 |
37.
עוד משהוא על הצרעת חלק ב
ראובן,
הרצליה,
03/05/06 22:50
|
בנוסף לכך, הייתי רוצה להתייחס לדבריו של רבי משה בן מימון (הרמב''ם) בנושא הצרעת. אין ספק שהרמב''ם הוא אחד מגדולי הרופאים שחיו בתקופתו ואני אומר את זה ללא ציניות. שמע גדולתו כרופא הגיעה למרחקים, והוא נקרא לשמש רופאו האישי של שליט מצרים. אין ספק גם שהיה אחד מגדולי הפילוסופים של תקופתו וגדול מפרשי המשנה באלף השנים האחרונות. ביחד אם זה הרמב''ם כפילוסוף היה רציונליסט וסלד מהדרך המיסטית שהייתה מקובלת יותר ביהדות אשכנז, ידוע גם ויכוחו על דרכו הרוחנית של רבנו משה בן נחמן (הרמב''ן) איש צרפת. ביחד אם זה יש להבין, שכרופא, הוא ידע רק מה שהיה ידוע בתקופתו. אם הרמב''ם היה מגיע לימינו אלה ורוצה לעבוד כרופא, כל הידע שלו לא היה מספיק כדי להיות בוגר של שנה א' בבית ספר לרפואה. אני בספק אם הידע שלו כרופא היה אפילו מתאים לרמתו של תלמיד תיכון היום (ואני מתכוון לתיכון טוב). גם הרמב''ם הסתמך על הסברים רוחניים לצרעת, והסיבה היא פשוטה. לא היה למחלה הסבר יותר טוב בתקופתו. אנשים גדולים וחשובים במהלך ההיסטוריה עסקו בהבלים, וזה בדרך כלל נבע מכך, שהבלים האלה היו מודלים שסיפקו תשובות חלקיות לבעיות אמיתיות. גלילאו גליליי, למשל, עסק באסטרולוגיה. הוא כאסטרולוג, קנה את המכשיר החדש שבנו בהולנד, את הטלסקופ, כדי לראות טוב יותר את הכוכבים במסילותיהם. לפי דבריו הכתובים, הוא שאף לשפר את יכולת החיזוי האסטרולוגי שלו על ידי דיוק רב יותר במסילותיהם של הכוכבים. בתקופתו של גלילאו, האסטרולוגיה נחשבה למדע מדויק וגלילאו לא היה יוצא דופן בכך. איזק ניוטון, שללא ספק הוא אחד משלושת הפיזיקאים הגדולים ביותר באלף האחרון, הקדיש חלק ניכר מזמנו לעיסוק ב''אלכימיה''. זה היה ''מדע'' מקובל בזמנו וניוטון לא היה יוצא דופן בכך. במשך השנים , מדע האלכימיה השתפר פלאים והיום הוא ניקרא ''כימייה''. אם מישהו ילך היום ללמוד כימיה כדי למצוא את אבן החכמים ולהפוך עופרת לזהב, קרוב לודאי שישלחו אותו להסתכלות במוסד לחולי נפש. במאה ה 16 זה היה נראה מאוד הגיוני, כי לא היה לאף אחד ידע יותר טוב בנושא . כאשר אנשים גדולים וחשובים עסקו בעבר, בנושאים אשר היום אבד עליהם הקלח, מפאת מידע חדש ורלוונטי ובדוק יותר שקים היום , אין הדבר מפחית מגדולתם מצד אחד, ומצד שני, השגותיהם בנושאים אלה לא הופכות להיות פתאום נכונות יותר בגלל שאנשים כל כך גדולים עסקו בזה. לפעמים , כאשר אנשים , במסגרת העידן החדש, עוסקים בנושאים רוחניים , תוך הסתמכות על ידע מיושן, הם מאבדים כל שיקול דעת ביחס לעובדות וזה חבל. קיים צורך אוטנטי בקיום הממד הרוחני בחיי היום יום ואין שום צורך לשם כך, לגרור אותנו לפינות אפלות של פילוסופיה בגרוש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
36.
