תגובות עד כה: 82 תגובות, ב- 23 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 23.  ''ובמופלא ממך אל תחקור''     רועי,  סקס,    24/02/07 01:45 כמה בינה יש בפסוק הזה... כמה עומק, כמה שלווה. כל המחפשים הרוחניים הללו, כל ה''מורים'' המטופשים שלהם, אינם מבינים ש''העולמות הרוחניים'' אינם משהו שניתן להשיג אותו, או לקנות את דעתו. זה כמו אהבה. אי אפשר להחליט לאהוב. או שאתה אוהב מלכתחילה או שאתה לא אוהב. ניתן לנהוג במוסריות עם כל הכוונות הכי טובות לתיקון העולם וכ''ו, אך זו לא תהיה אהבה, זו תהיה מוסריות. וכמו שאהבה באה מאליה, כך גם הרוחניות באה מאליה. אין שום דבר שניתן לעשות כדי להביא רוחניות. העולמות העליונים ''באים אליך'' ולא אתה אליהם. למה לבזבז זמן עם כל מיני מורים רוחניים? זה מרדף שוא. מוטב לאכול ולזיין, הרי מחר נמות. ואם במקרה מתאהבים- מתאהבים. אם במקרה הרוח נושבת- הרוח נושבת. DONT BE A CONTROL FREAK הגב לתגובה זו 22.  מתוך ''הממד הרביעי''. מוקדש     למנחם ולי',    30/01/06 16:42 ''בדוגמא הפשוטה ביותר שהזכרתי, עלינו ללמוד לקרא את כל המספרים בסדר הפוך...... בעולם האסטרלי, מספר כמו 467 יש לקרוא 764. אתם צריכים להתרגל לקרוא כל מספר בצורה סימטרית, כבבואת-הראי שלו. זה התנאי המוקדם הבסיסי. יישום הכלל הזה לגבי צורות מרחביות או מספרים הוא קל למדי, אך הדבר נעשה קשה יותר כאשר אנחנו מתחילים לעסוק ביחסים בזמן, שגם אותם יש לפרש בצורה סימטרית – כלומר, מאורעות מאוחרים יותר באים תחילה, ומאורעות קודמים מופיעים מאוחר יותר. לכן, כאשר אתם מתבוננים במאורעות אסטרליים, עליכם להיות מסוגלים לקרוא אותם בסדר הפוך, מן הסוף אל התחלה.'' הגב לתגובה זו 21.  רק דע לך מנחם אם זה מעניין אותך שמצנזרים פה חופשי לטובתך...     הרועה,  ואינו נרעה,    30/01/06 14:49 תגובות שלא היית אוהב לקרוא מה זה?? ..מוצאות את דרכן כנראה לפח וירטואלי..וכמובן שבשביל להוכיח את ההיפך זאת תפורסם... אז אל תתבשם מתגובות של הבנווווות..... הגב לתגובה זו          זו לא הצנזורה         המערכת,    30/01/06 19:24 התוכנה שמעלה את התגובות, דיי מיושנת ותגובות מתחת לרף אינטיליגנציה מסוים, שהו למעשה הממוצע, היא לא מצליחה ''לזהות''. ביימים אלו אנחנו עובדים על גירסה חדשה שתוכל ל''זהות'' אפילו מפגרים. כך שעוד כצת סבלנות וגם אתה תוכל להגיב חופשי. הגב לתגובה זו          וגם תתבסם מאהבתנו.  ל"ת          עברית קשה,  שפה,    30/01/06 18:58 הגב לתגובה זו          אבל אנחנו נורא א-ו-ה-ב-ו-ת את מנחם         נורא אוהבת,  את מנחם,    30/01/06 18:56 תתבשם חופשי :) הגב לתגובה זו              אה נכון, כותבים תתבסם ולא תתבשם..אבל כל היתר כתבתי נכון.  ל"ת              הרועה,  ואינו נראה,    31/01/06 01:16 הגב לתגובה זו 20.  ירמי,מה דעתך     הכיבוד עליי :),    30/01/06 00:19 להביא את אילדבאות,מ',הד''ר והבנות (חוץ מברברה)לכנס אירמים לדורותיהם? הגב לתגובה זו 19.  מנחם יקר     י,    29/01/06 12:05 מהרבה סיבות, שדומני שהן מובנות לך, אני לא נכנס לעומק הדיון המתנהל כאן. בכל זאת, הערה אחת לסדר. אני מתכוון לדבריך על הסדר הנכון של הדברים, ולתגובה שלי למטה. למרות שלדברים, כפי שציינת, יש סדר נכון ומחייב, המאמר שלמעלה הוא דוגמא למצב ההכרחי של חריגה מהסדר הזה. הכרחי, משום שברגע שאתה נוטש את המשבצת של כת סודית וסגורה, אתה מחוייב במידה מסוימת להציג לא רק את הדרך אלא גם משהו ממה שממתין בהמשכה ובסופה. המשהו הזה מהווה גם תמריץ והבטחה למי שילך באותה הדרך, בפרט שהדרך ארוכה וקשה. היחס שלך לאותו משהו, תהיה לו השלכה על יחסך לדרך כולה, ועל ההחטלה שלך להתחיל ללכת באותה הדרך. על כן, יש למשהו הזה גם ערך משמעות בפני עצמו. הגב לתגובה זו          תגיד, השתבשה לך התוכנה?         חנן,    29/01/06 17:21 אי אפשד להבין כלום ממה שכתבת. המשהו הזה ההוא.. נמחקו לך קבצים? גילי. הגב לתגובה זו              חנן וגילי מגיבים בכל הטורים בלי קשר לנושא             יחד עם ירמי,  הם דור ההמשך,    29/01/06 22:10 של מה שישאר מניו אייג תגובות ומשפטים סתמיים בכל מיני שמות הגב לתגובה זו 18.  סיגלי רציתי להוסיף, אבל מרוב התרגשות     אנא לעשות הכל,  לשלום ביית,    28/01/06 20:01 זה פרח לי אז הנה: קודם תודה על המחמאה של חמוד, גם אתה כזה ומאד. שנית למה אתה מבקש להתנער מהשם לינפושה, לא נראה לך שהמסטר קשור לשם, למה ליצור סיבה נוספת לריב... הגב לתגובה זו          צד של המשפחה?תמהתני! לינפושה נתן         משפחה של,  לינפושה,    29/01/06 11:27 להבין שהלך לכם סטוצים, זוכר... ''התחלנו מלמעלה, וגם ירדנו..'' אז מה, מאד מוזר... מקווה שהקרבה המשפחתית מאפשרת... הגב לתגובה זו 17.  קיווי מנחם לינפושה,בעל 1000 הפנים שאלתי רק מתוך דאגה     יש שלום ביית,  כבר לא דואג,    28/01/06 19:44 כנה ליחסי סיגלי, שמח לראות שהכל כשורה ומאחל לכם השניים שהנכם כאחד אושר ועושר.... הגב לתגובה זו          היי בועז, התגעגענו. מה קורה?  ל"ת          פז,    28/01/06 20:55 הגב לתגובה זו              היי פזיתלה מותק, איך עבר היום?  