 |
9.
קצת מצחיק שדברים אלו יוצאים מפי רב (הרב גפני)
ניגוד,
ערכים,
27/02/06 14:18
|
מאחר ודווקא הדת היא שתוחמת את החופש של היחיד,ועוטפת אותו במערכת שיפוטית של החברה שהיא מייצגת: תלבושת אחידה,כולם עם כיפה,לכולם אותו אל,לכולם אותו אידאל מוסרי,לכולם אותם איסורים.....בקיצור, הדת היא מערכת חדגונית המעכבת ואוסרת על התפתחות אינדיווידואליסטית. או במילים אחרות,היא מכירה בטביעת הנשמה האישית--רק אם היא משרתת אותה (את הדת).
ויותר מזה,הדתות הן המסגרות הראשונות שהוקיעו את ''המטורפים'' -(אלו שנתנו ביטוי לטביעת נשמתם הפרטית),והכריזו עליהם ''כמצורעים'' ורדפו אותם. בימי הביניים היתה זו הכנסייה שאת רוב כוחותיה השקיע בדיכויו של היחיד-היחיד המשוחרר שמכיר בייחודו. והיהדות ממשיכה במגמה זו בכול כוחה.--עובדה שהיהדות היא אינה מיסיונרית,ואינה פותחת שעריה ליחידים גולמיים (מלשון גלם). היהדות דורשת שהאינדיבידואל יקריב את עצמו כקורבן ,למען חוסן ואחדות החברה שלה.
ומלבד זה,אילו היהדות היתה מקדשת את השוני והגיוון שבין הבריות, לא היה נוצר המצב שבו אנשים נישאים אחד לשני בשידוך. השידוך מעיד על כך שאין מה לבחור בבן הזוג--כי כך או כך חובה עליהם להתייצב ולשרת את אותם ''חוקי שמיים''.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
היחד מול חרדת הלבד.
בועז@לב,
ת.א.,
27/02/06 09:53
|
האם החברותה היא הכרח קיומי או בחירה חברתית ותרבותית.השאלה הזאת היא החשובה באמת.כי אם זה הכרח קיומי מה יש פה להדיין ,בלי האחרים אינך יכול להתקיים נקודה. אבל אם זאת בחירה, אם להיות בחברה זאת בחירה תרבותית מודעת,יש לדיון הזה טעם.
אני זוכר את המאמר שיתפרסם כאן על המפגשים האמיתיים הלא מתקיימים.כמה פעמים אנחנו יושבים בחברת אנשים אחרים ואנחנו מרגישים שלמעשה יושבים ביחד לבדים רבים.האם היחד בא לסתור את הפחד לחוות את עצמנו לבד? אז איזה מן יחד זה .היחד הוא לעתים קרובות אשליה זמנית שעל מנת לקיימה יש צורך לחזור עליה עוד ועוד.כי טעמה מתפוגג ואינו נרכש לאורך זמן.
מה ?שאשב לבד בסרט? הלבד לבש דמות שלילית מאד ,זה כמעט מחלה להיות לבד.אני אישית מאמין שהעוצמות האמיתיות נוצרות בלבד.כי מה שנרכש בלבד הוא ניצחי.
המפגש עם אחרים חשוב ככל שלא יהיה הוא מגביל.דווקא כל מה שאינו אנושי מלמד הרבה יותר.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דווקא כל מה שלא אנושי...
נכון,
27/02/06 18:44
|
|
 |
ציניות ציניות אבל...
בועז@לב,
ת.א.,
27/02/06 18:55
|
אתה לא חושב שמפגש עם מדוזות מלמד הרבה יותר מאשר ישיבה על כוס קפה עם בלטה??
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אבל למה אתה יושב עם בלטות?
נכון,
28/02/06 03:18
|
|
 |
גם אני...
ל"ת
בועז@לב,
ת.א.,
28/02/06 12:53
|
|
 |
אם אתה זוכר את המאמר שיתפרסם כאן, מה אני אגיד לך,
ארז@טחול,
ב.ש.,
27/02/06 11:12
|
|
 |
ארז, לבועז פשוט לא איכפת איך
כרטיס ביקור,
27/02/06 16:34
|
הוא נראה ומה חושבים עליו, כל עוד זה רק דברים טובים. חוץ מזה הוא נגד מורים ולמד לכתוב בכוחות עצמו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נכון..איך בכלל אפשר לחשוב דברים רעים עליי?
ל"ת
בועז@לב,
ת.א.,
27/02/06 18:57
|
|
 |
7.
נפלא
חי,
מרכז,
26/02/06 21:56
|
|
 |
6.
לא מנסים להסתיר - גאים להיות אוטיסטים
יהויקים,
באר שבע,
26/02/06 18:29
|
דווקא אנחנו, האוטיסטים, לא מנסים להסתיר את השונות שלנו: הינה אתר על התרבות שלנו: http://www.autisticculture.com הינה אתר על הקהילה שלנו בישראל: http://www.members.lycos.co.uk/aspergia והינה אתר על חג האוטיסטים הבינלאומי: http://www.aspiesforfreedom.org/autisticprideday
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תגיד, מה עובר עליך?
אני,
26/02/06 19:37
|
למה אתה מפציץ אותנו עם הודעות על אוטיסטים? אתה מציע לנו להיות אוטיסטים או מה??
