תגובות עד כה: 31 תגובות, ב- 13 דיונים. הוסף תגובה 13.  מבינה למה חטפתי אורטיקריה     כתבה מעולה,    02/07/06 00:05 באמת בעקבות משבר פרידה קשה ממישהו, חזרתי מחו''ל מתגרדת. חשבתי שזה היה קשור למתח, שגם הוא היה בשפע, אבל פחדי נטישה, זה מסתדר לי בול. כל הכבוד לרופא. הגב לתגובה זו 12.  לד'' בוטו.. ויטיליגו     עירית,  תל אביב,    25/05/06 01:30 מה בקשר לויטיליגו... מאיזו סיבה נפשית הוא נובע ואיך אפשר לרפאותו? הגב לתגובה זו 11.  how to cry well????     oren,  tel aviv,    23/05/06 10:43 your saying tha people should cry well but you dont explain how to do so or what das it mean...... הגב לתגובה זו 10.  ד''ר נאדר בוטו     חסידה,    21/05/06 02:05 כל מאמר מרשים ביותר בהגיון המופלא של הד''ר בעל התאוריות המדהימות, ייש ר כח, כשמתחברים לאמת שבלב והגיון, הרי שמה שכותב הד''ר ניראה שחקר במציאות ובכתובים המדעיים,מתי ייצא לאור ספר נוסף,אחרי - רפואה והחוש השביעי שניכתב על ידי ד''ר נאדר, קובץ המאמרים שהיו בעיתן ''להיות הורים''?כמאמינה בתאוריה של הד''ר וכקוראת ותיקה של המאמרים מקווה שיצא ספר קובץ המאמרים במהרה, ברכות., הגב לתגובה זו 9.  סבוריאה- האם חלק מזה?     איתי,    20/05/06 16:53 האם הלחץ הזה יכול להביא גם לסבוריאה? הגב לתגובה זו 8.  למיכאל     אטו,    20/05/06 11:20 הרושם שלי הוא שאתה יותר מדי לומד מהאינטרנט ומספרים, ופחות מהתנסות אישית. אתה מבין שלכל בעיה יש סיבה, שורש. וגם ברור לך שצריך לטפל בשורש כדי באמת לפתור את הבעיה. אבל אתה לא לגמרי מבין איך זה קורה. ואתה מתחמק מתשובות לשאלות שלי. אני חוזר, איך התהליך הנפשי חודר לביולוגי? איך אמונה מתגלגלת לה לתוך המבנה הביולוגי? בעצם זו אותה שאלה כמו, איך נוצר הגוף הפיזי? אם מחשבה ואמונה מתגשמות בגוף הפיזי כמחלה שניתן לראות אותה, אז בדיוק אותו מנגנון שמשלב אמונה ומחשבה יוצר את הגוף הפיזי עצמו. מה שאתה מציע זה שכדי לפתור בעיה פיזית, צריך קודם להכיר את אותו מנגנון שיוצר את הפיזי באמצעות אותן מחשבות ואמונות, וע''י מחשבות ואמונות מתאימות לשנות את המבנה הפיזי הבעייתי והפגום, לבריא. וזה נכון על הנייר ולפעמים אולי גם במציאות. מה שאני אומר זה שזו דרך ארוכה מאוד מאוד מאוד ומסוכנת, גם אם אפשרית. לעומת זאת, כל אותן המחשבות, האמונות, הרגשות והזיכרונות נמצאים מודחקים בתוך הגוף הפיזי. אין צורך לשחזר אותם ע''י תהליך מחשבתי, שבכלל הוא שיצר אותם, אלא פשוט לשחרר אותם מתוך הגוף. בתהליך השחרור הזה כל הידע הזה צף ועולה לתודעה. אז אתה רואה את השורש של הבעיה ואיך היא נוצרה, אתה מבין את הקשר שבין המחשבה והאמונה לבעיה הפיזית או הנפשית. למה בכלל נוצרה אמונה או מחשבה מעוותת? כשאתה שואל מה הסיבה לבעיה מסויימת, אתה עדיין לא מתעסק בשורש כמו שאתה חושב. כשאתה עוקב אחרי חוט המחשבה לאחור, אתה מגיע עד למקום מסוים בהתאם לכושר הראייה שלך ולו אתה קורא שורש, כי אתה לא רואה יותר, זה הכול. תן דוגמא לבעיה פיזית או נפשית ולסיבה המחשבתית או האמונתית שלה. הגב לתגובה זו          בוא נסיים         מיכאל אנטליס,  חיפה,    22/05/06 02:42 חבל לי שבמקום להבין את דבריי לעומקם ולהגיב בהתאם, יותר מעניין אותך לנתח אותי מזווית ראייתך. אני בספק אם שאלותיך נועדו על מנת להבהיר לך אי הבנות מסוימות. ההרגשה שאני מקבל מנימתך היא יותר לכיוון מבחן, בייחוד כשאתה משתמש במילים מצחיקות כמו ''מתחמק''. כל דבר שכתבתי כאן הוא מנסיוני, ז''א עבר דרך כל המערכות שלי ושרד את ה''מבחנים''. בתשובותי