ל"ת              מתגעגע משתדל,  להתגבר,    28/01/06 21:02 הגב לתגובה זו                  נהדר, בועזילה, מה שלום הגבינה,                 פז,    28/01/06 21:24 והאופניים? הגב לתגובה זו                      עברתי לרולר בלייד יותר קל לשמור, אבל                     לפזיתלה, מתי,  הולכים לישון,    28/01/06 21:48 כולי מלא חבורות, מחר קונים מגינים. הגבינה? עברתי ליוגורט, יותר טוב לעיכול... מה זה ''נהדר'', תני קצת בשר...:) הגב לתגובה זו                  האם תגובות 17, 18 וגם ב-11 הן של בועז@ת''א ???  ל"ת                  שואל תמהה,    28/01/06 21:19 הגב לתגובה זו                      כן ולא, תלוי מי שקורא  ל"ת                      מה זה כבר משנה,  כולנו אחים,    28/01/06 22:14 הגב לתגובה זו 16.  והגזענות המתחבאת בטקסט?     תומר,    28/01/06 18:32 ''בכתבים האוקלטיים הם קרויים ''למוריים''. לאחר שעברו כמה שלבי התפתחות התנוון, רובם הגדול והם הפכו לאנשים מפגרים בהתפתחותם, אשר צאצאיהם מאכלסים עדיין חלקים מסוימים של האדמה כיום, המכונים שבטים פראיים. רק חלק קטן של האנושות הלמורית היה כשר להתפתחות נוספת, ומחלק זה נוצרו אלה הקרויים אריים, הכוללים את הציביליזציה האנושית של ימינו''. ומי אלה המפגרים, אתה מוכן בבקשה לפרט? הלמורים התפתחו לאריים שהתפתחו לנו, מאוד מעניין. כמה חבל שזה דומה לכמה תאוריות ישנות משנות העשרים והשלושים, שלא ממש הכניסו אותנו לתמונה. הגב לתגובה זו          הנושא הזה נטחן עד דק בכתבה הראשונה על שטיינר.         מנחם,    28/01/06 19:26 כשבאמת רוצים להוציא מישהו מהתמונה, לא ממציאים היסטוריה בלתי מתקבלת על הדעת של האנושות. אפשר לעשות את זה על בסיס של כל הבדל שקיים בין שתי קבוצות. יש דרכים הרבה יותר קלות והרבה פחות שנויות במחלוקת כדי לעשות את זה. הגב לתגובה זו 15.  תגובה לתגובות, חלק שני.     מנחם,    28/01/06 09:04 באופן הפשטני והסכמתי ביותר שמאפשר פורמט התגובות, אפשר לתת דוגמה לאחת מאבני הדרך שהוזכרו קודם, ומשמשות להבחנה בין הזיה למציאות: כשבאמצעות האימון שהוזכר, כוח החשיבה מחוזק באופן קיצוני ביותר, ומובא לדרגה כזו שהחשיבה הרגילה שאנו מכירים אינה מגרדת אפילו את קצה קצהו של הכוח הזה כשהוא מפותח במלואו, מתווסף לזיכרון הרגיל שלנו, על פי שטיינר, סוג חדש של זיכרון. הזיכרון הרגיל שלנו מתאפיין בכך שאנחנו יכולים להעלות, או מתוך רצוננו החופשי, או עקב פעולתו העצמאית של המכאניזם האסוציאטיבי שלנו, תמונות מכל חיי העבר שלנו עד לרגע מסוים בילדות. אבל זו תמיד תמונה אחת בכל פעם. תמונה אחר תמונה. וגם הזיכרון הזה, כשבוחנים אותו תחת זכוכית מגדלת, הנו מלא חורים. האמת היא שהחורים רבים יותר מתמונות הזיכרון. כשאנחנו מנסים להעלות בזיכרוננו מישהו שלא פגשנו בעשר השנים האחרונות, אנחנו מגלים שיש לנו מספר תמונות ברורות שלו בזיכרון, אבל הזיכרון הוא תמיד בתמונות מקוטעות. יש לנו זיכרון של משפט, או מחווה, או הבעת פנים, אבל יש לנו חלל ריק ברגע שאחרי וברגע שלפני. מאפיין נוסף של הזיכרון הרגיל שלנו, הוא שלאט לאט, לפעמים לטובתנו ולפעמים בניגוד לרצוננו המפורש,הצד ה-ר-ג-ש-י של הזיכרונות שלנו מתעמעם. השמחה והצער שהתלוו לאירועים שאנחנו זוכרים מהעבר הרחוק נחלשים מאוד, ולעיתים נעלמים לחלוטין. כשאותו סוג חדש של זיכרון מופיע אצל אדם שהתאמן בשיטה שהוזכרה, הוא שונה בהרבה מאפיינים מהזיכרון הרגיל שלנו, ובעיקר בשני המאפיינים שהוזכרו. בזיכרון החדש, כל אירועי העבר האישי שלנו, מופיעים לפנינו בו זמנית. כולם יחד, ללא יוצא מן הכלל, ובתמונה אחת. אירועי העבר מגיל 10, אירועי העבר מלפני שבוע, ואירועי העבר מלפני 15 שנה עומדים כולם יחד מולנו בתמונה פנורמית אחת גדולה שמקיפה את כל החיים שלנו. המאפיין השני של אותה תמונת זיכרון פנורמית, הוא שהתוכן הרגשי שהתלווה לכל התנסויות העבר שמופיעות מולנו הנו חי ורענן, ''טרי'' ואינטנסיבי ממש כמו ברגע ההתרחשות עצמו. גם אם ההתנסות אירעה לפני שבוע וגם אם היא אירעה לפני 20 שנה, האינטנסיביות הרגשית שלהן תהיה באותה הרמה. במצבים של היפנוזה אפשר אומנם לחוות את הרגשות המקוריים שהתלוו להתנסות עבר מסוימת בעוצמתם המקורית, אבל אין שום מצב היפנוטי, או סוגסטיה, או אוטוסוגסטיה, או לחץ חברתי, שיכול לגרום לאדם לזכור את כל חייו בתמונה כוללת אחת, ובו בזמן לחוות את האינטנסיביות הרגשית המקורית של כל אחת מההתנסויות הללו. פשוט אין. מה גם שההתנסות האמורה נחווית במודעות מלאה וללא העימעום של התודעה העצמית המאפיין מצבים היפנוטיים. זו רק דוגמה אחת ממספר אבני דרך המשמשות מדד לכך שכוחות ההכרה החדשים שהאדם מפתח בדרך הזו אינם הזיה מתוחכמת, אלא יכולת קוגניטיבית חדשה שניתן לסמוך עליה ממש כפי שניתן לסמוך על כישורי ההכרה הרגילים שלנו, כל זמן שאנחנו מודעים למגבלות שלהם. כל מה שנאמר עד עכשיו נוגע רק לשלבים הראשונים של האימון, אבל מי שסקרן לגבי השאר כבר יודע היכן לחפש. בניגוד לעבר, ובזכותו של שטיינר, החכמה הזו זמינה לכולם, ואינה נשמרת בסוד. דוגמה נוספת לאבן דרך אחרת כזו, החשובה שבהן, כשהיא מוצגת לצערי בפשטנות אפילו יותר גדולה, אפשר למצוא בטור ''אין דת שהיא נעלה מן האמת'' בדיון 9 תגובה חמישית, בחצייה השני של התגובה. את הפירוט המוחשי והמלא של אבן הדרך הזו (השניה) אפשר למצוא בספר ''כיצד קונים דעת העולמות העליונים''. התגובה הזו מציינת מבחינתי את שיאה ואת סופה של דרך מרתקת בת יותר משנה. תודה. הגב לתגובה זו          חבל שהפסקת, למה? מה קרה?  