 |
13.
לסנדרה
ספיר,
חיפה,
19/10/05 11:59
|
דיי התחברתי למה שכתבת.
בזמן אחרון היה לי איזה משבר קטן וגם אני הרגשתי שאני לא מתאימה.. זה גורם לי לחשוב על זה שצריך להתאים את החברה אליך ולא אתה את עצמך לחברה...
את כותבת יפה!
הגב לתגובה זו
|
|
|
12.
מי זה המורה עם התפודים?
זיבאב,
14/10/05 08:15
|
|
|
11.
לסנדרה
מישהי,
צפון,
13/10/05 15:45
|
תודה על הכתבה, ועל הכלים שאת מספקת לנו כל הזמן. אני מאחלת לך שנה טובה ומלאת אור!
הגב לתגובה זו
|
|
|
10.
''זמן תיקון כזמן טעות''
dafna57,
רמת גן,
13/10/05 15:29
|
אם אני כבר יודעת היום מה טעותי
לא אעשה טעות זאת שוב אף פעם,
בשנת 1995 כבר למדתי מפסיכולוג
ללכת בכול מקום עם כוס חצי מים,
חיפשתי למה הכוס לא מתאים לרגשי,
היכרתי את ניסים אמון שלימד אותי:''
בכוס שלך מים מלא חול ובוץ,
תעמדי שהחול ירד למטה לאדמה''
אבל כמובן שהיו ימים מלאה בוץ,
כי כפית חיפש בשקיעת הבוץ עבר
והעבר שחזר מלכלך לי ההווה,
הפסקתי את מה שלמדתי ממורי,
שחזרתי ממוות לחיים חזרתי למורי,
עכשיו יש לי כבר מסנן טוב לבוץ
הבוץ ששקע כבר באטום מבטון,
רק את היהלומים מוציאה מהעבר.
למדתי כמו שהיה ב''אלכימאי''
''מחפשים ומגלים כי האוצר לידי''
את מה שלוקחים מחיפוש זה עוד
למידה ידיעה ניסיונות ורעיונות,
מה שלא מתאים לנו לא שלנו
מה שמתאים לנו זה יהיה
''בזמן המתאים יבוא המגיע''
הגב לתגובה זו
|
|
|
9.
ביוגה או בבודיהיזם אומרים כל
מ.,
13/10/05 09:30
|
מה שקרה לנו הוא תוצאה של מעשינו בעבר אם מתוך אי ידיעה חוסר הבנה או בחירה שלנו. לכן אין אחר אשר אשם. מה שיקרה לנו בעתיד הוא שוב תוצאה של מעשינו מחשבתנו רגשותינו,תשוקתינו שאיפתנו, כעסינו,עצבותינו,שמחתנו וכו בהווה, ושוב לא יהיה את מי להאשים.
קשה להבין ולקבל.
הגב לתגובה זו
|
|
|
8.
קשה לסלוח
דני,
חיפה,
12/10/05 17:10
|
קשה לסלוח על עוול הטבוע בנו והוא מתמשך והוא נעשה ע:י אדם שזה טבעו
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
תגובות ל - 4, 5 ו - 6
סנדרה אליאש,
חיפה,
12/10/05 14:15
|
אני יכולה להבין שהסליחה קשה לך כי פגעו בך מאוד. אולם סליחה איננה מתן לגיטימציה לפוגע! אני מפנה אותכם שנית למוטו המופיע בראש הכתבה : ''לסלוח פירושו להניח למה שהיה - לחלוף, למה שיהיה - לבוא, ולמה שישנו - להיות.''
ברגע שתביני שכל פעם שאת נזכרת במקרה, הגוף שלך מתכווץ, הבטן שלך כואבת ובמקרים אחרים בהם נתקלתי אצל מטופלים שלי מופיעות בעיות גופניות הקשורות לנשימה אצורה מעלבון רב שנים. אז תוכלי להבין את כוונתי. סליחה את חייבת לעצמך כי את היא הנפגעת. ''זכרון'' העוול פוגע רק בך. סלחי והניחי למה שהיה לחלוף. לא צריך להשלים עם הפוגע, לא להיות חבר שלו וכמובן שאין צורך לידע אותו בתהליך הסליחה אותו בחרת להפנים. אלא, אם כן רוצים להשלים ולהיות חברים. שמירת הטינה היא ''המחלה'' שלנו ותהליך הסליחה הוא ''האקמול'' שלנו ובשבילנו בלבד. בהבדל אחד, הוא הרבה יותר יעיל מאקמול...
אשמח לעזור לך ולהמשיך את הדיון דרך האתר שלי בכתובת:
www.ima-adama.co.il/sandra
גמר חתימה טובה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
6.
שאלה
אני,
12/10/05 09:35
|
האם מעבר לסליחה שמתרחשת בתוכי אני אמורה לשלוח הודעה וליידע את האנשים שפגעו בי כי סלחתי להם?
האם זה מספיק (וזה הרבה מאוד גם ככה, ואני לא בטוחה כלל שאני מסוגלת אף לכך) שבתוכי אני סולחת?
או שמא יש צורך באקט מוחצן?
תודה
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
תודה רבה
אביב,
12/10/05 08:39
|
|
|
4.
קשה לי לסלוח
מישהו,
12/10/05 02:20
|
מישהו פגע בי קשות וארוכות.
קשה לי לסלוח לו. גם משום שאם אסלח, הרי זה יצדיק את מעשיו בעבר. הוא היה רע, וראוי שיהיה ידוע שהיה רע: אם אסלח - הרי שייראה כאילו היה רק קצת-רע, והחוויות לא היו קשות אלא מחשלות.
יש למישהו (אולי סנדרה?) תשובה אינטיליגנטית? רק אם הבנת לחלוטין את כוונתי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
למישהו, מס' 4
בלונדה,
12/10/05 04:59
|
אתה צודק לחלוטין, ואל תיתפס לשלולית הפסיכולוגית הזו של הסליחה.
זה בדיוק מה שאתה אומר: הסליחה נותנת לגיטימציה לרעים. יש דברים שאין עליהם מחילה, ורק טיפשים או מיתממים דורשים סליחה מקרבנות.
מה שכן צריך לעשות, זה לשים את העוול מאחוריך, ולשקם את עצמך. הנקמה הטובה ביותר בעושה העוול היא כישלונם לעשותך אומלל.
היה מאושר, ותשכח, אל תסלח.
הגב לתגובה זו
|
|
|
הבעיה היא
ע.,
י-ם,
12/10/05 16:59
|
שאם לא סולחים - גם לא שוכחים. זה פשוט נשאר כמו תפוח האדמה הרקוב אצלך בפנים. בלי סליחה, השכחה לא ממש מתאפשרת. גם אם מחליטים לאלחשוב ולא לזכור את הכעס, נשארת צלקת של פצע שלא טופל.
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
תודה רבה.... :)
ל"ת
יעל,
רעננה,
11/10/05 23:08
|
|
|
2.
אהבתי !
ל"ת
נירקו,
ישראל,
11/10/05 16:35
|
|
|
1.
תודה על הסיפור
ל"ת
סוכה,
11/10/05 14:23
|
|
