 |
22.
אבא של עמר - עמר של אבא
תמר,
31/08/06 14:49
|
הילד הזה הוא פרייך-פרייכם, ויש לכך משזקל ענק בהיותו כה מקסים כפי שעולה דמותו.
משתתפת בצערך, בצערכם!
גדול מאד הכאב ואין ממש מזור.
לא בטוח שאנחנו בכלל רוצים מזור - כי אולי מזור פירושו לא ''להתעסק'' במי שכבר איננו?
נחמץ גם הלב על כל מה שמזכיר את עמר - שנעלם. מקוה שאתר יורשה ויעלה שוב.
הגב לתגובה זו
|
|
|
21.
אין כזה דבר עולם וירטואלי
נדב נ.,
ראש העין,
28/12/05 00:27
|
אנשים מתיימרים להציג צד אחר שלהם במה שהם קוראים לו ''העולם הוירטואלי''. בעובדה שהם מציגים צד אחר שלהם, הם בעצם מוכיחים שהוא קיים. ''העולם הוירטואלי'' הוא רק תירוץ להחשיפה של הצד הזה, אבל זה לא אומר שקיים עולם וירטואלי.
אני בעצמי נדהמתי כרגע שקראתי וציינת שעשרות אנשים עלו אליכם לרגל רק כדי להשתתף בכאב. אתה קראת לזה שבירת מחסומים בין שני עולמות - אני קורא לזה רקמה אנושית אחת.
כבני אדם, יש לנו את הנטייה הנוראית לשנוא ולכעוס, לריב ולהתלהם. אלו הן המגרעות הגדולות ביותר של הגזע האנושי. אבל כבני אדם, יש לנו את הנטייה להתחבר אחד לשני במקרים קשים. במקרים טרגים. במקרים שנוגעים לכולנו. זה מתחיל באסונות חובקי עולם, בהם מיליוני בני אדם עומדים לצד ניספים ומשפחותיהם, באם זה מתן סיועי רוחני או אפילו כלכלי. זה ממשיך באסונות מקומיים בהם אנשים שמעולם לא נפגשו - פתאום הופכים חברי נפש. וזה נגמר באירועים שלכאורה - הם קטנים, אבל בפועל - רק מוכיחים את מה שאני אומר.
לא הכרתי את בנך. היום אני מצטער על כך. אין משהו שאני או מישהו אחר שיכול להגיד או לעשות שישנה את מה שכבר קרה - ועל זה אני (כבן אדם העומד מן הצד) מצטער אף יותר. מה שכן, הכאב שלך הוא כאב של רבים. גם כאלו שלא הכירו את הפלא שלך, את עומר.
שיהיה לך הצלחה, ושמכאן והילך - רק תתרומם. כמו שאתה רואה, יש מאות אנשים התומכים בך רגשית.
הגב לתגובה זו
|
|
|
20.
תודה.
ל"ת
דני,
09/12/05 16:33
|
|
|
19.
שיר הייקו
סוסון-ים,
15/10/05 14:38
|
קובאיאשי איסה, אומן ההייקו היפני חיי חיים לא קלים שכללו בין השאר את מות ילדיו. לאחר מות ביתו הוא כתב (תרגום לאנגלית):
This world of dew
is a world of dew
and yet, and yet. . .
הגב לתגובה זו
|
|
|
אוי זה פשוט שיר נפלא, נפלא!!!
ל"ת
אבהישיקטאננדה,
16/10/05 08:29
|
|
|
18.
מרגש
ל"ת
אוש,
15/10/05 06:27
|
|
|
17.
(((((((((( יעקב ))))))))))
ג.,
15/10/05 00:10
|
לא מכירה אותך, גם לא את בנך
נגעת לי בלב, מחזירה נגיעה
איזה ילד יפה, בן 17 לתמיד
כמו האח שהיה לי.
תשמור את הצחוקים
והטיולים והארוחות
כל מה שזכיתם לחוות יחד
כל כך הרבה שנים
אלה יישארו לך תמיד
וגם הוא בדרכו, בדרכך
ג.
הגב לתגובה זו
|
|
|
16.
