תגובות עד כה: 27 תגובות, ב- 7 דיונים. הוסף תגובה 7.  לידידי הוותיק:)     י,    07/05/06 13:11 אני דוקא לא מתלהב מהמחקר כפי שהוא מתואר כאן, אבל זוכר שזה מה שטענתי פעם, על המחשבות שיכולות להעצר כאשר אנחנו לחלוטין מרוכזים במשימה? הגב לתגובה זו          בטח זוכר         אפצ'י,    07/05/06 16:27 ואמרתי אז שלא יכול להיות שום ריכוז, בשום משימה, אם אין איזושהי מחשבה ברקע, אולי שקטה, אולי מרוכזת, אולי מעורפלת, אולי אפילו בקושי מודעת. אבל חייבת להיות מחשבה ברקע. אפילו כדי שהקשת יוכל רק להחזיק את הקשת דרוכה, הוא חייב לחשוב על כך ולהתכוון לכך. אם באמת לא הייתה בהכרתו של הקשת שום מחשבה על לוח המטרה, הוא היה יורה לשמיים, או בחברים שעומדים על ידו. אם אתה רוצה להגיע למצב שיש בו תודעה ללא חשיבה, אין ברירה, אתה צריך לנסות בכיוונים אחרים. הגב לתגובה זו              פעולה שלמדת ותרגלת היטב             י,    08/05/06 00:24 אתה יכול לבצע ללא מחשבה ומודעות. אתה יכול לרכב על אופניים, ולתת למחשבה שלך להיות במקום אחר לגמרי. לא כל שכן ללכת ולחשוב. לכן, גם אם נשאיר את הויכוח האם ניתן לא לחשוב, ברור שניתן לבצע פעולות בדייקנות ובמיהמנות בלי לחשוב עליהן. לכן הריכוז שלך, למשל במטרה, יכול להיות מנותק לחלוטין מכל תהליך הפעלת הקשת. באורח פלא, בעקיפין, הריכוז הזה, באופן לא מודע, גורם לך להפעיל את שריריך בצורה הנכונה והמדויקת כדי לפגוע במטרה. הגב לתגובה זו                  רגע רגע. ללא מודעות כן, אבל לא בלי מחשבה.                 אפצ'י,    08/05/06 01:49 מאוד חשוב לדייק כאן. בתנועה, בכל תנועה, יש אלמנט שהוא לחלוטין לא מודע. אנחנו לא יודעים איך אנחנו מזיזים רגל או יד, אין לנו מודעות של הכוח שעושה את התנועה. אנחנו אמנם מכירים את ההסבר על העצבים וכו', אבל אנחנו לא מזיזים את הגפיים שלנו באמצעות ההסברים הללו. בהקשר לתנועה אנחנו מדברים על כוח רצון, אבל כ-ח הרצון שלנו אינו מודע לנו. מה שאנחנו מודעים לו הם הדימויים והתחושות שלנו הנוגעים לתנועה. כשאנחנו עושים תנועה רצונית, כל תנועה רצונית, תמיד מקדימים אותה דימויים תמונתיים ותחושתיים של איך התנועה תיראה ותרגיש. זה בולט אמנם בעיקר כשאנחנו לומדים תנועות חדשות ובלתי מוכרות, אבל זה קיים גם בתנועות פשוטות כמו הושטת היד לקחת כוס. זה פשוט קורה מהר מדי, וזה לא מספיק חשוב בעינינו כדי שנשים לזה לב לזה, אבל הדימוי תמיד מקדים את התנועה אלא אם כן מדובר ברפלקס. ככל שאנחנו מיומנים יותר בביצוע תנועה מסוימת, כמו למשל בהליכה, התנועה דורשת מאתנו פ-ח-ו-ת תשומת לב. לטוב או לרע, זה בדיוק כוחו העצום של ההרגל, שהוא פוטר אותנו מהצורך לשים לב. לכן אנחנו יכולים לחשוב ג-ם על דברים אחרים כשאנחנו הולכים, אבל זה לא אומר שלא מתנהל רצף של דימויים שמכוון כל הזמן את התנועה גם כשהיא אוטומאטית לגמרי. רצף כזה של דימויים אכן מתנהל, אבל הוא ברקע, הוא חלש מאוד, והוא אינו דורש תשומת לב. ואפשר לראות אותו ולחוש בו אם אנחנו מכוונים אליו את תשומת הלב. ויש רצף כזה של דימויים גם כשהתנועה מאוד מאוד מהירה כמו בריצה, למרות שאלו דימויים שונים ב''טעם'' שלהם מהדימויים שמשמשים אותנו בהליכה. בשונים ב''טעם'' אני מתכוון לומר שהם שונים לא רק במרכיב המהירות שלהם. אבל לפחות אתה מודה שאנחנו חייבים להתרכז (לחשוב) על המטרה. זו התקדמות. היה שווה לחכות שנה :) ולא ידעתי שיש בינינו ויכוח על השאלה אם אפשר לא לחשוב. אתה צריך קודם לדעת מה העמדה שלי בעניין כדי להתווכח איתי. למיטב זכרוני, עוד לא יצא לי אף פעם