תגובות עד כה: 178 תגובות, ב- 47 דיונים. הוסף תגובה 47.  כתבה מבריקה - סיפור חיי     ליהי,    05/11/05 18:15 אני, שבחיים האלה תמיד הייתי בעמדה של צופה ולא שחקנית ראשית, הייתי אכולת רגשי אשם ויסורי מצפון, מקבלת כאן אישור וטפיחה על השכם? אחלה. יופי לי. פעם קראתי איזה שיר שאומר פחות או יותר שהיחוד של החיים (של הכותב/ת, אולי לאה איילון) הוא בכך שהם לא מתגשמים, אלא בראשה. כל אחת ואחד והמציאות שלו/ה. מי קבע שלעבוד/לעשות זה ערך עליון? חשבתי שכיון שאני לא עושה כלום, לא תורמת לחברה, לא מתפרנסת למחייתי, אני בן אדם רע וכשלון. חייתי כמו חתול. נשמתי, אכלתי, שתיתי (לא רק מים וחלב כמובן). וחשבתייייייייי, כמה שחשבתי. החיים התרחשו בחלומות שלי. כל מה שהיה קשה ודורש מאמץ, שעמם אותי. כמו הומר סימפסון שאמר שאם זה לא כיף, רצוי לוותר. כיוון שאני גם קונרול פריק, המשכתי לתכנן את חיי ולנסות לקבוע את גורלי ע''י שירטוטים ותוכניות על הנייר. למדתי קולנוע, כתיבה, עריכה. ציור. שום דבר מזה לא התהווה. ויתרתי. החלטתי שאתן לחיי לדבר במקום השכל שלי שנאבק ונלחם סתם. אז מה, מתברר שאני אמנית חוסר המעורבות, גם זה משהו. כל אחד והכישרון שלו. אולי ברוח הימים האלה, אנחה סדנה בנושא? לנרשמים דרך האתר, כוסית ויסקי ראשונה בחינם. הגב לתגובה זו 46.  יפה מאוד-נתת לי חומר למחשבה  ל"ת      שי,    05/11/05 18:13 הגב לתגובה זו 45.  ומי יכול להסביר     י,    03/11/05 23:29 למה בדיוק התכוון מחבר המאמר בדברו על ''אי עשייה ברמת הנפש''? האם ל''מעשים'' של הנפש? אן ל''מעשים'' של הגוף, בהשראת הנפש? אלו דברים שונים בתכלית, ולא ברור לי מתוך המאמר למה הייתה הכוונה. התגובות כאן מתייחסות לשתי האפשרויות. הגב לתגובה זו 44.  הויכוח פה הוא ויכוח של חרשים     פועה,    03/11/05 13:23 להבין שלפעמים יש צורך באי עשייה ולא בעשיה לא אומר שלעולם אין לעשות ושיש להעביר את החיים בבטלה ולא לערוך בדיקות גנקולוגיות. עת לעשות ועת לא לעשות. לפעמים הדבר הנכון הוא עשייה ולפעמים צריך לתת לדברים זמן להתהוות ועשייה רק תלחיץ ותזיק. החוכמה האמיתית היא לדעת מתי לעשות ומתי לא לעשות וגם כשעושים לא להתאמץ אלא לעשות בקלילות. קיראו שוב את שיר ''הרשת הגדולה'' בספר הטאו, שמדבר בדיוק על זה. שיר יפה ונכון. הגב לתגובה זו          ח.חו.חוש.חושים         רודף הרסיות,  היכל הדין,    03/11/05 19:00 אם האנשים פה חרשים אז את, בתאונה מחרידה של הטבע, איבדת את כל חמשת החושים שלך ,על מנת לא לראות, לא לטעום ,לא לשמוע ,לא להריח ולא למשש את ''עומק הרדידות'' של הדברים שכתבת. תאונות כאלה קורות אבל יש להם טיפול והוא פשוט .....צניעות. הגב לתגובה זו              גבהיי המרומים             מחלקת כשפים,    04/11/05 03:30 הטיפול יעשה פשוט יותר אם תראה שהיכל הדין והדיין זה אותו דבר הם נושאים בתוכם את הרחמים כמו כול רעיון אחר ביחס למציאות שמכיל בתוכו את הרעיון הנגדי אותו רעיון של שוטטות בעולמות ש שטיפחת בעמל ויזע מיותרים נדמה כאילו אתה רץ עשרת אלפים קילומטר מיכשולים מבלי לדעת שאפשר לבוא גם במסלול שקט. הכשלים ברורים עד כאב אבל נדמה כאילו הריצה הזאת והלילה האפל של ''הנשמה שלך''.. לא ייפסקו לעולם.כאילו ניגזר עלייך לראות את המכאובים לשארית ימיי חייך.תמשיך הלאה.שם מתחיל מה שאתה מחפש מעבר למושגים ורעיונות. מעבר לצדק ולאי צדק אתה לא תאמין שזה קיים עד שזה ייעשה קיים עבורך.תבין את זה ישירות. כאן.עכשיו.כול הזמן. תתפרק מכול השמות והתפקידים שהמחזת להם.תראה איך המודעות מסתכלת על המודעות ובעזרת אללה תעבור הלאה.ותתחיל לדבר כמו בן אדם הגב לתגובה זו                  אתה נשאר כיתה.הדיקלום שלך :  ל"ת                  לא עובר! נקסט,  היכל הדין,    04/11/05 09:13 הגב לתגובה זו          חרשים...את פשוט מבריקה         אימלה!!,  נבהלתי!!!!!!,    03/11/05 18:28 חרשים ?את טובה מדי הם מטומטמים ,חסרי בינה ,סתומים ובעלי דרגה אינטליגנציה נמוכה ביותר .אחרת איך הם לא ראו מה שראית כל כך בבירור וסיכמת בכמה מילים מוחצות ובהירות ביותר . אז רבותיי וגבירותיי החרשים ,מעכשיו אף אחד לא מגיב לפני שפועה מבהירה לכולם על מה מדובר על מנת שלא נזדקק למכשירי שמיעה. כן יבו מגיבים כמו פועה הגב לתגובה זו          זהירות איילת ב' בהופעת בכורה..         קודם קוראים,  אז כותבים,    03/11/05 18:13 הרבה יותר הרסית...ראו הוזהרתם הגב לתגובה זו              נכון, איילת ואני שתי הרסיות  ל"ת              הרסית,    03/11/05 18:28 הגב לתגובה זו                  שנון מדי ..בשבילך זה מהרס  ל"ת                  demolition,  מרומים,    03/11/05 18:35 הגב לתגובה זו          בדיוק על זה דיברו כאן בתגובות         הבנת הנקרא,    03/11/05 14:58 שכדי שתיווצר עשייה צריך להשקיע מאמץ. ועל הקטע שיש לעיתים לעשות ולעיתים לא לעשות, דיברו גם כן. תקראי שוב. תביני יותר. איזה שם יפה יש לך פועה. איך זה שלא ראינו אותו עד עתה כאן בתגובות (במדור הזה) ? הגב לתגובה זו 43.  שיר לטמבל     סתם קינאה,  יתוש בראש,    03/11/05 09:52 אני טמבל אני טמבל אני טמבל... כיף כיף כיף...איילת אמרה שאני טמבל..אני הטמבל של איילת ..אין מאושר ממני אני טמבל אני טמבל כיף כיף כיף(קרשנדו)כיף כיף כיף אני טמבל טמבל טמבל שלללללללללללללללללללללללל אאאאאאאיייייייייייייילללללללללתתתתתתתתתת הגב לתגובה זו 42.  בועז, היית מאמין     ב.ע,    02/11/05 23:23 שרק לפני כמה שעות עוד היית מאוהב בכולם וכמה נהנת? בתמימותך, חשבת שתוכל לבוא לפה ולמכור לנו את הפוזה של הרוחני האוהב, מההיסטוריה היית לומד, שיותר ''גדולים'' ממך כבר נאכלו פה בלי מלח, ולא משנה מה דעותייך ועם אתה ''בריב'', לא יתנו לך לזייף פה! אז עכשיו, משהורדת את הכפפות, הבה ונשמע את בועז האמיתי, בוא ותתלכלך איתנו, זה יעזור לך להתנקות. הגב לתגובה זו          שוב תמימות ופוזה..משעמם.!         בועז@לב,  ת.א.,    03/11/05 08:02 בוקר טוב יום סגרירי ונעים בחוץ . שוב נושא התמימות שלי מככב. אני עדיין לא ירדתי לסוף משמעותו. שוב אתה מתרגם (אני כותב בלשון זכר כי אין לי מושג מי עומד מאחורי ראשי התיבות),כמו רבים אחרים, מצב תודעתי ומושגי שלך למצבו של מי שהוא אחר. צרות המחשבה ואופק ההתייחסות לאחר לא ממש מזמן התפתחות אישית על כל גווניה. למה שלא תקבל את המקום שהשני נמצא כמו שהוא ומתאר לך,למה אתה צריך לראות באמירותיו של האחר פוזות .זה רק מפני שזה חלק ממך וזה בתודעה שלך ואתה יכול לדמיין רק מצב שמוכר לך .וזה חבל .כי יש הרבה מה ללמוד מאחרים בלי תרגומים לשפה ולמושגים שלך .רק תקשיב. מה זה הרצון האובססיבי לאכול בלי מלח ,אנשים ,לא ידעתי שאכלתם ''גדולים'',ושוב בטח ה''גדולים'' היו ''גדולים'' במושגים שלך ,שבהכרח מצומצמים מעט. אהבתי את המשפט ,הוא צריך להוות ציון דרך בסגנון שיח הניו אייג', ''בוא ותתלכלך איתנו זה יעזור לך להיתנקות'' הבנתם את זה . איך אפשר לא להנות!!!! באהבה ,ובלי פוזה. הגב לתגובה זו 41.  עוד שתי הערות     י,    02/11/05 12:30 ''האדם אמור לאפשר את העשייה, כפי שמים מאפשרים לבועת אוויר לצוף מעלה בגלל שהיא קלה יותר. המים לא דוחפים אותה, והיא לא דוחפת עצמה, היא פשוט משתחררת כלפי מעלה.'' ובכן, האמת היא שהמים דוקא כן דוחפים, ומכיוון שהבועה קלה, ולא דוחפת חזרה מספיק חזק, היא עולה מעלה. לעומת זאת, כדור עופרת לא עולה, אלא שוקע. כדי לעלות הוא נזקק לעשייה. ______________ ''לא מעט ייסורי מצפון אנו חשים בגין אי-העשייה. אפשר להגיד כי אנו חשים רע יותר בגלל דברים שהיינו אמורים לעשות ואיננו עושים או לא עשינו, מאשר בגלל דברים שאנו עושים ולא היינו צריכים לעשות.'' זה נכון. הסיבה לכך היא שאי עשייה מייצרת מצב של חוסר, ועם חוסר קשה יותר להתמודד. _______________ שתי הנקודות הללו מתוארות ביתר פירוט בחומר שכתבתי ויופיע כאן בהמשך. הגב לתגובה זו          י' יקר - זה אתה ?         נופר,    02/11/05 18:23 איזה יופי לראות אותך בין המגיבים. מוסיף כרגיל ניחוח של בהירות והתמקדות בעיקר בשקט ובנינוחות שלך. משום מה נראה לי שההתמקדות כאן במושג :''עשייה'' היא כמשהוא חזק,חריף, מוחלט, ואפילו מתוזז משהוא. עשייה יכולה להיות נינוחה, רגועה ,שקטה ואפילו רפוייה משהוא, ועדיין היא עשייה. גם לחלום - זו עשייה. העשייה יכולה לבוא ממקום שקט ונינוח, שלו ומפוייס - ועדיין היא עשייה. בעשיות יש מינונים. המינון לא משנה את עצם העשייה והמהות שלה אלא את העוצמה שלה. גם לא לעשות משהוא במודע ובכוונה תחילה - זו היא עשייה. כי הרי השקענו מחשבה ואולי רגש ומודעות בעצם אי העשייה שלנו. בכל התהליך של קבלת ההחלטות, יש לפעמים אדישות ואפתיות שהן יכולות להיות לעיתים עשייה. עשייה יכולה לבוא כצורת התגוננות של מי שאין לו כוח לעשות מעשה אקטיבי ועושה מעשה פסיבי. ועשייה פסיבית יכולה לבוא כהצהרה כלשהיא או צורת אמירה (הבעה) כלשהיא. בהמון מצבים בחיי נתבקשתי להירתם למחאה זו או אחרת (בתחום החינוך ועוד תחומים חברתיים במקומות בהם גרתי) - וגיליתי אדישות. היה ברור לי שצריך שינויים, והיה איכפת לי מהסביבה ומהחינוך, ולא חשבתי שדברים יקרו מעצמם, אלא שלא היה לי כוח להתמודד. ואז אמרתי : אני לא בעניין, או עזבו אותי מהפגנות ומחאות. זו גם עשייה. פסיבית. אבל עשייה. ראיתי זאת גם בתחום הרפואה, שרופאים או מי שצריך לקחת החלטות לא לוקח אותן ונותן ל''דברים'' או לחיים ל''זרום'' מעצמם או לקרות מעצמם. נתת דוגמא נהדרת עם המים, אם אתה לא דוחף, אז מישהוא אחר (המים) דוחפים בשבילך. ואתה צודק 100% שאנחנו חשים הרבה יותר רע בגין אי עשייה (גם אם היא גרועה ולא טובה) מאשר בגין עשייה. וכתבתי זאת בשמות שונים כאן. (סוזן, מילה טובה, ואושייה - בתגובה לכתבה שלך....הרגשתי שאם לא אעשה מעשה ואגיב זה יותר גרוע מאי עשייה - לא להגיב, ובכך לתת לקונספציות מוטעות להיטמע ולהתקבע ולהפוך לנורמה). וללינופשה - אתה כותב נפלא. כרגיל. אבל למה ? למה ? למה ? אתה שוב נופל בבור ההתכתשויות חסרות התכלית ? הרי לא יהיה לזה סוף.... גבר, תן להינות מהצוף שלך (ויש בשפע)... :) הגב לתגובה זו              הגהה             נופר,    02/11/05 23:37 התכוונתי לכתוב שאנחנו חשים יותר גרוע בגין אי עשייה מאשר בגין עשייה (גם אם היא גרועה ולא טובה). כתבתי מהר מהר ויצא לי הפוך, ורק עכשיו יצא לי להיכנס שנית ולקרוא את מה שכתבתי. הגב לתגובה זו                  שלום נופר יקרה!                 