תגובות עד כה: 49 תגובות, ב- 18 דיונים. הוסף תגובה 18.  לתומר: מותר שאלה אישית ?     רונה,    03/05/06 04:18 האם אתה עצמך חווית חוויות רוחניות ? ממה שהתרשמתי עד עכשיו מכתבות שלך, אתה נמצא בחקירה מאד רחבה ומקיפה, לא מנסה לקצר תהליכים לעצמך, ולדבוק לפתע באמונה זו או אחרת, בכדי להגיע כבר אל ''המנוחה והנחלה'', ולכן כתבותיך מקרינות אמיתיות גדולה וחקירה דקדקנית ופתוחה שמנוסחת בצורה מאד רהוטה. האם החקירה שלך היא יותר ''עיתונאית'' או שהיא מבוססת גם על נסיונך הפרטי, או שמא שתיהן הולכות במקביל ? מה שאולי בעצם אני שואלת אם אתה מביא לנו מאמר מדעי מבחינתך, כחוקר, או שמא אתה משלב בחקירתך העיתונאית גם דעות וחוויות מעולמך הפנימי/ההתנסויות שלך ? תודה בכל אופן, בין אם תענה ובין אם לא. :)) הגב לתגובה זו          רונה שלום         ת.פ.,    03/05/06 08:43 שאלה טובה מאוד. אבל מביכה מאוד. שמת לב שלשאול מישהו על יחסיו עם האלוהים, על אמונתו, בטח על ''חוויות רוחניות'', זה כמעט כמו לשאול אותו כמה הוא מביא בחודש נטו? כלומר זה עד כדי כך ''לא נעים'' ומלווה בהרגשה של השגת גבול מסויימת, לא? יש משהו אינטימי מאוד בכל העניין הזה של אמונה וחוויה דתית, וזה גם טוב וגם רע. זה טוב כי זה באמת דבר מאוד פרטי ורגיש. זה רע כי יש דברים שאנשים צריכים לדעת, כלומר שצריך לומר לאנשים: תראו, אפשר לחיות בצורה אחרת. זה אמיתי. זה קיים. אבל זה יכול להיות רע גם אם מישהו אומר: תראו, אני חוויתי כך וכך, והגעתי להארה כזו וכזו, ולכן אני יודע, אז מעכשיו כדאי לכם להיות משוכנעים שהרעיונות שלי נכונים, וכו'. זה כמובן שולל מהשומע כל יכולת לתת ביקורת עניינית על מה שהמורה מלמד - כי מה הוא יודע? הרי הוא לא חווה את כל מה שהמורה חווה והוא לא ''הגיע להארה'', אז אולי כדאי לו פשוט לוותר על כל ניסיון להבין, ופשוט להתחיל לציית. אני לא מעוניין, מבחינה עקרונית, בפגיעה בחופש המחשבה של הקוראים שלי, ולכן אני תמיד מנסה שהמאמרים יעמדו בפני עצמם, כמערכות סגורות של רעיונות שאפשר לקבל או לדחות, ללא כל סמכות חיצונית של ''ידע מוחלט'' שמכריזה עליהם: ''זו האמת שירדה מהשמיים'' (וכמה תורות, עתיקות וחדשות, משתמשות בתרגיל הזה?). אבל האם העניין שלי בזה הוא רק אינטלקטואלי? ודאי שלא. אני גם לא לומד את הדברים האלו כי אני חושב שבאיזשהו שלב חברות הסטארט אפ יתחרו על תנאי ההעסקה שלי. אני לומד אותם כי זה נוגע לחיים שלי, ובצורה משמעותית. תודה רבה על המילים החמות, בכל אופן : ) הגב לתגובה זו              תשובה מלאה :))             רונה,    03/05/06 18:25 שמחתי על מה שכתבת. אתה עיתונאי והכתבות כאן לא נושאות אופי ''פורומי'' של התדיינויות אישיות יותר אודות חוויות ודעות. אותי אישית תמיד מעניין עוד יותר הצד האנושי שמאחורי הכתבות, אינני מרגישה מסיגת גבול כשאני שואלת אדם על אמונותיו או על כמה הוא מרויח בחודש. למעשה, אלו הן השאלות החביבות