 |
23.
קראתי רק את הפסקה הראשונה
תמר,
מרכז,
01/09/05 16:08
|
וכבר אני רצה לכתוב לך שמה שכתבת על החושים פשוט - גאוני ועוד יותר מבהיל כשגילגלתי למטה וראיתי את מילות השיר... זה בדיוק השיר שרשמתי לבן זוגי על כרטיס הברכה לטו באב. אחרי משבר, הקשה ביותר שלנו... אחרי ששוטטתי באתר שלך וקראתי את מגוון השירים המקסימים. טוב אני חוזרת למעלה. ביי.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
22.
סמל לביטוי אהבתי
דיקלה,
גוש דן,
23/08/05 00:44
|
אני מצוייה כרגע בשלב בחיי בו עלי לבחור.האם להתמסר לתוך קשר זוגי שעומד בפתח או לברוח שוב לתוך אשלייה ,תהיות,בלבול ותחושת החמצה בדוייה שאולי זה לא זה אולי אני מפספסת משהו.ברור לי כיום,יותר מתמיד שאני עצמי הוספתי את המילה אולי ללקסיקון המונחים שלי כדי להמנע מהתמודדות ואכזבה חוזרת.אני בוחרת כיום לקחת סיכון ולהסכים להיות נאהבת,בלאהוב אני מצויינת זאת האומנות שלי.המבחן האמיתי העומד בפני הוא באמת להתמסר לקשר והוא הגיע כעת לא סתם.אין מקריות בחיים.רציתי לברכך על האתר המרגש והמקסים ולהעניק לך שיר מתוך ליבי באהבה גדולה אליך על שנה שחויתי במחיצתך ועל נוכחותך המיוחדת בחיי. השיר נקרא - איחוד
''בלילה קסום,בין כוכב וירח פגשתי בך המיוחד מכולם מעין של אושר הציף את ליבי נשמתי שקטה כמי האגם''.
''אהבה,כך קוראים לה למילה בה פוגשים לעיתים ואכן זאת כבר פעם שניה לחגיגה של יום נישואים''.
''סמל לברית הנכונה והטהורה עליה חתמנו מבלי להסס. נותרנו יחדיו בוערים מתשוקה, מבינים שלא נותר מה לחפש''.
''רק לחיות בשמחה,בקירוב הדדי נתינה ללא גבולות של הקרבה זיכרון שעולה יום אחד בשנה, המורכב כל כולו הודיה''.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
רוצה לעזור
אישה,
23/08/05 02:45
|
נגעת ללבי למרות שאני לא מכירה אותך. תנסי ללכת עם הקצב. השיר שלך אמיתי אבל אין אחיזה במיקצב שבין השורות. אולי המנגינה תושיע את הקצב, או הקול שלך. את שרה? את מופיעה? עשית כבר משהו למען עצמך? מקווה שאני עוזרת בדרכי., אישה שקראה מה שכתבת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני מאמינה
דיקלה,
גוש דן,
24/08/05 11:10
|
אני שרה וכותבת בעיקר למגירה.בכמה שנים אחרונות אני בעיקר כותבת ביומן האישי פחות ירים וגם את הספר שהתחלתי לכתוב עזבתי לזמן מה.למדתי לטפל באנשים ואת צודקת הגיע הזמן שלי לטפל בעצמי ולמצות את המיטב שבי.תודה על ההארה.יש לי כבוד רב כלפייך למרות שאינני מכירה אותך גם.זה גם לא משנה בכלל עצם המטרות שלנו בחיים ההתכוונות אליהן והמדריכים המצויים לאורך כל הדרך.היי שלום ודרך צלחה מדריכה יקרה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
21.
וואו, את כתבת את השיר הזה?
לילך,
21/08/05 15:54
|
|
 |
אני אותה התגובה:)
ל"ת
י,
21/08/05 22:18
|
|
 |
20.
לעדית: וואוו שיגעון
ל"ת
האחיות פיק,
21/08/05 13:27
|
|
 |
19.