עוד משהוא על הצרעת חלק ראשון
ראובן,
הרצליה,
03/05/06 22:49
|
אין ספק שבשתי הפרשות ''תזריע'' ו''מצורע'' מדובר על אותה מחלה איומה שהייתה נפוצה בעולם העתיק. מחלת הצרעת הייתה מחלת עור אולם היא גרמה להשחתת מראהו החיצוני של האדם. מי שלקה במחלה התגרד ללא הרף ואיברים מגופו נשרו (פשוטו כמשמעו) וסופו שמת מוות נורא בייסורים. בספר איוב מסופר שהמכה האחרונה שהוא לקה בה הייתה הצרעת. הוא יצא למחנה המצורעים וכתוב ש''התגרד בחרס''. כלומר, שהוא קיבל שבר חרס וגירד את איבריו הפגועים כדי להקל על כאבו. למרות זאת מסופר ששני חבריו באו להתווכח אתו. אילולא הייתה הסיטואציה הזאת אפשרית לא היה מעלה אותה מחבר הספר. צרעת עברה בהדבקה על ידי מגע ישיר או עקיף ומי שניזהר ידע לא להידבק. בנוסף לכך, למרות שחולי צרעת היו מבודדים מן הקהילה, עדיין היו מי שנדבקו כתוצאה מזוהמה וחוסר היגיינה אישית. בברית החדשה למשל, מסופר הסיפור האמיתי על ישו שנולד באבוס, כי לא היה מקום באכסניה לשכן את הוריו שנדדו מנצרת לבית לחם. היו אנשים שישנו ביחד אם בהמות הבית פשוטו כמשמעו. חשיבות ההיגיינה לבריאות לא הייתה ידועה בתקופה הזאת. כנראה שחיידקי הצרעת שכנו בעפר האדמה המלוכלך, ומי שלא שמר על היגיינה אישית יכל להידבק בקלות. יחד אם זאת, טבע האדם הוא שמחלה כל כך נוראה ומסוכנת מעוררת פחד. ופחד, מביא אנשים לחשיבה לא רציונאלית. לדוגמא, בימי הביניים, בתקופת המגיפה השחורה, מתו שליש מאוכלוסיית אירופה במשך 100 שנים ממחלת האבעבועות השחורות. היו בתקופה הזאת כל מיני מטיפים שהלכו מכפר לכפר וקראו לאנשים לחזור בתשובה ולהיטהר, כי האל מעניש אותם על מעשיהם הרעים ועל כישלונם רוחני. היו מי שחשבו שאויר המזרח מביא אתו את המגיפה ו בעלי ''ידע'' הדליקו מדורות ענק ממזרח למקומות היישוב, ועדויות מהתקופה מתארות תערובות של מתים ומדורות ענק ומטיפים חצי משוגעים שהסתובבו בדרכים והטיפו לחזרה בתשובה. ובחזרה לצרעת. מאחר ולא היה ידע אמיתי על המחלה, המציאו כל מיני הסברים רוחניים אשר נתנו לאוחזים בהם אשליה של שליטה בגורלם. הדבר דומה למשל למצב מלחמה אשר בו אין מידע ברור על הקורה בקרבות. במלחמת יום כיפור, למשל, אמרו שסגן ''שמועתי'' עלה בדרגה ועכשיו הוא כבר אלוף. מאחר ובימים הראשונים של המלחמה היה מחסור במידע, התפתחו כל מיני שמועות דמיוניות שנתנו לאנשים תחושה שהם יודעים מה קורה. במקרה של הצרעת, הפניה אל הממד הרוחני הייתה הדרך היחידה ליצור אשליה של ''ידע'' ושליטה במחלה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
35.
דברים מדהימים ומענינים במבטם .התורה תמיד מתחדשת ומדהימה.
ל"ת
גולדי,
חיפה,
02/05/06 21:33
|
|
 |
34.
מדוע לא מפרסמים כאן את התגובה שלי-
אריאלה,
02/05/06 11:05
|
האם בשל היותה ארוכה מדי?שהרי אינני מוצאת בעייתיות הנובעת מתוך התוכן..
הגב לתגובה זו
|
|
 |
33.
עוד נקודת מבט
ל"ת
אופיר,
חיפה,
01/05/06 21:34
|
|
 |
32.
עוד נקועת אדה
אופיר,
חיפה,
01/05/06 21:07
|
ראשית תודה על הדברים שהארת את עיני. המעניין הוא שזוהי פרשות הברמצווה שלי שמעולם לא הבנתי אותן, ואף התבאסתי ביני לבין עצמי על הנושאים המשמימים והכה מלוכלכים בהם היא עסקה. כעת אורו עיני - תודה.
שנית , צרעת= צר עת. כלומר, תקופה שאנו מצומצמים בה בחשיבתנו, לכן יש להצטמצם מהחברה כדי להרחיב את תודעתנו ואת העת. מאוד דומה לסיפור מצרים, אשר שם הדמות של פרעה, היא ''פה רע''. הכאן והעכשיו לא טוב לנו ולכן צריך להמשיך ללכת למחוז האמיתי שלנו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אחי.. גם הפעם לא הבנת אותה
בן,
צפון,
02/05/06 13:15
|
צרעת זה.... כן.. צרעת.... לא יותר לא פחות... לא קשור לחשיבה.. קשור רק למחלת עור.. פרעה... זה... כן.. פרעה... לא שום דבר אחר... לא בעברית ולא במצרית עתיקה... ואל תתבאס אחי.. אז הפרשה שלך עלובה... זה לא אומר שאתה עלוב....
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אתה צודק
אופיר,
חיפה,
02/05/06 17:14
|
הכל בעיני המתבונן. וע''כ ציינתי שזו רק עוד נקודת מבט, בדיוק כמו זו שלך - רק עוד נקודת מבט.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
31.
כרמל
אופיר,
30/04/06 23:51
|
את תמיד באה בזמן הנכון ובמקום הנכון כרמל תעשי לי ילד...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אתה עיוור?
ל"ת
אסטרולוג,
01/05/06 17:13
|
|
 |
30.
לכרמל - התגובות שלך מורידות מערכך. תתמתני כבר
בת הים הקטנה,
30/04/06 23:44
|
|
 |
29.