השתתפות
דני ירדני,
גן נר,
13/10/05 13:33
|
יעקוב, נורא התרגשתי לקרוא את הכתבה, רוצה לחזק אותך ואת משפחתך, דני
הגב לתגובה זו
|
|
|
15.
בסופו של דבר זה רק אתה עם עצמך
ניצן מיכאלי,
12/10/05 15:07
|
כל השאר זה...אני לא בטוח אם לקרוא לזה וירטואלי, נראה לי שהמילה השתקפות תהיה מדויקת יותר. השתקפות של עצמך. זה אולי נשמע נורא אבל באמת זה משמח, כי הכאב פורץ דרך הפער בין מה שהיה לעכשיו. ולחזור לעצמך משמעו לסגור את הפער הנורא הזה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ניצן, תודה
איילת,
13/10/05 05:20
|
שהזכרת לי שהכול השתקפויות,
ואלפי תודות על התובנה החדשה שהענקת: ''הכאב פורץ דרך הפער בין מה שהיה לעכשיו''
מה שהייתי רוצה להבין הוא, מה זאת אומרת לסגור את הפער הנורא הזה.
איך?
הגב לתגובה זו
|
|
|
לסגור את הפער הנורא הזה
ניצן מיכאלי,
13/10/05 17:57
|
משמעו להפסיק להיזכר. להפסיק לחשוב על הזמנים הטובים שהיו. כי כשאני מחובר למישהו אין לי צורך להיזכר בו. ואם אני רוצה לשמור על החיבור אני חייב להפסיק לחשוב על העבר. זה או זה או זה....קריעה נוראית להתחיל לעשות את זה ברגע של מצוקה, אבל זו האפשרות היחידה שקיימת אם אתה לא רוצה להתקהות מהכאב. זה כמו אדם המסתובב עם סכין בלבו, תנועה לא נכונה והוא נחתך - מחשבה על העבר והוא נחתך. זה נשמע נורא אבל באופן פרדוכסלי זו הדרך היחידה לחזור לעצמו ולאֵהוּב לבו.
אני מודה לך על השאלה...
הגב לתגובה זו
|
|
|
איילת את מדהימה אותי כל פעם
מ.,
13/10/05 09:19
|
מחדש אם יכולת ההבנה שלך והראייה החדה. מעניין מה עשית בחייך הקודמים.
גם הספר אם ההקדשה נראה שבא מקשר קרמי מיוחד מהעבר.
הגב לתגובה זו
|
|
|
גם אני הייתי רוצה לדעת
איילת,
14/10/05 11:49
|
מה עשיתי בחיי הקודמים.
מתקשרת אחת אמרה לי שבאחד הגלגולים הייתי חלילן-צד אנגלי שריגש עד דמעות את שומעיו (שומעיי?) באמצעות הצלילים שיצאו מחלילו \ י , צלילים שיצאו כמו מילים או אותיות וביקעו את השמים מרוב יופי, משהו כזה.
מה שבטוח, יש לי קטע רציני עם ספרים, מילים, אותיות, ויש לי אהבה מטורפת לשפה העברית. אני רואה באותיות את הבסיס לבריאת העולם, ולבריאה בכלל.
תודה על ההתעניינות בי, מ, זה כיף.
הגב לתגובה זו
|
|
|
14.
י.מקר, מאד שמח שאתה כותב.
מ.,
12/10/05 03:07
|
לפי בודיהזם לעומר יוקל כשלכם יהיה קל יותר. הדאלי לאמה בכמה מספריו מדגיש זאת.
בעיני אתה הישראלי היפה. מלא טקט אינטלגנצייה ועניין אמיתי בנושאים כה רבים. ברור שעומר לא נפל רחוק ממך.
מקוה לקרוא הרבה ממך על כל נושא.
הגב לתגובה זו
|
|
|
13.
משפט אחד
עדית פאנק,
12/10/05 00:01
|
שכל חיי חוזר אלי.
יש ללב הגיון שההגיון לא מבין. ולא אני המצאתי אותו.
אבל תליתי אותו על קירות לבי במשך שנים. בסוף אפילו ההגיון מבקש סליחה.
מחבקת את כולכם בדרך הלב,
עדית
הגב לתגובה זו
|
|
|
12.
