תגובות עד כה: 107 תגובות, ב- 31 דיונים. הוסף תגובה 31.  מתגעגעת אליך     ג'ינג'ית אחת,    31/07/05 11:04 עדית יקרה , זכרונות מן העבר מציפים אותי..שיחות על גג ביתך המופלא...בנושאי שירה אלוהות ובני זוג ..מאושרת שוב לקרוא את שיש לך בנשמתך הבלתי נילאת...ממני אירית הג'ינג'ית הגב לתגובה זו          תודה         עדית,    04/08/05 05:42 זה טוב להתרגש ככה מגעגועים. אני גם. הגב לתגובה זו 30.  סיפור מקסים ומרגש. שיהיו רבים  ל"ת      אסתר שמיר,    07/07/05 19:15 הגב לתגובה זו 29.  רוב תודות     כהן עידה,  מושב בית עזר,    03/07/05 08:34 בס''ד תודה ענקית מכל הלב על הריגוש בסיפור כל כך מיוחד וסוחף שאכן יש בעולמינו עוד אהבה מי ייתן ויירבו אנשים אנושיים כמוכם וכמו האישה הנפלאה עם סיפור הדולפין ונמשיך להאמים כי רק אהבה תביא אהבה תודות ממני אליכם...עידה הגב לתגובה זו 28.  אהבה     אילנה,  צפון,    02/07/05 22:58 סיפור מדהים, נוגע ללב ,קרוב . אולי תמציתה של האהבה כפי שאני חווה אותה מהמקום של האור, של ההארה. ואני מאמינה לה. הגב לתגובה זו 27.  עדית פאנק שימי לב תודה     רבקה,    01/07/05 19:53 ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר, שלחתי כפי שנאמר כאן הודעה לעורך, אך טרם יצרו אתי קשר למייל. אשמח אם תצרי אתי קשר תודה נ.ב. אני שולחת שוב את הפרטים לעורך הגב לתגובה זו          שלום רבקה         עדית פאנק,    02/07/05 01:56 לצערי היו לי בעיות במייל שלי, לא יכולתי לקבל שום הודעה שנשלחה בשבוע האחרון. עכשיו יש לי מייל חדש שכבר הועבר למערכת. אם תשלחי שוב את בקשתך, דרך העורכת, זה יגיע אלי לבטח, ואני אענה לך אישית. ושיהיה סופשבוע רגוע, עדית הגב לתגובה זו 26.  שייך למדור ספרות בגרוש, ולא לנ  ל"ת      ניו אייג',    01/07/05 13:57 הגב לתגובה זו 25.  אחד הספורים היותר טובים שלך!!!     גילי,  מרכז,    29/06/05 14:30 אם לא הטוב מכולם, וקראתי הרבה. מעניין אותי לדעת מדוע יש אנשים שנתקלים פתאום במציאות בידיונית בתוך האמת ממש נרתעים. לא רק בסיפורים אלא אפילו בסרטים (יש המון קטעים כאלה)בעיני זה מקסים ונותן לסיפור נופך קסום ואין לי בעיה להשאר עם הסימן שאלה... הגב לתגובה זו          גילי, אני יכול לנסות להסביר לך         פליפר,  חוף רידינג,    30/06/05 12:00 למה אנשים שנתקלים בפנטזיות בתוך האמת, נרתעים. מפני שאנשים כאלו, ואני , אפילו שאני דולפין, בתוכם, רוצים את הפנטזיה בתור חלק ממציאות ממשית ולא חלק מפנטזיה בדיונית. כדי שתהיה לנו תקווה שהפנטזיה שלנו באמת יכולה להתממש ולא תשאר בתור סיפור בדיוני. כאשר הופכים את השאיפה שלנו למשהו קיטשי, מלא בסיפורי אהבה וגבורה דביקים, שהקשר שלהם עם המציאות ועם עובדות מאוד רופף, זה גורם לנו להרגיש כאילו בלענו מקרל שהיה מת כבר שלושה ימים. אני מודה שזאת בעיה שלנו. זאת חולשה שלנו שמבוססת על המון דברים שיונג היה שמח להתמודד איתם, אבל בכל זאת, היא שם וככה אנחנו מגיבים כל פעם שמישהו לוחץ לנו על הסנפיר הזה. הגב לתגובה זו              קיש קיש קריא             פליפר,  הקישון,    30/06/05 13:08 אוי, משהו השתבש לי בסונאר... הלו... בלופ... מישהו שומע? הלו...! הגב לתגובה זו          כי מעניינות אותם רק עובדות         י,    30/06/05 11:22 ולא דמיונות. מעשים ולא מעשיות. כי הם ''מעשיים'' 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. זה יכול להביא לפרדוקס מאוד משעשע, של טיפוס ''מעשי'' אשר גישתו מחייבת אותו לראות רק ''עובדות'' בכל נושא בעל חשיבות, וכך הוא רואה בהכרח את כל סיפורי התנ''ך (לדוגמא) כאוסף של תיאורים עובדתיים. הגב לתגובה זו 24.  