 |
6.
עדית, מה זאת אומרת
מיכל,
13/12/05 17:42
|
את הדרך השלישית למדת בדרך הקשה? את יכולה לפרט יותר ?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
תודה לך,עדית.
אילת השחר,
12/12/05 02:23
|
קוראת כל כתבה חדשה שלך ;וחוזרת גם לקודמות. הפעם - חייבת לומר תודה. הגיע הזמן להתחיל לשנן לעצמי את התנועה השלישית. . .זו שחסרה לי מיום שנולדתי לפני הרבה הרבה שנים.
אמשיך לקרוא - ותודה !
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
Thanks for the seed
Yossi,
California,
11/12/05 23:19
|
Thank you for the seeds that you plant every now and them. The mind doesn't get it at times yet, the heart knows it.
How to love all that is? :-)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
תודה לעצמי שאוהבת אני את עצמי
dafna57,
רמת-גן,
11/12/05 19:12
|
פעם הנתינה שלי היתה ללא קבלה,זה היה הקרבה,טוב שאני אשה ולא חיה השכל יכול גם להשטלת על המורה ולכן בזמן הזה אין אצלי נתינה ללא קבלה כי אני לא קורבן.היהלום שלי היה מחוסה עם חיים לא קלים,אבל אני לא חיה שסגרו אותי עם שרשרת,לפני 12 שנה התחלתי את שינוי שלי,כן זה לוקח כמה שנים לצאת מהגינה שלא מתאימה לי,למזלי הטוב היכרתי את ניסים אמון לפני 8 שנים שלימד אותי איך להוריד לאט לאט את המעיל שהיה עלי ואת הבצל המלא שהיה מתחת למעיל,כן בזמן שעזבתי את מה שלימדתי מניסים אמון כמעט חיסל אותי,חזרתי לניסים לפני שנה ואני באמת נס גדול,אני יום יום פונה לאלוהים בשמים ומודה לו שחזרתי ממוות לחיים טובים והטוב בחיים זה האושר שיש לי מניסים אמון,כן עדית את מורה אבל ניסים הוא משיח או לפי שפה צפוניות הוא מנהל באוניברסיטה.דפנה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
קצת נשבר
דניאל,
צפון,
11/12/05 19:52
|
את לא חושבת שההתלקקות השבועית שלך לניסים אמון יוצאת מהאף כבר?והפולחן אישיות שאת עושה לו מעורר את החשד שבעצם שום דבר אצלך לא השתנה ונשארת תלותית כמו שהיית פעם.סתם תחושה שלי בלי קשר לזה שמההיכרות הקצרה שלי עם ניסים אמון מהסדרה התעוררות הוא נשמע אדם מעניין. ''מי שאינו מפסיק להיות תלמיד למורהו אינו גומל לו כראוי''. זה לא ציטוט שאני המצאתי אבל שווה לך להקדיש לו מחשבה.בהצלחה בדרכך הרוחנית ובכלל
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ברוחניות אמיתית אין ביקורת
dafna57,
רמת-גן,
11/12/05 21:27
|
למזלי הטוב אתה מתקיף בזמן שאני לא עושה-חשבון לאף אחד בעולם,אז כן אם אתה אומר שאתה ברוחניות אז איך אתה מבקר,זהירות שלא תעבור משפט בחומריות שלך.דפנה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נראה אותך
דניאל,
צפון,
11/12/05 21:56
|
לא עושה חשבון לניסים אמון ומגלה שהוא מניאק בן-זונה.לא כי הוא כזה אלא כי הוא בשר ודם כמוני וכמוך.זאת הרוחניות האמיתית בעיניי ואם זה מעניין אותך אני מרגיש שאני אישית עוד רחוק ממנה מאוד.ולתלמיד-אני מצטער אבל בדברים שאני קורא כל הזמן מדפנה על ניסים אמון אני לא רואה שום אהבה רק התרפסות ואפילו אם ניסים אמון עזר לה לגלות בעצמה צדדים חיוביים ודחף אותה קדימה כל ההאדרה שלו וההפיכה שלו למשיח מגעילה אותי.מצטער אבל ככה אני מרגיש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דני אתה צודק בכל מילה. לכן
פיפס,
12/12/05 02:44
|
|
 |
אותי זה להפך מרשים ואולי משהוא
תלמיד,
12/12/05 00:42
|
אצלך לא בסדר שדבר חיובי כל כך דוחה אותך.