שיר מרגש
רחל המשוררת,
21/08/05 04:19
|
אין לי ראש למילים ארוכות ואתה מין מילה ארוכה שכזאת צ'או ידידי ודש לחייך בתקוה שתבין את הפרחה
השמש של פרג' קורעת את הים ואני מפליגה בתוך הכפכפים לאן שילכו האורות אני שם עם הלכה הליפסטיק ושאר דאווין
בא לי לרקוד, בא לי שטויות בא לי לצחוק ולא בא לי עליך בא לי בימים ובא לי בלילות(עם חמי חרמנוביץ) בא לי לצעוק אני פריחה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ניפלא, מרגש עד דמעות, מדהים!
חמי חרמנוביץ,
21/08/05 05:57
|
|
 |
18.
פיתחו את הלב
ל"ת
פתחוהו חזק,
פתח תקוה,
21/08/05 03:53
|
|
 |
17.
כנראה שלישית בדיאלוג
עוד איילת,
21/08/05 02:55
|
גם אני איילת. אחרת. נדמה לי שכבר השלישית בדיאלוג הקבוצתי,אז אולי אני איילת 3. ואני גם חדשה כאן. כל מה שנאמר, נוגע גם בחיפוש שלי. אפילו התגובות שאין בהן לב, כאילו. כי יש גם בהן לב. אבל גם הרבה כעס. רציתי שמישהו מהוותיקים כאן יגיד לי אם שווה לנהל פה דיאלוגים.ומה זה עושה לכם לענות אחד לשני. ואיך אתם מרגישים בלי שןם קשר לעידית, עם תגובות כמו אלה שמופיעות כאן. מישהו מוכן לענות לי באהבה?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לאיילת
וותיק,
21/08/05 06:29
|
אנחנו מאוד אוהבים לנהל פה דיאלוגים וזה שווה, כי זה מרגש ומרטיט ומפרה אותנו. לגבי התגובות הביקורתיות, אנו מרגישים איתם מאוד נוח, והם מאוד תורמות ומרגשות אותנו. בקיצור אחרי שפתחנו את הלב אנו אוהבים הכול!!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
16.
עדית, תודה!
נטע,
20/08/05 23:38
|
אנחנו זוג צעירים אוהבים שעדיין מתעקשים ''לשבט'' אחד את השני בעניינים מסויימים. הכתבה שלך מופלאה בעיני וגרמה לי להבין שלא צריך להילחם אלא פשוט לאהוב. זה בכלל לא פשוט כשאתה אידיאליסט ועקשן, אבל אני יודעת ששווה לעבוד על זה כדי לשמור על האהבה. הלוואי שנצליח ... תודה!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בהצלחה
תמר,
NEW YORK,
21/08/05 01:37
|
כזוג מאוד מאושר החי 14 שנה ביחד באושר אמיתי אנחנו רוצים לאמר לכם שרק קבלה אמיתית אחד את השני, הבנה והקשבה ריגשית ובעיקר אמונה בכוונות הטובות של זוגכם כלפיכם תחזק את הקשר. הסוד הוא מותר לכם להיות שונים השוני יוסיף ערך נוסף להתפתחות שלכם על תכפו אחד על השני את השקפת העולם או הרצונות שלכם מצאו את האיזון תתנו תחלקו תחגגו את השוני שלכם. לכח האהבה ההדדית יש אנרגיה מיוחדת. זוג שערב ואוהב אחד את השני מקבל המון השראה זהו מימד אין סופי רוחני ואמיתי לאהוב אדם אחר זהו האתגר. אתם תילמדו איך לאהוב ולתת וכך תגדלו מעבר לכל אידיאל באהבה הכי חשוב הסוד לאהבה על תפגעו אחד בשני פתחו קשר רוחני ביניכם תיקשורת רוחנית דרך הקשבה ורצון לגרום לאהובכם אושר מוחלט חושו אחד את השני יותר מכל על תריבו לא בינכם ובין עצמכם ותביעו כל יום אמון חום אהבה והערצה אחד לשני אל תחביאו רגשות ואם נוצר כעם כי זה כל כך טיבעי הקשיבו לקול הפנימי שלכם על תאבדו שליטה תאזנו את הכעס ותנסו מתוכו להקשיב אחד לשני היזכרו באושר שמחבר ביניכם בהצלחה התהליך הוא ענוג קשה וממלא אושר
הגב לתגובה זו
|
|
 |
15.
