תגובות עד כה: 57 תגובות, ב- 37 דיונים. הוסף תגובה 37.  כתבה מרגשת!!!     ציפי,    11/08/05 15:22 עדית, זה מוכיח לי מעל צל של ספק כמה הנפש שלנו משפיעה על הגוף, וכמה אמונה וסבלנות צריך. מתלמידתך לשעבר הגב לתגובה זו 36.  ריגשת אותי עד דמעות     דקלה,  מרכז,    08/08/05 23:58 המקרה שלך נותן המון כח ואמונה. ובעיקר- כבוד! לאדם, למקצוע. מקסים. תודה לך . הגב לתגובה זו 35.  תודה     דני,  ת''א,    07/08/05 09:02 ..על ההתרגשות שהענקת לי הבוקר. חזקי ואמצי, את עושה עבודת קודש. הגב לתגובה זו 34.  גם אני     רחל,    06/08/05 03:04 עובדת עם אוטיסטים בשנים האחרונות. ואני מודה שעדיין לא ברור לי אם מדובר בטראומה ריגשית או בחומר מולד שחסר במוח. לדעתי האישית, ילד שנולד רגיל ולפתע מתחיל ללכת בצורה שונה וגם מפסיק לדבר, הוא לא אוטיסט, אלא סובל מטראומה ריגשית, ואם הוא מראה סימנים שנראים אוטיסטים, זה לא בהכרח אוטיזם אלא התנתקות כתצאה מטראומה, וניתנת לריפוי. אוטיזם מלידה, יכול לבוא לדעתי מחסך בחומר כימי במוח, או ממצב ריגשי סמוך ללידה, ואז כל ההתפתחות משתנה. אני לא מומחית בזה. אבל המגע שלי עם ילדים כאלה עושה לי בית-ספר ממש. ותודה לכתבה הזאת. בכל מקרה היא חשובה לכולם. הגב לתגובה זו 33.  נשמע כמו...     אורי,  ת''א,    05/08/05 14:02 התחלה של אוטיזם. אני עובד כבר כמה שנים עם ילדים אוטיסטים. אני יודע שאחד מהסימפטומים הוא הליכה על קצות האצבעות והרבה פעמים גם השתתקות מוחלטת. נראה לי שהרקדנית הזאת היתה ברת מזל לפגוש את עידית בדיוק בזמן. מעניין מה שלומה היום? הגב לתגובה זו 32.  אהבה     בוסי,    04/08/05 21:50 עידית פאנק אני אוהבת אותך אין לי מה להוסיף עוד לאחר כל התגובות המרגשות של האנשים שאוהבים ונהנים ממך... כייף לי...שקראתי על הדולפין שהציל את המטפלת שלו ועל הילדה בעלת היופי שהדהים אותך כל כך ..רקדנית-אילמת מחלימה... תודה לך... תבורכי הגב לתגובה זו 31.  שייך למדור ספרות בגרוש ולא  ל"ת      לניו אייג',    04/08/05 20:22 הגב לתגובה זו          הבנה ספרותית וטיפולית         תמר,  ת''א,    09/08/05 18:45 אני לא יודעת מה בדיוק שורש הכאב שלך. אבל גם אין צורך לדעת. הסימפטום צועק מספיק. עדית כותבת באופן מרגש, סוחף ואמפתי. לו ירבו סופרים ומרפאים כמותה - נחווה פחות סימפטומים עקרים ודלוחים. הגב לתגובה זו 30.  כתבה מרגשת     מיכל הר-מור,  שרון,    04/08/05 11:59 הי עדית, כמו שאת יודעת כל כך טוב לעשות, שוב ריגשת אותי עד דמעות. מקנאה בך על היכולת הפנימית המיוחדת שלך להגיע לאנשים ולקרוא מצבים. אוהבת אותך, מיכל הגב לתגובה זו 29.  ריגשת אותי !  ל"ת      רופא ילדים,    04/08/05 07:08 הגב לתגובה זו          אתה באמת רופא ילדים?         