תגובות עד כה: 71 תגובות, ב- 23 דיונים. הוסף תגובה 23.  תודה על הכתבה, שפכת לי אור על התלבטויות בחיי  ל"ת      איל,  ת''א,    16/05/06 18:37 הגב לתגובה זו 22.  אומרים יש אהבה בעולם???????????????     אהובה,    16/05/06 12:03 נכון מאוד ובגלל זה אין אהבה אמיתית רק באגדות. הגב לתגובה זו 21.  ומה אם המום הוא אצלי?     פוסו,    15/05/06 15:01 לא הבנתי משהו: אם המום הוא אצלי אזי אני עלול לחשוב בטעות שאני מוכיח את חברי וקשה איתו לטובתו, בזמן שהאמת היא שהמום שלי הוא שתלטנות סאדיסטית - כזו ששואבת כוח מביטול העצמיות של חברי. הצידוק המודע לכך יהיה כי לפעמים להיות חבר טוב ולאהוב זה לדעת יותר טוב מהאחר מה טוב בשבילו (כפי שיכול להתפרש מהכתוב). מה שאני שואל בעצם הוא איפה עובר הגבול בין התוכחה מתוך אהבה אמיתית, לכזו שכבר הופכת את המוכיח עצמו לבעל מום? (כי כולנו בעלי מום באיזושהי רמה) הגב לתגובה זו          אין גבול. זה הבדל איכותי         כירון,    15/05/06 19:28 או שנמצאים במצב רגיש וצלול ואוהב או שלא . וגם אם לא- מקום טוב להתחיל בו הוא מודעות למומים שלנו- גם כדי שנהיה ערים לפוטנציאל הריפוי שמתקיים בכל מפגש ומערכת יחסים, גם כדי שנתחיל מסלחנות לעצמנו ולאחר, גם כדי שנוכל להתייחס ל''מום'' במקום להשתמש במפגש כערוץ לפריקת אשמה והאשמה. גם כדי להיות ערים להשלכות -projections שלנו. דבר נוסף- זה עוזר אם אפשר למצוא ולדבר עם המקום הבריא והשפוי באחר. לאדם שנזכר בעצמו כבריא, כמכבד את בריאותו, יותר קל להתמודד עם תהליך ריפוי והכאב הנלווה. הגב לתגובה זו 20.  חמלה היא אחד הרגשות הטהורים. על איזה אימון מפרך ומודעות את מדברת ?  ל"ת      גילי,    14/05/06 16:15 הגב לתגובה זו          חמלה היא מצב תודעה         .,    16/05/06 16:21 זה לא נתון לשליטה או פיתוח. האימון המפרך ועבודת המודעות הן לנפש, לעדנה וללמדה להכיל. הגב לתגובה זו          אהבה אמיתית לכסף         אהבה,    16/05/06 12:11 מה ז''א על איזה אימון היא מדברת? על אימון מפרך שיביא לה רווח כספי, מה''קורסים'' וההרצאות שהיא מארגנת. אין לחירטוטים שלה כל קשר לחמלה טהורה ולאהבה. הגב לתגובה זו          כי חמלה אמיתית לא ניתנת לכל כיוון וללא כל חוש הבחנה         רונה,    15/05/06 02:40 יש איזה משפט שאומר משהו כמו ש''מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר אל הראויים לרחמים'', משהו בסגנון, לא לתפוס אותי במלה, הרעיון ברור ומובן. הכוונה היא שזו סכנה לא קטנה לנהוג כעיוורים ולהעניק חמלה לכל הכיוונים ללא סינון ובקרה, כי כאשר זה נעשה כלפי אכזרים, ''בעלי מום'' במובן הנפשי העמוק, זה לא רק שלא יועיל לאכזר, זה יישאב מנותן החמלה את כוחותיו החיוניים, וירוקן גם אותו. זה מדהים עד כמה ניתן לזהות מצבים כאלה מסביב, וככל שאתה יותר מיומן בחיים, אתה מסגל לך יכולות אבחנה טובות יותר. זה לא אומר ש''משחקים אותה אלוהים'' כמו שחלק מהתגובות כאן רמזו או אמרו במפורש, זה אומר, שלומדים להיות בני אנוש. שיקול דעת הוא בהחלט דבר שמצופה מבני אנוש, אדם לא מצופה להתנהג כאויל משריש ועל ידי מתן חמלה לכל דיכפין כולל רשעים גמורים להראות את גדלותו. הגב לתגובה זו              הפאשיזם והגזענות לא רחוקים מצורת החשיבה שלך.. הזהירו גם את החיות...  ל"ת              פליסיטי,    15/05/06 16:08 הגב לתגובה זו          בגלל זה הכי קשה להעניק אותה         בן,  צפון,    14/05/06 19:56 הכי קשה לנו לעשות משהו שלא יתן לנו (על פניו) כלום.. ובלי קשר... אני ממש לא מסכים עם הפרשנות הזאת (אם היא נכונה.. אז אני פשוט לא מסכים עם הפרשה..) הגב לתגובה זו 19.  בן....היזהר לך.. אתה מתחכך באצולת הטמטום של המדור,למד...     בועז@לב,  ת.א.,    14/05/06 15:57 שלא כל אחד ראוי לתגובה.... הגב לתגובה זו          קטונתי - אינני שופט מי ראוי לתגובה ומי לא:)         בן,  צפון,    14/05/06 19:54 ובד''כ על תגובות שנראות לי חכמות אני משקיף מהצד ... הגב לתגובה זו          ....אמר שואב האנרגיות הראשי של המדור  ל"ת          סימנס,    14/05/06 17:03 הגב לתגובה זו              מה זה הביטוי חרטא הזה?איך אפשר לשאוב אנרגיה ממי שלא רוצה להישאב?             בועז@לב,  ת.