להגיע לדבר על זה, ותמיד הצלחתי להגיע רק עד הגיחוך של כל מי שרוצה להפסיק לחשוב רק כי ככה אמרו לו שצריך, בלי להבין איך מגיעים לזה ולמה זה טוב בכלל. מה דעתך, אפשר לא לחשוב ? איך עושים את זה ? ולמה זה טוב ? הגב לתגובה זו                      קודם כל צריך להסכים מה זה לחשוב                     י,    08/05/06 13:29 אני עובד על זה... הייתי אומר שזאת פחות או יותר הפונקציה שמבדילה בין בני אדם וחיות. בהגדרה הזאת, אני חושב שאפשר לא לחשוב. למה זה טוב? השערה שלי, שכאשר אתה במצב קיצוני, וצריך לגייס את כל משאבי המח, הוא מכבה את החשיבה (לדוגמא, כאשר אתה צועד על חבל דק). בתמורה, המצבים האלה מעוררים בך תחושות ורגשות מאד חזקים ועמוקים. באופן כללי, אתה ''פוגש את החיה שבך''. הגב לתגובה זו                          תרבות הניו אייג'?                         מחזיר לך :),    10/05/06 22:39 נו באמת. הגב לתגובה זו                          מזמן הייתי צריך להגיד לך                         י,    08/05/06 16:23 לבריאות! הגב לתגובה זו                          אני מסכים                         אפצ'י,    08/05/06 15:44 שצריך להגדיר למה אנחנו מתכוונים בחשיבה, כי יש לה צורות ביטוי שונות ותפקודים שונים ברמות שונות. אם יורדים לרמות הנמוכות ביותר של תפקודים אוטומאטיים אז ההבדל בין האדם לחיה כבר אינו כזה גדול, כי יונקים מראים התנהגות שתלויה בחשיבה דימויית בסיסית. ברור שכשעוסקים ברכיבה על אופניים לא מדברים על חשיבה במובן של תכנון טקטי או אסטראטגי של כל תנועת דיווש. אם מתכוונים רק לחשיבה מורכבת ומתכננת, אז תנועה כמו רכיבה על אופניים אינה דורשת חשיבה לאחר שמיומנות הרכיבה כבר נרכשה. אין מחלוקת על זה שהפחתה של הפעילות האינטלקטואלית יכולה להוביל אותנו למפגש עם החיה שבנו, ועבור מי שחי רק באינטלקט שלו והצליח להתנתק משאר החלקים שלו זו בהחלט יכולה להיות חוויה מרגשת. היום לא צריך להשקיע בשביל זה שנים של אימונים. אפשר לשלם קצת כסף ולעשות צניחה חפשית, או לשלם למישהו שיתנפל עליך במכות מקל בהפתעה (פעילות שהייתה חביבה על מורי זן בעבר). רוב מי שמדבר על התנסות ללא תיווך של החשיבה מכוון, במודע או שלא במודע, בדיוק למקום הזה. גם אם הוא קורא לו אלוהים. כאמור, אין ויכוח על הריגוש שבמפגש עם החיה שבתוכנו, אבל בעיניי זה לכוון נמוך מדי, ואני לא מוכן להסתפק בפחות מהגבוה ביותר :) אנחנו משועממים מעצמנו ומחפשים את החיה כי מעולם לא באמת פגשנו את האדם שבתוכנו, והאגדה מספרת שרק מי שנמצא במגע ישיר ומתמשך עם האדם שבתוכו יכול ליצור מגע ישיר עם האל שבתוכו. ואם הפיסקה האחרונה נשמעת לך כמו קלישאה, זה רק בגלל שהיא באמת קלישאה. קלישאה היא תמיד הגעה מהירה מדי אל השורה התחתונה מבלי להבין לעומק ולרוחב את כל המשמעות והתוכן של השורה התחתונה, של מה שעומד מאחוריה, ושל הדרך שמובילה אליה. זו הסיבה שכל תרבות הניו אייג' היא תרבות של קלישאות וסיסמאות חסרות משמעות שמבוססות על אמירות שפעם הצביעו על אמת שחורגת מתחום החקיינות והדיקלום שהפכו להיות כל עולמנו. כך שהפיסקה האמורה תהיה תרומתי הצנועה לים הקלישאות שבתוכו אנחנו חיים :) (ואם חלק גדול מהתגובה הזו לא ממש מובן לך זו בהחלט אינה אשמתך. חלק גדול ממנה הוא התכתבות שלי עם עצמי, זה מקל במעט על התסכול שלי :)) ) הגב לתגובה זו              הקשת דרוכה - ללא חשיבה = מהות הזן  ל"ת              אריה,  מבשרת,    07/05/06 21:57 הגב לתגובה זו 6.  