תגובות עד כה: 61 תגובות, ב- 20 דיונים. הוסף תגובה 20.  סדנת דרך האמן     יעל,  נתניה,    25/04/06 08:34 הסדנה היא דלת נפתחת לחיים חדשים ,מוארים יותר,שמחים ומלאים יותר אני כבוגרת הסדנה (לפני 5 שנים) יכולה להעיד על כך מיכל היא אישה מדהימה עם יכולות של נתינה אינסופית הסדנה מועברת כחוייה מעשירה מרתקת וקסומה מומלץ בחום כל מי שנכנס למעגל הזה רק זוכה לטוב כדאי לנסות גם להכי סקפטים - רק תרוויחו. בהצלחה!!!! הגב לתגובה זו 19.  סליחה שאני הורס את החגיגה     אילן.,  כדור הארץ.,    20/12/05 14:31 ואשתדל להיות עדין: הרבה זמן לא קראתי כזה גבב של שטויות. הגב לתגובה זו 18.  לעיתונאית מיכל גזית     gali,  tel aviv,    18/12/05 23:05 עלי והצליחי. כתבה מרתקת ואינטליגנטית. מהי הכתובת לבירור פרטים אודת הסדנאות שאת מעבירה? תודה, והרבה כיף בדרך לפסגות חלומותייך. הגב לתגובה זו          תודה תודה         מיכל גזית,  תל אביב,    19/12/05 01:01 תגובה מחממת בימים קרים (פיזית). כדי להגיע לכתובת תעלי שלוש משבצות למעלה, יש שם חלק שנקרא על המחברת, לחצי על שמי, וזה שולח אותך ישירות למייל שלי הגב לתגובה זו 17.  לבועז. אבקש את חוות דעתך המנומקת על הדברים הבאים :) :     לאונרדו,  דהעווינצ'יק,    15/12/05 07:39 . הגב לתגובה זו          אין בעיות ברור לחלוטין ופשוט מאד, דעתי         בועץ,    17/12/05 01:25 .. ... ! הגב לתגובה זו          :)  ל"ת          :),    15/12/05 10:55 הגב לתגובה זו          : )  ל"ת          איילת,    15/12/05 09:00 הגב לתגובה זו 16.  בוא ננסה, בחדשות התוכנה מאפשרת כותרת ארוכה.!יופי גם כאן!!!!מזל טוב  ל"ת      בועז@לב,  ת.א.,    14/12/05 23:21 הגב לתגובה זו 15.  פרפקציוניזם – שאיפה לשלמות     קובי-הנץ האדום,    14/12/05 23:03 ליוצר/אמן היא אחד המעכבים המשמעותיים בחיי יצירה ובחיים בכלל. מיכל , חבל שאת לא יוצרת / אמנית מולדת אלא רק מנחה שמדברת על דברים מבלי להרגיש אותם נעשים מתוכך, חבל... אולי בגלגול הבא תהיה יוצרת / אמנית בהצלחה.... הגב לתגובה זו          אני מבין שאתה לא אומן         פרופלור,  תא,    19/12/05 01:40 לא אומן כתיבה וכנראה לא רגיש לנפש סקרנית לחקר הנפש. אומנות יש בכל מקום גם בתגובה זו אליך. לא הייתי משכפל את נשמתך... הגב לתגובה זו          קובי הפלוץ השחור         גיל,  ת''א,    15/12/05 15:25 מי שרואה את עצמו, או שם את עצמו כ''אמן מולד'', כפי שאני מניח שאתה מתייחס לעצמך, ומסתכל מאוד מלמעלה באחרים שהם ''רק מנחים'', הוא כנראה יוצר כל כך מושלם שאף אחד לא שמע עליו ולא מתעניין ב''יצירותיו''. אפשרות אחרת היא שהפרפקציוניזם שלך הכניס אותך להקפאה כל כך עמוקה שאתה לא יכול להתמודד עם רעיון שכפי הנראה עזר להרבה אנשים אחרים לא להגיע למקום שלך או להיחלץ ממנו בהצלחה. אני מאחל לך שבגלגול הבא תזכה להיות אמן ובעיקר בן אדם. הגב לתגובה זו 14.  מלא חכמה וחומר למחשבה     ערן,    14/12/05 09:36 מאמר בגובה העיניים ומתוך התנסות אישית וחושפנית. מגיעה לך מחיאות כפיים - ושילמדו גם אחרים מעט צניעות וחיבור אישי לנושאים בהם הם אמורים להיות ''מומחים'' הגב לתגובה זו 13.  