14/12/06 21:45 הגב לתגובה זו 32.  לימניים (כמוני) שעדיין רואים מחבלים פנימיים     נירה,  ת''א,    22/08/06 23:52 חשוב לי להסביר בכמה מילים- כמטופלת שנים בעצמת הרכות. אני לא חושבת שאף מטפל יגיד לי ברצינות לשכב מתחת למשאית נוסעת ואז לבדוק ''איפה זה אצלי''. הכתבה לא מתייחסת למשאית הנוסעת, או לחיזבאללה... אלא לעצם הקירבה שלנו למשאית הזאת, לסיטואציה. אני חושבת שעוד הרבה לפני שצריך לרוץ ולדבר על אם כן או לא לעשות מו''מ עם ערבים בכלל - צריך לעשות שיחה ביננינו, לקבל אותנו, יהודים דתיים, חילוניים, ימניים ושמאלנים... זה הכל. לזכור שהיינו ביחד במלחמה הזאת - ולא להפיל אחד על השני טילים... ואם אנחנו כן מפילים- דבר ראשון - לשים לב איפה- אני- מפיל- טילים- על- עצמי???????????? הגב לתגובה זו          הוצאת לי את המילים מהפה.         יעל,  שומרון,    17/09/06 17:02 אני התוודתי לעוצמת הרכות רק לפני מספר חודשים. המהפכים בחיי מתרחשים לאיטם. נראה לי שלפני שקופצים להצלת האנושות כולה בואו נכיר ונתרכך ביחסינו בתוך העם, יש לנו הרבה מה ללמוד ולקבל במערכת הגומלין הזאת וכשהיא תתקן ותשוכלל גם נגיע למעגלים רחבים יותר. למעונינים הרב קוק שחי בתחילת המאה הקודמת כבר אמר את זה מזמן. אגב הוא( הרב קוק) גם זה שאמר את המשפט החכם והמדובר בעוצמת הרכות ''נפש בריאה בגוף בריא'' בבריאות לכולם הגב לתגובה זו 31.  כואב אבל נכון... (ולא פחות)  ל"ת      נירה,  תל אביב,    22/08/06 23:41 הגב לתגובה זו 30.  כל הכבוד... מצחיק ונכון.     טלי כנפי,  רמת השרון,    16/08/06 18:06 הלואי שיותר אנשים יקחו אחרוית על חייהם בכל הרמות וזה יאפשר לאור לגבור על החושך. קוראים לכל מה שאת מדברת עליו - תת המודע. הוא לא אוייב, אבל הוא אכן מחסן של כל הזבל והרעל שהטמיאו בתוכנו. רק עבודה עמוקה בכל הרמות יכולה לשנות את המציאו. או נס....???!! הגב לתגובה זו 29.  הדרך לחסל את המחבל הפנימי !!!!!     אור,  שוהם,    14/08/06 13:33 אנשים יקרים, אני שמח לקרוא את התגובות לכתבה ולראות שאתם מקבלים את דעתה של הד''ר, היא צודקת בהחלט , היא פשוט אמרה לכם את האמת הפרצוף, אני מעוניין להוסיף ולומר שאנו כולנו ישנים בעמידה, אנו עושים בוחרים ומעדיפים דברים בכלל בלי לדעת את הסיבה האמיתית לכך,יש לנו אפשרות לדעת, אבל אנו כל כך לא מודעים לעצמנו שזה ''מדאיג''. הדבר החשוב ביותר בעניין הוא שאנו יכולים לשנות את המציאות שבה אנו חיים, בקלות יחסית, והתוצאה היא מידית (שבוע שבועיים), תחשבו חיובי לגבי כל דבר שאתם חושבים... נשמע קל, אבל אם תתחילו להקשיב לחשיבה שלכם תגלו דבר מפתיע, מושרשת בנו חשיבה שלילית כמותית. עכשיו אחרי שתבחינו בזה, ובמידה ותרצו לשנות את הדפוס החשיבה המושרש בכם , כל שעליכם לעשות הוא להתחיל לחשוב חיובי...עדיין נשמע קל...