הקודמות ניסיתי להבהיר לך שהקשר בין תופעה נפשית לפיזית כבר לא חידה בימינו וניתן להבין אותו מהרבה זוויות שונות. אם זה כל כך מעניין אותך, לי אישית זה התחוור בקורס ויפאסאנה בזמנים קדומים יותר. שום דבר לא חודר ולא מתגלגל לשום דבר, המערכות (אינסטינקטים+רגשות+מחשבות) תמיד היו קשורות, ככה בנוי האדם, כל חלקיק בגופו תלוי לגמרי מנפשו, לא צריך מחלות בשביל להבין זאת, מספיק לראות איך הסדר המולקולרי שלך משתנה עם מצבי הרוח שלך ( לדוגמא:עצבני=מתחמם=תנועת חלקיקים מואצת). ניתן לראות זאת עוד מהרבה זויות ראיה, כמו שאמרתי קודם, ואין אחת טובה מהאחרת. אמונות הן גם מחשבות, שום דבר לא מחלה ולא פגם, הכל חוקים ותפקודים שונים הקובעים את התסריט והאופי של חלום ששמו ''עצמי הנפרד''. הפיזי הוא ההקרנה של העצמי, ז''א הוא אחד עם הצטברות האמונות של האדם. העצמי דוחף את המחשבה הלאה, וע''י כך את שאר המערכות, בסופו של דבר זהו הפחד מהאי-קיום והצורך של העצמי להוכיח את קיומו לעצמו, ע''י הזדהויות והגדרות (אמונות). מה שניסיתי בצורה כה נמרצת להסביר לך הוא ברמה יותר עמוקה מתיאור מנגנונים. ניסיתי לכוון את מבטך לכיוון העצמי, להראות לך - מי זה אשר כותב פה, מי זה המשתמש בשיטות וחוקר מנגנונים, מי זה שיכול להתבונן עליו ומי זה שהמציאות הזאת שלו? אם תדפדף שוב בתגובותי תראה שכבר עניתי על שאלותיך, אולי לא בדיוק בשפה שלך אבל עניתי. אין ''דרך'' במה שאני אומר,להפך, אני אומר שכל ''דרך'' שתבחר מובילה בדיוק לכיוון ההפוך ממה שאתה חושב ורוצה, אני אומר תשאל למה אתה בכלל חושב על דרך ומי זה שחושב עליה, וכשתשמע את התשובה, כשתבין אותה, תרגיש אותה, תשאל שוב. איך ובאיזה מצב תודעה תעשה את זה- פחות משנה, לפחות לי. זאת הפעולה היחידה שיכולה להסיר שכבות מעצמך ולא להוסיף, כשתתנסה בתהליך כואב זה, כאשר נושרות שכבות של מי שחשבת שאתה כל חייך תדע שאתה לא הוא וגם שאתה לא זה שחשב. לבסוף שוב אחזור על המשפט ''שום דבר לא שורד תחת תאורת הידע'', ז''א כל מה שנחשף מהעצמי לעצמו- אינו שורד. אין כושר ראיה כזה או אחר בחקר העצמי את עצמו, יש רק כוונה ,רצינות ונחישות, שגם אלה הם חלק מהעצמי התמיד משתנה. אם באמת יש לך שאלות אתה מוזמן בברכה לכתוב לי לאי-מיל mik2mikko@yahoo.com הגב לתגובה זו              למיכאל             אטו,    22/05/06 18:00 איזו מחשבה מוטעית משקף התיסכול שלך? :) הכל התחיל מהאזהרה שלך לד''ר : ''אדם שיש לו מנגנון הרס עצמי, פאראנויה או בעיה נפשית אחרת יוכל ליצור מחלות מדימיונו וחרדתו.'' ואני אמרתי לך שאין הבדל בין אותו אדם בעל הרס עצמי לבין אדם ''נורמלי'', בשני המקרים יוצרים מחלות ע''י דמיונות וכו'. כלומר, אין קשר בין אם אתה נורמלי או לא לבין הדרך או המנגנון שיוצרים את המחלות. כמובן שזה בגלל ש''הדברים'' נעשים בתת מודע. עכשיו, כדי למצא את שורש הבעיה, את המחשבה הלא מודעת ו''הפגומה'', אתה מציע להשתמש במחשבה: '' רק עם מחשבה ניתן להילחם במחשבה'', בעצם באותה מחשבה פגומה. כדי להסביר את הקושי, המגושמות והסיכון בדרך שהצעת, שאלתי אותך שאלות שאם היית מנסה לענות עליהן, אולי יכולנו להתקדם בדיון. אתה אומר: ''תשאל למה אתה בכלל חושב על דרך ומי זה שחושב עליה, וכשתשמע את התשובה, כשתבין אותה, תרגיש אותה, תשאל שוב.'' כדי להדגים לך שהתשובות שתקבל לא מביאות אותך לשום שורש, ביקשתי שתיתן דוגמא לבעיה פיזית או נפשית ולסיבה המחשבתית או האמונתית שלה. ואם אתה אומר שאתה מדבר מניסיון, אז לא צריכה להיות לך בעיה לתת דוגמא. המבחן היחידי פה הוא אם אתה מבין את מה שאתה אומר. תגיד