הקיצוניות השניה דוחה הרבה יותר     אמן בכיף,    13/12/05 23:57 שפע הברברת הבלתי נשלטת בכתיבה, בציור, בסדנאות, בברבור חסר פשר על הא ועל דא, ההפלצה חסרת הפשר של מלים על נייר בלי תוכנית, בלי כוונה, בלי מטרה, רק בשביל איזה ''כיף'' שה''אמן'' אמור לחוות, כנראה מייצר ל''אמן'' חווייה משחררת מאוד - אבל לא ברור לי אם החווייה הזאת באמת מגדילה אותו או רק מגדילה את היכולת שלו להתעלם ממה שחשוב, כן - מהצורך לדייק, כן - מהצורך להעביר אמירה מסויימת ולא שום אמירה אחרת, וגם לא ברור לי למה חוויית ה''כיף'' של האמן אמורה לעניין אותי בכמות האינסופית של זבל מוחלט שמיוצר פה על ידי בוגרי סדנאות כתיבה, ציור, פיסול, סידור שרידי שואבי-אבק בצורות מעניינות ולכידת גרגירי אבק תוך נפילתם שמאלה אבל לא, חס וחלילה, ימינה - כי ככה כיף לאמן-האבק שלנו היום. (שלשום, אגב, היה כיף לו שמאלה, דווקא.) מיכלאנג'לו לא צייר ולא פיסל בשביל ''כיף''. באך לא הלחין בשביל הכיף. שייקספיר לא כתב בשביל הכיף, קפקא בטח לא, דוגמאות לא חסרות. אולי היה להם כיף לפעמים, אולי לפעמים הם הצליחו ליצור דברים שגרמו להם אושר מוחלט. אבל ההבדל בין האופן שבו הם עבדו, ואמנים רציניים עדיין עובדים, לבין מה שמוצג פה, הוא בדיוק ההבדל שבין יצירת אמנות לבין זבל. הגב לתגובה זו          רק גם וגם וגם.         י,    15/12/05 13:57 ההליכה לקיצוניות היא טעות. יש מי שבוער בו צורך ליצור, אבל אין לו כשרון. ויש מי שמתפוצצץ מכשרון, אבל אין לו מה לומר. ויש מי שדורש מעצמו שלמות באופן שמשתק אותו. ויש, ויש, ויש. רק מי שיש לו גם כשרון וגם יצירתיות וגם יכולת להוציא לפועל וגם, וגם וגם רק הוא יניח לפתחנו את היצירה, שבסופו של דבר - תעשה לנו את זה. ומכיוון שהצירוף של כל המרכיבים הללו הוא כל כך נדיר, מקבלת היצירה את הערך המיוחד. כל זה לא מונע מאף אחד, תהא ה''חבילה'' שלרשותו חלקית ככל שתהיה, להשתמש בדיוק באותם כלים כדי לעבור את אותו תהליך. ההבדל בשורה התחתונה יהיה אם היצירה שלו תתנוסס על כתלי המוזיאון, או ביתו שלו, או תשכב במגירה, או תזרק לפח האשפה לאחר שאפשרה ליוצר את תהליך היצירה. הגב לתגובה זו              י היקר, אני חיבת להתוודות שאני מקנאה בך             איילת,    15/12/05 15:27 על הצירוף הנדיר של כשרון ,יצירתיות וגם וגם וגם, שמאפשר לך להוציא לפועל תגובה כזאת :) הגב לתגובה זו          מוגזם.         הבדלים,    15/12/05 10:54 הבדלים חשובים- בין מי שהוא אמן ביעודו ובכישרונותיו, לבין מי שנולד ללא כשרונות לביטוי דרך אמנות אבל מגשים את היצירתיות שלו בדרכים אחרות. המושג self mastery כולל בתוכו יצירתיות- אבל לא בהכרח ביטוי באמנות- הגישה לחיים, למערכות יחסים, לפתרון בעיות, להתפתחות האישיות , הופכת להיות מעשה יצירתי. בשני המקרים, יש מקום למיקוד, ריסון, התמדה, אימון של skills מצד אחד ומצד שני- הרפייה של שליטה, תום, ספונטניות, שחרור. ממה שאני מכירה, זה די נדיר שאמן מכוון במודע לייצג ''אמירה מסויימת ולא אחרת'', למרות שביצירתיות אמיתית זו התוצאה - אבל היא מגיעה מתוך האותנטיות של הביטוי (האמירה שחיכתה להתגלות\להיווצר באקט של יצירה). זה לא תהליך אסטרטגי שמתחיל ביעד ידוע מראש. לגבי הכיף- גם האמנים