ל"ת          לא משהוא אישי?,  סתם החלטה?,    28/01/06 21:04 הגב לתגובה זו 14.  תגובה לתגובות, חלק שני.     מנחם,    28/01/06 09:03 באופן הפשטני והסכמתי ביותר שמאפשר פורמט התגובות, אפשר לתת דוגמה לאחת מאבני הדרך שהוזכרו קודם, ומשמשות להבחנה בין הזיה למציאות: כשבאמצעות האימון שהוזכר, כוח החשיבה מחוזק באופן קיצוני ביותר, ומובא לדרגה כזו שהחשיבה הרגילה שאנו מכירים אינה מגרדת אפילו את קצה קצהו של הכוח הזה כשהוא מפותח במלואו, מתווסף לזיכרון הרגיל שלנו, על פי שטיינר, סוג חדש של זיכרון. הזיכרון הרגיל שלנו מתאפיין בכך שאנחנו יכולים להעלות, או מתוך רצוננו החופשי, או עקב פעולתו העצמאית של המכאניזם האסוציאטיבי שלנו, תמונות מכל חיי העבר שלנו עד לרגע מסוים בילדות. אבל זו תמיד תמונה אחת בכל פעם. תמונה אחר תמונה. וגם הזיכרון הזה, כשבוחנים אותו תחת זכוכית מגדלת, הנו מלא חורים. האמת היא שהחורים רבים יותר מתמונות הזיכרון. כשאנחנו מנסים להעלות בזיכרוננו מישהו שלא פגשנו בעשר השנים האחרונות, אנחנו מגלים שיש לנו מספר תמונות ברורות שלו בזיכרון, אבל הזיכרון הוא תמיד בתמונות מקוטעות. יש לנו זיכרון של משפט, או מחווה, או הבעת פנים, אבל יש לנו חלל ריק ברגע שאחרי וברגע שלפני. מאפיין נוסף של הזיכרון הרגיל שלנו, הוא שלאט לאט, לפעמים לטובתנו ולפעמים בניגוד לרצוננו המפורש,הצד ה-ר-ג-ש-י של הזיכרונות שלנו מתעמעם. השמחה והצער שהתלוו לאירועים שאנחנו זוכרים מהעבר הרחוק נחלשים מאוד, ולעיתים נעלמים לחלוטין. כשאותו סוג חדש של זיכרון מופיע אצל אדם שהתאמן בשיטה שהוזכרה, הוא שונה בהרבה מאפיינים מהזיכרון הרגיל שלנו, ובעיקר בשני המאפיינים שהוזכרו. בזיכרון החדש, כל אירועי העבר האישי שלנו, מופיעים לפנינו בו זמנית. כולם יחד, ללא יוצא מן הכלל, ובתמונה אחת. אירועי העבר מגיל 10, אירועי העבר מלפני שבוע, ואירועי העבר מלפני 15 שנה עומדים כולם יחד מולנו בתמונה פנורמית אחת גדולה שמקיפה את כל החיים שלנו. המאפיין השני של אותה תמונת זיכרון פנורמית, הוא שהתוכן הרגשי שהתלווה לכל התנסויות העבר שמופיעות מולנו הנו חי ורענן, ''טרי'' ואינטנסיבי ממש כמו ברגע ההתרחשות עצמו. גם אם ההתנסות אירעה לפני שבוע וגם אם היא אירעה לפני 20 שנה, האינטנסיביות הרגשית שלהן תהיה באותה הרמה. במצבים של היפנוזה אפשר אומנם לחוות את הרגשות המקוריים שהתלוו להתנסות עבר מסוימת בעוצמתם המקורית, אבל אין שום מצב היפנוטי, או סוגסטיה, או אוטוסוגסטיה, או לחץ חברתי, שיכול לגרום לאדם לזכור את כל חייו בתמונה כוללת אחת, ובו בזמן לחוות את האינטנסיביות הרגשית המקורית של כל אחת מההתנסויות הללו. פשוט אין. מה גם שההתנסות האמורה נחווית במודעות מלאה וללא העימעום של התודעה העצמית המאפיין מצבים היפנוטיים. זו רק דוגמה אחת ממספר אבני דרך המשמשות מדד לכך שכוחות ההכרה החדשים שהאדם מפתח בדרך הזו אינם הזיה מתוחכמת, אלא יכולת קוגניטיבית חדשה שניתן לסמוך עליה ממש כפי שניתן לסמוך על כישורי ההכרה הרגילים שלנו, כל זמן שאנחנו מודעים למגבלות שלהם. כל מה שנאמר עד עכשיו נוגע רק לשלבים הראשונים של האימון, אבל מי שסקרן לגבי השאר כבר יודע היכן לחפש. בניגוד לעבר, ובזכותו של שטיינר, החכמה הזו זמינה לכולם, ואינה נשמרת בסוד. דוגמה נוספת לאבן דרך אחרת כזו, החשובה שבהן, כשהיא מוצגת לצערי בפשטנות אפילו יותר גדולה, אפשר למצוא בטור ''אין דת שהיא נעלה מן האמת'' בדיון 9 תגובה חמישית, בחצייה השני של התגובה. את הפירוט המוחשי והמלא של אבן הדרך הזו (השניה) אפשר למצוא בספר ''כיצד קונים דעת העולמות העליונים''. התגובה הזו מציינת מבחינתי את שיאה ואת סופה של דרך מרתקת בת יותר משנה. תודה. הגב לתגובה זו          הרשה לי להשיב בהצדעה         י''ל,    28/01/06 23:48 מקווה שהודעת הפרישה שלך תחזיק מעמד כמו זו שקדמה לה :) הגב לתגובה זו          מעניין מאוד         רזית,    28/01/06 13:51 אנשים שחוו איום מיידי על חייהם מדווחים על סוג כזה של זיכרון, דומה לזה שתיארת, כשכל חייהם נזכרים על ידם בשנייה כמו סרט מהיר. הגב לתגובה זו          למה סופה?  ל"ת          שירז,    28/01/06 13:42 הגב לתגובה זו              כי אני מנחש מה צפוי לנו בהמשך             מנחם,    28/01/06 16:50 ואני יודע שאין לי את הכלים להגן על מה שעוד יופיע מעבר לדברים שאמרתי כאן ובהזדמנויות אחרות. במילים אחרות, לא נשאר לי יותר מה לתת. הגב לתגובה זו                  איזה חמוד....                 