אז תדעו לכם שזה אפשרי מאוד אבל דורש הרבה עבודה עצמית. היופי שבעניין הוא שזאת רק עבודה מחשבתית דבר שאנו עושים בכל מקרה, אנו חושבים כל הזמן. אני אומר לכם שברגע שתתחילו להיות מודעים לחשיבה שלכם ותתחילו ''להפוך'' את המחשבות השליליות למחשבות חיוביות , אתם תתחילו להרגיש תוך שבוע שבועיים איך המציאות שלכם מתחילה להיות חיובית בעשרות מונים. שווה לנסות ולגלות שהכל בידיים שלנו (בראש שלנו). תזכרו: 100% חשיבה=100% מציאות נסו ותראו בעצמכם..... יום מוצלח הגב לתגובה זו 28.  הכל בידיים שלנו     מיכל,  רמת אביב,    13/08/06 18:46 מדהים לקרוא ולהבין כי הכל בידיים שלנו. אנחנו אחראים על הדברים שמתרחשים ויכולים לשנות!!! צריך רק מודעות ורצון.... הגב לתגובה זו 27.  דרך שונה ואמיצה     ג'ולי,  מרכז,    13/08/06 12:47 כתבה מרתקת, נותנת פרספקטיבה שונה ואחרת. כבר התחלתי ליישם את האמור וקצת נבהלתי. כנראה ככה זה עובד, קצת מפחיד עם זאת אמיץ. דרך שונה ואחרת ממה שמוכר לנו, ומה מוכר להאשים אחרים כל הזמן, את זה אנחנו מכירים מצויין. חברים יקרים, רק אנחנו אחראים על המציאות שלנו, אם מבחירה ואם מאוטומט. מזמינה אתכם להיות אמיצים ולחפש את החיזבללה בתוככם, איך אתם מחבלים לכם, איפה הקטיושות הפנימיות שלכם. בהצלחה הגב לתגובה זו 26.  כמו טיפול פסיכולוגי     אור,    11/08/06 18:45 יפה. בהיר וחכם ויפה. הגישה הבונה הזו נמצאת גם בבסיס טיפול פסיכולוגי טוב, או כל עבודה של מודעות. כל המבקרים מוזמנים לשאול את עצמם מה בדיוק הרתיח אותם. יש כל כך הרבה חוכמה בכתוב. הגב לתגובה זו          כמו טיפול פסיכולוגי - לא ממש         גלית,  השרון,    13/08/06 01:03 מנסיון שלי עם עוצמת הרכות, היופי הוא החיבור לגוף. הנענוע המיוחד, השיחה המיוחדת תוך כדי עזרו לי להגיע בתוכי לפינות אפלות שעל ספת הפסיכולוג לא הייתי מוכנה לדבר עליהם, בדרך מהירה והכי חשוב עבורי בדרך נעימה, מבלי לחזור ולשקוע בבורות השחורים לי.. תודה לך ד''ר בראונינג הגב לתגובה זו 25.  לאיציק     שלמה,  דרום,    11/08/06 09:52 זה יותר ממעניין אני יכול להעיד על עצמי כתלמיד של ד'ר בראונינג , קו המחשבה שלה שינה לי את ראיית העולם והיום אני יכול לראות את עצמי ולתקן תוך כדי מתוך הבנה ואומץ לשנות דפוסים הרסניים הגב לתגובה זו 24.  אז זו באמת אני...     גלי,    10/08/06 18:11 מה אז להפסיק להאשים את הגברים בחיי- בחיי האהבה הכושלים שלי??? מה זה באמת אני ולא הם??? ואני חשבתי שסתם אמרתי להם את זה. הגב לתגובה זו          אוהבת אותך כל כך נורא         מירי,  ראשל''צ,    13/08/06 17:48 כותבת טובי בראונינג בספרה ''איך הפכה האשה לגבר'' - ''נשים רואות גבר רך כגבר חלש, שאינו מסוגל לשלוט בהן. כאשר הן מוצאות את הגבר ה'חזק' שחיפשו, יש להן במה להילחם ולמה להתנגד'' - את החומר הזה אני מזריקה לורידים מאז שהייתי בת 12, והייתי בטוחה שזו האפשרות היחידה. גם כשבגרתי ונישאתי לגבר שאוהב אותי המשכתי להאשים אותו בכאבי. הנענועים העדינים של עוצמת הרכות, בתוספת ספריה של טובי בראונינג - הצילו אותי. או... אני הצלתי אותי - רק לפקוח עיניים ולראות את החבלן הפנימי. מאחלת לך, גלי, הרבה הרבה אהבה. הגב לתגובה זו 23.  