• 19.

    מצאתי בניו אייג' מ''ענבל'':

    דדי מירון, 26/07/06 18:32

    כשאנחנו שולחים אהבה (תמיכה, הגנה, הארה) אנחנו מעצימים את מי שאנו מתכווננים אליו, ובמקביל- אנחנו מעצימים את עצמנו. העצמה זו נובעת מכך שאנו פותחים את עצמנו לנתינה לאחר, נתינה שיוצרת זרימה, נתינה שהופכת אותנו מודעים לכך שכולנו ניצוצות של ישות אחת משותפת, שהכל אחד. אם נסתכל על ''כל אדם'' כעל חלק מישות משותפת זו, הרי שניתן במקביל להעצמה אנרגטית של אהובינו, קרובינו, חיילינו, בני עמנו- לשלוח אהבה גם לאותם אנשים שמעבר לגבול, מכיוון שאת הפחד, השנאה, ושאר הרגשות השליליים שהם חווים כלפינו ואנחנו חווים כלפיהם, רק האהבה תוכל לרפא. האהבה נמצאת בכל אחד מאיתנו, כל אחד מאיתנו יכול לתרום לריפוי הגלובאלי הזה.

    הגב לתגובה זו

  • 18.

    קיליפ - למדת שמאניזם? (ל''ת)

    בן, 25/07/06 23:30

    הגב לתגובה זו

    • גם (ל''ת)

      קיליפ, 26/07/06 19:51

      הגב לתגובה זו

      • איפה? (ל''ת)

        בן, 26/07/06 23:05

        הגב לתגובה זו

  • 17.

    אני לא מבין מישהוא יכול להסביר?

    ראובן, 25/07/06 22:01

    ''יש סיבה שיש שדים בעולמות התחתונים, כמו שיש סיבה שיש ישויות של אור ואהבה בעולמות העליונים, ''
    - מה זה עולמות עליונים ועולמות תחתונים?
    - מה זה שדים?
    - מה זה ישויות אור ואהבה?
    אני נורא נורא רוצה להבין.
    please help...

    הגב לתגובה זו

    • שדים ומלאכים

      קיליפ, 26/07/06 20:04

      (התגובה להלן משקפת את דעתי בלבד, ואינה מחייבת את היקום)

      יש 3 סוגי נשמות:
      א) יצורי אור, מלאכים, ישויות אור, יועצים - אילו נשמות בעלות יכולת רבה וכוונה טובה.
      ב) שדים וכו - אילו גם כן נשמות, אבל הם ''פחות עובדים בכוון של לעשות לך חיים קלים'' . לפעמים הם יהיו ישויות רבות עוצמה, ולפעמים סתם נודניקים מתחזים.
      ג) אנו, נשמות הלובשות כרגע גוף.

      כול שלושת הסוגים הם ישויות מאותו סוג. עם יכולות שונות, וכוונות שונות, ורצונות שונים ואפשר לסמוך עליהם במידה שונה (בדיוק כמו על תושבי תל אביב).
      חלק מהם ''לובש כרגע חליפה לבנה'' והם יותר מועילים לזולת מאשר ''לובשי החליפה האדומה והקרניים''. אבל אל תזלזל לא באילו ולא באילו.
      כדי ליצור קשר עם ישויות מהסוגים הראשונים משתמשים בשיטות הנקראות תפילה או תיקשור או זימון - תלוי במורה. אבל שיטות אילו מאוד דומות בבסיסן.

      עולמות עליונים, גן עדן, רקיעים - השכונה של הישויות מהסוג הראשון.
      עולמות תחתונים, גהנום - כינוי ל''מקום'' בו ''נמצאות'' הישויות מהסוג השני.

      הגב לתגובה זו

  • 16.

    הכל נובע מהאור הגנוז שהוא ממי שברא את הנשמה

    שרית, 25/07/06 13:20

    כל הסט,א והכישוף הם כמו וירוסים אשר נדבקים על מנת להתרבות/לגדול בעזרת הנשמה
    כמו טפילים על גוף.
    לכאורה נראה שהם תורמים לגוף אך למעשה הם הורגים אותו.

    הגב לתגובה זו

  • 15.

    אחלה כתבה!

    Dark Rasputin, 24/07/06 17:01

    נחמד שבתרבות השאמאנית השדים נראים בתור משהו יותר טבעי מבתרבויות אחרות. העניין עם עץ החים מזכיר מאוד את התרבות הפרה-נוצרית הנורדית שם עץ החיים הוא Yggdrasil המפורסם, גם להם יש עיסוקים שמאניים, והאסכולה אצלהם נקראת Saidr.

    הגב לתגובה זו

    • לא יותר טבעי, רק יותר נגיש

      קיליפ, 25/07/06 19:07

      אני מניח שלמקובל או לכומר קתולי, שדים ומלאכים יהיו ישויות אליהם ניגשים במהלך ה''עבודה'' היומיומית.