קבלו חיבוק י' ועומר
רונית,
11/10/05 23:16
|
תכתוב עוד, י' היקר.
אני עצובה.
ומדמיינת אותך בעיניים יבשות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
11.
מאחלת להורי עומר שיעבור העצב
dafna57,
רמת גן,
11/10/05 21:10
|
כמה עצוב לי מאיבוד בן צעיר וטוב,
שאילן רימון אף למות מחללית,
בכיתי התעצבתי כאבתי כי
הלך מאיתנו אדם טוב וטהור,
לא היכרתי את עומר לפני
הכתבה על מותו הצעיר,
ישר קלטתי עוד הלך
טהור וטוב וענו,
אבל אני חזרתי
מעולם שונה
חזרתי מהמות
לחיים .
אני בטוחה כי עומר בעולם
יותר טוב מפה,שם רק טוב,
תפילתי לה'' שעומר בעולם
שיש רק טוב בלי רע,אמן.
להורים אני מאחלת שיהיה
חתימה טובה,שיצאו מהעצב,אמן.
דרך אגב:''יעקב מניסיוני בחיי אני בטוחה כי אם בגילינו אנו בהרבה
עצב לחץ כאב ברגש בראותינו בסכנה
בטוחה אני כי נשמת עומר בעצב אם
ההורים עדין בעצב,גם בשביל עומר נסו לצאת מהעבר''
ספור:''פעם באה אמא עם גופת בנו שמת ועדין ילד לבודהא ושאלה:''איך חיים עם מות בני?למה זה קרה לי?.
מיד ענה לה בודהא:''לכי תעברי בית בית תחפשי ,האם יש בית שלא היה בו מות?.שחזרה אמר לה :''כמו שבכול בית יש אורז ומכול אורז יכול להעלם רק אורז אחד''
הגב לתגובה זו
|
|
|
10.
היי י', טוב שחזרת.
מוטי,
11/10/05 17:51
|
לעולם הורטואלי פנים רבות. פן אחד שלו הוא האפשרות המיוחדת שהוא מציע, להחצין את העולם הפנימי שלנו שצדדים כל כך רבים שלו אינם באים לידי ביטוי ב''חיים האמיתיים'' ושאת חלקם אנחנו מסתירים לעיתים אפילו מעצמנו.
מכאן הוא שואב את כוחו הרב, ומהבחינה הזו הוא מהווה עבור נערים, קשישים, מורים, עיתונאים, כותבי טורים, מלומדים, הדיוטות, סלבריטאים, בעלי דוכני פלאפל ועוד רבים רבים אחרים עולם אמיתי הרבה יותר מהעולם הרגיל.
הסכמנו על כך ברמה הפילוסופית בעבר, וההתנסות האישית שלך אפשרה לרבים להיווכח בכך הלכה למעשה.
טענת בעבר, ובצדק, שאחת הסיבות המרכזיות לחיפוש הרוחני שלנו היא העמידה מול חידת המוות המרחפת תמיד כצל מעלינו.
לכן הדרך שבה אתה מתמודד עם התגשמותו של אחד הפחדים הגדולים ביותר שמלווים אותנו היא בעלת ערך רב עבור רבים מאתנו.
כל מי שמתחבר במידה כזו או אחרת אל הכאב שלך, מוצא את עצמו מישיר מבט באותה המידה גם אל הפחדים והכאבים שלו עצמו, אל חייו שלו, אל היכולת שלו להבחין בין עיקר לתפל.
הכאב אינו מהווה פתח לאור, והיכולת שלנו למצוא אור בחיינו גם בזמנים של כאב גדול, טמונה בכישורים ובכשרים אחרים שלנו ולא בכאב עצמו.
הדרך שבה אתה מצליח למצוא נקודות של אור גם בכאב הגדול ביותר ולהפוך אותן למקור של כוח פנימי, אהבה, ונחמה, מרגשת ומעוררת כבוד.
המשך לכתוב לנו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מוטי
ילד קצת,
אידיוטי,
12/10/05 06:16
|
בחיית, חזור לשמות המגניבים.
