 |
20.
PURITY
Roger,
Los Angeles,
18/02/06 17:02
|
|
 |
19.
תודה לרב, ספר מדהים - מומלץ
עמיחי,
18/02/06 11:45
|
הספר נמכר בסטימצקי וכל הרווחים הם תרומה לקהילת בית חדש http://www.bayitchadash.org/heb
הגב לתגובה זו
|
|
 |
18.
Bravo!!!! Bravissimo!!!
D,
16/02/06 08:36
|
|
 |
17.
מאמר מאיר
לירון,
תל אביב,
14/02/06 18:07
|
נותרתי עם לב פתוח לאחר קריאת מילים אלו, כל כך נכונות מילותיך, כל כך מדויק הפירוש של טביעת נשמה - מונח עליו מעולם לא חשבתי. לא קל לחשוף את נשמתינו לעצמינו, יותר מכך לבן זוגינו, אך כשהפחד מפנה מקומו לאהבה, השיתוף נהיה טבעי, והדרך מתבהרת, תודה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
16.
מאמר מקסים ומרגש
ל"ת
רומי,
14/02/06 12:40
|
|
 |
15.
הלוואי והרב גפני מואר וחכם ומוסיף לאחרים
לא תמים בכלל,
14/02/06 03:54
|
להטיב את חייהם ולהגדיל את חוכמתם.
אבל אני לא אלמד ממנו מהטעם שנכתב בתגובה 3.
כיון שכאשר מאמינים באדם והוא טועה, ההשפעה על המאמין, לדעתי יכולה להיות שלילית לחיים שלמים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
קראתי, מדהים
ניצה,
רמת גן,
14/02/06 01:34
|
|
 |
13.
תודה לך, רבי גפני
נועה,
13/02/06 16:27
|
הסיפור על איתן בנך נגע בי עמוק ומזכיר לי לראות את בנותי וטביעת נשמתם במציאות היומיומית, גם כשאני חסומה. שוב תודה, תבורך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
12.
הרב גפני איש מואר
קוריצה,
13/02/06 13:47
|
למרות ששיר התותחית מתגובה מספר 8 צודקת בדבריה... תמיד תמיד כייף לקרוא ולשמוע את רבי גפני המקסים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
למה אתה מתכוון מואר?
ממליגה,
13/02/06 14:54
|
מה ההגדרה שלך למואר? אולי אתה יכול להרחיב? או שאתה סתם מעריץ עיוור?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ממליגה...אני אשה
קוריצה,
13/02/06 15:40
|
היי ממליגה לטעמי אדם מואר,הוא אדם שאלהים נגע בו, ברכות , הטיז/התיז עליו טיפות של קדושה ויופי ושפה עשירה שממגנטת אליה.... אדם מואר הוא אדם שיש בו אור כאשר אתה מסתכל עליו
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ואם שננינו מסתכלים על אותו בן אדם
ממליגה,
13/02/06 18:02
|
|
 |
גם עיור רואה אדם מואר!
טל,
תל אביב,
17/02/06 13:24
|
הרב גפני הוא אדם סימפטי עם כריזמה ''רב לייט'' אבל רחוק מלהיקרא מואר, לעניות דעתי!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
מאמר נהדר!
דן,
אשדוד,
13/02/06 10:15
|
עברה בי צמרמורת פיסית כשקראתי את השורה: ''...את כל זה אחסנתי בקופסה הזאת. ואתה פתחת את הקופסה וחשבת שהיא ריקה. אני לא יכולה להישאר.''
בדידות היא אי היכולת לחלוק עם אחר את מהותי, את טביעת נשמתי.
הגדרה טובה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
bravo
ל"ת
metro yuda,
paris,
13/02/06 04:33
|
|
 |
9.