נירה,  מרכז,    05/08/05 02:07 בבקשה תענה לי הגב לתגובה זו              נרגשת             רופאת ילדים,    05/08/05 17:16 נירה, כולי נרגשת, את באמת מחפשת רופא ילדים בקרב רופאי אליל? הגב לתגובה זו                  כן. יש                 אמא חדשה,    06/08/05 23:44 רופאי ילדים שקוראים את המדור. הילד שלי מטופל מגיל 0 אצל רופא ילדים שהוא גםהומאופט, שחוסך מאיתנו אנטיביוטיקה, למרות שהוא במקור רופא קונבנציונאלי, לחלוטין. הגב לתגובה זו 28.  סוף סוף חזרת, איפה נעלמת עדית?     בונבונייטה,    03/08/05 18:38 הטור שלך חסר לי. הגב לתגובה זו 27.  נגיעה נכונה     אייל,  תל אביב,    03/08/05 08:57 תודה כל הכתבה, עוד חיזוק לאמונה שנגיעה נכונה בלב ובנשמה יודעת לרפא .במיוחד כאשר יש מילים שבאות ונותנות אור היכן שהיה חושך ואז כבר לא חייבים להתנהג בדרך מסויימת. אפשר לבחור, אפשר להשתחרר. אפשר להיות בעלי הבית של חיינו. תודה וחיבוק הגב לתגובה זו          וואוו!         אני ולא אחרת,  ירושלים,    05/08/05 16:18 את מקסימה, יש לך עיניים גדולות וטובות ונשמה ענקית. הגב לתגובה זו 26.  עדית - זה הדבר הכי יפה שקראתי     דרש,    02/08/05 08:04 מעודי, הכי מרגש אני לא יכול להפסיק לבכות - על מה שהורים עושים לילדיהם......!!!! תודה לך. הגב לתגובה זו 25.  עדית יקרה, מלאכית אנושית     נועה,    02/08/05 02:59 אי אפשר לשכוח מישהו שנגע בחייך עמוק - כפי שנגעת בחייהם וגם בחיי. הסיפור הזה ריגש אותי והחזיר אותי באהבה לחדר בקומה השניה, למגע האוהב, למסירות ולאכפתיות ולכמה משפטים שלעולם לא אשכח.למרות שעברו מאז הרבה שנים (7). תודה לך עדית , באהבה נועה הגב לתגובה זו 24.  משפט חזק     rivka,  tel aviv,    02/08/05 02:07 אז לא רק אני מבולבלת. ולא רק אני חצויה. העולם כולו הוא מין פאזל כזה שלא מוצא את מקומו, בין מה שההיגיון שבו משלים בקלות את כל חלקיו בתוכו, לבין מה שכל חלקי לבו לא מניחים לו בנשמתו . זה טוב. הגב לתגובה זו 23.  התנשאות     רונית,  קרית שמונה,    01/08/05 15:17 מאיפה החוצפה להתנשא בצורה כזו. משפחה פרימיטיבית מהצפון, אבא לא אוהב בנות, נתן לי מילה של כבוד וכו וכו'. מעניין אם היה לך סיפור כזה על משפחה מרמת אביב, ואם גם שם היית מבקשת מילה של כבוד. הגב לתגובה זו          כן, גם לנו יש בעיות...         