תגובות עד כה: 73 תגובות, ב- 17 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 17.  האדם הוא גוף בלבד כל פונקציה     יעקב,    08/09/07 08:19 בגף כולל תרגול ויפאסנה הנו שימוש בגוף להקל על סבלו של זה. מה יעשה הגוף כאשר אין הוא חש בסבל הדבר תלוי בחינוך ומטען גנטי. הגב לתגובה זו 16.  נוכל ניו אייג'י ורחוק מלהיות מורה     אריה,  מבשרת,    07/05/06 21:21 נאמר כי לוקח 12 שנים עד שבוחנים מורה ומחליטים. הבחור מדבר חלקלקות ונדמה כי יש משהו בדבריו. רק שנאה מוסווית וזהו !!! חבל שחלק ניכר מתלמידי הניו אייג' שוכחים להשתמש בשכלם ולבחון דברים לעומקם. הגב לתגובה זו 15.  chaval     Michael,  far away,    06/05/06 08:45 Some seriously angry comments by people here – why? CT is not everyone’s cup of tea and his style and humor can be grating to some, especially shepherds of holy cows from the nationalistic and narcissistic herds. He does not claim to be enlightened, and one can judge or dismiss his claims of /happiness and/or personal conduct, but to most people who have spent some time on the cushion, and listened to some teachers on the Dharmic trail, it is pretty clear that he is a committed and gifted teacher, who has ‘done his time’ in preparations and knows his Buddhist texts. Tocho Achal, ve-Klipato Zarak, said Rabbi Hillel (?) when charged with studying with a gentile teacher. So he does not support the national consensus of being a victim, and says so. If one is seriously committed to the Dharma, ignoring the atrocities both sides inflict on each other is impossible, and yes it is probably easier, and maybe even appropriate, to paint the underdog in bolder colors. One could surmise that if young Israelis would have real valuable and concrete eye-opening truths to reveal in the matter of justifying the occupation, Christopher would have heard them by now – he has probably listened to more people in Israel (from both nations) then most foreigners. You don’t like his style, or his teaching? Contribute a valuable point by explaining your views of the matter. But Ad Hominem attacks are out of place and deliver a sad reminder many of us Israelites refuse to look at the mirror when our view-bubble is questioned הגב לתגובה זו          לי כלל לא היה ידוע על דעותיו הפוליטיות של כ''ט         שיבולת,  בשדה,    06/05/06 17:08 ועכשיו שאתה אומר, הן דווקא דומות לשלי, ועדיין המאמר כתוב במרירות ובסוג התבוננות שממש לא הייתי רוצה ללמוד. אותי, בתור צרכנית פוטנציאלית מאוד של ויפסנה, הגישה שלו דוחה. מקווה שזה סידר לך את המציאות קצת יותר נכון, שיבי הגב לתגובה זו          באמת חבל         upekkha,    06/05/06 16:06 למה אתה מניח שהערות של ישראלים שדואגים לאינטרסים שלהם באים מתוך כעס? אני חושב שהטענה המרכזית היא שטיטמוס טוען בשם הדהרמה דברים שלא נמצאים בה. הרטוריקה שלו מניחה מראש שתמונת מצב העניינים שלו לגבי הסכסוך היא הנכונה ושמי שלא מסכים לתיאור הזה הוא אדם כועס, לא מפותח בדהרמה או שטוף מוח. הדהרמה האמיתית מלמדת אותנו לטהר את המשקעים הנפשיים שלנו ולפתח חמלה. היא לא מלמדת מה החמאס, אולמרט ואחמדינג'ד מתכוונים לעשות. ישנם מתרגלי דהרמה שבאופן מנומק לא מקבלים את התמונה החד-צדדית של טיטמוס של הפלסטינים כקורבן המוחלט. אני חושד שמי שלא מפותח לגמרי בדהרמה הוא מי שכדי לשמור על שוויון-הנפש המדיטטיבי שלו צריך לשמר פנטזיה אופטימית על עולם בו השלום שמחכה מעבר לפינה אם רק הרעים המוחלטים יפסיקו להיות רעים. אבל מה לעשות שבסמסרה יש הרבה אנשים עם משקעים קארמיים של שנאה שמאיימים על עצם קיומך. הגב לתגובה זו              אופקה צודק 100%  ל"ת              ת.,    09/05/06 16:21 הגב לתגובה זו              Reality bites             Michael,  far away,    08/05/06 04:32 Shibi I cannot relate to ‘bitterness’ as you put it – I find the article to mention sadness, re the way Vipassana is taught (an opinion, BTW, that I don’t share). Still, that could be my shortcoming And Upekha, I could be wrong, but generally I find that when people descend to personal attacks on the messenger, they are angry with the message. There is enough of that rhetoric down below… As to your assertion that הדהרמה האמיתית מלמדת אותנו לטהר את המשקעים הנפשיים שלנו ולפתח חמלה. I agree, so please tell me when is that compassion right, and where is it ‘wrong’? That is to say, that in the murderous conflict between Israelies and Palestinians, compassion should be extended to both sides, a view that I have heard CT repeat. The fact he tend to think that the onus is on the Isreali side to make the difference, being the one with the larger gun in the equation, does not negate that he cares for both. I doubt he would spend the time he does on the Israeli Sangha if he did not And אבל מה לעשות שבסמסרה