תגובות עד כה: 9 תגובות, ב- 6 דיונים. הוסף תגובה 6.  החילוניות שלך     אריאלה,  פתח תקווה,    17/04/06 10:18 היא אמנם יפה לשעתה, אבל היא זמנית מאוד, וללא כל בסיס לוגי. היא סובייקטיבית, מעורערת, ובעיקר לא תחזיק מעמד לאורך זמן, כי אין מה שיחזיק אותה - וחבל. הגב לתגובה זו 5.  ''חילוני'' גם מלשון חיל - פחד ...     שי,  תל-אביב,    26/03/06 16:06 המונח חילוני הוא מונח מחודש יחסית להסטוריה היהודית ומנגד, המונח ''דת'' מופיע במקרא בהקשר של חוקי המלך ולא במשמעות שאנחנו מתייחסים אליה בימינו. אפשר אולי, למרות שזה חידוש מסוים, לראות את החילוני כאדם שמפחד (בדרך כלל בתת ההכרה) מהתמודדות עם עצמו, עם פנימיותו ועם מהותו וזהותו העצמית. לפי פירוש זה נקבל שישנם הרבה ''חילונים'' שאינם חילונים כלל ומנגד הרבה ''דתיים'' שאולי מקיימים את הפולחן הדתי, אך פוחדים גם הם מהתמודדות עם המציאות ושאלות הקיום. הגב לתגובה זו 4.  תגובה על הספר..     דריה,  ירושלים,    23/03/06 15:11 שלום,ינץ..היום סיימתי לקרוא את הספר שלך ..רציתי נורא להודות עליו..כי הוא ספר על אמת והוא ספר על קווהוהכי חשוב על אימון באהבה ..שכבר שכחתי מה זה להאמין באהבה...או שיותר נכון פחדתי להמשיך להאמין בה..וגם תודה הספר נתן לי את האומץ לכתוב בעצמי...ממש תודה שיהיה לכולם כח בהמשך הדרך.. הגב לתגובה זו 3.  רק חול וחול     תמר ושמעון,    13/03/06 03:16 מפליא איך אנחנו בני האדם המוגדרים חילוניים, מסכימים ללא כל מחשבה לקבל עליהם את ההגדרה הזו. לפעמים אני נדהמת מהקלות שבה בני אדם מקבלים על עצמם זהות של מילה, כינוי, שם, מבלי לדעת מי הוא שהעניק להם את התואר ומה המשמעות האמיתית שלו. אז אולי במקום לקרוא לנו חילוניים: אנשים חלולים מרוחניות וחסרי תודעת קדושה, נקרא לעצמנו פשוט בני אדם, בני אנוש, יהודים במקרה שלנו, נסיר את הכינוי הזה מעצמינו מהתודעה שלנו. לאף אדם, אין את המונופול להתחברות עם הקדושה, לכל אדם יש נשמה ויכולת להעביר את מצבי התודעה שלו ולחבר נפשו אל האור ואל הפלא של חייו אם ירצה בכך. אם אין צורה מימד וערכיות ברוחניות ואי אפשר לתפוס אותה בחושים האנושים, כפי שהקבלה אומרת, מכן אפשר להניח, שהקדש הוא רמת רוחניות טהורה אינטואיטיבית, פנימית וחסרת צורה גשמית.ואולי בגלל שהמוח האנושי חייב לתרגם את הזכות, הנשגבות, של המימד הכל כך מופשט ובלתי נתפס באופן גשמי, הוא נותן מקום לקדושה על ידי הבדלתה משטף החיים היום יומי, שהוא במהותו הישרדותי, קיומי ואין לו, לאדם, מקום וזמן בתודעה שלו, להתחבר אל החלק היותר מופלא שבחייו, אל הקדושה ופלא תופעת החיים עצמם. לכן אנחנו מחוקקים חוקים ובונים לקדושה מבנים ומבדילים בין קודש לחול. האדם עצמו מקדש, כלמר ממקד בעזרת יצירת סמלים, וסמנים וטקסים, שמעלים את רמת התודעה שלנו אל עבר המקום שברא והעניק לנו חיים. הדילמה או האבסורד שנוצר מעצם הגדרת חוקי הקדושה ופרושם על ידי בני אדם וכל החוקים וההלכות והתפיסות שבאו אחר כך, מהדורות המתחלפים לאורך שנים . הבלבול והמלחמות הנוראיות נוצרות כאשר החוקים והמבנים והזהות של הקדושה הופכים להיות יותר קדושים מהקדושה עצמה. השאלה היא היכן הגבול שבין ההגדרות שקבענו וכל הדברים שאנו מחויבים להם, לבין הקבלה וההשלמה של כל תופעות העולם כבריאתו של האלוהים וקבלת השינוי. וכשהאלוהים נתן לנו את כל החוקים והמצוות שמבדילים את החול, שהוא המדבר, הקליפה, הקיום ללא חדוות וחרדת