עליי, כמה שיותר אישי, יותר טוב :) תמיד אפשר לא לענות. ברורה מהכתבות שלך המעורבות האישית בנושא ה''נחקר'', אולי כי בנושאים כאלה, שמטרידים כל בן אנוש, קשה שלא להתערבב עם המחקר, אפילו עבור המדענים הכי STRICT, אנשי האקדמיה שבאים מראש עם כוונה מדעית בלבד. (לכאורה). אני מניחה שכשכותבים לציבור רחב, יש העדפה של הצגת חקירה מקיפה ללא הצד האישי, בכדי לא לגרום אפילו בשוגג לקיצור תהליך אצל חלק מהאנשים, אלא לאפשר לכולם להציץ ולשפוט בשביל עצמם. תודה על הפתיחות שבלענות לי. זה כייף. רונה. (ואם יש פורום או משהו דומה שבו אתה ודומיך כותבים, אשמח לדעת). הגב לתגובה זו              מה שאני מבין משאלותיה של רונה             סליחה על ההפרעה,    03/05/06 14:51 זה שיש פער אצלך, להרגשתי, שמשתקף מהמאמרים, בין הראש לרגש. ההרגשה שאתה עובד יותר מדי עם הראש ופחות עם הרגש. ותשובתך זו מחזקת ומדגימה את זה. אתה אומר: ''אני לא מעוניין, מבחינה עקרונית, בפגיעה בחופש המחשבה של הקוראים שלי '' מאיזה מקום אמרת את זה? אתה באמת חושב שאתה יכול לפגוע בחופש המחשבה של מישהו? ברור שלא. אבל צורת החשיבה הזו היא מניפולציה מחשבתית שאתה עושה לעצמך על מנת לא להתמודד עם הקושי הרגשי והפסיכולוגי להיחשף, לחשוף את הרגשות והמחשבות האמיתיים, אתה פוחד להיפגע וצריך עדיין את מנגנוני ההגנה. כשיגיע הזמן ותסיר את מנגנוני ההגנה, הדברים שאתה כותב (ובכלל) ישפיעו יותר עמוק ויותר רחב. הגב לתגובה זו                  לא, בכלל לא. ההיפך                 רונה,    03/05/06 18:31 תומר בעיניי עובד מקסים עם הראש בשילוב עם הרגש. הוא חוקר בדם ליבו. הרגש או הרצון להבנה או להשגה הם המניע ואפילו המנוע הגדול שלו לחקירה הרחבה והלא מתפשרת, לפי מה שקוראים בתוך השורות וביניהן. כשכותבים לציבור רחב יש אחריות, גדולה, והוא בוחר להביא את הדברים בצורתם היותר מדעית, בכדי לאפשר חופש גדול יותר של בחירה לכולם, מה יעשו עם המידע הזה. כשכותבים מאמר על חוויות רוחניות אישיות, המקום הוא אחר. לא דווקא פחות טוב או מאפשר, אבל אחר. זה מה שאני קלטתי מהכתיבה, וזה מוצא חן בעיניי. הגב לתגובה זו                  ; )  ל"ת                  אבינבגופטה,    03/05/06 17:53 הגב לתגובה זו 17.  כתבה מקסימה!!     יונית,    02/05/06 14:10 אהבתי את ההסבר שלו לאימות החוויות - נכון לפי ניסיוני האישי. בחינת הזכרון לאורך זמן ארוך היא הדרך לבדוק אשליה או אמת ואך ורק לפי בחינה עצמית. ומנגד - תמיד יש התנגשות עם ''דעת האחר'', ותמיד עומדת השאלה בתוכי - אשליה או אמת בגלל גבולות רמות התודעה המשתנה תדיר מול מציאות משתנה תדיר. מסובך? כן!! הגב לתגובה זו 16.  כתבה מעולה !!     רונה,    02/05/06 03:33 ובכלל, כל הכבוד לכתב המוכשר, הרהוט, והכל כך יסודי הזה. הכתבות שלו זה סקאלה אחרת .. הגב לתגובה זו 15.  