א.,    14/05/06 23:10 כל תורמי ההבלים חסרי הכישרון והיצירתיות,מתנפלים כמוצאי שלל רב על כל טרנד מילולי חרטא להעשיר את יכולת הביטוי הדלה והאומללה שלהם . חוזרים ומנפיקים לנו רדידות מבית מדרשה של רוחניקיות מזוייפת וחסרת השראה,הנלמדת בסדנאות של המבקשים להמשיך לחיות באותו חרא אבל שיסריח פחות.. הגב לתגובה זו              להיפך - בועז@לב הוא דוקא סוג של דינמו, כאן במדור  ל"ת              אחותך,    14/05/06 21:20 הגב לתגובה זו 18.  כרמל,     רונה,    14/05/06 01:32 יש בכתיבה שלך משהו שמותיר אותי פעורת פה בכל פעם מחדש. אני לא מכירה אף אחת מפרשות השבוע, אבל המקומות אליהם את לוקחת את הדברים, באומץ ואמת שקיימים רק אצל אדם שיודע שהוא יודע, אבל לעולם לא לוקח את זה כמובן מאליו, תמיד נמצא בחקירה, תמיד גורמים לי להרגיש תוך כדי קריאה, ששאבנו כנראה מתוך אותה הבאר, כי הקריאה כאן נושאת עבורי אופי של היזכרות. תודה רבה. הגב לתגובה זו          רונה = כרמל ??  ל"ת          ??,    14/05/06 10:34 הגב לתגובה זו              אני לא כרמל, אבל הכתבות שלה ברובן מדהימות אותי, מצטערת :))             רונה,    15/05/06 02:34 כשיש לי ביקורת או שאלה או תהייה או מחלוקת, אין לי שום בעיה להציגם כלפיה או לעמת אותה עם כל דבר שעולה על דעתי. מציעה גם לכל המלעיזים. הגב לתגובה זו                  לא מעליזים נדהמים מן המדהימות שלך המדהימה אותנו במדהימות המדהימה של  ל"ת                  דהום,  דהומה צפון,    15/05/06 09:55 הגב לתגובה זו 17.  לא גרושה לא אלמנה לא בעל מום?מה?     דקר עטרי,  ראש העין יפת,    13/05/06 23:51 לך תדע למה היתכוון המשורר זה נשמע בלשון המעטה גיזענות ועוד אצלנו היהודים הגב לתגובה זו 16.  אחרי מות - קדושים, אמור.     תמר ושמעון,    13/05/06 21:06 מופלא הוא צירופם של שמות הפרשות כמשפט היוצר רצף ומשמעות פנימית, והפער שבין הפשט והמופשט הנקרא גם סוד. הפשט הוא רמת התודעה הראשונה והמוכרת לנו. רמת העלילה, שבה האדם מזהה את מרכיבי העלילה, כמציאות שהוא מכיר ויכול לזהות ולהזדהות עמה. את המופשט אי אפשר להכיל. המופשט הוא מלשון נרחב שנמצא ומקיים את כל רמות המציאות והתודעה, ההוויה והזמן. המופשט הוא גם כל רמות המציאות שאין לנו תפיסה בעזרת כלי המילים והאמירה. לכן המילים הכתובות בתורה שמכילות באופן טבעי תאור של מציאות, נקראות פשט. הפשט הוא מפתח אל תפיסות עמוקות, מופשטות יותר של תודעה וההבנה של עצמנו. זו שפת קודש, כשמה כן היא, מביאה אלינו את הבלתי ניתן להבנה הסתום, שהוא מעבר לכל חוויה ונסיון. אפשר לראות את הכתוב כסולם או מדרגות שאנחנו עצמינו עולים ויורדים בו. בראש ובראשונה צריך לקבל את כל רמות הכתוב כקיימים זה לצד זה ולא סותרים אחד את השני. פשט, רמז, דרש, סוד. הפשט לא סותר את הסוד. את הפרד''ס ניתן לקרוא כמשפט אל פעולה - הלכה אל מעשה: פשט הרמז ודרוש סוד, והכוונה פשט את הרמז: קודם ראה המשפט הכתוב כרמז, כקוד ואז תוכל לדרוש בסוד. גלה, תפשיט את המקור ממלבושיו המוכרים והידועים, ואחרי שאנחנו מגלים את הסוד אנחנו שבים אל היסוד שהסוד כלול בו. התורה היא כללות כל הקיום של התודעת הנפש האנושית, היא מכילה כוח אנרגתי שמחבר אותנו אל היסוד, יש בה את ההשתקפות של האדם המביט בה ממקומו. לכן הפערים העצומים כל כך בתפיסות של האנשים והבנתם של מהי התורה. בפער שבין הפשט והסוד אנחנו מתפתחים, התודעה שלנו גדלה ומתרחבת על מעבר הוודאות שאנו נצמדים אליה. הבתולין היא האנרגיה של הראשוניות, היא הזכות התמימה שאין בה עדיין פיצול, טוב או רע. היא שורש, מקור של היסוד עצמו, הזכות שלנו היא להגיע אל התמימות והראשוניות מבחירה, להיות נכונים להתחדש בתוך המסגרות המוכרות לנו. הבתולין-ראשוניות היא הפתח אל העומק החבוי מעבר למסך המוכר כל כך לנו, הנכונות לקבל את הסוד מתוך הפשט, הנכונות להתחדשות, לקבל ראיה חדשה מתוך היראה שהיא מצבי אי הוודאות, להתעורר ממקום הערעור להתחדש מהמקום המוכר. ''אחרי מות, קדושים - אמור'' עומד כמשפט בפני עצמו. זהו ציווי לאמירה חדשה על עבר תיקון העתיד והתקרבות אל רמת הקודש מתוך העבר שאיננו, דרך המילה הפשוטה, אמירה מקיימת, בעצם הדרישה ברמז של הפשט אנחנו מקרבים את נשמתנו אל המילים העתיקות וכך מחיים את המוות. שזהו סוד הראשוניות, ההתחדשות ומהות כל הקדושה עצמה, שהיא כוח החיים האין סופי, שאנחנו חלקו. הגב לתגובה זו 15.  