לכל האוהבים המגיבים האור עובד
האור עובד,
NEW YORK,
20/08/05 20:34
|
כולנו אוהבים. גם אלו המגיבים בעלבון כאב ציניות כעס על כתבה שבאה לתת השראה לחלוק אור ולא ללמד מלמעלה אין כן כוונת התנשאות. האור נובע רק מפועלינו ממעשינו אהבה היא פעולה אקטיבית לאהוב את הזולת בן הזוג זהו פועל מכוון זוהי ערבות הדדית שכל הצדדים. לראות את הרגע הקיומי הקסום והמופלא שבו אחנחנו כולנו חיים, ההכרה שכולנו שותפים לתודעה של היקום להכרתו אנחנו ביחד יוצרים מהמילים מהמחשבה וממעשינו את קסם החיים. אם נבחר לראות את האור אנחנו ניצור אותו. על פני כדור הארץ אנחנו היצורים היחידים בעלי יכולת חקירה שאלה מודעות ויותר מכל יצירה מרוח דמיון אל החומר אנחנו משפיעים הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים לקחת את האחריות ולהודות בכך. חבל שאהבת בני הזוג המופלאים הללו כה נדירה הרי כל אדם יכול לאהוב. הזוג הזה בוחרים ופועלים ליצור את האהבה הזו בין שניהם בכל רגע תאמינו כולם שהדרך היחידה לגדול, היא לראות את הקסם של המוכר כל כך והיום יומי. להתאוות מחדש למה שיש לנו כבר. לאהוב כשאנחנו מסופקים. זה הפתח לגדילה רוחנית וקבלת האושר אני ואהובי חיים במודעות של אהבה אנחנו אנשים רגילים, שפשוט גילו שאם אנחנו מאירים אהבה אחד לשני האהבה רק גוברת אין ביננו משחקי כוחות ולא כעסים חבויים יש לנו את ההכרה והערבות לתת אחד לשני חום ואהבה ללא גבול. האהבה היא לא סבל. האחריות לאושרי בידיו, האחריות לאושרו בידי. זהו תהליך של שנים. אנחנו המון שנים ביחד האור נולד מהרצון החיובי להשפיע תאמינו בכוח ההשפעה החיובית אהבה כמו האויר האויר שאנו חיים בו, כמו דגים בים, האם הדג חש את המים סביבו? האויר שאנו נושמים ולא חושבים עליו לרגע, האשליה שאנחנו לבד אנחנו מוקפים בחומרים המחיים אנחנו לא פרודים לרגע, רק בתודעה שלנו אנחנו חווים אשליה של בדידות תאהבו את בני זוגכם וכל אדם היקר לכם ותיראו אך השפע יבוא כי אנחנו ניצור אותו פנו מקום בהכרתכם לאור וכך תצרו אותו
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יותר עדיף
י,
20/08/05 21:35
|
האחריות לאושרי בידי, האחריות לאושרו בידיו
מאשר -
האחריות לאושרי בידיו, האחריות לאושרו בידי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא, יותר עדיף אמון מוחלט
איילת,
21/08/05 06:25
|
|
 |
לכל האוהבים
האור עובד,
NEW YORK,
20/08/05 22:36
|
ברגע שיש השתוות צורה ושנינו ערבים ואחראים לאושר של האחד לשני, האני שלנו מאושר, האחריות ליצירת האושר זורמת ממני אליו ומאליו אלי, האחריות שלי לאושר שלו נובעת מהקשבה והתבוננות עצמית, בו זמנית אנחנו קשובים ורואים את עצמנו ואחד את השני כולנו למעשה משתקפים אחד בשני כיוון שאין אנו יכולים לראות את פנינו. המודעות לאופן שאני חשה כלפי עצמי, כל מה שאני חווה ביני לבין עצמי זורם אליו ולהפך אין כאן מצב של מה עדיף יותר זו פעולה של איחוד הקצוות הקרבתם מלשון קרבה על ידי התכוונות לאהבה מהרצון הטוב. אין מתכון אחד לאושר כל אדם ימצא את דרכו ומי שמצא חייב לחלוק עם אחרים. לקבל השראה מנסיונם של אחרים זה דבר נפלא אנחנו כולנו זקוקים ומחוברים
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
לא מרגש ולא מרטיט
ל"ת
חמי חרמנוביץ,
20/08/05 11:55
|
|
 |
13.