כתבה מרוממת נפש וחכמה
הכהן,
30/04/06 16:06
|
יישר כוח צרעת המחלה העתיקה שהחליפה צורה והיא פוקדת אותנו יותר פעמים מאשר אנחנו מודעים לה הלואי שיכול הייתי לעזור למישהו במשהו במחלה זאת או אחרת ואם מישהו חושב שכן אני עומד לרשותו בכל יום ושעה הכהן
הגב לתגובה זו
|
|
 |
28.
כרמל או כל מי שיודע
חלק חסר,
30/04/06 10:28
|
|
 |
27.
אז אם צריך הסתגרות לצורך ריפוי
ebe2,
30/04/06 10:25
|
למה את חוזרת ואומרת במספר רשימות קודמות שלך, שריטריט אינו חשוב לצורך התפתחותך כיהודי?
מה שעושים שבוע מחוץ למחנה זה ריטריט- ולא חשוב כרגע באיזו טכניקה.
נא להיות קונסיסטנטית- תודה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הכל עניין של הקשר. במקרה הזה הפרישות
כרמל,
30/04/06 23:30
|
היא דרך של טיפול. בהקשר הקודם דיברנו על ריטריט כדרך של תרגול רוחני. היהדות מותאמת לתרגול תוך כדי החיים למי שלא יכול לאפשר לעצמו ריטריטים כי הוא צריך גם לחיות. אבל כשמגיעים למקרים קיצוניים חייבים לעצור ולפרוש על מנת להתאפס. הכל עניין של הקשר ביהדות, אין משהו שתמיד יהיה נכון או לא נכון, צריך או לא צריך...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כן, אבל...
ebe2,
01/05/06 09:38
|
ריטריט מטבעו מוגבל בזמן. זו תקופה של פרישות שאחריו חוזרים לחיים.
לא דיברתי על נסיעה ''רוחנית'' למזרח, לא דיברתי על נזירות ח''ו.
גם היהדות מציעה לפרוש. אצל החסידים התבודדות היא פעולה שקורית בתדירות גבוהה. אני לא מוצא סתירה בין ריטריט ויהדות כל עוד הריטריט לא נעשה לצורכי בריחה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לאורך כל הפרשנות הניו אייגית
מאיה,
01/05/06 09:37
|
שלך דברת על כמה הצרעת אינה סתם עוד מחלה אלא סימן, ושהיציאה מהמחנה אינה טיפול אלא זמן התבוננות איזה טיפול את מדברת עכשיו?
ולא, לא היו ציפיות ממך אישית אלא ממי שטוען לכתר הרבנות שיהיה יותר נעים - דרך ארץ קדמה לתורה ןעל ענווה אני כבר בכלל לא מדברת
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מאיה את צודקת מאה אחוז.
ל"ת
ענווה,
01/05/06 15:14
|
|
 |
26.
הנקודה היא שכולנו מפספסים את הדרך כי אנחנו הולכים על הדרך כעבדים ול
nissimlev,
30/04/06 09:48
|
הנקודה היא שכולנו מפספסים את הדרך כי אנחנו הולכים על הדרך כעבדים ולא כמושלים כי מי ימשול ברוחו ידע שכל מחשבה היא מצירה כי היא יוצאת ולוקחת איתה חלקה טובה שבאדם אנחנו כולנו במחנה אבל גם כן כולנו מפספסים הבורא הוא ארך אפיים ויודע שאנחנו בשר ודם אז הוא מוותר לנו כל הזמן ונותן היזדמנויות כל הזמן היזדמנות להיתבלבל בא גם יש בא קיצת רצון לצאת מהבוץ . וכבר כתבתי מספיק שאחד עושה את הטוב בעיניי אדוניי שהוא יעביר אותו לצידו , וגם על אלו שעבודה יותר קשה היא לדעת לסדר את המחשבות גם עליהם לעבור את המיבחן אבל הגדולים מוותרים זאת הבעיה הפסיקו לטפס על ההר . . צרעת ומחלות אלהוהים ישמור שלא יבואו .ואבל החשבונות ארוכים וכל אחד ויומו , בגלל זה אדם צריך לילמוד לקחת את עעצמו בידיים ולא לת ת לאמת היומית לחלוף בן האצבעות ואני רק מדבר על אלו שיש להם את הסגולה או הידע לדעת אותה,כי את האמת לא מוצאים בשוק..
הגב לתגובה זו
|
|
 |
25.