מדהימה כתמיד     אילנה,    13/05/06 11:51 כשרון מדהים ויכולת לגעת בשרש של השאלות הגדולות ולתת תשובה הנובעת מאמת פנימית. כרמל, לדעתי את בלי ספק התלמיד שעולה על מורהו . מאחלת לך שתשארי ענוה ומחוברת למקור האמת הפנימי כדי שגם אנו נמשיך לזכות לעוד כתבות כאלה. תודה, אילנה. הגב לתגובה זו 14.  ''התורה בוחרת בדרך השניה'' ??     לקט שכחה פאה,  שדה ירוק,    13/05/06 11:27 או שלא הבנתי איך להשאיר שאריות יבול בשדה מעורר את העני לפעולה אקטיבית ? ההליכה לקצוות השדה ? לימדנו את העני ללכת ? לי זה נשמע יותר כמו הדרך הראשונה כי לא לימדנו אותו לדוג כרמל ??? הגב לתגובה זו 13.  לקרוא את הטקסט וללקט פניני חוכמה.הנה אחת.     בועז@לב,  ת.א.,    13/05/06 10:15 ''אנו הולכים שוב ושוב אל העני ונותנים לו אוכל אך הדבר אינו תורם להתפתחות שלו וגם מרוקן אותו'' . אתם מבינים את זה? יש לדאוג קודם כל להתפתחות העני,על מנת שלא יתרוקן. איך עושים את זה ..?? פשוט וקל. דייטה..!! זה ידוע בעולמנו הרוחני שדייטה מונעת התרוקנות..ומפתחת . עד..?.... מוות..!! כוון שבפרשה הקודמת ראינו שהתמזגות עם האל פירושה מוות...הנה נסגר המעגל ההתפתחותי של העני. נו..? לא יפה?? בועז אתה קשקשן...כל זה מטפורי בלבד.. וזה בכלל נתניהו שכתב את השורה הזאת הגב לתגובה זו          קח א', תחזיר כשיהיה לך - דיאטה  ל"ת          אחותך,    13/05/06 12:06 הגב לתגובה זו              אחותי מה הייתי עושה בלעדייך..אבל בנתינתך את מונעת את התפתחותי  ל"ת              בועז@לב,  ת.א.,    13/05/06 14:06 הגב לתגובה זו          מידת חסד מול מידת הגבורה         אילנה,    13/05/06 12:01 הכותבת לא מדברת בגנות נתינת צדקה או עשיית חסד. לפי הבנתי ''העני'' כאן זה אותו אדם שיש לו איזה פגם במידות והמום שלו יונק את האנרגיות של אלה שרוצים לעזור לו. זה בור ללא תחתית . ומי שנרתם לעזור ל''מוצצי דם'' כאלה יתרוקן בעצמו ולא יועיל לאחר בשום דבר. במקרים כאלה צריך לנהוג במידת הגבורה ולא במידת החסד. בלי שום רגשי אשמה. זה יכול להיות קרוב משפחה או חבר ולאו דוקא עני זר. החכמה היא לדעת להבחין ולנהוג בתבונה ורגישות כלפי האחר וגם כלפי עצמנו. הגב לתגובה זו              אה..אבל זה מתחיל להיות בעייתי...             בועז@לב,  ת.א.,    13/05/06 14:05 כי את לוקחת על עצמך את תפקיד השופט היודע מה זה יותר מדי ,ומי הוא מוצץ דם ומי לא, מי באמת שואב אנרגיות מאחרים (אגב אני לא יודע מה הבעיה עם זה.אבל בהמשך) ומי נזקק בתמים לעזרה בגלל המצב שבו הוא נמצא כרגע. הנתינה איננה יכולה להיות מותנת בשיפוטך אם היא באמת נחוצה או לא. זאת נתינה שנובעת מהעמדה את עצמך במרכזה. זאת נתינה של פטרונות . הנתינה האמיתי בעיניי אינה שיפוטית ואינה יכולה לבוא מתוך מקום של הבחנה מתי המבקש כנה ומתי לא. אם אני מן המסוגלים לתת ואם משאבים שלי באים מן המקום הזך ביותר והחס ממניפולציות לא נכון לשקול למי עד מתי ולאיזו מטרה נדרשת נתינתי. מן המקום המחשב אין נתינה יש לטיפה ועידוד לאגו שעדיין מחפש הוכחה לקיומו. הגב לתגובה זו                  תשובה                 אילנה,    13/05/06 17:01 בגדול אתה צודק. אבל דע לך שמי שנותן ללא בקרה עשוי להפוך לקורבן ומי שמרחם על אכזרים סופו שנעשה אכזר. ומי זה אכזר? זה יכול להיות אותו מסכן שמבקש אבל כל כך מרוכז בעצמו ובקיומו שלא שם לב מה הוא מבקש , מה זה עולה לך ואם בכלל זה מה שהוא צריך באמת . וכשהוא מקבל הוא לא מוקיר תודה. זו לא צדיקות להרתם לכל גחמה ובקשה של מי שמאמין שהוא נזקק. כמו שאני עושה דרך , גם הנזקק צריך לעשות משהו . ובהחלט אין לי מלבד השכל , הלב והאינטואציה שניתנו לי כלים אחרים להחליט מה נכון לעשות בכל עת, מתי לתת ועד כמה ומתי בעצמי לבקש. הגב לתגובה זו                      אני לא יודע אם שמת לב אבל....                     בועז@לב,  ת.א.,    13/05/06 22:06 התשובה שלך כולה מעידה על מקום מאד מסוים שממנו את משקיפה על זירת המתרחש. אותו מקום לא יכול להיות אלא שיפוטי. זאת אינה שאלה של שכל או אינטואיציה או כל כלי אחר שדרכו את כביכול מצליחה להבחין ב''אכזר'' או ב''מרוכז בעצמו'' או כל הגדרה אחרת של מצב של אחר. הנתינה אינה יכולה להרשות לעצמה להיות במקום הזה כי היא מתעוותת ואין לך כבר מושג מאיפה את נותנת. אין לי בעיה עם הבקרות שלך רק תדעי מאיפה הן צומחות,ודעי שהם כלים שמשרתים אותך ואת השתקפות של עצמך על מה שמתרחש..