תגובות עד כה: 74 תגובות, ב- 28 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 28.  משפט פתיחה בעייתי     בועז,  ת.א.,    26/10/05 12:04 אני חייב ,או ...רוצה יותר נכון, להתייחס למשפט הפתיחה של המאמר שלך . זה שאמיתות הן שחוקות אינו הופך אותן לפחות אמיתיות. וזה שאת מגדירה ,את המחשבות של אחרים ''בלה בלה בלה'', אינו הופך אותן לפחות רלוונטיות. כי ,מה לעשות ,הצלחה הוא מושג לקוח מעולם הישיגי שאין לו מקום בדרך לשקט והשלמה אישית .המושג חיפוש מוצלח מניח דגם של הצלחה שאפשר למדוד ולייחס לו קנה מידה השוואתי. אם יש תנאי הכרחי ליציאה לדרך הוא במהפכה תודעתית בהקשר למושגים שבקריטריונים השיפוטיים שלנו. אם אנחנו לא מרוקנים את התודעה שלנו מהתניות, אין סיכוי לגילוי אחר. ולרוקן זה לא להסתמך, אפילו בסגנון ,למושגי השיפוט שברטוריקה שלנו.וזה מה שאת עושה במשפט הפתיחה שלך. בכנות בועז הגב לתגובה זו 27.  חוויתי ואיבדתי     אני,    26/10/05 11:03 בגיל 21 זכיתי למה שנקרא הארה ספונטנית. המדובר בעידן שבו רק התחיל הניו אייג ולא ידעתי אפילו מה קורה לי. חששתי מזה מאוד, הייתי לגמרי לא מוכנה.. מרוב פחד נלחמתי במצב התודעתי החדש ואחרי כמה חודשים זה התחיל לעבור- ונעלם לגמרי אחרי כשנתיים, פשוט הלך ודעך עד שחזרתי לתודעה הרגילה בה אני נמצאת גם כיום. לא תירגלתי מדיטציה ולא שום אימון רוחני מכל סוג שהוא לפני כן. בכלל לא היה לי כל קשר לרוחניות . מביני דבר איתם התייעצתי בענין בשנים האחרונות, אמרו לי - כפי שכתבת- שכנראה זכיתי לזה בגלל עבודה שעשיתי בגלגולים קודמים. יתכן ואולי לא, אני אפילו לא יודעת אם יש גלגולים קודמים או לא.. בכל אופן מה שקרה לי- אם זה עוזר למישהוא להבין- זה שלילה אחד לא יכולתי להירדם ואז ''שמעתי'' קול שאומר לי בתוכי ''הכל שקר, הכל שקר'' ופתאום כל החיים שחייתי עד אז, התפיסות, האמונות של בית הורי, כל מה ש''הרכיב'' אותי התפרק ונעלם. השקרים נפלו כמו אזיקים שנפתחים ונושרים, ומעבר להם היה מצב של אמת. הארה היא כשהתודעה נפתחת ותופסת, מעבר לעולם התופעות השקרי שבו אנו חיים בתודעה הרגילה, מצבים של אמת. הכל הופך ל''ידיעה'' לא שכל או רגש.זהו גם החסד. המצב התודעתי הזה היה כל כך שונה שהייתי בטוחה שהשתניתי גם פיסית ודבר ראשון רצתי למראה לראות איך אני נראית..כמובן שנראיתי אותו דבר..:) לא אמשיך ואפרט מה עוד נכלל במצב התודעתי הזה אבל אם מישהוא רוצה לדעת שישאיר כאן כתובת מייל ואכתוב. בכל אופן, רציתי לספר שאני חושבת שאם האדם אינו מוכן להארה הרי שגם אם היא תגיע היא תאבד לו כפי שקרה לי, ולדעתי המוכנות אינה בזכות תרגול מדיטציה דווקא אלא כן בגלל מידת החמלה האהבה ואי הכעס שבנו. כיום אחרי שעשיתי הרבה עבודה על עצמי בתחום הזה התודעה שלי חוזרת ונפתחת, הפעם לאיטה, ואני מקווה שאזכה לכך שוב. עוד רציתי לכתוב, לגבי הדרך המובילה לשם, שהדבר היחיד שאני יכולה לציין שאולי הוביל אותי לשם הוא חתירה לאמת ולעולם של אמת ולא של התניות ושקרים. מקוריות? אולי. אין לי ידע בתחום. אבל זו הדרך שלי- למי שמעוניין לדעת. מקווה שעזרתי לך במשהוא. הגב לתגובה זו          אשמח לקבל פרטים למייל...         הנני,    06/10/07 20:48 lovepresence@gmail.com הגב לתגובה זו          אמת         אביאל,    31/10/05 15:02 למה את חושבת שאיבדת את התודעה? את במצב שאת לא מודעת שאת יודעת, ואת יותר מודעת. הגב לתגובה זו 26.  אשליה רומנטית     הילה,  מרכז,    25/10/05 17:35 ברור לי שהרבה אנשים יתלהבו מה''תגלית'' שלך.לדעתי ביטוי אישי ומקוריות הם עדיין בתוך תחומי האגו ולכן לא יובילו להארה.הארה מטיבה אמורה לקחת אותך אך המרחב הפתוח,האינסופי שמעבר לכל ביטוי אישי או מקוריות.אולי אדם מואר ניחן ברמה גבוהה של מקוריות וספונטניות, אבל הוא לא מבטא את עצמו,אלא את העצמי הבלתי מותנה ,ואלה שני דברים שונים לגמרי.בסך הכל אני מזהה מין חשש ללכת בנתיב שחוק ומקובע ואת זה ממש אפשר להבין. בכל זאת הדבר שלדעתי בסופו של דבר מקרב אותנו לחבור שלם עם המוחלט,הוא הצניעות והרצון הכן שלנו להתנער מכל כבלי הבורות על כל הצורות השונות והמשונות שלהם. מה שאני באמת מרגישה מהכתבה,שאת לא באמת מחפשת את הדרך לאלהים,אלא יותר את הדרך לתת ביטוי לחד פעמיות של האגו שלך.סביר להניח שזו גם תהיה התוצאה.