הפחד והרחבת המודעות
תמר ושמעון,
12/02/06 23:37
|
אנחנו נולדים מחוברים בחבל הטבור לאדם אחר, ובאופן מולד אנחנו מחוברים להורים שלנו מכוח ההזדקקות והרצון העז הטבעי שלנו לחיות. מבחינה פיזית אנחנו לא נולדים לבד. אין הרגשה יותר נפלאה מחווית ההתחברות לנשמה של אדם אהוב וההכרה שהנשמה שלו, הרצונות, החוויות, כל החרדות התשוקות והאהבות, הכיסופים האיסורים, הנוסטלגיה והזכרונות, הבילבול, הגעגועים, המהווים של הנשמה שלו ושלה ממשים ממש כשלך. אתה מרחיב את הראיה שלך מעבר לתחושת הקיום העצמית. החמלה והאמפתיה מביאה חוכמה. היכולת להזדהות עם הזולת מביאה לזהות עצמית אנחנו זהים במהות המופשטת הרוחנית שלנו. כל מה שצריך כדי להיפרד מהבדידות, זה פשוט לבקש לחיות באהבה וללא קונפליקטים באופן עיקבי יום יומי כל רגע ורגע ביחוד ברגעי נתק ועיפות, כך אתה מפתח תודעה של ראיה פנימית, מעין קול מנחה שמנתק אותך ממקומות של כעס ומפנה אותה אל ראית האמת. כל מחשבה שלילית יוצרת מציאות פנימית שלילית. כל כעס מוביל לכעס יש לנו את היכולת האנושית ליצור מציאות מכוח המחשבה והרגש. זהו שינוי התדר האנרגתי שאנחנו יוצרים. טביעת האצבע של הנשמה שלנו היא הפנים הטהורות שבתוכינו העינים הראשוניות התמימות שאנו מתבוננים על העולם דרכם. הנשמה היא תדר היוצר אנרגיה, הנשמה אינה קיימת כחומר ואין לה שום צורה הניתנת למדידה ולאחיזה אנו חשים את התדר במערכת העצבים שלנו. המוח מגיב לנשמה ומתתרגם בפעילות האנרגתית חשמלית. אם תביטו עמוק לתוך החומר המרכיב אותנו תגלו יותר חלל ויותר תנועה ושינויים ללא הפסק. כל אחד מאיתנו הוא יקום חלקיקי בפני עצמו. אנרגית הנשמה, התדר פועלת בנו כל הזמן. ההכרה העצמית שלנו, כלי התודעה מגיב ומקבל את התדר, אך יותר מכל מופעלת על ידו. התיסכול קיים כאשר האנרגיה כאילו נעצרת, למעשה אינה מורגשת ואין תחושת התחברות. אנחנו נשארים מגששים באפילה ללא שום סיפוק ובתחושת חיסרון עצום. לרב הסיבות נעוצות בפעולות רבות והרגלים קודמים שאנחנו עושים אותם שוב ושוב. בנתק ובתחושה שאנחנו לבד במציאות פנימית מנוכרת, אך יותר מכל בנתק מאנשים שאנחנו אוהבים, בשיכחה שלנו אותם ובהתיחסות שלנו אליהם כמובן מאליו. ולמעשה אנחנו שוכחים את מקום הנשמה של האחר. אנחנו לרוב נותנים לפחדים עדיפות קודמת, אנחנו נותנים קדימות לקריירה ולכסף לכל החומר שאנחנו חייבים להשיג ולאגור. הרי האנשים שאנחנו אוהבים לא הולכים לשום מקום, צרכי הנפש שלהם, חום אהבה זמן והתייחסות הם חשובים, אבל ניתנים לדחייה, כך אנחנו יוצרים מציאות של פירוד ובדידות. הזנחה ויצירה של תדרי אנרגיה ותודעה פגועים ואנחנו, כתוצאה מכך, מפסיקים לקבל התיחסות לנשמה שלנו, ולמעשה מאבדים את תחושת העונג והסיפוק, האושר המתמשך שבחיבור. העין שלנו רואה הכל, אבל האני שלנו רואה רק את הנקודות שהאני ממוקד בהם. כך אנחנו מאבדים ולא מתייחסים למרחבי המודעות והראיה הקיימים בתוכינו ומסביבנו. תחושת האושר של התגלות כוח ההשפעה של קבלת האהבה ויצירתה, היא ההתרחבות. אם נרצה גן פורח, נשתול פרחים ועצים נשקה אותם והם ילבלבו, אם נשכח את הגן הפרחים ימותו והעצים לא יגדלו. גם בנו יש את היכולת להפריח ולהעניק חיים, אולי לא לברוא חיים, אבל בהחלט לנטוע להזריע ולקיימם בכל הרמות. זהו כוח הערבות ההדדית ואמונה שאנחנו בפעולותינו בעולם שאנחנו חיים בו יוצרים את איכותו. באהבה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
נו.. די כבר ל''תובנות'' הרוחניות המבולבלות בגרוש וחצי.