אולי הבעיה היא בך, מה אתה מושלם וכל דבר שדוחה אותך אומר שהדבר לא בסדר. אולי בדיוק הפוך.
אני מתגאה באהבה של דפנה לניסים ושמעתי מאנשים אחרים מאד רציניים דברים דומים.
ומי אמר שכל דבר שאתה מרגיש אתה חייב לרוץ ולשים על השולחן. למה שלא תנתח ראשית את הרגשתך, תבחן אותה, תנסה להבין אותה רציונלית לפני שאתה צועק אני נגעל.
דפנה אני לא תלמיד שלו, חלילה וחס. לא נראה לי שיש לו תלמידים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה לתלמיד שמגן עלי מקנאה
ל"ת
dafna57,
רמת-גן,
12/12/05 08:30
|
|
 |
אם אתה גבר בו אלי והראה אותך
dafna57,
רמת-גן,
11/12/05 22:41
|
לא בא לי לחזור למילים שמתאים לדרך החושך,אם הייתה בעבר איתי לא היתה מגיע לדרך האור,פעם חשבתי שקנאה יש רק לנשים ושנאה לגברים ,אתה עם קנאה ושנאה מענין אם אתה באמת עם דם ובשר של אישה,אם כן גם לך יש דרך לא ישר ולא טוב,ברוחניות האמיתי אין רגש כמו שיש לך,ושכתבתה מצטער אני גם קולטת שאתה שקרן,חבל שיש לך תלמידים.דפנה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שלחתי לך מייל עכשיו
ל"ת
דניאל,
צפון,
12/12/05 14:14
|
|
 |
איפה המייל שלך?אני לא יודעת
dafna57,
רמת-גן,
12/12/05 08:24
|
שלא תחשוב שיש לי פחד,אני עם מלא אומץ,אבל את המחשב לא מזמן למדתי מבני ולכן אני לא יודעת מייל שלך,אז אולי תכתוב אלי לדואר אלקטרוני dafna57@012.net.il
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בסדר גמור
דניאל,
צפון,
11/12/05 23:36
|
אני מציג את המייל שלי בתגובה.אם את רוצה ליצור איתי קשר את מוזמנת.ואין לי תלמידים אם זה מעניין אותך.אני בקושי פועל פשוט במפעל לוחות וגם זה כי עושים לי טובה נראה לי.מעולם לא אמרתי שאני מאור הגולה.אני מחכה שתיצרי קשר.כל טוב לך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אהבה למורה נמשכת חיים ואפילו
תלמיד,
11/12/05 20:49
|
|
 |
איך אתם לא קולטים ש..
י, תל אביב,
12/12/05 18:51
|
לדניאל יש כוונות טובות, כוונתו לא ללעוג או לבקר בארסיות אלא באמת מתוך חשיבה ומקום חיובי שדוקא יכולים להיות לעזר. האזכורים של ניסים בתגובותיה רבים מאוד וישנה תהיה על העניין, זה הכל
נ.ב (לא מכיר את דניאל)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה דניאל
גילי,
חיפה,
15/12/05 02:22
|
|
 |
2.
הכל זה אנרגייה, יש לך אנרגייה
יאשה,
11/12/05 16:06
|
אתה יכול,ומיד אפרט.
אין לך אנרגייה, הרי אתה עייף, אינך מסוגל לחשוב בבהירות, אתה מרגיש חלש ודהוי וזה מגביר את תחושת הדכאון שמגבירה חולשה, חוסר שביעות רצון. ותסכול. הכל נראה בעייתי, שום דבר לא מסתדר, הכל קשה ולא נעים.
אבל אם יש לך אנרגייה, אתה קורן, ראשית על עצמך ואחר על סביבתך. להיות מלא אנרגייה זה להיות מלא שמחה, הכל מסתדר, ואם לא, אז יסתדר מאוחר יותר ואם לא, למי איכפת, בין כך נמצא פתרון מושלם אחר. כשיש אנרגייה אתה מסוגל לאהוב את עצמך להנות מעצמך, להקרין לעצמך ואחרים אוטומטית רוצים להיות לידך בלי להבין מדוע.