המגניבות בהפוך על הפוך על הפוך הזו מתוחכמת מדי בשבילי (וזה לא שיש יותר מדי צחוק בעולם).
וכן, מותר גם לכתוב הודעות שטותיות בטור של י'. אני בטוח שהוא דווקא מעריך את זה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
9.
ל - י , תהיה חזק ותמשיך להיות
פליפר,
11/10/05 17:11
|
נהדר כמו שתמיד היית.
החיים ממשיכים והם יותר חזקים מהכל. זאת קלישאה שמתמלאת לעיתים בתוכן מוחשי.
חבל שלא כתבת טור כאן, אפילו בלי משנה סדורה רק משהו בסגנון של משקיף מהצד על התופעה הכללית ותופעות משנה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
איזה תופעות משנה ?
ל"ת
תוהה,
14/10/05 14:00
|
|
|
8.
יעקב יקר - כתבה מרגשת ואמיתית
נופר,
11/10/05 16:12
|
כזו כבר מזמן לא קראתי.
הכל מהלב ואל הלב (שלנו הקוראים).
אכן, מאחורי כל דמות ''וירטואלית'' יושבת לה דמות אמיתית. כך שכל מארג האירועים הוירטואלי הוא השתקפות אמיתית לחלוטין של כל כותב וכותב.
ודווקא הוירטואליות מאפשרת לנו לדסקס הכל מכל וכל וממקום הכי אמין שאפשר..
תמשיך לכתוב לנו.
והמון חיבוקים .
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
שוב, ריגשת. מאוד מאוד
אני,
11/10/05 16:07
|
|
|
6.
תודה י'... כלומר יעקב. מרגש.
ל"ת
תות,
11/10/05 15:39
|
|
|
5.
המוות הוא תהליך
עדנה,
ירושלים,
11/10/05 14:50
|
המוות נראה לנו כמו רגע חותך, אבל אם מסתכלים על ההוויה התהליכית של הכול, אולי השאלה הנפלאה הזו מה וירטואלי ומה קיים, נראית אחרת. כי אם חשוב מה אנו מרגישים, ואנו ממשיכים להרגיש את האדם שכבר מת, והוא ממשיך להיות חלק מהחיים הרגשיים שלנו, אז גם מותו הוא תהליך נמשך בחיינו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
4.
יעקב, מעולה לשמוע ממך שוב
איילת,
11/10/05 13:15
|
''הכל וירטואלי והכול אמיתי''
חשבתי שבקשר בין בני אדם, תלוי כמה קצוות של חוטי קשר נעלמים אתה בוחר לקשור לקצוות החוטים של חברך, כמה רבדים אתה מוכן לחוות עוד ממנו, כמה רבדים אתה מוכן שיחוו עוד ממך.
והמוות? המוות מכריח אותנו בשנייה אחת ובאבחת מאכלת לבדוק מה אמיתי ומה לא אמיתי, לתהות מה אנחנו בכלל ומה זה החיים ההזויים האלה בכלל,
המוות מראה לנו בשנייה את קומתנו האמיתית כבני אדם, את חוסר האונים האמיתי שלנו,
המוות מביא את האגו בשנייה אחת להרכין את ראשו בתבוסה אל מול כוחו והחלטיותו.
ואין חרטות או ויכוחים ופלפולים. מעל לכוחנו.
הרבה מעל לכוחנו.
לכן המוות הוא הכי אמיתי, מכת מציאות מוחצת.
טוב שחזרת !
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
כמה חשובה הכתבה
angelsdad,
צפון,
11/10/05 12:46
|
יעקב היקר
אני כל כך מזדהה עם הכתבה ועם מה שכתוב בה
גם אני איבדתי בן 17 בנסיבות אחרות אמנם, בני נהרג בפיגוע אוטובוס
אשמח לעמוד בקשר
yossi@blondi.co.il
www.Blondi.co.il
הגב לתגובה זו
|
|
|
2.
מאד נוגע.
אורנה,
11/10/05 12:25
|
והמוות?
גם המוות אמיתי ווירטואלי באותה המידה.
תנחומי..
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
לא נישכח,גמר חתימה טובה.
ל"ת
לב אדום(yarin),
11/10/05 11:53
|
|