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בגלל התרבות האוטיסטית
יהויקים,
באר שבע,
26/02/06 21:04
|
אני לא יכול להציע לכם להיות אוטיסטים: בשביל להיות אוטיסטים, חייבים להיוולד אוטיסטים.
אני מפציץ אתכם בהודעות בשביל ללמד אתכם על התרבות האוטיסטית. (רוב האנשים בישראל לא שמעו אף פעם על התרבות האוטיסטית)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דווקא אני מבין את יהויקים
אספ,
רחוק,
27/02/06 09:29
|
ומבין את הקשר לכתבה.
אוטיזם הוא מה שמייחד אדם, וככך יש להתייחס אליו. אחד עם עיניים כחולות, אחד שרירי, אחד גאון, ואחד אוטיסט.
ואין עוד אף אחד כזה בעולם, וגם לא יכול להיות. זה פשוט זה.
נדמה לי שאם אנחנו מקבלים את הבסיס הזה באנשים אוטיסטים, אנחנו נוכל גם לחיות עם אוטיסטים בבתי ספר ובמסגרות רגילות, ולא נצטרך ליצור בתי ספר מיוחדים לכל מי שלא מתאים לבתי הספר הקיימים שלנו...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
פשוט אין מה להוסיף.
איליה,
26/02/06 16:53
|
|
 |
4.
חוני התבלבל
מיכאל אנטליס,
חיפה,
26/02/06 16:01
|
יכול להיות שחוני התבלבל ושכח שאין להאחז בשום ''אני''. הרי כל ''אני'' משתנה כל רגע ורגע כמו כל דבר , לא שזה לא היה אותו חוני שלפני 70 שנה, אלה זה לא היה אותו חוני של אתמול.
''נשמתו'' של אדם היא ערוץ מכלל ה''נשמות'' והישויות המתקיימות ביקום, טבעם של אלה הם השינוי המתמיד, קבלתו וכניעה לו בענווה.
חוץ מזה, רוב התכונות שאנשים משייכים ל''נשמתם'' הן תכונות שנלמדות, משומשות ומכניות שמתסירות את טבע ''נשמתם''.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
חוני התבלבל
מיכאל אנטליס,
חיפה,
26/02/06 16:00
|
יכול להיות שחוני התבלבל ושכח שאין להאחז בשום ''אני''. הרי כל ''אני'' משתנה כל רגע ורגע כמו כל דבר , לא שזה לא היה אותו חוני שלפני 70 שנה, אלה זה לא היה אותו חוני של אתמול.
''נשמתו'' של אדם היא ערוץ מכלל ה''נשמות'' והישויות המתקיימות ביקום, טבעם של אלה הם השינוי המתמיד, קבלתו וכניעה לו בענווה.
חוץ מזה, רוב התכונות שאנשים משייכים ל''נשמתם'' הן תכונות שנלמדות, משומשות ומכניות שמתסירות את טבע ''נשמתם''.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
המהבהבת הזו!!!!
נמאס מהפירסומת,
26/02/06 14:52
|
|
 |
נכון !!!!!!!
סניוריטה,
27/02/06 10:10
|
הפרסומת הזו מעצבנת ברמות-על, וכל-כך לא קשורה לאוירה של המדור.
עד מתי ????
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
תשאלו אותי איך אפשר לכתוב במבטא אמריקאי.
יוחנחמד המטביבי,
26/02/06 14:36
|
הרב גפני יכול. מבטא הוא רק סממן חיצוני טביעה של המעגלים החיצוניים על יכולותינו להפעיל את שרירי הפה והלסת וכמו כן ללמוד את הסולם והמנעד הצלילי שלתוכו נפיק את קולינו. אך מעבר לכך מסתתרת אמת עמוקה הרבה יותר. אבל אף אחד לא באמת מוכן ללמוד אמת עמוקה מסתם תגובה לכן אחסוך אותה אבל בכל זאת ארכין ראש ואודה שטרם נתקלתי בכתביו של הפילוסוף הדגול יוגו בטי. חמור יותר מכך עד הרגע הזה ממש אפילו לא נתקלתי בשמו. את השם סולובייצ'יק לעומת זאת שמעתי גם שמעתי אפילו נתקלתי פה ושם באיזו מימרה אבל השם יוגו בטי נשלח אל חדרי מוחי הריקים ואין הדהוד ואין קורספונדנס. שאלה לי אל הרב: האם זה המשפט המפורסם המכונן של יוגו בטי כמון ה''קוגיטו'' של דיקארט או שאולי זו סתם הבלחת אגב מהקדמה שכתב לספר של פילוסוף אחר. אני מצידי מבטיח לעשות שיעורי בית. אגב אסיים במשל מוכר על חוני המעגל. אספר לכם מדוע מכונה חוני המעגל. כשירדה בורת כבדה על הארץ ולא ירדו גשמים צייר חוני מעגל ונכנס לתוכו והכריז שהוא לא יוצא ממנו 70 שנה. איש לא ידע שחוני זרע תחתיו שלושה זרעי חרוב.לא בכוונה זרע אך בזמן שהותו במעגל הטיל חוני את צרכיו לתוך גומה קטנה שחפר. חוני השובב אכל באותו השבוע שהיה טו בשבט חרובים רבים ובלי משים בלע מספר חרצנים. אותם חרצנים צימחו ענפים וגדלו לעצים .כך בילה חוני את שארית ימיו על החרוב ובין ענפיו החזיר את נשמתו הסחופה לבורא.
הגב לתגובה זו
|
|