לפליפר, אם אתה רוצה להכיר את     נופר,    29/06/05 07:56 לינפושה בשיאו, תיכנס לקישור המצורף, בכתבה על סימון וייל, במיוחד לדיון 13 אבל עדיף להתחיל מלמטה למעלה, תהנה. https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/A RT/944/191.html הגב לתגובה זו          לא אני כתבתי את זה !         נופר האמיתית,    29/06/05 16:18 מי שכתב פה בשמי הוא סכסכן ונבזה ! נמאס מכל המתחזים למיניהם ! הגב לתגובה זו          קראתי.         פליפר,    29/06/05 14:27 לא נסתם לי חור הנשימה מהתלהבות. אין שם משהו מיוחד בדיון 13. אבל יש ללינפושה כושר ביטוי בהחלט ראוי ושנון. הגב לתגובה זו              :)             י,    29/06/05 18:48 החיים יפים הגב לתגובה זו                  :)  ל"ת                  פליפר,    29/06/05 20:28 הגב לתגובה זו                      יפה. יש פה עוד דולפין?  ל"ת                      פליפר הדולפין,    29/06/05 23:16 הגב לתגובה זו              פליפר - לא אני כתבתי לך את             נופר האמיתית,    29/06/05 16:27 תגובה 24. אין לי מושג איך כותבים קישורים. זו עובדה. אין לי שום רצון להפנות אנשים לפתוח תיבות פנדורה ולחטט בעבר ואין לי מושג למה לאנשים אחרים יש את הרצון הזה. הגב לתגובה זו                  לנופר.                 ל,    29/06/05 22:52 אין פה הרבה סכסכנים נבזים. יש רק אחת, איילת-מליונרית-נופר. הכוח לעצור את זה נמצא בידיים שלך. בכל פעם שאת מציינת כמה את מעריכה מישהו אחר, את גוזרת עליה לילה ללא שינה וגורמת לצ'אקי הילד-בובה הרצחני להשתלט עליה. חסכי במחמאות. כך היא תוכל להפנות את האנרגיות שלה להסביר לנו מהן מערכות יחסים בריאות, ומהי בכלל בריאות נפשית. הגב לתגובה זו                      לינפושה                     יורם,    02/07/05 20:53 נכנסתי לכאן וראיתי שיש כל מיני תגובות בכתבה על סימון וייל שמישהו כתב בשמי והתנצח איתך. רק שתדע שאני לא כתבתי אפילו תגובה אחת בכתבה על סימון וייל. בנוסף, אם אכתוב עוד תגובות במדור הזה, זה לא יהיה תחת השם יורם ככה שמי שיכתוב בשם יורם, זה לא אני. הגב לתגובה זו                          איפה אתה רואה פה את לינפושה?  ל"ת                          ט,    03/07/05 23:24 הגב לתגובה זו                          המישהו הזה זה איילת  ל"ת                          סימון וייל,    03/07/05 07:07 הגב לתגובה זו                      ועוד משהו, נופר                     ל,    30/06/05 08:04 אני יודע את כל זה על איילת, כי אני עצמי עובר לילות ללא שינה, נלחם בצ'אקי שבתוכי. ואני לא ישן, כי גם אני נגנב ומשתגע כשמישהו נותן מחמאות שלא מכוונות אליי, שלא לדבר על המנוולים שמפסיקים להעריץ אותי ועוברים להעריץ אחרים. זה