יש הרבה אנשים עם משקעים קארמיים של שנאה שמאיימים על עצם קיומך. Hey, poor us, right? We were just sitting here happily, minding our own business etc. What to do, but there are some Dharma practitioners who don’t accept the one sided picture of the Israelis as the ultimate victim? Haposel, be-Mumo Posel. I am not meaning to be obtuse. The sad point is that it is far too easy for us collectively to perpetuate the myth of being the one under existential threat, when the quickest way out of this Dependent Origination is to stop the craving for righteousness we gave become so good at employing. הגב לתגובה זו                  it surely does                 upekkha,    08/05/06 17:15 Compassion is right in every single moment, but this has nothing to do with ignoring your self interest to survive. I recommend that you read Paul Fleischman’s book “the Buddha taught non-violence, not Pacifism” in which he shows that the Dharma doesn’t teach the doctrine of abstaining from holding arms in any given situation or make the political claim that world peace is possible. Titmus, in contrast, profess his own political views by using dharmic-like rhetoric. Now except of calling us, people who don’t align with Titmus’ stand ‘nationalistic herd’, ‘poslim bemumam poslim’ and blamers of the messenger, please dispel the myth of us being under existential threat. This can only be good news (: Start by showing us references in the ures showing that the Hamas covenant was never written, or that the moderate peace negotiator Faisl Husseini never called the Oslo agreements ‘a trojan horse’. If you give up the idea that the Dharma say anything about such issues, than agree for a full separation of Dharma from politics. הגב לתגובה זו                      the hug bug                     Komai,  far away,    11/05/06 05:45 Upekkha Shalom I was out of the office, so apologies for the delay in answering First, please read carefully – I alluded to some commentators as the shepherds NOT the cows I am too unlearned and too busy to find relevant references in the ures, if they do indeed exist, that you are asking for. I don’t think this is the point anyway. The Buddha talked about right intention (Samma Sankappa) and explains it to be of threefold: the intention of renunciation, the intention of good will, and the intention of harmlessness. In this context, leave out applying renunciation (bar land-grabbing, maybe?) but the last two definitely apply – both to the conflict and the debate re CT. He (the Buddha) further talks about Right Speech and specifically ‘Abstaining from slanderous speech’ (pisunaya vacaya veramani) and ‘Abstaining from harsh speech’ (pharusaya vacaya veramani). I observe that people are attacking Christopher with vehemence – and that particularly with regards to the Israeli-Palestinian conflict, these kind of reactions are prevalent and tend to obscure the possibility for that we have a great measure (I don’t say all) of responsibility The Hamas Charter is a daft and tragic obstacle to peace, and Husseini is a vile man, so? There are no government policies on our side that are an obstacle to peace building and no hot headed experts who blame the Oslo accords for all our troubles? People are people. In this drama there are ‘good’ and ‘bad’ actors on both sides. Politics are a reflection of people. If you want to keep the Dharma separate from it, even a monastery will not do; try a cave. And if you seek equanimity to be more then just a name, be prepared to face teachers with opinions (if these are relevant to the cessation of suffering) and embrace that which is not just suitable to yours. Please note I do not say agree, I do not say accept. Embrace – as in lovingly acknowledge the tapestry of origination. “What is the meaning of the journey? Seeking the truth and practicing compassion.” So say the Tibetan Book of the Dead. Nothing there about bad-mouthing teachers with different opinions הגב לתגובה זו                      ures=ures  ל"ת                      upekkha,    08/05/06 18:10 הגב לתגובה זו                          אופקה                         רועי,    09/05/06 16:27 כן, אי אפשר לכתוב s c r i p t אתה צודק לגבי השימוש המניפולטיבי שעושה טיטמוס בדהרמה כדי להעביר את הזעם הקדוש שלו על הכיבוש. הבעיה היא שהוא גם לא יודע מספיק על הסכסוך, ומטיף מוסר לאנשים שיודעים הרבה יותר טוב ממנו, ושגם, במקרה, חיים פה. אבל כל זה זניח. הבעיה האמיתית היא שהוא פשוט אגומניאק. בשביל מורה דהרמה זו לא בעיה זניחה. הגב לתגובה זו                          יש כאן באג מוזר                         upekkha,    09/05/06 00:47 שמצנזר מילים. ures=s c r i p t u r e s הגב לתגובה זו 14.  