למשל, שמחשבה כזו וכזו היא השורש למיגרנה, סכרת או פסוריאזיס. לא חוכמה לדבר באופן כל כך כללי ולהזהיר בסמכותיות את הד''ר ואותנו בלי שאתה יכול אפילו לתת דוגמא אחת לסכנה ספציפית. הד''ר נתן למשל דוגמא : ''בעיות עוריות, מומלץ לחפש את הסיבה לכך בפחד נטישה סמוי.'' לשיטתך, מי שסובל מפסוריאזיס צריך לשאול מה הסיבה, ויקבל תשובה שזה בגלל פחד נטישה? דבר ספציפית - לא כללית. הגב לתגובה זו                  אם היה תסכול אז הוא היה משקף את האטימות העיקשת שלך :))                 מיכאל אנטליס,  חיפה,    22/05/06 21:13 נחמד שבמקום להפסיק לבקר אותי ולדבר לעניין אתה רק העברת הילוך חחח, כנראה זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לך :) עשית לי חשק גם לנסות ;) ויפה שאחרי 20 עמודים של תגובות חזרנו לראשונה, אני רק מקווה שמשהו מדברי שקע אצלך במקום הנכון במוח :) לגבי הד''ר- לא לכל האנשים אותן פונקציות ותבניות מחשבה, אזי האנשים שנוטים טבעית לכיוון האפל/השלילי עם מחשבתם פתאום ימצאו אצל עצמם סימפטומים לכל המחלות שהד''ר ציין בכתבה. לגבי דוגמא כבר הבאתי לך כמה שלדעתי עונות על שאלותיך, למזלי לא יצא לי להחוות מיגרנה, סכרת או פסוריאזיס ככה שלא אוכל להצביע לך על אותה אמונה ספציפית שגרמה להן, למרות שזה די ברור שזאת עוד אחת מאמונות ''הגדת עצמי'' כמו השאר. לספציפות אין פה שום רלוונטיות, ברגע שאתה מכיר את כל מערכת התבניות והפונקציות של מחשבתך לעומק אז תוכל מהר מאוד לצאת מהמבוך, או יותר נכון להחריב אותו. וזה מה שאני מנסה להראות בזיעת כפיים קשה, במקום להכיר ספציפית כל מחלה כמו תוכי או פסיכולוג, תכיר לעומק את המנגנון הכללי לפרטיו ותדע את כולן. כבר קשה לי לדבר במושגים של מודע ותת מודע בגלל שברגע שתהליך ההימחקות מתחיל מטשטשים הגבולות (שלדעתי גם לא היו קיימים) בינהם וכולם נשמעים אותו הדבר- מחשבות. נשתמש מושגך ''מחשבה פגומה''- כולך אותה ''המחשבה הפגומה'' לכן אין לך שום ברירה אחרת מלפגום בפגם עם הפגם. וזה עדיף על ליצור עוד פגם עם הפגם לא? חוכמה או לא- אני לא יודע, אף פעם לא ניסיתי להשתייך למועדון ה''חכמים'' ולכן בניגוד עליך זה פחות מעניין אותי. לשיטתי: לא רק שהוא יקבל את השתובה הזאת אלה הוא גם יזכור באיזה רגע בחייו הוא התחיל לצבור את האמונה שרוצים לנטוש אותו, ועקב איזו השקפה מוטעית שהיתה לו מלפני זה ,אשר נובעת גם ממערכת אמונה קודמת יותר- וכך הלאה, לעמקים. הגב לתגובה זו 7.  PSYCHO SOMAT     Jacqueline,  Arad,    18/05/06 10:11 In Greek: the base language for medicine Psycho means soul ,or mind and Soma :body Many psychic disturbances are reflected in the body and in many instances VICE VERSA.a Greek saying says:''Ena iguies mialo(psychi) krata to soma iguies'' A clean mind (soul) keeps the body healthy הגב לתגובה זו 6.  psycosomatioc     i,  usa,    18/05/06 09:09 this theory is knowen by Luis Hay and also we can find and treat this conditions by kinesiology ,Bach remedis and other alternative treatments. הגב לתגובה זו 5.  ''ניצני אלרגיה''     גמלאית,    18/05/06 08:09 כך הגדיר רופא המשפחה את קוצר הנשימה שלי שהולך [הלך] והחריף. בדיאבד. לאור מה שקראתי בכתבה וידע אישי קודם [מקריאה והתעסקות ביוגה] אין לי אלא להסכים ולאשרר את הדברים. רק לאחר טיפול במגע והכוונה מצד המדריך האישי ביוגה . עבודה על נשימות והרפיה, פחתו רגעי קוצר הנשימה ויחד עמם רגעי החרדה. תודה על הנאמר. מצפה לעוד מאמרים בנושא. הגב לתגובה זו 4.  