      עץ החיים היא רק צורה להדגים שכולנו (שדים, אנשים, מלאכים) שכנים שגרים באותו בניין, רק בקומות שונות.
      השכנים למטה עושים רעש? פנה לועד הבית (ז''א לשמאן)

      הגב לתגובה זו

  • 14.

    היקום ישלח עוד ממנו!

    רונה, 24/07/06 15:11

    תפיסה מאוד נכונה, רק לא הוסברה נכון. יש את המשפט שאמר כל אשר יגורתי בא, כלומר ממה שמפחדים הכי הרבה, ומתעסקים בזה הכי הרבה, היקום מזמן לאדם בדיוק את הדבר הזה, או את ההתנסות הזאת. ובקשר להערה של בן בקשר למזומנים, אז זה שתאב מזומנים ומתעסק בזה כל הזמן , וסופר דוקא לו יחסר כיון שהגישה שלו היא שחסר לו ואז היקום דואג שבאמת יחסר לו. הבנת? הפוך על הפוך.

    הגב לתגובה זו

    • אני מכירה כמה תאבי מזומנים

      איילת, 25/07/06 05:21

      שמתעסקים בזה כל הזמן וסופרים כסף, חרדים על פרוטתם, והם מיליונרים שרק מגדילים את הונם. ומכירה גם תאבי מזומנים שהיקום שולח להם אצבע משולשת.
      איך זה?
      מה ההבדל בגישה של שני הסוגים?

      הגב לתגובה זו

      • תאבי מזומנים

        רונה, 25/07/06 08:11

        לא נכון. לא התאווה למזומנים מגבילה, אלה הגישה. כלומר יכול להיות מישהו שהוא תאב מזומנים , ויש לו אבל הוא מאמין ויודע שיהיה לו. ויכול להיות מישהו שאין לו, אבל הוא מאמין בתוך תוכו שאין לו ולא יהיה לו.
        כלומר מה שחשוב זו האמונה הפנימית!

        הגב לתגובה זו

  • 13.

    מאמר מופלא

    רונה, 24/07/06 14:36

    יפה כתבת! רבי נחמן אמר שאין לפחד אלא מן הפחד עצמו!
    האם אפשר לרפא מחלות קשות? ואיך פונים אליך?

    הגב לתגובה זו

    • לפחד מן הפחד עצמו?

      בן, 24/07/06 16:16

      זה משפט שאפשר בקלות להוציא אותו מההקשר הנכון..

      למה התכוונת?

      הגב לתגובה זו

      • לפחד מן הפחד

        רונה, 24/07/06 18:10

        התכוונתי שכמו שאמר הרבי נחמן אין צורך כלל לפחד. הפחד הוא המקור לכל המחלות. הוא משתק את הגוף. כל תגובה של פחד נרשמת בגוף, והגוף זוכר אותה לשנים רבות ומגיב בצורת מחלה. שלא נדבר על טראמות חס וחלילה.
        לפחד מן הפחד, משמע להימנע ממנו!

        הגב לתגובה זו

  • 12.

    חייבים לשתות איואסקה בטיפול שאמאני ? (ל''ת)

    תוהה, 24/07/06 11:55

    הגב לתגובה זו

    • אסור

      קיליפ, 25/07/06 20:13

      איואסקה אינו חלק משום טיפולים בארץ

      הגב לתגובה זו

  • 11.

    השאמן היו שרלטנים ש

    רוני, 24/07/06 08:58

    ניצלו את בורות עמם להתפחת אגו מסוממת ומסויטת.השאמניות היא המיושנות הנאיבית הטימטומה והנאחזים בה הם פחדנים שמפחדים לפגוש את עצמם באמת ( בפסיכולוגיה למשל) ומסתפקים בעלילות הדמיון של נוגה ריטמן וחבריה השרלטנים. פתיים חפשו האמת בפנים לא בהזיות המסוממים.

    הגב לתגובה זו

    • גש לממ''ד, יש אזעקה.

      רועי סיידלס, 25/07/06 08:31

      בתגובה למי שכתב על השרלטנות:

      יש כאן כ''כ הרבה תגובות מפרגנות ואינטיליגנטיות שמעלות נושאים אחרים למחשבה.

      מדוע היית צריך לדחוף את אפך, לפתוח את פיך המטונף ולהגיד כל העולה על רוחך?

      התהית?

      האין זה הטבע הישראלי, בהמי
      מחשכת ימי הביניים שאתה ועוד חבריך חשוכי הדור נגועים בהם?

      יש לך משהו חכם ומקדם להגיד - תגיד.
      אל תבקר דברים שאתה לא יודע.

      ר.ס.

      הגב לתגובה זו

  • 10.

    מאמר מצוין

    נעמה, 24/07/06 00:06

    תודה נוגה!

    הגב לתגובה זו

  • 9.

    מאמר מופלא

    ג'ושין, 23/07/06 23:44

    תודה!!!