שאלה לי -     ???,    28/04/06 08:26 מה קורה אם כך במוחם של החוזרים בשאלה ? לאן נעלמת החוויה הרוחנית שהביאה אותם אל האמת ? אני מתכוונת לאלו שחזרו בתשובה ושוב חזרו, לא לאלו שינקו את האמת הזו מינקותם... הגב לתגובה זו          הכל אשליה         המשך,    29/04/06 19:38 יש אשליה אשלייתית ויש אשליה רגילה. מראה בתוך מראה בתוך מראה. את מדמיינת דמות שמדמיינת דמות שמדמיינת דמות. את מדומיינת ע''י דמות שמדומיינת ע''י דמות שמדומיינת ע''י דמות. התפתחות המודעות נעה לכיוון המקור, הראשון שדמיין, לאחד שממנו הכל התחיל. כל אחד מאיתנו נמצא במקום שונה על ''סקאלת'' ההתפתחות ו''במרחק'' מהמקור. מציאות של אחד יכולה להיות אשליה עבור מישהו אחר כמו שאשליה של אחד יכולה להיות מציאות עבור מישהו אחר. כמו שהמציאות שלך היום יכולה להיראות לך כאשליה מחר. הגב לתגובה זו          נראה לי שבכל חברה, חילונית או חרדית         ד.,    28/04/06 15:58 יש אנשים ש''לא מתאימים'', כלומר שיש להם נטייה הפוכה מזאת של החברה שלהם. אם הם בחברה חילונית אז הם נעשים ''רוחניים'' או חוזרים בתשובה. אם הם החברה חרדית אז הם חוזרים בשאלה או חיים כלפי חוץ כדתיים אבל בפנים לא מאמינים. וכמובן שיש כאלה שחוזרים בתשובה רק מתוך איזה צורך נפשי שהוא לא דתי, ואז כשזה מתפוגג הם חוזרים בשאלה. הגב לתגובה זו              מה השאלה הזו?             נובאמת,    28/04/06 17:40 למה, רק חזרה בתשובה היא הדרך למי שחווה חוויות אוחניות? החזרה בתשובה היהודית היא בחירה באחת מיני רבות מהדרכים הרוחניות. אפשר לבחור דרכים אחרות או להתעקש לסלול את הדרך בעצמך. הגב לתגובה זו                  תודה, אבל לא הבנתם את שאלתי                 ???,    29/04/06 00:54 לא הבהרתי אותה כראוי. אם אדם חווה את האמת הרוחנית שלו, והחוויה הופכת את חייו למשהו אחר. איך קורה שהאמת הזו מתפוגגת ? כלומר, אמת לא אמורה להיות משהו טוטאלי אינסופי ? הגב לתגובה זו                      והכי חשוב שכחתי                     נו באמת,    29/04/06 13:13 לא, במסע הרוחני כל ''אמת'' שהיא בגדר דיעה או פרשנות אינה אלא מחסום נוסף שיש לשבור אותו. הגב לתגובה זו                      צריך להבחין בין החוויה לפרשנות שנותנים לה.                     נובאמת,    29/04/06 13:11 החוויה היא תחושתית. את התחושה הזו ממשיגים למושג. וזו ההבנה שלה או הפרשנות שהסובייקטי נותן לחוויה. אחד יכול לחוש חוויה והיא עשויה להביא אותו למסקנה שהוא חש באלוהי, ושהדרך היהודית היא הדרך הנכונה לו . אחרי זמן מה עשויים לקרות לו הרבה דברים- הוא עשוי לפקפק באמיתות החוויה ממרחק של זמן והוא עשוי לפקפק בפרשנות שהוא נתן לה. למשל להגיע למסקנה שלא דרכי הדת היהודית מתאימות לו ושהוא אינו מזדהה עם התכנים והשיטות של הדת היהודית.. הוא קרוב לוודאי יחפש כל חייו הסבר לחוויה שחווה גם אם לא יהיה יהודי דתי. הטעות שלך שאתה רואה משום מה, בחזרה בתשובה ביטוי בלעדי לרוחניות ולאמיתות החוויה. הגב