אוי אוי אוי איילת, את כל כך תמימה     מתפלאת עלייך,    06/05/06 08:19 י' הנ''ל הוא לא ידידנו הוותיק והטוב. זו אותה אחת שמצנזרת את התגובות הרעות לעדית ועכשיו רודפת כמו כלבלב אחרי המגיבים. הגב לתגובה זו          ידידכם הוותיק והטוב:)))         י,    06/05/06 22:45 רק עכשיו נכנסתי לכאן, אז למי שמתעניין, י' הנ''ל הוא אכן לא אני. לי' הנ''ל - אתה צודק. אתה לא מתחזה. כל אחד יכול לכנות את עצמו בכל כנוי. רק קח בחשבון שיש כאן משתתפים קבועים, עם כנויים קבועים... נ.ב. איילת לא כל כך תמימה:) הגב לתגובה זו              תמימה לא, טיפשה כן  ל"ת              חחח,    07/05/06 10:14 הגב לתגובה זו 13.  עזוב את השיטה, אתה הוא המאכזב     נעמה,  ירושלים,    04/05/06 17:22 האם יש קשר בין החשיפה של ההאשמות שהוטחו בכריסטופר טיטמוס כאילו הוא מתעסק עם תלמידות בסמינרים של וויפסנה, לבין כך שהוא מאוכזב מן השיטה? אולי כדאי שיאמר זאת בגלוי: אני מאוכזב מעצמי. חברי תובנה בישראל, הרי כל זה ידוע לכם, מדוע אתם ממשיכים להזמין אותו ללמד בארץ? האם זה משום שהוא מדבר בלשון חלקות מטובל בידע בודהיסטי? מדוע אתם ממשיכים לראיין אותו? הגב לתגובה זו 12.  סוף הדרך? יש דבר כזה? כמה ילדותי...  ל"ת      ...,  ...,    04/05/06 01:37 הגב לתגובה זו 11.  ממש לא עושה חשק ללכת לסדנה שהוא מעביר     שיבולת,  בשדה,    03/05/06 11:10 נשמע נפוח ומלא בעצמו ובתלונות על העולם הטיפש במקום להתרכז בדרך ובעשייה שלו. זה שוב מזכיר לי שהדרך לא עושה את האדם אלא האדם עושה את הדרך. ואגב, יוגה זה דבר נפלא ואם אנשים לוקחים את זה למקומות לא טובים, זה עניינם לגמרי. בשבילי זו דרך מלאה ומרגשת ומסקרנת, ובכלל לא איכפת לי מה עושים עם זה אנשים אחרים - וזה בלי שלקחתי קורס ויפאסנה. נכון שאין עלי? הגב לתגובה זו 10.  מי תרגם את המאמר ?  ל"ת      אורן,    03/05/06 10:55 הגב לתגובה זו 9.  גואנקה שינה את חיי     אריה,  מבשרת,    03/05/06 09:59 לפני שנים עברתי סדנת ויפאסנה ע''פ גואנקה - בארץ (בחיפה). לא ידעתי לקראת מה אני הולך. בסדנה ניסיתי פשוט לעשות את מה שאמרו וללא שום התחכמויות. מאז - כושר הריכוז וההתבוננות שלי - בכל דבר עלה מאות מונים. בכל ענין שאני נתקל בו - הפתרון מופיע מהר מאוד וכמובן שאני אדם סובלני הרבה יותר והעיקר - סובל פחות. הגב לתגובה זו 8.  עבודה זרה     כהן,    03/05/06 07:25 דוגמה מעולה לכך שמי שצודק לא בהכרך חכם, לעיתים נהפוך הוא (טיפש). הגב לתגובה זו          הכרח כותבים ב- ח' (מה זה אומר לגבי מי שלא צודק?)  ל"ת          המראה,    03/05/06 10:30 הגב לתגובה זו 7.  הכרתי ואני מכירה הרבה אנשים שעברו ויפסנות     איילת,    03/05/06 05:52 לעתים חוזרות ונשנות. אף לא אחד, אבל אף לא אחד מהם, לא שינה דבר אצלו לאורך זמן, לא באישיות, לא במידת ההתפתחות האישית, לא ביחסי אנוש, לא באיך נראים חיי היומיום שלו על בעיותיהם ולא בשום התייחסות שונה או נקודת מבט שונה על חייהם ועל עצמם. נאדה. בהתחלה- ניתן לשמוע מהם דיבורים יפים ולהבחין במבטים רוויי משמעות שהם נועצים בך כשאתה שואל שאלה, שאמורים להביע שקט פנימי ומודעות-על. בהתחלה הם חוזרים מעופפים חצי מטר באוויר וחצי ''מוארים'', מדברים בשבחי מה שקרה להם (וגם מטיפים לאחרים), כמה השתנו, כמה זה יישאר איתם, כמה עברו חוויה שאין ממנה חזרה, ומחפשים מתרגלים וקבוצות במקום מגוריהם, נשבעים שמעכשיו ימשיכו לתרגל בקבוצה לפחות פעם בשבוע. תוך זמן קצר הכול נשכח כמו סם שהתנקה מהגוף, שום קבוצות ושום תרגולים, החבר'ה חוזרים להיות בדיוק מה שהיו מבחינה אישיותית, שום בעיה בחייהם לא נפתרת או משתנה, והחארות מביניהם נשארים בדיוק אותם החארות (בתוספת אגו חדש ונוצץ, אגו ויפסני הנובע מתחושת שייכות לקבוצה נבחרת ש''יודעת משהו'' ומההצלחה לעמוד בקושי). מסקנתי - ויפסנה מתפקדת כסם אשליות. הגב לתגובה זו          הפעם ה''אמיתי''         י,    06/05/06 22:59 איילת, איזה ערוצי שנוי את כן מכירה, שבהם חארות הפסיקו להיות חארות? הגב לתגובה זו              היי י' אמיתי בלי מירכאות :)             איילת,    07/05/06 06:30 אני חייבת לומר את האמת שלי אף על פי שאני יודעת שאזכה להתנפלויות. לצערי, לא מכירה שום ערוצי שינוי מובנה, ואני עומדת בתוקף על דעתי שמעטים ביותר משתנים שינוי מהותי במהלך חייהם, גם כשהם עוסקים כל היום בשכנוע עצמם והסביבה כמה הם שונים ומטפטפים שמות של קורסים, טיפולים ממושכים, סדנאות, התנזרויות שונות ומשונות והתנסויות מיסטיות שעברו בחייהם. הבעיה היא שיש לי את העיניים שלי, ואני לא משתכנעת מהעדויות האלה. אני לא יודעת איך כן נעשה החסד הזה של שינוי אמיתי. לפעמים זה קורה כשאתה חוטף בומבה רצינית מהחיים (והרבה פעמים גם בומבה לא עוזרת), מתוך סבל שכבר קשה לשאת (זוכר את לילי בנטב? מסכימה איתה). זאת התחייבות עצמית אדירה, להשתנות באמת, הכוללת הסתכלות עצמית במיקרוסקופ 24 שעות ביממה, והפעלת כוח התנגדות על המעשים הקטנטנים של היומיום שאתה עושה מתוך הרגל או טבע קלוקל, והכוח והפיקחות לראות את האגו שכל פעם זוקף ראש מחדש במסווה אחר, והנכונות להודות בטעויות, והחלטה להפסיק לשקר