    הגב לתגובה זו

  • 8.

    למחברת- סגנון המטאפורה הוא שולי

    מיכאל אנטליס, 23/07/06 22:26

    הפחד הוא כלי ההישרדות הראשוני והבסיסי ביותר שהטבע נתן.
    כאשר מדובר בשורשי דפוסי מחשבה שמפעילים את האינסטינק הקדום, מדובר בעצם על מערכות האמונה שמרכיבות את הזהות הפסיכולוגית-תודעתית של האדם, שכאמור, ''מפעילות'' את האינסטינקט הקדום ללא סיבה נאותה.
    תבנית המחשבה השורשית ביותר, כשחופרים עמוק מספיק, היא הפחד מהאי-קיום, שמתנגש באמונה הביסיסית ביותר של הזהות- ''אני קיים''.
    פחד זה תמיד ישרור בבטנו של האדם, עקב מודעותו של האדם למותו.

    כל השורשים יצאים מנקודה אחת, מן הזרע.

    הגב לתגובה זו

    • מיכאל - מחשבה מפעילה את האינסטינקט ?

      לוטם, 24/07/06 08:51

      מיכאל שלום

      אתה אומר שדפוסי מחשבה מפעילים אינסטינקט קדום.

      אינסטינקט הוא חוש טבעי. ייצר מולד.
      והוא לא מופעל על ידי מחשבה.

      הפחד הוא דחף.
      הוא כוח מניע.
      הוא אכן מתווך בין גירוי לפעולה כמו שמחשבה עושה, אבל עם הבדל עצום בין שניהם.

      הפחד - מניע בגלל שהוא דחף.

      המחשבה - גם מניעה אותנו לפעולה, אבל היא תוצר של פעולה אחרת.
      היא מגיעה אחרי שנעשה תהליך של אנאליזה וסינתזה של נתונים.

      מחשבות יכולות להיות תוצר של פחד (שהוא דחף מולד).

      הן לא אלו שמפעילות את הדחף.

      מחשבות יכולות להיות מנוגדות לדחף הזה ששמו : פחד.
      הן יכולות להביא אותך לכליון והכחדה עצמית. (ההיפך מהישרדות, כמובן).

      חיות פועלות על פי דחף, ולא לפי תבניות מחשבה.
      הפחד מניע אצל החיות את המנגנון של Fight or flight
      אני לא חושבת שיש איזו שהיא חיה שמתעסקת במחשבות על הפחד מהאי קיום וזה מה שמניע אותה לפעולה.
      חיות מפחדות מבלי שיש להן מודעות למותן.

      ומערכות אמונה שמרכיבות את הזהות הפסיכולוגית זה כבר שלב הרבה יותר מאוחר. לא ?

      הגב לתגובה זו

      • כן, ''מפעילה''

        מיכאל אנטליס, 24/07/06 21:54

        שלום לוטם

        זה נכון שהפחד והתגובות עליו (מנגנונים) קיימים בנו עוד מימי הזוחלים ואינסטינקטים כגון החיבה והתשוקה מהיונקים (רגשות לימביים), אך למרות זאת אנו והחיות נמצאים במימדי קיום שונים מבחינת התודעה עקב חלק נוסף במוח, לכן לא ניתן לדבר על חיה בלשון אדם.

        אתן דוגמא על מנת להבהיר את עצמי: נגיד שעקב טראומה מסוימת בחיי פיתחתי אמונות מסוימות ששינו את זהותי, למשל, עקב נשיכת כלב בהיותי ילד קטן, פיתחתי אמונה שכל כלב יפגע בי ואמונה זו חלק מזהותי, לכן כל פעם שאני רואה כלב אני נתקף חרדה בזמן אחותי בת ה-6 מלטפת אותם. כך הזהות האמונות/דפוסי מחשבה ''מפעילות'' את הפחד.

        ולא רק זה, עקב שנים ארוכות של ציוויליזציה, שבה האדם אינו צריך לשרוד בכל רגע, נתן האדם לקיום זהותו חשיבות כמעת זהה לחשיבות הפיזית, לכן, לדוגמא כשאדם מסוים מותקף מילילולית בצורה כזאת שלדעתו, מבחינה מסוימת, מהווה איום לערך זהותו, האדם נתקף פחד וחרדה.

        הגב לתגובה זו

    • למיכאל, לא הבנת את המאמר. קרא שנית (ל''ת)

      רונה, 24/07/06 15:04

      הגב לתגובה זו

  • 7.

    יכול לצאת למסע בעולמות האנרגטיים

    ראובן, 23/07/06 22:05

    מה זה ''העולמות האנרגטיים?''
    ''יש סיבה שיש שדים בעולמות התחתונים, כמו שיש סיבה שיש ישויות של אור ואהבה בעולמות העליונים''
    - מה זה שדים?
    - מה זה ה''עולמות התחתונים?''
    - מה זה יישויות אור ואהבה?
    - ומה זה ''העולמות העליונים?'' זה איפה שאסטרונאוטים עושים הליכת חלל? או שזה משהוא אחר?