זמן הצמצום
תמר ושמעון,
29/04/06 23:03
|
זמני הצמצום, צר מלשון צמצום, עת מלשון זמן. הצמצום הוא תקופה היכל, של קשיים חיצונים ופנימיים שמאלצים אותנו להתמודדות ולהתבוננות פנימית, הם זמנים שמערערים את האיזון, דופקים על תודעה שלנו, הם שעורים. לפעמים אנחנו מגבירים את זמני הצמצום, על ידי התכחשות למצב שמאותת לנו על הצורך בשינוי ובהשלת קליפות. ההתנגדות לשינויי, היא חסימה ועצירת הצמיחה. הגוף שלנו מחדש את תאיו יום יום, ויום יום האדם משיל מאחוריו את קליפות תאיו. חיי הגוף משולים לחיי הנפש. הם חופפים ומחוברים מקרינים זה על זה. הצרעת, בה עוצר האדם את הצמיחה הטבעית שלו אם הוא מתנגד לה נוצר עוות. אין הפרדות מהתאים המתים הם נשארים ויוצרים שכבה קליפה שחוסמת וסוגרת את התודעה החדשה שצומחת תחתיה. אין ניקוז והזדככות. הצרעת היא גם התכחשות למוות שקיים ומתנקז מאיתנו, זרע וצרע, התחדשות וחסימה, הטהור יוצא מן הטמא כמו החכמה מהסכלות כמו האור מהחשך כך כתוב בזהר, שצריך מעט סכלות כדי להבחין בחכמה, ובלי החשך לא היינו מזהים את האור כטוב, הצרעת מחייבת אותנו להביט ברע, לצאת אל הרע ולכלול אותו כדי להחלים. אי אפשר להתחיל בתהליך הריפוי אם לא נקבל את נכיר במחלה, אם לא היינו חיים בעולם דואלי לא היינו נמצאים בתנועה, במעברים שנותנים לנו את כוח החיים וכוח ההשתנות והתיקון. אנחנו חיים כל יום בדואליות הזו, אנחנו עוברים כל כך הרבה מצבים נפשיים במהלך יום אחד, אין לנו לא את הזמן ולא את הריכוז להתבונן על עצמינו מבחוץ ולראות את כל המעברים הללו, אנחנו חיים בתוכם, בתוך הכוחות המנוגדים שמטלטלים את הנפש והגוף שלנו. כדי לעזור לעצמינו אנחנו צריכים לקחת אחריות בלי פחד ולהסכים שאנחנו אחראים על הכאב והצער לזהות את המחלה לכלול אותה ובכך לרפא את עצמינו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תמר אני לא מצליחה לצלוח את מערכת
כרמל,
30/04/06 23:31
|
האנטי ספאם שלך, לא משנה מה אני עושה היא מודיעה לי על כשלון, אין לי דרך לכתוב לך חזרה...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
קיבלתי, ועניתי לך בחזרה. המון המון תודה
ל"ת
תמר ושמעון,
01/05/06 01:52
|
|
 |
24.
על הצרעת
ראובן,
הרצליה,
29/04/06 22:13
|
צרעת היא מחלה חידקית. הרמב''ם לא ידע דבר וחצי דבר על חידקים. הגליה מחוץ למחנה היתה לשם מניעת הדבקה. הצרעת היא מחלה מאוד מדבקת ויכולה להיות מגיפה. חתנים לא הועברו מיד למחנה מצורעים מסיבות אנושיות. והסיבה ששתי פרשות הוקדשו ל''מצורע'' זה רק בגלל היקף הבעיה בזמן העתיק. קוהלת (החכם באדם) אמר - ''הבל הבלים הכל הבל'' ו ''הזהר מעשות ספרים הרבה''. הוא התכוון לסוג הזה של ספרים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הרמב''ם ידע הרבה יותר
רועי,
הרצליה פיתוח,
30/04/06 19:19
|
|
 |
אני לא ממש מבינה את זה: בגלל שמרחמים
כרמל,
29/04/06 23:34
|
על החתן שהוא נדבק במחלה מסוכנת באמצע החתונה ישאירו אותו כדי להדביק את כל שאר המשפחה שלו? נראה לך הגיוני?
אח אני אוהבת את המגיבים האלה שתמיד הכל נראה להם כמו ספר היסטוריה פשוט ועל המ כל הרעש בכלל... :-)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כנראה שאת ממש בורה... במציאות
בן,
צפון,
02/05/06 17:54
|
כן, ירחמו על החתן... ועל הכלה ועל בני משפחתו ועל בני משפחתה ולא יפסיקו את החתונה.. אחח אני אוהב את המוזרים האלה שהכל נראה להם בעל משמעות נסתרת ולמה כולם טפשים ולא מבינים... קראתי את הפרשה ואני בכלל לא מבין איך הצלחת לפרש אותה כמו שפירשת אותה...??!! במקומות אחרים מילא... יש עוד עירפול שניתן להובלה לתשובה רוחנית.. אבל הפרשה הזאת היא אינפורמטיבית.. גם זאת שלפני, גם זאת שאחרי.. וכל אלו שבאותו פרק... אינפורמציה נטו.. למה נראה לך שהוחלפו כל הטקסים העתיקים של הרג ציפורים??? איי עצוב לי על כל ההולכים שולל אחרייך.... עליך כבר לא עצוב לי.. וזה בגלל שאת מתנשאת ולפי תגובותייך ניתן לראות שאת לא כזאת חכמה (מאמר לא בעיה לכתוב.. כשיש הכנה.. כשאין שאלות , כשהוא מובל על ידך... אבל תשובות קשה לתת... כי אחרים שאלו את השאלות..סליחה.. אבל את פשוט לא מחוברת למציאות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
עוד משהוא על צרעת
ראובן,
הרצליה,
30/04/06 17:36
|
דווקא היתענינתי. ההדבקה קוראת בחיי היום יום כאשר אנשים באים במגע ישיר או עקיף אם החולה. בשבעת ימי המשתה אין חוגגים צריכים לקחת שום דבר שהיה בידי החתן או לגעת בו. בנוסף לזה, מאז שמצאו את הפניצילין אין צרעת. הגיינה בסיסית מקטינה את סיכויי ההדבקה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הצרעת עליה מדובר בפרשת מצורע
.,
01/05/06 09:18
|
היא נגע רוחני ולא מחלה פיזית, בהכרח. היא קריאה לתשובה. (ראה פרשת השבוע הבא). צרעת העור, הבגד, הבית. (מעגלים מהאישי לחברתי) הריפוי שלה ניסי, פלאי, הוא תשובה. המקור למחלה אמנם קשור ללשון הרע (חשיבה, דיבור מוסרי) ועבירות חברתיות אך לא מובן ע''פ הגדרות פשטניות של שכר ועונש. גם ההבנה של מהו בדיוק החטא בלשון הרע היא מורכבת הרבה יותר מכפי שהביטוי מוכר ונמצא בשימוש בעברית המודרנית שלנו. אם תרצה להתעניין, בדוק מהי טהרה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אכזבת
מאיה,
30/04/06 09:40
|
עם תגובתך היהירה והבוטה - לא מתאים לאחת שטוענת לכתר הרבנןת (גם אם זה מבית מדרשו של ''הרב'' גפני) - ואולי דווקא כן?