בעלי כלבים?     דניאל,  יפו,    18/05/06 00:04 מה זה ''בעלי ילדים''? הילדים הם הרכוש של ההורים? הגב לתגובה זו          כן  ל"ת          עונה,    22/05/06 10:18 הגב לתגובה זו 3.  כל הכתוב כאן אכן אמת     מיכאל אנטליס,  חיפה,    17/05/06 20:50 חוויתי זאת על בשרי ואכן למדתי שכל תופעה פיזית היא הקרנה של הנפשי. אך ידע זה לא עוזר אם לא הולכים הלאה, ז''א מה הבעיה הנפשית? מדוע היא קיימת? איזו אמונה פנימית גורמת לקונפליקט פנימי זה ולדחיית המציאות כפי שהיא? תוכן הכתבה יכול גם להזיק לאנשים -שים לב ד''ר בוטו- אדם שיש לו מנגנון הרס עצמי, פאראנויה או בעיה נפשית אחרת יוכל ליצור מחלות מדימיונו וחרדתו. הגב לתגובה זו          באותה המידה אפשר לומר לא לפרסם         שגית,    18/05/06 14:14 כתבות על המעשים המגונים של גפני או של הבסיסט , כפי שפורסמו היום ב-NRG וזאת על מנת שלא ''לדחוף'' את החולים ממילא לפשוע. זו אמירה לא רצינית. הגב לתגובה זו          אכן אמת         בן,  צפון,    18/05/06 00:47 אבל לא די רק בהכרת הגורם (פגע בנפש) לבטל את הסימפטום (פגע בגוף)? (לי זה הספיק לשמור אותי בריא מכל חולי וכאב למשך 6 שנים) הגב לתגובה זו              יפה בן             מיכאל אנטליס,  חיפה,    20/05/06 05:53 אני מברך אותך על בריאותך החסונה :) במשך 6 השנים הללו התעסקת באיך להישמר מהבעיה וכל הכבוד לך על סבלנותך ו סיבולת כוח רצונך, אך אם תרצה להגיע למצב ש''הבעיות'' כבר לא יתקיימו, או יותר נכון המושג בעיה כבר לא יהיה רלוונתי מבחינתך תצטרך לחפור קצת יותר לעומק באדמה הקשה :) הגב לתגובה זו                  השאלה שלי היא אחרת                 בן,  צפון,    20/05/06 11:02 השאלה שלי היא, האם אנחנו באמת צריכים לפתור את הבעייה הנפשית בכדי לפתור את הבעיה הפיזית... אין לי ספק שבשביל לפתור את הבעייה הנפשית צריך לחפור יותר.. העניין הוא שלא התעסקתי בלהישמר מהבעיה.. מרגע שגיליתי (הייתי חובש בצבא וככה גיליתי את זה) שהבעיות הפיזיות הן רק תולדה של הנפש והתודעה אז בעצם נותק הקשר בין שניהם.. הגב לתגובה זו                      בטח היית חובש מצטיין :)                     מיכאל אנטליס,  חיפה,    22/05/06 00:51 אתה מזכיר לי את מה שלמדתי בזמנו בקורסים של וויפאסאנה. מוזר לי לשמוע שהקשר האדוק בין האינסטינקים האחראים על התחושות והפעולות הפיזיולוגיות התנתקו כה בזריזות מן הנפש(רגשות+מחשבות) שלך כאשר עוד מלפני הלידה הקשרים האלה מתחילים להיווצר והם חלק בלתי נפרד מתפקוד המערכת האנושית. אם אכן כך הפ פני הדברים אתה אדם בר מזל, ברכותיי. הגב לתגובה זו          מי שיש לו מנגנון הרס עצמי וכו'         אטו,    18/05/06 00:28 הוא כבר התוצאה של דמיונות וחרדות. מה ההבדל? אם יצרת בעיות פיזיות, שהן בעצם הקרנות של בעיות נפשיות, לא מודעות כמובן, אז אתה בדיוק כמו אותו אדם שיש לו מנגנון הרס עצמי וכו'. הבעיה היא אותה בעיה כמו אצל זו מהכתבה עם המכוניות. פרשנות שטחית. וזה מתחיל משאלת שאלות לא נכונות כמו, מה הבעיה הנפשית? מדוע היא קיימת? ולא שאי אפשר להגיעה לתשובות נכונות במקרה, רק שאפשר להגיעה יוותר בקלות לתשובות לא נכונות. השאלה ''איזו אמונה פנימית גורמת לקונפליקט פנימי זה ולדחיית המציאות כפי שהיא?'' היא שורש לדמיונות מזיקים. עצם השאלה והחפוש אחר אותה אמונה משאירה אותך במישור הלולאי של המחשבה. הדבר הבטוח ביותר שאתה יכול לדעת הוא הגוף שלך. תזהה את המקום הפיזי ''הבעייתי'', תהייה מודע לו, תרגיש אותו ותכיר אותו, תקבל אותו, תרשה