איילת,    29/01/06 07:29 אבל אין מצב שלא יהיה לך יותר מה לתת. כשיש עומק ורוחב, הם עמוקים ורחבים עד אינסוף :) הגב לתגובה זו                      מנחם- שכח מפרישה..!:)                     רזית,    29/01/06 11:52 התגובות שלך הן תוספת חשובה מאוד שמשלימה את הכתבות על שטיינר ותורמות המון להבנה. אנחנו לא מוותרים עליך. לא יעזור לך, את ה''חופשה'' הזו תתחיל אחרי שטיינר:) הגב לתגובה זו                  אל תפגע באמננו בך, עד עכשיו הלך די טוב.  ל"ת                  כולנו,  בוטחות בך,    28/01/06 21:07 הגב לתגובה זו 13.  תגובה לתגובות. חלק ראשון.     מנחם,    28/01/06 08:53 אני חושב שכל מי שמתוודע לרעיונות של שטיינר בדרך הנכונה ימצא את עצמו ברגע כזה או אחר בחייו אסיר תודה על ההעשרה האינסופית שהם מביאים לחיים הפנימיים והמעשיים שלו. במובן הזה המערכת עושה כאן שרות חשוב ביותר. אבל הדגש הוא על הדרך הנכונה, ובעיקר על הסדר הנכון. אחרת גם מי שרוצה לקרב, ימצא את עצמו בסופו של דבר מרחיק, מפני שקל כל כך לקבל את הרושם ההפוך ממה שהמשורר התכוון אליו. צריך לקחת בחשבון ששטיינר מדבר כאן על תקופות בחיי האנושות שאין ולא יכולה להיות למדע המודרני שום דרך ללמוד על קיומן, מהסיבה הפשוטה שלא נותר מהן כל שריד בתקופתנו שהנו זמין למדע הזה. הקושי של איש המדע בן זמננו לקבל את התיאורים הללו מובן על ידי שטיינר ומוזכר על ידו. זה לא מנע ממנו להציג אותם באומץ לב, ובמחיר אישי כבד. חייבים להבין שהיכולת של שטיינר לטעון בסמכותיות ובתוקף את הטענות שלו נשענת כולה על ההנחה שניתן, באמצעות אימון מיוחד, לפתח כישורי הכרה וידיעה שאינם חלק מחיי ההכרה כפי שאנחנו מכירים אותם בחיי היומיום שלנו. בשום פנים ואופן לא מדובר בתהליכים ההכרתיים שאנחנו מכירים בחיי היומיום שלנו כמו היזכרות בדימויים (מצטער איילת, אבל חשוב לדייק כאן). על כישורי ההכרה הגבוהים הללו מסתמכות כל התצפיות שלו. בין היתר, הכישורים הללו מאפשרים לטענתו את ה''קריאה ברשימות האקאשיות'', כלומר את היכולת להתנסות מחדש ובאופן אישי בהטבעה ה-ר-ו-ח-י-ת שמותירה אחריה כל התרחשות בעולם הפיזי. מי ששולל כל אפשרות לקיומם של כישורים כאלה, אכן חייב לדחות, מכל וכל, כל תיאור שהם עומדים בבסיסו. מי שכן מוכן לבחון את שאלת קיומם של הכישורים הללו ללא דעה קדומה, חייב לשאול את עצמו ברצינות, אם יש דרך להבחין ולהבדיל בין מה שמאופיין ככישורי הכרה גבוהים לבין הזיות שווא. הרי ברור וידוע שאפילו להכרה הרגילה שלנו יש יכולות מדהימות לייצר באמצעות אמונה, אמון, סוגסטיה, אוטוסוגסטיה, ואפילו באמצעות לחץ חברתי, ''מציאות'' חווייתית מוחשית ביותר, שכולה עורבה פרח. וזה עוד מבלי להזכיר מצבים פסיכוטיים, עם או בלי בסיס אורגני. מי שמשולהב על ידי רגשות דתיים תמיד יראה בהזיות שלו את מוחמד, בודהא, או ישוע, בדיוק על פי הדימויים הדתיים הסובייקטיביים שמאפיינים את החברה שבה הוא גדל. בטור של י' שנקרא ''כמו חושך ואור'' בדיון מספר 2, תחת השם 0, מופיעות חלק מהשאלות שחייב לשאול את עצמו כל מי שמעוניין לבחון את הטענות של שטיינר ללא משוא פנים. מי שמתעלם מהשאלות הללו, סביר להניח שייפול בקלות רבה קורבן לאמונות התפלות הגרועות ביותר. על פי שטיינר, אותם כישורי הכרה גבוהים קיימים כפוטנציאל בכל אדם. הם אינם נוצרים יש מאין, אלא מופיעים כתוצאה של אימון וחיזוק אינטנסיבי וקיצוני ביותר של כוחות ההכרה הרגילים שלנו – החשיבה, הרגש, והרצון. האימון הופך אותם ל''אברי חישה'' חדשים. שיטת האימון שהוזכרה, רצופה באבני דרך שמשמשות כמדדים אובייקטיבים, בלי שום מרכאות, השומרים על המתאמן שלא ישגה בהזיות פרי יצירתו האישית ושרירות לבו. אבני הדרך הללו לא הונחו שם רק כדי לנסות לספק ''מדען'' כזה או אחר. על פי שטיינר הם חיוניים למתאמן עצמו, מפני שאותם כישורי הכרה גבוהים חשופים להטעיות בדיוק כמו ההכרה הרגילה שלנו, אם לא יותר. שטיינר דן בשיטת האימון שהציג, בעשרות ספרים ובמאות הרצאות. בכל פעם מנקודת מבט אחרת, וכמעט בכל פעם עם תוספות והתייחסויות חדשות שמאירות את הנושא באור חדש. אין כאן קיצורי דרך. מי שרוצה לשפוט על סמך ידע, ולא על סמך דעות קדומות וצרות אופקים, חייב להתאמץ, להתעמק, וללמוד ולחקור בעצמו. הגב לתגובה זו          למנחם ולאיילת         רזית,    28/01/06 12:43 ראשית, אני מסכימה עם כל מה שכתבת בתגובתך. אני לא מכירה את שיטת האימון שיצר שטיינר אבל מבינה בדיוק על מה שהוא מדבר בקשר לפיתוח כישורי ההכרה. אגב, לא רק הוא. תורות המזרח פיתחו שיטות לפיתוח ההכרה עד למצב של הארה. הפילוסופייה ועקרונות החשיבה שהיא פיתחה היא נסיון לראות את ''האמת'' מעבר לסובייקטיביות. הפסיכולוגייה, כשעושים בה שימוש נכון, היא בעיקרה שיטה לשיפור האינטלגנציה הרגשית שלנו ולא רק פתרון בעיות אד הוק. חיזוק כוח הרצון הוא מטרה בשיטות רוחניות רבות. אימון ותרגול מביאים תוצאות ומי שמשקיע את המאמץ יכול לשפר את היכולות שלו בכל תחום, פיסי, הכרתי, מחשבתי, רגשי. ככל שאדם מתפתח הוא מפתח רגישות לקליטת ידע. לא מזמן התפרסמה כאן במדור כתבה של ד''ר דינה ראלט בענין ה NO. אם הכיוון שהיא הציגה הוא הכיוון הנכון אולי יש כאן רמז על האופן שבו ידע נקלט מ''האוויר''. מבלי להכנס לעומק לשאלת ההסברים לכך (המרתקת), התופעה קיימת, אפשרית, והיא ניתנת לפיתוח באמצעות הגברת הרגישות