דברייך דברי טעם לרב
אך כבר אמצת את שיטת הרבנים של לפסול כל מה שלא מסתדר להם?
פויה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אפשר לאכזב את רק מי שמצפה, אין לי
כרמל,
30/04/06 23:28
|
מושג למה את מצפה ממני אבל אני לא פה כדי לענות על הציפיות של אף אחד ואני לא טוענת לשום דבר, אני כותבת בשם עצמי. לתשובה לעניין, ראי תשובתי לראובן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כדאי לרכך את ההגנה, היא מדי נקודתית
ל"ת
לאו חו,
01/05/06 10:12
|
|
 |
עבד כי ימלוך
ראובן,
בית המקדש,
30/04/06 07:26
|
אם הפרשנות שלך נראית לך הגיונית... אז הפרשנות שלו הגיונית לא פחות... אולי את מסוחררת מהמחמאות... אבל אם את מחפשת בסיס להתנשאות ולעג לפרשנויות אחרות את צריכה לחפש בסיס אחר... כל בסיס שתשתמשי בו כדי להפריך פרשנויות שאינן לטעמך יהיה הגיוני... חוץ מהגיון... בגלל שהפרשנויות שלך לא הגיוניות... וכל התורה לא הגיונית...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דווקא הרמב''ם הוא איש של הגיון
כרמל,
30/04/06 23:27
|
ורציונאליות ואצלו אני כן מחפשת היגיון. מתנצלת בפני מי שחווה את זה כיהירות, רדוקציוניזם מתסיס אותי ולא נוח לי עם פרשנויות שעושות רדוקציה לממדי פרנשויות אחרים ובוחרות רק בפן אחד. להבא פשוט לא אגיב אליהן, אין לי מה לומר על זה, זה כנראה עניין של במה מאמינים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ראובן, אתה כותב היטב הגיוני ושקול .
ל"ת
כה לחי,
30/04/06 18:02
|
|
 |
23.
מעניין.
ל"ת
ניצן,
אילת.,
29/04/06 15:30
|
|
 |
22.
זמן גם לניקוי הגוף
ת',
29/04/06 12:38
|
בתורה קטונתי, אבל גם מזונות סדר הפסח מרמזים, כי זוהי עת ניקוי הגוף. המצה הרזה, כמובן, המרור והחזרת והחסה שהם ירקות מטהרים ומניעים. האביב הוא זמן בו הגוף מבקש לטהר עצמו: אלרגיות, שלשולים ושפעות חולפות הם נסיונות הגוף להיפטר מעודפים ומרעלים שצבר בחורף. העלים הירוקים שמסביב הם אמצעי רב עוצמה. הירוק, בכלל, הוא צבעו של הכבד, הוא האיבר המופקד בגוף על ניטרול הרעלים. גם הרגשיים, אגב, לפי הרפואה הסינית (למשל). הנוטים לתגובות עצבניות ולהתפרצויות המשולבות בכאבי מפרקים בהחלט מוזמנים לנסות! רבים נוטים לצום בימי הפסח, לאכול רק ירקות ירוקים, או וריאציות שונות על אותו דבר. הצום והתפריטים הדלים מחייבים כמובן התבודדות, האלרגיות הן רמז לצרעת הקדומה, וכל זה די מדהים. תודה לכרמל ואביב שמיייח!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא מניות=לחמניות.ניקוי כפול גוף ונפש.מרפא גרמני.שיטת מאיר.
ל"ת
גולדי,
חיפה,
02/05/06 21:55
|
|
 |
שיטת מאיר.למניות יבשות,לשיקום הגוף.מתאימות למצות,וכ''ו.ניקוי כפול.
ל"ת
גולדי,
חיפה,
02/05/06 21:53
|
|
 |
21.
האמנם? המורחקים מהמחנה ייקרבו לעצמם? אולי קפצת מהר מדי מהמשל לנמשל?