קסידי,    02/08/05 13:05 ואני לא מתביישת להודות בהן!!! גם אני עבדתי עם עובת סוציאלית, פסיכולוגית ופסיכיאטרית... מה גורם לך לחשוב שאם יש לך כסף אין לך בעיות? מה גורם לך לחשוב שכל האנשים שגרים באזור מסוים מתנהגים ע''פ קודים שכתבו לעצמם? ההתנשאות באה ממך ולא מאף אחד אחר... תנסה להפנים ולא לכעוס, כך עולמך יהיה טוב יותר ושלו הגב לתגובה זו          אפילו אמרתי         חדשה באתר,    02/08/05 05:00 לבחור הזה מחיפה שאם הוא יקרא מה כתבתי לך, זה בשביל שניכם וגם בשבילי. אני חדשה באתר היפה הזה. אין לי הרבה זמן לקרוא או להיות במחשב אבל עכשיו אני כבר ינסה יותר, כי זה מאוד נוגע ללב ולי זה גם חסר מאוד כי אני עובדת הרבה שעות בעבודה סיעודית ולא תמיד מבינים אותי, מה אני עוברת בעבודה הזאת. ודוקא כן רציתי להגיד שיש הרבה משפחות שחיות ככה. עם אבא שרק מחכה שיהיה לו בן, ואם אין לו בן הוא לא שקט עד שיהיה לו ץ וגם לא מוציא בחיים כסף על דברים שהוא לא מבין אפילו אם הילדים שלו רוצים את זה. וגם בגלל זה, לפני שבכלל עניתי קראתי כל מה שעידית כתבה וזה עשה לי טוב כ בעיני בכלל לא היתה שם אפליה של אנשים. ממש לא. גם היו דברים שלו קשורים בכלל ללמוצא של האנשים שהיא כותבת עליהם סיפורים. ובכלל היבנתי מכל הדברים שזה מאוד מתנשא לכתוב כמו שאתה כותב. זה באמת מעציב שאתה יורה כמו חיצים את מה שאתה בעצמך עוד לא פתרת. אני אחות סיעודית עם משכורת ממש לא גדולה, ורואה הרבה דברים וגם הרבה צרות כמו האבא שכתוב עליו בדיוק. וחבל מאוד שאתה כל כך כועס כי זה לא צודק בכלל כי אולי אתה צריך לשאול את עצמך למה אתה כל כך כועס מסיפור כזה טוב בטח אתה רוצה גם איזה סיפור כזה שיציל אותך הכי חשוב שלא תכעס גם עלי אני גם רוצה לא לכעוס עליך על מה שמייד הרגשתי כשכתבת את התשובה שלך כי זה נראה לי סתם מחוסר ביטחון או שלא לימדו אותך לעשות לעצמך מה שהכי טוב לך ץ בוקר טוב עם שמש ואור הגב לתגובה זו 22.  רפואה אחרת     גלית,    01/08/05 13:52 בימים בהם הרפואה כזאת חודרנית ותיכף רוצה להשתמש בסכין כירורגית טוב לדעת שישנן עוד דרכים לרפא תחלואים הגב לתגובה זו 21.  מקסים, לא יכולתי להפסיק לקרוא  ל"ת      קרן,    01/08/05 13:46 הגב לתגובה זו 20.  עדית איך את מטפלת?     אפרת,    01/08/05 13:27 רציתי לשאול אותך או אחרים כאן איך את מטפלת- באיזו שיטה/גישה? הגב לתגובה זו          המלאכית הזו מטפלת ב         סטודנטית,    02/08/05 17:05 איזון גופנפש, היא גם מורה במכללת רידמן ואפילו תהיה המורה שלי שנה הבאה, איזה כיף לי, נכון? הגב לתגובה זו 19.  כתוב ממש יפה     יובל,    01/08/05 13:26 כאילו הי כותבת ספר נורא כישרונית בעיני יופי!!! הגב לתגובה זו 18.  מרגש...     אדמונית,    01/08/05 12:42 סיפור הטיפול מרגש עד מאוד! גאה בך על שלא איבדת תקוווה,וכמטפלת בעצמי התרגשתי כפליים..... הגב לתגובה זו 17.  עידית - הלוואי שירבו כמוך!     גילי,    01/08/05 09:44 את מקסימה! ריגשת אותי מאוד ואני ממש עם דמעות. ''כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו'' אני מאושרת שהילדה המתוקה הגיעה אליך. שאלוקים ייתן לך את האושר שמגיע לך על הצלת ילדה קטנה באהבה. הגב לתגובה זו 16.  