לעצמך ולא משנה איזה מחיר תשלם, והכוח לשאת ולהכיל תחושות נפשיות מזעזעות שעולות בתהליך ההשתנות. ובקיצור, אני אגיד שאדם השתנה כשאני רואה שהמעשים שלו השתנו. שהוא מתנהג אחרת בקטנות ובגדולות. שאני רואה שהוא רואה את עצמו. ואדם שכוונתו להשתנות עצומה והחלטית, כמובן יכול להיעזר בדרכו בכל ערוצי השינוי שהוא רוצה, החל מטיפול פסיכולוגי ממושך ועד ויפסנות. מה שאני אומרת בעצם, שלא הערוצים ''דפוקים'', אלא בני אדם ''דפוקים''. אדם שמשתנה באמת, יוצר את הערוץ, ולא הערוץ הוא שיוצר את השינוי באדם. בוקר טוב לך :) הגב לתגובה זו                  ועל זה כבר נאמר                 י,    07/05/06 11:48 תן לי את הכח לשנות את מה שניתן לשנות תן לי את השלווה לקבל את מה שלא ניתן לשנות ותן לי את התבונה להבדיל בין אלה ובין אלה בדרך כלל, נוטים לראות את הטקסט הזה בהקשר של השנוי החיצוני - ''לשנות את העולם''. אבל הוא נכון לא פחות גם לגבי העולם שבפנים. הגב לתגובה זו                  ומתי גם את תפסיקי לשקר לעצמך?                 חחח,    07/05/06 10:16 ולנו? הגב לתגובה זו          לפני שאת שופטת כל כך בהחלטיות         קשת,    03/05/06 09:18 למה שלא תנסי לראות מה זה ויפסנה בעצמך, בלי התיווך של אנשים אחרים? ויפסנה משמעה ראייה בהירה, זו לא רק שיטה מדיטטיבית, זו פרספקטיבה. פרספקטיבה המשחררת אותנו ומאפשרת לנו לחיות בבהירות, שלווה וחופש. זה לא מספיק לשבת קורס 10 ימים ו''לצלוח'' את הקושי, זו דרך חיים המונעת מתוך פרספקטיבה אחרת. יש לא מעט שחושבים שקורס זה התרגול היחיד, אבל ויפסנה משמעה התבוננות וראייה של עצמנו והמציאות בכל רגע ורגע, מחוייבות עמוקה לחיי עירות. אני ממליצה לך בחום לראות בעצמך, כמו שהבודהא הזמין את האנשים בתקופתו. חג שמח נ.ב. הייתי ממליצה לך לנסות את עמותת תובנה. הגב לתגובה זו              חג עצמאות שמח גם לך, קשת (עם דגש על עצמאות).             איילת,    03/05/06 11:51 אם בדרך חיים של ראייה בהירה מדובר, זה בדיוק מאשש את מה שאני טוענת, שבוגרי הקורסים שאני מכירה לא הטמיעו מספיק את הפרספקטיבה שנגעו בה וטעמו ממנה, ולא הפכו זאת לדרך חיים. אולי כי לא מצאו דרך ליישם את מה שהשיגו בתנאי מעבדה מוגנים ומודרכים, על חיי היומיום הרגילים עמוסי ההתמודדויות. כלומר לא התמודדו בזמן אמת, בתוך החיים. בוויפסנה, מי שזקוק לזה, מקבל נגיעה, דגימה, טעימה. השאלה היא מה אתה עושה עם זה אחר כך. ומה שאני טוענת על פי האנשים שאני מכירה, ששום תהליך עומק לא נעשה. ואולי אותם אנשים לא התחייבו באמת לחיי ערות ואולי אפילו לא קלטו מה זה חיי ערות או מה זה להתחייב. פשוט שקעו להם בבחינה נרקסיסטית של עצמם והתחזק להם האגו. ואלה שכן התחייבו, לא חייבים לעשות זאת דרך ויפסנה. אני, למשל, עד כמה שאני יכולה להעיד על עצמי, נמצאת במצב מדיטטיבי פרספקטיבי רוב הזמן בלי להתכוונן לזה במיוחד, מתוך היומיום, ובמיוחד בלי ''תיווך של אנשים אחרים'', כפי שכתבת בעצמך. וההתחייבות שלי לחיי ערות כנראה נעשתה מתישהו מבלי שהתחייבתי במודע, וקיבלה צורה של ''כל מה שמעניין אותי בחיים האלה זאת ראייה בהירה, רחבה, ושקט, ולכן אני עובדת להשיג מה שמעניין אותי. ממילא אני לא יכולה אחרת''. לכן אין לי צורך בעמותת תובנה או כל עמותה או קבוצה אחרת, שבה ינסו להדריך אותי מה לעשות, ישגיחו על השתיקה שלי, ישגיחו עליי שאכן אינני מפירה את התנאים, ובטח ובטח שלא אלך לקורס ויפסנה בן עשרה ימים שבו ישימו אותי בישיבה מול קלטת של מורה, כשמסביבי עוד אנשים שאסור לי ליצור איתם קשר עין או כל קשר אחר. אז בשביל מה אני איתם? למה שלא אתבודד לי עצמאית? זה לא נראה לך אבסורד שאנשים מתאגדים יחד, אוכלים וישנים יחד, ומשלמים כסף, כדי לשתוק ולהיכנס לתוך עצמם ולבחון? למען ראייה בהירה של פנימיותי הקונפליקטואלית ולמען מודעות פרספקטיבית לבליל מחשבותיי אני לא צריכה להיות רעבה, לסבול מכאבי גב ושיסתכלו עליי בעין עקומה אם אני בוכה או צוחקת בקול רם כתוצאה מהשחרור שאני חווה, כי זה מפריע לאחרים. יש לי מספיק מודעות פיזית ונפשית גם ככה, באופן טבעי, כדרך חיים, ושקט פנימי שהשגתי בדם, בלי ויפסנה. וממילא אף פעם לא הצלחתי לעשות מדיטציה מוזמנת ראש. וניסיתי הרבה. נחמד שאת משווה את עצמך לבודהא :) הגב לתגובה זו                  איילת, למה את כל כך כועסת ? חבל                 סשה,  ת''א,    04/05/06 02:00 יש אנשים שזה לא עוזר להם ויש כאלה שכן-למה את סתם מכלילה?? אם את לא צריכה מסגרת אז את לא -אבל יש כאלה אנשים מהסוג שמסגרת נותנת להם הרבה אנרגיה להמשיך הגב לתגובה זו                      לא כועסת, הכול בסדר, לא אמרתי כלום.                     