    הגב לתגובה זו

    • כשאתה על סמי הזיה כל השאלות האלו מקבלות תשובה (ל''ת)

      (:, 24/07/06 11:56

      הגב לתגובה זו

      • המלכה היא עירומה (ל''ת)

        ראובן, 25/07/06 22:05

        הגב לתגובה זו

        • אז בגלל זה...

          בן, 26/07/06 18:25

          אתה ממשיך להציץ...

          ממזר :)

          הגב לתגובה זו

  • 6.

    כתבה מצויינת ומקצועית.

    לורן, 23/07/06 21:55

    מאוד נהניתי, מאוד מעניין ואינטיליגנטי. יופי!

    הגב לתגובה זו

  • 5.

    קצת הפחיד אותי הטור הזה... (ל''ת)

    פחדנית, 23/07/06 21:07

    הגב לתגובה זו

  • 4.

    ביסמאללה...

    לוטם, 23/07/06 20:57

    נוגה'לה - אם המצב לא היה כל כך עצוב, הייתי פוצחת במנטרת ה:..''אוי כמה צחקתי אוי''...

    שמסביב הומה הסער והמחיר כל כך יקר ועצוב, הסרקזם (שממש מתבקש פה) קצת מתאדה .

    אבל בכל זאת...

    את טוענת ש ''פחד וחרדה הם שדים''.

    פחד זה דבר מאוד מוחשי וממשי.
    והוא דחף בסיסי הישרדותי,
    שתודה לאל, קיים בנו.

    אני מאוד מקווה שאם את רצה למיקלט כלשהוא שיתעורר בך הדחף (הכוח המעורר) של הפחד.
    ותבדקי למשל את תקינותו של המיקלט ותקחי איתך מים ואוכל.

    ושבדרך תתחברי קצת לפחד ולא תזלזלי בהתרעות, ותנסי לחשוב בבהירות (בגלל הכוח המעורר הזה ששמו : פחד) ותעשי מה שהכי נכון כדי לשמור על חייך במסגרת הנתונים הקיימים.

    הפחד הוא הנעה .

    הנעה שאמורה לגרום לך להפעיל את כל המאמצים וכוחותייך לכיוון של הישרדות.

    חרדה זה כבר יותר ערטילאי.
    חרדה לא חייבת להיות מוחשית והיא יותר מעורפלת.
    למשל כל אחד מאיתנו חרד מהבאות על סמך אירועים טראומתיים מהעבר וזכרונות ופחדים שהתממשו בעבר.

    רק שכל אחד מריץ קשת רחבה אחרת ושונה של תרחישים שעלולים לקרות בעתיד (סיוטים) שלא בהכרח יתרחשו. ולא תמיד יש להם בסיס לוגי.
    ואם הם כן יתממשו אז זה לא יקרה דווקא כפי שצפינו אותם.
    כי החרדה מבוססת על תחושת הלא נודע. על הערטילאיות.

    כמובן שיש מצבים שבהם הפחד והחרדה מתערבבים זה בזה.



    את המשפט שלך : ..''אם יש לי קצת ממשהו, היקום יישלח לי עוד ממנו''...
    אני לוקחת בשתי ידיים קורנות אור וערגה, וכבר הנחתי כבודה מרשימה של מרשרשים ירוקים מתחת למיזרון.
    אני מצפה להתעורר מחר בבוקר ולראות שהיקום ישלח לי עוד ועוד ועוד $$$ כבר עם הנץ החמה.


    בברכת אור ואהבה .

    הגב לתגובה זו

    • אני לא חושב...

      אלון, 24/07/06 01:09

      עדיף לא לקנח את האף סתאם כי את צריכה להתבטא...
      תשמעי ותנסי דרך הדברים של להתבונן על החיים שלך.

      הגב לתגובה זו

    • רימון...

      בן, 24/07/06 01:23

      אני יכול להבין אותך.. הרי זה אחד הדברים ההזויים ביותר שנקראו כאן במדור כשקוראים את המאמר..

      אבל תחשבי על זה כך, לשמאנים ובכלל לחברות הילידים האמריקאיות היתה שיטה שונה לזיכרון של דברים, להעברת ידע ולהגדרה של דברים..

      בהיעדר כתב מסודר ואחיד שניתן להעברה ממקום למקום השמאנים נאלצו לחרוט בזכרונם תהליכים ומצבים מסויימים שהם נתקלו בו בעברם.. הדרך הכי טובה מבחינתם לעשות זאת היא לא לתת שמות והגדרות, אלא דימויים ומטאפורות סיפוריות על כל הכוחות שפועלים על התודעה שלנו.. ככה הם יכלו להעביר את המסרים שלהם בצורה יותר טובה לפשוטי העם וגם לזכור בעצמם יותר טוב לאורך השנים את התהליכים האלה.