לתגובה זו                          תודה,                         ???,    29/04/06 15:10 אני לא רואה בחזרה בתשובה ביטוי בלעדי לרוחניות. להיפך, אני רואה את הדת באשר היא, כת לחירות המחשבה. זה רק שאני נמצאת קרובה למישהו שגידל ציציות וכו'... איש חכם, אהוב, אח. בסתר לבי מקווה שהאמת שלו תתפרק מחדש והוא ישוב לשחות חופשי באוקיינוס הדעת. מקווה שהאמת שלו היא רק מחסום נוסף בשבילו לשבור. תודה לכם חילונית. לעת עתה הגב לתגובה זו 14.  כתבה מצוינת     שירה,    27/04/06 09:31 נדיר למצוא תוכן מעניין ומואר/מוער כל כך במחוזותינו ברשת, מה גם שהכתבה והכתיבה עצמן אובייקטיביות ורבגוניות עד מאד. כל הכבוד! כן ירבו. הגב לתגובה זו 13.  דקארט כבר מזמן כתב ש...     אביגן,    27/04/06 08:55 הפילוסוף הידוע כבר לפני מאות שנים כתב שכולנו נולדים עם ''חותמת'' של אלוהים בראשנו - ממש כמו מוצר לכל דבר. הקיום של אלוהים הוא מעל לכל ספק - במוחנו בלבד. במקום להתעסק אם הוא קיים, לדעת דקארט עדיף להאמין בו כי זו ''זכיה בטוחה''... אם הוא קיים - הרווחת במותך. אם אינו קיים - לא הפסדת יותר מידי. הגב לתגובה זו          מסכים.         Rasputin,  דרום,    27/04/06 18:59 ''אני חושב, משמע אני קיים'' כ''כ נכון, כ''כ נכון. כי חוץ מהמחשבה, מה עוד יש לנו שאנחנו יכולים להגדיר כבאמת 'שלנו' לנצח? באשר לאלים וכאלה, אני חושב שעצם האמונה שנוצרה כך או כך, היא זו שיצרה אלים, בין אם זה אל יהודו-נוצרי ובין אם זה אודין, זאוס, אוסיריס וכו'. הגב לתגובה זו          ויברא אלוהים         אנונימוס,    27/04/06 17:54 את האדם בצלמו. בצלמו ובדמותו ברא אותו הגב לתגובה זו          אם אינני טועה זהו איננו דקארט אל         גדיאל,    27/04/06 10:46 בלייז פסקל שעל שמו מהלך רטורי זה נקרא ''ההימור של פסקל''. עדיף להאמין באל משום שאין לך מה להפסיד במקרה שאיננו קיים וכן הלאה. הגב לתגובה זו              אתה צודק, גדיאל עשה עירבוביה             דניאל,    27/04/06 13:12 ההימור הוא רעיון של בלז פסקל. מצד שני פסקל דיבר על הימור רק כי הוא חשב שאמונה באל היא אקסיומטית, ושאין דרך להוכיח שאלוהים קיים או לא קיים. דקארט כן ניסה להוכיח את קיום האל, אבל זה לא קשור ישירות למוח. בהקשר למוח דקארט כתב על ''בלוטת האצטרובל'' שהיא האחראית כביכול לגישור בין גוף לנפש, אבל זה משהו אחד וההוכחה שלו לקיום האל היא משהו אחר. הגב לתגובה זו 12.  מעצם הכותרת ברור לחלוטין שלקרוא כתבה זו זה     תומר עשה משהו,  רציני באמת,    27/04/06 03:15 ביזבוז זמן טהור למעט נבוכים מבולבלים ומשועממים. הגב לתגובה זו          אתה צודק בהחלט.  ל"ת          גכ,    27/04/06 08:55 הגב לתגובה זו          למה?  ל"ת          למה?,    27/04/06 05:32 הגב לתגובה זו 11.  מעניין, הייתה חי חוויה מיסטית שלשום וקיבלתי גם סימן חיצוני!     