זאת הדרך הבטוחה ביותר לפספס את השני. תנסי אחרת תנסי להבחין במקום שבו נמצא ה''נזקק'' ולהימצא שם איתו.אם המודעות שלך במקום הנכון לא תרגישי אף פעם שזה עולה לך.ההיפך.ישנה רק התעשרות מן הנתינה אפילו אם היא כרוכה בסחיטה אנרגטית כביכול. הגב לתגובה זו                          תודה  ל"ת                          בן,  צפון,    15/05/06 12:03 הגב לתגובה זו                          בועז - מתי נתת משהו למישהו בזמן האחרון?  ל"ת                          גור,    15/05/06 06:19 הגב לתגובה זו                          אויש בן אתה כל כך טיפש, אבל מדבר בביטחון של גאון הדור  ל"ת                          מאור הגולה,    15/05/06 06:17 הגב לתגובה זו                          יש לנו חילוקי דעות מהותית נתינה בעיניי אינה חמלה..רחוק מזה.                         בועז@לב,  ת.א.,    14/05/06 23:25 נתינה היא מהות ואהבת את עצמך כמוך..האחר אינו אלא אתה. האחר הוא יצירת מהותך . החמלה מסתכלת על האחר מבחוץ הנתינה היא אורגנית לאהבה ואינה דומה כלל לחמלה. אין שום אפשרות לאהוב את עצמך בלא לממש את הצד הזה שבך הנתינה אינה טובה שאת עושה לאחר היא היא הזכות שאתה מגבש לאהוב את עצמך,אהבה שמובילה להבנה או לתפיסה שדרך האהבה הזאת תדע אהבה לאחר.הנתינה היא החלק הטהור של נשמתך,וכך היא צריכה להופיע.אין בנתינה שום צורך לחמול על הנותן זה לעוות לגמרי את זכות הנתינה בלהציג אותה כסוג של חמלה או טובה לאחר. כאן מתחילות תפיסותינו להיפרד..בעצם התפיסה של המושג והמהות נתינה. את רואה בנתינה דבר שנלקח ממך ואני רואה בה משהו שמוענק לך וליכולת שלך לאהוב. הגב לתגובה זו                          ואהבת לריעך כמוך - ולא יותר ממך                         אילנה,    14/05/06 21:35 העמדה של בועז משקפת את החמלה הנוצרית ללא גבולות. היהדות אומרת ''ואהבת לריעך כמוך'' , כמוך ולא יותר ממך. בחסידות יש את המושג של חסד וגבורה. למרות שאני מעריכה ומאמצת את תורות רוחניות כמו בודהיזם המדבר על חמלה , אני חושבת שבהקשר הזה התפיסה היהודית קולעת. לא מסכימה בכלל לרעיון שנתינה עם השמת גבולות היא מתנשאת , מטרתה לחמול גם על הנותן עצמו , גם הוא בן אדם . ההיפך הוא הנכון דוקא בגלל שהנותן לא מתנשא , הוא מעמיד עצמו שווה למקבל . גם הוא יכול להיות ברגע אחר בצד השני . ואהבת לרעך כמוך - זו נתינה שלמה. הגב לתגובה זו                          מרוקן מאנרגיות?                         בן,  צפון,    14/05/06 13:06 אכן אילנה מנסחת עצמה היטב ובכתיבתה ניכרת חכמתה... אך בחכמתה ניכרת גאוותה. להתעלם מבועז תהיה טעות... אם נסתכל רגע על דבריו של בועז הרי שבעצם הוא הצודק... נתינה סלקטיבית זאת נתינה דו פרצופית.. אתה בוחר למי לתת.. ואתה בעצם מחשב פה את מה שיצא לך מהנתינה לא מה שיצא לו... בעוד שנתינה עפ''י בועז היא מושג טהור שלא מבדיל בין טוב לרע, שבז לשיפוטיות... שלא בטוח שיהיה שכר לנותן, מלבד השכר הנעלה ביותר שזה התחברות ל''אנרגיות'' האמיתיות של החמלה. ה''טוב'', ה''אור''. השיפוטיות רק הופכת את המקבל לנחות בעיניי הנותן ומונעת ע''י האגו. קשה להבחין בכך, שהרי אנו נותנים אז איך יכול להיות שזה בא מאגו? אבל זה בא.. ואז נוצרת התחברות לאנרגיות השליליות.. שהן אלו שמרוקנות.. אגב ישו , הבין זאת מעולה ולא פעם כשנשאל למה הוא מבזבז מכוחות הריפוי שלו (ולא מדובר פה על ריפוי פיזי דווקא) על רשעים השיב כי אין הוא מבזבז וזאת משום שחמלה אמיתית וטהורה היא לא מרוקנת כי אם מעצימה... הגב לתגובה זו                          שניכם הדגמתם כאן הלכה למעשה את שנאמר בכתבה                         רונה,    14/05/06 01:19 התענגתי תענוג גדול מלקרוא את דבריה החכמים של אילנה, את יושרה, צניעותה, והבנתה המדוייקת כל כך. ובועז, אתה פועל ממקום שמרוקן מאנרגיות, אולי במודע בכלל (ככה זה נדמה לפעמים). לכן: השאלה אם להמשיך לנסות לקיים איתך דיאלוגים או להתעלם ובכך לעשות לך חסד ולנו לשמר את האנרגיות במקומן, מעולם לא היתה יותר רלוונטית. הגב לתגובה זו 12.  