לכרמל היקרה,
שאלה בבקשה,
29/04/06 11:43
|
לדעתי, אם את עמוקה ויסודית כפי שנראה שאת, והתעמקת רבות בצרעת, היה עלייך להרחיב את הדיבור על המחלה עצמה-צרעת על איבחונה, מי נוטה לחלות בה ומתי? על כל שלבי המחלה ועל תהליך הריפוי ולא למהר לנמשל (שאותו הרוב מכירים). הלוואי וכל מי שיש בו צרות עין ורוע לב היה מורחק מחוץ למחנה בזכות איזו מחלת עור איומה לו הצגת את המשל בבהירות היינו אנו צריכים לעשות את הנמשל בעצמנו... תודה לך, בכל מקרה ושבת שלום
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כיום אין וודאות אם הצרעת המקראית
תמר ושמעון,
29/04/06 21:07
|
היא אותה המחלה המאובחנת כיום כצרעת. זו מחלה הנגרמת מחידק ופוגעת בין השאר בצורה בחמורה שלה במערכת העצבים של העור כך שהחולה מאבד את חוש המישוש. כמו כן קשה להדבק בה, רוב האנשים שחולים בה לוקים בכשל במערכת החיסונית שלהם. וזה ממש על קצה המזלג. העיקר הוא שאין מה ללמוד מפרטי המחלה עצמה, הנמשל הוא, בעיקר, על מצבי הנפש האנושיים, שבה האדם מוציא עצמו מן המחנה, שהוא שטף חייו, מרוץ החיים, שבמהלכם אנחנו נשחקים ושוכחים את המחזוריות והצורך בהתחדשות ולקיחת פסק זמן, כדי לקבל פרספקטיבה חדשה. היציאה מחוץ למחנה מאפשרת לנו להרפא, לחדש כוחות ולפתח ראיה מזוית אחרת שאנחנו נאלצים פיזית להיות בה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אם כל מי שיש בו צרות עין ורוע לב היה מורחק מהמחנה
גב' פסוריאזיס,
ים המלח,
29/04/06 13:37
|
ומקבל מחלת עור, כולנו היינו מצורעים ומורחקים, חוץ מבודדים, וגם זה לא בטוח. עם יתר ההערות שלך אני מסכימה מאוד.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא שכר ולא עונש
תמר ושמעון,
29/04/06 20:50
|
אני חושבת שכרמל מדברת על מצבים רגשיים נפשיים פרטיים שכל אדם חווה במהלך חייו. לכולנו יש זמני צמצום וצרות המצבים הללו מלוים אותנו בכל עת.השאלה מהו המצב הדומיננטי באותו הרגע. יש ימים של התרוממות נפש ועליות ויש זמנים של צרות וצורך להתבודדות ועשית חשבון נפש. האדם הוא רב פנים ושכבות והוא צריך לראות את אותם הכוחות האנרגתיים שמפעילים אותו ומשפיעים עליו באותו הרגע בכל רגע, אין שכר ועונש ישנם מצבי נפש מתחלפים ואנחנו צריכים לאבחן ולראות מהו המצב אנרגתי נפשי שאנחנו בו ולא להכניס את הכעס העצמי למשוואה הזו, לפעול ממקום של ההבראה העצמית.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
20.
הצרעת אמורה להיות מחלה ממשית פיזית ולא רוחנית מחשבתית היא לא עניין
nissimlev,
29/04/06 10:28
|
הצרעת אמורה להיות מחלה ממשית פיזית ולא רוחנית מחשבתית היא לא עניין של רגש ואדם שלא מכיר את אלוהיו אין צרות מימנו בכלל לא הוא הולך בחייו עם מצפון נקי ודעתו מיושבת ואין בו נקיפת מצפון אדם שלא נולד לאמת אין ידע של מרחב החיים ואין לא בעיה עם זה אדם שלמד ידע מהודים הוא למה לסדר לו את החיים אינדווידואלי ועם הוא יושב במדיטציה אז הוא בונה את עעצמו בפנים ויש לא את האפשרות להבחין כשהוא מפספס את הכיוון הוא סובל מועקה נפשית ואין בו היתעוררות פנימית של האהבה לכן הוא בצרה אבל צרה שיש תיקווה בא הבן אדם חולה מחשבה וחולה אהבה הוא בצרה . אבל לא בצרעת במדיציה לימדו שכל האהבה כל התורה וכל האלוהות שוכנת בתוך האדם אבל היא נצורה בפנים ולא כל אחד יצליח להגיעה לזה . אבל ככולם ביחד קוראים לזה חברת אמת או מניין וזה עוזר. כי לוקחים דין מדין כלומר עוזרים או נעזרים אחד בשני ואהבה והרוחבה פותחת שער כמה שיותר כמו שטיפת מים בגשם נהפכת לבאר ככה המניין הופך לבאר לפי התרומה אחד שם יותר ואחד פכות וכל אחד לוקח לפי מה שהוא מסוגל ויש צדק לכולם אנחנו דפקא בתוך המחנה מוצאים מחנה משותף בעעזרת השם . לצאת מחוץ למחנה זה כבר צריך טיפול מיוחד . אבל הצרות שלנו יש להם ריפוי הבעעיה למי להאמין ומי רוצא אלהוהים זה רק אחד מאלף שאפשר לקרוא לו אלופי. עמך הולך על תיק ית עיסי .יש מספיק בעיות בחיים , אבל אנשיי רוח צריכים להביא שלום לכל נפש ,משמיים בלי דיבור ו
הגב לתגובה זו
|
|
 |
19.
