תגובות עד כה: 17 תגובות, ב- 13 דיונים. הוסף תגובה 13.  על יום ראשון ויום שני     י,    19/03/06 22:48 בעניין ''שווי המשקל המחלק'' המוזכר בפרק ''טאי צ'י - הקוטב הראשוני והסופי''. בשני ימי הבריאה הראשונים, עוסק אלוהים בהבדלות. ביום ראשון הבדיל אלוהים בין האור לבין החושך. ביום שני, הבדיל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. ויש הבדל גדול בין ההבדלות. ביום ראשון, בראשית היה ''חשך על פני תהום'', ואז בא אלוהים ואומר ''יהי אור'', ויש כאן יצירה של יש מאין. והוא מבדיל בין האין, שהיה תמיד, ובין היש שנוצר בדברו. ביום שני, אומר אלוהים ''יהי רקיע'', והרקיע ''יהי מבדיל בין מים למים''. כאן, רק כאן, ביום השני, בורא אלוהים את החלוקה, ויוצר את שווי המשקל המחלק. התופעות של יום ראשון - חשך ואור, חם וקור, חומר וריק, חיים ומוות - הן תופעות בסיסיות יותר. הן הופעתו יש בעולם של אין. הגב לתגובה זו          אין אני         תמר ושמעון,    19/03/06 23:22 האין הוא האני ובמילה אחרת המרכז. הגב לתגובה זו 12.  וו ג'י זה לא הקטע הזה עם התחתונים?  ל"ת      תמהה,    19/03/06 18:22 הגב לתגובה זו 11.  המרכז האין סופי     תמר ושמעון,    19/03/06 01:04 שישה מיליארד מרכזים אנושיים החיים אחד ליד השני בעולם שלנו ועוד אין סוף מרכזים ביקום, כל אחד מאיתנו הוא תמצית משפיע ומושפעת של תודעה ונקודת מרכז. מעל המרכז האישי שלנו, יש מרכז תודעתי קולקטיבי שלתוכו אנחנו נולדים וממנו אנחנו פועלים גם כן. ומעל המרכז הקולקטיבי יש מרכז כולל ולא נודע וכולנו נעים בחלליו מתהווים. בעצם העובדה שיש לנו את הזכות להיות מרכז פרטי של תודעה, אנחנו מקבלים אחריות מאוד גדולה על האופן שבו אנחנו יוצרים את ההיכל שמתהווה מסביב לנקודת המרכז שלנו על ידי רצון, מחשבה, בחירה ועשיה. האהבה היא יצירת היכל ממרכז הבוחר הרואה את כוח השפעת האהבה על מרכזי תודעה אחרים. מה גם שראיה מרחבית, של קיום מרכזים שונים ומגוונים, המפרים ומרחיבים, בעצם הגוון, היכלי תודעה חדשים. כך שבמקום ראיה אנכית המבטלת מרכזי תודעה וקיום, ישנה ראיה רב מימדית ובה ההכרה, שהאין סוף והשלמות היא בריאה יוצרת של מרכזי תודעה חדשים. הרחבה של הקיים. באהבה הגב לתגובה זו 10.  כן תמיד אני מגיעה שוב למרכז,תודה דוד     dafna57,  רמת-גן,    19/03/06 00:16 מחפשת אני מקום להתחיל טאי'' צ''י כדי שמרכזי יהיה נקי לגמרי,ביום המתאים המצאה.דפנה הגב לתגובה זו 9.  תודה  ל"ת      הילה,    18/03/06 22:43 הגב לתגובה זו 8.  מעניין, תודה!  ל"ת      ב.,    18/03/06 20:39 הגב לתגובה זו 7.  כתבה יפה אבל..     אמן,    18/03/06 19:55 למה צריך להישתמש באלימות בכדי להגיע להארה? הטכניקות הנ''ל הם אלימות מאוד האם לא ניתן להגיע להארה מבלי כל אלו? אני חושב שכל זה מיותר וניתן להגיע להארה רק על ידי מדיטציה באו נילמד להציל חיים ולא ללמד כיצד לקחת אותם הגב לתגובה זו 6.  WU WAI     יצחק,    18/03/06 10:42 יופי של מאמר עכשיו אלך אחורה לקרא את הקודמים (המאמרים) הגב לתגובה זו 5.  דרך     yael,  tel aviv,    18/03/06 10:30 דרך חתחתים צפויה לכל מי שעוצם את עיניו לטוב ולאהבה שבעולם, דוד - תודה על השיתוף במחשבותיך הגב לתגובה זו 4.  דוד מיכאלי אני משתחווה לחוכמתך :)     איילת,    18/03/06 07:05 תודה על יכולת הניסוח המופלאה שלך ועל תרומתך להפצת האמת. הגב לתגובה זו          איילת         אני,    19/03/06 11:19 ריגשת אותי. תודה לדוד אבל גם לך. הגב לתגובה זו              :- )  ל"ת              איילת,    20/03/06 16:26 הגב לתגובה זו 3.  אהבתי את הרעיון שאנחנו יוצרים     י,    17/03/06 23:45 את המציאות בכל כונה ופעולה שלנו,במצב של חיפוס התחושה של אפשרויות עיצוב המציאות מתחזקת לעומת המצב השכיח של התקבעות באורך החיים הרגיל שאותו''מכתיבה המציאות''. הגב לתגובה זו 2.  מבוכה - מבוך     רחלה,    17/03/06 19:46 דוד מיכאלי יקר, חשבתי על המילה מבוכה ומצאתי שהיא אולי נלקחה מהמילה מבוך, איפה שמתבלבלים ומרגישים חסרי כיוון. עכשיו אני מבינה שכל המבוכות שלנו נגרמות מחוסר כיוון באותם רגעים. כשנבוכים אנחנו רוצים לצאת מהמבוך במהירות האפשרית. תודה על כתבה מעניינת. הגב לתגובה זו          תודה .רחלה - הארת את ליבי בהארתך  ל"ת          נויה,    18/03/06 12:18 הגב לתגובה זו 1.  hey, guys, enjoy to get confused?     avi tzanani,  hatikva,    17/03/06 17:00 but i mean really confused? keep on studying chinese philosophies!!! הגב לתגובה זו