י,    03/11/05 10:23 קראתי שוב ואני לא רואה הבדל בין שתי הגרסאות שלך. אולי בעצם קראת מהר ויצא לך הפוך... בכל אופן הציטוטים בתגובה שלי היו מתוך המאמר, ואני לא רוצה שתתני לי את הקרדיט של גבריאל. הדוגמא של המים היא שלו, ואני רק תיקנתי אותו, והוספתי. גם הטענה על ההרגשה הרעה שבאי-עשייה היא שלו. העניין שהוא טוען שהסיבה לכך היא סולם ערכים (מוטעה?) הקושר עשייה ואי עשייה לטוב ורע. ואני טוען שאי-עשייה, יש לה תכונה אינהרנטית שגורמת להרגשה רעה. אי עשייה היא תמיד פוטנציאל לעשיה. אבל חלון ההזדמנות לעשייה עלול להסגר, מה שינציח אותה כאפשרות פתוחה ותלויה באויר. הגב לתגובה זו                      היי י'                     נופר,    03/11/05 23:11 התכוונתי לגירסת ההגהה . עשייה - גם אם היא גרועה ולא טובה ובסופה לא הגענו למה שציפינו, משאירה טעם של סיפוק שלפחות ניסינו ועשינו את המירב האפשרי . העשייה לא מותירה תחושת החמצה, של יכולנו ולא עשינו. של פיספוס רכבות, כפי שמתאר זאת גבריאל רעם. בעיני יש משהוא מאוד נקי ויפה בעשייה. זו היא הצהרה על הדרך ותפישת העולם והרצון להשקיע מאמץ של העושה. משפט נפלא שאתה פעם ציטטת פה : ''תן לי את היכולת לשנות את שאני יכול לשנות. ואת הכוח לקבל את שאיני יכול לשנות. ואת התבונה להבדיל ביניהם'' חופן בחובו את כל מהות העשייה: יכולת לשנות - מצריכה עשייה. כוח לקבל - מצריך עשייה. ותבונה שיכולה להבדיל - מצריכה עשייה. אי עשייה נתפשת בעיני כפאסיביות ולכן לא ברור לי איך היא פוטנציאל לעשייה. ובכלל אני מאמינה שכשחלון אחד נסגר חלון אחר נפתח. בכל תחום . צריך ללמוד לשנות זוית ראייה או פשוט לפקוח את העיניים, להתבונן, ולראות את כל החלונות הפתוחים לרווחה. (וזה כמובן מצריך עשייה). לדעתי קיימים טיפוסים שהם - עושים, וטיפוסים שנחלתם היא - אי העשייה. כמובן, כמובן, כמובן (סליחה על החזרות הטרחניות, רצית להדגיש זאת הכי חזק שאפשר) שבכל אחד מאיתנו יש מהכל, וכמובן שאין לנו ברירות אלא במקרים מסויימים - לעשות, ובמקרים אחרים - לא לעשות, וכמובן שיש עוד מליוני גוונים לכל אחד ואחד מאיתנו, אבל אחרי כל הסייגים האלו, קיימים אנשים שהעשייה היא נשמת אפם, היא המהות שלהם, הם אקטיבים ויוזמים לאורך כל הדרך. וישנם כאלו שיותר מחכים שהדברים יקרו מעצמם וסומכים על הגורל, או כוח עליון, או מתחברים למישהוא אחר שיעשה בשבילם את העשייה (העבודה). האקטיבים גם יקבלו את הכשלונות, יפיקו לקחים, וימשיכו להשקיע בעשייה כל חייהם. גם אם החץ לא פוגע תמיד במטרה, וגם אם העשייה הובילה אותם למקום אחר לגמרי ממה שהם התכוונו, וגם אם הם נפגעו בעבר. כי העשייה היא אופי. העשייה היא הגורם להתהוות ולדרך חיינו. אלא אם כן אתה פאטליסט שמאמין שלכל כדור יש כתובת, וגורלינו נחרץ מראש, ואז אין לנו מה לנסות ולשנות מצבים שיכולים להשתנות בעקבות פעולה (עשייה).. הגב לתגובה זו                      י', good to have you back!!!  ל"ת                      בוצינא,  קרדינותא,    03/11/05 11:21 הגב לתגובה זו          הפיזיקה שירות מפוקפק לרוחניות.         בועז@לב,  ת.א.,    02/11/05 14:09 קשה לקבל, ממש ,את השימוש שנעשה לעתים קרובות באנלוגיות רוחניות עם מצבים פיזיקאלים, פסדו מדעיים. הבועה שלך עולה כי כן ,המיים מפעילים עליה כוח(זה מה שאמרת)אולי פחות כוח משדרש לדחוף כדור ברזל אבל כוח ?וזאת גם עשיה.לא? במאמר נטען שבעשיה יש ריק,או חוסר,ולא בחוסר עשייה . זה מה שאנשים לא מבינים. שנאמר ''ככל שנעשה יותר יתרחש פחות'' הגב לתגובה זו 40.  דרך חד סטרית     י,    02/11/05 11:58 עשייה היא תהליך שכוונו מאיתנו החוצה התבוננות היא תהליך שכוונו מבחוץ אלינו, פנימה קשה לנסוע לשני הכוונים בו זמנית, לכן חשוב גם לעצור את העשייה ולאפשר את ההתבוננות. (ראיתי שהדיון הזה מאד פעיל, אז באתי) הגב לתגובה זו          התכוונתי להתבוננות החוצה         י,    02/11/05 15:02 כאשר אנחנו מתבוננים אל העולם הסובב אותנו. הגוף דומם והחושים ערים. כוון התנועה של החושים הוא מבחוץ פנימה. בהתבוננות אנחנו הופכים ל''מקלט''. בעשייה אנחנו ''משדר''. לגבי מידת העשייה שבכל זאת מתקיימת, בא נאמר שכמעט הכל יחסי. ובכל מקרה של מחלוקת, אני חוזר הבייתה:) הגב לתגובה זו              טוב, עכשיו שהתחממת... :)             פנחס,    02/11/05 16:59 זו לא מחלוקת אלא רק ניסיון להתחקות אחר מה שמתרחש בפועל בתהליכים הללו. למושגים ''חושים ערים'' או ,חושים חדים'' אין למעשה ערך שחורג מגבולות השימוש הספרותי בהם. מערכות החושים והקליטה שלנו נמצאות באותו מצב קליטה כל זמן שאנחנו ערים, ורמת הערות, החדות, או הקליטה שלהן אינה משתנה. אנחנו יכולים להיות מודעים להם יותר, פחות, או אפילו לא מודעים להם בכלל כשדעתנו מוסחת או כשתשומת הלב שלנו לכודה בדבר אחר. הדבר היחיד שיכול להשתנות, להתחדד, או להתקהות, הוא המודעות או חוסר המודעות שלנו למה שחולף בשדה הקליטה שלנו, בין אם זה קלט חושי ובין אם אלו מחשבות ורגשות. מכאן נובע ההבדל בין התבוננות לסתם קליטה. התבוננות היא מיקוד או הסטה מכוונת של תשומת הלב לקלט מסוים. לכן היא פעולה. שנובעת מכוונה ואינטרס. לכן גם הקושי לשלב אותה עם עשייה אחרת, (על אף שזה אפשרי). לכן גם הכיוון שלה הוא אותו הכיוון של כל עשייה אחרת. מהפנים לחוץ, גם אם החוץ הוא מחשבה או רגש שבהם אנו מתבוננים. או להיפך :) הגב לתגובה זו                  כשאמרתי שכעט הכל יחסי                 י,    03/11/05 10:36 התכוונתי לכך. נכון שהחושים עובדים תמיד (אגב, לא רק כאשר אנחנו ערים) אך מצב של התבוננות וקשב, הוא פעולה(!) שבה אתה סופג מבחוץ. כשכתבתי ''מקלט'' לא התכוונתי לקליטת אותות ע''י החושים, אלא לכך שאתה, כישות, קולט, סופג ומטמיע. נכון שבסופו של דבר יש עיבוד פנימי, אבל גם הוא קיים בכל מקרה. גם כשהמחשבות מתפזרות. אם ננסה להבחין בין הדברים על פי ההבדלים ביניהם, יש הבדל בין מצב של קליטה, התבוננות, הקשבה, קריאה ובין מצב של הפעלה, השפעה, דיבור, כתיבה. ההבדל הוא ברמת העשייה שלך. וההבדל הוא בכוון הזרימה שבינך ובין שאר העולם. התהליך הפנימי מתקיים בשניהם, משותף לשניהם, ולכן לא רלונטי להבחנה שאנו מנסים לעשות. הגב לתגובה זו                  שוב ההרצאות המשעממות של פנחס                 פיהוק,    02/11/05 17:40 נמאס, אתה כל הזמן חוזר על עצמך ועל אותם מסקנות, הרדמת לי את החושים והמערכת שלי יצאה מכלל קליטה בלה בלה בלה בלה בלה(איפה יש פה ציור של פיהוק כמו הסמיילי?) פיהוק הגב לתגובה זו          חוץ ופנים ביחסי גומלין         בועז@לב,  ת.א.,    02/11/05 14:02 אני רק יכול להעיד שיש הרבה התבוננות פנימה בעשייה.ולא צריך לעצור על מנת להתבונן . כמעט כל מה שאנחנו עושים הוא השתקפות של עצמנו, מכל עשייה יש הזדמנות להתבונן וללמוד .ההתבוננות פנימה אינה דורשת טכניקות מיוחדות או מצב מיוחד,זאת עבודה בלתי פוסקת ,ויום יומית ,יש לה דרכים רבות להתבצע גם מתוך עשייה. סוגי העשייה שלנו, אופן העשייה שלנו ,בחירות העשייה שלנו מלמדים,לא מעט על עצמנו. גם היחס שלנו לאחרים בעשייה שלנו מלמדת הרבה יותר מכל עצירה והתבוננות מתכוונת. הגב לתגובה זו          היי :)         פינחס,    02/11/05 12:36 אולי קשה, אבל לא בלתי אפשרי. ובכל מקרה, גם ההתבוננות עצמה היא עשייה, היא פעולה. אפילו התבוננות פשוטה במחשבות משנה מיד את האופי המשוטט והלא מעוגן של המחשבה (שהוא אגב מצבה הטבעי ובטח שאינו דורש תירגול מיוחד). יש לי גם מחלוקת כלשהי על הכיוון שהזכרת, אבל אני לא רוצה להעמיס עליך לפני שתעשה חימום :). הגב לתגובה זו 39.  פשששש לינפושה....     איילת,    02/11/05 04:39 דיון 35 שכולו אתה, מקפיד להשתמש בשמות אלה שאני מיודדת איתם (חוץ מחלונית קטנה לבועז). את השיטות שאתה משתמש בהן אני כבר שכחתי, וזה לא עובד פעם שנייה ובלי חוכמה, כמו שאתה עושה את זה. שוב נפרדת לפרודות של היסטריה ואתה משתולל ויורק רעל בלי שליטה. טוב, אני מתחילה להתרגל להתמוטטויות העצבים המחזוריות שלך בגללי. ולבועז: אם חייך יקרים לך, אל תזכיר ליד היצור ששוחחת איתו בדיון 35(ורק איתו, בשמות שונים) שיש לי מעריצים רבים, הוא נגנב מזה. אבל אין ברירה, תצטרך קצת ותק כדי להבין שהוא עובד עליך, משתמש בך ומנצל את תמימותך, תוך כדי יללות ונהיות על ''איילת הרעה''. הגב לתגובה זו          לא יעזור לך איילת, אני לא         אחד שרואה,  וזוכר,    02/11/05 19:48 לינפושה. תאמיני או לא, זה עובדה . אני לא לינפושה. הגב לתגובה זו              בסדר, אז אתה טמבל אחר, אז מה?  ל"ת              איילת,    03/11/05 05:38 הגב לתגובה זו                  שיר לטמבל                 מקנא,  יתוש בראש,    03/11/05 09:47 אני טמבל אני טמבל..איזה כיף לי איילת אמרה אני טמבל ..אני טמבל אני טמבל ? איילת אמרה............ כיף כיף כיף (קרשנדו) כיף כיף כיף(עוד קרשנדו) להיות טמבל כן טמבל טמבל שלללללללללללללללללל אאאאאייייייייילללללללתתתתתתתת הגב לתגובה זו          את יכולה להוסיף אותי למעריצים         בועז@לב,  ת.א.,    02/11/05 10:43 כמה תשוקות ואנרגיות יש בינך לבין לינשופה... טלנובלה שלמה,כולל התמוטטויות נפשיות משני הצדדים. אני מוכרח להודות... משעשע.... יש לי רק שאלה. מה זה הקטע החוזר על עצמו, בתגובות שונות שמתיחסות אלייך ,איילת ,בהקשר ל--ותק????? ולתמימות שלי???. מרגיש שיש מהשהו שאני צריך לדעת ואני מפספס.ואם גם מדובר על לשמור על החיים שלי ,זה כבר גולש לפחד נורא.(אני יודע איפה אתה גר) ...אני סקרן לדעת ממי או ממה. בא מאהבה,,ובמידה הולכת וגדלה של סקרנות. לינפושה ..את בטוחה ,איילת,שלא הוא..המראה שלך?? גם הוא זקוק להערצה?? ואני חוסר למישהו תגובה:... ''בטח לא ממך, סתום''. בכל אופן יש לי הצעה קונקרטית למה שלא ניפגש בדיון במאמר ''יצאנו לחפש את אלוהים מצאנו אדם'' או משהו כזה ,פלצני מעט אבל ... נתחיל שם מהתחלה ונקרא דעות לא ירידות.? מה דעתכם. אני כבר הולך לכתוב.אז ביי הגב לתגובה זו          את בטוחה במה שאת אומרת איילת ?         לינפושה,    02/11/05 08:43 היית מהמרת על האינטואיציות שלך בחייך ? עם מי בדיוק את מיודדת שם למטה, עם ''אמפת לשעבר'' ? כאן דווקא קלעת בול כי ''אמפת'' זה אני כשממש הזעתי כדי לגאול אותך מעצמך במהלך אחת מ''התמוטטיות העצבים המחזוריות שלך''. סליחה אגב, שעדיין לא יצא לי להודות לך על המחמאות הרבות מאז. כשאת לא מזהה אותי, את תמיד המעריצה מספר אחת שלי :-). את ה''מעריצים הרבים'' שלך אני משאיר לך בשמחה. אם מישהו מהם יחליף צד בטעות, אני אראה בכך עלבון צורב. הרי אחת הסיבות המרכזיות לחוסר הנחת שלך היא שבתוך תוכך את יודעת בדיוק מי הם ה''מעריצים'' שלך, מה ערכם, ומה הסיבות ל''הערצה'' שלהם. עלי והצליחי אלילת המונים וסמל מין נחשק שכמותך :-), מישהו הרי צריך לספק לנו את האתנחתא הקומית בין התגובות והכתבות. הגב לתגובה זו              לינפושה יקר             נופר,    02/11/05 23:32 אני לא זוכרת באיזה מאמר קראתי את דבריו של ה''אמפת''. אבל עכשיו שאני יודעת שזה אתה, רציתי להודות לך. לא יודעת אם זה עזר לאיילת, אבל זה עזר לי. מאוד. בקשר לכתבה זו, בהנחה ש:''פס ייצור'' זה אתה , אז יתכן ולקחתי את כל הנושא של האי-עשייה למקום רחוק מידי ואישי מידי. אם גבריאל רעם היה נותן דוגמאות רק על חיצים ומטרות ולא על נשים והריונות, מן הסתם זה לא היה פורץ אצלי כך. מה שכתבתי שייך לעבר הרחוק. לגודל הטרגדייה זה חזר שנית (אומנם בפז''ם מקוצר,אבל בכל זאת) כשבפעם השנייה הכל נעשה קשה יותר, כי כנראה שכוח הסיבולת שלנו מוגבל. בלי כוח או עם כוח, החיים זורמים ועושים את שלהם, ולנו לא נותר אלא לזרום איתם.. כשאני קוראת דוגמאות של מנחה קבוצות, ומניחה שיש בקבוצות האלו גם נשים צעירות, שאולי יקרו להן דברים לא קלים בעתיד, בגלל הנחיות או הדרכות מוטעות, ובעיקר בגלל גישות ותפישות לא נכונות שיובילו להרבה כאב, אני מרגישה צורך להתערב. בכל מקרה תודה לך :) הגב לתגובה זו              היי לינפושה (סוף סוף הגחת)             איילת,    02/11/05 13:29 אמרתי לך שאנחנו דומים, כשאתה לא מזהה אותי, גם אתה מעריץ מס' אחת שלי (ענק! נקרעתי מצחוק! תודה! וכאלה מצדך...) ומבחינתי, מעולם לא הסתרתי שאני אוהבת אותך כשאתה נורמאלי (בשלב המגא, לפני שמתחיל התקף ה- לומאניה). אז מה לדעתך זה אומר, שללא זהות מוגדרת אנו מעריצים זה את זה, וששמו המפורש והכתוב של זה, הוא סדין אדום המתנפנף לעיני זה? הגב לתגובה זו                  את צודקת איילת. אני באמת מעריץ                 לינפושה,    02/11/05 14:51 אותך, ופשוט לא מוכן להודות בזה. גם שכנעת אותי סוף כל סוף, לאחר מאמצים רבים ועיקשים, שאני ואת דומים. ממש כמו שתי טיפות מים. ועכשיו ברצינות. כרגיל, חסרה