      בצורה זאת של הגדרה בציור הם גם יכלו לשמר ידע מחוץ לתודעה הפרטית שלהם.. הם ציירו על קירות, אבנים, בנו טוטמים.. וכו'.

      עוד עובדה ש''עזרה'' להם לתת מטאפורות של רוחות ושדים היא העובדה שהם התעמקו בתודעה שלהם בעזרת סמי הזייה, ההזייות האלה בעצם העלו לפני השטח את הסיפור של התת מודע שלהם.. עם כל התרחישים האיומים והטובים.

      כשהם אמרו שד, הם תיארו פחד, לא כדבר סטטי שקיים, אלא כדבר חי שיכול להתפתח, להתעצם וגם להיחלש.. ושכל מה שצריך זה זרע קטן של פחד שיצמיח גרורות ושורשים ואז הפחד יכול להפוך בן אדם בהתנהגותו לממש ''שד''.

      כשהם מדברים על - לא לרקוד עם השד.. הם מתכוונים בדיוק למה שאת אומרת, שצריך להסתכל על השד כמניע , שאומנם בא ממקום לא נעים בתודעה שלנו, מקום שהוא מטאפורית נחות, נניח מאהבה שהיא בדרגה עליונה יותר בעץ החיים..

      אבל בעצם הסתכלות על השד כמניע טבעי להתפתחותנו אנחנו לא נכנעים לו ומצליחים להביא אוכל ומים למקלט
      במקום לרוץ בהיסטרייה כשנשמעת האזעקה..

      וגם מבינים שהוא בא להתריע מפני סכנה ושלהישאר בבית באדישות ושלווה יכול להגמר רע מאוד.

      חרדה אצלהם פשוט מתוארת כסוג שונה של שד.. בדרגה קצת יותר גבוהה מהפחד.. צריך להתעמק בזה.

      את רואה.. גם אני מתחיל לקרוא לפחד בשם ''שד'', כי הפחד כל כך חי, כל כך לא דומם, כל כך מפתה אותנו לרקוד איתו... כל כך ציורי, כל כך לא מילולי. :)

      תחשבי על השדים הרוחות והחיות של האינדיאנים בהקבלה למלאכים והשדים של הקבלה וללוציפר ואהרימן של שטיינר - ביטויים לכוחות פנימיים ''חיים'' שפועלים בתוכנו..

      בקשר למזומנים.. טוב, אם חוק הכישוף הראשון הוא נכון.. ואת מבקשת מזומנים.. אז הדבר היחיד שהוא יגביר אצלך זה רק את הרצון לבקש עוד מזומנים.. לא את המזומנים עצמם :)

      הגב לתגובה זו

      • בן - כל מה שכתבת יפה מאוד.

        לוטם, 24/07/06 07:38

        בנצו'ק

        העניין הוא לא השאמאנים והבנת תרבויות עתיקות יומין.
        אלא איך כל מיני תאוריות או פולחנים שלהם תורגמו פה.
        והאם מטאפורות של שאמאנים מתאימות להיום .
        כי המטאפורה היא דימוי מושאל ולא התחושה עצמה (הפחד במקרה זה).

        השד הוא תוצר של מי שמפחיד את עצמו מהפחד.
        הוא הופך לדיבוק שמפזז ומחולל - אצל מי שהופך אותו לרעיון טורדני.

        הפחד כייצר מולד, כאינסטינקט שטבוע בנו מלידה - הוא בהחלט לא שד שיש להיפטר מנוכחותו.

        הפחד הוא ההנעה לפעולה.
        מעין סטרטר שמפעיל קפיץ.

        פחד מקפיץ את השדים אצל מי שמוציא אותו מפרופורציות.
        (כפי שכתבת - של מי שנותן לו להתפתח ולהתעצם ).

        בוודאי שפחד יכול גם לשתק.

        ובוודאי שחרדות יכולות להביא לחוסר תפקוד.

        כל יציאה מפרופורציות של כל דחף מביאה לתוצאות לא רצויות.

        ולכן יש טכניקות להתגבר על השיתוק והקיפאון כדי לעשות את הפעולה הנכונה במקום הנכון.

        משפטים בכתבה זו , כמו : ..''השד של הפחד הוא המקור לכל השדים - של הכעס והקנאה, של הריקנות והעצב''... - מצחיקים.
        מה הקשר בין כעס, קנאה, ריקנות, ועצב לפחד ?

        לא כל תחושה לא נעימה היא פחד.

        או משפט כמו:..''כתוצאה מכך שמסתכלים לו ישר בעיניים''...
        תמיד עניין אותי איך בדיוק מסתכלים לפחד בעיניים ?



        טוב...חבילת המזומנים לא תפחה הבוקר, אבל לא נורא, אולי מחר.
        ומי יודע, אולי הם גם יזרמו מאליהם אליך, דרך רשת קורי האור.

        :)








        הגב לתגובה זו

        • סיבכת אותי לוטם..