זה בסדר כל עוד לא תקראי לזה ''הארה''. , הגב לתגובה זו          אמת         אביאל,    31/10/05 15:17 למה שהיא לא תקרא לזה הארה? למה שאת תחליטי מה זאת הארה? כל אחד מואר בדרכו, המקורויות שלה בדרך להארה היתה לכתוב מאמר, זה מה שמאיר אותה. אסור לבקר בן אדם מואר, תלמדי ממנו. הגב לתגובה זו          שפשר שאלה או שתיים?         בועז,  ת.א.,    26/10/05 08:46 אפשר כמה שאלות? אני אינני יודע למה חובטים בכזאת שינאה באגו.בלי אותו אגו (אני, ביוונית) לא היית לוקחת את המקלדת על מנת להאיר אותנו בהערותייך. ואני לא הייתי נהנה לכתוב לך . אבל נעזוב את זה, ישנן כנראה חוויות נעלות יותר, שחסרי אגו ומוארים חווים, מן הסיפוק שבכתיבת תגובה. (ועוד קוראים אותן..אז בכלל) אבל לשאלות. מה זה : ''הוא לא מבטא את עצמו אלא את העצמי הבלתי מותנה'' ואיך הם שני דברים שונים לגמרי?ואיך עושים את ההפרדה בין האני המותנה והבלתי מותנה? כי אם אנחנו מצליחים להבחין סימן שאנחנו עדיין מתנהלים מן האגו המותנה שלנו. ממה משתחררים כש משתחרים מן הבורות המוחלטת ? מזה שאנחנו יודעים ''לא נכון'' או מזה שאנחנו לא יודעים .האם משתחררים מן הבורות המוחלטת על ידי לימוד האמת או שחרור מן האגו שבסופו של דבר אמור להביא אותנו למוחלט,שהוא כלום. המוחלט מחובר לריק מוחלט או להארה מוחלטת? . האם יש סתירה בין שני הדברים? או שזה אותו דבר? האם יש דרך המוליכה לאלוהים ואותה יש לגלות. ואם את יודעת שהיא אינה הולכת בה זה אומר שאת יודעת איך הולכים בה? מה זה ''חד פעמיות של האגו''? אם יש לך חלק מן התשובות לשאלות המעצבנות אולי בבורותן ,אשמח הגב לתגובה זו              אמת             אביאל,    31/10/05 15:13 למה אתה חושב שהמוחלט הוא כלום? ולמה אתה שואל שאלות בן אדם מואר אחר במקום לנסות לענות עליהם בעצמך בדרך שלך לאמת. הארה היא דבר אינסופי וגם על זה ניתן להתווכח, תמצא את התשובות לשאלות שלך אצלך ואל תחשוב שהם שאלות בורות. תלמד מהמאמר ואל תבקר אותו, תחכים ממנו ותדע להשתמש בו בדרך שלך לאמת. הגב לתגובה זו 25.  זוהי מסקנה מעניינת     לא מעניינת,    25/10/05 12:47 שלכל אחד דרך משלו להארה. עם זאת מוטב לקרוא כיצד אחרים עברו את ההארה, לא לשם חיקוי, אלא כדי לקבל איזשהו מושג. אין שום טעם בלהפוך את ההארה למשהו מסתורי. הגב לתגובה זו          דווקא מעניינת....         בועז,  ת.א.,    26/10/05 11:45 מה פירוש ''עברו את ההארה'' (זאת איננה ברית מילה) מה רע בחיקוי,זה אולי יותר יעיל מלקבל ''איזהשהו מושג'' אולי ההארה אינה מיסתורית אבל הדרכים אליה מיסתוריות בהחלט,גם למוארים עצמם.(אני מניח) הגב לתגובה זו 24.  ''בריא, זה לגמריי מואר''     צ,    20/10/05 18:29 מואר אם יבחר, יוכל להיות כל הזמן שיא הבריאות, אבל למואר בדיוק כמו ''ללא מואר'', יש חופש בחירה! מואר, מחובר ל''מקור'', זוכר ויודע את כול בחירותיו-שיעוריו וסיבותיו לגילגול הנוכחי ולכן לא מתייחס למחלות וכאבים כאל ''חוויה רעה'' אלא כאל ''חוויה מלמדת'', כמו ש''נשמח'' לעבור ניתוח כואב כדיי להציל את חיינו למשל. לכן, אי אפשר לדעת לגביי מוארים שמתו ממחלות, אם הם מוארים באמת או לא, אם הם בחרו בחירה מודעת במחלה מתוך הבנה וראיית התמונה הרחבה, אז הם מוארים, אם היתה להם איזה שהיא התנגדות וחוסר קבלה למחלה, אז כנראה שהם לא מוארים, בכל מקרה, זה גם לא משנה, מה שחשוב זה מה שהיה להם להגיד ומה זה עושה לכם. הגב לתגובה זו          אמת         אביאל,    31/10/05 15:23 איך בן אדם בעולמנו יכול לבחור אם לחלות או לא, אנחנו יצרנו את המחלות. בן אדם מואר יכול לחלות במחלות והוא יקבל את המחלות האלו וידע. אין חופש בחירה במחלות החופש בחירה הוא האם לקבל אותם או לא. הגב לתגובה זו 23.  רוצים הארה? תדליקו את האור...     זקן,    19/10/05 02:32 בטח אף אחד לא צחק. למה? כי החברה שמחפשים ''הארה'' הם נורא רציניים. כבדים. בלי טיפת עליצות והומור. יאללה: DON'T WORRY, BE HAPPY זו כל ההארה על רגל אחת. הגב לתגובה זו          אמת         אביאל,    31/10/05 15:25 בתור מואר איך אתה יודע שאני לא צוחק? הגב לתגובה זו          האמת-צודק  ל"ת          *,    19/10/05 08:58 הגב לתגובה זו 22.  הייתכן סינון תגובות חיוביות     תמהתני,    19/10/05 02:31 בלבד? הגב לתגובה זו          גם אני תמהתני         נועה,    19/10/05 12:41 למרות שלא כולן חיוביות... הגב לתגובה זו 21.  you are so real     uri allon,  nyc,    19/10/05 02:01 you are very talented i would like to tolk bussiness with you in my next visit to israel. הגב לתגובה זו 20.  