 |
12.
אפרופו גן עדן
לב,
לב,
08/09/05 13:04
|
תומריקו בוא נעזוב טוב ואמיתי דהינו מילים שקוראות לדיכוטמיה : טוב | רע אמיתי | שקרי אין משם מוצא! הפתרון אפשרי רק במעבר למצב חסר שניות. ואפרופו גן עדן; הגענו לשם ואנחנו מלאכים חסרי גוף הברכים לא יפצעו כשניפול אך לעולם לא נחווה עוד חיבוק [שלא לדבר על זיון] האם אנחנו בגן עדן או בגיהנום?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הארה חזקה מכול אורגזמה
a,
08/09/05 17:47
|
הארה היא אם כול האורגזמות כול תא בגוף בנפרד והגוף כמכלול רועד באקסטזה. גן עדן וגיהנום הם מצביי תודעה והם קיימים בעולם הזה. דברת על חוסר שניות אך ביטולו הינו בגדר אשליה הוא ירחוש ויפעל מתחת לפניי השטח ויבלבל אותך היה מודע לדואליות במיינד ומחוצה לו ותדע את המעבר. המוחלט.בו עלייך להיות האין כדיי להיות כול מה שישנו. שתתקדם בטוטליות בדרך זאת מה שתפסת כמיסטיקה יתגלה בפנייך כאמת.מכאן והלאה המסע האמיתי מתחיל.מקווה שהתחממת מספיק ואתה מוכן להכיר את התודעה האלוהית הקיימת בך ובכול אדם ואדם מעולם לא הייתה התחלה לעולם אין סוף הכול הווה ונוכח. שיהיה כאן טוב.אמן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
ל9 ו10
ר.,
07/09/05 07:57
|
אבל מה עם העניין הזה של הפקק באוזניים שבו מצד אחד לא חיפשנו שום דבר ומצד שני אפילו לא ידענו שאנחנו סובלים אבל כשהוא נפתח אנחנו מרגישים גם הקלה וגם תחושה שככה צריך לשמוע ולא איך ששמענו קודם?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דוגמה
י,
07/09/05 21:07
|
העניין הוא בדיוק שבדוגמה הזאת זה נכון. אבל התחושה שלנו לא לא בהכרח משקפת את נכונות הדוגמא. יכול להיות שנרגיש את אותה הרגשה - אבל נטעה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לזה התכוונתי. חיפוש שאינו מתוך
פנטה (10),
07/09/05 10:53
|
בעיה בוערת. אז התוצאות תמיד מפתיעות כי הן אף פעם לא מה שציפית, כי לא ציפית לפתרון או הקלה ספציפיים. כי סתם רצית להבין.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
חיפוש של עשירים
פ',
06/09/05 21:28
|
תוצאה של חיפוש מתוך סבל היא תמיד מאוד מצומצמת מפני שהמחפש רוצה פיתרון לבעיה ספציפית, ובמקרה הכי טוב, אם החיפוש מצליח, הוא מצליח להקל על הסבל שהיה המניע לחיפוש.
גם אמבות צלופחים ותוכים מחפשים להקל כל הזמן על הסבל והמצוקה שלהם ומשום מה אנחנו לא מתפתים לראות בהתנהגות כזו התפתחות רוחנית.
מקובל לחשוב שכמה שהמחפש סובל יותר הוא יותר רוחני וכל כך הרבה אנשים מאדירים את הסבל שלהם כי הוא מאפשר להם להחשיב את עצמם לקדושים.
כולם מתחרים בכולם על כמה הם סובלים או סבלו ומתפוצצים מכעס כשמישהו מעז להגיד להם שהוא סובל יותר מהם והם מייד מאבדים בו עניין.
לא בטוח שחיפוש כזה יכול להביא לפריצת דרך משמעותית בהבנה מפני שאז אנחנו בסך הכל עניים שרוצים מאוד להפוך לעשירים, ואם יש לנו מספיק מזל אנחנו אפילו מצליחים.
ואז מה ? עכשיו אנחנו עשירים שבעי נחת ושוב אנחנו לא יכולים להגיע למלכות האלוהים.
אולי רק לחיפוש של עשירים יש טעם ?
אולי מי שמחפש מתוך סקרנות והתפעלות ''ילדותית'' ומתוך עניין ''מדעי'' יכול לראות רחוק יותר ממי שמחפש פתרון לבעיות ולמצוקות אישיות ? אולי.
אולי צריך להפסיק להלל את הסבל, אבל למקרה שאני טועה, תדעו לכם שאני סובל וסבלתי יותר מכולכם ביחד.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
האם התחושה נכונה?
י,
06/09/05 20:50
|
האם כאשר אנחנו לפתע מבינים משהו שלא הבנו עד עתה, כאשר עינינו נפקחות לפתע, כאשר פתאום הכל מתבהר, כאשר אנחנו קוראים בשמחה - ''הא, עכשיו אני מבין'', האם התחושה הפנימית הזאת היא בהכרח אמיתית?
האם לא קורה שלאחר ההתלהבות באה ההתפכחות, ולאחר ה''הבנה'' באה ההבנה, והאכזבה, כאשר מסתבר שבעצם טעינו? שוב?
האם יש מישהו שזה לא קרה לו?