לקליטת הידע בדרכים שונות. תהליך קבלת הידע שאקרא לו לצורך הענין תיקשור הוא אישי וחוויתי. אין כל אפשרות לבחון אותו כ''אמת'' או כ''אי אמת''. אמת היא משפט חיווי עלהמציאות. אין כל אפשרות לבחון אם חוויה היא ''אמיתית'' או לא. לבי חוויותינו שלנו עצמנו אנו נוטים להשען על ההתרשמות שלנו. מבלי להכנס כרגע לבעייתיות בכך שגם אותה הזכרת בתגובתך, הבעייתיות גדולה פי כמה כשמדובר על ידע שהוא תוצאה של תיקשור של אחר- גם אם הוא שטיינר. כל סיפור שמגיע ב''תיקשור'' של אחר ושאין דרך להפריך או לאמת אותו והוא ענין לאמונה, אני מציעה לשפוט ממש כך, כסיפור. השאלה האם הוא ''צדק'' או לא ''ראה נכון'' או לא אינה רלבנטית. כל אחד צריך לפתח את יכולות ההתחברות שלו לידע ולהגיע אליו לעצמו ורק זה חשוב. ה''שלל'' שמביאים אחרים יכול להיות מעניין או לא, חכם או פחות חכם, אבל לגבינו הוא לעולם אינו יכול להיות ''אמיתי''. החוויה המיסטית אינה יכולה להמדד במושגי אמת או שקר. המדע כמו המטפיסיקה כן מתעניין באמת. אם יום אחד המדע ימצא תגליות שיאשרו את התיקשור הזה של שטיינר, נגיד ששטיינר צדק. שמהירות הגלישה שלו הייתה מדהימה. היו מקרים כאלה שהמדע גילה את מה שכבר היה ידוע הרבה קודם- אם אתם זוכרים את הדוגונים וכוכב סיריוס. אבל עד אז, השאלה אם הוא צדק או לא אינה רלבנטית. מה שכן רלבנטי זה לראות מה ניתן ללמוד ממנו בתחום של פיתוח ההכרה, לא להאמין (אבל גם לא להחזיק באמונה שזה לא נכון) ולגלוש חופשי- חודשי :) ברשת האינטרנט הבלתי נראית הזו בעצמנו. הגב לתגובה זו              תודה רזית,             מנחם,    28/01/06 16:43 ויחד עם זאת, חשוב לי מאוד שמה שניסיתי להגיד לא יטושטש גם אם את חולקת עליו. והנקודה המרכזית שניסיתי להעביר, לפחות בחלק ב', היא שיש דרך להבחין בחוויה הרוחנית בין אמת לשקר ושאנחנו לא רק יכולים, אלא חייבים למדוד אותה על פי המושגים הללו. אחרת אין שום סיבה שלא נמציא לעצמנו חוויות מיסטיות כל אחד כראות עיניו, אם לצרכים טיפוליים ואם לצרכי הנאה ושעשוע. ואני בהחלט מסכים שכל זמן שאין לנו את מלוא הידע והנתונים בנושא הזה, כמו גם בכל נושא אחר, ראוי שנימנע מלחרוץ משפט לחיוב או לשלילה. הגב לתגובה זו              זו נראת כגישה שהפסיכלוגייה המודרנית  ל"ת              מאמצת,  ודוגלת,    28/01/06 15:15 הגב לתגובה זו          סממנים מובהקים של כת         שי,    28/01/06 10:19 אתה כותב: ''מהסיבה הפשוטה שלא נותר מהן כל שריד בתקופתנו שהנו זמין למדע הזה'' - נותרו שרידים מלפני מיליוני שנים אבל לא נותר שום שריד מקבוצה כל כך מתקדמת ומשמעותית? כתבת: ''מי שכן מוכן לבחון את שאלת קיומם של הכישורים הללו ללא דעה קדומה, חייב לשאול את עצמו ברצינות, אם יש דרך להבחין ולהבדיל בין מה שמאופיין ככישורי הכרה גבוהים לבין הזיות שווא'' - הדרך היחידה לבחון הינה הדרך המדעית. זו הדרך שהביאה אותי ואותך ליכולת לתקשר זה עם זה מבלי להכיר ומרחק של עשרות אלפי קילומטרים..משנפסלת דרך זו יש לבחון את מניעי הפוסל ולא את רעיונותיו. כתבת: ''מי שמשולהב על ידי רגשות דתיים תמיד יראה בהזיות שלו את מוחמד, בודהא, או ישוע, בדיוק על פי הדימויים הדתיים הסובייקטיביים שמאפיינים את החברה שבה הוא גדל'' - ומי שמשולהב מרעיונותיו של שטיינר? לא שכנעת אותי, מצטער. חייבים להבין שהיכולת של שטיינר לטעון בסמכותיות ובתוקף את הטענות שלו נשענת כולה על ההנחה שניתן, באמצעות אימון מיוחד, לפתח כישורי הכרה וידיעה שאינם חלק מחיי ההכרה כפי שאנחנו מכירים אותם בחיי היומיום שלנו. הגב לתגובה זו              שי             בכלל לא,  אכפת,    28/01/06 14:15 מי שחווה הכרה וידיעה כאלה, שאינן חלק מההכרה המוכרת, יודע שזה בדיוק כך. ולא אכפת לו אם אין הוכחה מדעית. הגב לתגובה זו                  שטויות                 שי,    28/01/06 18:49 מכיון שאיש מכם לא חווה זאת, אתם בוחרים להאמין אמונה עיוורצ במי שטוען שכן. מאחל לכם בריאות. הגב לתגובה זו          צודק לא דייקתי         איילת,    28/01/06 09:14 או יותר נכון לא היה לי כוח לפרט, אבל בהיזכרות בדימויים התכוונתי ל''יכולת להתנסות מחדש ובאופן אישי בהטבעה הרוחית שמותירה אחריה כל התבטאות בעולם הפיזי'', כמו שכתבת. הזיכרון בדימויים הוא רק תחילת התהליך, ונוסף לו מתן תוקף לסוג כזה של היזכרות. תודה שלך היה כוח לפרט ולנסח. הגב לתגובה זו 12.  תגובה לתגובות. חלק ראשון.     