נועה נצר ברור שאת חכמה ובעלת     מ.,    18/10/05 23:31 ידע ולקרוא את הגיגייך בוודאי ובודאי שמוסיף. לגבי המשפט שהבאת ממארלי, לא ברור לי למה הוא מהווה לגבייך אורים ותומים. אני הייתי בוחר את הדאלי לאמה, או ראמנה מארישי או כמובן ובהחלט סרי סואמי שיבננדה שהוא גם וסישטהא. ויתכן שמשפטהם יהיו שונים במעט מזה של מארלי. דבר נוסף וקטן מאד הוא החיקוי. נניח שיש שחיין מצויין וגם את רוצה להיות כזו. השיטה הטובה ביותר תהיהי לחקות באדיקות את מה שאותו שחיין עשה על מנת להגיע למצויינות. הדבר אמור גם לגבי ידע, לא אוהב כל כך את המושג הארה שכל אחד זורק אותו 3 פעמים בחצי משפט, אם רצונך להגיע לידע מה שאת.אתה צריך לעשות זה למצוא איש ידע אמת.ישנם רבים כאלה. ולחקות בדיוק מה שהוא או היא עשו. אוא לא ברור אז לשאול. והוא יענה שיתאים לך. דבר קטנטן נוסף. נניח שאני חס וחלילה חולה.אני אשתדל ללכת לרופא הטוב ביותר.כזה שגם סיים את לימודיו בהצלחה וגם עוסק במה שלמד, ורכש נסיון. ולכן כשנותנים עצות בנושא התפתחות רוחנית שהיא לא לפי הכתובים של כאלו שהגיעו, המסקנה שאותו אדם ניסה יישם את מה שמציע וזה עבד הלכה למעשה עליו. וברור לו לחלוטין שהעצותיו עובדות ולא מטעות. כיון שכל שיראה מוזר כל כתבה וכל תגובה פה משפיעה בצורה זו או אחרת על הקורא. ויש לוודא שההשפעה נכונה ומועילה ולא חלילה מוטעת ומזיקה. בברכת אחים לגורל ולדרך.מ. הגב לתגובה זו 19.  בפתח הדלת כבר היה לי מפתח     dafna57,  רמת גן,    18/10/05 21:19 שיש רצון לדעת מי הצליח ברוחניות מראה כי זה לא רוחניות, לדעת מה זה רוחניות אמיתי, לומדים רק במקום שאין מטרות, בסביבתי עדין לא פגשתי מאושרים, אני יודעת כי קולטת במה במרחק ק''מ לא תמיד הפעלתי המודעות, כי לא ידעתי מה תוצאות המודעות, לא נותנת אני לעצמי להכנס ל''באסה'' כמעט ואבד לי אופיי הטבעי הטוב, לא מחפשת כי אלי המגיע יבוא, במקום שנעמדתי זה היה למנוחה, כבר במנוחה לא נותנת לרדת למטה, הפסגה גם מניסיוני הוא עגול רחב, אני כבר לא תקוע באף מקום, לא מתרגלת לכלום(חוץ מהחייבת) מניסיוני הרגל נהפך להתמכרות, לעבור במנהרה עם קצת אור בקצה, זה נותן את האפשרות לשמוח, לכל דבר בחיים היה סמל(למשל דגל) אך כל אחד וגם אני ראינו סמלים, טוב שאני מקבלת את עצמי כמו שאני, לא מחפשת להיות דומה או כמו אחר, ביום שכבר איכפת לי בכלל היכן הייתי בגלגול הקודם, יצאתי בזמן מהיתקעות שבו סובלים, האם גם לטריפ קוראים ''ההארה''? אז גם את זה עברתי בחומריות, הרוחני ההארה זה מהפעלתי רוחני, לא מחפשת ,ההארה בא אלי לבד, לזה שגם איבד את מכוניתו אמרתי לו ''לפחות את זה אפשר לקנות'' מהמקום בו אסור להחנות גוררים לכן לי למשל טוב באוטובוס בחול בשבת ואין טרמפ לוקחת מונית, לפי חיובי גם להוציא רישיון זה יקר, העובדות בעיריה ת''א דוקא טובות יש להם לב ,אבל יש להם החוק, בספר אלכימאי לא טעו: ''לאחר שחזרתי מחיפוש האוצר התגלה הוא לידי'' פעם אמר לי בעל אבולעפיה יפו: ''לא חשוב הרכוש,חשוב השכל מהלימוד'' ומאצלינו שלח לי ניסים אמון ''חכמה יותר חשוב מזהב'' הדרך שלי גם היתה ''הנבואה השמימית'',שם היה שונה ממני מארה''ב ולא מכיר אותי,מה שהיה כתוב מה שעברתי לפני קראתי באינסופי גילה הכל שיך רק לי, בריאותי 50% בידי בלבד בריאותי בכל המיינד שלי המיינד שלי מחובר כבר לכל. דפנה ותודה נועה על המבחן, דרך אגב לא מחכה לתשובה יש לי הגב לתגובה זו          עשית לי את היום         נועה,    19/10/05 12:42 תודה הגב לתגובה זו              נועה שמחה אני שצעירה מבינה             dafna57,  רמת גן,    19/10/05 14:53 פעם אמר לי ניסים אמון: ''את בת 900'' נועה אני בת 48 אבל ניסיוני כל כך הרבה ,לכן אני שמחה שיש צעירות שמבינות הרבה מהחיים,מי שיש לו הבנה בצעירות מקצר הסבל. הגב לתגובה זו 18.  מחמאות לכותבת     דני,  ירושלים,    18/10/05 21:07 כתוב טוב ומעניין, אבל הכי חשוב נוגע ישירות במצוקות של מי שמחפש קצת שקט. יש לי עוד מה לכתוב, אבל כרגע איני יודע איך בדיוק לנסח את זה. אסתפק רק בלהגיד שהכתוב כיוון למחשבות ולהרגשות שקיימות אצלי ובהחלט נותן דחיפה ועידוד להמשך הדרך. הגב לתגובה זו 17.  נעה נצר     אופיר,    18/10/05 20:05 ישר כח נעה אני גרופי של המדור ניו אייג וזה המאמר הכי עמוק ונכון שקראתי ודרך אגב אין אל האדמור הקדוש בוב מארלי הגב לתגובה זו 16.  נהניתי לקרוא. תודה.  