נינוצ'קה,    27/04/06 00:46 הייתה לי חוויה מיסטית, חשתי באנרגיות סובבות אותי וחשתי את העין השלישית - ממש פיסית וראיתי משהו באמצעותה. ממש בסיום האירוע אמרתי לעצמי, אולי הכל הוא דמיוני הקודח? אולי היפנטתי את עצמי באיזו שהיא דרך. אמרתי לעצמי, שצריך סימן חיצוני שיאשר את החוויה. אמרתי לעצמי: אם זה באמת קרה, אז בעמוד X בספר Y (שמעולם לא קראתי) בשורה מס' 8 תופיע המילה ''בהם'' במרכז השורה. עילעלתי בספר וחיפשתי את המילה ולתדהמתי מצאתי אותה שם. צירוף מקרים? אולי, אבל זה קורה לי הרבה יותר מדי פעמים. הגב לתגובה זו          בעדינות עפ הפטריות...  ל"ת          זה לא בריא,    27/04/06 06:45 הגב לתגובה זו              נשבעת לך, לא לקחתי כלום, אני מסטולית טבעית.  ל"ת              נינוצ'קה,    27/04/06 09:08 הגב לתגובה זו          נו ברור, בטח אתה עושה את זה כל פעם עם אותו ספר.  ל"ת          בולבול,    27/04/06 06:25 הגב לתגובה זו 10.  עמנואל קאנט     אמיר,    26/04/06 23:31 הפילוסוף הגדול קאנט נתן הסברים כבר במאה ה-18 לכך בצורת מבנה החשיבה של המוח. מי שמתעניין מוזמן לעיין בספרו ''ביקורת התבונה הטהורה'' (יש תרגום לעברית) הגב לתגובה זו 9.  יופי של כתבה     אישתר,  תל אביב,    26/04/06 19:32 כתובה בצורה אינטליגנטית ברמה גבוהה והנושא מעניין ביותר. ומצד שני - כמי שחוותה חוויה שכזו באופן עוצמתי להפליא אני חושבת שהנסיון להסביר את הדברים דרך השתנות כימית, ביולוגיה ומולקולות קצת הורס מאחר ומדובר במשהו מאוד מיסטי, מעורפל והזוי שלמילים ונוסחאות אין דבר במשותף עמו, ועם זאת וודאי לחלוטין (בדיוק כמו שנכתב). מצד שני - גם על התאהבות אחראים חומרים כימיקליים במוח. יאללה - למי אכפת, אני מאחלת לכמה שיותר אנשים להגיע לתחושה אקססטית שכזאת, אין מילים להסביר. הגב לתגובה זו 8.  לקחתם את הטקסט ממבחן פסיכומטרי במקרה ?     איזה קשקוש...,    26/04/06 19:19 כמה מילים אפשר לכתוב על כלום... הגב לתגובה זו          על כלום?         בן,  צפון,    02/05/06 15:33 נכתב פה בעצם על הכל... הגב לתגובה זו          זה טקסט קל לקריאה והבנה         צפריר,    27/04/06 01:57 ואפילו לא ארוך. הציון בפסיכומטרי לא היה גבוה במיוחד, אה? הגב לתגובה זו 7.  כן, בהחלט יש דמיון לאנונימי  ל"ת      אותם שטויות,    26/04/06 19:10 הגב לתגובה זו          ה זאת אומרת? תומר פרסיקו הוא האנונימי?  ל"ת          ערן נקש,    26/04/06 20:34 הגב לתגובה זו 6.  יש אלוקים!!!  ל"ת      משה רבנו,    26/04/06 18:07 הגב לתגובה זו 5.  מדהים     עומר,    26/04/06 15:14 רציתי להוסיף שההכרה שחוויה רוחנית אינה קשורה בטקסט, מסורת או טכניקה ספציפית היא מיסודה של הניו-אייג. אין זה אומר כמובן שטכניקות או מסורות אינם יעילות אלה ''שהחוויה המיסטית'' ניתנת להשגה באמצעים רבים. זה מעניין לראות איך המדע מנסה להתמודד עם דברים שבעצם ידועים אלפי שנים ברוב תרביות העולם. החדש כמובן הוא בניסיון לתת הסבר כוללני לתופעות אילו. ניסיון שהוא בהחלט מעניין ומעורר מחשבה. הגב לתגובה זו 4.  