תגובות עד כה: 18 תגובות, ב- 10 דיונים. הוסף תגובה 10.  יופי של כתבה..הכל בראש רבותי.קבלו את זה.  ל"ת      דורה,  ניו יורק,    02/01/06 17:01 הגב לתגובה זו 9.  איזה ד''ר היא? באיזה מקצוע?  ל"ת      **,    28/12/05 14:27 הגב לתגובה זו          ד''ר להנדסת שישליק  ל"ת          אבו כרס,    29/12/05 07:09 הגב לתגובה זו 8.  אופירה היקרה     שמנצ'יק,    28/12/05 13:31 אני פותח קורס מצויין לגמילה מכסף... רוצה להירשם? הגב לתגובה זו          ואני פותחת קורס יישור שיניים וצביעת שורשים         קופיקה,    29/12/05 05:45 שלאחר ההרזיה. הגב לתגובה זו              למה להעליב?             יפה,  תל אביב,    29/12/05 15:36 מה? כבר אי אפשר להגיד שום דבר על התוכן אז מחפשים איך להעליב? כמה רשעות... אולי אם היית בן אדם יפה בעצמך היית מסוגלת לראות את זה גם באחרים. הגב לתגובה זו 7.  אופירה מתחזה לרופאה =נוכלת     אמירה,    28/12/05 02:38 פגשתיה לפני 20 שנה. אובססיבית לכסף!!! טורפת את הצמאים לעזרה בהרזייה. המרוויחה והמצליחה היחידה לאורך זמן היא אופירה. כי שמבינים מי היא חוטפים כאלה עצבים ותסכול שאוכלים חזרה. נוכלת!!! שעושה רק למען עצמה ובעבור הון עתק. לא להתקרב!!!! הגב לתגובה זו          ממש לא נוכלת         כבר רזה,  תל אביב,    29/12/05 15:43 בקורס של אופירה החזרתי את עצמי לעצמי. זה לא היה קל, ובאמת נדרשת מידה לא מבוטלת של נכונות להשתנות (קודם כל בראש, ואז זה מחלחל גם לגוף), אבל התוצאה... שווה כל טיפת מאמץ! לזכותה של אופירה יאמר שחוץ מהקורס עצמו היא מעבירה קבוצות שתומכות בתהליך לאורך זמן, וכשנפלתי ונחלשתי תמיד הייתה שם להגיד מילת עידוד ולעזור לחזור לדרך של האמונה בעצמי ובמטרה שלי. ועכשיו אני באמת אוכלת מתי שאני רוצה, ומה שאני רוצה, ועדיין רזה ומאוזנת ומרגישה טוב עם עצמי. אז תודה לאופירה! נ.ב. ולמשמיצים - היא באמת ד''ר. ראיתי את הדיפלומה שלה תלויה על הקיר בחדר הפגישות שלה. הגב לתגובה זו          כמה קל לאשים בקישלונות שלנו את האחרים         margushka,  חיפה,    28/12/05 11:53 שלום,אמירה! אני מכירה את אופירה פחוט ממך,רק 5 שנים. חמש שנים שינו את חיי.לא כל הקרדית לאופירה ,גם אני בעצמי עשיתי עבודה לא קטנה וממשכה בפיסול עצמי.אבל ללא סופק ''חופש מאוכל'' כאחד מהצעדים הראשונים,התמדה בשיטה,כל השאר הדברים עובדים היום בעדי. נופלת,כמה,רצה,הולכת בקצף שונה ,אבל מתרדמת.היקר מה שקיבלתי מ''חופש מאוכל'' - יכולת להרגיש,לבחון את ההרגשה ולבחור מה לעשות.תודה לאופירה ובהצלחה! הגב לתגובה זו              כמה את מתרדמת?             