הרומנטיים המיוסרים ביותר מפיקים הנאה מיצירה. אולי הם לא נהנים מהתוצאה ואולי הם סובלים מתעצומות הרגש, אבל יש הנאה במשחקיות, בגילוי ובחופש (האפשרויות) שביצירה. וההנאה הזו לא שמורה לאמנים מלידה, כל אחד יכול לשחק. גם אם צריך ללמוד מחדש איך להנות מהדברים הכי פשוטים וזמינים לנו. ''כיף'' זה לא דבר זול או שטחי, כיף מתאר הנאה. והתבוננות במה הדברים שמהם אנחנו מפיקים הנאה, ומה האיכויות (המתעדנות) של הנאה, היא אחד הפידבקים הטובים שיש לכל אחד על התפתחותו. הגב לתגובה זו              את אומרת את אותו הדבר רק בהתעדנות,שניכם עבר זמנכם...  ל"ת              לחופש נולד,  ללא mastery,    15/12/05 15:19 הגב לתגובה זו          אמן בכיף אתה צודק בכל מילה.  ל"ת          ההבדל,    14/12/05 16:09 הגב לתגובה זו          שמע אומן בכיף...         בועז@לב,  ת.א.,    14/12/05 09:09 אני מקנא בך..אני באמת מקנא.. אתה יודע למה..אני אגיד לך . כל פעם שאני מגלה חלקת עולם מופלאה אני מרגיש כמו מי ש ''שרף'' חוויה .ואני תמיד מקנא באלה שעוד אמורים לזכות בגילוי בפעם הראשונה. ואני מקנא בך ובמרחק הענק שאתה אמור לעבור בהתפתחותך .אני מקנא בכל הגוונים האנושיים שתפגוש בדרכך בכל הגילויים שיהפכו בעינייך את ה''זבל'' למשהו נשגב,בספק שתלמד לעורר בקביעותיך, בחיוב שתגלה ב''בירבורים'' של אחרים בהתעשרות שבכל זאת תצליח לצבור בחוסר הדיוק ובאמירות המגששות את דרכן בין כל האחרות מתוך חוסר מוחלטות . ואז תשב שוב בסדנא עם מיכלאנג'לו ,קפקא, באך ,שייקספיר ואחרים ותעשיר אותנו בתובנות שהגעת אליהן מתוך הדו שיח שקיימת איתם, יכול להיות שהפעם הן יפלו ימינה ולא שמאלה...אה..אולי הפוך? הגב לתגובה זו          צודק, צודק, צודק !!!         איילת,    14/12/05 05:49 שלוש קידות והשתחוות עמוקה אחת :) הגב לתגובה זו              ומצד שני,             איילת,  עונה לעצמי,    14/12/05 11:01 האם לפרפקציוניסטים והמוכשרים באמנות ישנה הזכות לשפוט מהי אמנות זבל ומה אמנות נעלה, ולמנוע מאדם שיצירה אמנותית אינה מכישוריו המולדים הבולטים, את ההוצאה לפועל של האמנות שלו? הגב לתגובה זו          ya ya mine furher  ל"ת          hiell hieil,  saxonia,    14/12/05 01:16 הגב לתגובה זו 12.  איזון     יורם,  אמסטרדאם,    13/12/05 23:53 מילת הקסם היא איזון . איזון בין זרימה למעצור העצמי . זרימה כמטרה תוביל מהר למה שנקרא טיפשות. מנגד -שאיפה לפרפקציוניזם כמוה כהליכה אחורה עם הפנים קדימה (בלי שום רמז לאריק שרון) האידיאל הוא לדעת לזרום ברגעים הנכונים ולטחון כשיש טעם. הגב לתגובה זו          תגיד, אתה טוחן עם הזרעים?  ל"ת          קססה,    14/12/05 21:54 הגב לתגובה זו          נכון         פרפקציוניסטית,  זורמת,    14/12/05 06:04 איזון היא מלת הקסם בכל דבר שבעולם. הגב לתגובה זו 11.  לבועז מדיון 9     שני,    13/12/05 20:34 ''הבד הריק והלבן הוא מטפורה ליכולת שלנו להתנהל בתווך שכל כולו יחסיות וקבלת הלא מוגדר והחסר משמעות בעיניינו כלגיטימי וראוי.'' אתה מוכן, אם אתה יכול, להסביר יותר את המטאפורה? מה זאת אומרת ''בתווך שכל כולו יחסיות וקבלת הלא מוגדר והחסר משמעות בעיניינו כלגיטימי וראוי.'' מה הטווח פה בדיוק? הגב לתגובה זו          שני ,תווך=סביבה ,מה שבין         בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 23:55 לא טווח שהוא הגדרה של מרחק. תווך יכול להיות מוצק, נוזלי ,גז. האוויר הוא התווך שבו אנחנו בדרך כלל מתפקדים .