האמנם?     רווית,  כפר סבא,    10/08/06 10:54 אם אני אעשה שלום עם המחבל שבתוכי, האמנם נסראללה יפסיק לירות עלינו טילים? איזו הוכחה יש לנו שהשיטה הזו אכן נכונה? הגב לתגובה זו          אפילו רק להיות מודע למחבל הפנימי         עמוס,  כפר סבא,    12/08/06 12:31 משנה את החיים שלי. להבין שיש יותר מאפשרות אחת להגיב למציאות או להבין אותה זה כבר מקום חדש שיוצר מציאות חדשה. הגב לתגובה זו          גם אני שאלתי את אותה שאלה         רוני,  נתניה,    10/08/06 17:25 גם אני שאלתי את אותה שאלה, ואתמול כשראיתי את הסרט what the bleep do we know, על מכניקת הקוונטים, גיליתי שהכל נכון, ובפשטות, ושזה אפילו מדעי. ממליצה לך לראות את הסרט. הגב לתגובה זו          תנסי ותראי         תנסי,    10/08/06 16:36 זו הדרך היחידה. יש המון אנשים שהצליחו, והמציאות שהם רואים היא אחרת ממה שאנו רואים. אבל הם אומרים לנו את זה ואנחנו לא מאמינים. אז פשוט תנסי בעצמך, תבחני דקה דקה יום יום מה עובר בתוך מוחך - מחשבות של שלום, או של מלחמה. קנאה או פרגון, צמצום או נתינה. זו לא שיטה, זו טבעה של המציאות. הגב לתגובה זו          האמנם?         נירה,  שרון,    10/08/06 15:56 אם תחכי להוכחה על כל דבר בחיים הללו, הם לא יספיקו לך. תגיעי ליום האחרון (עד 120) ואז תשאלי את עצמך איפה הייתי עד עכשיו. האומץ לבדוק בתוכך את המחבל הפנימי יעצים את חייך. נסי ותראי מה קורה. הגב לתגובה זו 22.  איך אני מחבלת בעצמי     לאה,  השרון,    10/08/06 10:21 מצד אחד, כמה מפחיד לחשוב שיש לי הזה כוח הרסני בתוכי, שאני מחבלת לעצמי בחיים, אבל עצם השאלה ''איפה זה אצלי'' כן נותנת לי תקווה שיש מה לעשות. אני אוזרת אומץ ושואלת: איפה נרדמתי איפשרתי למחבלים לתפוס עמדות בקירבי, מחבלים שמפריעים לי לעשות את מה שאני באמת רוצה בחיים, שנותנים לי את מי להאשים, למה אני לא מגשימה את עצמי. וכמו שנרדמתי, ככה אני יכולה להתעורר, להאיר אור על התחבולות שאני מפעילה על עצמי, בתוכי, ולבחור במודע להפסיק לירות קטיושות על עצמי, לשים לעצמי מלכודות, ולהגיד: וואו, מפחיד אותי עוד יותר מהחבלה, להיות עוצמתית ולצאת ולעשות את מה שאני כל הזמן אומרת שאני רוצה לעשות בעולם הזה, בחיים שלי, בבית שלי, במשפחה שלי. טובי, תודה! הגב לתגובה זו          בזכות התובנה         שלמה,  דרום,    13/08/06 15:00 לאה , עצם העלאת השאלה מביאה אותך למודעות לבעיה קיימת היא קיימת אצל כולנו המתנה שלך היא העובדה שהעזת להביט לחבלה הזו בעיניים ולמצוא את עצמך, זהוא השלב הראשון בקבלת עצמך ובריפוי שלך, כל הכבוד לך על התובנה אני מקנא בךץ הגב לתגובה זו 21.  