ממש עושה לי אולקוס, וגם ככה יש לי ריח רע מהפה, באופן טבעי. אז בבקשה, נופר חסכי במחמאות, אבל, כמובן, לי את יכולה להחמיא חופשי. והמלצה קטנה, ביטוי הקוד ''חד כתער'' עושה לי את זה. הגב לתגובה זו                          איילת - את חיסול החשבונות                         נופר,    30/06/05 16:28 בבקשה לא לעשות דרכי או על גבי או בשמי. כל מה שיש לך להגיד לו - תגידי לו ישירות. נא לא לפנות כאילו אלי כדי להתחשבן איתו . הגב לתגובה זו                      פליפר - בתגובה 12 אני                     נופר,    30/06/05 00:06 היא זו שהתכתבה איתך. לא רק. היו שם גם : אשה נשואה , איילת, א''א, נזירה, תמר ועוד. לילה טוב :) הגב לתגובה זו                          יופי נופר                         י,    30/06/05 09:53 עכשיו אני ''ועוד''. הגב לתגובה זו 23.  אשה הזויה שכותבת לאנשים תלושים  ל"ת      מהמציאות,    28/06/05 14:12 הגב לתגובה זו 22.  אשה ודולפין     בוסי,    28/06/05 12:02 מאוד ריגש אותי לקרוא את הסיפור... מקסים ביותר... תודה לך עידית.. בכיתי ממש מעוצמת האהבה... חוויתי בדרכים אחרות עוצמה של אהבה כזו...נתינה אינסופית. הגב לתגובה זו 21.  not new     johny,  haifa,    28/06/05 02:30 i read it before in another magazine הגב לתגובה זו 20.  דמיון פרוע     עגתי,    27/06/05 22:04 כמובן שהסיפור לא אמיתי: נגד שבר בצלעות אין מה לעשות, מחכים שיתאחה מעצמו ואפילו לא שמים גבס - בטח שלא ניתוח! חוץ מזה הקטע חביב... הגב לתגובה זו          הבנת הנקרא         שי,    28/06/05 09:13 בלי קשר לאמיתות הסיפור (לא אמיתי לדעתי האישית) , הניתוח עליו היא כותבת הוא ניתוח להסרת הגידול הסרטני. איפה קראת על גבס ??? הגב לתגובה זו 19.  חיוך הדולפין     עופר,    27/06/05 19:59 יש ספר חדש שנקרא כמו הכותרת שכתבתי שם מדובר על נער בדואי שבגיל חמש איבד את שמיעתו ואת יכולת הדיבור אותו נער בדואי שהיה שייך לשבט בדואים (המזאיינה)והתגורר סמוך לים יום אחד הופיעה דולפינה(בשם אולין) ואיתה הוא רקם מערכת אהבה שהסיפור של עידית פרנק קטן בהרבה בריגושו ובהיקיפו. בזכות אותהדולפינה הוא חזר לשמוע ולדבר. ממליץ לכם לקרוא את הספר. 'חיוך הדולפין' בהוצאת מטר הגב לתגובה זו 18.  עוד סיפור     א,    27/06/05 19:17 הסיפור שלי אמיתי! חבר שלי עבר תאונת אופנוע ונחבל בידו. בצילום הרנטגן זיהו גידול סרטני צעיר. חייו ניצלו. דולפינים=אפנועים (..אך, השירה הערבה של האופנועים). הגב לתגובה זו 17.  לא כל ביקורת היא ציניות, המאמר     אחד,    27/06/05 16:20 המאמרים שלך זה באמת קיטש, מצטער שהדעה שלי לא מחמיאה, אבל את כותבת בצורה הזויה, ילדותית וחסרת משמעות, ישנם כותבים אחרים שאני קורא והם מאוד מרגשים אותי, כך שאני לא אדם ציני וגם אין לי משהו נגדך, אבל אני לא מעריך את הכתיבה שלך, כמשהו איכותי. הגב לתגובה זו          את הכתיבה של עדית         המיליונרית,    28/06/05 07:16 צריך להרגיש, לא ''להעריך''. הזויה - מזה עשויה הספרות. אין רע בהזיה. אני קוראת לזה קסם. ילדותית - זה לא מאמר אקדמי או עיתונאי עם פוזה של בגרות. כולנו ילדים, תכיר בזה כבר. ילדותיות זה לא גנאי אלא מקור חוכמה. חסרת משמעות - אולי לשכל שמחפש רק מידע, חסרת משמעות למי שלא קולט את המשמעות - אתה. אבחנה: יש לך התנגדויות לצורת כתיבה שעוקפת לך את השכל ומאיימת לרגש בלי סיבה שתוכל להבין. עדית - את מאמי אמיתית. הגב לתגובה זו              מליונרית - תני לי איזה מליון..             