מנחם,    28/01/06 08:50 אני חושב שכל מי שמתוודע לרעיונות של שטיינר בדרך הנכונה ימצא את עצמו ברגע כזה או אחר בחייו אסיר תודה על ההעשרה האינסופית שהם מביאים לחיים הפנימיים והמעשיים שלו. במובן הזה המערכת עושה כאן שרות חשוב ביותר. אבל הדגש הוא על הדרך הנכונה, ובעיקר על הסדר הנכון. אחרת גם מי שרוצה לקרב, ימצא את עצמו בסופו של דבר מרחיק, מפני שקל כל כך לקבל את הרושם ההפוך ממה שהמשורר התכוון אליו. צריך לקחת בחשבון ששטיינר מדבר כאן על תקופות בחיי האנושות שאין ולא יכולה להיות למדע המודרני שום דרך ללמוד על קיומן, מהסיבה הפשוטה שלא נותר מהן כל שריד בתקופתנו שהנו זמין למדע הזה. הקושי של איש המדע בן זמננו לקבל את התיאורים הללו מובן על ידי שטיינר ומוזכר על ידו. זה לא מנע ממנו להציג אותם באומץ לב, ובמחיר אישי כבד. חייבים להבין שהיכולת של שטיינר לטעון בסמכותיות ובתוקף את הטענות שלו נשענת כולה על ההנחה שניתן, באמצעות אימון מיוחד, לפתח כישורי הכרה וידיעה שאינם חלק מחיי ההכרה כפי שאנחנו מכירים אותם בחיי היומיום שלנו. בשום פנים ואופן לא מדובר בתהליכים ההכרתיים שאנחנו מכירים בחיי היומיום שלנו כמו היזכרות בדימויים (מצטער איילת, אבל חשוב לדייק כאן). על כישורי ההכרה הגבוהים הללו מסתמכות כל התצפיות שלו. בין היתר, הכישורים הללו מאפשרים לטענתו את ה''קריאה ברשימות האקאשיות'', כלומר את היכולת להתנסות מחדש ובאופן אישי בהטבעה ה-ר-ו-ח-י-ת שמותירה אחריה כל התרחשות בעולם הפיזי. מי ששולל כל אפשרות לקיומם של כישורים כאלה, אכן חייב לדחות, מכל וכל, כל תיאור שהם עומדים בבסיסו. מי שכן מוכן לבחון את שאלת קיומם של הכישורים הללו ללא דעה קדומה, חייב לשאול את עצמו ברצינות, אם יש דרך להבחין ולהבדיל בין מה שמאופיין ככישורי הכרה גבוהים לבין הזיות שווא. הרי ברור וידוע שאפילו להכרה הרגילה שלנו יש יכולות מדהימות לייצר באמצעות אמונה, אמון, סוגסטיה, אוטוסוגסטיה, ואפילו באמצעות לחץ חברתי, ''מציאות'' חווייתית מוחשית ביותר, שכולה עורבה פרח. וזה עוד מבלי להזכיר מצבים פסיכוטיים, עם או בלי בסיס אורגני. מי שמשולהב על ידי רגשות דתיים תמיד יראה בהזיות שלו את מוחמד, בודהא, או ישוע, בדיוק על פי הדימויים הדתיים הסובייקטיביים שמאפיינים את החברה שבה הוא גדל. בטור של י' שנקרא ''כמו חושך ואור'' בדיון מספר 2, תחת השם 0, מופיעות חלק מהשאלות שחייב לשאול את עצמו כל מי שמעוניין לבחון את הטענות של שטיינר ללא משוא פנים. מי שמתעלם מהשאלות הללו, סביר להניח שייפול בקלות רבה קורבן לאמונות התפלות הגרועות ביותר. על פי שטיינר, אותם כישורי הכרה גבוהים קיימים כפוטנציאל בכל אדם. הם אינם נוצרים יש מאין, אלא מופיעים כתוצאה של אימון וחיזוק אינטנסיבי וקיצוני ביותר של כוחות ההכרה הרגילים שלנו – החשיבה, הרגש, והרצון. האימון הופך אותם ל''אברי חישה'' חדשים. שיטת האימון שהוזכרה, רצופה באבני דרך שמשמשות כמדדים אובייקטיבים, בלי שום מרכאות, השומרים על המתאמן שלא ישגה בהזיות פרי יצירתו האישית ושרירות לבו. אבני הדרך הללו לא הונחו שם רק כדי לנסות לספק ''מדען'' כזה או אחר. על פי שטיינר הם חיוניים למתאמן עצמו, מפני שאותם כישורי הכרה גבוהים חשופים להטעיות בדיוק כמו ההכרה הרגילה שלנו, אם לא יותר. שטיינר דן בשיטת האימון שהציג, בעשרות ספרים ובמאות הרצאות. בכל פעם מנקודת מבט אחרת, וכמעט בכל פעם עם תוספות והתייחסויות חדשות שמאירות את הנושא באור חדש. אין כאן קיצורי דרך. מי שרוצה לשפוט על סמך ידע, ולא על סמך דעות קדומות וצרות אופקים, חייב להתאמץ, להתעמק, וללמוד ולחקור בעצמו. הגב לתגובה זו          למנחם         סיגל,    28/01/06 18:40 מנחם יקר אתה כותב נפלא . כבר אמרתי לך את זה ? :) התרגשתי במיוחד משני המשפטים שלך : ..''אבל הדגש הוא על הדרך הנכונה, ובעיקר על הסדר הנכון. אחרת גם מי שרוצה לקרב, ימצא את עצמו בסופו של דבר מרחיק, מפני שקל כל כך לקבל את הרושם ההפוך ממה שהמשורר התכוון אליו.''... והשני : ..'' מי שרוצה לשפוט על סמך ידע, ולא על סמך דעות קדומות וצרות אופקים, חייב להתאמץ, להתעמק, וללמוד ולחקור בעצמו''... הם נכונים בהמון מצבים של החיים ולא רק במקרה זה. ואפילו חוויתי אותם בעצמי הלכה למעשה. אני אכן מאמינה בכישורי הכרה גבוהים. אבל לא מאמינה שהם קיימים אצל כל אחד. לדעתי מעט הם האנשים שיש להם את זה. עברתי המון בקטע הזה עם הבן הבכור שלי (שמבחני IQ עם כל המוגבלות שלהם, בכל זאת סיווגו אותו בתחום שרק 0.03% מהאוכלוסייה משתייך אליה),ואני פשוט לא יכולה לפרט כאן, כי כבר אמרתי לך פעם שבתגובות כאן יש לי תחושה של קוליסאום... בעקבות כל מה שעברתי (ועדיין עוברת) עם בני, אני הראשונה שמאמינה ביכולות שמעבר, באנרגיות שעדיין לא תורגמו לנו לשפה שנוכל להשתמש בה (כמו כל גל זה או אחר שמתגלה כל תקופה מסויימת) ובכישורי הכרה גבוהים. בכל אופן, לי יש עבודה לעשות עכשיו (לקרוא כמה ספרים, בתקווה שאשיג אותם) ואז אוכל לתהות היכן נגמרת ההזייה ומתחילים הכישורים . וגם לא בטוח שאחרי זה יהיו לי מספיק נתונים וידע ותשובות נחרצות. כי מראש יש כאן מילכוד מחשבתי. כרגע ממה שקראתי פה זה נראה לי הזוי לחלוטין. והעיקר: אתה נהדר מנחם ! אוהבת אותך :) הגב לתגובה זו 11.  דברי שטיינר הגיוניים בעיניי יותר מכל היגיון שאני מכירה     איילת,    28/01/06 02:46 ההיגיון של להיזכר ולסמוך על הזיכרון החווייתי. להיזכר בדימויים, ולדעת בוודאות שכך היה, במקום לקרוא בספרי היסטוריה מוגבלים ומגבילים. שטיינר ודאי השתמש בדרך התפישה והזכירה האטלנטית ובכשרים האטלנטיסיים שלו כדי להגיע לכל החומר ההיסטורי והמדהים הזה. נשמע שהוא יודע על מה הוא מדבר. הגב לתגובה זו          חי כל השדים הקדושים ובשם פרעה את צודקת  ל"ת          אל תתני לאיש,  לערער בטחונך,    28/01/06 22:13 הגב לתגובה זו          אוי, איילת..