ל"ת      לילך,    18/10/05 14:56 הגב לתגובה זו 15.  הארה היא לא מסובכת     לא מחפש,    18/10/05 13:10 כאדם שעוסק בהתפתחות רוחנית מזה 25 שנה מאפשר לי להציע פרספקטיבה למושג הארה. הגדרה: לאדם מואר יש 3 תכונות עיקריות א. בריאות פיזית - לא סובל מבעיות בריאות כרוניות ב. בריאות נפשית - פועל בשקט נפשי ובעירנות רגשית מלאה ללא השפעת היצרים שלו (שקיימים) ג. בריאות רוחנית - כל פעולה שלו עושה טוב לעצמו ולסביבה אפשר לקרות שהגדרת מוארות זהה להגדרת בריאות אמיתית. מה מואר הוא לא! א. אדם שחי לנצח - ימות אבל בשיבה טובה וללא סבל ב. שאינו כועס לעולם - יכעס אבל זה לא ישפיע לרעה עליו ועל נושא כעסו ג. כל אחד יעריך את פועלו - לא כל אחד יוכל להעריך את תרומתו אבל תהיה לו תרומה בעייני רבים בברכה חג שמח הגב לתגובה זו          יסף ש, צפון?  ל"ת          אתה חסר לנו,    19/10/05 02:29 הגב לתגובה זו          מעניין כיצד אדם מואר סובל         תומר,    18/10/05 18:36 מבריאות פיזית לקויה, הרי אדם שהגיע להארה אמור לדעת כיצד לשמור על גופו או לרפא מחלות לא? הגב לתגובה זו              בריא פזית             לא מחפש,    18/10/05 23:47 האדם המואר בריא פיזית כי הוא במודעות מלאה לגבי מצב בריאותו ויש לו דיאגנוסה מלאה למצבו בכל רגע. הסיבה שאנו שומעים על מוארים שהיו חולים במחלות קשות היא שהם לא היו מאה אחוז מואריםץ יש דרגות שונות להארה אבל כמובן שיש לכבד מאד את אותם מוארים על מה שהם נתנו לתלמידיהם הגב לתגובה זו              זה באמת מעניין.             סתם אחד,    18/10/05 21:03 ולאף אחד אין תשובה עם אחריות. חלק מהעניין הוא שיש לנו כל מיני רעיונות על איך הארה צריכה להיות, שכנראה אין בינם לבין המציאות כל קשר. הגב לתגובה זו                  מספר נקודות למחשבה                 נוצה,    19/10/05 11:35 נקודה ראשונה - קיימים מצבים שונים של הארה. כורכים את ההארה דווקא לאנשי הרוח אך אין בכך כל הכרח. הארה אינה קשורה דווקא לאנשי הרוח, הארה היא הברקה וחיבור והיא יכולה להיות רגעית, מתמשכת או מקוטעת. ניתן להיכנס למצבי הארה ולצאת מהם וכך הלאה והלאה. המושג ''אאוריקה'' הוא דוגמה להארה והוא מתקיים באותה המידה אצל פילוסופים, מדענים, משוררים, סופרים אנשי רוח וכדומה. נקודה שנייה - אדם יכול להיות מואר אך אין הדבר מעיד על כך שהוא יודע לטפל בעצמו. טיפול בזולת הוא לרוב קל יותר. משום שכדי שתוכל לטפל בעצמך, עליך להיות בו זמנית גם מטפל וגם מטופל והדבר אינו קל כל-כך לכל אחד. להזכירך - לא כל המוארים יודעים לטפל, חלקם כלל אינם עוסקים בטיפול. אשר לטיפול הניתן - לצערי אין יודעים תמיד לטפל ולאבחן את הבעייה בזמן, כך שהמואר לא תמיד מודע בזמן לבעייה שמחריפה בגופו. נקודה נוספת - המואר אינו חי בגפו, הוא פעמים רבות מקבל תלמידים המחפשים את ההארה בעצמם. כל פעילות אנרגטית מאפשרת באותה המידה להעביר אנרגייה מצד אחד לשני וגם לקבל. אם המואר אינו יודע להגן על עצמו מאנרגיות, יתכן והוא יחלה למרות פועלו היקר והמופלא. אמנם המואר הוא מצרך יקר, אך אין זה אומר שהוא חסין ושאינו פגיע למחלות, בעיות שונות וכדומה. ניתן להרחיב עוד ועוד על הנושא, אך לעת עתה אני מקווה שעניתי. יום מופלא, נוצה. הגב לתגובה זו          פרספקטיבה נוספת...         י.ש,    18/10/05 17:43 א. אין קשר לבריאות פיזית ב. ככל שאתה יותר ''חולה נפש'' (לפחות מבחינת אלה המגדירים זאת כך) אתה יותר מואר ג. אין כזה דבר בריאות רוחנית - למה?? הרוח קיימת, לא משנה מה נעשה היא קיימת.. נראה לך באמת שאנחנו צריכים לרפא אותה.. הרי אנחנו שואפים כ''כ לדבר הנשגב הזה שנקרא ''רוח'' ו\או נשמה... האם באמת אותו דבר נשגב צריך הגרת בריאות שלנו... ?? לא!! מה הוא לא?? א. הארה = מוות ב. אין שום קשר לכעס או כל רגש אחר ולמעשה רגש, כל רגש רק מפריע בהתקדמות להארה. ג. אין שום קשר לתרומה עצמית או חברתית... ועכשיו... ראשית, צר לי אם אני נראה ונשמע כחולק באופן מוחלט על דבריך - זו לא הכוונה... הבעיה עם הארה או איך שתרצה לקרוא לכך זה הצורך לבטל כל מה שאתה יודע וחושב שאתה יודע (מערכת האמונות שלך) ולבטל אותן... רוצים צעד קטן לקראת הארה.. עשו את הדבר הכי פחות פופולארי מבחינתכם, הכי שנוא, הכי מפחיד, הכי נוראי, הכי פחות מוסרי.... עשו אותו בראש.. לא במציאות.. (אני לא ממליץ לעשות דברים לא חוקיים - לא נראה לי ששופט יקבל טענה של רצון להיות מואר).... הפסיקו לחשוב, הפסיקו לדמיין, הפסיקו להרגיש, הפסיקו לרצות.......... התחילו לחלום בהקיץ... וזה כבר ארוך מידי.... אני די קרוב לשם, אני מבין את רוב הדברים אבל עדיין רחוק מאוד מבחינת הבנה מוחלטת - לא חושב שיש בן אנוש חי, לפחות לא בצורה שאנחנו חושבים על חיים שהוא מואר באמת... למה?? כי את זה הבנתי כבר... אתה חייב לוותר על קיומך כבן אנוש, כולל כל מה שעושה ממך אנושי בכדי להבין מה יש מעבר לכך... וזהו.. אני חושב.. זה פשוט נהייה ארוך ולא בעיתוי הנכון.. אני עוד אסביר באריכות מתי שהוא.. אם אוכל.. חיים נפלאים לכולכם... הגב לתגובה זו          על סמך מה?         