כיצד תוכל לאהוב את עצמך כאשר אתה חסר אנרגייה, חלש מדוכא ומתוסכל, גוף כבד וחסר גמישות, חלש גופנית ורוחנית בעל זיכרון שאתה מתבייש בו.
תלמידי צדיקים שאלו את מורם, מדוע הוא מקדיש כל כך הרבה זמן ודיבור עם האדם הזה מהכפר שנטש את תורה ומצטרף לגויים בהתהוללתם ובמעשהם הלא מוסריים. ענה הצדיק הוא קורן אנרגייה שמקרינה שמחה וזה מושך אותי אליו.
ולכן זה ברור שלא יכולה להיות שמחה כשאין אנרגייה.
אז הכל מתחיל מאנרגייה. מה זה אנרגייה? גוף אנרגטי, רוח מלאה ריכוז וערנות, וכוונה מלאה שמחה וטוב לב. כמובן שיש עוצמות שונות לאנשים שונים, אבל זה הבסיס אותו צריך ליצור ואז להגביר את עוצמתו.
איך עושים זאת. ראשית אנרגייה בגוף, לאכול במידה לא הרבה מדי לא מעט מדי. לא לאכול כבד ומאוחר בערב, ואז לישון. אכילה זאת אומנות ויש להשקיעה ערנות ומודעות רציונלית באכילה. לאכול במשמעת עצמית שפירושה לא לעשות משהוא שמהנה בטוח הקצר ומזיק בטוח הארוך,
או,הגדרה נוספת, לעשות מה שטוב לטווח הארוך ולהתעלם מהטוב לטוח הקצר אם נוגד את הטוב של הטווח הארוך.
להתעמל, כל אחד יבחר לו את ההתעמלות המתאימה לו. אחד ריצה, שני יוגה,שלישי משקולת. הגוף צריך להיות גמיש ויש להלך כל יום בערך 45 עד שעה. כמובן כל זה לא כשחולים או כשיש איזה שהוא כאב.
אנרגייה ברוח, יש ללמוד ספרי רוח ולעסוק בהתבוננות ותרגילים רוחניים על פי הנחיית מורה רוחני. כאשר קוראים ספר רוחני, לאחר הקריאה, לסכם מה שנקרא, להזכר בכמה שיותר פרטים ולבחון מה שכחנו. מה שנשכח מיידית ולא נעשה מאמץ לזכרו לא יועיל, מה שזוכרים יעבור תהליך הפנמה ולחלק ממהותנו. זה מה שרצינו להשיג מקריאת הספר..לא? שליטה על המחשבות והרגשות.
כאשר נאספת האנרגייה יש להגדילה ואין לתת לה להתבזבז. איך אנרגיה מתבזבזת. ויכוחים, מילים רעות, כעס,מחשבות ותשוקות שהופכים וחוזרים עלהם שוב שוב, תאוות שמניעות מחשבות שונות ומשונות. כל מחשבה לא פרקטית, גורמת לבזבוז אנרגייה. אכילה מרובה, דאגות, חששות, פחדים, אנוכיות מופרזת. ....
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שמע, אתה מדכא,
ביבר,
11/12/05 17:34
|
|
 |
שיטה פשוטה להזיר את האנרגייה
נאייניש,
11/12/05 18:42
|
האבודה. בבוקר מוקדם עמוד מול השמש הזורחת בעניים חצי עצומות, ידים פרושות לצדדים כשכפות היידים פתוחות האצבעות מורדות וכף היד מופנת לכוון השמש.
נשום עמוק דרך האף ללא מאמץ, החזק קמעה את האויר שוב ללא מאמץ שחרר. חזור על כך מספר פעמים.
ואז חזור על המשפט הבא עד שתרגיש שהאנרגייה חזרה אליך. ''אני לא מטומטם אלא סתם טיפש''
אמור זאת בריכוז והתכוונות חזקים, וזה יעבוד, ללא שום ספק. דווח לנו, בהצלחה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני לא מקבל עצות
ביבר,
11/12/05 19:08
|
ממי שלא ממלא את ההוראה ''לא להגיד מילים רעות ולהביע כעס''. ואתה גם לא מצחיק.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נאייניש לא כתב את תגובה 2
ל"ת
יאשה,
11/12/05 21:49
|
|
 |
1.