והיכולת שלנו (מכלול היכולות)מתנהלת בתווך (סביבה סוביקטיבית) שכל כולה יחסיות. בכל תחומי החיים שלנו אנחנו מתנהלים מצויידים ביכולות יחסיות לקבל להבין לקלוט ולשפוט. וכמו שאנחנו לא מקבלים בד ריק כיצירה ולא נותנים לו לגיטימיות ככזה ,אנחנו ממהרים לקטלג מתוך אותה מוגבלות בתחומים רבים אחרים. ואם אנחנו קובעים שמשהוא חסר משמעות אנחנו עושים את זה מתוך תווך (שכלי רוחני התפתחותי )שכל כולו יחסיות.ולא מוחלט,מה שאמור למנוע מאיתנו לומר לדוגמה:''אתה טועה''.או :''שטויות''.או :''אתה מקשקש'' או :''אידיוט אתה לא מבין כלום'' או :''מהילד הזה לא ייצא כלום'' וכו.. וכו.. הלוואי עלינו... הגב לתגובה זו 10.  מיכל בואי ושמעי את סיפור חיי     dafna57,  רמת-גן,    13/12/05 10:34 החלטתי לשבת וללמוד ממך-אבל כבר אין לך מה לתת לי-מיד במילה הראשונה מראה לי טוב כי את מאלה שחושבים כי הם ''בראש המקום'',כי יש מילים בינלאומי,למדתי בחיי כי שאיפה זה אשליה ''טוב שלמדתי מניסים אמון לחיות הווה'',מיכל היעוד שלי לעזור לאנשים להרגיש טוב,''אם הרגש לא פועל באיזון היצירה לא יוצא''. 1.להתקדם בישראל צריך הרבה כסף 2.''תיקון טעות כזמן הטעות'' טוב שהיה לי למידה אצל ניסים אמון שהוריד לי החומה הנעול. 3.גם הרוחניות בישראל נדבק לפרסום ,''שהגעתי לפיסגה יותר אין חיפוש פיסגה'' 4.מניסיוני המקצוע שאהבנו בילדות נותן לנו שלמות. מיכל לפני 12 שנה יצאתי מדרך החושך,שנתיים הייתי עם פסיכולוגים בארץ ולא היה להם מה לתת לי,למזלי הטוב היכרתי את ניסים אמון ואז הכול התחיל להיות יותר טוב,ממנו הלכתי ללמוד עוד מספרים של :וויין דייר,ריצרד בך,פאולו קאלו,ד''ר ארווין יאלום,ניל דונאלד וולש,גיימס רדפילד,אז אחרי כול זה גוליה קמרון כבר אין לה מה ללמוד אותי,אני מוכנה להביא לך את הקלסר שניסיתי ללמוד ממנה.כן מיכל מכול ספר לקחתי טיפה ללמידה עוד דבר.דפנה הגב לתגובה זו          החיפוש אחר הרוגע         אוריה,  ירושלים,    13/12/05 19:54 קראתי את תגובתך והייתי מעוננינת לשמוע עוד. בכלל הייתי מעונינת לקבל עוד עזרה או הדרכה כייצד להפתר מחיידק הפרפקציוניזים וכייצד להרפות להרגע לשחרר ולאהוב את הכל ובמיוחד את מה שיש לי כי באמת יש לי המון. הגב לתגובה זו              אוריה אם יש לך המון אהבה אז             dafna57,  רמת-גן,    13/12/05 20:21 כבר את יכולה להיות רגועה ושלוה,כנסי לחופש ואז האושר הפנימי חוגג,הצעתי גם כדי ללכת לשיעור אצל ניסים אמון,אם הספר לך את חיי תביני שבאמת אצל ניסים שיחררתי הסתר בתת מודע שלי.דפנה הגב לתגובה זו                  אנחנו רוצים לשמוע על ניסים                 כולנו,  יוון,    13/12/05 20:37 מה שאת חושבת חשוב אבל יותר חשוב לנו ניסים..