שיר,
12/02/06 21:35
|
המשפט: ''.בדידות היא אי היכולת לחלוק עם אחר את מהותי, את טביעת נשמתי'' .. הוא לפעמים נכון . (לא תמיד ! יש אנשים שהביאו את עצמם בכוונה תחילה למצב כזה, כדי להוציא מעצמם יותר. יותר יצירתיות, הזדככות והתבוננות פנימה). אבל השימוש שאתה עשית בו לאורך כל הכתבה מצחיק באנדרלמוסייתו. משום שהסיפור שהבאת על האשה השמימית שנישאה לבן הכפר עומד בסתירה מוחלטת לתאורייה הזו שלך. כי אם אתה רוצה לספר על זוג שחי באושר כדאי שתתחיל מעובדה בסיסית שרצוי שאת כל המראות, הקולות, הריחות, התקוות והחלומות וכו'' הם יחלקו אחד עם השני ולא יאפסנו בקופסאות ועוד יציבו תנאים לפתיחתם. תחליט, או שאת התקוות והחלומות סוגרים בקופסא ואז זהו מתכון לבדידות או שפותחים את הכל בפני בן-בת הזוג ואז אולי זה יוביל לאושר. ליצור זוגיות שמושתת על קופסאות סגורות בפני בן-בת הזוג לא יכול להביא לאושר.
בנוסף לכך תובנת הנפץ :...''אתה יכול להיות עשיר ומצליח, מוקף בהמוני אנשים, נשוי עם שלושה ילדים, ועדיין להישאר בודד''...מצחיקה אותי תמיד מחדש. מה הקשר ? למה שאדם עשיר ומצליח לא יהיה גם עם יכולות לחלוק את חלומותיו, תקוותיו, פחדיו, כשלונותיו וכל מה שמומש או לא מומש מתוך משאות נפשו ? מה הקשר להיותו נשוי ? עם ילדים ? עשיר ? וכו'' חוץ מקישקוש שרלטני מסמא עיניים.
עם כאלו תובנות על זוגיות אתה יכול להצטרף ולהנחות מבולבלי דרכים יחד עם רפיק. שניכם תעבירו הלאה מסרים אווריריים סותרי לוגיקה ועמוסי פנטזיות, ומי שיקשיב לכם ייצא יותר נבוך ואובד עיצות מקודם.
ואם תקדיש קצת יותר זמן לילד שלך אולי הוא לא יצטרך לסגור את ''אוצרותיו'' (טביעת הנשמה שלו) בקופסאות ויוכל לחלוק אותם איתך בזמן אמיתי. בצורה נקייה,בהירה, ופשוטה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שיר את תותחית על!!!!
קוריצה,
13/02/06 13:39
|
|
 |
מספר הבהרות
יוסף.ש.,
צפון,
13/02/06 13:03
|
הבדידות נוצרת לא בגלל שאנחנו לא יכולים לחלוק עם אחר את מהותנו אלא בגלל שאין לנו מודעות למהותנו. כאשר האדם מודע לעצמו, לעולם לא יהיה בודד. לגבי הסיפור של בני הזוג, זוגיות טובה אינה כאשר בני הזוג חולקים כל דבר בינהם, כי אז יש התנייה שחיבים לחלוק הכל ונפגע החופש האישי, זוגיות טובה היא כאשר כל אחד מרגיש את השני גם ללא דיבור (לא שהדיבור מיותר אלא הוא לא העיקר) כאשר אדם מפתח רגישות גבוהה לעצמו, הוא ירגיש את זולתו והיה לו ''זוגיות'' עם כל אחד שיפגוש.
לגבי העשיר והמצליח, אין ניגוד בין הצלחה חומרית ורוחניות. רק מהותו של האדם קובעת. האם הצלחתו היא גם הצלחת משפחתו או על חשבונם, האם הסביבה שלו גם נהנית מהצלחתו, האם הוא תורם למטרות רוחניות וכדומה..