ברק,    18/10/05 15:11 לחלק גדול מהאנשים המוארים לא היתה בריאות פיזית טובה. אושו אמר על זה שזה נובע מכך שאנשים מוארים עוזבים את הגוף, ולכן הוא חייב להיחלש. לא יודע אם ההסבר הזה הוא נכון (אף אחד לא יודע), אבל אנחנו בהחלט יודעים שהרבה מהם היו חולים מאד. הגב לתגובה זו          רק להזכירך שראמנה מהרשי היה         סתם אחד,    18/10/05 14:55 חולה במשך תקופה ארוכה בסרטן. מלבד זאת היתה לו בעיה כרונית בפרקים. ויש סיפורים על מוארים שהיו חוטפים התקפות עצבים. בברכת חג שמח הגב לתגובה זו              לא סובל מענייני בריאות ?!             אהרון,    19/10/05 06:48 בולשיט (סליחה על גסות התגובה - היא רק נועדה לומר כי לדעתי העניין הוא הפוך לגמרי). לפחות במקורותנו - האר''י נפטר בגיל מאד צעיר, ר' נחמן בגיל 38 לאחר מחלה קשה, ומימד הבריאות הפיזית אף פעם לא סימל ביהדות שום קשר לרמה של הארה או של נבואה וכו'. כל העניין הוא שאדם מואר - כבר אינו כבול לענייני הבריאות שלו , לא רואה בהם בעיה כה אקוטית אלא הזדמנות, ולא עסוק בהם כמו שאנו עסוקים בהם. הגב לתגובה זו 14.  יופי של כתבה     פליפר,    18/10/05 09:35 לדעתי הכלל בהתפתחות רוחנית שהכל לא ברור לחלוטין, אין כללים, אין חוקים, אין תורה מסוימת שתביא את הגאולה לכולם, ומורה רוחני שלא מביא תלמידיו אל הרוחניות=הארה, (לפי איך שהמורה הזה מגדיר הארה) רצוי שיפנה את מקומו. מכיוון שאנחנו יצורים שחייבים להבין את ההגיון מאחורי מה שאנחנו עושים, אז אנחנו מנסים למצוא חוקים וכללים ואיזשהו משהו שיראה שהתקדמנו, אחרת הפרדוקס הוא בילתי נסבל. אבל כל החוקים והכללים מתפוררים עם הדוגמאות שהבאת לאנשים מוארים ואיך הם הגיעו לשם. הגב לתגובה זו          נכון..  ל"ת          ברק,    18/10/05 15:12 הגב לתגובה זו 13.  Be true to yourself and ....     נער מרושע,  ניו יורק,    18/10/05 07:55 אמר הביסטי בויז . הלא כך? הגב לתגובה זו          צודק צודק         נועה,    18/10/05 13:28 איזה פדיחה. נדמה לי (לפחות אני מקווה) שגם לוריין אמרה את זה. מתישהו. אולי. בכל מקרה, ביסטי בויז זה לא פחות טוב. תודה על ההארה. הגב לתגובה זו 12.  לנועה     יאיר,  פ''ת,    18/10/05 05:01 תודה על כתבה מצוינת. רק אם אפשר להבא לוותר על ההתנצלויות מראש בסגנון ''לפני שאתם נכנסים בי'' וכו'. הן פשוט מיותרות. הגב לתגובה זו 11.  שווה לקרוא עיתונים!     באת בדיוק בזמן,    18/10/05 01:17 וואוו! באת בדיוק בזמן. כבר שבועיים שאני מנסה לשוב ולקרוא עיתונים. רק עכשיו, היה שווה. כן אם אתה אמיתי עם עצמך אתה לא נופל- מקסימום טועה פה ושם. כי בשדות המקוריות , יש לזכור- אין נכון ואין לא נכון. אין דקדנט. אין שמרים. אין קיפאון. יש פנטזיה ויש מציאות. לרוב, המציאות מאכזבת. לעיתים- אנחנו מצליחים להפתיע את עצמנו. ואז יש הרבה אור. הגב לתגובה זו 10.  עוד דחיפה קטנטונת     אלמוג,  אמא אדמה,    18/10/05 01:08 וההארה גם היא תפסיק להיות לך מכשול. הגב לתגובה זו 9.  לנועה...     מוריקס,    18/10/05 00:05 הארה בעיני משולה למושג ''ביאת המשיח'' ביהדות. וכמו שנאמר ש''אין מחשבין את הקיצין'' אני חושב שחיפוש רוחני שסופר את הדקות עד להארה מכשיל ומחטיא את העיקר. ראשית כל, משום שהארה היא מושג כ''כ חמקמק , בלי שום מידת אורך ,רוחב או עומק קבועות ומדידות. כפי שציינת, היא עניין אישי לחלוטין. לשאוף להארה, זה קודם כל לשאוף להישג שמישהו אחר השיג אבל לא יכול להיות ה''הישג ''שלנו . אם נגיע זה יהיה למקום אחר לגמרי, אישי ופרטי בלבד. שנית, דרך רוחנית שאינה מפיקה דיוודנדים כבר בדרך עצמה, לדוגמא- כלכלת נפש טובה יותר, שימחה, אמונה, חיות, חמלה, עניין מוגבר ומודעות מעודנת יותר לסובב אותנו, אני מסופק אם ב''סופה'' ירד