בור,  דרום,    28/12/05 14:18 קבלו אותי - קיבלתי את עצמי: אני שמן, מעשן ואוכל ''לא נכון.'' אבל אני קם כשאני נופל ומשתדל להמשיך לנוע. שמחתי לשמוע שאת נופלת וכמה (השאלה היא כמה-כמה? ומי קלע) ובעיקר שמחתי לשמוע שבעקבות הטיפול (?) המוצע כאן ''מתרדמים''. חשבתי שעוסקים פה בהתעוררות ולא בהתרדמות, אבל - העיקר שקיבלת את עצמך. אגב, איך אדם ישן יכול לקבל את עצמו? מי בדיוק עומד שם בבדלפק הקבלה? בור (ללא תחתית) הגב לתגובה זו 6.  כן צריך ''פסיכולוג'' לפני דיאטה     dafna57,  רמת-גן,    27/12/05 16:50 בצעירות הדיאטה היה מתחיל ישר לאחר צום כיפור,הייתי מרזה אבל שהכעס גדל האכילה הרבות חזרו,או למשל הייתי אוכלת בשבוע הראשון רק אשל מלפפון ,בסוף השבוע כבר נגעלתי מהאוכל הזה ועוברת לאוכל אחר אבל לא משמין,גם לפעמים הייתי מסכימה לעצמי רק בוקר צהרים וערב ואחרי 8 בערב כלום,או לאכול עד 2 בצהרים מה שבא לי ולאחר מכן עד הבוקר כלום לא לאכול רק לשתות מים או תה בלי סוכר,טוב היום אני מקבלת את גופי אני לא רזה אבל לא שמנה,אני באמצע וזה מקובל על עצמי,אבל בתקופה הזאת אני מנסה להפסיק לעשן סיגריות ולכן אני כמו בורחת מעישון או למחשב או לאוכל,אבל נתתי לעצמי חוקים משלי ומקוה כי לפחות בזיקנה הגוף שלי לא יהיה פגוע מאוכל שלא טוב לי,אבל למשל אתמול בלילה עברתי על חוקי ואכלתי לבבות מתוגנים של מרוקו,כל הלילה סבלתי מצמרמורת וצרבת חזקה,ניסיתי לקבל את הכאב שאני בעצמי גמרתי לעצמי,היום אני לא מרשה לעצמי גם לא לגוע בסופגניות,לי זה לא טוב יותר.דפנה הגב לתגובה זו          היי דפנה         אמיר,    27/12/05 19:58 http://www.ruhanisatsangusa.org/col/col-2a.htm הגב לתגובה זו 5.  רק כשפותרים את הבעיות האחרות, מרזים.  ל"ת      מנחם,    27/12/05 11:04 הגב לתגובה זו 4.  חובה לקרוא     לילך,  חיפה,    26/12/05 21:27 למתעניינות בדרך החכמה הזו, מומלץ בחום לקרוא את ספרה של מירה דנה ''נשים אוכלות את עצמן''. הגב לתגובה זו 3.  את נוכלת !!!!!! ראו את המחיר שלב באתר  ל"ת      מאיה,    26/12/05 21:08 הגב לתגובה זו          וכמה פעמים מוזכר הכינוי         תבעעעע,    27/12/05 04:51 ד''ר ד''ר ד''ר ד''ר ממש מגוחך הגב לתגובה זו 2.  זו הדרך היחידה!!!!  ל"ת      יעל לוי,    26/12/05 20:27 הגב לתגובה זו 1.  מסכימה     P-;,    26/12/05 19:45 אני חיה ככה כמה שנים, והגעתי למסקנות דומות. כל כפיה על הגוף יוצרת כמיהה לעשות את ההיפך, ולא משנה אם אנחנו באמת רוצים בהיפך. לעומת זאת, האזנה פנימית, קבלה עצמית (וחבר טוב שיגיד לך מתי את שמנה, מותק...) - הרבה יותר יעילים לי כבר שנים. והרבה יותר קל לי לחיות ככה. הגב לתגובה זו