ניסים הכי חשוב לנו אז תספרי לנו עוד על ניסים כי ניסים הוא הכי הכי חשוב לנו לא שאת לא אבל ניסים, ניסים הוא הכי חשוב והכרי חשוב לנו לשמוע על ניסים. אז בבקשה תספרי על ניסים. טוב? הגב לתגובה זו                      ניסים בשבלי הוא משיח שהאל שלח                     dafna57,  רמת-גן,    14/12/05 22:15 הוא בשבלי המורה הגדול ביותר שהיכרתי,או פכיכולוג מזרחי,האדם הטהור ביותר,ממנו למדתי איך להפסיק לסבול ,איך לעלות מסולם הסבל לדרך של רוחניות אמיתית.אם אתם רוצים עוד לדעת עליו בקרוב הוא בא לישראל ,הגיד לו שיפרסם מתי יש שיעור שלו,מקוה כי תראו אותי ותבינו כי לא שיקרתי .דפנה הגב לתגובה זו                          כל חיי אני בישראל גם ביוון לא הייתי                         dafna57,  רמת-גן,    16/12/05 16:11 אולי אתה מאלה שמקנאה מת למחווק ,טוב שאין לי טיפת פחד או חרדה,תמיד האל לידי.דפנה הגב לתגובה זו                          משיח משיח משיח...איי איי איי איי איי איי!!  ל"ת                          מחקו אותך,  שם ביוון,    15/12/05 08:27 הגב לתגובה זו          דפנה אנחנו אוהבים אותך...  ל"ת          בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 11:35 הגב לתגובה זו              בועז@לב תודה שיש אוהבים אותי  ל"ת              dafna57,  רמת-גן,    13/12/05 13:07 הגב לתגובה זו 9.  הנכון כאוייב המי עבר לו     בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 10:18 כל מה שנכתב בכתבה הזאת הוא נכון .הבעיה שהוא רק נכון בנקודה המסויימת שזה נכתב וקפוא שוב בתוך הסתכלות צרה ביותר של אמיתות מבוטנות שתווך החיות שלהם כמו המשפטים בבכתבה. זה כל כך נכון מה שנכתב שהערך המוסף למי שקורא הוא על פי רוב 0 לא בגלל שזה מוטעה אלא בגלל ש''נכונות'' מקבעת ויוצרת את אותה רשת של היאחזוחיות שמנסה לקבוע (בכל סדנא טכניקה או אין ספור מסגרות אחרות) נקודות ''אחיזה נכונות'' שמעצם היותן נקודות אחיזה ,מעקבות את היציאה למרחב שבו העדר נקודות אחיזה פותח אותנו לחוויה האמיתית של המפגש עם המהות האנושית שלנו. ברגע שאת קובעת נקודות התיחסות שכביכול אמורות לספק דרכים נכונות או תורות שיחרור והתפתחות לא כובלות את כובלת . כל מה שנכתב כובל לא פחות מן הפרפקציוניזם שבאת לשחרר אותנו ממנו. זה לא שם זה לא יכול להיות שם . דוד לא היה בתוך האבן הוא היה באומן והוא היה יכול לבוא לעולם גם כיצירה מוזיקאלית ולא באבן .הציור לא היגיע לנקודה מעניינת הוא ''גמור'' ברגע שהוא הותחל . בד ריק היא יצירה גמורה לא פחות מן הנקודה הראשונה שנצבעת.זה איננו העיניין העניין הוא בשלמות המוחלטת והבלתי מופרעת של כל ניסיון וביטוי אנושי.כאשר השאיפה האחרונה היא להשתחרר מן השאיפה האחרונה. לבד הריק יש אותה עוצמת ביטוי מכל יצירה אחרת ולשקט יש את אותו ערך מוזיקאלי מלכל סימפוניה. אם מפנימים את זה מבינים הלמושג ערך היצירה הוא מושג חסר משמעות ,תרבותי ולכן חולף. ואם זאת נקודת הפתיחה שאין שלמות לשאוף אליה, גם לפרקציוניזם (העצמי)יש מקום בביטוי של אומן (מה זה משנה מה מניע אותו) השאלה היא לא אם מותר לו להיות פרפקציוניסט (שאלה לא לגיטימית) השאלה היא אם פרפקציוניזם הזה הוא ביטוי אמין (ככל שניתן) מן המהות שלו כאדם. מה הטעם לבקש להשתחרר מפרפקציוניזם אם הפרפקציה היא ביטוי אחד מן האני שלי.,מפרה ומקדם לא פחות מן הנון פרפקציוניזם. והנה זה בא...''