ממוחזר וממוסחר  ל"ת      ברהון,  באר שבע,    01/08/05 03:05 הגב לתגובה זו          נכון         יחיעם,  חיפה,    01/08/05 10:24 גם אני נתקלתי בסיפור הזה בעברי. ואולי בספר מסדרת הרומן הרומנטי לעקרות הבית ולעוזרות הגב לתגובה זו              יחיעם אתה עקרת בית או עוזרת ?             הרומן הלא,  רומנטי,    01/08/05 19:14 כי נראה שבסיפורים שמיועדים לאוכלוסייה זו קראת את הסיפור הזה בעבר.... עקרת בית, דרך אגב, זה מקצוע מכובד מאוד שחבל שהוא הולך ונעלם. לו היו יותר עקרות בית שדואגות לחינוך הילדים - כל התרבות הישראלית היתה נראית אחרת. במדינות אחרות מערכת החינוך דואגת לחנך. בישראל היכן שמערכת החינוך פשטה את הרגל כבר מזמן, היה מאוד מועיל לו הנשים היו יושבות כמה שנים בבית ומחנכות את ילדיהם. הגב לתגובה זו                  למה רק נשים? איפה האחריות של                 שירה,    06/08/05 17:20 האבות לחינוך ילדיהם? הגב לתגובה זו                  צודק/ת                 יחיעם,  חיפה,    01/08/05 22:17 השם הרומן הרומנטי בא פשוט לייצג סוג של סיפורת, בדרך כלל רדודה שמנסה לסחוט דמעה. בקשר לחינוך אני מסכים אבל מעניינת גם תגובה 23 הגב לתגובה זו                      ונרגשת                     חדשה באתר,    02/08/05 04:42 אני כאן מעט זמן ומנסה להבין מי נגד מי באתר היפה הזה. אז תסלח לי בבקשה, כי רק הרגע גמרתי משמרת ואני נחה מול הכתבות האלה, שפעם ראשונה אני רואה כאן ועכשיו אני שולחת את התגובה שלי למספר 23 אם זה יצליח לי,ואם תקרא מה אני כותבת שם אולי יהיה לך סיפוק מזה. ראיתי במשמרת שלי הרבה דברים לא כל כך קלים היום. הגב לתגובה זו 15.  מניתוח קצר של הסיפור שלך     ירון,  בן יהודה,    01/08/05 01:19 עולה שכל כך הרבה מצבים נגמרים בניתוחים (אללה יוסטור) וזה מזוויע בעיקר כשמדובר בילדים, ולחשוב מה עוד מחכה לבן במשפחה הזאת... ריגשת אותי מאוד. הגב לתגובה זו          תודה ירון         שכנה שלך?,    01/08/05 03:46 רק תגיד לי, ככה, אם זה אתה ירון ממש, זה שישב שם באסיפה של ועד הבית של בן יהודה ז''ל, עם חיוך אמיתי, ושימח לי את הלב.. אם זה כן אתה, אז תודה. וגם אם זה לא אתה, טוב שיש אנשים כמוך, שאפשר לעשות איתם סרט עם דמעות רגע לפני ההתנתקות מהבכי שלא קשור בגבולות מסומנים. סליחה שאני נגנבת עם התשובה, אבל אם זה באמת אתה, אתה גם תבין למה לא יכולתי שלא להגיב לתגובה שלך. וגם אם זה לא אתה, אתה רגיש מספיק כדי להיות מי שאתה. מגיע כנראה לכולנו. תודה ירון שאתה עושה לי את בן יהודה מחדש. שכנה נרגשת. הגב לתגובה זו 14.  