הפלא והקדושה, הקיום ללא תודעה והכרה, והבדיל את הקדש, שהוא במהותו שינוי עמדת יחסנו הריגשית, מחשבתית אל היום יומי, אל הזמן, אל המדבר ונתינה של ערך מיוחד, בכך אנחנו מעבירים את התודעה שלנו מכירים בקיומו של הבורא ובריאתו, בקדש אנחנו עוצרים להעריך ולהתפעל מעוצמתם ונדירותם של החיים. בקדש אנחנו ממקדים אל הלב שלנו את המובן מעליו, הקדש הוא התמקדות, אל הפן המופלא של הקיום שלנו. הקודש והחול לא מבטלים אחד את השני, הם קיימים ביחד במרחב הרב מימדי הנקרא mind קיום יקום. אנחנו אלו שמבדילים וממקדים את הדבר עצמו מעצמו, מעניקים לו ערכיות חדשה ומכירים בו. בקודש אנחנו מחברים את עצמנו לעולמות העליונים והם מחברים עצמם אלינו. בקדש אנחנו מביאים אנרגיה טהורה ממקום של רצון טוב ואהבה והכרת תודה. באהבה. הגב לתגובה זו 2.  כל ההתעסקות הזו היא בזבוז זמן     JL Austin,    12/03/06 21:43 משמעויות של מילים נקבעות ומשתנות מתוך השימוש בהם לאורך ההיסטוריה. לכן, במקום להלאות אותנו בדיונים לשוניים על מילים שאנחנו יודעים כבר את משמעותן אפשר היה לגמור עניין בכמה משפטים, למשל: ''אין לי צורך בהפרדה ידועה מראש בין מה שאמור להיות קדוש לְמה שאמור להיות חול. בכך שאיני מפריד בעזרת חוקים דתיים מקובעים בין קודש לחול ... איני מבקש למצוא בכל דבר קדושה והתקדשות. [עמדה]שכזאת אינה ריקנית או חסרה, אלא מבקשת אחר המלאות וההוליסטיות ... מבחינה גם בחילול הקודש שבדתיות קפואה שמפרידה בצורה קשיחה בין קודש לחול וגם בחילול הקודש שבְּחילוניות המזלזלת באפשרותה של קדושה. '' הגב לתגובה זו 1.  ינץ שכחת דבר חשוב אחד     יאיר,  ת''א,    12/03/06 15:23 המשמעות הקדומה והמקורית של ''קדש'', קדשה'' ו''קדושה'' בכלל, התייחסה ליחסי המין שהיו נהוגים בכל העולם העתיק באזורנו בין המלך או הכוהן הגדול ובין הכוהנת הגדולה, הלאו היא הקדשה, שנערכו - איך לא - בקודש הקודשים, ומטרתם הייתה שיחזור של האיחוד הקוסמי בין האלים בשמיים, שיבטיח שנת פריון ושגשוג לבני האדם. הגב לתגובה זו          איך אני אוהב...         השומרוני הטוב,  נבלוס,    12/03/06 19:16 את אלה ששוכחים להתייחס למאמר, פרי רוחו של הכותב. וטורחים לתקן, להזכיר, ולהחזיר למוטב. והרי כל כוונתם להראות את חוכמתם, לעומת טיפשותו או חוסר ההתמצאות של הכותב. ולמה? מי בכלל יודע שהידע המפליא הזה שלח אחד, יאיר מתל אביב. אז בשביל מה? רק להראות שכל הכתבה לא שווה התייחסות, רק הדברים שהכותב שכח, הם החשובים? לא. האגו שלך, יאיר, הוא החשוב. וזה מה שחשוב. הגב לתגובה זו              סליחה. למה שלא תירה בי וזהו?             יאיר,  ת''א,    13/03/06 11:19 חיפשתי וחיפשתי בתגובה שלי ולא מצאתי בה ולו גם שמץ של כוונה ''לתקן, להזכיר, ולהחזיר למוטב'', וגם לא ניסיון להראות את ''טיפשותו או חוסר ההתמצאות של הכותב'', ובטח לא רמז כלשהו לכך ''שכל הכתבה לא שווה התייחסות,'' מצטער, נבלוסי יקר. אתה רואה מהרהורי לבך. אין כל סיבה להתנפלות האלימה הזאת, שמור אותה למדורים אחרים (''יהדות'' למשל). אישית אני מעריך ומחבב מאד את הכתבות של ינץ, אבל כשהוא שוכח (לעניות דעתי) לציין עובדה חשובה אני שמח להעיר לו על כך - ואני משוכנע שהוא לא רואה בכך פגיעה בכבודות אלא להיפך. ינץ - מה אתה אומר? הגב לתגובה זו                  ינץ                 השומרוני הטוב,  שכם,    14/03/06 17:43 נו, ינץ, ומה אתה אומר? הגב לתגובה זו