לך אפילו יכולת ההבחנה הפשוטה ביותר בין מחט לתחת. בדיחה היא דבר מצחיק בלי קשר למי שמספר אותה והיא לא מעידה כלום על אישיותו של המספר. היא יכולה להיות ''ענקית'' אפילו אם את מספרת אותה. הדעות המבולבלות והשטחיות שלך לעומת זאת, אף פעם לא נובעות מהבנה אמיתית של משהו או ממחשבה עמוקה, אלא תמיד משרתות את הצורך הנואש שלך להציג את עצמך בצורה שהיא הפוכה לחלוטין ממי שאת באמת, ואת זה בכלל לא בעיה לזהות, תחת כל שם שאת משתמשת בו. בעניין הזה, גם ממש חבל על כל האנרגיה שאת מוציאה בכיוון הזה, כי כל אלו שכבר ''מכירים אותך פה'' מכירים אותך ויודעים מי את ומה את, ואלו שלא מכירים יכולים רק להפסיד אם יכירו. ''איילת הרעה'' היא לא המצאה שלי היא באמת קיימת למרות שאת אולי לא מכירה אותה. תראי, בלי ששמת לב אפילו, כשנגמרו לה הטיעונים בוויכוח בטור הזה, היא עברה לטור על הקבלה, שפכה על פינחס קצת רעל, וחזרה לפה כדי להגיד לכולם שהוא יורק רעל. מצחיק לא ? את מסוגלת להרוג בשביל קצת יחס. אם הייתי רק מתבונן מהצד ולא מטרה קבועה להשתלחויות שלך, סביר להניח שכל מה שהייתי חש היה רחמים עצומים וקבועים. מכיוון שזה לא המצב, אני מצליח לרחם עלייך רק לסירוגין. (וזה בלי כל קשר להערצה העצומה והלא מודעת שאני רוחש לך, דובשנית סקסית מתוחכמת וחסרת גבולות שכמותך). הגב לתגובה זו                      ההערה האחרונה בסוגריים היא                     לא מבין,  מבולבל,    02/11/05 19:54 סרקסטית ? או אמת ? הגב לתגובה זו                      :-)                     איילת,    02/11/05 18:06 רק הערת הסוגריים האחרונה שלך נכונה, אז תודה לך על כנותך הלא מודעת. וההערה שלך ''בדיחה היא דבר מצחיק בלי קשר למי שמספר אותה ולא מעידה כלום על אישיות המספר'', אני מקווה שאתה לא באמת מאמין בטמטום המופלג שיוצא לך מהמקלדת. אולי תתקשר שוב לגליה שתמחוק את זה כדי שלא יישארו עדויות. (ונתבקשתי למסור: התקשרו מהמכון לקבלה להודיע שנגמרו להם ה''מי פנחס''). הגב לתגובה זו                      לינפושה כתבת                     אננדה,    02/11/05 17:29 הרבה שטויות ותרוצים בתגובה בזמן שברור שאתה מעריץ אותה ואובססי עליה. השנאה החזקה שלך מוזרה ואומר דרשני מבחוץ רואים שאתה דפוק לגמרה מה נפגעת מהערה על פנחס בקבלה רואים שזה היה סתם בצחוקף אפשר לחשוב מי אתה בכלל ורק אתה עושה מזה סיפור גדול איזה כבד אתה העליבו אותך לך לספר לגננת וללשין למורה תעזוב אותה כבר אם אתה רוצה שיאמינו לך שלא כפת לך ואתה מרחם וכל השטויות ושקרים שכתבת בנתיים ברור שאתה נאכל את זה השטויות שלך לא מסתירים אתה בחור ממש מופרע והומלל ממש אפס אילת הוא השטיח של הרגלים שלך אני מקוה שאת צוחקת עליו ולא כבדה כמו שהוא. אננדה הגב לתגובה זו                          מי זה צביקה לב ? בועז@לב ?  ל"ת                          או בוא עז ?,    02/11/05 20:05 הגב לתגובה זו                          הלו..זה רדיו???                         בועז@לב,  ת.א.,    02/11/05 19:50 זה אולי לא ענייני ואני מתערב בריב בין אוהבים אבל אתם מזהמים את מדור עם כל שפת הביבים הזאת. תרגעו עם כל השינאה הזאת ,אתם יוצאים מפרופורציה. מדור רוחני ,לא? תחסכו מכם תגובות בנוסח מעליב כביכול. כל מה שאתם כותבים על אחרים רק מעיד עליכם והעולם האסוציאטיבי, וה''רוחני'' שלכם וזאת כן הטפה..כי פשוט נמאסתם והנה חסכתי לכם עוד תגובה גם אתה ..אז שתוק!!! נכון ,,אז למה אתה לא שותק?? אני לא מאמין שאני עושה את זה.. דרדור גורר דרדור,,כאן יש מקום לאי עשייה.. ננסה..רות..סוף הגב לתגובה זו 38.  התייחסות כנה ואוהבת זה הכל...     בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 22:00 למי שבא מאהבה תמימה וכנה יש רק דברים טובים לצפות מהאנשים ומהעולם כולו. הגב לתגובה זו 37.  כדאי שהמגיבים יקחו את העיצה     אי עשייה,    01/11/05 19:09 של גבריאל ויכנסו למצב של אי עשייה הגב לתגובה זו          אי עשיה זה במהות קישקוש מקושקש         בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 19:54 למה אדם שדוגל באי עשייה כותב מאמר?למה אדם סותר בעשייתו את מה שהוא מנסה להטיף לו ?מה יש לו ללמד אותנו לעשות. עיזבי זה לא מעורר שום אתגר איטלקטואלי.קביעות כאלו הגב לתגובה זו 36.  לבועז     ל,    01/11/05 18:34 מסיבת סיום עוד לא מסיבת סיום הקרב האחרון רק תחנה בכיוון הנכון אתה קרוב, אתה בערך האמת שלנו כנקודת מוצא כל יום אתה חושב אחרת למרות שזאת האמת שלך אתה סחורה משומשת עוד ועוד אולי תנסה למכור את זה הלאה, תראה שזה עולה זה בא והולך, בא והולך נעלם שוב מתקרב עוד לא מסיבת סיום הקרב האחרון רק תחנה בכיוון הנכון אתה קרוב, אתה בערך הגב לתגובה זו          שיר יפה..  ל"ת          בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 19:33 הגב לתגובה זו 35.  איילת שדוגלת באי עשייה     אחד שרואה,  וזוכר,    01/11/05 17:47 עשתה פולסא דנורא לבועז בכתבה הזאת ולפין-חס בכתבה על מנהל מרכז הקבלה שנעצר בחשד לעושק חולת סרטן (תגובה 54). אין כמו איילת שדוגלת ברעיון אחד (אי עשייה) ועושה בדיוק ההיפך. תזהרו שניכם (בועז ופין-חס) היא תרדוף אחריכם עכשיו בכל מקום ובשמות שונים גם כן. הגב לתגובה זו          אז מה, גם לכרמל ויסמן היא עשתה         ת',    01/11/05 21:21 סיכול ממוקד. היא לא סובלת שמישהו יחשוב שיש פה מוארת אחרת מלבדה. הגב לתגובה זו          ספר לנו מה אתה זוכר.         בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 19:44 תרדוף??למה לה לרדוף, אני מגיש לה את צווארי לשחיטה אם זה יעשה לה טוב. מוכרחים לעזור לה לא להקשות. יש לה מעריצים ומגוננים רבים שמונעים דיון ענייני בסגנון התגובות שלה .הם יצטרכו להבין שצריך לכבד גם אחרים,גם אם זה יקח זמן וגם אם זה לא כמצוות גבירתם. הגב לתגובה זו              לא בטוח שיש לה מעריצים רבים  ל"ת              זה אותו אחד,  הבעל שלה,    01/11/05 20:07 הגב לתגובה זו              בועז, אתה בדיוק מה שהיינו             מומחית לתמימים,    01/11/05 20:07 צריכים פה בשביל לרפא את עצמנו. מישהו שאובססיבי לטוב בדיוק באותה המידה שבה איילת אובססבית לרוע. התמימות שלך היא לא תמימות אלא תום, והתום שלך הוא כוח. הגב לתגובה זו                  מסכים עם המומחית                 אמפת לשעבר,    01/11/05 21:07 אבל כדאי שבועז ידע שגם אחרים ניסו לרפא את איילת מהאובססיות שלה וקיבלו בסוף יריקה בפרצוף. זנב העקרב שלה נשלט ע''י מערכת עצבים אוטונומית שלא מחוברת לשכל המודע שלה. הגב לתגובה זו          אוי הפיצול, הפיצול  ל"ת          רואה את הפין,    01/11/05 18:33 הגב לתגובה זו              אני לא לינפושה.  ל"ת              אחד שרואה,  וזוכר,    02/11/05 19:49 הגב לתגובה זו 34.  לבועז,     מגדלת,    01/11/05 15:43 אתה לא במקרה אח של צביקה לב? כי הוא כתב דברים דומים ואותו שם משפחה. ב: https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART/956/443.html הגב לתגובה זו 33.  כריזמה..ושאר ירקות.     בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 14:15 את מכריחה אותי לעסוק בך שוב.וזה בסדר. כנראה למרות הכריזמה(ויש כריזמה)יש גם ילדה מבוהלת שישכחו מקיומה. יש המון עניין בך ,אבל לא באמירות המלומדות שלך על אחרים. א. בגלל שהן לא ב. בגלל שאת מסתתרת מאחוריהן. ג. בגלל שבאמת יכול להיות מעניין פעם לקרוא מה את חושבת על נושא מסויים.אם זה צריך לעבור דרך סיפור על עצמך ,שיעבור ,אבל לא דרך אחרים .זה לא מעניין. פשוט. האנשים מנסים לכתוב פה על מנת לפתח דיון על נושא ,לא על מנת לקבל משוב ממך על איך דרך התגובה שלהם את רואה אותם (אגב את לא היחידה שעושה את זה).זאת ,לפי דעתי ,לא במה לקבל ניתוח אופי (מפוקפק בדרך כלל ובוודאי יומרני להחריד) ממך ,או מכל אחד אחר. תגיבי לגופו של התגובה של בן האדם,לא לגופו של אופיו או צרכיו או תכונותיו.זה כל כך פלצני שזה מכרסם בכריזמה שלך.וזה גם כל כך עקר,שזה בסופו של דבר סתם מעייף. לא, מעייף ,את אלה שאין להם באמת מה לומר ,מוצאים בהתקפות אישיות מפלט לאפסות יכולתם לתרום לדיון. וכמובן את תגיבי : ''אז איך זה שאתה מנתח אותי.''? אני לא.. אני רק מנסה לכתוב לך מה מעיק ומביך בתגובות שלך ,לא בך אישית . אני באמת חושב דברים טובים עלייך אבל זה לא העניין. אם את מתעקשת אוכל לפרט לך כל אותם דברים טובים שאני באמת אוהב אצלך. תפסיקי ליצור עימותים מיותרים. באהבה באמת באהבה אה!!כן מספיק צורך ארגומנטרי רגעי לא מוכרחים ... צורך ארגומנטרי תירוצי רגעי.... אבל זה סתם ...לא חשוב... מעורר מחלוקת . הגב לתגובה זו          לכול סיר המיכסה שלו         בוא עז,    01/11/05 15:58 הרי גם אתה לא מכיר את איילת בדיוק כמו שהיא ואחרים לא מכירים אותך, אז על איזה בסיס אתה יכול להגיב לגופה ולא לגופו של עיניין? כי אתה מתייחס למה שהיא כותבת? איך שהיא כותבת?הסגנון? אין לך כלים אחרים ולכן אתה לא שונה ובטח לא יותר טוב ממה שאתה בעצמך מטיף נגדו, בלי להתעמק יותר מדי בגוף התגובות שלך, רק עצם העובדה שאתה מרגיש צורך עד כדי הכרח להגיב לאיילת, מראה מאיפה אתה בא ובעיקר לאן תגיע :), להבדיל מאיילת המנוסה כאן בתגובות, תמימותך בולטת ואפילו נוגעת ללב, תתמיד עוד כמה ימים, תקרא ''היסטוריה'' והדברים יראו לך אחרת. חבלי קליטה קלים. הגב לתגובה זו              מי הקולט????             בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 16:17 א. אני לא קבעתי לאף אחד מה הוא אמור לעשות עם חייו. ב. אם אני מגיב זה פשוט כי אני נהנה מזה ג. מה הבעיה עם התמימות שלי. לאיזו דרגה של חוסר תמימות צריך להגיע,לדעתך ,על מנת להיות רלוונטי. אתה שם לב למה שאתה כותב בקשר ל''מנוסות'' של איילת בתגובות. יש פה ניסיון א. לפולחן אישיות ב. לסתימת פיות על פי כללים מוזרים (פאשיסטים אולי),ותק,היסטוריה,נאמנות למפלגה? ג. לשירות רע מאד לאיילת עצמה. אבל זה משני. ותמשיך אני חוזר ואומר לך שאני נהנה. לא כל כך הבנתי את ההערה שלך לגבי ,,לאן אגיע.... הגב לתגובה זו                  אתה בטח שלא!!!!                 בוא עז,    01/11/05 17:27 א. אני לא קבעתי שאתה קבעת ... ב. גם אני נהנה ג. מה הבעיה עם התמימות שלך? מה אתה קופץ?איזה כובע בוער לך? אתה לא שם לב למה שאתה כותב, יש פה ניסיון לאבחן א, ב וג על סמך מה בדיוק? על סמך היכרות מוקדמת? או שזו מסקנה מהתגובה? כשתגיע, תבין. הגב לתגובה זו                      חבל על המאמץ שלך,זה חזק מדי.                     בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 19:38 אני מתקשה להבחין עם מי אתה מנהל את הדו שיח הזה.אני לא עוקב אחרי השנינות של דברייך . מגבלה שלי כנראה. אין מה לעשות חבל על המאמצים שלך אני לא מבין אותך. מודה איש מוגבל. שיהייה, לך הכי טוב. הגב לתגובה זו                          יש לי גב רחב הוא מוזמן לטפס..                         בועז@לב,  ת.א.,    02/11/05 10:50 אם זה יעזור לו לחזור לליבה של ההיא הגב לתגובה זו                          בועז אתה לומד ממש מהר                         סטודנטית,  להיסטוריה,    02/11/05 07:29 רק שזה לא אתה שמוגבל. בוא עז הוא צביקה לב. מעריץ נטוש של איילת שהסתכסך איתה בכתבה על קרישנמורטי שבה הוא הופיע בשם פרידריך והוא מחפש עכשיו, דווקא על הגב שלך, את הדרך חזרה אליה. באמת שאף אחד לא מבין מה הוא אומר. אפילו הוא בעצמו לא מבין. ותתפלא, כשקצת לוחצים עליו, הוא אפילו מודה בזה :)... הגב לתגובה זו                          אז מה, כבר לא כייף?  