          בן, 24/07/06 15:05

          ובגלל שהסתבכתי, קחי כל מה שאני כותב כאן בעירבון מוגבל..

          את צודקת, לא כל אחד צריך שמאן כזה.. לא היום ולא אז...

          המטאפורות מתאימות למי שמתעמק בהם ולומד מה הם מייצגות..

          מי שהופך אותם ללא מתאימות זה מי שלמד בעברו הגדרות אחרות של שדים ורוחות ומשליך עליהן בהקשר הזה דעות קדומות..

          אין שום בעיה במטאפורה, כל עוד מתייחסים לשד כמו שהם התייחסו, כדבר שמניע אותנו ושאפשר להתפתח ממנו.

          הרי קשה להגדיר ביטוי כמו פחד לדבר ''חי'' שדוחף אותנו במעלה עץ החיים ועוד יותר קשה לדמיין פחד כדבר שמזמין אותנו לרקוד איתו, או דבר שמצמיח שורשים ומתעצם...

          והכי קשה לצייר ''פחד'' כדבר שרק תורם לנו..
          מכאן בא הדימוי של פחד כשד ''רע''.

          המאמר ניסה להראות שכמו שאמרת, כל יציאה מפרופורציות של כל דחף (והוא התמקד בפחד) מביאה לתוצאות לא רצויות.

          והשמאניזם היא טכניקה להתגבר על השיתוק והקיפאון מאלה שכבר התפתו ''לרקוד'' עם הפחד, או הסבל הלא פרופורציונאלי שנגרם מכך..

          וזה נכון שאי אפשר להיפטר מנוכחותו של השד, ניסיון להיפטר מנוכחותו, היא הריקוד איתו... לפחד מהפחד.

          כשנאמר שהשד של הפחד הוא המקור לכל השדים.. זה לא כל כך נכון.. כי למרות שהוא השד שדוחף את שאר השדים לצאת.. עדיין יש את הרוחות ה''טובות'' שמושכות אותם.. כמו אהבה, תשוקה וכו'

          אהבה מביאה לפחד (פחד שמושא אהבתנו לא יאהב אותנו חזרה, לדוגמא) ופחד מביא לאהבה (פחד להישאר לבד או לא להעמיד צאצאים, ''מכריח'' אותנו למצוא אהבה, או לחלופין.. לדאוג ל''תחזק'' רומנטית קשר קיים)

          משתי השדים האלה, אם תרצי תקראי לזה רגשות,דחפים, הרעיון אותו רעיון, נובעים כל השדים והרוחות האחרות..

          ''כתוצאה מכך שמסתכלים לו ישר בעיניים'' - איך מסתכלים לפחד בעיניים? מכירים בו, מתמודדים איתו, מבינים שהוא רק תוצאה של דחף אינסטנקטיבי לפעמים,

          לדוגמא..
          פלוני (שימי לב, הוא לא בהכרח פולני ) עובד בעבודה שהוא ממש סובל בה.. אבל הוא מפחד לעזוב אותה כי יש לו שתי ילדים להאכיל, אם הוא היה נשלט ע''י הפחד, הוא לא היה עוזב ורק שוקע בפחד עוד ועוד.. אבל בגלל שהוא מסוגל לשלוט בפחד, להסתכל לו בעיניים ולהתמודד איתו הוא יכול לבצע הסבת מקצוע, לקחת הימור מחושב ולמצוא עבודה שהוא לא יסבול בה.

          אם לא היה לו פחד בכלל.. הוא רק היה עוזב את העבודה ולא מחפש אחרת.. בגלל הפחד הוא מהר התחיל לחפש לו מקום עבודה אחר .

          טוב..בואי נקווה שעכשיו בעבודה החדשה הוא יוכל להרוויח מספיק מזומנים לילדים וגם להנות תוך כדי :)

          הגב לתגובה זו

          • למה סיבכתי ?

            לוטם, 24/07/06 16:49

            בדיוק כמוך, גם אני תוהה פה בקול רם :)

            בקשר לאהבה,
            אז אתה אומר שפחד מביא לאהבה.

            אוי ואבוי.

            אוי לאותה ''אהבה'' שצמחה על בסיס של פחד.

            אהבה בעיני היא צורך.
            צורך שמניע רגש, תחושות.

            איך אהבה תצמיח לך כנפיים של אושר אם היא מונעת מפחדים ?

            ואם האהבה מביאה לפחד - זה גם אוי ואבוי.

            אין ספק שהפחדים והחרדות שלנו לפעמים משתלטים עלינו.
            אבל אם הם בלבד, מה שמניע לנו את חיי הרגש אז זה אוי ואבוי.