איילת,  לסשה,    04/05/06 06:23 פשוט בחיים שלי, כל המסגרות שנתקלתי בהן, מכל הסוגים, מהראשונה ועד האחרונה, התגלו לי לי די מהר כחונקות, לא יעילות לאורך זמן, מעוותות, שרלטניות, מתעתעות, ותמיד מכווננות לטובתו העליונה של מישהו או משהו שזה לא אני (כשחפרתי במניע לקיום המסגרת הזאת). לא נתקלתי מעולם במסגרת מיטיבה אחת שאוכל להישאר בה, לקבל ממנה ולתרום בה, ותאמיני לי שהייתי רוצה. ולצערי, גם לא יצא לי להיתקל כמעט באנשים שבאמת עברו שינוי בחיים, ראו לעומק דפוסים של עצמם וממש ביצעו שינוי שהעלה אותם על נתיב חדש, גבוה יותר (וזה גורם נוסף, התעתוע העצמי של אנשים, שהוא לא אשמת המסגרת). מה שכן יצא לי להיתקל זה באנשים שכל היום אומרים: בלה בהלבלה בלה כמה השתניתי, בלה בלה בלה בואי אני אגיד לך איך צריך לחיות, אבל הם שבויים בדיוק באותם דפוסים, האגו נשאר אותו אגו, רק קיבל מסכה נוספת, והם לא רואים את עצמם. אז אולי זה הגורל הפרטי שלי, הקארמה שלי, להיות נגד מסגרות, ואם אחרים מעידים שמסגרות שונות שידרגו את חייהם ושינו אותם והפכו את חייהם , אני לא יכולה להתווכח, אבל תבין (או תביני) למה תמיד נדמה לי שעובדים על אנשים בעיניים ואנשים גם עובדים על עצמם בכל קבוצה או מסגרת שהיא. זה מה שאני רואה מנסיוני, ודיבורים יפים לא משנים זאת, ומי שרואה אחרת ומסתייע ממסגרת, שייהנה. הגב לתגובה זו                          י. תודה על ההפניה. הוספתי לך תגובה בכתבה  ל"ת                          שי,  תל-אביב,    07/05/06 15:14 הגב לתגובה זו                          שי                         י,    07/05/06 11:59 מעניין, בדיוק השבוע כתבתי (בקצרה אמנם) על הקשר בין שייכות וזהות... הגב לתגובה זו                          איילת אדם כעוס ומסכן  ל"ת                          אלה,    07/05/06 09:18 הגב לתגובה זו                          לא קונה, יותר מדי שקרים, אבל ניחא, עזוב (עזבי יותר נכון)  ל"ת                          איילת,  ל-י הלאאמיתי,    07/05/06 06:01 הגב לתגובה זו                          חחח כל כך קלוש  ל"ת                          ברוש,    06/05/06 23:21 הגב לתגובה זו                          לאיילת                         י,    06/05/06 22:41 ראשית מצטער על המילה נאחסית. המילה נאמרה בהקשר לא מעליב אבל אני מסכים שעדיף בלי. שנית, למען תקשורת חיובית ובונה אני רוצה להבהיר שלמרות דעתך לא היו בדברי מניעים אישיים או ראייה שטחית, אין לי כלפייך שום רגש שלילי ואני דוקא זוכר אותך לטובה מדיוני עבר (לא ביקרתי לאחרונה) ולכן לא היה כל מניע מאחורי תגובתי. התלהמות היא לא דרכי . מקווה שלמרות שלך נראו הדברים אחרת,וניתחת אותי בצורה שגויה תקבלי את דברי כאחד שמכיר את עצמי ''מעט'' טוב יותר ותקבלי שלא כך היו הדברים. מקוה להמשך תקשורת טובה ובונה יותר. ערב טוב י או כדי להבדיל מי' (14) הגב לתגובה זו                          ועוד ל-י                         איילת,    06/05/06 05:57 אני לא אומרת שאין לי מה לשפר בנושא התוקפנות בכלל והסגנון בפרט ואני עובדת על זה כל הזמן, אבל תנסה לבוא אליי באהבה ולהצביע על הפאקים שלי בעדינות, ותראה שלא תהיה מקסימה, רגועה ומכירת תודה ממני. תודה על השאלה. הגב לתגובה זו                          י - יש לי תשובה                         איילת,    06/05/06 05:37 התגובה הקודמת שלך כן היתה בוטה. בוטה מאוד. הנוכחית לא בוטה, עדינה, רגועה, ולכן לא מעוררת בי שום תוקפנות ואני עונה בדיוק באותו טון. בכבוד ובחיבה, כמו שפנית אליי. עכשיו תקרא את שתי התגובות שלך ותראה אם אני לא צודקת. עם הרגישות המילולית והאנרגטית שלי קשה לעבוד עליי. התגובה הקודמת שלך נכתבה מתוך עצבים שמנסים להיות בשליטה, קראת לי נאחסית, יודע מה, אני אפילו לא אתחיל לפרט, אבל היא הייתה הכפשה אישית מתוך ראייה שטחית ועצבים ממניעים אישיים עליי (ותן לי לנחש שהמניעים לא צמחו בדיון הזה)מתחילתה ועד סופה. אני קצת מתפלאת על ההיתממות שלך, להגיד שהתגובה לא הייתה בוטה ובאותה נשימה להטיף לי בדיוק על אותם דברים שאתה לוקה בהם. זה לא נראה לך חוצפה שמי שלא רואה את עצמו יעשה פסיכולוגיזציה בגרוש לאחרים? עכשיו, שאלת למה אני תוקפנית? בתור מי שכבר מכיר את התגובות שלי לאורך זמן רב (כפי שכתבת), אתה יודע שאני לא רק תוקפנית לעתים, אלא גם שיא הנחמדות והפרגון. יש לי נקודות רגישות כמו לכל אחד, והראשית בהן היא שתוקפים אותי במסווה של דיבור שקול ומתחסד, ממניע אגואיסטי, ועוד טוענים שאני תוקפנית.וזה בדיוק מה שעשית בתגובתך. במקרים כאלה, אני תכף תוקפת בחזרה כי עולה לי הדם לראש מהחוצפה. ודבר אחרון, הנה עוד חולשה שלי, לקחת סתם אשמה על עצמי. איפה פה הייתי תוקפנית? התגובה שלי אליך הייתה רגועה הרבה יותר ממה שהגיע לך, אולי קצת מתרברבת ומתגוננת, אבל לא תוקפנית. דיבור בישירות זה לא תוקפנות. לא העלבתי אף אחד אישית. אתה העלבת אותי אישית. אז אם אתה אכן שואל בשביל ללמוד, תהיה כן עם עצמך ותספר לעצמך את האמת באשר למניע המקורי שגרם לך לכתוב לי את התגובה ההיא, ואם תצליח, תראה בכמה תחפושות התגובה ה''לא בוטה'' הזאת מתחפשת. רוצה ללמוד על התוקפנות שלי? חחח תסתכל על שלך. בשום תגובה בדיון הזה לא הייתי תוקפנית, רק קצת מתלהמת. בוקר טוב הגב לתגובה זו                          איילת, יש לי שאלה                         י,    05/05/06 18:28 מדוע תגובה לא בוטה כשלי מוציאה ממך ציניות וטינה? אני באמת שואל בתום לב, מדוע את כאדם ער ,להגדרתך, דיי תוקפנית בתגובותייך? אני שואל כדי ללמוד ולא לשם ויכוח. הגב לתגובה זו                          למה מתחזה?                         י,    05/05/06 18:23 כל אדם יכול לכנות עצמו בכל כינוי ובטח אדם ששמו מתחיל באות י' הגב לתגובה זו                          נאחסית? מה זה נאחסית?  ל"ת                          נקמת היורמים,    05/05/06 14:30 הגב לתגובה זו                          י'?? י' י'? היתכן? או שזה מתחזה לי'?  