עלינו לפתע גשם של כוכבים. אני חולק עליך, נועה, באומרך : ''זה משפר את ההרגשה, את היכולת השכלית, את הגמישות והכושר, אבל כל אלו אמורים להיות תופעות לוואי בדרך. ללא המטרה שבסופן, הן לא יותר מכלים נחמדים. מחפש רוחני שמוכן לאמץ את הגישה הזו, כדאי שיתכונן למנה של ריקנות בחייו. '' אני חושב שמנית את כל היתרונות שעשויים לצמוח לנו ואז ביטלת אותם כאילו מדובר בתופעות לוואי ולא בעיקר. זה העיקר בעיני. נכון, זה פחות רומנטי מלהאמין ב''מטרה שבסופן'', אבל אלו החיים ואלו הכלים שלנו . אני חושב שצריך להיזהר מחומריות רוחנית שמבקשת לאסוף חוויות רוחניות, היי לייטס על בסיס קבוע, ומשתעממת וכופרת בעיקר שהוא עבודה ונחושה ולעיתים קשה על עצמנו ומודעות ערנית עד כמה שאפשר. השאיפה לביאת המשיח כבר בימי חיינו- דווקא מכשילה בעיני ומטילה את כל המשקל על משהו שספק אם יגיע, ספק אם קיים. אולי אני טועה, אבל אני חש שמדבריך עולה גישה של תאוות בצע רוחנית ששואפת ל''הישג'', זה בה' הידיעה, זה שמעניין רק מבחן התוצאה. ואם נשאיל מטבע לשון מנבחרת ישראל בכדורגל- הרי שאי אפשר, לעניות דעתי לבחון את הקמפיין הרוחני רק במושגי התוצאה, עלינו או לא עלינו למונדיאל, אלא מה עשינו בדרך לשם. כמובן, שיש פה כשל מובנה לדעתי. מי שבוחן רק את התוצאה, לא יפיק גם הרבה מהדרך. סליחה שהארכתי ולסיום אני רוצה להחמיא לך על הנושא המעניין וההצגה המרעננת שלו. הגב לתגובה זו          מוריס - כתבת נפלא !         נופר,    18/10/05 15:33 אהבתי מאוד את תגובתך. תודה. הגב לתגובה זו          כמעט מדוייק מוריקס         סאטגורו,    18/10/05 11:30 ההארה היא איננה עניין אישי היא הדבר הכי לא אישי שיכול להיות האמונה בהגעה להארה או במשיח לצורך העניין היא הדלק באבולוציית המיינד הקולקטיבי זה מזיז את הכול קדימה לקצה גבול היכולת והידיעה שיש מעבר זה מאפשר את ידיעת האחד את עצמו כשקט ואושר מוחלט הרצון של כול חלק לשאוף לזה הוא התנייה הרמונית של המציאות להתפתח בשלמות הדרך מיסתורית ואישית כול עוד היא לינארית במיינד בגבולות הזמן והמרחב הבנת הכוללת של אישיותך ב360 מעלות בתוך כול זה היא תנאי הכרחי ללכת מעבר מבלי להכחיש דבר הגב לתגובה זו              לסטאגורו...             מוריקס,    18/10/05 15:07 נגעת, באומרך את כל המילים הנכונות ובניסוחים נהדרים, בדיוק בדבר שאני , ''כמחפש'' רוחני, לא מתעסק איתו באופן ישיר. אינני חולק עליך משום שלא ממש התעמקתי בעניין ואין לי דעה מעניינת בנושא. כמו שאמרתי, אני מקבל את ביאת המשיח כאחד מעקרונות האמונה, אבל לא חוקר את ''היום שאחרי''. אני גם חושב ששיחות גבוהות על מה היא הארה, מיהו מואר, ואיך עושים את זה, מיותרות. הן חושפות רצון להיות ''סופרמן רוחני'' שמעיד על אגו בריא מדי אצל אלו המצהירים שהם בדרך לוותר עליו. איני פוסל את דבריך או מנסה להלעיג, אבל אם תדע שבימי חייך לא תגיע להארה האם עדיין תלך בדרך? אני מנסה לכוון לעובדה שאני חש שמחפשים רוחניים מנסים ל''היות מישהו'' לא דרך כסף, כוח ומעמד אלא דרך רוחניות. בדרך כלל, זה גולש למיסטיקניות. אי אפשר, או אולי אפשר אבל לא נכון לדעתי, לקפוץ ישר על המסלול המהיר להארה מבלי לעבוד קודם כל על נקיון פנימי. זה אומר - פיתוח שרירי החמלה, יושר , מאבק ברגשות הרסניים ועבודה על יחסינו עם הזולת. בעיני זו ''המכינה'' ההכרחית לפני האקדמיה להארה. העובדה שיש כ''כ הרבה להטוטניים רוחניים ויש להם כ''כ הרבה קהל, נובעת מכך שהארה היא באמת נושא מדליק אבל לא לכולם יש חשק וכוח לאותיות הקטנות של הדרך הרוחנית. אם חושבים על זה כמו שאני חושב על זה אז אולי אפשר אפילו להשמיט את המילה ''רוחניות'' מהשיח שלנו, אפשר בלי מטאפיזיקה, בלי מיתוסים על גיבורים רוחניים ובלי קולומבוסים שסוללים חדשות לבקרים דרכים חדשות וניסוחים יפיפיים למושג הארה. אני יודע שיש גם גישות אחרות ואני מתאר לי שהן לא פחות נכונות מהגישה שלי . גם זה טוב בעיני כי יש כ''כ סוגים של אנשים ואין דרך אחת לכולם. שוב הארכתי, אני חייב ללמוד לקצר.. הגב לתגובה זו                  הגישה שלך היא גישה בריאה                 סאטגורו,    18/10/05 18:11 אתה עדיין מחפש? הגב לתגובה זו          ואני רוצה להחמיא לך         איילת,    18/10/05 05:32 על התגובה המרעננת וההצגה המעניינת שלה. באמת תודה מוריקס, תגובה מעולה. הגב לתגובה זו              לאיילת ולנופר             מוריקס,    18/10/05 