אומץ     דניאלה,  רעננה,    09/08/06 23:51 הרבה אומץ יש בכתבה הזאת. נדבקתי באומץ זה ואני באמת רואה איך אני יצרתי לי מחלמה זו בתוכי. גישה מעניינת ואפילו מפחידה, אך חדשנית ומרפאה. תודה לך. הגב לתגובה זו 20.  מעניין     איציק,  פתח תקוה,    09/08/06 23:49 כתבה מעניינת ואמיצה. גרמה לי להסתכל על הדברים מזוית ראיה שונה. תודה לך. אמשיך לעקוב אחר כתבות שלך הגב לתגובה זו          זה יותר ממעניין         שלמה,  דרום,    11/08/06 15:46 איציק הגבתי על שכתבת ב 25 (לא מומחה במחשבים) הגב לתגובה זו 19.  זה בדיוק עיקרון המראות     רונית,    09/08/06 23:05 שאומר שכל מה שיש בחוץ הוא השתקפות של מה שבפנים. אבל לא כולם מסוגלים לבחון את עצמם בקלות כזו. לא לכולם יש אומץ. הגב לתגובה זו          נכון         אדוה,    10/08/06 16:33 בדיוק מה שהקבלה מלמדת, והבודהיזם הטיבטי. הגב לתגובה זו 18.  איפה זה אצלי     ענת,  חיפה,    09/08/06 09:39 כשהעזתי לשאול ''איפה זה אצלי'' מצאתי את המלחמה והתחרות של האגו שלי. הוא תמיד רוצה להיות צודק ולנצח הוא לא מוותר! המלחמה הזו מתישה ומעייפת אותי. נסראללה הוא האוייב ואני חייב לנצח. האומנם? שלום עושים עם אוייב ולא עם מובס, אם אעשה שלום עם החלק הזה שרוצה תמיד להוכיח שהוא צודק סוף סוף יהיה לי גם שקט ביני לבין עצמי. תודה טובי יש לי מה ללמד ממך. הגב לתגובה זו          נכון מאוד         עדי,  נס ציונה,    09/08/06 10:12 כתבה מאוד מעניינת ומרתקת. הגב לתגובה זו 17.  השטחיות - איפה זה אצלי?     קורא למיגור,  המנטרות,    08/08/06 22:17 למה זה חייב להיות אצלי? אם נסראללה יורה טילים על הצפון... זה אצלי? אני צריך להתחבט בשאלה איך אני משפר את עצמי כדי שהוא לא יירה עליי טילים?? שטחיות לשמה!! כל כך עלוב! אתם פתאטים.... הגב לתגובה זו          אין צורך         רות,    10/08/06 17:40 ''קורה למיגור'' יקר! באמת שאין צורך שתשפר את עצמך, אתה באמת לא עושה לנו טובה! אתה יכול להמשיך לספר לעצמך סיפורים: שכשנסראללה לא יורה טילים, אז החיים שלך הם נפלאים, יפים, ומדהימים. אבל משום מה אני לא מאמינה לך. אז כן, בהחלט יש מקום שתשאל את עצמך מאיפה מוכרת לך השטחיות בחיים? מאיפה מוכרת העליבות? וכן, גם מאיפה הפטטיות, כי הרי לפי הכתבה, אלו הקשרים העצביים שהמח שלך מכיר ומזהה הכי טוב. חיים נעימים, רות. הגב לתגובה זו          שטחיות? נהפוך הוא!!!         