לו להיות, אל תתנגד לו, תרפה אותו. ומתוך זה יכולה לעלות התשובה, מתוך החוויה ולא מתוך המחשבה. הגב לתגובה זו              לא             מיכאל אנטליס,  חיפה,    18/05/06 14:19 בגלל שכל בעיה נובעת מהנפשי, רק הטלת אור על הבעיה תוכל לחסל אותה, איך עושים זאת? - חקר עצמי, שואלים למה ואז שוב למה על התשבה (בדומה לזן-''מי אני''). זה בדיוק ההפך מדפוס מחשבה לולאי, ואם כבר אז זה הדפוס היחיד שהוא לא לולאי - ''הלאה''. עצם הופעת השאלה אומר שכבר ישנה את התשובה כך שאין תשובות לא נכונות, מכל ''תשובה לא נכונה'' אפשר להסיק מהי כן הנכונה ואיזו אמונה סילפה את האמת בעינינו, ז''א כל עיוות הוא כבר תשובה בפני עצמה. להיות מודע לפיזי שהוא התוצאה של הנפשי אינו מחסל את הבעיה,ההפך כך תוכל רק להחמיר את הבעיה, כי א': עזבת את חיפוש אחר השורש של הבעיה ונשארת על פני השטח-תוצאת הלוואי של הקונפליקט הנפשי שרק מעמיק את שורשיו בזמן זה, ב': זה אפילו קצת מצחיק כי אתה מנסה לחקות תפקוד של בן-אדם בריא ומקווה שיום אחד לאחר שתעשה מספיק תרגילי הרפיה וקבלה הגוף יעשה אותם אוטומטית, ואם כבר אז זה שטחיות. חוויה=פרשנות של העצמי=מחשבה. העצמי הוא סכום כל האמונות שיש לאדם, האמונות גורמות לאדם חייות שליליות או חיוביות (תלוי אם המצב תומך או מתנגד לאמונה), אמונות הם בסופו של דבר מחשבות. רק עם מחשבה ניתן להילחם במחשבה, רק האגו יוכל להפיל את עצמו בפח. הגב לתגובה זו                  כן                 אטו,    18/05/06 15:21 הלולאה היא המחשבה עצמה. גם אם אתה שואל כל פעם שאלה על השאלה, כביכול כדי להגיע לשורש הבעיה, עדיין אתה מנסה למצא פתרון לבעיה שהמחשבה יצרה בעזרת המחשבה. אתה מנסה ''להערים'' על עצמך. אתה מנסה באמצעות אותה מחשבה מעוותת, שיצרה את הבעיה, לפתור אותה? אם זה היה אפשרי יכולת בכלל לא ליצור את הבעיה לא? איך בדיוק עצם העלת השאלה אומר שיש כבר תשובה? תן דוגמא. איך מחשבה או אמונה יוצרים בעיה פיזיולוגית? תאר את המנגנון. הגב לתגובה זו                      אכן ''להערים'' על עצמך                     מיכאל אנטליס,  חיפה,    19/05/06 14:12 כל עוד עצמך זה כל מה שיש . כל מתבונן גם הוא חלק מעצמך כי יש לו סיבה להיות, ז''א הוא מתבונן מסיבה/אמונה מסוימת. ה''לולאה'' היא התשובה שמשחקת מחבואים עם עצמה, כל ידע אמיתי הוא היזכרות, כל היזכרות משנה אותך-מרחיבה את עצמך, מחליפה אמונות בורות בידע, לכן אתה כבר אחר מלפני השאלה -אין לולאה. נכון זה היה אפשרי לו ידעת לגמרי שמה שאתה יוצר עכשיו הוא הבעיה. המוח לא יכול להמציא שום דבר חדש, ז''א הוא משתמש רק בידע שיש לו, לכן כשאתה שואל את עצמך על עצמך אז ברור שהשאלה נובעת מתוך הידע של התשובה, אתה בעצם לא יכול לחשוב על משהו שאתה לא יודע. לדוגמא אני שואל ''מה הבעיה'' כאשר הבעיה כבר ידועה לי, אם לא היתה ידועה- לא הייתי יודע שיש בעה. עדיף לך כבר לשאול למה אתה שואל. את הקשר לפיזיולוגיה יכולים להסביר לך במפורט המדע ,הרפואה ופסיכולוגיה-פילוסופיה במערב ובמזרח. בגלל שאמונה מסויימת היא הסיבה לקונפליקת פנימי עם המציאות,ז''א היא הסיבה ל''בעיה'' הנפשית שיוצרת את פיזיולוגית. או במילים פשוטות -הכל בראש :) הגב לתגובה זו                          ובכן                         מיכאל אנטליס,  חיפה,    20/05/06 20:33 כנראה אני לא התנסחתי ברור בנושא האמונות, אז אתן עוד דוגמא: אני למשל באורח קבע מאמין שעלי להיות מישהו מסוים שיתבטא בצורה מסוימת, ז''א עצמי מסוים שיקרין רושם מסוים על הסביבה שתחזיר עלי בחזרה את ההשתקפות