לגבי הקדשת זמן לילד שלו (וגם לתפילות שלו כמו שנאמר במקום אחר), פה זה לא עיניינו. כל אדם ציבורי בהכרח יקדיש פחות למשפחתו מבחינת כמות הזמן אבל יכול להיות שהוא יתן הרבה יותר איכות מאחר שנמצא הרבה עם משפחתו אבל איכות הקשר פחותה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הפוסטמה המצחקקת באווילות
די כבר,
13/02/06 10:42
|
מזכירה לי אחת שהיתה פה פעם וברחה כי ''עשו לה זובור'' לשם- סיגל- מכירה?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
To Sheer (8)
michael,
us,
13/02/06 04:27
|
Your writing is so clear and accurate. Koh Le'Chay! How is your English? send me an email to : eyesofhumanity@netzero.com Thanks
הגב לתגובה זו
|
|
 |
To Michael
שיר,
13/02/06 21:07
|
My English is excellent.
However, the only way to read (and write) our thoughts, opinions, ideas, concepts and attitude regarding certain articles - is here, through the readers responses.
see you here :)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני דווקא התעכבתי על המשפט:
מקצרר,
12/02/06 23:14
|
''אמרתי תפילת בוקר מקוצרת ''
מה הכוונה מקוצרת?
על איזה חלק מהתפילה אתה מוותר בגירסה המקוצרת?
אני מנחש שאין לך אומץ לוותר על חלק מהתפילה ולכן כנראה אתה מוותר על כוונה.
מדקלם את התפילות, רק מהר.
האם באמת יש קיצורים?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תוקפני אבל נכון !!!
רוחניות בשקל,
12/02/06 22:18
|
|
 |
להגדיל מה ?
ל"ת
:),
13/02/06 02:14
|
|
 |
7.
עץ החיים
משה,
ירושלים,
12/02/06 21:32
|
|
 |
6.
תודה לרב גפני
רחל,
12/02/06 21:28
|
על מילים שפותחות את הלב. אף פעם לא משעמם לקרוא אותך. תודה רבה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
מי שפותח את קופסאת הזהב שלי
דנה,
מרכז,
12/02/06 21:14
|
ואומר שהיא ריקה, מה זה אומר עליו? הרי כבר נאמר הפוסל במומו פוסל...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מי שלא רואה את תוכן הקופסא..
יוסף.ש.,
צפון,
13/02/06 11:48
|
מנסיון, כשאוהבים יש תמיד מה לראות בתוך הקופסא של האחר. למעשה, זאת מהות האהבה הפשוטה ביותר. היכולת שלנו לראות את מהות הנשמה של האחר נותנת לנו גם את היכולת לתת לו את מה שהוא צריך באמת ולבקש ממנו רק את מה שהוא מסוגל לתת. זה יצור מצב שבו לעולם לא חסר לנו כלום וזאת מהות האהבה לדעתי.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
כתבה מדהימה שהאירה את סיבות בדידותי
ל"ת
תודה לחוכמה,
12/02/06 20:32
|
|
 |
3.
למה לקרוא אותך או את א.כהן שנכם לא מוארים
למה,
12/02/06 17:21
|
יתכן שאתם איטלגנטיים ןמוכשרים אבל כאלה יש מליונים, וכלל לא בטוח שאתם ברמה רוחנית גבוהה.
אתם בעצמכם מחפשים ומגששים ויתכן שאתם יותר מטעים מאשר מוסיפים.
כמו אמיתי מגד.
ישנם ספרים מעולים של אנשי ידע אמיתיים שכותבים ומסבירים בכזו בהירות. אז למה לקרוא מישהוא שרק מנסה ולמעשה הוא לא שם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
למה כדאי לקרא?
יוסף.ש.,
צפון,
13/02/06 12:33
|
אנחנו לא יכולים לדעת מי מואר ומי לא, כל אחד יכול לתת לנו מידע או התנסות שתקדם אותנו. נכון, לפעמים קריאה של משהו מאד חכם עושה לנו קפיצה משמעותית, אבל זה יכול לבא מכל אחד. כאשר התלמיד מוכן, המורה מגיע..