אהבתי את הרצף האסתטי-דתי     דניה,    26/04/06 14:43 רעיון יפה. הרבה פעמים הרי יצירות אמנות עוסקות בנושאים דתיים, וההתבוננות בהן במקרה של ציורים, פסלים או בניינים, או שמיעה שלהן במקרה של יצירות מוזיקליות, אמורה באמת לאפשר לאדם לחוות משהו ''אלוהי''. ידעו מה הם עושים, כנראה. הגב לתגובה זו 3.  אחרי מספר חוויות רוחניות     עמי,    26/04/06 13:42 מה זה כל כך חשוב מאיזה איזור במוח זה בא, הידע שזה קיים והחיים שלנו הם לא רק מלחמות, אהבות וכו,. אלא יש סיבה לכל, נותנת לחיים משמעות. גם ברגעים היותר קשים והפחות מוצלחים שכל אחד חווה כך לפי דעתי, הרגשתי ואמונתי. הגב לתגובה זו 2.  עופר נמרודי שלום,     מרדכי,    26/04/06 11:57 קראתי את המאמר שלעיל באתר שבבעלותך והתרשמתי מאוד. הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש שתופענה כתבות נוספות של מר פרסיקו, וכי שכרו יוכפל לאלתר. הגב לתגובה זו          :))))))))))))))))))))))))))))) גדול  ל"ת          רונה,    03/05/06 18:42 הגב לתגובה זו          מר פריסקו די להתחזות למרדכי ולבקש  ל"ת          העלאות בשכר,    27/04/06 09:25 הגב לתגובה זו          אהלן         (:,    27/04/06 02:17 הצחקת תודה הגב לתגובה זו 1.  כמה הערות     שימי (בשין),    26/04/06 11:22 1. הנסיון לעשות רדוקציה של כל חוויה אנושית לסימנים הפיזיולוגים שלה נכשל שוב ושוב. עד היום גם הנוירופסיכואנליזה שמנסה למקם את התחושות הפסיכולוגיות (חרדה,אהבה וכד) לפי אזורים במוח נכשלה. 2. שכחת דבר נוסף וחשוב ביותר- לחווה את החוויה הרוחנית אין רק תחושה שזו האמת ושעד אז הוא חלם. יש לו גם כשרים ויכולות מעמיקים יותר. במילים אחרות, להבדיל ממצב סוגסטיבי (הפסיכולוגיה אינה מתיחסת לחוויות הרוחניות כאל פסיכוזות אלא סוגסטיות) ואפילו פסיכוטי בו לחווה אולי יש תחושות שונות אבל אין לכך כל ביטוי במציאות ''החיצונית'' , הרי שמי שחווה את מצבי התודעה הגבוהים יותר ואת הפגיה עם המוחלט גם מתברך בכשרים וביכולות הכרתיים גבוהים יותר במצבי התודעה הגבוהים (למשל יכולת גבוהה של ''ניבוי'') , מה שמצביע לדעתי בבירור על כך שזו התפתחות ולא סוגסטיה. 3. כל הנסיון לערוך רדוקציה לפסיולוגיה בלבד הוא טיפשי גם מהטעמים שהזכרת ובמיוחד הוודאות של החווה - שהוא אדם שפוי ומתפקד- בדבר מה אמיתי ומה לא. למי שישאל איך יודעים, אשיב בשאלה- כיצד אתה יודע שאתה ער עכשיו ולא חולם? זו אותה תשובה. 4. ועם כל זה אי אפשר לדעת בבירור ובוודאות מה נמצא בנו ומה מחוץ לנו, אלא שזה נכון לכל דבר וענין המהווה את התפיסה שלנו, והרוח אינה יוצאת מהכלל.. הגב לתגובה זו          תן לי לנחש...         