נירה,  שרון,    10/08/06 15:59 כמו שעניתי למס' 23, נסה לראות איך אתה מחבל בעצמך. זה נשמע לך שטחי? אתה טועה זה כל כך עמוק עד שזה מפחיד ממש. אם יש לך אומץ, היכנס פנימה ושאל את עצמך ''איפה אני מחבל בעצמי'' התשובות יגיעו. עצם זה שקראת את הכתבה והגבת עליה מראה שאתה אדם חושב. עכשיו תן לגוף שלך לדבר. הגב לתגובה זו          למזלזל         ברוך,  תל אביב,    09/08/06 23:58 חבל שבמקום להיות אמיץ אתה מזלזל, כנראה שזה מה שאתה למדת להכיר וחבל לי בשבילך, כי אתה מזדלזל בעצמך בלבד. האם אלה החיים שאתה רוצה עבור עצמך?? מאחל לך שתמצא את האומץ להתחיל לשאול את עצמך איפה זה אצלי ולהקשיב גם לתשובות. הגב לתגובה זו 16.  המחבל הפנימי     מוטי,  דרום הארץ,    08/08/06 17:49 מאד משכנע,כל מה שלמדנו וקיבלנו משך הילדות שלנו ,הולך איתנו כל חיינו. אני אבדוק זאת על עצמי ועל סביבתי. הגב לתגובה זו          המחבל הפנימי         רווית,  נתניה,    09/08/06 10:14 זה כל כך אמיתי, לכל אחד מאיתנו יש מחבל פנימי הרסני שלא נותן לחיות בכיף. שכל הזמן דואג להגיד לי שאני לא מספיק. הלוואי ואני אעשה שלום בפנים. הגב לתגובה זו 15.  להפוך כל זבל לזהב     אוסנת,    08/08/06 11:07 השאלה ''איפה זה אצלי'' עוזרת לי ללמוד ממה שקורה לי במקום לכעוס, להאשים או לבכות ל מר גורלי. בהחלט שאלה מעצימה שהופכת כל זבל לזהב הגב לתגובה זו          איך את מוצאת את עצמך כשאפילו את שמך אינך יודעת אוסנת-סיגל ?         ניצה,    08/08/06 12:51 קודם כל תבררי במרשם התושבים. עפ''י היושרה שגילית - יש לי חשש שאת מ''מחנה השלום''... אלה , במחנה שלך , מחפשים אחרים... אם ימצאו את עצמם - לא יוכלו להביט במראה, ואם יביטו - מפחיד !!! הגב לתגובה זו 14.  להפוך זבל לזהב     ליטל,  מרכז,    08/08/06 11:01 השאלה ''איפה זה אצלי'' עוזרת לי לללמוד ממה שקורה לי במקום רק לכעוס להאשים או לבכות על מר גורלי. בהחלט שאלה מעצימה. שהופכת כל זבל לזהב הגב לתגובה זו 13.  אצלי , זה קטן ונסתר בין הקפלים...     שולה א,  כפר שמריהו,    08/08/06 08:13 אבל יש לי חבר מבעינה , שיודע בדיוק איך למצוא אותו. הגב לתגובה זו          אני גבר נשוי , שולה. לא מספרים ככה סודות...         מ באכרי,  בעינה,    08/08/06 12:47 יאללה , יא זקנה , חפשי לך מישהו אחר. הגב לתגובה זו 12.  עמוק. כל פעם שמישהו מנסה להרוג יהודי...     זקהם,    08/08/06 08:12 ...אני שואל ''איפה זה אצלי?'' , מנענע את הראש ורץ להפגין נגד הכיבוש. אצלנו בחד''ש יש המון אנשים כאלה. הגב לתגובה זו          ומה קורה כשהשכן צועק עלי?         עמוס,  כפר סבא,    12/08/06 12:27 או כשאני רב עם אשתי, האם גם אז כל מה שנותר לי לעשות זה לצעוק בחזרה? האם אין מקום לחפש את המחבל שבתוכי? את החלק שלי שתורם למריבה. הגב לתגובה זו 11.  