בית חדש
אורן,
29/04/06 10:03
|
|
 |
אפשר לברר על זה פרטים באתר
כרמל,
29/04/06 19:38
|
של בית חדש, חפש בגוגל, נדמה לי שאסור להכניס לפה לינקים
הגב לתגובה זו
|
|
 |
18.
יש אפידמיה של מחלת טפילות חרדית ויותר ויותר חולים
בילהרציה חרדית,
29/04/06 09:35
|
חרדים נופלים למשכב במאורות הישיבות שם הם נחים על חשבון מעמד העובדים 7 ימים בשבוע ככתוב בתורה הקדושה ''בזיעת אפי החילונים תאכל לחם''. האם ממשלת אולמרט תמצא תרופה למחלה הזו המסכנת ומחבלת בכלכלת המדינה? או שמא ידבקו עוד נבערים וטפילים במחלה הזו המסוכנת יותר מצרעת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
17.
יפה מאד !!
ל"ת
זראטוסטרא,
29/04/06 00:36
|
|
 |
16.
כרמל, את בסדר !
ל"ת
אנדרסטייטמנט,
29/04/06 00:25
|
|
 |
15.
תוספת מוארת ומחכימה
מיכל,
הוד השרון,
28/04/06 21:23
|
אני מחכה בכל שבוע לכתבה. מעולה, ,תודה לך כרמל. בכל תקופה ישנו פרשן עיקרי לתורה,וככל שמיתקדמים בזמן,נוסף עוד פרוש ששופך אור על עוד נושא .גם את כרמל עושה זאת והצלחת ללמד אותי הרבה מאוד ולהוסיף בחוכמה רבה לפרושים הקיימים. לכל המקטרגים . דעו לכם כיהעולם מיתפתח וקיימת הישתנות,חובה עלינו לגדול ולהיתפתח ,כל מה שהיה נכון אתמול עדייו נכון אך בתוספת עוד פרטים כי הרי אנחנו בגדילה מתמדת. שבת שלום.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
שאלתי
ליאורה,
חיפה,
28/04/06 20:34
|
קראתי ומאוד אהבתי. שאלה: האם יש הכרח ב''תזמון'' הפרשה? מהו משמעות התיזמון ... .. . . . .. . והאם ניתן לפרשנן בדרך אחת, של ז ה מגיע-יגיע-הגיע/עבר-הווה-עתיד . מקווה שהבנתם מה שניסיתי לשאול :) תודה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
קראי את פרשת השבוע שעבר, אני
כרמל,
29/04/06 00:50
|
|
 |
13.
כרמל תודה על כל מאמר ומאמר ויש לי בקשה...
אילה,
28/04/06 20:13
|
תשאירי בבקשה כאן מייל שלך שאפשר יהיה לפנות אלייך תודה אילה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אילה, מעל למילה 'תגובות' שבראש התגובות
אהבת חינם,
29/04/06 00:58
|
ישנה שורת אפשרויות - אחת מהן היא 'כתוב לעורך'. דרכה תוכלי ליצור קשר ישיר עם כרמל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אין סיכוי. אני לא בקטע של לקבל וירוסים,
כרמל,
29/04/06 00:49
|
ספאם ומכתבי שנאה. כתבי לעורכת או כתבי אלי דרך הבלוג שלי ואענה לך ממייל ''בטוח'', בשמחה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כרמל, דווקא מה שיש לי הם מחמאות בלבד.
אילה,
29/04/06 10:33
|
אם תרצי, רשמתי את המייל שלי בהודעה הקודמת, שלחי אלי מייל ואחזיר אלייך.
וחוץ מזה - המייל שלך לא מזהיר מפני וירוסים ? (חיוך).
מצפה למייל או שתרשמי כאן את כתובת הבלוג אילה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
איזה אנרגיות שליליות לליל שבת ! סחתיין עליך כרמל
ל"ת
סחתיין,
29/04/06 01:55
|
|
 |
12.
עדיף אספרגר מאשר צרעת
אספי,
גוש דן,
28/04/06 18:12
|
עדיף כבר להיות עם תסמונת אספרגר מאשר להיות מצורע...
פורום האינטרנט של האספים (אנשים עם תסמונת אספרגר) הישראלים נמצא כאן: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=15669 כל האספים מוזמנים להצטרף לפורום. גם כל אלה שהם אולי אספים מוזמנים להצטרף לפורום.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
תמיד תזמון מושלם
הילה,
28/04/06 16:46
|
|
 |
כי כולנו מחוברים לתורה
מאיה,
29/04/06 08:13
|
גם אם אנחנו לא רוצים או לא מודעים לזה. הבנתי את זה מתישהו שהייתה לי תגובה כמו שלך: אמרתי לאבא שלי על שולחן השבת שעודנו מדברים על פרשת השבוע: איך זה שכל שבןע הבעיות./מחשבות/חלומות וכו קשורים בדיוק לנושא בפרשה, חשבתי וחשבתי ןהלא כולנו עולם קטן והתורה מוציאה את האור הפנימי המחבר אותנו לעולם בגדול
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
צרוּת על משקל טבעת
רחלי,
רעננה,
28/04/06 16:38
|
הטבעת מצרה וחונקת. צרות העין של האדם חונקת אותנו ואותו בעיקר. בואו נרחיק אותם מתוכינו. את מקנאינו....