למרות שהנושא הוא זוגיות
י,
20/08/05 10:53
|
התוכן הוא על המצב האנושי. על האדם. על חיים ומוות. על זכרון ושכחה. על הבדידות. ועל הזוגיות באה להקהות אותה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ואני הייתי מגדירה זאת כך:
איילת,
21/08/05 06:15
|
החיים והמוות, הזיכרון והשכחה והבדידות הם מצבים הנובעים מחוסר זוגיות, אבל בראשית הייתה הזוגיות, וכל העצב והחוסר באו כתוצאה מהנפרדות שבאה אחר כך. האגו שמפריד את עצמו. הנפרדות מהנשמה הכללית, שבה היינו כולנו אחד. הזוגיות היא זעיר אנפין של השיבה הביתה, למצב הטבעי הראשוני.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
סוף לסיפור
אל,
22/08/05 02:33
|
נשמע לי מופרך כי רוב האנושות כבר מכרה את נשמתה לשטן, אף אחד בעולם הזה כבר לא מרוצה מכלום נשים מתוסכלות שמאמללות את הבעלים שלהן וכנ''ל לגבי גברים. נשים וגברים שמתחרים אחת בשני בחיי היום יום על תפקידים ומקצועת. אנחנו בתוך סלט של איבוד זהות, וחוסר סיפוק, אנחנו סרט עם סוף עצוב
הגב לתגובה זו
|
|
 |
12.
מאחלת לכולנו לפתוח את הלב
גלית,
20/08/05 10:04
|
לוותר על ההתנגדות,כעס, שיפוט, ביקורת. לכל המתנגדים, תשאלו את עצמכם למה אתם מתנגדים? אנחנו מתנגדים בדר''כ כשמראים לנו/כשאנו רואים/קולטים משהו ולא נוח לנו לראות שזאת האמת לגבינו.
מאוד מתחברת למה שכתבת. מאחלת לעצמי זוגיות כזאת. חג אהבה שמח!!!!!!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
מעייף ומרדים יופי, יותר טוב
ל"ת
מכדור שינה תודה,
ולילה טוב,
20/08/05 02:14
|
|
 |
10.
מה קורה?
