תגובות עד כה: 8 תגובות, ב- 8 דיונים. הוסף תגובה 8.  הגישה לחיים     שי,  תל-אביב,    24/04/06 04:25 כמי שחווה מקרה דומה אבל שונה וחשב על הביטויים האלה, הבנית שאנשים אומרים אותם כי הם מרגישים שהם צריכים לומר משהו ולא תמיד יודעים מה לומר. במצבים כאלה, אנחנו פשוט מוצאים את המילים הכי שגורות ששמענו שאנשים אומרים אותן בסיטואציות דומות, בלי לחשוב באמת על מה שאנחנו אומרים (וזה קורה לנו בהמון מקרים אחרים שאינם קשורים לנושא זה). לעניות דעתי, לומר ''אני משתתף בצערך'' יכול באמת רק מי שעבר חוויה דומה. רק מי שאיבד ילד או ילדה וחווה את החוסר ואת החלל הריק שנפער בתוכו, יכול באמת להרגיש שהוא משתתף בצער. השאר רוצים להשתתף, אבל לשמחתם הם לא יכולים להבין את עומק הצער. ''שלא תדע עוד צער'' הוא איחול מיוחד מאוד שאנחנו אכן צריכים לקוות לו. אבל כדי להבין אותו עלינו להבין את משמעותה העמוקה והעליונה של הנחמה. משמעות זו קשורה להשקפת החיים הכוללת שלנו. האם אנחנו מסתכלים על העולם שמקום של צער וסבל ו''אין ברירה'', או שהכל מציאות אורגנית אחת שלמה הנמצאת בתהליך אמיתי וממשי של התפתחות חיובית לקראת עתיד טוב יותר. בהשקפה הראשונה אכן אין מקום לאיחול זה, אך בהשקפה השניה אנחנו מקווים להגיע עם עצמנו למקום שבו נבין יותר את החיים ונדע לראות איך כל המקרים שנראים לנו מצערים ניתנו לנו כדי שנבנה את עצמנו ואת המציאות כולה. זה לא מוריד מעוצמת הכאב, אבל זה יכול,מנסיון, להביא להתרוממות הנפש ולא לשקיעה. אין כאן כוונה לאיזו השקפה רוחנית מנותקת המציאות, אלאלראייה ישראלית פנימית בריאה. זה אפשרי! הגב לתגובה זו 7.  נכון לא יכולתי לקרוא את המאמר זה רורש מאמץ מחשבתי אבל קראתי את הקטע     nissimlev,    23/04/06 10:08 נכון לא יכולתי לקרוא את המאמר זה רורש מאמץ מחשבתי אבל קראתי את הקטע אחרון פעעמים ומדובר על צריך לחייך ועוד ניחחום אבלים זה עוזר מאוד מיכל הבחינות כל אדם שמגירה הוא מזכה את המשפחה ואת הניפתר בארץ ובשמים . וזה מחזק ועוזר להיתגבר על המצב הנוכחי ואדם אולי הצער והכאב ישתנה לברכה שממגנת על המשפחה לדעת שיש אלוהים בשמים והוא נמצא איתנו באש ובמים בחיים ובמוות, הגב לתגובה זו 6.  האם הצער קרוב לאהבה?     תמר ושמעון,    22/04/06 22:46 כמו שאמרה המשוררת זלדה, רבי נחמן מברסלב אמר ''יש לעקור את היגון והאנחה ולהניחם בתוך הששון והשמחה'' זלדה שמאוד היתה קרובה לרבי נחמן מברסלב אמרה ''הוא הבחין בין יגון וצער. הראשון הוא שלילי ואילו השני קרוב לאהבה - ההשגה שכל אדם זקוק לחמלה'' הלינק לכל המאמר: http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/maamarim/ zelda-1.htm האם הצער קרוב לאהבה כי הוא מעורר את החמלה האנושית? הצער מפגיש אותנו ומזכיר לנו את הפגיעות האנושית שאין אדם שמוגן ומחוסן ממנה? אנחנו נעים בשבילי השיכחה, ''שלא תדע עוד צער'' שלא תחווה עוד אובדן וחסר. הצער קרוב לאהבה כי אנחנו אוהבים והאדם שאנחנו אוהבים קיים עמנו ומקיימים ביחד את שמחת היותו וכשאיננו, האהוב, נוצר חלל. והצער הוא כאב הפירוד הרצון לשמחה הוא הרצון לבחור בחיים ממקום הצער כמחנכת צעירה כתבה זלדה בדבר הפועלת 31.3.40 ''השמחה נראית בעיני-דווקא עכשיו, בחשכה האיומה - כדבר היקר ביותר, המוסרי ביותר, ומאוד רציתי להדליק בלב התלמידות שלי, המבוהלות מפחד המלחמה, שמחה שתשמור אותן מיאוש.'' ''לו יכלתי ללמד אותן את השמחה שיש במראה אדם חי,....שעוצב בכוח וברוך כזה...הייתה שמחת החיים מעלה אותן לרקיע כוכבים, אפילו במעמקי מרתף חשוך....'' הגב לתגובה זו 5.  האם הצער  ל"ת      תמר ושמעון,    22/04/06 22:23 הגב לתגובה זו 4.  כמה נכון.     ת.,    22/04/06 20:14 ונכון גם שתמיד יש מקום לשניהם, והם אינם מבטלים זה את זה. האם הם אפילו יכולים לתמוך זה בזה? אני חושב שכן (כי בעצם הם הרי לא יכולים להתקיים האחד בלי יריבו/אחיו), וצריך לבדוק איך מגיעים לכך. ספר לנו אם הצלחת.... הגב לתגובה זו 3.  אז.. שתדע הרבה חיוכים     רונה,    22/04/06 03:27 שתמצא לך שמחות חדשות, שתאהב את כל מה שכן קיים לרשותך בעולם, את כל מה שקיים ואוהב אותך. שהצער יוכל אולי, עם הזמן, קצת להתמעט, באופן טבעי, ורק אחרי שהסכמת לכך. ועוד משהו: בעניין המקרה המצער שלך, קטונתי. (חמסה, חמסה, חמסה). אולם אני רוצה להדגיש שקיימים הרבה מאד סוגי צער בעולם, הרבה מאד עצבויות, ולא רק על מוות של קרובים. אנשים רבים מסתובבים פצועים וכואבים, ולא בשל מוות של קרוב אהוב. אתה יודע, הסבל בעולם, הוא איכשהו תופעה, לא ממש נדירה ... לפעמים כשמאחלים לאדם משהו, ההשתתפות היא לוא דווקא במקרה הספציפי שלו, כי צערו הרי אינו צערנו, עד כמה חומלים שנוכל להיות. אולם עצם ההשתתפות, הכוונה והרצון האנושי להיטיב ולנחם, במיוחד לנוכח דברים כמו שאתה כותב, אולי יכולים גם לתת משהו, שהוא מעבר למילים בהן המשהו הזה נאמר ... הגב לתגובה זו 2.  יפה!!!  ל"ת      ניצן,    21/04/06 22:07 הגב לתגובה זו 1.  אבל כוונת הברכות והאיחולים היא     סאבח,    21/04/06 17:57 למציאות לא ''אפשרית''. מה הטעם לאחל לך משהו בר השגה? אני מאחל לך שפעם תיסע לטבריה. הגב לתגובה זו