ספרי הסטוריה מוגבלים ומגבילים?         סיגל,    28/01/06 05:56 ממש לא. תלוי מי כתב אותם ומתי. התאורייה שמוצגת בכתבה זו נשמעת הזוייה לחלוטין . כמובן שהבעייה היא איתי, כי לי יש הגיון לוגי... לא הבנתי איפה על ציר הזמן, התרבות הפלאית הזו ממוקמת ? ואם האטלנטיים יכלו לשלוט על כוח החיים אז למה הם לא חיים עד היום ? היו לאטלנטיים כלי רכב ? וואוו... הגב לתגובה זו              לסיגל, כן, ככה אני חושבת.             איילת,    28/01/06 17:52 אני לא מאמינה במה שקראתי בספרי היסטוריה ולמדתי בבית הספר או באוניברסיטה או בעיתונים ובתקשורת, יותר ממה שאני מאמינה להיסטוריה היקומית שמספר לי עליה שטיינר. למעשה, תיאוריו של שטיינר את העולם שהוא רואה ומספר לי עליו מושכים אותי הרבה יותר, ממעמקי ישותי, בצליל ובתחושת האמת שבהם. הוא מדבר אל ההיגיון הפרטי והאישי שלי. התיאוריה שלו לא נשמעת לי הזויה יותר מכל קביעה מדעית מקובלת ומפורסמת ברבים מה היה ואיך היה לפני מיליון שנה. אני מאמינה לו יותר מלמדענים ''רגילים''. תקראי לי משוגעת... הגב לתגובה זו                  לאיילת                 סיגל,    28/01/06 19:52 אין שום סיכוי בעולם שאני אקרא לך משוגעת :) אני מאמינה גם לספרי ההיסטוריה (כמובן שתלוי איזה) ואולי גם אאמין לשטיינר. בשביל זה יש לי הרבה עבודת קריאה ומחשבה שלאחר הקריאה לעשות. וזה לא יקרה ביום אחד. יש הבדל בין מה שמושך אותנו בגלל הנופך המיסטי על כמיסותו ,שקוסם לנו ומצית לנו את הדמיון, לבין המציאות ובוודאי שבין זה לבין ה''אמת''. בכל אופן, אני לאנתרופוסופיה התוודאתי דרך צד של המשפחה (צד שאני מאוד מאוד אוהבת) כך שאולי אהייה משוחדת קצת. הגב לתגובה זו                      צד של המשפחה?תמהתני! לינפושה נתן                     אל תעשו שטויות,  שתצטערו עלהם,    28/01/06 21:56 להבין שהלך לכם סטוצים, זוכר... ''התחלנו מלמעלה, וגם ירדנו..'' אז מה, מאד מוזר... מקווה שהקרבה המשפחתית מאפשרת... הגב לתגובה זו              סיגלי לה, לינפושה לפי הזכור דוגל ולמד             בעד שלום ביית,    28/01/06 15:26 את תורתו של שטיינר. את לא חוששת לצאת נגד המאסטר בכזו פומביות. הגב לתגובה זו                  ''בעד שלום בית'' יקר                 סיגל,    28/01/06 18:09 אתה חמוד שזה משהוא. אני לא יוצאת נגד לינפושה (צא כבר מהשם הזה: לינפושה -כי אבד עליו הכלח כבר מזמן). את מנחם אני אוהבת אהבת אמת ושום דיון זה או אחר, כולל חילוקי דעות והחלפת עמדות שונות לא ישנו עובדה זו. נהפוך הוא ! אני שמחה לשמוע דעות שונות משלי. אז אתה יכול לישון בשקט. שלום הבית יישמר. ותודה לך על הדאגה הכנה ומקרב הלב. הגב לתגובה זו                  חוששת ?                 מנחם,    28/01/06 17:00 ה''מאסטר'' אוהב ויאהב את סיגל בכל מצב. הוא זוכר לה את חסד נעוריה, את לכתה אחריו במדבר בארץ לא זרועה, וגרונו נשנק. אין לה מה לחשוש. הגב לתגובה זו                      מה סיגל מחששת.. תביאי ראש אל תהי קמצהנית  ל"ת                      כל היום שם,  תמיד איתכם,    29/01/06 18:57 הגב לתגובה זו                      תשובה מפונצ''רת                     שלום ביית,  עכשיו!,    29/01/06 15:41 למה לבועז לב לינפושה הוא לא זוכר חסד נעורים? שניהם טפשים אותו דבר בועזי וסיגלי,. אולי הוא זוכר לסיגלי' לה גם חסד נערוירים מסוג שונה לגמרה אחרי שגרונה נשנק אחרי שהלכה אחריו למדבר וכל הירידות האלה? הגב לתגובה זו                      מה עם איילת,למה האפלייה..  ל"ת                      ברק,  בג''ץ,    29/01/06 12:16 הגב לתגובה זו                          ירמי השתגע  ל"ת                          אילולה,    29/01/06 18:14 הגב לתגובה זו                      למנחם                     סיגל,    28/01/06 19:41 מנחם יקר את התגובה משעה 18:09 ל''בעד שלום בית'' כתבתי לפני שתגובתך משעה 17:00 פורסמה ולפני שקראתי אותה. אז אני שמחה פעמיים :):) אוהבת אותך תמיד :) הגב לתגובה זו              למידה מספר היסטוריה             בליסרגון,    28/01/06 14:10 היא הפעלה של הזיכרון בדיוק כמו זכירה של אירועים שחווינו בעצמנו או שמענו עליהם מאחרים. זו לא חשיבה לוגית כמו ששטיינר מדבר עליה. אם אני מבין נכון את כוונתו, לאטלנטיים לא הייתה יכולת היסק. דוגמה לחשיבה כזו בהתנהגות עם אש: הם היו זוכרים כל מיני מקרים בהם אנשים נשרפו או נכבו והיו משתדלים להמנע ממצבים כאלו, אבל לא היו מסוגלים להסיק מכך כללי זהירות עם אש או לנסח חוקי-טבע לגבי ההתנהגות שלה. השאלה היא מה את מעדיפה. הגב לתגובה זו                  בליסרגון יקר                 איילת,    29/01/06 07:39 אני מעדיפה להוסיף לעצמי את הכישור הזה, של הפעלת זיכרון חווייתי, ושאבד עליו הכלח בימינו אלה. אני לא חייבת לבחור או זה או זה, וכמובן, לאטלנטיים לא רק לא היתה יכולת היסק, אלא גם לא בחירה חופשית או יצירתיות נוסח בועז לב, כמו שיש לנו, או לפחות מאוד מצומצמת. ואז, חשיבה לוגית + חשיבת זיכרון חווייתי רחבה = שטיינר הגאון = מה שאיילת רוצה להיות. הגב לתגובה זו                  עמק דב המערות מתאר את הזיכרון הזה                 ספר מעולה,  ומחרמן,    28/01/06 22:00 בדיוק מדהים. הגב לתגובה זו                      התכוונת לשבט דוב המערות ולא עמק..  