בעומק - המאמר פוחד ומפחיד     שוהם,  ת''א,    13/05/06 10:10 תודה על המאמר, שהוא מדרש מתפתל הכתוב בסטייל עדכני ומבוסס על עקרונות יסוד בקבלה ובחסידות ובמודעות העידן החדש, וכבר קראנו ושמענו בתחומים אלה את הדברים שבמאמר. אולי רצוי להוסיף על ענייני הפרשה משהו מתוך זווית ראיה חדשה שלמדתי ממורתי: קודש הקדשים בבית המקדש היה מקום בעל אנרגיה אדירה. כדי שהכהן הגדול הנכנס אל המקום ישמר לנפשו, ולא ינזק (''ישרף''), היה עליו להשתדל, בכל מיני דרכים, להעלות את התדר האנרגטי שלו עד למקסימום. אשה גרושה עלולה להביא איתה לבעלה החדש (הכהן הגדול) חיבור אנרגטי עקיף לגבר שעמו היתה נשואה בעבר (אם נותר לו מקום בליבה, ואי אפשר היה לערוב לכך שהאנרגיה של הגבר ההוא היתה גבוהה...) - בכך היה עלול להיווצר משולש אנרגטי שעלול היה להוריד תדיר את התדר של הכהן הגדול. לגבי בעלי המומים - התדר של בעל מום עלול להיות נמוך יותר מהרגיל, מצער החיים ועלבונם (וככה הדבר במציאות... - מי שרואה הילות יכול להעיד על כך!). על מנת להגן עליו שלא יפגע מהתדר האדיר (ולכן ה''שורף'') של קודש הקדשים - בעל המום הצטווה לא להכנס לשם. בשני המקרים אין הגנה על קודש הקדשים אלא על בני האדם (כהן, בעל מום). קודש הקדשים אינו זקוק להגנה. מכאן הבעייתיות בדברי כרמל שפרשת השבוע ''צורמת לי מאוד בדרישה מהכהנים לקחת לעצמם אישה בתולה בלבד, או בהנחיה הברורה שבעלי מום שונים לא יתקרבו אל הקודש. ישנן פרשות שהפשט שלהן בעייתי יותר מאחרות, שכן יש בו אלמנטים של אפליה ודיכוי והדבר מחזק את תחושתי, שיש לקרוא את התורה כטקסט מקודד ומטפורי בלבד''. למעשה כרמל מבססת את דבריה על פחד סמוי - ''רבים מאיתנו מנסים להמשיך לרפא אדם כזה בדרכים הרגילות, חושבים שהתוכחה תעזור, אבל בפועל האדם כבר בעל מום בלתי הפיך ואם לא נכיר בזאת וניתן לו להתקרב אל קודש הקודשים שלנו, ניפגע ונתרוקן שוב ושוב.'' הפחד מהתרוקנות הוא קושי ובעייה (והוא הסתנן גם למקובלים ומורי קבלה בני זמננו). כלל הזהב הוא שאם אתה בחמלה אתה אינך מתרוקן! אם אתה ברחמים (מסתכל מגבוה על מי שנמוך) אתה מתרוקן - ואז אתה יודע שעליך לתקן את הגאוה שלך(=ההסתכלות על זולתך מלמעלה). וודאי שיש לשים גבול למי שמנצל את טוב ליבך ורוצה לשאוב ממך, אך לא כל עני ובעל מום הוא כזה... ואגב, מ' סופית נחשבת לאחת האותיות האנרגטיות ביותר! (ראו למשל, במילים אלהים חיים ומים) הגב לתגובה זו          החמלה ככוח תודעתי של ריפוי         תמר ושמעון,    13/05/06 22:10 החמלה היא התמקדות והזדהות נטולת שפיטה אל אדם אחר. זו בחירה של ראיה המתמקדת באופני ומקורות ההתנהגות של האדם ללא שפיטה של טוב ורע. זו הזרמה של כוח מחלים, מרפא, של הזדהות אנושית. החמלה היא נתינה מהכוח האנרגטי החיובי, שנוצר כאשר האדם מתכוון אל כוח החמלה, כך שהוא ממשיך לקבל אליו כוחות חדשים. הגב לתגובה זו              בדיוק לזה התכוונתי. תודה לכם. עם זאת             שוהם,  ת''א,    13/05/06 23:57 דברי כרמל בהמשך שוב בעייתיים: איזה ''אימון מפרך''? מדובר על פשוט חמלה... חמלה הבאה בטבעיות מהפנמת ה''אחד''... שום עבודת פרך... לא להיבהל! הגב לתגובה זו          מסכימה, יש מקום של ניטראליות         כרמל,    13/05/06 10:20 בחמלה, פשוט קשה מאד להחזיק בו לאורך זמן, אפילו ברמה של דקות, זה דורש אימון מפרך. לרוב אנו משלים את עצמנו שאנחנו שם אבל אנחנו כן במקום של הלב. הגב לתגובה זו              כרמל, האם חמלה דורשת אימון?             מקום של תהייה,    13/05/06 11:27 כרמל, לפעמים אני חווה החמלה (כמו אהבה) ולה אין שום קשר אלי, היא פשוט נמצאת שם ואינני יכולה לאחוז בה כי היא לא שלי, אלא פורצת מתוכי ומתוך כך אינה דורשת אימון מפרך, אלא חיבור למקום שהוא יותר אותנטי. עבורי קודש הקודשים החיצוני מתייחס לנקודת החיבור של הלב עם האחדות (בחווית המדיטציה לדוגמא) ולא ניתן להגיע אליו מתוך אגו (אולי האספקטים הללו משולים למום), מתוך רצון שאינו טהור... או כל רצון אחר... אלא מתוך הכנעה - בכל פעם מחדש. הגב לתגובה זו                  מהחוויה שלי, כדי שזה לא יהיה משהו                 כרמל,    13/05/06 17:23 חיצוני שבא והולך, אלא משהו שאת ממש מצריכה להפעיל לפי צורך ולאורך זמן, מקום שאת פועלת ממנו - זה ממש דורש אימון ומודעות מפרכים. הגב לתגובה זו 11.  