ל"ת                          פלורה,    05/05/06 09:33 הגב לתגובה זו                          בקרוב, בקרוב, אני צריכה את הרגע המתאים, שי                         איילת,    05/05/06 09:13 : ) הגב לתגובה זו                          הלו, הלו, התגובה שלך סובלת מכל החוליים                         איילת,    05/05/06 08:40 שאותם ציינת וכיוונת אליי. אתה כועס ומשחרר עליי, מדביק לי הגדרות פשטניות, מחנך ושופט אותי ועוד הרבה דברים רעים אותי. אז בטח אתה יכול להבין את המקום שלעתים יוצאות לי ממנו תגובות כועסות ומתלהמות וחד צצדיות מהאגו, כי בדיוק עכשיו היית שם בעצמך. זאת הדרך שלך להטיף לי על אדיבות ונעימות וצניעות? דוגמה אישית עוזרת יותר. לא דיברתי על מה שאתה מכיר, אלא על מה שאני מכירה, וטרחתי להדגיש את זה. ובקשר לאגו המנופח - תמיד הייתי קצת שוויצרית ומתלהבת מעצמי, זה חלק מהטבע שלי ואני מוצאת אותו חינני, גם אם זה מטריד כמה אנשים. אני עומדת על זכותי להשוויץ להנאתי! באופן פרדוקסלי צניעות מסוימת יש בלהתנהג ולדבר כמו שאתה מרגיש באמת, בלי להתבייש, ולא להחניק התלהבות עצמית (שיש לכולם, גלויה או נסתרת, תודו או לא תודו) רק כי זה נראה כלפי חוץ לא צנוע ולא יאה. והתכונה הזאת מאפשרת לי גם להתלהב מאחרים. נכון, התפלספות מילולית וחריפות לשון ומחשבה אינן בהכרח מעידות על אדם ער, אבל במקרה שלי, הן כן מעידות :) הגב לתגובה זו                          במסגרת נכנסת תמונה. המציאות היא אינסופית ...                         שי,  תל-אביב,    05/05/06 01:01 למרות זאת, השייכות מעניקה לנו מהות, זהות ותפקיד. איך מיישבים את הסתירה הזאת? אני מכיר רק דרך אחת! אשמח לשמוע על דרכים נוספות. נ.ב. איילת, אני עדיין מחכה ... הגב לתגובה זו                          לאיילת                         י,    04/05/06 22:11 את לא נתקלת באנשים ששינו דברים, את נתקלת במסגרות חונקות, לך לא יצא להיתקל באנשים שעברו שינוי ולך יצא להיתקל באנשים שאומרים בלה בלה... אולי זה בגלל שאת נתקלת בהם ולא פשוט פוגשת בהם איך שהם. מדבריך משתמע שרוב האנשים לא עוברים שינוי ואת כן, את בטוחה ? לפי צורת התבטאותך את קצת נאחסית. אני מכיר אנשים שלא השתנו, אנשים שהשתנו מעט וכאלה שעשו דרך מדהימה , איש איש לפי דרכו. את נשמעת לא נגד מסגרות אלא פשוט נגד. היי יותר אדיבה ונעימה בהתבטאויותייך כלפי אחרים ודרכם וצנועה בדברייך על עצמך. תגובותייך לאורך זמן רב מלאות באגו מנופח. התפלספות מילולית וחריפות לשון ומחשבה אינן בהכרח מעידות על אדם ער. ערב טוב י הגב לתגובה זו          אולי הבעיה היא באנשים המסויימים         דני,    03/05/06 07:44 ולא בשיטה? אני מכיר אנשים שזה שינה אצלהם הרבה. שהם יותר רגועים, יותר פתוחים, אפילו יותר אוהבים את החיים ואת הזולת. הרי זה בדיוק כמו שכריסטופר אומר: לא מספיק לעשות קורסים! אני חושב שכמו שהוא אומר צריך להיות רציני בגישה ולא לחשוב שקורס או שניים לבדם יהיו תרופת פלא, אלא להבין שדרוש שינוי בכל הרבדים והצדדים של החיים. הגב לתגובה זו              האנשים המסוימים היו מגיעים לתובנות שלהם גם בלי הויפאסנה             שי,  תל-אביב,    03/05/06 10:38 ההתבוננות והשינוי האמיתיים תלויים בתהליכים מודעותיים פנימיים. התלות בקורס, בסדנאות, או במורה או בכל השפעה חיצונית גורמת לאדם להיות משועבד למשהו שנמצא מחוצה לו, במקום לחיות באופן חופשי. ניתן לעבוד על עצמך בתהליך מתמיד ולהיות כל הזמן יורת רגוע, יותר פתוח, יותר מאושר ויתר אוהב את החיים ואת הזולת גם בלי לשנות את החיים או לברוח מהם כל פעם. אפשר לחיות מתוך חיבור לחיים ולא מתוך ניתוק מהם. הגב לתגובה זו                  שי , מסכימה עם כל מילה                 tooli,    04/05/06 21:19 ניסיתי סדנת ויפסנה וזה פשוט לא התאים לי. מצליחה בתהליך ארוך ומורכב להגיע אט אט לתוך עצמי. הפכתי להיות רגועה יותר, שלמה יותר, מסוגלת להתבונן פנימה ואני עדיין בעיצומו של תהליך. לא מאמינה באינסטנט!!! הגב לתגובה זו                  סדנאות ויפאסנה הן זרז עצום לשינוי                 עידו,  ת''א,    03/05/06 18:03 פנימי. הן מספקות תנאים אידיאליים לכל מה שאמרת פה. מנסיוני האישי אני מרגיש ''קפיצת דרך'' במודעות הפנימית שלי מבהלך ולאחר השתתפות בקורסים. אתה צודק בקשר לזה שלא חייבים לשנות או לברוח מהחיים. אך השתתפות בקורס (או הליכה לתרגול ממושך במנזר אם נרצה להקצין) זו לא בהכרח בריחה (ןזה בטח לא הכיוון שאליו מורי ויפאסנה מכוונים). זו אולי פרשנות אישית שלך. הגב לתגובה זו                      הבריחה לא תמיד מודעת                     שי,  תל-אביב,    04/05/06 11:44 המסר הכללי הוא שלא תמיד אני מודע לעובדה שאני בורח מהתמודדות פנימית. זה קורה, בין השאר, כאשר אני כן עובר חוויה של ''התנקות'' והתקדמות ב''תהליך''. אני מתמכר לתהליך וככל שהזמן עובר אני נהיה פחות ופחות פתוח לתהליכים אחרים ובמיוחד לתהליכים שנדמה לי שסותרים במשהו את התהליך שאותו אני עובר. אני מתחיל לייצר חסימות ללמידה והתנסות ומוצא את עצמי שבוי בתהליך שקרוב לוודאי שמקדם אותי, אבל לא בטוח בכלל שבאמת לכיוון הנכון ... הגב לתגובה זו                          המבחן העצמי                         שי,  תל-אביב,    06/05/06 