ל"ת                          ):,    02/11/05 06:28 הגב לתגובה זו 32.  זו איילת זו איילת כאן איילת אי     שיר לאיילת,  יתוש בראש,    01/11/05 09:44 זו איילת איילת כאן איילת איפה?כאן כאן איילת איילת זו איילת איילת איילת איילת(קרשנדו) איילת זו איילת כאן איילת איכן איילת? כאן איילת זו וגם זו איילת איילת איילת(שוב קרשנדו)איילת ועוד איילת זאת האיילת זאת איילת איילת איילת אח!! איזה צליל מדהים? לא...איילת הגב לתגובה זו          מס' 32 קלעת בול למטרה  ל"ת          חץ,    01/11/05 17:53 הגב לתגובה זו          לינפושה, עוד פעם התחרפנת?  ל"ת          א,    01/11/05 11:47 הגב לתגובה זו 31.  לבועז @ לב - תודה !     מילה טובה,    31/10/05 19:39 בועז אתה נהדר . כתבת יפה מאוד. רגיש ונעים, ממקום אמיתי ובגובה העיניים. אהבתי מאוד את תגובותיך. איילת - צר לי מאוד שאת חושבת שאשה הרה צריכה להשאיר ''דבר לידי מקרה'' (ציטוט מדבריך). לא אמרתי שצריך לרוץ בהיסטריה מתוזזת ולתת לפחדים לשלוט בחייך. כל הנושא של גילוי מוקדם של מומים או מחלות בזמן ההריון דורש עירנות רבה, ועשייה - מצד האם לעתיד (וכן, גם מצד הרופא המטפל בה) . המשמעות של העירנות והעשייה הן לקיחת החלטות בהתאם לממצאים ולנתונים. רק עשייה תגרום להורים לעתיד לקחת החלטה (בעזרת הרופאים) באם להמשיך בהריון ולהביא לעולם תינוק שלא יוכל לחיות יותר מכמה שבועות או שנים מעטות או להפסיק את ההריון ולמנוע צער מיותר מכל הנוגעים בדבר (ההורים לעתיד והוולד עצמו). שאננות יתר ומחשבה שאין משמעות לעשייה - הן הרות אסון. אני מאחלת לך שלא יצא לך להתקל בכך בחייך. שכל אחד יסיק לעצמו את המסקנות שלו. צר לי מאוד שאת מכתירה אותי בסופרלטיבים (וזו לא הפעם הראשונה) מבלי שאת מכירה אותי. אין קשר בין עשייה לבין איזון או חוסר איזון בחיים. חבל מאוד שהדיונים גולשים לפסים אישיים ולא דנים בגופו של המסר אותו הביא גבריאל רעם בכתבתו זו: שדווקא חוסר העשייה יגרום לו לחץ לפגוע במטרה. אני מאמינה שרק מחשבה תחילה (עשייה ועוד פעם עשייה) יובילו את החיצים ביתר דיוק למטרות . הגב לתגובה זו          למילה טובה ....ולכולם         בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 08:32 למילה טוה תודה על האומץ שלך לחלוק איתנו .. ולכולם אני חוזר ואומר לכל אלה שקוראים אותי..אלה שלועגים כש אני אומר לכם שאני בא מאהבה טועים. אין לי שום סיבה אחרת להיות מול המקלדת מאשר אהבה לכל אלה שמגיבים ,משקיעים זמן ומאמץ לכתוב כאן. אפילו אלה שתוקפים ותוקפות.הרי אתם לא ממש מתכוונים לפגוע.זה רפלקס מותנה כזה,לרדת על האנשים. מן התגוננות אינטיקטיבית ,(יש כאלה שמעוררים אותו אצלכם בכישרון,מעניין למה?) והרפלקס הזה הוא שלכם והפגיעה שלו בכם. אני לא מצליח להתעצבן,זה מוזר לי זה מפתיע לפעמים בעוצמתו אבל,...זה לא פוגע. הגב לתגובה זו          לנופר תבדקי איפה נמצא אצלך         גוליית,    01/11/05 07:28 גובה העיניים הגב לתגובה זו          למילה טובה         איילת,    01/11/05 05:51 גם לי צר שאת מלעיזה עליי שאני מכתירה אותך בסופרלטיבים, בגלל שנעלבת אישית ממשפט אחד שלי, שכלל לא כוון נגדך. תראי לי סופרלטיב אחד שהכתרתי אותך בו בתגובתי. כתבתי: אולי - את - צריכה - קצת - יותר איזון... וכדומה. זה הכול. בעדינות. בלי כינויי גנאי, בלי התלהמות. אולי!!! קצת צריכה!!! איזון!!! בעשייה. ואז בועז קפץ וזעק: ''מורים רוחניים מטיפים בשטח, היזהרו, מורים רוחניים מסתובבים ומחלקים עצות..!!! כולם למקלטים...!'' ועוד צר לי שצר לך על מה שאני חושבת, רק כי זה מנוגד לניסיון שלך. לפי השיטה שלך, גם זה ''סופרלטיב''. הגב לתגובה זו              פגיעה אישית כשיטה מפוקפקת..             בועז@לב,  ת.א.,    01/11/05 08:19 זה פשוט לא יאמן, איך בני אדם, שאין להם שום קשר עם השני, לא יודעים את שמו ,לא מכירים אותו לחלוטין ,לא יודעים אם זה גבר או אישה, לא יודעים את גילו ,את מקום מגוריו את הרקע של חייו ,אם הוא נשוי, אבא, סבא ,מהן נטיותיו החברתיות הפוליטיות .כלום לא יודעים, ומצליחים תמיד לפספס את הנושא ולהתרכז לגופו של האדם. זה לא יאמן היכולת לתקוף ישר את המגיב באופן אישי לפעמים ללא שום קשר לנושא הנדון. תעודת עניות למדור הזה. טוב שאני כל פעם מצליח להתגבר על התחושה שזה בגלל שמגיבים מסויימים פשוט לא יודעים לנהל שיחה או אפילו ויכוח לגופו של עניין. כש אני מתייחס לחילופי הדברים ביני לבין איילת מאתמול . הכל התחיל משאלה פשוטה ששאלתי אותה ''איך את יודעת שהיא צריכה לשחרר שליטה האם מן התגובה או מהכרות קודמת.'' ומחול השדים החל. זה לא ממש הפריע לי,, באופן אישי ,בגלל כל מה שכתבתי בפתיח. אין לי מושג מי זאת איילת .ולא כל כך מעניין אותי, כן מענין אותי הדברים שהיא כותבת וכן מעניין אותי לנהל דו שיח מעשיר ופורה על נושאים ושאלות לדיון. אבל כש מיד עוברים לפסים אישיים ?מה הטעם בזה? על מי למעשה אתם יורדים. אין לכם מושג ,זה מפליא אותי כל פעם מחדש. מה מוצא האדם שקראה לה ''סתומה '' בפגיעה הזאת אין לו מושג מי היא . אז מה הטעם לנסות לפגוע באדם שאתם אפילו לא מכירים. לי זה עדיין לא ברור.יש לי איזה ניחוש בעניין אבל אני משאיר אותו לעצמי בינתיים. הגב לתגובה זו                  בועז, אתה סותר את עצמך                 איילת,    01/11/05 11:55 קודם בדיונים קודמים שאלת אותי שאלות אישיות וביקשת שאספר על עצמי, וכשתמהתי על כך, ענית שאתה פשוט מתעניין בי יותר מבמה שיש לי להגיד, ועכשיו אתה אומר הפוך, שלא מעניין אותך מי אני, רק מה שאני כותבת. אז יש החלטה? או שאתה סתם כותב דברים לצורכי תירוצים ארגומנטיים רגעיים? הגב לתגובה זו              כן איילת, תמיד את צריכה להיות             פס אישי,    01/11/05 07:24 הסיפור המרכזי בסופו של דבר בלי קשר לנושא שדנים בו. את, והתכונות הנעלות שלך ,וההתחזויות שלך למגיבים אחרים והדיבור בשמם, צריכים לסכם כל דיון. עד שאת נמאסת על כולם ושולפת מחדש את הסיפור השחוק על הילדות העשוקה ועל האמא המסרסת כדי לזכות שוב ברחמים ובחיבוק מקיר אל קיר. תמשיכי לבזות את עצמך. זה ממש מרתק לראות איך את הופכת מקום שיכול לשמש לדיונים מרתקים למקום שמיועד כולו למימוש אובססיות השליטה הקרצינוגניות שלך. הגב לתגובה זו                  פס אישי חמוד                 איילת,    01/11/05 12:05 אני פשוט הרבה יותר כריזמטית ממך, ומקומי הטבעי הוא במרכז תשומת הלב. שום הסברים פסיכולוגיים שטחיים לעצמך לא יועילו לכבות את אש הקנאה, אז כדאי שתתחיל ללמוד לחיות עם זה. בייחוד כשבפעולותיך הנואשות, שיריך הרגישים וחתימותיך בשמי אתה משמש איש השיווק הכי מצטיין שלי. ומה זה בדיוק קרצינוגני? הגב לתגובה זו          תודה שחלקת איתנו         פס אישי,    31/10/05 21:15 פרטים אישיים וכואבים. סליחה שהתנפלנו עלייך כמו עדת צבועים צדקניים ומזילי ריר מבלי להקשיב לך. שלא תדעי יותר צער. הגב לתגובה זו              סליחה שאני מדבר בשם אחרים             פס אישי,    01/11/05 05:36 וסליחה שפרטים אישיים כואבים גורמים לי להכות על חטא ומשתקים אותי גם כשלא צריך. הגב לתגובה זו                  פס אישי 2 משעה 05:36 זו איילת  ל"ת                  איילת,    01/11/05 06:35 הגב לתגובה זו                      אני בחיים לא מתחזה אף פעם  ל"ת                      איילת,    01/11/05 09:01 הגב לתגובה זו 30.  בועז לב     אח רחמן,    31/10/05 17:15 האם אתה מנהל מחלקת יולדות באיכילוב? הגב לתגובה זו 29.  טוב, אני לוקחת את העצה של חסה     איילת,    31/10/05 14:21 ולבועז בקצרה - מקווה שייצא לך יום אחד להעריך את ה''תרגומים'' שלי בלי להיבהל שאני מנסה להיות מורה רוחנית ומתוות דרך. ואני באמת שמחה שלפחות השתעשעת מהסגנון שלי (אף שהשתעשעותך, גם היא פטרונית - תוסיף לרשימה). הגב לתגובה זו          בקצרה באמת בקצרה...         בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 14:59 איך אני יכול להיבהל מן התרגומים שלך, הם שלך . גם השתעשעות פטרונית היא השתעשעות הגב לתגובה זו 28.  בהמשך לדיון 21     מילה טובה,    30/10/05 22:14 קראתי את דיון 21 של כל החסות והטסות התותים והמילים הרעות וכ''ו. לא כתבתי שם כלום. אבל אני רוצה לכתוב לכם פה, שאני מאוד מקווה שגבריאל רעם לא מרצה בפני נשים צעירות ואומר להם :..''עלינו לסמוך על החיים שהם רוצים ויכולים להתרחש גם ללא התערבותנו הפעילה.'' (ציטוט מדבריו. או ...''האם בהתהוות לא יכולה לייצר את העובר, היא יכולה רק לאפשר אותו. הוא ייצא כשהתנאים יהיו בשלים, והיא מצידה לא מפריעה.'' (ציטוט שני מדבריו). כי אוי לאם הצעירה שלא תהייה פעילה עקב חרדות ופחדים, כן חרדות ופחדים, שיובילו לכך שהיא תרוץ ותעשה את כל הבדיקות האפשריות בהריון, גם שלה וגם של העובר. אני לא הייתי ערה ולכן שילמתי מחיר יקר וחזרתי בלי המתנה הביתה אחרי הלידה הראשונה. ולכן כדאי שתקשיבו טוב טוב לאותו פנחס שאומר לכם להשקיע מאמץ בחשיבה. כי גם שהיו סביבי הרבה אנשים חושבים ותבוניים (הרופאים למשל) הם לא טרחו להשקיע מינימום של חשיבה כדי לבצע בדיקות מתאימות, או להסיק את המסקנות המתאימות מהבדיקות . אי עשייה היא רעה חולה. טוב לא יוצא מזה. פאסיביות לא מובילה לכלום. היא הרת אסון. ובאשר ליצירתיות שמגיעה מעצמה, אין בכלל טעם להרחיב את הדיבור, כי זה קשקוש אחד גדול. כלום לא מגיע מעצמו. כל יצירות האמנות היו תוצרים של תקופות וחינוך וגירויים סביבתיים. לא שמעתי על מלחינים של מוזיקה קלסית מלפני חמשת אלפים שנה, ולא על סופרי מדע בדיוני מלפני ארבעת אלפים שנה וכ''ו. הגב לתגובה זו          את בטח כתבת המון ספרים         יורם,    31/10/05 08:31 ויצרת המון יצירות שאת יודעת ומרשה לעצמך לקבוע בנחרצות מהי יצירה ומהיכן היא באה. פין, מילה רעה וטובה וכל שאר השוטים: אין לכם מושג כמה גדול כוחה של אי העשייה. לכו שחקו סודוקו, אולי שם תרגישו גדולים, אבל מה לכם ולרוחניות ראבק??? הגב לתגובה זו              וואו ,איזו השראה בתגובה שלך!!             בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 08:43 רוחניות במיטבה..... הגב לתגובה זו                  אתה לועג לי מתוך אהבה?                 יורם,    31/10/05 12:27 כי אם אנחנו ביחסי אהבה, כדאי שתטפל קודם בשגיאות הכתיב שלך הגב לתגובה זו                      לא. הוא לועג לך כי אתה נלעג.  ל"ת                      סתם מילה,    31/10/05 23:19 הגב לתגובה זו                      אם זה חשוב לך                     בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 14:53 אם זה חשוב לך אני מבטיח לטפל בהן..