זה נכון עד כאב     אסנת,  נהריה,    08/08/06 05:53 תודה על מערכת המושגים והפרשנות שנתת כאן במאמרך. לאחר חודש של חיים בצל הקטיושות ומאידך המראות הקשים של ההרס בלבנון, אני אכן חשה עד כמה אלה דפוסים מוחצנים ואוטומטים שמושלכים כל הזמן החוצה בתוקפנות. אין אפשרות כנראה לנענע ברכות את כל המזרח התיכון ולהרגיע את עצמנו ושאר העמים מכל הפחדים העתיקים. אך בכל זאת גיליתי שכאשר יש בחוץ כה הרבה אלימות, יוצאת ממני הרבה רכות כלפי הטבע ,האנשים והסביבה. כביכול השדים יצאו ממני ורוקדים בחוץ. הגב לתגובה זו          קחי אקאמול , אבל שימי לב שאת לא רגישה לפאראצטאמול.         האחות רות,    08/08/06 08:09 גם רגישות יתרה לנרטיב של מבקשי נפשך - יכולה להיות קטלנית. זהירות מתחייבת. שתהיי בריאה. הגב לתגובה זו 10.  ים של כלים לריפוי מערכות יחסים     מירי,  ראשון לציון,    08/08/06 03:38 השאלה ''איפה זה אצלי'' עוזרת לי יום יום לרפא את היחסים שלי עם היקרים לי. לא תמיד קל לשאול זאת, ובטח לא כאוטומט, הרי הרבה יותר קל לי להאשים את הורי, את בן-זוגי, בסבל שלי. ים של כלים אני לומדת בעוצמת הרכות, אחד מהם הוא כיצד לתרגל, יום יום, חיבור לתינוקת הפנימית, לחבק אותה, לגדל אותה מחדש, כפי שרק אני יודעת. השאלה ''איפה זה אצלי'' מדהימה בעיני. זו האמא הפנימית הטובה ששואלת, ומחזירה לי את האחריות על חיי - מה שציפיתי בעבר שיעשו בשבילי אחרים. המון תודה ונשיקות לטובי בראונינג, אמא טובה נדירה. הגב לתגובה זו 9.  איזו גורואית סקסית...  ל"ת      מומו מבתים,    08/08/06 00:20 הגב לתגובה זו 8.  המון חומר למחשבה     אשר,  דרום,    07/08/06 23:50 גישה מרתקת ומלאת תקווה. תודה. אני הולך לרכוש את הספר ''עוצמת הרכות'' של טובי בראונינג, כדי להכיר יותר לעומק את הגישה. הגב לתגובה זו          וגם את''איך הפכה...''         דורית,    10/08/06 17:54 באותה הזדמנות ממליצה לך לקנות גם את הספר ''איך הפכה האישה לגבר'', גם הוא של ד''ר טובי בראונינג, זהו ספר מדהים ויש בו פרק שלם שמוקדש כולו לאלימות בחיינו. הגב לתגובה זו 7.  שאלה     רונן,  מרכז,    07/08/06 23:35 הסוגייה שהעלית מעניינת. רק לאחרונה, בעקבות טיפול פסיכולוגי ארוך אני מבין בדיוק את מה שכתבת ''שהבית היחיד שאני יכול לבנות זה הבית שחיית בו''. בעקבות הטיפול אגב מצאתי את הכוח להתגרש מאשתי ולפתוח בחיים חדשים. מדברייך עולה, שהבית שבנינו פה הוא מה שידענו בעבר (בגולה). אז מה הוא הפיתרון בהקשר הבין עמי? להתגרש? הגב לתגובה זו          או להסכים להכיר את הלא מוכר         רוני,    10/08/06 17:59 או ללמוד משהו חדש שלא מוכר לנו עדיין. גם לך ממליצה לראות את הסרט ''בליפ'' שמדבר על מכניקת הקוונטים, ובין השאר על היכולת לרופף את הקשרים ארוכי התווך במוח (סבל?!)ולחזק את אלו הרופפים יותר- של שמחה?! למשל והנאה. הגב לתגובה זו 6.  גבב של שטויות  ל"ת      רונית,    07/08/06 21:09 הגב לתגובה זו          למה את חושבת כך?  