התצפיתן שלי מדווח:     שלוש חסידות,  שני עגורים,    06/05/06 22:28 וארבעה נחליאלים על הדרך. מה, בא הסתיו? רק הגיע הקיץ, לא? חרא של תצפיתן. הגב לתגובה זו 5.  אני הכי אוהב איך כל אנשי הניו אייג     מו,  מו,    05/05/06 06:58 נבהלו כשהתחילו לחקור איך המוח והמודעות באמת עובדים. ונישו לברוח למושגים כמו ''נשגב'' וכו' עכשיו הם מראים לנו איך הם צדקו כל הזמן ע''י שימוש באותם כלים מדעיים ומחקרים שמפותחים מיום ליום. הגב לתגובה זו          אם לא נראה לך אתה יכול לעבור לאתר אחר         גליה,    06/05/06 12:56 לא אכעס עליך. הגב לתגובה זו 4.  כמה ''טריקים'' טובים להכניע את הצופה הפרשן     מיכאל אנטליס,  חיפה,    05/05/06 03:25 Trick of going against negative emotions: This helps lead us away from the extreme defensiveness of the ego-centric position. We believe we're doing good and being virtuous by not being negative, but are actually just moving away from manically defending the false or particular, i.e. the 'self '. This brings about an inner movement towards a more universal view where one thing, or self, is not set up against another. This trick is also known as 'helping others', practicing virtues, etc. Trick of 'know thyself': The point of this trick is to cause dis-identification with the individual memory pattern by becoming familiar with it: what we see is not us. Getting to know the robot leads, hopefully, to realizing it's not you. The information gained by knowing one's self isn't the point, it's the inner movement or retreat that counts. So, don't worry if you discover you're not the person you thought. Trick of effortless meditation: We simply watch our thoughts without being attached or affected. Again, we're led within, as this trick serves to unattach us from our personal reactive mind and places us in the universal rather than the particular. This trick has the added benefit of being quite peaceful. Trick of self-remembering, ''Who Am I'', meaningless Zen koans, etc., : these tricks are quite simple, and therefore very effective. The ego loves complexity and distraction, so the act of focusing the attention on an unanswerable, meaningless koan knocks the ego off its feet, for a bit. Eventually, we may become less afraid of the silent unknown. The movement back and forth between the formal (mind chatter) and informal (silent awareness following the shock of perplexity) might bring about a triangulation: the body/mind and accompanying 'self' or looker may be seen for what they are. Trick of self-inquiry: great trick for the astute, since they think they'll have it figured out in no time. Eventually, they might come to find they're not as clever as they thought. It can lead the inquirer to accidentally going within, thus being effective. At its best, it will cause a surrender, or ego-death, when the mind comes to a dead end, thus teaming up with the trick below. Trick of surrender: a most powerful trick in that we are led to believe we are doing something pious, and instead end up getting a good look at our pride. The trick is that we've never been in charge anyway, meaning we do nothing and never have. Surrender as an act of the prideful, pious ego usually fails miserably. This can eventually lead us to inquire as to what we did wrong, thus leading us back to the trick above. If both inquiry and surrender are practiced, we might trick ourselves right into a massive ego-death, so be careful, ... don't get tricked. Bob Fergeson הגב לתגובה זו          תודה. טריקים מצויינים.         