אבל ראבק... ככה כותבים??? אני לא לועג לך אני רק מתרשם מהערכה שלך לרוחניות של התגובות. הגב לתגובה זו          את לא יכולה לשלוט הרמטית         איילת,  לא חסה,    31/10/05 05:55 במה שקורה לך גם אם יהיו לך כל החרדות והפחדים והבדיקות וההתרוצצויות, וגם אם תאשימי את הרופאים או את עצמך בחוסר עשייה מספקת. אין לזה גבול, והשליטה שלך בהצלחת ההריון מזערית ביותר. יש מישהו שצריך לאזן את פסיביותו ועצלותו באמצעות מאמץ חשיבתי ועשייה מוגברת. יש מי שצריך לאזן את היפריותו האקטיבית ואת פעילותו האובססיבית בגופו ובמחשבותיו, בקצת הרפיית שליטה ואי עשייה. לפי סיפורך נשמע לי שאולי את אמורה באמת ללמוד להיות קצת יותר מאוזנת בעניין השליטה בחייך, אבל אני לא בטוחה באיזה כיוון, ומכאן ועד הסקת מסקנה גורפת שאשה הרה רצוי שתהיה תקופת פחדים וחרדות ותרוץ מבדיקה לבדיקה ולא תשאיר דבר לידי המקרה (ממילא אי אפשר) הדרך ארוכה, והמסקנה מוטעית. ילדים בריאים נולדים והריונות בריאים מסתיימים גם ללא כל בדיקות רפואיות, כשהאם לא חרדה ופשוט לא מפריעה לתהליך, רק מאפשרת אותו בפסיביות. ילדים חולים או מתים נולדים גם כאשר האם לא הפסיקה לבדוק ולחרוד במהלך ההריון, ו''עשתה'' כל מה שצריך לפי הספר ויותר מזה. זה שנדמה לך שאת עושה, זה לא אומר שהעשייה שלך משפיעה בכלל, והרבה פעמים היא רק מפריעה. הגב לתגובה זו              אני רוצה לומר לך             בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 08:21 יש מה שהוא לא ממש מקומם אבל מעט מביך,ביכולת שלך לחלק עצות לאחרים. איך את יודעת שהיא צריכה ללמוד להיות קצת יותר מאוזנת בעניין השליטה בחייה? זאת המסקנה מתגובתה? או מהכרות קודמת איתה? . אבל הויכוח על עשיה או אי עשיה כרגיל הוסת מן העיקר. שהוא,עד כמה יכולים מעטים להחבר אמיתות סדורות ומדריכות בחייו של האדם. מצוות תעשה ואל תעשה מתאימות לדתות, ששם האדם, יקיימם מתוך אמונתו ללא עירעור בצידקתן. כש אדם נמצא בחיפוש אחרי האמת שתביא לו שלווה ,השלמה ואהבה ,אין דבר המעקב התפתחות,מאשר המדריכים למיניהם. התורות ןהציוויים. כש האינטגרציה בין כל חלקי מרכיביי תתבצע, כל השאלות ,כל התהיות,כל הספקות יעלמו ,עשייתי או אי עשייתי יהיו חלק ממכלול שלם ,התנגשויות כמו אלה שמנסים לסתור מורים ומדריכים למיניהם לא התקיימו בתוכי.תורות הן אסון, הן מקבעות מחשבתית את האדם וסוגרות אותו מחשיבה פתוחה וחסרת כוון. לחכם אין דעה. שנאמר ,עמדה יוצרת מבצר שמתוכו אנו משכנעים מראיה צרה וחוסמת. העולם הרחב ,בכל ההתרחשויות שלו ובכל התרומות שלו קורא לנו לא להיצתמד לדעה.להשאיר את האופק שלנו פתוח ,לראות ולהתבסם מהכל. כל מאמר כזה מסית מן הכוון הנכון שהוא תנועה בלתי פוסקת ללא כוון . הריפוי המתמיד של נפשנו בסופו של דבר יביא אותנו לאותה אינטגרציה שתהווה מכוון מדוייק ביותר לניהול חיינו. ורק מתוך החומרים שחושלו באני הכי פנימי ואמיתי יבנה המצפן היחיד שלנו. הגב לתגובה זו                  מי שמדבר על עצות לאחרים                 איילת,    31/10/05 08:55 ועל דעות ברורות ונעולות, אני אומרת מה שאני רואה ומרגישה, ואני בטוחה בעצמי ובקליטה שלי. אתה יכול לא להסכים איתי, אבל לא להתעצבן שאני מרגישה בטוחה במה שאני רואה. ומה הקשר למורים עכשיו? אני מצביעה על דברים שאני רואה מתוך אכפתיות אנושית של מגיבה למגיבה, ומי שמכיר אותי כאן יודע, שאני הראשונה להודות בטעות כשהיא מתגלה לי, בלי להיצמד בכוח לדעתי הראשונה, מה שאני לא בטוחה שאפשר להגיד עליך, כשכל נושא שבעולם אתה בסוף הופך לדיון אם צריך או לא צריך מורים רוחניים. יופי של הקשבה ואופקים פתוחים, בועז, תסתכל קצת על עצמך במקום לצוד בתגובות קללות וניבולי פה ולקונן עליהם בפולנית. הגב לתגובה זו                      שפה בהחלט מובנת..אבל.                     בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 10:11 שפה בהחלט מובנת,אבל המושגים של :להתעצבן ,פולניות וכו.. הם באחריותך בלבד.[ מה זה אומר ''אלה שמכירים אותי כאן''. מה עם אלה שלא מכירים אותך כאן. הם יכולים להתרשם שיש לך המון הערכה ל''עזרתך''. אם את חושבת שניבולי פה הם חלק מן השיח שיכול להתפתח כאן זכותך, אני חושב אחרת. בוודאי שאני חוזר על דבריי בקשר להוראה. כי כמו שאת מוכיחה בדברייך זאת הרעה החולה של האינטראקציה שמנסים ליצור בין אלה שמאד רוצים''ללמד''ואלה שרוצים ''ללמד'' את יודעת, מעניין, מי שמכיר אותך כאן .?מכיר אותך דרך ההטפות שלך או דרך הכרות עם חייך ?ספרי איך את ?תנסי בלי להטיף. ספרי מעט חוויות מעולמך ,תחשפי מעט לקוראים .או שזה לא המקום וכאן רק יורדים על אחרים מתוך האני ''יודעת שאני יודעת'' לי אין שום כעס . אני משוטת בין דפי התגובות, בא מאהבה ומסבלנות להבין וקרוא, לחוות את השני בלי עמדה מטיפה ושופטת לגופו של אדם.הערה לתוכן הדברים שנכתבים, זה הבסיס לחילופי דברים ,אבל לשפוט חייו של אדם או הצורך שלו ''להשחרר משליטה'' נראה לי מעט מחובר ליומרנות רדודה. באהבה איילת באמת באהבה. הגב לתגובה זו                          שיפוט על שיפוד.                         בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 14:07 מעניין אני חיי בסרט, ואני שופט בינתיים הנה השיפוט שלך... האיש: חיי בסרט מתנשא ביקורתי ולא אוהב ואני חוזר ואומר שאני לא ביקורתי ,כן אוהב בכנות, לא שופט וכן בא מאהבה. ואני לא יודע מה זה ניו אייג'. אז איך זה שאת חושבת הפוך עליי?? יש לך הסבר ?או נימוקים ,להצדיק את מה שאת כותבת על האיש החיי בסרט?חוץ מלכתוב את זה ,שזה בהחלט יכול להספיק לאלה שבניו אייג',שיודעים שהם יודעים הכל על כולם.אבל האמונה בכוח הכל יכול של המילה, הוא סינדרום אופייני למי שאין לו ממש מה לומר. באהבה באמת באהבה. הגב לתגובה זו                          אני ספונטני,רגיש ובעל...                         בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 12:48 אני מתקשה להבחין אם אנחנו כותבים באותה שפה.''יומרנות רדודה '' לא מתיחס אלייך אישית אלא למה שאת כותבת.,אני מקווה שהאגו שלך לא מוגדר דרך מה שאת כותבת. ואין לי בעיה אם תגדירי את העמדות שלי ככאלו או אחרת. אני הייתי אצלך כבר פולני כפייתי לא ספונטני לא אלגנטי כועס תוקפן מת להיות מטיף עדין מאולץ נודניק צדקני מעמיד פנים מסתתר תחת מיתמם. רשימה לא סופית זה לא לחלק עצות זה באמת להתעניין בך. את לוקחת את זה למקום אחר ,תרגום שלך. ובכלל יש המון תרגומים אצלך. את מתרגמת למושגים שלך ולשפה שלך במקום לקבל את המקום שהשני נמצא. פשוט.(אולי את לא יכולה) זאת לא עמדה מטיפה זאת עמדה .נקודה. להטיף זה לומר לאחרים לנהוג כך וכך ללכת לבדוק אם הם לא צריכים להשתחרר משליטה.וגם לכתוב ש''ככל שנעשה יותר-כך יתרחש פחות'' נו באמת ...ואת לא רואה את ההקשר למורים. ובכלל ,למה אני אמור לחכות שהוא יעלה מעצמו? ולמה זה ספונטני ואלגנטי לחכות שיעלה מעצמו? השיפוט שלך כלפיי די משעשע. אני רואה אותך ,בתפקיד שחילקת לעצמך ,ככוהנת עליונה שופטת ספונטניות ואלגנטיות .בודקת מי אלגנטי ומי לא.לא ''יומרנות רדודה''. כעס ותוקפנות,הם ממש לא חלק מן האופי שלי ומן האינטראקציות שלי עם הבריות(אמרתי לך את מתרגמת על מנת להביא את חילופי הדברים למגרש שנוח לך בו) אין אנשים סבלניים בלי להעמיד פנים סביבך? ואיך את יודעת וחושבת שאני מעמיד פנים ,של עדינות מאולצת? אמרתי לך אם את לא מזועזעת מניבול פה, זאת זכותך, לי, זה לא עושה טוב.זה צובע את החיים בצבעים לא יפים . אני לא מסתדר עם בריונות מילולית את מראה שלי? הקביעות שלך משעשעות.הכתיבה שלך לא ממש מצביעה על אדם משוחרר,(נודניקית..לא הייתי אומר) . הייתי מת להרשות לעצמי ,מה? לקרוע אותי את מוזמנת הבעיה היא שלא תראי אם קרעת אותי באמת.הכל יתרחש ומתרחש בתרגומים הנוחים לך ובהשלכות הבלתי נמנעות של אלה ש ''יודעים שהם יודעים'' ואם ביטויי האהבה שלי מפריעים לך .....אני לוקח אותם בחזרה. הגב לתגובה זו                          עזבי, איילת                         חסה,    31/10/05 12:26 האיש חי בסרט. שופט ומבקר בהתנשאות את כולם ומטיף בצדקנות לסובלנות. הביקורתיות שלו ''באה מאהבה'' ושלך לא...חיחי. יש בניו אייג הרבה שחושבים שאם הם יסיימו את הביקורתיות שלהם במילה ''באהבה'' זה יהפוך אותם ליותר אוהבים ופחות ביקורתיים, הגב לתגובה זו                          בועז אתה לא רואה את עצמך?                         איילת,    31/10/05 11:34 ''יומרנות רדודה'' זה לא שפיטה ושפה לא יפה? ''ספרי על חייך'', ''שתפי'', ''נסי בלי להטיף'', זה לא לחלק עצות בלי שאתה מכיר אותי? והרי את ההטפות אתה בכלל המצאת. הטפות חוזרות ונשנות עד זרא נגד מורים רוחניים (אני מסכימה איתך, אגב) וסיבוב כל נושא כך שיאפשר לך לדבר על זה, זה לא עמדה מטיפה? אם זה הנושא היחיד שאתה יודע לדבר עליו, לפחות תחכה שהוא יעלה בעצמו, בספונטניות, ואז תשתלב באלגנטיות (אפרופו אי עשייה לעומת עשייה כפייתית) אתה עושה את כל מה שאתה מטיף נגדו בשיא ההיתממות. וקצת ממה שאתה שונא אצלי: יש בך הרבה כעס ותוקפנות, ואני חושבת ויודעת שלא מתאים לך שתהיה עוד מישהי בתגובות עם טון נחרץ כמו שלך, ועוד תרשה לעצמה לא להסתתר תחת מסווה של עדינות מאולצת, מילים כאילו יפות, לא מעמידה פנים של סבלנית ולא מזדעזעת מניבולי פה. אני מראה שלך, רק יותר משוחררת ופחות נודניקית צדקנית. נכון היית מת להרשות לעצמך גם? ולידיעתך, עד עכשיו הייתי עדינה ומאופקת. בתגובה הבאה אני קורעת אותך. באהבה, רק באהבה, כמובן :) :) :) הגב לתגובה זו              את דווקא כן חסה             לא חס,    31/10/05 07:26 שאם לא כן לא היית תורחת לענות כל כך יפה לסתומה מלמעלה ומנסה להסביר לה, יש אנשים, שלטובתם לא צריך לחוס עליהם. הגב לתגובה זו                  צודק, אבל התכוונתי שאני לא חסה                 איילת,    31/10/05 09:26 מהדיונים הקודמים, כפי שנחשדתי על ידי אלמוני. הגב לתגובה זו                  השפה פשוט לא תאומן                 בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 08:01 הוויכוחים שמתנהלים פה הם דבר יפה, לגיטימי ופורה לפעמים.אבל יש דבר שאני מתקשה לקבל .זה השפה של כמה מן המגיבים . למה קראת לה ''הסתומה'' . אני מבין שהאנשים המבקרים במדור הזה הם בני אדם שיש להם דעה מאד ברורה על המיקום שלהם בדרך להארה ,או החיפוש אחרי האמת הסובבת את היקום שלהם. אבל איך זה מסתדר עם כינוים את האחרים בתארים שלמעשה מצביעים על אלה שכותבים אותם. למה שלא תשמרו על סגנון שמכבד אותכם ואת האחרים. זה צד ראשון, מזערי להתקרבות לחיים יפים יותר (יהייו אשר יהייו ) הגב לתגובה זו                      צודק, יא סתום  ל"ת                      לא חס,    31/10/05 08:45 הגב לתגובה זו                          אתה באמת סתום אה?  ל"ת                          h,  h,    05/11/05 00:42 הגב לתגובה זו                          יש לי פוטנציאל??                         בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 12:53 כתבת כמה דברים מאד חזקים,אבל עכשיו תצטרך להסביר לי אותם כי אני עם מוח שלא פועל במלוא התפוקה ..... מזה רוחניות גורפת ומטשטשת? ולאילה רגשות קשים אתה מתייחס? מה ראית שהמוח המוגבל שלי לא מצליח לראות. טוב בכל אופן שהפסקת לקרוק לי סתום הגב לתגובה זו                          בבקשה, אתה אדם שמוחו לא פועל                         לא חס,  פחות גס רוח,    31/10/05 11:47 במלוא יעילותו ותפוקתו יחסית לפוטנציאל שלו, בשל העמדת פנים רוחנית גורפת ומטשטשת, ובשל הכחשת רגשות קשים. איך? הגב לתגובה זו                          זה מאד לא נחמד לקרוא לי סתום..                         בועז@לב,  ת.א.,    31/10/05 10:13 בפרט שאני לא.תמצא לי כינוי אחר יותר מתאים ופחות גס רוח. תודה הגב לתגובה זו 27.  אי עשיה כגלולה נגד היריון 100%  ל"ת      הצלחה,  מיניסיכון!!!,    30/10/05 19:10 הגב לתגובה זו 26.  very good article     avi tzanani,  hatikva,    29/10/05 14:09 about a very intersting subject but not so new to me i allways liked to do nothing הגב לתגובה זו 25.  גבריאל  ל"ת      תודה,  מעניין מאוד,    29/10/05 11:11 הגב לתגובה זו 24.  נראה לי שפין וכוססט כמעט קלעו     דאג וקרי הפרננן,    29/10/05 10:22 למטרה. הגב לתגובה זו 23.  גבריאל לא ממש קראתי אבל נראה     אני ואתה נשנה א,    29/10/05 10:20 לי שלא כל כך הבינו אותך בנושא אי עשייה. לגבי אי עשייה זה שאתה עושה כל מה שצריך לעשות אבל בלי עצמך. הגב לתגובה זו 22.  