            הדוגמא שהבאת על מקום העבודה נכונה.
            הפחד בהחלט יכול להיות מנוע מניע - מחד, או משתק ומקבע - מאידך.
            מי שעוזב מקום עבודה זה לאו דווקא מי שהתגבר רק על הפחד.
            נראה לי שזה תוצאה של תהליך מורכב של סוגי תחושות שונים והפעלת שיקול דעת בסופן.
            רצון למימוש עצמי ולהרחבת תחושת האושר,
            לא נראה לי שמונע על ידי פחדים.
            אלא על ידי כוחות הפוכים לגמרי שמתאפשרים לנו כבני אדם בגלל יכולות ההשלכה וההמשגה שלנו.


            :)

            הגב לתגובה זו

            • רגע...

              בן, 24/07/06 18:28

              בקשר לתחילת התגובה.. אני אנסה אחרי זה לנסח את זה קצת אחרת..

              אני מדלג לסוף התגובה שלך..

              כמו שאמרת..
              יש קשת שלמה של רגשות.. רק ציינתי את העיקריים והראשוניים שבהם.. שלדעתי כל הרגשות האחרים נובעים מהם..

              אדם שמחליף מקצוע, רוצה להחליף מקצוע, כי הוא ''אוהב'' תחום אחר..

              אבל האהבה הגדולה יותר שהוא חש לילדיו מולידה פחד שיכול למנוע ממנו להסתכן ולהתפטר מהעבודה הנוכחית..

              הגב לתגובה זו

            • נכון.

              לוטם, 24/07/06 21:08

              לכן אמרתי בתגובתי הקודמת שחייב להיות שיקול דעת בסוף של כל תהליך.

              לתת דרור להתחברות לצרכים שלנו ולרגשות שלנו, שיובילו אותנו להגשמה עצמית אושר וסיפוק - מחד,
              אך עלולים לפגוע ביקרים ואהובים לנו - מאידך,
              זו חוכמה מאוד קטנה.

              ולכן תמיד צריך להשתדל ולמצוא מה שהכי פחות פוגע.

              ובקטגוריה הזו של הכי פחות פוגע צריך גם לקחת בחשבון שאבא מאושר שטוב לו בעבודתו ומסופק מחייו יהיה בסופו של עניין אב הרבה הרבה הרבה יותר טוב לילדיו. (וגם בן זוג כזה, כמובן).

              לפעמים צריך לוותר בטווח הקצר כדי להגיע לתוצאות יותר טובות מהנות ומספקות וחיים יותר טובים בטווח הרחוק יותר.

              ולכן אי אפשר להימנע מלקחת סיכונים והימורים (אבל מחושבים ).

              בסך הכל עבודה שמחליפים תהייה בעתיד גם היא מקור לפרנסה.


              העניין עם הפחד שזו מילה אחת שמתארת מצבים שיכולים להיות הפוכים לגמרי.

              הפחד יכול להיות כוח מעורר שמניע להישרדות.

              והפחד יכול להיות כוח משתק שמאיים ומטיל מורא, מבעית ומכניס לסיוטים, מזעזע את אמות הסיפים ומכניס לחרדה ולהיסטריה.

              אז אם אפשר לשלוט בו (ודחפים ניתנים לשליטה) זה נהדר.

              הגב לתגובה זו

    • METUMTEMET BARIBUA (ל''ת)

      $1, 25/07/06 12:55

      הגב לתגובה זו

  • 3.

    תודה

    רינת, 23/07/06 18:06

    ברגעים בהם הפחד משתלט ואין לי יכולת לעשות דבר אלא לחיות עימו כי המציאות מכתיבה את חיי ,ולצערי היא די קשה לי....מאמר זה בהחלט בא במקום ובזמן הנכון..
    תודה..
    שיבואו ימים שקטים...

    הגב לתגובה זו

    • נהריה כותבים עם י' אחת. הנה ככה - נהריה. (ל''ת)

      קוצו של יוד, 23/07/06 19:29

      הגב לתגובה זו

    • נהרייה

      רינת, 23/07/06 22:13

      הנכון לכתוב נהרייה עם שני יי' אך יש שכותבים עם יוד אחת
      נהר-יה

      הגב לתגובה זו

  • 2.

    מאמר מעולה...

    בן, 23/07/06 17:45

    רק משפט אחד בעייתי לי מאוד..

    ''במקרה כזה, השאמאן יכול לצאת למסע בעולמות האנרגטיים ולהחזיר את רסיסי הנשמה שאבדו, וכך להחזיר את המטופל/ת לחיים''..

    מישהו יכול להסביר לי על זה?

    הגב לתגובה זו

    • רק את המשפט הזה לא הבנת בן ? (ל''ת)

      או שכל השאר, 23/07/06 19:28

      הגב לתגובה זו

    • בעזרת סמי הזיה חזקים

      מיכאל אנטליס, 23/07/06 22:34

      שהוא הכלי העיקרי של השאמאן.
      עקב נסיונו הרב בתודעת האדם ובהשפעת הסמים, יוכל השאמאן ''לדפדף'' בתודעתו של האדם בצורה מטאפורית הזייתית וכביכול לתקן תפיסות מוטעות הטבועות בזהותו הזכרונית, ע''י חשיפתם למטופל.