שרה,
חיפה,
19/08/05 22:26
|
תגידו למה התגובות המגעילות ?לא טוב לכם אז אל תקראו ותנו לנו שנהנים להנות מהכתבות הנפלאות והמרגשות שלה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
הקול הדקיק
שלוה,
בכל מקום,
19/08/05 21:28
|
בשאני קוראת את הדברים של עדית אני נמצאת בזמן שמתקתק אחרת מחוגים שנושאים את הזמן לאט לאט כי הדברים הם לא רק כפי שהם כתובים אלא הם איזו מוסיקה שעוטפת אותך ומביאה אותך למקום שונה מקום של לאט ושל חרישות ושל דקיקות ושל מעבר לא תמיד הכל מדבר אלי אבל המוסיקה לוקחת אותי תמיד איתה אני קוראת את כל הטורים וקראתי כמעט את כל הספרים וטוב לי מאד עם הקול האחר, עם הזמן שקוצב אחרת את דקותיו אני יודעת שלקרוא את עדית, צריך לעשות סוויצ' צריך לשבת בנחת בלאט עם הרבה הרבה סבלנות לפתוח את כל הלב, ולתת למוסיקה להוליך אותך להרפות לגמרי, לוותר על השליטה והדברים פשוט קורים מפריע לי מאד מאד שהתגובות לא מתייחסות לכתוב, אלא הן מתייחסות לעדית ברגע שעדית כתבה משהו וזה נכון לכל יוצר, סופר אומן מוסיקאי וצייר יש להתייחס ליצירה, ולא לאדם שעשה אותה הרכע שזה נולד, יש לו חיים עצמאיים ואנחנו מתייחסים לזה מהמקום שלנו משליכים כעסים, אוהבים, בוכים את הכאב שלנו שמחים את הצחוק שלנו וזה לא עדית היא כזו או כזו זה הכל ההשלכות שלנו על היצירה תודה לך עדית את לימדת אותי לשמוע את הקול הדקיק שנבלע בהמולת החיים
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
תפתחו את הלב, רק שלא יפתחו לכם
ל"ת
את התחת!!,
19/08/05 20:25
|
|
 |
בהמה עם פיקסציה אנאלית מגיב/ה
ל"ת
כל פעם,
שוב ושוב,
20/08/05 00:08
|
|
 |
7.
מרגש!! הידד!! הידד!! הידד!!
ל"ת
רות עצירות,
מעלה חוקן,
19/08/05 20:24
|
|
 |
מס' 7 תגובה בהמית ובוטה.
ל"ת
פיקסציה אנאלית,
20/08/05 00:06
|
|
 |
6.
לעדית, אנשים לא אוהבים שאומרים
מתבונן מהצד,
19/08/05 16:41
|
להם איך צריך להרגיש, ומה נכון וטוב, ולמה הם לא פותחים את הלב ומה הם מפסידים וכו', סה''כ אף אחד לא נולד אתמול ואנשים לא טיפשים בדרך כלל, וזה גם התנשאות מצידך להתיימר להיות החכמה שיודעת ומבינה יותר מאחרים, זה קצת פתאטי, ולכן אין פלא שיש תגובות לא כל כך מחמיאות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אף אחד לא אומר לך איך להרגיש
התבוננות מבפנים,
19/08/05 21:17
|
ומה נכון וטוב. עדית מתארת מציאות בלי שום התנשאות. אלא מלב פתוח ומלא באהבה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
תגידי, מה את רוצה? אולי תתחילי
שולה,
תל אביב,
19/08/05 14:25
|
|
 |
4.
תודה עדית
סתמית,
19/08/05 14:19
|
גם לי היה זוג כזה, זוג ששומר על הגחלת של האמונה והתקווה בהצלחת זוגיות, כי הנה, זה אפשרי. לצערי הוא נפטר, אבל אני את השיעור שלי מהם קיבלתי. מה שחבל הוא, שכמו שכתבת, כל כך קשה לנו לשמור על לב פתוח, כל כך טבעי לנו להסגר...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
עדית פאנק - אשה יפה ומוכשרת
בוסי,
19/08/05 13:38
|
עדית שלום לך... ניכנסתי לאתר הבית שלך ונהנתי מאוד מציורייך..איזה יופי...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מה הכתובת של האתר שלה?
ל"ת
מתעניינת,
21/08/05 11:57
|
|
 |
www.dicaon.com
ל"ת
אתר דיכאון,
21/08/05 13:01
|
|
 |
לא כל כך יפה ולא בת 16 אבל יוד
ל"ת
עת משהו על העול,
ם הזה,
20/08/05 21:47
|
|
 |
אבל מה עם יוד?
י,
21/08/05 22:22
|
|
 |
2.
מי צריך?? את הדיכאון הזה??
ל"ת
השואל,
19/08/05 13:25
|
|
 |
1.
אוף!!!! נימאס !!!
ל"ת
מישהי,
19/08/05 12:14
|
|