ל"ת          רוני,    10/08/06 18:00 הגב לתגובה זו 5.  איפה זה אצלי     נירה,  השרון,    07/08/06 21:01 דר' בראונינג מציגה זוית ראייה מאד מעניינת. במקום להאשים את כל העולם ואשתו במה ש''קורה'' לי, אני שואלת את עצמי איפה זה אצלי. את נסראללה והקטיושות מצאתי בתוכי. אני לא מפסיקה לפוצץ את עצמי. תודה על כך. הגב לתגובה זו 4.  איפה זה אצלי?     שרון,  הרצליה,    07/08/06 16:56 מפחיד רק לחשוב על זה הגב לתגובה זו          איפה זה אצלי         דניאלה,  יהוד,    13/08/06 00:59 ולחיות עם זה מבלי לדעת, להבין להיות מודע - זה לא מפחיד? נהפוך הוא, זה הפתרון בהצלחה! הגב לתגובה זו 3.  אמת קשה לעיכול אך מרתקת..     שלומי בן משה,    07/08/06 16:50 תודה על המאמר המעניין הגב לתגובה זו 2.  איפה זה אצלי ?     פגוע מקטיושה,    07/08/06 16:42 צודקת. נאסראאלה פועל על הכוח הפנימי שלי. זה הכל בדמיון שלי. באמת, במציאות חלמתי שקטיושה נפלה עלי. הגב לתגובה זו          בהחלט לא         עידית,    10/08/06 20:43 אין הכוונה היא שהכל בדמיון שלך, אבל בוא נודה שהסבל יותר מוכר לנו מאשר השמחה. ולכן לא פלא, שרוב החוויות שמגיעות לנו בחיים הן קשות, כי הרי עם הקושי אנחנו כבר יודעים איך להתמודד. לפני שנפלה הקטיושה הכל בחיים שלך היה טוב ויפה?כל היום היית מסתובב עם חיוך מרוח על הפנים מודה על כל הטוב? או שגם אז היו סיבות אחרות לסבול? הגב לתגובה זו 1.  now this is what i am talking about     avi tzanani,  hatikva,    07/08/06 15:51 when i am talking about the limited way in which ashkenazim are misleading israel's realtionships with arabs and the arab world. they stick to their past bitter memories and experiences in europe and do not face the fact, that arabs and jews lived relatively in peace with each other - in israel and elsewhere in the arab world. now this does not mean i miss life in the arab world - not at all, i don't even want to visit or travel there, 2400 years in yemen are more than enougth, but the paradox is that most arabs also don't want to live in the arab world. their dream is western freedoms and quality of life. and the life in the western world do change repidly - in ways no one could imagine. but the jews are acctually a nation who lives beyond nature and past experiences - there for , need to open the mind to the jewish wisdom, and to live the old minds behind (and even when reading those lines and saying to yourselves :''again ashekenazim - teymanim bullshit - try to read it again and see that what i meant is acctually very different from what you thougth i mean). הגב לתגובה זו