נופר,    28/06/05 18:24 נהנתי מאוד לקרוא את תגובתיך. ובאשר למליון - אני רצינית... הגב לתגובה זו                  קחי, נופרי המתוקה,                 המיליונרית,    29/06/05 06:13 יש לי הרבה. ואגב, פליפר המניאק זה לינפושה... הגב לתגובה זו                      אני לא לינפושה                     פליפר,    30/06/05 20:31 וגם לא מכיר אותו. הגב לתגובה זו 16.  לא תמיד אני מרגיש את הלחלוחית     חנוך אלרן,  תל אביב,    27/06/05 11:52 בעיני יש מין מנגנון עוקף שכל, אני קורא לו, וכשהוא נכנס לפעולה מרגישים לחלוחית בעיניים. לפעמים אני חושב שהלחלוחית מתיבשת לפני שאני מרגיש אותה. היום שקראתי אותך לא התייבשה הלחלוחית עוד דקות רבות. הגב לתגובה זו          ככה בדיוק         עדית פאנק,    28/06/05 02:01 שומרים על אותה לחלוחית כל כך הרבה שנים. בלי תנאים. פנקסים. או חשבונות מהשכל. ככה בדיוק. הגב לתגובה זו              אין שכל אין דאגות,העיקר הריגוש  ל"ת              תגובה,    28/06/05 12:17 הגב לתגובה זו 15.  אין הבדל בין דולפין לכריש.     א,    27/06/05 11:18 אלה ואלה יצורי הטבע (או ברואי אלוהים, אם תרצו). אלה ואלה ניזונים ממה שהם יכולים, לפי מבנה גופם , וכישורי הציד שלהם, שהתפתחו במשך מליוני שנים. כולם יצורים חיים המשתלבים במארג האקולוגי של האוקיינוס, בלי לחשוב על מה שהיה, ומה שיהיה. כל התכונות של חמלה, אהבה או אכזריות, הן השלכה של מצבנו וצרכינו הרגשיים על החיות האלה, שאינן מסוגלות להבין מה אנחנו רוצים מהן. אתמול דיברתם לאבנים נוצצות, היום לדגים , ומחר, מי יודע, אולי לסחלבים ? האמת נמצאת בפנים. אין צורך בתופעות טבע ''אקזוטיות'' כדי להתחבר אליה. הגב לתגובה זו          oy va'avoy, you're so wrong         Mik,  FL, USA,    29/06/05 00:11 how can you say that? my god, I am always reminded how stupid people can be and in this case, you don't know the first thing about marine life and dolphins specifically. do us all a favor and do some reading on the subject - you are an insult to intelligence....yuk הגב לתגובה זו          יש הבדל  ל"ת          י,    27/06/05 20:15 הגב לתגובה זו 14.  אחותי, הלב רונן והשמחה שקטה.  ל"ת      תודה,    27/06/05 09:51 הגב לתגובה זו          מניפולציה רגשית כנראה שקרית!         !,    28/06/05 12:08 לפי התגובות ששלחו לכתבה ולתגובה של הכותבת ניתן להבין שאין אמת בסיפור. שיניתי את דעתי! לעניות דעתי הסיפור הינו מניפוצליה רגשית של אדם לא מאמין החי לפי התפיסה שאין טוב בלי רע! הגב לתגובה זו              או של...             פרדי,    28/06/05 18:35 אדם או אישה שחושב רק רע ומשחק אותה כאילו חושב טוב הגב לתגובה זו          במחשבהII ובשל אי הנאמנות לאמת  ל"ת          מרגישה מרומה!,  לא תודה!,    28/06/05 12:00 הגב לתגובה זו 13.  