אפצ'י,    05/05/06 15:00 אבל האם זה לא הצופה הפרשן בעצמו שמפעיל אותם ? ואם זה הוא, אז על חשבון מי הבדיחה ? הגב לתגובה זו              ישנם כמה שכבות של המתבונן הפרשן.             מיכאל אנטליס,  חיפה,    06/05/06 15:25 תקרא שוב את הכתוב. מן הסתם רק הפרשן יכול להפיל את עצמו בפח כי זה כל מי שאתה עצמך, הבדיחה היא על חשבון אף -אחד (no-self) , אבל את זה תצטרך לגלות בעצמך. הגב לתגובה זו                  למה לקרוא שוב כשאפשר להבין מהפעם הראשונה                 אפצ'י,    06/05/06 16:15 מסתבר שהמוח שלנו אינו זקוק לפעילות אינטנסיבית על מנת לכבות את עצמו. הוא ממילא כבוי כל הזמן. הגב לתגובה זו                      לכבות את המוח?? חס וחליל!                     מיכאל אנטליס,  חיפה,    06/05/06 18:50 כלי החויות שלך זה החשיבה, הכל זה מחשבות בסופו של דבר, לא נראה לי שהיית באמת רוצה למות... :) הגב לתגובה זו                          כך העצמי פועל                         חיוך חובק,  חיפה,    07/05/06 01:04 מבחינת המוח הכל זה מחשבות, יש יותר גסות וגלויות ויש יותר עדינות ונסתרות, הן הסיבה לתחושות, רגשות אן כל חוויה אחרת, הגבול בין הסיבה לתוצאה אינו ברור או בעל חשיבות, מה שכן חשוב זה שמערכות האמונה שיש לי הן מחולל המחשבות והמחשבות בעצמן. לדוגמא : אני מאמין שאני צריך להיות מישהו או משהו מסוים בצורה מסוימת, כל דבר שיסתור אמונה זו יתקבל כחוויה ''שלילית'' וכל מה שיתמוך באמונה זו יתקבל כחוויה ''חיובית''. הגב לתגובה זו                          *לא* כל החוויות שלך הן חשיבה.                         צחקוק ביישני,    06/05/06 22:26 אתה גם מרגיש. אתה גם חש. גם יש לך אינטואיציה. הגב לתגובה זו 3.  השינה זה כמו ''כפתור חשמל'' רוצה להתעורר הדלק     dafna57,  רמת-גן,    04/05/06 22:34 אתה רוצה לישון כבה מהכפתור,כן זה למדתי שנכנסתי לפנימי שלי,היום אני בטוחה מניסיון בחיי כי באמת ''מצפיה הפנימי'' במוחי גם הבראתי את עצמי,המחלה שלי פיזי מ''המיינד'' מתרפא כמיטב יכולתי,מהזן למדתי לנקות את ה''תת-מודע'' זה כבר יושב כדי שיהיה לי איזון בכול חיי .דפנה הגב לתגובה זו          מה? לא הזכרת את ניסים אמון?? מפתיע  ל"ת          ישו,    06/05/06 23:28 הגב לתגובה זו 2.  מעניין מאוד     אין אני,    04/05/06 21:18 מאוד. רץ לעשות סקס הגב לתגובה זו          ואם בדיוק כואב לה הראש ?         מואר,    05/05/06 05:56 שמע לי, מניסיון, הרבה יותר קל להתעטש כל הדרך להארה. ככה אתה לא תלוי באף אחד אחר, ואתה גם מזיע פחות. הגב לתגובה זו              אתה כן תלוי באף אחד             אפצ'י,    05/05/06 18:48 באף שלך הגב לתגובה זו              לא כתוב פה שאם תתעטש הרבה פעמים תגיע להארה. אלא כל פעם בניפרד.  ל"ת              עדיף סקס,    05/05/06 15:05 הגב לתגובה זו                  ברור. מדובר על הארה אבולוציונית.  ל"ת                  מואר,    07/05/06 03:05 הגב לתגובה זו 1.  מגניב......................  ל"ת      נגנב,    04/05/06 14:43 הגב לתגובה זו