17:49 אם היה לי אגו הייתי נהנה מהמחמאות. אבל, לשמחתי, לא נותרה שום תחושה של עצמיות... תודה בכל זאת (-: הגב לתגובה זו                  מוריקס היקר                 איילת,    19/10/05 05:59 ציטוט העשור: ''לא נכון לקפוץ ישר על המסלול המהיר להארה מבלי לעבוד קודם כל על ניקיון פנימי. זה אומר - פיתוח שרירי החמלה, יושר, מאבק ברגשות הרסניים ועבודה על יחסינו עם הזולת.'' מצטערת מוריקס, אין אגו יש אגו, נהנה או לא נהנה ממחמאות, תגובתך ה''ארוכה'' היא מדהימה, מקסימה, נהדרת, נכונה, אמיתית, מציאותית, נקייה, מאוזנת, אהבתי, נהניתי, שמחתי עליה, ככה בדיוק גם אני חושבת. בטוח שאתה לא נהנה? חשד קטן: קשה לי להאמין שמישהו מסוגל לא ליהנות ממחמאות. אולי בכל זאת פיתחת אגו-צד קטן ששמו: ''לא נהנה ממחמאות ואין לי עצמיות''? אבל אלה רק דעתי ואני, שגם כשאהיה מוארת ביותר, תמיד אהנה ממחמאות. מחמאה היא חיבור! בין שניים המבוסס על קליטה והבנה עמוקות של מישהו אחר, עם קורט אהבה והרבה התפעלות ושמחה - כל הדברים המובילים שניים בדרך להיות אחד. אין רע בליהנות מעצמך ומהשפעתך דרך שיקוף מהחוץ. זה לא נוגד הארה. הגב לתגובה זו                      אמת                     אביאל,    01/11/05 11:36 השאלה היא האם הוא פוחד לקבל מחמאות כדי לא להלהיט את האגו שלו, כי את המחמאה הוא קיבל. מחמאה זה חלק שנכנס לתודעה כמו כל דבר וברגע שהחמאת לו על התגובה הוא בטוח או חושב לפחות שהוא בדרך הנכונה והוא מנסה למסור לך את הדרך הנכונה בכך שהוא מחביא את האגו שלו, יכול באמת ליהות שהדרך הנכונה לאמת הפנימית במקום לחפש אחר האמת הגדולה היא להחביא את האגו ויכול מאוד ליהות שלא, יכול ליהות שזה האמת הפנימית שלך מוריקס אבל לא האמת הפנימית של איילת, כי חבל מאוד שאתה אומר שאתה לא יכול לקבל מחמאות כי זה אומר שהאגו שלך הרחק אי שם בשחקים או אי שם במעמקים, התשובה הכי טובה שיכולת לתת לתגובה של אילת היא תודה ולא לפחד לקבל את המחמאה שלה אבל מי אני שיקבע הגב לתגובה זו 8.  אהבתי את המאמר     סיפור ישן,    17/10/05 22:49 במספר תורות מופיע הדרך הספירלית שבה כל החיים אתה כמו מטפס על הר [נגיד הר תבור] ומכיון שהטיפוס הוא בהיקף חוזרים כל פעם לאותה נקודה רק יותר גבוה. חווים את אותם חויות רק אם פרספקטיבה [נוף] יותר גבוהה. שאלת ההארה ועוד שתשאר יציבה היא עדיין בדרכי למרות שאני יכול להעיד שממרומי גילי 50+ יש התקדמות מסוימת אצלי זה בא בעיקר דרך הבנה אינטלקטואלית ועבודה עצמית, וכן גם דרך סבל אישי עכב קשיי החיים. אולי הסברתי עכשיו משהו לעצמי. תודה וחג שמח הגב לתגובה זו 7.  תודה רבה. מאמר מעולה. בעיתוי     Tרז,    17/10/05 21:51 מעולה, עבורי לפחות... לדעתי לכל מי שהולך ברצינות בנתיב הרוחני יש שתי אפשרויות - או שהוא חוצב לעצמו דרך או שהוא חוצב לעצמו מצבה. הגב לתגובה זו          משפט חזק המשפט האחרון  ל"ת          ראש אמ''ן,    18/10/05 11:06 הגב לתגובה זו 6.  what happen Ramana Maharshy  ל"ת      e,    17/10/05 20:49 הגב לתגובה זו 5.  מותק!  ל"ת      ברברה אלה,    17/10/05 17:48 הגב לתגובה זו 4.  לגבי הכתבה     ברק,    17/10/05 14:56 נושא הכתבה חשוב, ויש בה הרבה רעיונות טובים, אבל אני עדיין לא הבנתי איפה בעצם המכשולים, ומה כן אפקטיבי (כלומר, מה הכתבה מלמדת אותנו). יש מאסטרים שהגיעו לההארה בגלל נחישות ויש כאלה שלא. יש מאסטרים שהגיעו לההארה כאינטלקטואלים ויש כאלה שלא. וכן הלאה. כנ''ל לגבי חיקוי שיטה קיימת, אני מניח (גם אם לא ציינת זאת). לכן, נראה ששום דרך לא מהווה מכשול ושום דרך היא לא יחידה. המסקנה (שלי) היא שלא צריך להיצמד דוקא לשיטה מסויימת בדרך הרוחנית, או לפחות לא להניח שדרכים אחרות לא מובילות להארה. מהניסיון שלי כמחפש, המכשולים העיקריים הם: 1. היצמדות לתוצאה מיידית במהלך המדיטציה, כולל השאיפה להשתקת המחשבות 2. ההנחה שהדרך ליניארית ופשוטה, חוסר ההשלמה עם אי ההצלחות, והיצמדות לחוויות עילאיות מהעבר 3. חוסר במקוריות ובמעוף (לפעמים זו תוצאה של חוסר ביטחון עצמי). הבעייה היא לא בעצם החיקוי של שיטה ידועה, אלא בהתייחסות אליה. בהתמקדות בחוויות של אחרים, במקום בהקשבה לעצמך. זו בעיית קיבעון. 4.