to do or not to do     ברברה אלה,    28/10/05 16:11 this is the question? הגב לתגובה זו          how do u do?  ל"ת          אם כבר, אז...,    28/10/05 20:07 הגב לתגובה זו 21.  גבריאל היקר...     צ'רנוחה,    28/10/05 15:35 סתם רציתי לשאול אותך אם אתה משתמש מדי פעם בנורה? אתה מדליק את האור בבית? צרכת אי פעם אנטיביוטיקה? טסת מעודך במטוס?אתה נוהג במכונית? הא גבריאל? כנראה שכן.... אתה יודע כמה נסיונות נעשו עד שהומצאה הנורה העכשוית? אתה יודע כמה זעה, מחשבה, תסכול ונסיון וטעייה עברו על אותם אנשים שפיתחו מנוע? חשבת לתומך מה היה קורה ללא הרפואה המודרנית שהיא פרי עמלם של מוחות משכילים שעוסקים במחקר מתקדם? כמה נסיונות ותסכול עברו על האחים רייט עד שהדאון הממונע שלהם החזיק יותר מ 20 שניות באוויר ובזכות נסיונם ומעשיהם, אתה גבריאל, כן אתה, נוסע מדי פעם לחו''ל?! שים לב גבריאל, הם לא מחכים להשראה יקומית! הם קמים כל בוקר ואשכרה פ ו ע ל י ם, ע ו ש י ם. ואתה מגיע ממרומי פסגות הזן או השד יודע מה ומקשקש קישקושים. הגב לתגובה זו          צ'ר, נוחה         ויני,  ברונקס,    28/10/05 18:48 פיספסת את הכוונה. תשאל את כל אחד מהממציאים איך הוא פתר לבסוף את האתגר שבו עסק.... אולי תגלה שזה קרה מעצמו, מתוך אי-עשייה. אין הכוונה שתהפך לצמח ושתפסיק לקום בבוקר. תקרא את המאמר שוב. הגב לתגובה זו              כל הכבוד, נוחה  ל"ת              נאוה,  ירושלים,    07/11/05 08:15 הגב לתגובה זו              אגדת ילדים משולבת באי הבנות.             פין-חס,    28/10/05 19:45 לשאול כל אחד מהממציאים איך הוא פתר את האתגרים שלו כדי לקבל בסוף את התשובה שזה קרה מעצמו זו שטות גמורה. אני מנחש שלא באמת שאלת אף ממציא אלא שאבת את הרעיון הזה מספר בסגנון ''כוחו של התת מודע''. כמה ניסיונות עשה אדיסון עד שפיתח את נורת הלהט ? איך זה שלאף זמר לא מופיע פתאום, ככה משום מקום, באמצע הופעה, פטנט להשבחת מנועי סילון ? איך זה שלאף כדורגלן לא מופיע פתאום, ככה משום מקום, באמצע המשחק, רעיון שמהווה פריצת דרך בתחום ההנדסה הגנטית ? אותה ''הארה'' פתאומית של הבנה, שבה מופיע פתאום, מתוך האין כביכול, אותו דימוי שמאחד את כל הדימויים הקודמים שקודם לכן לא נמצא ביניהם קשר הגיוני לכדי תמונה אחת מלאה במשמעות חדשה, הוא תמיד תוצאה של מאמץ מכוון וספציפי. הוא אף פעם אינו מתרחש מעצמו. הגב לתגובה זו                  פין חס יקר                 חסה על הפין,    29/10/05 11:36 ברור מאוד שיצירתיות אינה הצד החזק שלך. חשיבה אנלטית והגיונית היא אכן חשובה, אין על זה ויכוח אבל החשיבה היוצרת, המקורית, המחדשת, היא לעולם לא חשביה אנליטית. אני לא מדברת על המצאות טכנולוגיות. אני מדברת על רעיונות שמקדמים אותנו בקפיצת מדרגה בהבנת העולם. אילו היו ההוגים והיוצרים הגדולים מוגבלים במגבלות החשיבה הלוגית אנליטית בלבד, הם לא היו מסוגלים לראות את החדש והשונה שהם הביאו החדש וטהשונה הוא לעולם אינו ''הגיוני'', בכל מקרה, אין לויכוח הזה ולא כלום עם אי העשייה. אי עשייה הוא עשייה בדרך פאסיבית, ללא הפעלת מאמץ, לפחות לא מודע. בתחום החשיבתי אי עשייה חשובה מאוד בתהליכים היצירתיים. למשל, סופר שנתקע עם הסיפור שלו, זונח אותו מאבד בו ענין וחוזר אליו אחרי שנה ופתאום מוצא שבזמן הזה הסיפור המשיך והתפתח והדמויות העמיקו מעצמן, . כמובן שעכשיו נדרש גם מאמץ מצידו על מנת להביא את זה בכתב ולספר את הסיפור אבל בכל זאת היצירה נבעה ממקום של אי עשייה- היא נעשתה ללא פעולה, מאמץ ואפילו ללא מודעות מצידו. הגב לתגובה זו                      טועה אבל שחצנית ...                     R,  TA,    29/10/05 21:20 אני מסכים עם כל התשובה שכתב לך הנ''ל , אבל חייב להתיחס למשפט הפתיחה השחצני והמתנשא שלך. זה בדיוק מה שמזהה את חוסר היכולת להתמודד עם טיעונים טובים ומצביע על הואקום ממנו באות הדעות שלך. בשיטות שאת מצדדת בהם היינו חיים על איזה עץ וגם זה עד גיל 30 לכל היותר. הגב לתגובה זו                      ההפרדה הזו בין חשיבה אנליטית                     פין חס,    29/10/05 17:49 והגיונית לבין חשיבה יצירתית וחדשנית היא מלאכותית. גם ההפרדה בין המצאה טכנולוגית לבין רעיון שמקדם אותנו בקפיצת מדרגה בהבנת העולם היא מלאכותית. המצאה טכנולוגית היא בדיוק קפיצת מדרגה כזו, קטנה מאוד, או ענקית, בהבנת העולם, ממש כמו תובנה פילוסופית או פסיכולוגית. אין הבדל. את יוצאת מנקודת הנחה שחשיבה הגיונית היא חסרת דימיון, אבל ללא דימויים לא ניתן אפילו לחשוב בהגיון. חשיבה הגיונית יכולה להיות יבשה וענייה בדימויים, ויכולה להיות יצירתית ועשירה מאוד. את לפחות לא מתעלמת לחלוטין מאלמנט המאמץ שקדם ל''הופעת הרעיון מהאין''. בלעדי אותו מאמץ, כלום לא היה מתרחש. אלא שהפרשנות שלך לא מדוייקת. את שוכחת שהסופר, עד שהוא נתקע, כתב את כל הספר מתוך מאמץ לחבר ולקשר בין דימויים רבים לתמונה אחת שלמה. הוא ממשיך במאמץ הזה עד שברגע מסוים תשים כוחות החשיבה שלו. אבל זה שהוא מפסיק להתאמץ ולחבר מחשבות אחת לשניה מתוך מאמץ מודע, לא אומר שתהליך החשיבה שלו נפסק. הרי אנחנו חושבים כל היום בהיסח הדעת על כל מה שמעסיק אותנו או מדאיג אותנו. אין זה מן הנמנע שהשלמת התמונה, בעלילה של ספר, בתובנה על החיים, או בהמצאה טכנולוגית תופיע פתאום, כאילו ללא קשר למאמצים הקודמים שלנו. אבל רק כאילו. כל התהליך הזה מצביע רק על נקודות החולשה בחשיבה היצירתית שלנו. נקודות שבהן אוזלים הכוחות שלנו ואנחנו מוותרים זמנית עד שפתאום כאילו משום מקום צץ לפתע הדימוי המתאים או ההבנה הנכונה. אבל הפתרונות הללו הם תמיד תוצאה של המאמצים שקדמו להם, והם תמיד נובעים מהזיכרון, לא מהאין. אם החשיבה שלנו לא היתה חלשה, לא היינו מגיעים בכלל לאותה נקודת משבר, והסופר בכלל לא היה נתקל במחסום. הרי לא היית ממליצה לסופרים, כטכניקת כתיבה יעילה, לאבד עניין בספר שהם כותבים. בכך היית לוקחת בדיוק את מה שהוא הפגם, או נקודת החולשה, בחשיבה, ומנסה להפוך אותו לשיטה. כל הדיון הזה מזכיר משהו כמו סיפור על אדם שמשוטט לו להנאתו, ללא מטרה, בשדה, ומוצא יהלום. כותבים עליו בעיתון, הוא הופך לשיחת היום, ולאט לאט צומחת לה תנועה חדשה של מחפשים שמשוטטים להם להנאתם בשדות, ''ללא מטרה'' כדי למצוא יהלומים. אבל לא ניתן לייסד שיטה למציאת יהלומים על סמך ארוע אחד או שניים שהתרחשו במקרה. צריך לפתח שיטה לאיתור מכרות יהלומים, ואז לעבוד קשה כדי לכרות אותם. הבלבול הזה בין סיבה לתוצאה הוא אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלנו בהבנת העולם. בודהא ישב מתחת לעץ והתעורר אז כנראה שעצים מעודדים ערות. איינשטיין אכל ספגטי כשהבין לראשונה את תורת היחסות אז כנראה שספגטי מעודד חשיבה יצירתית. חשיבה יצירתית יכולה להיות מקרית ואקראית, אבל זו גם יכולת שניתן לפתח ולשכלל במאמץ מודע, עד שהיא הופכת לחלק מהכישורים שלנו ללא תלות במקרה. הגב לתגובה זו                          חסה, את ממש אוהבת                         פין-חס,    30/10/05 19:29 לטחון מים. את בעצמך אומרת שאין לך מושג, אז למה את מתעקשת להעמיד פנים שיש לך ? הגב לתגובה זו                          יותר פשוט לכתוב: איילת במקום  ל"ת                          כוס-טס וחסה,  על הפין,    30/10/05 15:55 הגב לתגובה זו                          לא חריצות אלא אובססיה לשליטה                         כוס-טס,    30/10/05 12:16 אמר זאת יפה ''מילה רעה'', וכמו שאני אמרתי, עשר בהיגיון, אפס בהבנת המציאות. הגב לתגובה זו                          פין חס יקר                         חסה על הפין,    30/10/05 10:22 מסכימה שההפרדה היא מלאכותית, אבל כל ההפרדות וההבחנות שאנו עושים כדי למפות את המציאות עלפי מגבלות התפיסה שלנו הן מלאכותיות. ולא , אני לא מתנגדת חלילה לחשיבה הגיונית ולא טוענת שאין בה דמיון. יש בה דמיון ויש בה גם יצירתיות אנליטית. אני גם לא מפחיתה בחשיבותה ובתרומתה העצומה להתפתחות האנושית. אין בינינו ויכוח בענין הזה. אבל יש גם סוג אחר של תבונה. אני מדברת על ''ידיעה'' ששום מאמץ שכלי לא קדם לה. אני מדברת על גאונות, על קפיצת הדרך. האם לא חשת מעולם שאתה ''יודע'' דבר מה שמעולם לא ידעת שמעת או חשבת עליו קודם? האם לא נחשפו בך לפתע תובנות וידיעות ששום מאמץ מושכל לא הוביל אליהן? האם מעולם לא ''ידעת'' את העתיד וידעת שיקרו דברים שלא ההגיון הוא שיכול היה להודיע לך עליהם?כל יוצר אמיתי נחשף לתחושה הזו בתהליך היצירה כשפתאום, עולה בו יצירה מורכבת ששום מאמץ מושכל לא הוביל אליה, כמו יבשת אבודה ממעמקי הים. זהו תהליך היצירה חסד, השראה, שאין להם כלום עם ההגיון ולהיפך- מנסיוני הוא קורה דווקא כשהמינד שקט והמחשבות נחות. ונכון שאם רוצים להפוך את זה ל''שיטה'' אז יש צורך לגייס את ההגיון. שיטתיות מחייבת שימוש בכלי ההגיון. נכון גם שכדי לעבד את הידיעה יש צורך במילים ובמושגים ובכלים של ההגיון. אבל הידיעה עצמה, התובנה, ההשראה, לא באה מההגיון. אין לי מושג מאיפה היא באה,וזו שאלה מרתקת כשלעצמה (מאיפה אנחנו קולטים את הידיעות האלה? האם הן כבר בנו ורק נחשפות או שאנו קולטים אותן באופן לא מודע) אבל לדעתי אי אפשר לקרוא להן חשיבה. חשיבה היא לעולם תהליך מודע ברמה זו או אחרת (למעט מקרים שבהם הגוף לומד אוטומטית כמו בנהיגה). החשיבה אינה מודחקת להבדיל מהרגשות. הידיעה האינטואיטיבית שמגיחה משום מקום ומביאה אותנו למקומות בהם לא היינו קודם אינה חשיבה והתוצאות שלה אינן נובעות מהיקשים דדוקטיבים ואינדוקטיבים. היא גם מופיעה פעמים רבות בהפתעה. כך נוצרת נבואה וידיעת העתיד. כך ביצירה אומנותית וכך במדעים ובפילוסופיה כשיש את קפיצת הדרך. וזה קורה דווקא כשאנו באי עשייה, כלומר כשהמיינד שלנו שקט.. אז אם חשיבה אנליטית היא ה''עשייה'' החשיבתית שלנו. הידיעה היצירתית, מקורה בדרך כלל דווקא ב''אי עשייה''. עשייה ואי עשייה חשובות שתיהן. לפעמים עשייה במקום שנדרש אי עשייה תהרוס את תוצאה המקווה בגלל הפעלת מאמץ יתר. ואי עשייה אין משמעה פאסיבות מוחלטת, יש רצון אבל הוא לא ממרכז אליו את תשומת הלב. הרצון לא ממוקד במטרה ואינו פועל על מנת להשיג אותה,על אף שהוא מודע אליה, וממתין שהיא תקרה ''מעצמה''. אז מתרחש בשקט, מאחורי הקלעים המנטלים ובלי הפעלת שום מאמץ, הנס של אי העשייה שלה אנחנו חייבים את יצירות האומנות הגדולות שלנו ואת התגליות המחשבתיות החשובות לא פחות- אם לא יותר- מאשר לחשיבה במשמעותה המקובלת והאקטיבית. מצד שני, נכון שאילו הייתה רק אי עשייה ולא היינו מעבדים את המידע בעשייה לא היינו מתקדמים לשום מקום ובטח שלא היינו מצליחים להעיבר את המידע הלאה.. שיהיה לך יום נעים הגב לתגובה זו                          אם השאלה היא אם ניתן להתאמץ                         פין-חס,    30/10/05 00:58 להיות לא נבון, לא הגיוני ולא יצירתי אז התשובה היא כן :) יש לכך יותר דוגמאות מאשר יש לתבונה הגיון ויצירתיות. ''אשליית העושה'' היא דבר מורכב. אימוץ של המושג הזה כפשוטו, אינה מצביעה על חוכמה או הבנה אלא רק על נכונות לאמץ נוסחאות כפשוטן מבלי להבין אותן. וזה עוד מבלי לדבר על הניוון שהיא גוזרת על כל הכוחות הפנימיים שלנו. דווקא הניסיונות לעשות מתוך מאמץ מודע, תוך התנגדות לכל הכוחות שמפתים אותנו לריפיון ול''זרימה'' לא מעוגנת, הם שיכולים לחלץ אותנו מהאשליה הזו. הגב לתגובה זו                          בלי קשר לגבריאל                         מילה, רעה :),    29/10/05 21:43 ההבדל בין במאמץ לללא מאמץ, הוא כמו ההבדל בין זיקפה ספונטנית וחזקה, ללזיקפה מאולצת ומאומצת, מה שמבלבל אותך, זה שאתה מניח, כמקובל, שאם יש פעולה, יש מאמץ, אבל מאמץ של מי? מאמץ הוא תוצאה של אמונה, אין צורך במאמץ כדי לנשום, אבל דרוש מאמץ כדי לחסום את הנשימה, התנועה כבר קיימת, צריך רק להרשות לה להיות, אנחנו רק הכלי, הצינור שדרכו היא עוברת, פחדים וחוסר הבנה גורמים לנו לרצות להיות בשליטה ומכאן המאמץ. הגב לתגובה זו                          אי חשיבה                         תנוך אנך,    29/10/05 19:44 האם לפי ההגיון שלך ניתן גם להפסיק חשיבה יצירתית ופשוטה ע''י מאמץ? החריצות והערצת ההגיון שלך מעוררי השראה. אבל הם בו בעת מחזקים את אשליית העושה ומרחיקים מהבנה אמיתית. הגב לתגובה זו 20.  