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
אין קשר בין הפירושים של כרמל למקורות.
ל"ת
יהודי,
28/04/06 15:56
|
|
 |
מתי קראת בפעם האחרונה את
כרמל,
28/04/06 19:22
|
|
 |
8.
great truth
tova zentner,
montreal,
28/04/06 15:32
|
carmel, it's been for sometime that i read your writting, i love your understandings of the real life, you inspier me every week, toda and shabat-shalom,,,,,,tova
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
כרגיל, מקסים
מודי,
28/04/06 14:59
|
|
 |
6.
אהבתי !! כותבת מוכשרת !
ל"ת
אני,
28/04/06 13:36
|
|
 |
5.
כמה מילים לכרמל
מיכל,
ירושלים,
28/04/06 13:31
|
מזה זמן שאני מקפידה לקרוא את הטור הנפלא שלך שתמיד מאיר בי עניינים שבתוכי. וכאחת שלא מגיבה, ומשתדלת לפשפש במעשי בעקבות הדברים, הגיע הזמן לומר לך פשוט תודה. יישר כוחך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כרמל את מקסימה ומאירה אותנו בענינים
ליהי,
28/04/06 18:28
|
שונים שלפעמים אנחנו שוכחים לקחת לתשומת לבנו. תודה על כתבה נהדרת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
תודה כרמל
אפרת,
28/04/06 12:44
|
אני אכן מרגישה כך. האם תוכלי לפרט יותר- למה כיוונת כשכתבת שזה התדר שהפרשה מזמנת לנו??
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני מתכוונת שזה זמן שיש בו הזדמנות
כרמל,
28/04/06 15:51
|
להסתגרות ועבודה על עצמנו, מסה יחסית גדולה של אנשים עשויה לחוש כך ולנצל את ההזמנה של הזמן הזה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
האם את מתכוונת
אפרת,
28/04/06 17:31
|
שזה תהליך קוסמי מונחה על ידי כוחות עליונים ופרשת השבוע משקפת אותו? האם לדעתך השבוע יותר אנשים יחושו בתדר הזה גם אם לא קראו את פירושיך מאשר למשל עוד חודש?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני מאמינה שיש בזה משהו, שלכל
כרמל,
28/04/06 19:25
|
יום, לכל שבוע, לכל חג, לכל נקודה בזמן יש תדר מסויים שהוא חלקיק בדרך שכולנו עושים ומרכיב אחד שלה, וזה חזור על עצמו במחזוריות וההתפתחות היא ספירלית. התורה בנויה כך, במבני העומק שלה, חוקרי מקרא מוצאים הקבלות בין סיפורים מתקופות שונות שעובדים אחרת עם אותו דפוס. אני מאמינה שהרבה דברים אחרים ביקום בנויים כך ושזה דפוס במבנה העומק של הקיום. זו האמונה שלי.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
א(ני) יי ר(ופאך)
מאיה,
29/04/06 08:16
|
חודש אייר הוא חודש הרפואות, ואכן הפרשה הפותחת אותו נוגעת הנשא באופן הכי חזק שיכול להיות
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה
אפרת,
28/04/06 19:57
|
זו זווית מעניינת למרות שבמחשבה ראשונה העמדה הזו הרואה בתורה מעין הרחבה של תהליכי הנפש נראית לי יפה אך לאו דווקא ''נכונה''. יתכן שהפירוש הוא העושה את המשמעות ולא הטקסט. בכל מקרה הפרשנויות שלך יפות מאוד.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
תודה כרמל
פרשת השבוע שלי,
28/04/06 12:44
|
אהבתי מאוד את פרשנותך. אני לומדת את פרשת מצורע-תזריע כבר שנים, ומגלה בה בכל פעם עוד רמזים וגילויים. להרגשתי טמון בה לינק לסיפור של דור המידע והתקשורת, על האשמה, המסתורין, הסתירה הפנימית והריפוי שלו.. ההצבה שלך, של הדימויים והמונחים הטעונים, נעשתה ברגישות וחמלה ותבונה רבה. על כך תודה, עכשיו ולעתיד לבוא שבת שלום
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
יפה כתבת
איש פשוט,
28/04/06 11:16
|
הצורה שבה זה כתוב אומר משהו על האדם שכתב את זה , כל הכבוד
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
אהובה
טל,
מרכז,
28/04/06 10:23
|
|
 |
משיח הוא מצב תודעתי
מאיה,
29/04/06 08:18
|
בו כבר לא תהיה צרעת כי לא תהא צר-רע: צרות אופ'קים, צרות עין וכו.
הגב לתגובה זו
|
|