מעריב נותן במה לרופאי אליל  ל"ת      קורבן לשרלטנים,    01/08/05 01:07 הגב לתגובה זו          על מה קיבינימאט אתה מדבר?         נבי,    02/08/05 17:08 איזה רופאי אליל? אהבה? התמדה? כוח רצון? מגע? אם כל זה בשבילך זה רופאי אליל, אז אתה חייב ללכת לאחד כזה כי הוא יתן לך את מה שלא קיבלת בבית... הגב לתגובה זו 13.  כמה דמעות, כמה אהבה, כמה יופי     איריס,  חיפה,    31/07/05 23:01 הכתיבה שלך מדהימה, הסיפור מדהים. אני יושבת כאן, הדמעות חונקות, חונקות, התרגשות, חיוך, שמחה וצער. כמה רגשות שטפו אותי למקרא דברייך. את כותבת נפלא, את אדם רגיש ונפלא. תודה. הגב לתגובה זו 12.  מרתק, מרגש ופשוט מדהים!     מיטל,  נהריה,    31/07/05 22:52 איזה מזל שיש אנשים בעלי אמונה בדרכם ובעלי רצון לתת ולעזור, נותן תקווה. הגב לתגובה זו 11.  קראתי והתרגשתי עד דמעות. נפלא!     איילת,    31/07/05 22:49 ..וזו לא פעם ראשונה שכתיבתך מרגשת אותי... כנראה יש לך יכולת לגעת בעדינות וברגישות בדיוק במקומות הכואבים, גם של המטופל, גם של הקורא.... ולרפא. אפילו דרך קריאת הכתבה הרגשתי שאני עוברת איזשהו תהליך. המשך התפתחות בריפוי ויצירה. איילת. הגב לתגובה זו 10.  על איזה ניתוח היה מדובר ?     א,    31/07/05 21:18 מי הרופא שחשב לתקן בעייה התנהגותית בניתוח ? משהו פה מצלצל מאוד לא אמין. אולי גם זה קרה רק בדמיון שלך, כמו הסיפור עם הדולפין ? הגב לתגובה זו          ליצן         רוב,    31/07/05 23:58 חחחחח אתה ממש טיפש, וציני, וחבל. הגב לתגובה זו              כמובן שאני טיפש. כולנו כך.             א',    01/08/05 13:43 כמו כל בני האדם, גם אני נולדתי טיפש, ואמות כך. אבל, בזכות הספקנות, הציניות, והשאלות שאני שואל, אולי בכל זאת אצליח ללמוד משהו. אני מודה על הכינוי ''טיפש''. שמח על שאנו בתקופה שזה כל מה שאפשר לעשות לסקרן שמעז להטיל ספק. בימי הביניים, בוודאי היינו נפגשים משני קצותיו של לפיד בוער, כשאני קשור לעמוד. הגב לתגובה זו          תגובה למספר 10         מלי,  תל אביב,    31/07/05 23:29 א, היקר . סליחה שהתגובה נכתבת בלשון זכר, לא יודעת מי את/ה, אבל קודם כל נראה שחסר לך חיבוק כדי להירגע מהצורך להיות ספקן טבול בציניות. ולגופו של עניין, הרי כתוב שהיא לא הצליחה להוריד את העקבים לרצפה, ויש סיכוי רב במקרה כזה, להחליט לנתח על מנת להאריך את הגיד או השריר האחורי כדי לאפשר דריכה על כל כף הרגל. בלא מעט מיקרים, מבצעים ניתוח, בעיקר אם נוצר מצב שמשהו השתבש פיזית וניתן לתקנו בניתוח, גם אם זה נגרם על רקע ריגשי או נפשי, כי לא כולם מודעים לקשר בין הנפש לגוף. אני בעצמי מטפלת וכבר נתקלתי במצבים כאלה. מקווה שתחזור לקרוא את הכתבה בעיון, היא שווה את