האם עצם הרצון למצוא, ווהשקעה, והאמונה, יכולים להסיח את דעתנו ולגרום לנו לחשוב שהנה מצאנו?
האם יתכן שחלק מאלה ש''הגיעו למטרה'' פשוט הפסיקו לחפש מוקדם מדי?
ואולי, אם בעצם אין מטרה, ואז, כל מי שמקדים להפסיק פשוט מרויח?
הבנתי! זה העניין!! פשוט אין מטרה ואין סודות!!!
או שלא...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
האמת המרה
א.,
06/09/05 16:29
|
האמת שהמתמטיות של המאמר (כפי שציינו אחרות) חושפת את הבעייתיות שלו. הדברים אמנם נאמרו בהומור וכשאלה רטורית, אך יש להבחין בין האמת הבנאלית של הקיום שבו יש יופי, מעשים טובים, חמס, עושק, אסונות, זוועות ועוד כל מיני דברים שאנו מחשיבים לרעים ולטובים אבל בסופו של דבר מבינית שביחס לעולם אנו חלק מכאוס נוראי. לעומת תחושת אמת ''פנימית'' חמקמקה, פחות או יותר, שמופיעה אצלנו לפעמים ומוליכה אותנו בחיים
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
הסבל תמיד מוצא את הבן אדם
הסובל,
06/09/05 14:06
|
|
 |
או ! הנה אתה ! סוף כל סוף !
הסבל,
06/09/05 16:04
|
|
 |
6.
מצחיקה המתימטיקה שלך :)
ל"ת
מש''ל,
06/09/05 09:41
|
|
 |
5.
הכול יחסי
צ,
05/09/05 23:23
|
מי אמר לך שזה הפקק היחידי?
מה שאתה מרגיש ''שכך צריך להיות'', זה איך שאתה שומע עם הפקק השני, כשהוא ישתחרר, תראה מה זה שמיעה טובה.
או, בן אדם שגדל ככבד שמיעה, שנהיה לו פקק באוזן, מה ירגיש לאחר שישתחרר לו הפקק? ואם בניתוח חדשני יחזירו לו את השמיעה הטובה ''הרגילה'', מה ירגיש עכשיו לגבי השיפור בשמיעה?
כך גם לגביי הארה, הכול יחסי.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
צדיק ורע לו
חוכמולוג,
05/09/05 23:15
|
נשאלת השאלה האם זנב שגונב בשמחה הוא טוב וצדיק שמתיסר הוא רע? תשוב אפשרית: מי שזורם עם מה שהוא הוא בדיוק אמיתי לרמת התפתחותו הנוכחית ולכן הוא טוב. מי שמנסה להאיץ את הפתחתותו או מותתר עליה הוא לא זורם ולכן הוא מרגיש רע. על זה אמר אחד המורים הגדולים: בכל רמת מודעות יש אנשים שטוב להם כי הם מקבלים את מצבם באהבה ולכן לא צריך לחכות לאהרה כדי שיהיה לך טוב, פשוט תהיה אוטנטי ותקבל את עצמך עם הפגמים ואז תהנה כל הדקרך לאהרה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
תומר, יש לך כמה טעויות
אייס,
05/09/05 19:25
|
ראשית, המשל הנכון להארה היא לא פקק באוזניים אלא התעוררות מחלום. כשאתה חווה הארה משמעותית התודעה נפתחת ותפיסת המציאות משתנה. זה בכלל לא ענין להבנה, למרות שמאותו רגע ואילך נפתח ערוץ של ''ידיעה'' (במקום מיינד ורגש), אלא חוויה שונה של הכרה- בדיוק כמו שחלום שונה מערות. ואתה יודע שאתה קרוב יותר לאמת בדיוק כמו שאתה יודע מתי אתה ער ומתי חלמת. זה בכלל לא ענין של טוב או רע. שנית לגבי הטוב והרע- שניהם מושגים מלאכותיים שבאים לסמן את הרצון או את הפחד שלנו, לא יותר. אין בהם כלום ששיך ל''אמת'' מה שאנחנו רוצים אנחנו מגדירים כטוב. שלישית, התמונה שלך נוראית, כדאי להחליף...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יש לך כמה טעויות.
פנטה אקזוטי,
דרך האמצע,
06/09/05 14:47
|
חמישה עיוורים מיששו פיל. אחד מישש לו את הזנב והיה בטוח שפיל זה נחש. אחד החזיק לו את הרגל והיה בטוח שפיל זה עמוד. אחד החזיק לו את ה... והיה בטוח שפיל זה האל שיווה ושהוא מחזיק את אלוהים בביצים וכו' וכו' וכו'.
רוצה לומר שהדימוי שלך נכון (ולא בהכרח הפרשנות שלך) כי הוא מאיר צד מסוים של חווית התובנה והבהירות שהיא מביאה, והדימוי של תומר נכון כי הוא מאיר צד אחר.
והתמונה אחלה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא נכון, הוא נראה דווקא חמוד
איילת,
06/09/05 12:22
|
|
 |
2.
כתבה יפה, פוקחת עיניים.
בילבי,
05/09/05 18:56
|
|
 |
1.
הוכחנו גם הוכחנו!
keep it real,
05/09/05 17:40
|
|