אהבה עצמית
איילת,
11/12/05 15:38
|
כשהייתי ילדה התבוננתי בעצמי במראה. בוקר וערב ראיתי עצמי נפלאה. תלתלים חומים-זהובים כיתרו את ראשי, עיני ברקת בוהקות היו ראי נפשי. להבה ירוקה מהפנטת שילחה לטיפות רכות אל עולם מלהיב.
* כשהייתי נערה התבוננתי בעצמי משתקפת בעיני אנשים. בוקר וערב הרגשתי היפה בנשים. עורי החלק עטפני בסאטן לבן שפתי הפשוקות בתאוות חיים שרו את שירת עצמן. ורד אדום רענן הגיר טיפות טל מסביב.
* כשהפכתי אשה התבוננתי בעצמי מבעד למעשיי. בוקר וערב טרחתי לטוות את שקריי. האש הירוקה בעיני דעכה וכבתה, שפתי התכנסו ונבלו, נשמתי דהתה. ענני גשם קודרים ממטירים דמעות בוץ על עולם שהכזיב.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
איך העולם עכשיו?
ל"ת
אני,
11/12/05 22:27
|
|
 |
איך העולם עכשיו?
איילת,
12/12/05 04:30
|
הבאתי כאן שיר שכתבתי שעלה לי אסוציאטיבית עם הכתבה. שיר שאני אוהבת. כל השאלות החטטניות במסווה של טיפוליות, אהדה ועזרה מרגיזות אותי מאוד, משאירות בי טעם חמצמץ של אי נעימות, של חדירה ערמומית לעולמי בשטחיות רגשית, מבלי שנתתי רשות ובלי צורך. טעם נוראי.
ובטח שגם לא ביקשתי עזרה, כך שההצעה עם ניסים אמון מרגיזה מאוד.
וזאת לא הפעם הראשונה.
אני יודעת לזהות התעניינות ואהדה אמיתיות כשאני נתקלת בכאלה, וזה לא מה שאני מרגישה בכל השאלות הקצרצרות שנועדו להוציא ממני אינפורמציה ורכילות.
והן גם מסיטות מהסיבה שבגללה אני הבאתי את השיר. לא זאת היתה המטרה שלי. הייתי מעריכה אם פשוט היית אומרת לי שהוא יפה.
איילת
הגב לתגובה זו
|
|
 |
סבבה
אני,
12/12/05 11:32
|
אם העולם הכזיב אז נכון להגיד באותה מידה שהמיינד הכזיב לא?
הכתיבה יפה על זה אין ספק
הגב לתגובה זו
|
|
 |
עדיף לשתינו שלא תמשיכי עם זה.
איילת,
12/12/05 12:33
|
למה בכוח? למה להכניס לי מילים לפה במקום להקשיב למה שאני אומרת? את פשוט משתמשת בי, ואני לא מסכימה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
משתמשת בך למה?
אני,
12/12/05 13:25
|
תעשי ריפרש תביני מה זה המיינד ואיך הוא מתפקד בתוכך.תהי פרוואטי. לו סלומה.עינבל גבריאלי. אחוות בנות יכול להיות דבר מסוכן אם אנחנו נלחמות בכלים פסיכולוגים אחת על השנייה.יש דיסוננס של הלב. הגוף מרגיש גועל.כמו במחזור. תדעי לך שאני יודעת שאת מדהימה וכותבת מוכשרת בתחילת דרכה קצת איפוק וריסון ואת ואני הופכות את המקום הזה למה שהוא באמת יכול להיות.אוהבת אותך חושבת עלייך המון נשיקות..
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כל הכבוד איילת, תגובה לעניין
ש.ב.,
12/12/05 10:36
|
|
 |
צודקת
ל"ת
פיפס,
12/12/05 07:57
|
|
 |
ציטוט או הרגשתך הפנימית?
ל"ת
איתך,
11/12/05 16:18
|
|
 |
הרגשה פנימית (מלפני כמה שנים)
ל"ת
איילת,
11/12/05 17:31
|
|
 |
עדיין או שהתגברת?
רובנו כך,
11/12/05 18:45
|
|
 |
התגברתי.
איילת,
11/12/05 18:59
|
|