מי העז לכתוב דברים צורמים לכרמל.איך זה שטקסט פוגע בחוש הצדק שלה?     תם,    13/05/06 10:02 החוצפה הזאת של הכתובים חייבת תיקון ויפה שעה קודם... הגב לתגובה זו 10.  כרמל, פירוש ברמה גבוהה גבוהה!!!  ל"ת      ברברה אלה,    13/05/06 09:43 הגב לתגובה זו 9.  עוד לא הבנתי את האיסור     דקר עטרי,  ראש העין יפת,    13/05/06 02:09 מה הקשר בין בחירתו האישית לבין פועלו כנרא שמחפשים בובה אנא זיכרו מי בנה את בית המקדש ומי הוריו ואין פה שום ציניות וד''א לדעתי הם אישיות למרות הפשע הגב לתגובה זו          לבעל מום וזב חוטם מגיל 13 ומעלה יש יותר זכויות מאשה         דעת אמת,    13/05/06 08:52 באתרנו ובאתר חופש יש שלל מאמרים הנוגעים לענינים מהותיים של חיינו ואני ממליץ לדקר עטרי וקוראים אחרים להכנס לאתרנו ולהחכים. הגב לתגובה זו 8.  כרמל שבת-שלום ה''בתולים'' של פעם.     dafna57,  רמת-גן,    13/05/06 00:20 אבל יש לי סיפור: הייתה זונה ששוטר התאהב בה,הוא הוציא אותה מהזנות שניכנסה להריון,היא ילדה בת ,היא גדלה והייתה היחידה באזור שלהם שהייתה בתולה גם אחרי צבא,(דרך אגב היא יפיפיה),שהחברות היו הולכות לבלות במעדונים שכבר נהיה כמו בית-זונות לא יצא,היא הייתה באה איתנו לשבת בבתי-קפה ומסעדות,אני הייתי תמיד מעודדת אותה על הצניעות שלה,בקיצור התוצאה,היא טסה לטייל ולהכיר את משפחתה בארה''ב,בחור ראה אותה ו''זממם'' אותה,שהוא גילה את הבתולים שלה לקח אותה לאישה,היא כבר אמא בארה''ב ויש לה מה שאפילו לא חלמה,יש לה הכול בחייה, ''הצניעות שווה''.גם הבעיה של הבתולים של פעם כי מי שלא רוצה להראות לחתן את העבר הולכת למקומות שמרכיבים ''בתולים''(עור של עוף) ביום הנישואין ,בלילה היא נכנסת למיטה ''בתולה'' ,אחרי כמה שנים רצה לאחרים וזה מראה כי רק היה נדמה לחתן שהאישה ''צנועה. בקשר למשפט ''ואהבת לרעך כמוך'' ''מי שלא אוהב את עצמו לא יודע לאהוב אחרים''.בחיי רק היה נדמה לי שנפגשתי עם אהבה כי את עצמי לא אהבתי ולא הכרתי,עכשיו אני כבר חזרה לאופי הטבעי שלי -כי מחיים קשים בבית הורי לא ידעתי מי אני האמיתי שלי-אני ''נרקסית'' או ''אנכי'' זה נתן לי לאהוב את עצמי וכך כול מי שקרוב אלי מקבל אהבה. עוד דבר מניסיוני בחיים-אני בת 900 בניסיונותי-''אף אחד לא יכול לשנות את אף אחד רק את עצמו,גם את הילדים אי-אפשר לשנות'' ,אם אני משתנה אז מי שלידי או שהולך או נשאר ובלי ציווי מתחיל להשתנות. כן הגוף והנפש חייבים להיות עם אנרגיה חיובית,אם זה מאוזן אז הנשמה חוגג .גם על המוות שעברתי גבר הנשמה שלי,''שחזרתי לעולם הזה הבנתי כי נפשי חייב לאהוב את כול העולם''. בקשר לגאווה אז ,בצד אחד אני יודעת כי בדרך ה''חושך'' להישרדות חייבת הייתי לפעול עם גאווה ,אבל לא היה לי גאווה ולכן אולי בגלל זה אני בלי ''מרצדסים'',אבל שעכשיו אני בצד של ה''דרך הטוב'' לפחות לא היה ב''מעיל'' -שהייתי חייבת לזרוק-גאווה . מודה אני בכול רגע בחיי שלפחות פגשתי אדם שעזר לי ללכת לבריאות מלאה,ניסים אמון עזר לי להציל את חיי ולשנות את דרכי.דפנה הגב לתגובה זו          ''עור של עוף'' ??????  ל"ת          קוקוריקו,    13/05/06 10:37 הגב לתגובה זו 7.  לֶחֶם אֱלֹהָיו     נרי בר-און,  תל-אביב,    12/05/06 23:58 כרמל, מופלאה הכתיבה חדה וברורה. הסימטריה של המום כמעט ומושלמת כיאה. הרחקת בעל המומ כדי לשמור את הקודש ברורה וחשובה. אך שלמות פרשת ''אמור'' מכילה גם -''לֶחֶם אֱלֹהָיו, מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמִן-הַקֳּדָשִׁים, יֹאכֵל.'' יורחק בעל המומ אבל ישאר בקרבת האלוהים. זה ציווי. איני יודע מהי ה ''הנון דואליות האמיתית'' (בגלל שהכרת האמת יוצרת דואליות). אבל בתוך הנון דואליות המתגלה בקדושה - בעל המומ נשאר במשפחה. השואפים להיות ללא מום ולשרת את הקדושה צריכים להיות מסוגלים שלא לוותר על החמלה. להשאיר את פאות השדה. כדי שבהם לא יפול מומ הדואליות. אם מוכנים לראות את שמירת הקדושה כמעשה האלוהי המתגלה באנושות כולה. מי שרוצה להשתתף בעשיה הזאת נדרש לשמירת הנקיון האישי ממומ. בעל מומ לא יכול להשתתף בעשייה הזאת אבל נהנה מפירותה. הגב לתגובה זו          מילים כדורבנות, נרי. הכל תמיד נשאר עם         כרמל,    13/05/06 06:53 האלוהים ומחובר לחלק ממנו. אבל כנראה כבר לא לחלק האלוהי באנשים. את זה לפעמים כבר אי אפשר לשאת. הגב לתגובה זו 6.  