רן,    27/04/06 09:23 אתה עוד דתי שלא יודע איך לאכול טענה נוספת בדרך לשלילה מוחלטת של האלוהים.... לקרוא לזה טפשי זה יהירות מצידך אחרי הכל אלו פרופסורים שחוקרים את זה שנים מה גם שקאנט כבר אמר את זה לפני הרבה שנים. היופי פה שגם מבחינה פילוסופית אין לכם הרבה מה לטעון כי כל אלו שחוו דברים כאלה עדיין לא אומרים לי כלום. כי גם אם נניח ויש איזה אל שגרם להם לחוויה אז יש שאלות: למה עשה את זה? אם רוצה שנראה אותו למה שלא יתגלה וזהו-הוא משחק איתנו?? למה לכל הרוחות הוא משחק בקקי כזה? ולמה נראה לך שמעניין יצור מושלם מה אנחנו עושים בחיינו? ולמה החוויות האלה לא קרו אף פעם לדוקטור או מהנדס או פיסיקאי אלא רק לאנשים תמוהים? וקצרה היריעה מלהכיל..... הגב לתגובה זו              רן יקר             שימי,    27/04/06 18:43 כמה תשובות - 1. איני דתי ומעולם לא הייתי. אין בי קירבה לאף דת אף שנולדתי ואני חי כיהודי. 2. זה שקאנט אמר או לא ל א משנה את העובדה שזה לא נכון פילוסופית לעשות זאת ושלא הצליחו מעולם לעשות זאת, על אף כל הנסיונות. כנגד קאנט אני יכול להציב לך ''שמות'' אחרים ולהתלות בהם אבל מאחר ואיני'' דתי '' אין לי כוונה לעשות כן. לא מי שתמך בדעתי או בדעתך הוא החשוב אלא הטיעונים שאתה מגייס או לא. 3.לא אמרתי שזה ''אל'' במובן הקדום של המושג אבל יש מוחלט ויש חוויה תודעתית של נגיעה בו , ורן יקר, זה קורה גם לאנשים שפויים ונורמלים ובלתי תמוהים בעליל, ואפילו לדוקטורים ופרופסורים. מנסיון. 4. השאלות שהעלת - ויש עוד רבות טובות לא פחות - אכן ראויות להשאל אבל חוסר היכולת שלנו לענות עליהן אינו שולל את קיום החוויה והצורך לא רק לחוש אותה אלא גם לנסות ולהמשיג אותה, בכל זאת, במילים. אתה צריך להבין שהחוויה המיסטית היא מעצם הגדרתה מחוץ לשפה- אין מילים מתאימות לתאר אותה- ומכאן הקושי. האמנות מנסה להעביר אותה באמצעיה התחושתיים. האינטלקט מנסה להבין אותה ואף הוא נכשל, לפחות בשלב זה. ואף על פי כן היא קיימת, אולי כדי להצביע על מיגבלות התפיסה והאינטלקט. ניתן לנסות ולהשיב בכל זאת על שאלותיך ובכל זאת אומר שלדעתי שאלותיך מחטיאות כי הן שופטות את המוחלט במושגים אנושיים, שהם לא רק מוגבלים (כי יכולתנו לשאול מוגבלת), אלא אולי גם מתיחסים למשהו שאינו יכול להיות מובן במושגים אנושיים. לפחות לא אלו הקיימים. הגב לתגובה זו              תגובה לרן             פיסקאי,    27/04/06 18:40 אני יכול לתת לך רשימה של רופאים פיסקאים מהנדסים וכו שהתנסו בחוויות אלו ואחרות...והם בהחלט לא עונים להגדרת תימהונים... תנסה להעלות בדמיונך עיוור מלידה..הוא איננו מסוגל להתנסות בחוש הראייה ולהבין על מה אנו מדברים בעת שאנו מתארים תמונת נוף מרהיבה-במבחינתו כולנו הרי הוזים משום שהוא לא חווה אותה החוויה..האם יוצא מכך שכולנו תימהונים ההוזים את אותה תמונת נוף? רק משום שהפרספקטיבה לדברים של העיוור מלידה שונה משלנו? יום טוב הגב לתגובה זו                  הופמן?  ל"ת                  בן,  צפון,    07/05/06 08:19 הגב לתגובה זו