ל"ת                      נכון?,    28/01/06 23:21 הגב לתגובה זו                          ן וההמשך עמק הסוסים האבודים או משהוא כזה.  ל"ת                          כן וחצי,    29/01/06 01:41 הגב לתגובה זו              חחחחחח, היגיון עאלק!  ל"ת              סמי,    28/01/06 13:59 הגב לתגובה זו 10.  האם אני היחידי ששואל     שי,    28/01/06 02:09 את עצמו מנין הוא מביא את כל ה''ידע'' הזה ? הגב לתגובה זו          הוא לא הציא את -יש הרבה ספרים על זה  ל"ת          luna,  תל אביב,    28/01/06 05:32 הגב לתגובה זו 9.  ודולוף שטיינר קצת גדול בכמה מליוני מספרים     מדור העוקצנים,  והציניים המר,    28/01/06 01:46 על המדור הזה. הגב לתגובה זו 8.  איפה זיבאב ?     שאלה,    28/01/06 00:38 גם הוא היה מאטלנטיס ולא שמענו ממנו מאז ימי שי טובלי העליזים... הגב לתגובה זו 7.  הייתי שם כנירא     luna,  תל-אביב,    27/01/06 22:32 פעם עשו לי שחזור גלגולים ומצאו שהייתי גבר גבה קומה כ-2מטר ועסקתי בריפוי ביופי קריסטלים ,צבעים, ציור,מוסיקה ,שירים,ואני מאוד מזדהה עם הכישורים האילו במיוחד עם הריפוי ,ועכשו אני קוראת שהם לא השתמשו בחשיבה לוגית.חשיבה לוגית -חישובים וכו'לא נכנסים ל-סיסטם.עד היו אני יודעת היכן ימין והיכן שמאול ..אני מתחילה להאמין שאולי יש דברים בגו.. הגב לתגובה זו          אחרי אלפי שנים         שי,    28/01/06 10:23 שאת בסביבה, אולי תתפני ל איזה קורס לכתיבה ללא שגיאות ? הגב לתגובה זו              מעדיף להעביר ביקורת             xchubh,,    03/02/06 20:18 מאשר להתיחס לתכנים-אחד מהצדיקים הנפוחים הגב לתגובה זו 6.  חייב להודות     י,    27/01/06 20:56 זה קצת יותר מדי בשבילי... הגב לתגובה זו          :-) י' יקר,         מנחם,    28/01/06 08:12 למעריצי שטיינר, שהיו רוצים שכל העולם ידע עליו ויקבל את כל מה שיש לו לתת, יש באמירה שלך כמה וכמה נקודות אור. נקודת האור הראשונה נמצאת במילה -קצת-. אם כל זה הוא רק ''קצת'' יותר מדי בשבילך, אז מצבנו בהחלט בכי טוב, ואתה מפגין פתיחות ברמה שהיא בהחלט מעל לממוצע הסטטיסטי :). את נקודת האור השניה אני מוצא במילה ''זה''. מכיוון שהיא מופיעה לראשונה רק בתיאורים של אטלנטיס, האופטימיים יכולים להסיק ממנה שהתיאור של שתי ישויות עצמאיות ונטולות גוף, אך קונקרטיות לחלוטין לדבריו של שטיינר, כמו לוציפר ואהרימן, המשפיעות ומכוונות את חיי האנושות, מקובל עליך לחלוטין :). לו זה אכן היה המצב, הדרך הייתה קלה וסלולה, וכל מה שנותר היה לי להוסיף הוא את העובדה שבימינו אפילו המדע מכיר בחלק מהתופעות שמוזכרות במאמר. לצורך הדוגמה, די אם נזכיר שהיכולת להפוך חופן גרעינים לאנרגיה קינטית הוכחה כבר מספר רב של פעמים על ידי מדענים שתיעדו את תצפיותיהם על... אוהדי כדורגל. סליחה, סליחה, סליחה :), לא יכולתי להתאפק. אני מבטיח תגובה רצינית יותר בהמשך. הגב לתגובה זו              מנחם יקר             סונול,    28/01/06 08:36 התגובה שלך מספיק רצינית וכבר היום מפיקים דלק ביולוגי ויש גם מכוניות שנוסעות. בקרוב זה יהיה גם כלכלי. אני חייב לציין שאני ממש ממש מתפעל ולומד מהיכולת (החדשה? :)) שלך להעביר ביקורת עדינה כל כך, ועם זאת נוקבת. מחכה לתשובה של י'. הגב לתגובה זו                  מיותר לחכות                 מנחם,    28/01/06 17:10 הביקורת העדינה, ועם זאת הנוקבת, של י' היא שפתחה את הדיון הזה. הגב לתגובה זו                  סונול, סוני, סמי כולם אותו סכסכן מקצועי  ל"ת                  סלסל,    28/01/06 15:21 הגב לתגובה זו                      סיגל, סמת לב סכול הסמות מתחילים בסמך?  ל"ת                      סמי וסוסו,    29/01/06 19:30 הגב לתגובה זו                          אוי, אוי, אוי סכחתי מסהו                         סבת סלום,    29/01/06 19:58 גם סתומה מתחיל בסמך. הגב לתגובה זו 5.  Bed time story  ל"ת      bollocks,    27/01/06 09:49 הגב לתגובה זו 4.  אנשי אטלנטיס ממש על פי הספרים....     רשת ב,    27/01/06 02:57 ''עמק דב המערות'' ו''עמק הסוסים האבודים'' משהוא כזה. מעניין איך הסופרת ידעה את כל נושא הזיכרון כולל הזכרון הקולקטיבי בכאלו פרטי פרטים. בטח היא גילגול אטלנטי.... הגב לתגובה זו 3.  מופרע..אמרנו.???  ל"ת      אלה שיודעים,  אטלנטיס,    26/01/06 22:49 הגב לתגובה זו 2.  למה להוציא דברים מהקשרם? לא ראוי.  ל"ת      אכפת לי,    26/01/06 21:11 הגב לתגובה זו 1.  מה, שטיינר השתמש בסמי הלוצנציות כאלה חזקים?  ל"ת      שלמה גוב,    26/01/06 20:53 הגב לתגובה זו          זאת הגדולה של שטיינר         איילת,    28/01/06 08:42 שהוא הצליח להגיע למצבים תודעתיים משוחררים כל כך שמאפשרים לו ''להוריד קבצים'', מצבים שכדי להגיע אליהם כל אחד אחר יזדקק להשתמש בסמי ''הלוסינציות'' (במקרה הטוב). הגב לתגובה זו