לכרמל     מ.,    12/05/06 19:35 אני אוהב לקרוא את הבנותייך בנושאי פרשת השבוע, השבוע במיוחד. ויש לי שאלה: אני סובל ממחלת פרקים כרונית ומחפש כבר מספר שנים את אותו הדפוס שעליו את כותבת שמגיע עד כדי בעיה גשמית פיזית. אשמח לשמוע גם מהמגיבים, אם יש רעיונות. מהו המקור לזה? שבתשלום. הגב לתגובה זו          תודה לכל המגיבים בנושא הפרקים         מ.,    14/05/06 18:38 ניראה לי שיש לי עוד עבודה בתחום, מתוך הספר תעתועים: כל עוד אתה נושם כניראה לא סיימת את עבודתך על פני האדמה. [ציטוט מהזיכרון] הגב לתגובה זו          צריך הרבה יותר מידע על מנת לעזור         בהצלחה,    13/05/06 19:27 אבל כך כיוון לחקור בו. הפרקים מאפשרים סוג של גמישות ותנועה. חפש איפה בעולמך החיצוני והפנימי אתה לא מספיק גמיש. האם המחשבה שלך מספיק גמישה? האם הרגש שלך מספיק גמיש? אולי יותר מדי גמיש? אולי אתה קפדן מדי ולא מספיג גמיש עם עצמך, עם האידיאלים שלך? אולי פחות מדי? הגב לתגובה זו          המון אפשרויות         תמר,    13/05/06 13:11 הרפואה הטבעית יודעת להתמודד עם מחלות הפרקים. צמחים, תזונה, דיקור ועוד ועוד. כדאי לך למצוא לך מרפא מיומן, ולהתעניין קודם באופן עצמאי בנושא. יש המון מידע זמין ואמין באינטרנט. תרגיש טוב! הגב לתגובה זו          טיפול         רוני,    13/05/06 02:54 אין לי רעיונות לגבי המקור הנפשי לדלקת הפרקים שלך, גם כי אני לא סגורה לגמרי לגבי עמדתי בנושא של מקור נפשי לחולי גופני (אני חושבת שעד רמה מסוימת זה נכון, ומשם והלאה זה גנטיקה במגע עם סביבה), אבל בעיקר כי גם אם אכן יש מקבילה נפשית אז יש לעשות חיפוש אישי ומעמיק יותר על מנת למצוא אותה. הייתי ממליצה על טיפול בדמיון מודרך כדרך טובה לכך. הגב לתגובה זו          to M.,         michael,  us,    12/05/06 23:04 Yes, Carmel shares with us meaningful understandings in a clear way. I also have some health chalenges these days and i feel your sincerity and true desire for a change in your life and healing to your pain. There is an author , i believe her last name is Hayes. Use Google with key words affirmations, healing and maybe Hayes as well. Hopefuly it will lead you to a right affirmation that associate with your health chalenge. Good Luck! הגב לתגובה זו 5.  ניתן לקרוא באתרנו את פרשת השבוע וכן יחסה של ההלכה     דעת אמת כנסו,    12/05/06 17:14 היהודית במאמרים מעמד האשה בהלכה,מעמד החילוני,מעמד הנוכרי ולבסוף את המאמר על המוסר היהודי בהלכה. הגב לתגובה זו 4.  אפשר לקבל הסבר על...     אור,  חדרה,    12/05/06 14:50 מה זאת אומרת להתקרב אל קודש הקודשים שלנו? הגב לתגובה זו          בפרשות שבהן דיברנו על בניית המשכן,         כרמל,    12/05/06 15:53 המקדש, וראינו את ההקבלה בין הבית הפיזי הזה לנפש האדם, כתבתי שקודש הקודשים הוא המקום הכי פנימי ואותנטי בנו, מקום הניצוץ האלוהי, משכן הנשמה. המקום הכי חזק שהוא הכי חלש בתוכנו, הכי אמיתי אבל גם הכי חשוף. הגב לתגובה זו              לכרמל             avi,  tel aviv,    12/05/06 18:45 הרעיון הזה (בית המקדש בלבבות)מופיעה בהרחבה בספר ''נפש החיים'' ובהמשך לסיום מאמרך משבוע שעבר שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה.'' חשוב לציין שזהו הפירוש המרכזי של חכמי ישראל לדורותיהם ,דרכי הקדושה והדרכים לשמירתה !!! בין היתר צניעות בין המינים ''בסתר המדרגה'' ועוד''וכל השאר אינו אלה לולינות מילולית הגב לתגובה זו 3.  מצב מוכר לי מהחיים     גיל,    12/05/06 13:23 כן, לקח לי 10 שנים להחליט סופית שזה האפשרות היחידה להתמודד עם אשתי. אז עכשיו אני מרעיב אותה למוות בכל הקשור לאנרגיות ממני .אולי היא תתהפך לכיוון חיובי בסופו של דבר. בינתיים אני מעריך שזה לא יקרה איתי. נראה מה יהיה. הגב לתגובה זו          תשובה לגיל         מ,    12/05/06 23:00 ואהבת לרעך כמוך, כמו שאתה בדיוק. תלמד לקבל ולאהוב ע צ מ ך כמוך, בלי קוסמטיקה ובלי שינויים, בלי תנאים.