Fare,non fare     Jacqueline,  Arad,    28/10/05 09:17 Si,pero que dolce fare nente הגב לתגובה זו 19.  אני מאמין באימרה,כאשר אתה רוצה     ירון,    27/10/05 20:39 להשיג משהו, ''התפלל כאילו הכל תלוי באלהים,ועשה כאילו הכל תלוי בך''. שילוב מנצח לדעתי. הגב לתגובה זו 18.  לא מדויק !     פין-חס,  חשיבה זיכרית,    27/10/05 17:11 אין היפוך של החוקיות בין עשייה גופנית לעשייה נפשית. שתיהן כפופות לאותה החוקיות ושתיהן אמורות לנבוע ממאמץ. ההבדל והשוני ביניהן נובעים מכך שהגוף שלנו ניתן לנו ככלי מושלם, מפותח במלואו, ששוכלל במשך מיליוני שנות אבולוציה, ואילו את החשיבה יש לנו בעיקר כפוטנציאל שיש לפתח. במובן האבולוציוני ,החשיבה היא רק תינוק לא מגובש ולא מפותח. אבל בניגוד להתפתחות הגופנית של התינוק, שאינה דורשת התערבות שלנו מפני שהיא מכוונת על ידי החוכמה הנעלה של הטבע, אם אנחנו לא מפתחים את הפוטנציאל החשיבתי שלנו הוא לעולם לא יתפתח מעצמו מעבר לרמה החקיינית והמכאנית, לכדי כלי משוכלל של חקירה, הבנה, ויצירה. התוהו ובוהו של החיים הנפשיים שלנו נובע בדיוק מכך שאנחנו מתעצלים להכניס את אלמנט הרצון והמאמץ אל תוך החשיבה שלנו ומניחים לה להתרחש מעצמה באופן מכאני. אם רמת הארגון של הגוף שלנו הייתה זהה לרמת הארגון של החיים הנפשיים שלנו, אז כשהיינו רוצים להתקדם קדימה רגל ימין הייתה צועדת ימינה ורגל שמאל הייתה צועדת שמאלה כשהידיים מבצעות תנועות של שחיית פרפר. כך בדיוק נראים חיי הנפש שלנו. והטבע אינו מתכוון לארגן אותם עבורנו בזמן הקרוב. את הארגון הזה רק אנחנו יכולים לעשות, באמצעות מאמץ. האידיאל המדיטאטיבי שמוצג כאן, ''להניח למחשבה לשוטט מבלי לעגון בשום מקום'', הוא בדיוק הרעה החולה שבגללה נראים החיים הנפשיים שלנו כמו שהם נראים ומי שמטיף לאידיאל הזה, מרדים אנשים ולא מעיר אותם. גם הניסיון להביא דוגמאות משיטת אלכסנדר מתעלם מרמת הארגון שאליה הביאה האבולוציה את הגוף שלנו לעומת רמת ההתפתחות של כושר החשיבה. אחרי הכל, בשיטת אלכסנדר המטרה אינה רפיון מוחלט, מפני שאז הגוף שלנו היה קורס כמו מריונטה, או שהלסת שלנו הייתה נשמטת כמו במקרים מסוימים של פיגור. השיטה מתבססת על כך שיש בגוף שלנו דחפים אוטומטיים ולא מודעים שדוחפים אותו להזדקף אם אנחנו לא מפריעים להם. התבוננות פשוטה יכולה להראות לנו שאם אנחנו מניחים לחשיבה להתנהל מעצמה, אז בניגוד לגוף, חסרים לה בדיוק אותם הכוחות והדחפים המארגנים שרק אנחנו יכולים להחדיר בה, ורק באופן מודע. הגב לתגובה זו          מיליוני שנות אבולוציה?? האדם  ל"ת          קיים רק כמה,  עשרות אלפי,    30/10/05 19:28 הגב לתגובה זו          בלי קשר לכתבה אבל עם קשר לפין         אף מילה,    28/10/05 05:53 ''ההבדל והשוני ביניהן נובעים מכך שהגוף שלנו ניתן לנו ככלי מושלם, מפותח במלואו, ששוכלל במשך מיליוני שנות אבולוציה'' האם נובע מכך שלא תעשה ברית מילה לבן שלך? מקווה שלא תעשה!!! :) הגב לתגובה זו              בלי קשר לכלום אני חושב שהמילה             פין- חס,    28/10/05 08:31 היא פשע ושחייבים לחוס על הפין. הגב לתגובה זו          ''פין-חס'' - מילים כדורבנות         סוזן,    27/10/05 21:16 אהבתי את תגובתך. בנוסף לכך אני חולקת על החלוקה שעשה גבריאל רעם של חשיבה זכרית לעומת נקבית, ואתה הבהרת את זה עוד יותר יפה בשם שבחרת...:) בקשר להכנסת אלמנט הרצון והמאמץ לחיי הנפש (שתארת בתגובתך) נראה לי שפה נכנס הרגש שהוא מאוד מורכב ומתעתע לפעמים , וזה אולי מה שגורם לנו לתת ''לחשיבה'' של הנפש להתרחש מעצמה. הגב לתגובה זו              מסכים מאוד             פין-חס,    28/10/05 09:26 באמת ניסיתי לרמוז לגיחוך שבחלוקה הזו. זה מאוד טראנדי לחלק הכל לזיכרי ולנקבי ולהלל ולרומם את האלמנט ה''נשי''. אבל זו סתם חנופה מזוייפת שלמעשה מקבעת את נחיתותה של האישה כמי שאינה מסוגלת לחשוב בהיגיון, או להיות מעשית, או להיות יציבה ומעוגנת. עם חברים כאלה, מי צריך אויבים ? נכון גם שהגורם המרכזי לחשיבה המכאנית, האסוציאטיבית, שמתרחשת מעצמה ללא שליטה וולא הכוונה, הוא תמיד אלמנט רגשי. ואין בקריאה לחשיבה מודעת ומפוקחת שום קריאה להתכחשות לרגשות ולדיכוי שלהם, אלא רק קריאה למודעות לאותו אלמנט רגשי בלתי מודע שהופך את החיים הפנימיים שלנו לסירת מפרש שנעה על פי השינוי בכיווני (מצב) הרוח ללא כל הכוונה. הגב לתגובה זו          וואי וואי וואי         כוס-טס,  חשיבה נקבית,    27/10/05 19:22 בהיגיון אתה עשר, אבל מה לעשות ששום דבר שתיארת לא נכון במציאות. הגב לתגובה זו              כוס-טס יקרה, את בעצם אומרת             פין-חס,    27/10/05 20:40 שאני טועה בגלל שנתתי ''למחשבה לשוטט מבלי לעגון בשום מקום'' ? אם כן, אז גם אם אני טועה, אין בינינו ויכוח. זה בדיוק מה שניסיתי להגיד. שמהנטייה הזו שלנו נובעות כל טעויות החשיבה שלנו. ממש כמו במאמר הזה. תודה על התמיכה. הגב לתגובה זו                  לא, אני טוענת                 כוס-טס,    28/10/05 09:15 שבגלל שלא נתת ''למחשבה לשוטט מבלי לעגון בשום מקום'', אלא מסגרת אותה מראש על פי כללי ההיגיון ואף הכנת מראש מקום עגינה בשבילה והוספת פחית דלק עצמי לדרבן אותה, אתה יכול לקבל ציון 10 בלוגיקה, אבל אין כל קשר בין מחשבותיך המובנות והחכמות לבין תפישת המציאות והדברים כפי שהם קורים. יצירתיות מחשבתית מקורית וראשונית הנדלית ממעמקי האינסוף, יכולה לקרות רק כשנותנים ל''חשיבה'' לשוטט מעצמה בלי להגבילה ולהפריע לה, כשנותנים לה ללקט חלקיקי אנרגיה מפרה מבעד לשער שאינו מתגלה באמצעות מאמצים עצמיים להגיע אליו. את המאמצים אפשר להוסיף אחר כך. הגב לתגובה זו                      נעים מאוד לחשוב שהמחשבה שלנו                     פין-חס,    28/10/05 09:50 משוטטת לה במעמקי האינסוף ומלקטת חלקיקי אנרגיה מפרה מבעד לשערים שמופיעים ונפתחים מעצמם. הבעיה היחידה היא שכל הפיסקה למעלה היא שילוב של מילים שהוא חסר כל משמעות תבונית ובוודאי שאין לו קשר לשום דבר שמתרחש במציאות. מקום השיטוט היחיד של המחשבה הוא ההמרחב העצום, אבל הסופי, לא האינסופי, של הזיכרון. כשהיא מפרקת מושגים ודימויים ומרכיבה אותם מחדש, ובונה הקשרים חדשים בין מושגים ודימויים שקודם לכן לא היה קשר ביניהם, מתרחשת הבנה. כשהיא משוטטת רק במרחב המצומצם של הזיכרון המילולי, היא מרכיבה משפטים פיוטיים חסרי כל משמעות ותוכן, ואפילו מאמרים שלמים כאלה. מקווה שהצלחתי להעביר לך חלקיק של אנרגיה מפרה שיקלט ויתפח לכדי הבנה ממשית. הגב לתגובה זו                          יכול להיות שאתה צודק אבל חייך  ל"ת                          הם בטח גהנום,  שמור חזק!!!,    30/10/05 19:35 הגב לתגובה זו                          תות, תודה  ל"ת                          אנחת רווחה,    30/10/05 11:20 הגב לתגובה זו                          אח...                         תות נאנח המון,    30/10/05 00:43 הכוונה בתבונה היא לא לזאת האנושית אלא לאמא ולאבא שלה, זאת שמוכלת בכל.זאת שיצרה את המחשבה ואת מי שלקח עליה בעלות, זאת שמאפשרת לך לנשום בזמן שאתה עסוק במחשבות טורדניות. הגב לתגובה זו                          מחשבה יכולה להיות נבונה או                         פין-חס,    28/10/05 19:55 להיות לא נבונה. היא בכלל לא חייבת להיות ביטוי של תבונה. היא יכולה להיות סתם ביטוי של היכולת שלנו לחשוב. ורוב הזמן זה כל מה שהיא. כמו אדם שיושב על כיסא ומקפיץ את הרגל שלו בעצבנות בלי להתקדם לשום מקום. אבל לא יכולה להתקיים תבונה אנושית ללא מחשבה, ואת המעבר בין סתם חשיבה לחשיבה נבונה ניתן לעשות רק באמצעות מאמץ. הגב לתגובה זו                          ל''תות-אנך''                         סוזן,    28/10/05 14:01 מחשבה אכן היא ביטוי של התבונה. אך הכתבה דנה בעשייה , ועשייה ראשיתה במחשבה. ובטבע ישנם ייצורים תבוניים מאוד שלא שיכללו את תבונתם לכדי מעשה כמו האדם. שיכלול התבונה לכדי חשיבה שתניע את ההבנה, היצירתיות, תבנה תקשורת ותבנה מערך של שלם של יכולת אנאליזה וסינתזה, הקשה ויישום של תהליכים - דורש הרבה רצון ומאמץ. אחרת איך רק האדם התפתח למה שהתפתח ? נכון שגם חיות מתקשרות ביניהן על ידי צלילים, אבל אף אחת מהן לא התפתחה לרמת התקשורת שהאדם פיתח. פעולת הגוף היא ביטוי של התבונה ? הגב לתגובה זו                          בטח הצלחת להעביר לי חלקיק מפרה                         כוס-טס,    28/10/05 11:33 שייקלט, עם כל החשיבה הזכרית שלך, אבל נראה לי שהבטן שלי היא זאת שתתפח לכדי ילד ממשי, שאולי יצא גם חס וגם טס. הגב לתגובה זו                          מחשבה איננה תבונה                         תות-אנך,    28/10/05 11:30 היא ביטוי שלה, כפי שפעולת הגוף היא ביטוי שלה. רצון ומאמץ לא יצרו כלי משוכלל של חקירה, הבנה, ויצירה.זוהי מנטאליות של חברת סטארט-אפ ישראלית. אתה מבלבל בין השניים. הגב לתגובה זו 17.  אולי שכחתם..     nia,  ta,    27/10/05 13:45 מה עם תחושת ההחמצה והמרירות של אי העשייה המביאה למקומות חשוכים.... הגב לתגובה זו 16.  מאמר יפה     בועז,    27/10/05 13:26 אם ניתן להוסיף, עשייה נכונה היא בעצם ראייה נכונה. העשייה ''המכנית'' נעשית מתוך התבוננות מכנית.היא כזו משום שהיא נעשית כצורך לתקן עולם המצטייר כלא מושלם - ''החץ צריך לפגוע במטרה'' התבוננות צלולה על הדברים כפי שהם מאפשרת להם להיות, ללא צורך בשינוי שלהם. הדבר מביא להפחתה בפעולה והפיכתה לפשוטה.כתוצאה מכך היא מצטיירת למוח האקטיבי כאי-עשייה. הגב לתגובה זו          לא כתבת ההיפך בתגובות 6 ו-4 ?  ל"ת          ?,    27/10/05 15:31 הגב לתגובה זו              אנחנו אמנם אחד             בועז,    27/10/05 17:08 אבל כנראה שיש כמה גלים עם אותו השם הגב לתגובה זו                  הדוגמה לא מסתדרת  ל"ת                  איילת,    27/10/05 19:15 הגב לתגובה זו                      הדגמת מצויין  ל"ת                      בועז,    27/10/05 20:08 הגב לתגובה זו 15.  גבריאל יש בך חוכמה,הבנה ותבונה     dafna57,  רמת גן,    27/10/05 12:13 כן תודה לאל שבמדיטציה יצא ממני ה''אגו'',שלא צריך יותר גאוה אז יותר אין בושה ופחד,באמת עד שלא עמדתי בצד לא התקדמתי בעזיבת ה''סבל''.המשפטים פה הזכיר לי את לימודי אצל ניסים אמון,בדיוק שאני קורא את הכתבה ושומעת את הדיסק מוזיקה של ניסים אמון,בשני השרים הראשונים המוזיקה לא עוצר את הקריאה של הכתבה,אבל בשלישי אומר כמה משפטים ניסים אמון,הייתי כבר כמעט בסוף מה שכתב גבריאל רעם ,עצרתי את הקריאה עברתי לשמעית המשפטים שניסים אמון אומר,זה באנגלית וזה בקיצור אומר מה שכתב גבריאל בכתבה,כן מניסים למדתי כי לפעמים באי-עשיה מתקימים התוצאה של העשייה שמזמן עשיתי,לכן תודה לך גבריאל שאתה מעביר ''פירות התבונה'' בחכמה לאלה שעדין ממשיכים בעשייה וסובלים,תודה לניסים אמון שבלמידו אותי ''זן'' הציל אותי אפילו ממחלה גם בגוף וגם בנפש,לכן נשמתי מאושר בשמחה החופש. הגב לתגובה זו 14.  