של אמונתי ותתמוך בעצמי שלי וע''י כך העצמי מוכיח לעצמו שהוא קיים ושוכח את הפחד מהאי-קיום שמבעבע בשורשיו. אמונה זאת ואחרות התחילו להשתרש בי עוד מלפני לידתי וממשיכות להתרבות עד היום. אמונות אלה מתבטאות בכל מי שאני עצמי והן הסיבה לאופן שבו האינסטינקטים, הרגשות והמחשבות שלי מתפקדים. שאלת בתגובתך הקודמת איך עצם העלאת השאלה אומר שיש כבר תשובה והסברתי לך שהשאלה נובעת מהתשובה עצמה, לא תוכל לשאול על משהו שלא נמצא במחשבתך. השיטה או התהליך שתבחר בו הוא עניין אחר- אם זה ע''י מדיטציה ושקט מסורבל או ע''י סערת מחשבות רועשת פחות לרוונתי לעכשיו, מה כן רלוונתי זה שלכל ''שיטה'' כזו ישנה סיבה ,הסיבה היא אמונה מסוימת, גם ה''חופש והשקיעה'' שלה עדיין מכוונים ופעילים לא פחות מהשאר, ומכך נובע שההתעסקות ב''איך'' נקרא להתקע בלופ, ז''א שוב להתעסק בטפל ולא בעיקר, או בקיצור- עדיף לך לשאול למה. כל זה מוביל לעובדה שניתן לעקוב אחר חוט המחשבה מהקצה עד לשורשה ע''י חקר העצמי, ז''א ע''י הארת האפילה והכרת סיבתה תוכל בסופו של דבר לגרום למחשבה לדעת את עצמה ברגע שהיא נוצרת. אין שום אפשרות להפסקת המחשבה או כמו שכתבתי בתגובתי הקודמת- כל מתבונן הוא עדיין עצמך לא משנה כמה שקט וריקני הוא יהיה, לכל מתבונן יש סיבה, רק למי שלא עצמך אין סיבה. לא נכנס כאן למשחק הסתמי -למי ועד כמה ברור מה שהשני יודע או לא יודע, לא בשביל זה אני עונה לתגובותיך. לגבי שלילת הפטרון הפיזי אני יענה שוב- בגלל שהפיזי הוא לא הבעיה אלה רק הקצה הסופי שלה, תוצר הלוואי של קונפליקט נפשי, ההתמקדות בו לא תעקור את הבעיה משורשה. כאשר אתה רואה את ענפיו של עץ שמפריע לך ואתה מחליט לגזור אותם, לפעולה הזאת אין קשר לעקירת העץ, ז''א ע''י גזירתם- ע''י ההתעסקות ברמה החיצונית של הבעיה אתה נמנע מעקירתה ורק רוכש עוד אמונה מיותרת בנוסף לקיימות, בנוסף לבעיה שנגרמה ע''י אמונה אתה גם מאמין שמה שאתה עושה יפתור את הבעיה וע''י כך תוכל להמשיך לגזור ענפים שגדלים שוב ושוב כל חייך, בנוסף לעץ חדש שהתחלת לגדל. כיום גם הפיזיקה הקוואנטית, גם הביולוגיה-רפואה וגם הפילוסופיה-פסיכולוגיה-רוחניות מסבירים מצוין את הקשר בין המחשבה לחומר או בין המצב הנפשי לפיזי. בחור פיקח וחד לשון כמוך יוכל לברר זאת בקלילות כאן באינטרנט ללא צורך בביקור המרפאה והמעבדה :). הגב לתגובה זו                          ובכן                         מיכאל אנטליס,  חיפה,    20/05/06 15:14 כנראה אני לא התנסחתי ברור בנושא האמונות, אז אתן עוד דוגמא: אני למשל באורח קבע מאמין שעלי להיות מישהו מסוים שיתבטא בצורה מסוימת, ז''א עצמי מסוים שיקרין רושם מסוים על הסביבה שתחזיר עלי בחזרה את ההשתקפות של אמונתי ותתמוך בעצמי שלי וע''י כך העצמי מוכיח לעצמו שהוא קיים ושוכח את הפחד מהאי-קיום שמבעבע בשורשיו. אמונה זאת ואחרות התחילו להשתרש בי עוד מלפני לידתי וממשיכות להתרבות עד היום. אמונות אלה מתבטאות בכל מי שאני עצמי והן הסיבה לאופן שבו האינסטינקטים, הרגשות והמחשבות שלי מתפקדים. שאלת בתגובתך הקודמת איך עצם העלאת השאלה אומר שיש כבר תשובה והסברתי לך שהשאלה נובעת מהתשובה עצמה, לא תוכל לשאול על משהו שלא נמצא במחשבתך. הכל זה אותו המנגנון, המנגנון של העצמי. השיטה או התהליך שתבחר בו הוא עניין אחר- אם זה ע''י מדיטציה ושקט מסורבל או ע''י סערת מחשבות רועשת- פחות לרוונתי לעכשיו, מה כן רלוונתי זה שלכל ''שיטה'' כזו ישנה סיבה ,הסיבה היא אמונה מסוימת, גם כאשר המחשבות ''שוקעות באופן חופשי'' הן עדיין אותן המחשבות מאותו הבית ולכן הן עדיין