זה. שולחת לך חיבוק של חמלה ומאחלת לך בריאות נפשית ופיזית. מלי. הגב לתגובה זו              א' צודק             ליכטיג בר זוהר,  פס כסף,    02/08/05 18:05 יש ניתוח להארכת הגידים אבל לא במקרה של הילדה בסיפור. רופא, (לא מטפל הוליסטי שמחבק) עושה חקר ההסטוריה של הבעיה. זאת אומרת, שואל את ההורים מה הסיפור. אם הוא יודע שהילדה פעם הלכה נורמלי, אז זאת לא בעיה פיזיולוגית. גם רופא טיפש יודע את זה. בנוסף, בודקים את כף הרגל. מותחים, מכופפים, ממששים וכו'. אז אפשר לראות שזאת לא בעיה של הגידים או השרירים או העצמות. אז אין אמינות בסיפור, כמו שאר הסיפורים פה אבל לא להתעלם מזה שהסיפור עצמו יפה. הגב לתגובה זו          u r an IDIOT !!!  ל"ת          HGRT,    31/07/05 23:10 הגב לתגובה זו 9.  עדית - נפלא ! פשוט נפלא !     Vered,    31/07/05 18:39 את כותבת נהדר. מרגש, ואמיתי ומכל הלב. היכולת שלך להתחבר לצער וכאב של אנשים לחוש אותו ולחוות אותו כאילו זה קורה לך - מדהימה בעוצמתה הדרה ויופייה. נראה שזה בא אצלך ממקום אמיתי וכן ופנימי, וטוב לדעת שיש בעולם אנשים כמוך. תודה לך עדית ! הגב לתגובה זו 8.  הלוואי שלא רק עליה     יוסי רז,    31/07/05 18:34 עדית היקרה, תודה על הרשימה המרגשת. אהבתי את המשפט ''אני מקווה בשבילה שהיא רוקדת את ריקוד חייה, בעיניים פקוחות ומתוך בחירה'', והלוואי שהקסם שקרה יחול לא רק עליה. תודה, יוסי רז הגב לתגובה זו 7.  מדהים מרתק מרגש     מאיה,    31/07/05 17:37 תנו עוד - אני לא בטוחה למה זה במדור ניו אייג - אולי כי לא שמענו כלום על איזה מן טיפול היא מעניקה - מה טעבע השיטה.טיפול.גישה ממנה היא באה - תנו עוד ואת יודעת מה - תכתבי ספר על כל היספורים האלה ותעשי תליין האהבה משלך - מקסים ועוצמתי! הגב לתגובה זו 6.  וואו ממש יפה...     מרב,    31/07/05 15:04 ריגש מאד! כל הכבוד לך! הגב לתגובה זו 5.  איזה יופי!     תמי,  תל אביב,    31/07/05 14:53 ריגשת אותי עד דמעות עם הסיפור המדהים ועם כתיבתך המדהימה הגב לתגובה זו 4.  יפה ומרגש     פליפר,    31/07/05 14:45 נהיו לי עיניים רטובות. הגב לתגובה זו 3.  אמונה ורק אמונה!     שירן,  תל אביב,    31/07/05 14:30 הכתבה ממש ריגשה אותי.והיא הוכיחה לי שוב את מה שאני מאמינה בו כל כך-שאם מאמינים במשהו מאוד חזק ומאוד רוצים להצליח-מצליחים! מנסיוני בחיים-זה תמיד עובד! רק אמונה בעצמי ובכוחי ובאלוהים שיעזור לי להגשים את רצוני! הגב לתגובה זו 2.  איזה דבר ניפלא! אין לי מילים!  ל"ת      כל הכבוד לך!,  ברכות לילדה!,    31/07/05 14:14 הגב לתגובה זו 1.  תודה     ציפי,  אצבע הגליל,    31/07/05 14:08 תודה על החוויה, וכמטפלת (בעזרת בעלי חיים ) בדרך תודה כפולה. הגב לתגובה זו