דחיינות וחוסר השקעה 5. השקעת יתר אובססיבית, גסה, ומתישה (שבסופו של דבר מוציאה את החשק) 6. אי זיהוי של המיינד שיוצר בלבול, שיפוט והפרדות בדרך הרוחנית. למשל, כשאדם לא מצליח במדיטציה, המיינד הוא זה ששפט שלא הצליח. האדם חייב לזהות את כל הטריקים האלה. 7. מעבר אובססיבי משיטה לשיטה (זאת בד''כ תוצאה של ההיצמדות לתוצאות) 8. אי הצבת המדיטציה בראש סדר העדיפויות. למשל - ''אני אעשה מדיטציה, אבל קודם אעשה כמה סידורים...''. או - צריך לקום מוקדם, אז אני אוותר בבוקר על מדיטציה, וכו' זאת לא בהכרח עצלנות, זה דירוג סדר עדיפויות פנימי הגב לתגובה זו          בין כוכבים         ראש אמ''ן,  באמצע מסע,    17/10/05 20:23 אתה עדיין מחפש? מה עומד בראש סדר העדיפויות הפנימי שלך? הגב לתגובה זו              היי             ברק,    18/10/05 00:56 אני עדיין מחפש... בראש סדר העדיפויות שלי בחיים ההתפתחות הרוחנית. במסגרת הרוחניות אני משתדל להתבונן ללא ציפיות וללא מחשבות על העתיד. להתייחס לזה כאל מסע מעניין שבו מגלים דברים חדשים. להתייחס למסע הזה באהבה וביצירתיות. להשקיע את הזמן ולפעול (לא להתעצל), אך לא להיות נוקשה עם עצמי או להסתגף. לצבור ידע, אך לא להיצמד אליו. הגב לתגובה זו                  תפסיק לחפש                 סאטגורו,  אשראם 8200,    18/10/05 11:02 תהיה במדיטציה כול הזמן עם עיינים פתוחות באמצע הרחוב בתור בבנק במוסך בלילה לבד באמצע בר בכול מקום שתהיה בו כשתישן ותקום עד שלא יהיה הבדל אין דבר כזה במסגרת הרוחניות זה בסך הכול עוד שם שאתה נותן כדיי להגדיר לעצמך משהו שהווה קורה וחי בכול דבר ודבר באהבה ויצירתיות אם אתה רואה זאת ואם לא אתה לא צריך לעשות כלום זה בכול מקום הידע זה הכתוביות בגוף המיינד אם אתה שומע ומדבר קוסמית אתה חוצה את הידע משכלל אותו ממיגבלות הזמן הפועלים עליו ופועל מלב תוך תוכו למרחב בחופשיות מוחלטת אל הדממה שבתוכך בתוך הרעש הגדול של נקודת מבטך מהגרעין של מהותך האמיתית לאינסוף אתה מבין שהגבולות שחוסמים אותך הם אלו שתעבור בדרך לשיחרור הסופי הנחישות לשבור אותם יכולה לקחת שנים וגילגולי חיים אם תוותר לעצמך ותשקע באשליותך המותנות בהבנך המוטעית בטבע האמיתי של יישותך זה יכול להיות בכמה שעות וזה יבוא ברגע שלא ייגמר לעולם שלום ונמסטה הגב לתגובה זו                      תודה                     ברק,    18/10/05 15:05 בהחלט מסכים עם מה שאמרת הגב לתגובה זו                  הבעיה שלך היא ההשתדלות היתרה                 גיזלה,    18/10/05 05:16 להיות כמו שאתה מדמיין שנכון. אתה חייב לשים לב לטריק הזה של המיינד הגב לתגובה זו                      משתדל                     ברק,    18/10/05 15:07 שלא להשתדל יותר מדי :) כרגע אני לא מדמיין דבר מסויים כנכון, אלא הכל כנכון. משתדל לא לעשות הפרדות בין שיטות ודרכים להארה. למרות זה, לפעמים המיינד מסייע (בעיקר בתחילת הדרך, אבל גם במהלכה) הגב לתגובה זו 3.  את בדרך הנכונה :-) המשיכי כך..     י.ש,    17/10/05 14:36 ובהצלחה יקירה.... הגב לתגובה זו          הדרך הנכונה         ראש אמ''ן,  מעל ואחריי,    17/10/05 20:28 לאן? הגב לתגובה זו              :-) ל......             י.ש,    17/10/05 23:50 להבנה !! הגב לתגובה זו                  מניין לך? אתה הבנת?  ל"ת                  ראש השב''ס,  מחוץ לגדר,    18/10/05 10:57 הגב לתגובה זו                      אם אני אומר שכן אז מה....                     י.ש,    18/10/05 14:35 תסיק מכך?? אם אומר לא אזי דבריי רקים מתוכן... בכל אופן זה לא משנה מה אומר... בוא נגיד שאני מבין... שאני מבין שההתחלה והסוף זו ההבנה.... המשך יום טוב לך הגב לתגובה זו 2.  מה קרה לאקהרט טול???  ל"ת      סתם סקרן,    17/10/05 13:02 הגב לתגובה זו          אקהרט טול         אביב,  ת''א,    17/10/05 18:36 אקהרט טול היה בדיכאון וחרדה עד גיל 29 ואז הגיעה ההארה שלו הגב לתגובה זו              הוא עדיין בדכאון             ראש המוסד,  אי שם,    18/10/05 10:54 אבל לא סובל מזה...... :) הגב לתגובה זו                  זה מזכיר לי בדיחה:                 משנה לראש,  דווקא כאן,    18/10/05 21:19 איש אחד מגיע לרופא, ומספר לו שיש לו גזים כל הזמן. ''כמה זמן אתה סובל מזה?'' שואל הדוקטור. ''למה סובל?'' עונה האיש. :-) (-: הגב לתגובה זו 1.  וואו. המאמר הזה מקדים את זמנו     אורי,  נפתולי הזמן,    17/10/05 12:47 עכשיו 12:45 ובכותרת כתוב 16:39. הגב לתגובה זו          יפה...שאתה ער לזה....  ל"ת          חן,  תל אביב,    17/10/05 23:23 הגב לתגובה זו