21:45 הבחינה העצמית של האדם היא האם הוא ממשיך להפתח לדרכים נוספות ולבחינה של רעיונות, אמונות ודעות אחרות. בעולם ישנן הרבה פילוסופיות רוחניות שונות ומשונות שכל אחת מהן מנסה לשכנע אותנו (גם כש''היא'' טוענת ממש לא) שאם נחיה לפי הדרך שהיא מציעה נגיע בסוף לחיים אמיתיים של אושר, שקט, שלוה, עונג ועדן נצחי. הבחינה שאני מכיר כשאני פוגש דעה/אמונה אחרת, היא לבדוק האם השיטה לפיה אני משתדל לחיות יכולה להסביר ולכלול גם את השיטה עימה אני נפגש, כאשר המניע הוא לחיות לפי השיטה הכוללת יותר, שיכולה להסביר למקם ולהבין יותר תופעות, תהליכים, רעיונות ודעות במקומן המסודר בעולמנו המתוסבך, בלי לשלול אותן על הסף. ההנחה היא שהאמונה הכוללת יותר, תהיה ודאית יותר ושלמה יותר וכל שיטה חלקית נותנת אומנם ''פתרונות'' רוחניים אבל בסופו של דבר היא נחותה יותר יחסית לאמת שאותה בסופו של דבר חלקנו מחפשים ... הגב לתגובה זו                          נכון, לא תמיד מודעים לבריחה,אבל                         עידו,  ת''א,    05/05/06 01:08 גם לא תמיד בורחים. לפעמים דוקא מתמודדים וגדלים. ראם דאס אומר דבר יפה - שתרגול מדיטציה טומן בחובו את המלכודת של הצמדות לתרגול עצמו, אך המלכודת הזו ''משמידה'' את עצמה כשהתרגול מעמיק (זה נשמע יותר טוב כשהוא אומר זאת) הגב לתגובה זו 6.  צבוע מתחסד     דני,  ירושלים,    03/05/06 00:15 ייתכן שמר טיטמוס הנכבד באמת זקוק לקורס אמיתי של ויפאסנה ,בכדי להתעורר ממסכת השקרים וההונאות שהוא חי בהם,הטיפוס הזה לא ראוי להיות מורה ,הוא פשוט חי בבלבול מושגים ,נהנה לחיות עם עודף אגו מנופח.שקרן.ואנטישמי.צריך עוד עוןבדות למה הטיפוס הזה לא ראוי להיות מורה???מי שפגש את השחצן המתנשא הזה בהרצאות שלו בישראל בחמש שנים האחרונות יודע טוב על מה מדובר,צריך פשוט להזהר מהשרלטן הזה. הגב לתגובה זו 5.  מבקשת המלצה על מקום טוב לוויפאסנה  ל"ת      בצפון הודו,  יש מועדפים?,    02/05/06 18:23 הגב לתגובה זו          דרה-דון, ואל תתפתי לעשות בדרמקוט         מודטת מרוצה,  תל אביב,    02/05/06 19:47 לכי למרכז בדרה-דון, הוא מדהים ביופיו, במדינת אוטראנצ'ל המקסימה והקדושה, יש את הכתובת באינטרנט ואת יכולה לשלוח מייל וירשמו אותך. זה מרכז קטן ואינטימי ויש חדרים ליחידים והבונוס הענק הוא ''פגודת השתיקה'', שאין בכל מקום. עזבי אותך מהמרכז הענק והממוסחר בדרמקוט, שכל ישראלי שמשמעמם לו לעשות בומים על המרפסת במקלוד או בבאגסו מגיע אליו. בהצלחה!!! הגב לתגובה זו              תודה רבה :)  ל"ת              מקווה גם להיות,  מודטת מרוצה,    03/05/06 08:49 הגב לתגובה זו 4.  מי שיביא את הויפאסנה לסוף דרכה הוא דווקא טיטמוס עצמו     upekkha,    02/05/06 16:05 בכך שהוא מנצל את מעמדו על כיסא הדהאמא לשם קידום האג'נדה הפוליטית הפרטית שלו. הגב לתגובה זו          מי שיביא את הויפאסנה לסוף דרכה זה אתה...         איש,  ירושלים,    02/05/06 17:16 שמנצל את העמדה שלך כאן כמגיב כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלך!!! נ''ב ואם הטענה שלי לא מובנת, זה בגלל שגם הטענה של הכותב אינה מובנת הגב לתגובה זו              אני דווקא מסכימה אתו וזה כן מובן             רונה,  ישראל,    02/05/06 19:53 כי למרות שוויפסאנה מורה על ביטול האגו, הדברים נשמעים לא לגמרי משוללי חשיבות עצמית ופוליטיזציה, וואלה - ''שכחתי כבר כמה קורסים העברתי...'' למה זה טוב? אני הרבה יותר מסכימה עם גואנקה, שבעצמו הגיע לקורס וויפאסנה בגלל מיגרנות חריפות ולא מתוך שום סיבה נאצלת, ואמר שזה לא משנה למה אתה מגיע ואם אתה רוצה שהוויפאסנה תהיה האמצעי ולאוו דווקא המטרה - העיקר שאתה שם ואז אתה נכבש. וזה נכון! אני הלכתי לקורס בשביל לראות אם אני מסוגלת לשרוד דבר כזה קשה, מן אתגר עצמי וגיליתי עולם ומלואו שאני בתוכו טוטאלית ואין מה לעשות, זה משנה את החיים וזה יכול גם בדברים הקטנים וזה היופי. לא צריך לרצות לתקן את העולם בשביל ללכת בדהרמה ואין סיכוי שזה יהפוך להיות כמו יוגה, כי אנשים לא רציניים לא ישרדו את הקורס הקלאסי בשיטת גואנקה. נקודה. הגב לתגובה זו                  תיקון טעות                 ט,  י-ם,    21/05/06 23:03 גואנקה מדגיש כי יש תרגול ויפאסנה צריך להיות נקי מהתניות כמו ''מרפא למיגרנה'' או לצרה אחרת ההליכה בדרך חשובה על מנת להשתחרר מהסבל במלואו והמורה של גואנקה לא הרשה לו להשתתף בקורס אם הוא מגיע בשביל שהמגרנות יעברו. איני מכירה את כ''ט אבל גואנקה עצמו מדגיש הרבה כמה חשוב שהתרגול של ויפאסנה ישאר טהור כלומר כפי שהועבר ע''י בודהה ונקי מתוספות, ובודאי אסור שיהפוך שיטת טיפול או ימסר בתשלום. כל טוב הגב לתגובה זו                  אז ''הישרדות'' בקורס הוא אלמנט מרכזי בעינייך                 עידו,  ת''א,    03/05/06 10:36 זה לא נשמע כ''כ כיף. אני לא חושב שהייתי מצליח ל''שרוד'' את הקורסים שישבתי בהם :) (לא קורסים של גואנקה-ג'י דרך אגב) הגב לתגובה זו              הבהרה             upekkha,    02/05/06 18:43 כריסטופר טיטמוס מנצל את מעמדו כמורה לויפאסנה כדי לקחת חלק בקמפיין הבינלאומי לדלגיטימציה של מדינת ישראל. ראה: http://www.insightmeditation.org/politic.htm#israel בריטריטים שבניהולו הוא מנצל את הסמכות שניתנה לו כמורה להטפה פוליטית באותה רוח. הגב לתגובה זו 3.  