מכוונות ופעילטת לא פחות מהשאר, ומכך נובע שההתעסקות ב''איך'' נקרא להתקע בלופ, ז''א שוב להתעסק בטפל ולא בעיקר, או בקיצור- עדיף לך לשאול למה. כל זה מוביל לעובדה שניתן לעקוב אחר חוט המחשבה מהקצה עד לשורשה ע''י חקר העצמי, ז''א ע''י הארת האפילה והכרת סיבתה תוכל בסופו של דבר לגרום למחשבה לדעת את עצמה ברגע שהיא נוצרת. אין שום אפשרות להפסקת המחשבה או כמו שכתבתי בתגובתי הקודמת- כל מתבונן הוא עדיין עצמך לא משנה כמה שקט וריקני הוא יהיה, לכל מתבונן יש סיבה, רק למי שלא עצמך אין סיבה. לא נכנס כאן למשחק הסתמי -למי ועד כמה ברור מה שהשני יודע או לא יודע, לא בשביל זה אני עונה לתגובותיך. לגבי שלילת הפטרון הפיזי אני יענה שוב- בגלל שהפיזי הוא לא הבעיה אלה רק הקצה הסופי שלה, תוצר הלוואי של קונפליקט נפשי, ההתמקדות בו לא תעקור את הבעיה משורשה. כאשר אתה רואה את ענפיו של עץ שמפריע לך ואתה מחליט לגזור אותם, לפעולה הזאת אין קשר לעקירת העץ, ז''א ע''י גזירתם- ע''י ההתעסקות ברמה החיצונית של הבעיה אתה נמנע מעקירתה ורק רוכש עוד אמונה מיותרת בנוסף לקיימות, בנוסף לבעיה שנגרמה ע''י אמונה אתה גם מאמין שמה שאתה עושה יפתור את הבעיה וע''י כך תוכל להמשיך לגזור ענפים שגדלים שוב ושוב כל חייך, בנוסף לעץ חדש שהתחלת לגדל. כיום גם הפיזיקה הקוואנטית, גם הביולוגיה-רפואה וגם הפילוסופיה-פסיכולוגיה מסבירים מצוין את הקשר בין המחשבה לחומר או בין המצב הנפשי לפיזי. בחור פיקח וחד לשון כמוך יוכל לברר זאת בקלילות כאן באינטרנט ללא צורך בביקור המרפאה והמעבדה :). הגב לתגובה זו                          ובכן                         מיכאל אנטליס,  חיפה,    20/05/06 05:48 כנראה אני לא התנסחתי ברור בנושא האמונות, אז אתן עוד דוגמא: אני למשל באורח קבע מאמין שעלי להיות מישהו מסוים שיתבטא בצורה מסוימת, ז''א עצמי מסוים שיקרין רושם מסוים על הסביבה שתחזיר עלי בחזרה את ההשתקפות של אמונתי ותתמוך בעצמי שלי וע''י כך העצמי מוכיח לעצמו שהוא קיים ושוכח את הפחד מהאי-קיום שמבעבע בשורשיו. אמונה זאת ואחרות התחילו להשתרש בי עוד מלפני לידתי וממשיכות להתרבות עד היום. אמונות אלה מתבטאות בכל מי שאני עצמי והן הסיבה לאופן שבו האינסטינקטים, הרגשות והמחשבות שלי מתפקדים. שאלת בתגובתך הקודמת איך עצם העלאת השאלה אומר שיש כבר תשובה והסברתי לך שהשאלה נובעת מהתשובה עצמה, לא תוכל לשאול על משהו שלא נמצא במחשבתך. השיטה או התהליך שתבחר בו הוא עניין אחר- אם זה ע''י מדיטציה ושקט מסורבל או ע''י סערת מחשבות רועשת פחות לרוונתי לעכשיו, מה כן רלוונתי זה שלכל ''שיטה'' כזו ישנה סיבה ,הסיבה היא אמונה מסוימת, גם ה''חופש והשקיעה'' שלה עדיין מכוונים ופעילים לא פחות מהשאר, ומכך נובע שההתעסקות ב''איך'' נקרא להתקע בלופ, ז''א שוב להתעסק בטפל ולא בעיקר, או בקיצור- עדיף לך לשאול למה. כל זה מוביל לעובדה שניתן לעקוב אחר חוט המחשבה מהקצה עד לשורשה ע''י חקר העצמי, ז''א ע''י הארת האפילה והכרת סיבתה תוכל בסופו של דבר לגרום למחשבה לדעת את עצמה ברגע שהיא נוצרת. אין שום אפשרות להפסקת המחשבה או כמו שכתבתי בתגובתי הקודמת- כל מתבונן הוא עדיין עצמך לא משנה כמה שקט וריקני הוא יהיה, לכל מתבונן יש סיבה, רק למי שלא עצמך אין סיבה. לא נכנס כאן למשחק הסתמי -למי ועד כמה ברור מה שהשני יודע או לא יודע, לא בשביל זה אני עונה לתגובותיך. לגבי שלילת הפטרון הפיזי אני יענה שוב- בגלל שהפיזי הוא לא הבעיה אלה רק הקצה הסופי שלה, תוצר הלוואי של קונפליקט נפשי, ההתמקדות בו לא תעקור את הבעיה משורשה. כאשר אתה רואה