      הגב לתגובה זו

      • או...

        בן, 24/07/06 00:51

        יפה.. זאת נקודה להתחיל ממנה..

        סיכמנו שהכל זה מטאפורות ודימויים לרגשות ותפיסות בתודעה..

        יש שמאנים שלא צריכים סמי הזייה בשביל ההשגות הפנימיות שלהם.. מספיק להם למדוט ארוכות מול הטבע בשביל כך..

        ההזיות לא נוצרות יש מאין, הן ביטוי לקונפליקטים, לשגיונות שבתת-מודע , על בסיס פירוש ההזיות ניתן להגיע למקור הטראומות והתפיסות המוטעות ולתקן אותם בעזרת עבודה עם המודע.

        אבל השמאן מכיר אך ורק את תודעתו שלו.. הוא לא יכול טלפאטית להשיג את תודעתו של המטופל ול''העלות'' את ההזיות שלו אל תודעתו הוא..

        לכן.. מי שצריך לחטט לעצמו בתודעה (ואצל האדם הרגיל זה יותר קל ומהיר כשהוא משתמש בסמי ההזייה) ולאסוף את רסיסי נשמתו הוא המטופל.. לא השמאן.

        השמאן רק יכול להדריך, לפרש ולייעץ.

        ולכן... המשפט הזה בהחלט לא מסתדר לי בכתבה.

        הגב לתגובה זו

        • בשאמאניזם זה מסתדר :)

          מיכאל אנטליס, 24/07/06 22:28

          שאלתך התייחסה לתהליך שהשאמאן עובר עם מטופל ולא בעצמו.
          על מנת להגיע לחלקים העמוקים והקדומים ביותר בתודעה במשך זמן מסוים (לא 7 שנים כמו פסיכואנליזה או מדיטציה :)), השאמאן משתמש בסמי הזיה חזקים מבוססי פסילוסיבין , די.אמ.טי. ודומיהם,
          וע''י כך המטופל ''צולל'' ישירות לעומקי תודעתו וכל זהותו כמות שהיא נפתחת לפניו, כמובן בהדרכה נכונה.
          בגלל שהשאמאן מיומן ברמות מאוד גבוהות בנושא התודעה ותגובותיה המדויקות לסמים אלה , יודע השאמאן לפרש, להדריך ולייעץ ברגעים הנכונים את האדם בצורה מאוד נכונה. בשביל המטופל והשאמאן באותם הרגעים זהו אכן מסע הזייתי- וווירטואלי, כאשר תודעתיהם מתערבבת אחת בשניה.
          אינני חסיד של שאמאניזם או מדיטציה, כך שתגובתי היא למתן הסבר בלבד.

          הגב לתגובה זו

          • לא רק עם סמים

            קיליפ, 24/07/06 23:37

            דון חואן אמר לקרלוס קסטנדה שהוא נתן לו הרבה סמים רק כי הוא היה ''סתום'' (הוא השתמש במילה אחרת).

            יש אפשרויות רבות לבצע טיפולים רוחניים (הילינג למינהו, כולל שמאני)
            וכמעת תמיד זה מתבצע ללא סמים.

            הגב לתגובה זו

            • לא רק, אבל גם לא כמעת תמיד בלי

              מיכאל אנטליס, 25/07/06 00:43

              לא קראתי את קרלוס חוץ כמה קטעים בודדים, תודעות חילופיות אף פעם לא עניינו אותי יותר מדי...
              כאשר מדובר בפתיחת שקעים עמוקים ביותר, אמונות קדומות שבשורש תודעת האדם שלרוב אינו יכול להגיע עליהם אלה לאחר שנים רבות של חקירת הזהות, דמיון מודרך או היפנוזה, דרכו של השאמאן היא ''תרופה'' או ''כלי עזר''.
              גרסאות מערביות מודרניות של ''אנליזה רוחנית'' המשתמשות במונחים כמו הילינגים למינהם אינן שמאניזם בהתייחס למקור השבטי.

              הגב לתגובה זו

            • ''דרכו של השאמן'' אינה כוללת סמים

              קיליפ, 25/07/06 19:03

              סמים זה כלי לטפשים בלבד.
              שאמנים טובים אינם נזקקים לאמצאים כאילו.
              מי שבאמת רוצה לדעת, צריך יכולת להתבונן פנימה והחוצה.
              סמים בדרך כלל מונעים את שתי היכולות הנ''ל.

              הגב לתגובה זו

    • רק משפט אחד בעייתי לי מאוד

      מוטי, 24/07/06 12:11

      בן
      קרא את הספר מתנות לנשמה
      מחברת dawn e. clark

      יש תרגום גם לעברית

      בהצלחה

      הגב לתגובה זו

  • 1.

    מקסים

    שגיא, 23/07/06 16:56

    אחלה מאמר ,תודה לך !

    הגב לתגובה זו