אהבת חינם. האהבה שלך כבר תופץ לעולם מעצמה. לאו דווקא מדרך של לעשות דווקא, כמו לנסות לעשות פעולה שהאחר ילמד, ואז הוא ישתנה לפי מה שנראה לך. כמו להוכיח לו, להראות לו איפה הטעות. מנסיון, זה מעייף לא פחות ואולי אפילו יותר מלנסות ''להתמודד''. אולי תמצא בתוכך את המקום הקסום הזה שמרגיש כי הוא לא מסוגל להכיל את בת זוגתך, ואולי זה משהו שמסתתר אצלך עמוק בפנים? ללמוד לשחרר דפוסים קיימים, ולהפתח לאור ולאינסוף רעיונות חדשים. שא ברכה הגב לתגובה זו              love yourself             orly,  usa,    14/05/06 17:54 you write about loving yourself first, how do you do that? הגב לתגובה זו          Tגובה לגיל         מיכאל,  us,    12/05/06 22:49 Tגובה לגיל, אתה נשמע אמיתי וכנה. אני חש את מצבך אך הביטוי 'להרעיב' אפילו בהקשר שכתבת הוא קשה, במיוחד שהוא מתיחס לאדם שבמחיצתך כל כך הרבה זמן. האם בחנת את כל האפשרויות, אולי גיל ידידי נותרה אבן אחת שעדיין לא בדקת תחתיה. ואולי זאת עת טובה לבחון הדברים מחדש, אולי שינוי בה, בך או במשהו אחר התרחש לאחרונה. אולי זה זמן לבחינה מחודשת. אולי. מיכאל הגב לתגובה זו 2.  מדהים ומעורר השראה תודה רבה  ל"ת      הילה,    12/05/06 13:02 הגב לתגובה זו 1.  הפוסל במומו פוסל     אורה,    12/05/06 12:20 קראתי את הכתבה שלך בעיון. מצאתי בה דברים יפים אך גם דברים לא ברורים כל צורכם. לא ברור לי איך אנחנו יכולים לזהות מום שהוא דפוס כדי שנתרחק ממנו , ומום שהוא ''עדיין לא דפוס''. הפוסל במומו פוסל - נשמע טוב, אם אני פוסלת מישהו בגלל שאני מוצאת בו מום, מן הסתם אם אבדוק טוב את עצמי, יש בי משהו מן המום. אם אני מזהה רוע אצל מישהו אחר, אני כאילו מבדילה אותו ממני, הוא לא אצלי הוא אצל הזולת, אבל האם זה אומר שאצלי אין רוע? מתי עלי ל''הוכיח את עמיתי ומתי להתבדל ממנו? לא ברור לי הגבולות מאיין לך שעל ידי התבדלות, הזולת בעל המום יוכל לתקן את דרכו, (ולא שאני פוסלת את הדרך, אבל איך את יכולה להיות בטוחה? אני חושבת למשל שאנחנו מלמדים את האחרים רק מתוך דוגמה אישית. אתה מלמד את שאתה חי. אם נחיה אהבה נלמד אהבה ואם נחיה בשינאה נלמד שנאה ולא משנה איזה מסר נאמר. ועוד משהו- את כתבת : ''לעתים בטוב לבנו אנו הולכים שוב ושוב אל העני ונותנים לו אוכל אך הדבר אינו תורם להתפתחות שלו וגם מרוקן אותנו. '' שוב איך את יכולה להיות בטוחה שזה נכון. גם התורה כתבה: עזוב תעזוב עמו. וגם כל דיני עני גר יתום ואלמנה. בהם אנו מצווים גם לעזור בפועל וגם פסיבית. מנסיוני גם לעזור בפועל, לא מרוקן את המצברים, ולהיפך. איך את יכולה להיות בטוחה שזה לא עוזר לעני? הוא יכול למשל לראות שהוא לא לבד בעולם, יש אנשים שדואגים לו. (הוא יכול להכיל גם את אהבת אלוהים. והנותן, יכול להנות מעצם הנתינה, ובכלל להרבות אהבה. להיות רגיש לסביביה ועוד כהינה וכהינה. הגב לתגובה זו          לחלום אותך - סרט מומלץ         יוסף.ש.,  צפון,    12/05/06 13:42 הסרט הזה מבטה את הדרך בה אנחנו יכולים לעזור לזולתנו (במקרה זה בן הזוג) . אנחנו יכולים לבקר את הגיהנום שלו ולהוציא אותו משם מבלי להפגע בעצמנו. הסיבה היא שזה הגיהנום שלו ולא שלנו ויש לנו הכח להיות שם בלי להיות מושפעים ולכן חזקים להושיט יד. לכל אדם ישנם פצעים שכשאנחנו נוגעים בהם הם כואבים. אבל הפצעים האלה הם לא בגללנו. ועל כן אין לנו אחריות עליהם כלפי הפצוע. אהבה היא ההבנה הזו והפעולה שבאה בעקבותיה לחקור לעומק את פצעי האחר (בשקט ללא מעורבותו) ולחלץ אותו משם ברכות ובעוצמה הגב לתגובה זו              question to yoseph             orly,  usa,    14/05/06 17:56 is this an Israeli movie? הגב לתגובה זו          שאלה מעולה. לפעמים רק הניסיון         כרמל,    12/05/06 13:12 האישי מלמד אותנו איפה עובר הגבול האישי שלנו בין השניים. חשוב לנסות ולהיות קשובים לאיפה נמצאת האנרגיה שלנו. הגב לתגובה זו              parashat hashvua             orly,  usa,    14/05/06 17:58 Carmel, for years I have been looking for books talking about the physical flaws we have and how they relate to our ''tikunim'' Can you advise? Orly הגב לתגובה זו