את ענפיו של עץ שמפריע לך ואתה מחליט לגזור אותם, לפעולה הזאת אין קשר לעקירת העץ, ז''א ע''י גזירתם- ע''י ההתעסקות ברמה החיצונית של הבעיה אתה נמנע מעקירתה ורק רוכש עוד אמונה מיותרת בנוסף לקיימות, בנוסף לבעיה שנגרמה ע''י אמונה אתה גם מאמין שמה שאתה עושה יפתור את הבעיה וע''י כך תוכל להמשיך לגזור ענפים שגדלים שוב ושוב כל חייך, בנוסף לעץ חדש שהתחלת לגדל. כיום גם הפיזיקה הקוואנטית, גם הביולוגיה-רפואה וגם הפילוסופיה-פסיכולוגיה מסבירים מצוין את הקשר בין המחשבה לחומר או בין המצב הנפשי לפיזי. בחור פיקח וחד לשון כמוך יוכל לברר זאת בקלילות כאן באינטרנט ללא צורך בביקור המרפאה והמעבדה :). הגב לתגובה זו                          מיכאל,                         אטו,    19/05/06 20:52 מה קורה בין שאלת השאלה לבין אותה היזכרות שאתה מדבר עליה? כדי שאותה היזכרות תקרה, צריכים להתקיים תנאים או דברים מסויימים, איזשהו מנגנון צריך לפעול או להפסיק לפעול, משהו קורה, לא? כדי להיזכר צריך קודם כל להפסיק לחשוב באופן פעיל ומכוון, לתת למחשבות לעלות ולבוא באופן חופשי, לתת להן לשקוע. זהו תחילת תהליך ההיזכרות. לכן ניסיון לענות לשאלות שאתה שואל יוצר לופ מחשבתי, ולא שקט. אתה מנסה בעזרת מחשבה להפסיק לחשוב. זה שאתה יודע שיש לך בעיה, עדיין לא אומר שאתה יודע עליה ועל סיבותיה או נסיבותיה. אם אתה לא מכיר את התהליך שבו אמונה מסויימת יוצרת בעיה פיזית, ולפי תשובתך ברור שאתה לא יודע, איך אתה שולל את הדרך והפתרון הפיזי למציאת התשובות שהעליתי בתגובות קודמות? אתה אומר, ''לקונפליקט פנימי עם המציאות..'' הרי זה מה שאני שואל. איך אותו קונפליקט יוצר בעיה פיזית? ולך תשאל אתה את המדענים והרופאים, וספר לי אחר כך איך הם צחקו ממך. הגב לתגובה זו              סמואל?? סחה על הגול אתמול!  ל"ת              בן,  צפון,    18/05/06 12:03 הגב לתגובה זו 2.  תודה שהכתבה מראה לי כי לא טעיתי בשבת     dafna57,  רמת-גן,    17/05/06 19:12 בשבוע שעבר בני היה עם חום גבוהה בבית אחיו,הייתי שם והכנתי לו מרק ואוכל שמתאים להתקררות,הוא לא הרגיש כי צריך רופא,בערב ביום חמישי במיון ''שיבא'' מצילום ובדיקת דם גילו ''דלקת ריאות'',בני בן 22 וחזר איתי הביתה עם האנטיביוטיקה החזקה ביותר,אני עשיתי רק מצב רוח טוב וצחוקים בבית ועשיתי את מיטב יכולתי שהאנרגיה יקבל רק ''אושר'' ביום שבת ''הקרבתי'' את עצמי כדי שבני יוציא את כאב העבר,הוא בכה וגם אני איתו אבל לא הרבה,המשכתי לו הרבה דברים שטובים לו,מצד אחד היה לי פתאום שלא יסלח לי על העבר הקשה שהיה בבית,אבל ידעתי כי אני כבר יכולה להתמודד עם ''כאב'' העבר,לו דאגתי גם שיפסיק הבכי,למזלי הטוב קיבלתי מניסים אמון עוד עידוד ואמר לי כי זה לוקח שבוע עד שמתחזקים מה''דלקת ריאות'' שלוקחים אנטיביוטיקה,הוא העביר לי כי גם שיעולים לוקח שבועיים,זה נתן גם התחזקות לבני כי זה בסדר למרות שלוקח זמר להתרפאות,אני מודה לכתוב הכתבה כי אז לא עשיתי טעות שנתתי לו לבכות קצת ולהוציא את כעס העבר עלי.דפנה הגב לתגובה זו 1.  אוי ואבוי. אתה צודק.     .,    17/05/06 18:08 אני מתרגשת מכדי לפרט. אבל אני עצמי חשה לחץ בריאות, אנחות שיוצאות לי באופן בלתי רצוני, דלקות חוזרות ונשנות... ברוך השם, עכשיו זה יותר טוב, אבל שנים זה היה הרגשה מתמדת של לחץ בריאות, ונשימה בקול, כאילו אני חייבת להתאמץ כדי להוציא אותה. לבלוע את האויר ממש. וטראומה רגשית באמת היתה המקור. ידעתי את זה בבירור, אבל לא חשבתי שאי פעם אראה את זה כתוב וידוע על בני אדם באופן כללי. הגב לתגובה זו