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כן, כמו שטיינר למשל
ל"ת
חחחחח,
12/02/06 19:20
|
|
 |
שטיינר כל כך גדול עליך שרק צר לי עליך.
ל"ת
הלואי שתפתח,
לידע,
12/02/06 19:42
|
|
 |
צר לך כעולמה של הנמלה.
יא קנאי,
12/02/06 21:48
|
|
 |
של נעליך?
מיכל כהן,
?,
13/02/06 09:50
|
|
 |
בוד רוכשים באמצעות חוכמה ולא תוארים.
חלי,
13/02/06 01:54
|
|
 |
תרגע, לא קנאי, ריאלי. מבולבל קטן, ואני מבין
בא,
13/02/06 01:52
|
|
 |
2.
הרב גפני-אתה מקסים.
ל"ת
ברברה אלה,
12/02/06 16:46
|
|
 |
מצא חן בעיניך הזדווגות האירוטית, בקיצור
בר-אל,
12/02/06 18:08
|
זיונים במסווה רוחני.
''בבקשה תחזיקי לי פה...קצת יותר חזק...עכשיו פה....כן כככככה... אל תפסיקי....כן... כן....כן....זהו זהו זהו...''
ממש רוחני.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בר-אל, אתה חרמן בודד !
אוטוטו אביב,
12/02/06 22:21
|
בדידות של חרמנים נחשבת לאחת הקשות. תרתי משמע !! וחורף עכשיו - איזה באסה לך
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
האם...
מיכאל אנטליס,
חיפה,
12/02/06 16:08
|
כתבה יפה ורומנטית. אך האם אין חלק יותר עמוק ואינדיבידואלי בתוך האדם מאשר ''טביעות הנשמה'' המתוארות כאן? הרי ''טביעות'' אלה נרכשות הן במהלך החיים...
לפי הבנתי מדובר כאן בהפרדה בין ''האישיות'' של האדם לבין ''ההותו'' שלו, אם נקרא לזה ככה, אך ישנו חלל\בסיס רחב וחסר גבולות שבתוכו ''מתאכסנים'' שני אלה, הלא כן?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
האם תואיל להסביר את המשמעות המילה ''ההותו''?
רזית,
12/02/06 18:24
|
|
 |
''ההות'' - הסבר בפנים
פרופסור ובלשן,
13/02/06 11:20
|
''ההות'' אינה טעות, זו מילה קיימת וחשובה ביותר. ''הָהוּת'' (מלשוןהָהָ)היא הדרך שבה אנחנו יכולים לא לקחת את עצמנו ברצינות רבה מדי, וקצת לצחוק על עצמנו. לפי כמה וכמה מורים רוחניים וחוקרי נפש מובילים, זו התכונה החשובה ביותר למחפש דרך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לבלשן
רזית,
13/02/06 13:51
|
|
 |
אופס..
מיכאל אנטליס,
חיפה,
12/02/06 20:12
|
מצטער על הטעות כתיב, הכוונה היתה הפרדה בין אישיותו של אדם למהותו,
אישיות האדם- אספסוף הזהויות שמסתובבות בו
מהות האדם- תכונותיו העיקריות שקובעות את בגדול את כיוון חייו וגורלו, אך לצערו ברוב המקרים אינן נראות מאחורי פרצופי האישיות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
התכונות
רזית,
12/02/06 21:50
|
אינן שייכות למהות אלא לאישיות. לכן גם ניתן לשנות אותן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לצערי
ל"ת
עדיין,
לא הבנת אותי,
12/02/06 23:38
|
|
 |
אולי בכל זאת תנסי
ל"ת
לקרוא שוב,
הכל מההתחלה.,
13/02/06 18:32
|
|
 |
שהמילים שבהם אתה משתמש יתאימו למה שאתה רוצה לומר
לא נורא,
13/02/06 11:53
|
זה עוד יקרה..עוד יבינו אותך ואולי אפילו אתה תבין את עצמך. אל תאבד תיקווה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא!!!
ל"ת
ברברה אלה,
12/02/06 17:20
|
|
 |
ברברה אלה - לא לצעוק !!
ברברה,
12/02/06 22:23
|
|