תשתחרר מהאני שלך'' . אימרה או אמונה שאני לא קונה בכלל. בכל מקרה בידידות הגב לתגובה זו          קרא שוב         איילת,    13/12/05 11:48 את האגדה ''בגדי המלך החדשים'' :) הגב לתגובה זו          תנו לו צ'אנס  ל"ת          הוא כותב מהלההב,    13/12/05 11:47 הגב לתגובה זו          תגיד בועז'קה         איילת,    13/12/05 11:29 ניסית פעם למכור בד ריק בתור יצירה מדהימה שלך, בטענה שהוא יצירה גמורה עוד לפני שצבעת נקודה? אנחנו חיים בגוף, בחומר, ויש לכלול את העובדה המציאותית הזאת בכל תיאוריה רוחנית פילוסופית קונספטואלית וכולי שאנו מפתחים, אחרת זה סתם בירבור. אלא אם כן נחמד לך לחיות רעיונות טרם התגשמותם. אני בטוחה שבביתך לא תלויים על הקירות בדים ריקים לנוי, ושאוסף הדיסקים שלך לא כולל מדפים מלאים בדיסקים שטרם נצרבו, שתוכל להאזין להם בשעות הפנאי. לא ככה? מסכימה בעניין הפרפקציוניזם :) הגב לתגובה זו              זה כן ככה וזה לא ככה.             בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 12:14 כי הבד הריק הוא יצירה שאיננה נמדדת ביכולת שלנו להשליך עליה מושגים של יופי או ערך מוגדר. הבד הריק הוא יצירה מהרבה מאד מובנים,ואני אומר לך אחד מהם ,את היתר אני משוכנע שתמצאי לבד כי אם רוכשים את העיקרון אין גבולות. יצירה ,בין היתר, זכות קיומה היא לעורר בנו ריגוש כלשהו ולא משנה באיזה חלק היא נוגעת בנו. אני מבטיח לך שתשבי מול בד לבן ריק לא יהיה לך ספק שאותו בד יכול לעורר בך ריגושים אסוציאציות ואין ספור חיבורים בינך לבין נפשך. בד ריק הוא יצירה כמו השקט.אבל הם אחד ואין שום מניע שיהיו המון כאלה שזכות קיומם כיצירה היא קיומם.זה שמגדירים וממשיכים וממשיכים להגדיר אין לו דבר עם היצירות עצמן אלא עם הקונצפציות שמשתנות כחדשות לערבים. בוודאי שאנחנו חיים בגוף, בחומר אבל לנו הזכות ללכת מעבר ולראות אם כל המיגבלות האלה הן לא קונצפטואליות..והן כן,לפי דעתי. המהות איננה יכולה להיות בת ערובה לשרירותיות של כל קונצפציה. והיא לא... הגב לתגובה זו                  לדעתי,                 איילת,    13/12/05 12:53 ההבדל בין הריגושים שמעלה בנו הבד הריק לעומת הריגושים שמעלה בנו הבד הצבוע והמצויר בידי אמן, הוא כמו ההבדל בין לדמיין את עצמך מקיים יחסי מין, לבין לקיים יחסי מין אמיתיים עם פרטנר אנושי נוסף. לאילו משני המקרים יש יותר פוטנציאל יצירתי, גם ברוח וגם בחומר? ובאיזה מקרה אתה יוצר מגע אמיתי ומרגש, תקשורת אמיתית, עם משהו שמחוץ לך, ובאיזה מקרה אתה נשאר להתרגש ולבלות עם דמיונך בלבד? אתה אומר חיבורים עם נפשך, אני אומרת חיבורים גם עם נפשך וגם עם גופך וחושיך, לשם העשרת החוויה. הגב לתגובה זו                      מבחן ה ''איפה יש יותר'' לא תופס.                     בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 17:39 אני מתקשה לראות את ההקשר בין שני הדברים במקרה של יחסי מין האינטראקציה היא בינך לבין יצור, או יצורים, שהדינאמיקה שהם גם מביאים לזירת ההתרחשות היא חלק אינטגרלי ממה שנוצר. יצירת האומן איננה דינאמית וכולה השלכות שלך וההשלכות שלך הן קונצפטואליות ומובנות באישיות שלך. זה כל כך ברור שמספיק ללכת עם חבר או חברה למוזיאון או לתערוכה ולהתרשם מהבדלי התגובות. ואני אומר שלמושג ''בד ריק'' יש השלכות מרחיקות לכת על תפיסת העולם של האנשים בחינוך בחברה ובכל אינטראקציה אנושית. הבד הריק והלבן הוא מטפורה ליכולת שלנו להתנהל בתווך שכל כולו יחסיות וקבלת הלא מוגדר והחסר משמעות בעיניינו כלגיטימי וראוי. זכותך לא לקשט את ביתך בבדים לבנים אבל את לא יכולה לומר שבחירה כזאת היא לא ראויה או לא לגיטימית,כמקור לריגושים שאינם מוכרים לך. זה בכלל עובר לכל אורך התגובות שלך הרצון לראות בהשקפתך ראשית וסוף דבר. ואולי תראי שהמבחן הוא לא איפה יש יותר, ואיך את מקבלת את זה ומה אפשר לעשות עם זה ,אלא האם ה''התקיימות'' היא רלוונטית ואני גורס שכל עוד היא מתקיימת היא רלוונטית.ומשמעות הבד הלבן רלוונטית בדיוק כמו כל ציור של אומן כזה או אחר.בפרט שרלוונטיות יכולה להיות מעבר לתפיסתנו אמונתנו הבנתנו או כל דבר מוגבל שמתחיל ומסתיים בנו. הגב לתגובה זו                          יחי הבונקר :):)  ל"ת                          בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 20:34 הגב לתגובה זו                          היי :) חסרת לי אפילו ברבע יום                         איילת,    13/12/05 19:57 שבו התנתקת :) ברוך שובך! הגב לתגובה זו                          טוב, אם חשוב לך כל כך                         איילת,    13/12/05 19:55 שהבד הלבן רלוונטי ככל יצירת אמנות עשויה, וכל כך משמעותי לך להזכיר לציבור באמצעות אמנות, שהלא מוגדר והחסר משמעות חייב לקבל הגדרה כלגיטימי, לך על זה. אני פשוט יותר אוהבת אמנות שאני יכולה ליהנות ממנה באמצעות החושים, ולא באמצעות השכל. אמנות שאין לה מטרות שכליות ואידיאלים שכליים. כמו למשל מוזיקה אמיתית עם צלילים וציור אמיתי עם צבע. הגב לתגובה זו                          לאיילת הגדולה מכולם :)                         סתווית,    13/12/05 18:23 אהלן..:אהבתי את הדוגמה הגב לתגובה זו                      גדולה את איילת  ל"ת                      ליאת,    13/12/05 16:27 הגב לתגובה זו 8.  רציתי לשאול     שואל,    13/12/05 10:15 מה דעתך על שימוש בסמים או אלכוהול כאמצעי שמאיץ יצירתיות? האם לדעתך זה מאיץ או מעכב? הגב לתגובה זו          תלוי במסתמם ובמה שחבוי בתוכו.         איילת,    13/12/05 11:18 יש משתכרים ומסתממים שהופכים אלימים ורצחניים בעקבות השתייה והסימום, ויש שהופכים רגועים, נינוחים, צחקנים, משוחררים ויצירתיים. אין תשובה אחת לכולם. הגב לתגובה זו 7.  צודקת  ל"ת      יצחק,  ירושלים,    13/12/05 07:30 הגב לתגובה זו 6.  פרפקציוניזם-מושלמות-יסודיות     גל,    13/12/05 07:02 נראה כי יש בלבול בין מושלמות ליסודיות. להיות יסודי זה אומר לרדת לפרטים הקטנים שתומכים ברעיון הגדול, וזה דבר שאין אפשרות לדלג עליו בדרך להצלחת ביצוע המשימה. והכול צריך להיות עם מכוונות להצלחה, ללא יאוש ועם ההבנה שיש מכשולים בדרך שצריך לדעת להתמודד איתם. מושלמות- הרצון להצליח רק בצורה אחת , רק בדרך אחת ואין בילתה. הרצון הזה הוא שמשתק את האנשים שחושבים רק על דרך אחת להצלחה. אם מבינים שיש כמה דרכים, ושלא חייבים להגיע אל המטרה כאן ועכשיו, לא מתמידים, ולא מעודדים את עצמנו, כי גם מכישלון לומדים, אזי הסיכוי להגיע לביצוע התכנית במלואה הוא קטן יותר. אפשר לבלוע את החיים בביסים קטנים עם מעוף ועם יכולת התמדה זה יצליח. אז בהצלחה לחולמים ולמבצעים. הגב לתגובה זו 5.  