מורה ע נ ק מאוד ח כ ם ואמיץ.יחיד בדורו  ל"ת      הדבר האמיתי,  ישר כח,    02/05/06 16:01 הגב לתגובה זו 2.  עברתי קורס ויפאסנה     מודט,    02/05/06 15:13 ואני חייב לומר שזו הייתה חוויה מאוד משמעותית עבורי. למרות שאיני מתרגל ויפאסנה כיום, הרוח והמחשבה שבבסיס השיטה מלוות אותי גם היום הגב לתגובה זו 1.  הצד המזיק שבאשליה הרוחנית     שי,  תל-אביב,    02/05/06 14:26 מי שנפתח לעולם הרוחני שבו מרגיש ברוב המקרים שנכנס לעולם חדש שלא היה מודע לקיומו קודם לכן. כל טיול או סדנא או מפגש עם מורים רוחניים מעצים את ההרגשה הזאת (תלוי בפתיחות, בהקשבה ובנכונות לקבל). לעיתים המפגש עם מורה או שיטה עוצמתיים גורמים לנו לסוג של הרגשה שהגענו אל המוחה והנחלה, או אל הדרך הנכונה בשבילנו. עוד כמה קורסים וטיולים וקריאת טקסטים עתיקים ואנחנו הופכים בעצמנו למורים של אחרים ובכך מתקבעים לזמן ארוך בשטיה שכובלת אותנו ולא נותנת לנו להתקדם מעבר לה. כל שיטה או רעיון שמקורו באדם, או בקבוצת אנשים סופו להעלם, ממש כמו אותם אנשים שהגו את הרעיון. האמת איננה אנושית. היא מעל תפיסתנו ומופיעה דרכנו, אצל כל אחד לפי השקפתו (או השקפתה). הגב לתגובה זו          אין אשליה בוויפאסנה ואין חארטה         ענת,  תל אביב,    02/05/06 19:35 משמעות המילה היא ''לראות את הדברים כמו שהם'' וזה בדיוק העניין, אף אחד לא מלמד אותך פה לסגוד לשום מורה והרעיון הוא להשתחרר מהאגו וללכת בדרך הדהארמה - חוקי הטבע. כתבת הרבה דברים מאוד אמורפיים, אבל אף אחד מהם לא ממש קשור לנושא והם למעשה ההיפך מהמטרה של הוויפסאנה. אתה לא אמור ליפול משום מורה ואין פה קיצורי דרך וזה מה שכל כך יפה בוויפאסנה. אין חארטה. לשבת עשרה ימים ולמדוט, בקושי לאכול, בלי שום חפץ אישי שלך ולסתום את הפה, כשכל החיים עוברים לך בראש וכולך מלא בהתמודדויות, קשיים, תובנות ומאמצים עילאיים - זה לא ממש טיול או סדנה בטבע, אז בבקשה, קצת ריספקט. באהבה. הגב לתגובה זו              אין סתירה בין דברינו             שי,  תל-אביב,    02/05/06 21:42 אני מאחל לכולנו שנזכה ''לראות את הדברים כמו שהם'', אבל באמת כמו שהם, בלי להתעלם משום פרט במציאות הפרטית והכללית שלנו. אם להיות פחות אמורפי - הויפאסנה היא סדנא (ואני לא בטוח שזו המילה המתאימה) שהופכת אנשים ומי שלא בורח ממנה אכן מצליח להוציא מעצמו תובנות חדשות שמאירות ובונות את חייו. אנחנו מתלהבים ולפעמים חוזרים על התהליך ומתקדמים בו ו...מה הלאה? איך אני מגיע לזהות האמיתית שלי? האם עד שהמציאו את הויפאסנה אנשים לא הגיעו למודעות עצמית? האם מי שלא עבר את זה נגזר עליו לחיות בחיים מסוג נחות יותר? למה אני שייך? איך התהליך מסייע לי לחינוך הילדים? לזוגיות (האם גם בת הזוג שלי אמורה לעבור את המסע לתוך עצמה)? האם אנחנו יכולים לאכול רק לפי הצורך הגופני שלנו ולשבת בשקט ולהתמודד עם עצמנו גם בבית, או שאנחנו חייבים את המסגרת? ... ועוד שאלות ... ויפאסנה הוא סוג של יציאה מהחיים הרגילים וחזרה עם תובנות חדשות שעלו מתוך עצמי ועם שאלות והתמודדויות חדשות. האם אני חייב לצאת מתוך החיים כדי לחיות? אני חושב שלא (ומקבל באהבה ובהערכה את מי שחושב אחרת). הגב לתגובה זו                  לשי בהערכה                 ט,    21/05/06 23:13 הקורסים הומצאו רק בתחילת במאה שעברה עד אז ויפאסנה עברה ממורה לתלמיד ובודהה וכל תלמידיו לאורך הדורות מדגישים עד כמה חשוב לתרגל באופן ממיד. יש לזכור שחלק בלתי נפרד מהתרגול למשל היא השמירה על כללי מוסר, המנעות מרע ועשית טוב וטיהור המח מהתניותיו - וזה עבורי עוזר לי בכל צעד ושעל - גם בחינוך הילדים, גם בעבודה גם בהתמודדות עם חולי ומוות תסכול ושמחה - אין פיסה של חיים שבה הדרך המופלאה הזו אינה מסיעת לי, ולא משנה כמה קורסים אשבאו לא-אשב החיים הם ה''קורס'' עבורי וכך אני מבינה את הוראותיו של בודהה. כמובן שכל אדם צריך למצוא את הכלים שלו להתמודד ומה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר. כל טוב הגב לתגובה זו                  המשך בדרך                 עידו,  ת''א,    03/05/06 10:32 ומה הלאה? מנסיוני, אם ''חוזרים על התהליך ומתקדמים בו'' שוב ושוב, ה''תהליך'' מתמוסס לתוך החיים, וההפרדה בין הקורסים לחיים משתנה, אני כבר לא יוצא מהחיים הרגילים לקורסי ויפאסנה. אני יוצא לקורסים כי זה כיף לי, כי זה נכון לי, וזה בשבילי בדיוק כמו חיי היום יום, בהבדל שבקורס כל הסיטואציות החצוניות והפנמיות הרבה יותר עדינות ומכויילות. עם הזמן גם חיי ה''יום יום'' שלי הופכים יותר יותר לכאלה. זה פחות המקום של ל''צאת'' לקורס בשביל ל''השתפר'' הגב לתגובה זו          מהות מול אישיות         עמי,    02/05/06 18:27 הרבה רוחניקים [בהכללה] מזניחים את האישיות שלהם ומנסים לדלג ישירות למצב של הארה, מה שיכול להביאם או לגהה [ב''ח לחולי נפש] או לסמים. אין קיצורי דרך ואל תזלזלו ביציבות ובחוזק המנטלי. הגב לתגובה זו              נכון מאוד             יפעת,    02/05/06 19:56 אתה ממש צודק ובוויפאסנה אפשר לזלזל רק אם לא עברת קורס כי נדרשת טונה יציבות וחוזק ורצון, והרבה אנשים ממש מפחדים והמקום הזה מתחילים לתקוף ולבקר ולשאול מי בכלל רוצה לעשות את זה. מה שבטוח שמי שעשה ועשה כמו שצריך - רק הרוויח לכל החיים. חג שמח. הגב לתגובה זו