גימלאית     ציפ,  קבוץ,    27/10/05 08:11 תודה רבה על הרשות לחגוג, ואכן הרגשתי , חלקיק ממה שכתבת הגב לתגובה זו 13.  חשוב לגמלאים     יפתח,  יערה,    27/10/05 04:30 מאמר מומלץ למי שפרש או פןרש לגמלאות , כל הכבוד. הגב לתגובה זו 12.  תודה  ל"ת      נ,    27/10/05 04:24 הגב לתגובה זו 11.  מבהיר ומרתק     נועה אדם,  תל אביב,    27/10/05 02:05 הצלחת להעביר נושא מורכב ומופשט לשפה פשוטה וקולחת. מחכה לעוד כתבות שלך. הגב לתגובה זו 10.  נפלא     עופר,  הרצליה,    27/10/05 01:17 נהנתי מאוד לקרוא את המאמר. לדעתי עניין ה''אי עשייה'' שמובילה בין היתר לשעמום הוא נושא בעל חשיבות גדולה ביותר. ניתן להסביר פעולות רבות של בני אדם שמטרתן אחת היא: להימלט מאי העשייה =שעמום=ריקנות מדכאת וכו'. יש לטעמי לפתח נושא זה . בתחום הזה של רוחניות מרבים לדבר על הגעה לשקט ונדמה לי כי עם כל הקושי להגיע לשקט הרי השקט עצמו הינו מכשול לא קטן. מצב נוסף הינו המחשבה שכאשר לא עושים או יש שקט אז קורה משהו. לדעתי הבעיה היא שבמקרים רבים יש שקט ואי עשיה ולא קורה כלום ואז התיסכול גובר כי אתה אומר לעצמך :עמלתי כל כך הרבה להגיע לשקט והנה לא קורה כלום.לא תוקף אותי רצון ליצור או ל''עשות'' דברים שלא עשיתי וישנה תחושה של ניוון וכל ניוון הוא שלילי. גם קרישנמורטי כמדומני מדבר על ענין זה של אי עשיה ושקט ונדמה לי שהוא בעצמו שואל לא אחת מדוע אנשים צריכים לעשות משהו. גם ברטראנד ראסל כתב כמדומני את הספר בשבח הבטלה ולמעשה דן באותו נושא של המאמר. הייתי כאמור שמח לו הכותב הנכבד ואחרים היו מפתחים יותר את הנושא הזה גם כי לטעמי הפחד מהשעמום, הריקנות ואי העשיה המה הגורמים העיקריים שמניעים את האנשים ל''עשות'' דברים ובכך לחוש שחייהם אינם ''מתבזבזים''. הגב לתגובה זו 9.  Vice Versa     סוזן,    26/10/05 23:41 נו באמת... יש המון עשייה באי עשייה. משום שכדי להגיע למצב נינוח של אי עשייה צריך להתקיים מצב שמישהוא אחר עושה בשבילך את ה''עבודה'' ואז אתה יכול לנוח לך על זרי הדפנה של חיי האי עשייה או להתנדנד על ערסל העצלות והפסיביות. קצת הצחיקה אותי הדוגמא מההריון והלידה. לא ברור לי איך: ..''האם לא יכולה לייצר את העובר''... (ציטוט מדבריך). אני זוכרת דווקא ייצור מאוד פעיל (ומהנה, תודה לאל) שבעקבותיו נוצר העובר. לא זכור לי שהלכתי לישון והתעוררתי בוקר אחד בהריון מרוח הקודש ... לא ברור לי גם המשפט הבא מחיי האם בהתהוות: ..'' האם יכולה רק לאפשר אותו....והיא מצידה לא מפריעה''... זכור לי שוויתרתי (פעולה אקטיבית והכרתית) על צלילה למעמקי הים, קפיצות באנגי, ועוד השתתפויות פעילות בהרבה מענפי הספורט , כדי לא להפריע להתפתחות עוברי. ולו הייתי שוקעת בפאסיביות נעימה של אי עשייה לא הייתי שומרת על ההריון שיצא לפועל ובסופו יוולד ילד בריא . וזה נכון לגבי כל שאר פעולות החיים שלנו. אי העשייה תחילתה בעשייה רבה מאוד : חשיבה ! והמחשבה היא שמנתבת את פעולותינו לכיוון המטרה. בכל אופן, גבריאל, בפעם הבאה שתהייה בהריון אשמח להחליף איתך דעות על אי עשייה של אם בהתהוות, כי אני כבר אם שהתהוותה...:) הגב לתגובה זו          תגובתך מטופשת(והכתבה נכונה אבל         h,  h,    06/11/05 01:31 כתובה בקיטצ הסברי) ומחשבה היא לא עשיה היא לא עשיה מוחשית וגם עודף עשיה מחשבתי זה מאוד מיותר מאחלת לך שקט מנטלי ואין ספק שלידה היא חויה(וזה נשמע שאת באיזה פורום הריון ולידה) אז כולטוב הגב לתגובה זו          לינפושה בהריון?  ל"ת          מזל טוב!,    27/10/05 15:51 הגב לתגובה זו              אני לא לינפושה .             סוזן,    27/10/05 20:58 נו די כבר... נכון ששיניתי (סוף סוף) שם, אבל אני לא לינפושה . ומספיק כבר עם כל ההנחות המוטעות שבנויות על השערות סרק שלא מובילות לשום מקום. דווקא סיפרתי מנסיון אישי... :) הגב לתגובה זו 8.  כמה מילים על כלום.  ל"ת      סיפור ישן,    26/10/05 23:01 הגב לתגובה זו 7.  ומה לגבי...     la vida pasa,    26/10/05 22:27 אירועים שניקרים בדרכך, ממש מתוך הכלום, כפי שקרה לי מס' פעמים, והנה נדמה שכל היקום התגייס כדי לקדם אותי, להפוך אותי לאהוב, לשפר את פרנסתי ואני הושטתי חיבוק גדול ופשוט קיבלתי את המתנות מן היקום וכמו שהן הגיעו, כך בחטף (ולעיתים בהפתעה גמורה ולא תמיד נעימה), פשוט התמוגגו להן. מה לא עשיתי בסדר? הגבתי באופן ''פעיל'' מדי? בכלל, מה היא רמת אי העשייה? כדי לרכוש השכלה עלינו ללמוד לא? זוהי פעולה ארוכת טווח. כדי לממן את לימודינו עלינו לעבוד, כדי לעבוד עלינו לחפש עבודה, החיים הם פעולה לא? מה היה קורה אם כל האנושות היתה פשוט קופאת על מקומה ולא עושה דבר. הכל צריך להגיע מן השמיים... אני לא נגד הרעיון הכללי שבמאמר, לעיתים החיים אכן מזמנים הפתעות מכיוונים לא צפויים אבל לפעמים לא. לתלות את זה בעשיה האנושית? זה קצת מוזר. ואם כבר אי עשיה, אז עד הסוף: אני טוען שאין לאף אחד שום ידע על איך היקום הזה באמת פועל וזה כולל תוצאות שקשורות לעשייה או אי עשייה אנושית...אז פשוט אמשיך לשבת פה, לא אעשה דבר ולא אעסוק בניתוח של דרך פעולת היקום כי הרי זו פעולה לא? הגב לתגובה זו 6.  אני מודה ..צריך עזרה.     בועז,  ת.א.,    26/10/05 18:35 או שזה תרגום נורא ואיום של טקסט בשפה אחרת. או שהעברית שלי לא מספיקה על מנת לרדת לעומקם של הדברים.וחבל. הגב לתגובה זו          זה המוח שלך שלא מבין  ל"ת          n,  n,    26/10/05 22:35 הגב לתגובה זו 5.  איך ''לא עושים'' ברמה הפרקטית?     איתן,  גליל,    26/10/05 16:10 גבריאל נהניתי לקרא את המאמר המחכים והמלא ענין, לעניות דעתי ישנן כמה הוספות שאפשר להוסיף. אם אני אשה המבקשת להכנס להריון, אינני יכול ''לא לעשות'' וע''י כך ללדת, כך גם אם אני רוצה מליון דולר או למצא את אהבת חיי. אז איך ''לא עושים'' ובכל זאת זה מסתדר? נראה לי שיש שלושה שלבים, והם מבוססים על תורותיו של קסטנדה, ובהקבלה על היהדות. בשלב ראשון חייבת להיות הבעת רצון אקטיוית המלווה ע''י מעשה מסוים. השלב הזה מוסבר אצל קסטנדה בתאורית הצייד, וביהדות נקרא ''בניית כלי'' שאם לא כן התוצאה הסופית תתפזר ולא תתאפשר. הבעת הרצון והפעולה נותנים כיוון למטרה הרצויה (אפשר להתווכח על הצורך במטרות בכלל, אבל להגיע מרחוב לרחוב גם זו מטרה, גם אם היא משתנה בדרך. אבל ללא הבעת המטרה הכללית אני לא אצא מהבית בכלל) לאחר השלב הזה מגיע שלב אי העשייה. בשלב הזה העולם, או הקדוש ברוך הוא, או כל שם אחר לכח שאדם מאמין בו, יוצר את הדרכים והאפשרויות, ואני מאמין שעל השלב הזה דיברת. בשלב הזה הדבר הכי טוב זה להתבונן ולחכות שתגיע הדרך הטובה ביותר שאם לא כן נלך ''נגד הקיר'' וסביר להניח שנבחר באופציה הגרועה היותר פשוט כי היא הכי זמינה כרגע. את השלב הזה אפשר לכנות ''שלב ההתבוננות והאמונה'' התבוננות, כי רק כך נוכל לבחור מבין שלל הדרכים והאפשרויות את הנכונה ביותר, ואמונה, כי בלי אמונה (במה שלא נקרא לזה) לא נמתין ש''תפתח'' לנו האופציה או החלון. זה שלב שהוא מבחן קשה של אמונה וסבלנות. השלב השלישי הוא דווקא שוב אקטיוי, והוא עשיית הפעולה כשנוצרה האפשרות הנכונה ביותר. זו פעולה שבאה מבפנים, ולכן יכול להיות שגם היא סוג של ''אי פעולה'' אבל היא צריכה להיות מעשית, ובדרך כלל גם מהירה ומדויקת מאד, כי ברגע שהתחברו האלמנטים של זמן, מקום, ורצון פנימי (עולם, שנה נפש ע''פ הקבלה) יש בדרך כלל זמן מאד מדויק וספציפי לעשות את הפעולה הזו, אחרת היא תאבד את האפקטיויות שלה. אם לוקחים את משל החץ - וקשת, אדם צריך לבחור מטרה (לקלוע למטרה, לפעמים גם בכלי מסוים, כמו החץ) אם הוא לא יביע מטרה לא יקרה כלום. אח''כ הוא צריך את שלב אי העשייה כדי לתת לכל האלמנטים (רוח, נשימה, מצב מנטלי, אור, טימינג וכו') להתכוונן מעצמם, ואז ברגע הנכון, לאחר שהרפה מכל הרצונות שלו לירות ולפגוע, וברגע שכל האלמנטים התחברו מעצמם בצורה הטובה ביותר, עליו לעשות פעולה שתגרום לחץ לעוף למטרה בדיוק בשנייה הנכונה. לדעתי, ללא שלושת השלבים שמערבים בתוכם רצון ועשייה אקטיוית, הרפייה מרצון ועשייה אקטיוית, ואח''כ שוב עשיה בטימינג מושלם, הדברים לא יתרחשו כפי שרצוי. מסכים?... שלך בתודה איתן הגב לתגובה זו          איתן - תודה על התגובה היפה         סוזן,    27/10/05 21:19 והמחכימה . הגב לתגובה זו          מקווה שגבריאל יגיב לזה!  ל"ת          ברברה אלה,    27/10/05 12:06 הגב לתגובה זו          גם אני         עדנה סימן טוב,  י-ם,    26/10/05 21:52 תודה מקרב לב, טיימינג נפלא מבחינתי בכתיבה של רעם ושל איתן. הגב לתגובה זו              גם לי שתי הדברים נגעו             f,  f,    26/10/05 22:38 בזמן נכון ואני נוטה ללכת עם איתן הגב לתגובה זו          אשדוד         דן,    26/10/05 21:18 אני מסכים, איתן, אם כך שבהתחלה צריכה להיות כוונה ופעולה אקטיבית אולם לגבי הפעולה האקיבית בשלב השלישי אני חולק עליה אתה מדבר על פעולה מודעת אינני יודע הרבה על זן ואומנות הקשת אך מהכרתי מעט את הזן אני מאמין שהשחרור של החץ אמור להיות אינטואיטיבי עד כדי כך שההכרה אומרת במבט לאחור ''רגע רגע, מי פה ירה? אני או החץ?'' ויש בכך הגיון כיוון שאם נקח את ההסבר שלך על כך שיש לפעול כשסך כל הגורמים נמצאים בסידור האופטימלי הרי שתהליכי החשיבה המודעת יהיו איטיים ומסורבלים מדי לזהות את הרגע הנכון כשמדובר בסידרו שמתרחש בזמן קצר ביותר של ננו שניות למשל במצב כזה אם לאדם באמת יש את היכולת לזהות ולפעול בצורה אינטואיטיבית אם תכריח פעולה אקטיבית שנובעת ממודעות מחשבתית (סליחה על הניסוח) לא תהיה פתוח מספיק על מנת להגיב אינטואיטיבית או לקלוט את הרגע המתאים כך לדעתי הגב לתגובה זו          לאיתן         יגאל,    26/10/05 19:49 תודה לך אהבתי את ההבהרות וחידוד הדברים הגב לתגובה זו 4.  מדהים     מירי,  חדרה,    26/10/05 15:54 כתיבה מדהימה. בהירות. ההתנסחות ברורה ומבהירה מצב שקשה לתאר במלים, והנה זה מבוטא בצורה נוגעת ומובנת ביותר. תודה על הכתיבה המרגשת הזו, שעשתה לי קצת סדר במחשבה, והבנה וחיבור לאינטואיציה - במלים פשוטות, חיזוק להבנת עצמי , מעין אישור למעשי. הגב לתגובה זו          מוכנה לעזור??         בועז,  ת.א.,    26/10/05 20:20 תשמעי אני מקנא בך..אז יש לי בקשה..אם יש לך מעט זמן להקדיש לי. תסבירי לי מה הבנת בנוסף למה שכתוב בכותרת המאמר.ואני שואל ממש בלי ציניות מתוך מקום מאד צנוע וכן. הגב לתגובה זו 3.  מצטער , לא הבנתי כלום ...     טיפשוני,    26/10/05 15:35 סליחה . הגב לתגובה זו 2.  מה עם המאמרים של בני ברוך?     קובי עלעל,    26/10/05 14:23 סליחה שאני מתפרץ לדלת פתוחה... אבל מזמן לא היה מאמר על קבלה מאת אבירם שדה... אני מתייבש מכל ההבלים פה באתר, רוצה מאמר חדש! הגב לתגובה זו 1.  אי עשייה     אני,    26/10/05 13:40 המושג קיים גם בטאואיזם, ובספר הטאו כתוב ''עשה באפס מעשה והכל מעצמו יעשה'' וגם אצל קסטנדה קיים המושג UNDOING. עת לעשות ועת לא לעשות והפעלת הרצון על המציאות נעשית בשני המקרים - בעשייה בצורה אקטיבית ובאי עשייה באופן פאסיבי. כשמתרחשת אי עשייה בהתאם לרצון שלך שאינו מופעל אלא דומה למבט פוזל על המציאות, מתרחש הקסם של אי העשייה. הגב לתגובה זו          UNDOING         רון,  אשדוד,    26/10/05 14:23 זה לא ''אי עשייה'', אם כבר אז EDOING או NOT DOING. UNDOING זה ביטול העשייה, כמו ה ''UNDO'' במחשב. הגב לתגובה זו