יצירתיות - דווקא עם פרפקציוניז     פיסיקאי,    13/12/05 03:21 אצלי היצירתיות פרצה בצורה הכי חזקה דווקא בתקופות הכי פרפקציוניסטיות שלי. לא מסכים עם מיכל גזית הגב לתגובה זו 4.  הדברים הם מורכבים יותר     א.ד.,    13/12/05 00:49 אני יכול לקבל לא מעט מן האמירות המובאות במאמר. אך יחד עם זאת, במציאות הדברים לא פעם מורכבים בהרבה, ובמקרים רבים הייתי דווקא מצפה מאנשים למעט יותר ביקורת עצמית - ולא דווקא לוויתור על הביקורת, וכך הלאה ניתן לתת גם דוגמאות נוספות. ומה ניתן ללמוד מכך?! שצריך תמיד להזהר באמירות כלליות וגורפות. יש אדם שהבעיה אצלו היא אכן עודף ביקורתיות ובמקרה כזה הדברים שנאמרו כאן סביר כי יתאימו לו ויהיו לו לעזר - לעומת זאת במקרים אחרים דווקא העצה צריכה להיות בדיוק בכיוון ההפוך. ואת זה אגב, תמיד כדאי לציין ולהזכיר, גם אם זה נשמע כמובן מאליו - משום שמנסיוני - עבור אנשים רבים אין זה מובן מאליו כלל והם מנסים לאמץ עצות שרק מזיקות להם משום שלא טרחו לשאול את עצמם את השאלה הבסיסית ביותר - האם העצות הנ''ל נוגעות אליי !? וכך יוצא לא פעם שאנשים חסרי כישרון ויכולת (בתחום מסויים) מבזבזים שנים של מאמץ עקר בתחום הלא נכון - וזאת משום שמישהו הכניס להם לראש שלא טוב להיות ביקורתיים - בזמן שאם היו מגלים מעט ביקרתיות (כלפי עצמם במקרה הזה) - יתכן והיו מחפשים תחום אחר שיתאים להם יותר. הגב לתגובה זו          כמה שאלות         בועז@לב,  ת.א.,    13/12/05 10:30 האם הביקורת יכולה להיות מופנת באמת אליך. האם הביקורת איננה כל כולה ביטוי של המבקר. האם גם הביקורת ''העצמית'' היא עצמית . האם הביקורת ה''עצמית'' איננה ביקורת שבאה ממישהוא או משהו שהפנמת בתוכך ומדבר מגרונך וממחשבתך. מה זה אנשים חסרי כישרון ויכולת ? יש דבר כזה?? מה זה תחום? ההתאמה לתחום היא על פי איזה קנה מידה? ומה אם מה שהוא יוצר באי התאמה לתחום היא היצירה האולטימטיבית שנוצרה בתחום רק שהיכולת שלנו לראות את זה עכשיו מוגבלת ביותר (אתה יודע כמה מקרים כאלה יש בהיסטוריה של האומנות?) אני שואל כי נדמה לי שהכתיבה שלך מצביעה על המקום (לא פיזי כמובן) שממנו אתה כותב. ונראה לי מקום, ...איך לומר...... הגב לתגובה זו          דברים כדורבנות  ל"ת          יו יו מה?,    13/12/05 03:25 הגב לתגובה זו 3.  לשני ולצחי,     מתעניין,    13/12/05 00:25 האם אתם מגיבים חדשים במדור? האם הגבתם כבר פעם במדור? הגב לתגובה זו          פעם ראשונה..         צחי,    13/12/05 13:40 נעים מאוד מתעניין.... יום טום ושמח צחי הגב לתגובה זו 2.  משפט אנגלי חכם:     שני,  גבעתיים,    12/12/05 19:23 You Have Only Failed,When You Have Failed To Try הגב לתגובה זו 1.  בסופו של דבר     צחי,    12/12/05 17:23 כולנו מגלים את התודעה בשלב זה או אחר, כל אחד בדרכו שלו, המאמר הזה כמו כל דבר בחיי התודעה, עוזר לנו לשמור על האיזון, ואל זה תודה לך מורתי. הרבה אור ואהבה הגב לתגובה זו