מציאות או דמיון     יעקב,  ספרד,    27/06/05 09:07 מאד נהנתי לקרוא את שכתבת. מרגש... ועדיין מרחפת השאלה מה בין המציאות לדמיון...כאחד שכל פעם שמגיע לארץ הולך לצלול עם דולפינים... יתרה מזאת, אפילו טקס החתונה שלי היה מתחת למים עם דולפינים. עבורי דמיון, זהו רעיון בקו האופק, שאליו אני מכוון את המציאות ושואף להגיע לנקודה ההיא... ומגיע, על כל החוויות והשיעורים שבדרך... ועם זאת ברורים לי כל הזמן ההבדלים. אגב, בצלילה משתמשים במיכל אויר ולא בחמצן... (זה מדריך הצלילה שבתוכי). אשמח לשמוע... הגב לתגובה זו 12.  עידית     פליפר,    27/06/05 08:35 בשביל מה בעצם כתבת את הסיפור במדור של ניו אייג'? רק בגלל שיש בסיפור דולפין ולדולפין עכשיו באופנה כחיה אשר אליה נקשרים כל מיני כתרים של יכולות שאין לאנשים? ולמה אצלכן הנשים כל דבר בסוף מסתכם בזוגיות? תצאו מזה. יש עוד דברים בעולם מלבד גברים. במקום להשתחרר מאיתנו, אתן ממשיכות לפנטז על אותה אידיליה שבה הגבר יהיה כמו שאתן חולמות שהוא יהיה. אידיליה שדרך הגבר תוכלו לחוות אושר אמיתי. תחפשו אושר אמיתי במקום בו אתן לא תלויות באף אחד. לא בגבר ולא בדולפין. כאשר תצליחו למצוא, או אז תוכלו לקיים מערכת יחסים בריאה ולא תלותית. הגב לתגובה זו          אהבה היא חירות         אשה נשואה,    28/06/05 13:15 אני מסכימה איתך במאה אחוז. אבל גם הגבר צריך לשים לב לא לנצל את האשה ולראות אותה כשווה לו. הגבר צריך להיות המנהיג. מנהיגותו תתבטא בכושרו לשרת. האשה צריכה לשאוף לתת לו חום ואהבה כי זה יעודה. אהבה תבוא כשנרצה להשתחרר מאגואיזם. ''...אדון עולם - עשה שלא אתאווה כל כך. לא להיות מובן אלא, מבין. לא להיות אהוב אלא , אוהב. כי בשעה שאנו נותנים, אנו מקבלים ובעת שאנו סולחים - ייסלח לנו....''קטע מתפילה של פרנציסקוס מאסיזי. מומלץ לקרוא את הספר ''הנבחר'' של שלמה קאלו. שם יש אהבה אמיתית. הגב לתגובה זו              מה זאת אהבה             אשה נשואה,    28/06/05 16:35 אהבה היא שמו המפורש של אלהים. והיא באה רק בחסדו. לעניות דעתי אסור להשתמש כמעט במילה הזו . אלהים הוא אהבה. אם אתה באמת רוצה למצוא אותה אתה תמצא. היא בלב כל אחד. בספר שהזכרתי היא כן קיימת , למרות שזה סיפור זה יכול להפוך למציאות אם רק נרצה. הספר הנ''ל הוא נדיר, ונפלא. הגב לתגובה זו              לאשה נשואה,             פליפר,  טלביזיה,    28/06/05 14:38 אין אהבה אמיתית בספרים. כל עוד יש לנו אגו ואנחנו רואים את כל שאר העולם כישות נפרדת מאיתנו ולא כחלק מאיתנו, אין אהבה אמיתית. ולא חשוב כמה את אוהבת את בעלך, כמה שנים וכמה מצבים ומשברים עברת איתו. כל עוד יש לנו אגו, אנחנו אוהבים את עצמנו, את התחושה שהאהבה נותנת לנו, ובן או בת הזוג זה סתם אובייקט שדרכו אנחנו יכולים להמשיך לטפח את התחושה הזאת בתוכנו. לכן כל הקשקושים על אהבת אמת נשארים בגדר קשקושים, כל עוד יש אגו. אנחנו מאוהבים בעצמנו ובהרגשה שהאהבה יוצרת בנו. אני לא נגד האהבה. אני בעד להבין את הנקודה הזאת ולהפסיק לסגוד לאהבה הזאת של עצמנו וליפיף את זה בכל מיני שמות נאצלים. זה מוביל בדיוק לבעיה הזאת של התלות בבן או בת הזוג. תלות שאנחנו יוצרים כדי שנוכל להמשיך לפמפם את התחושה. בסיםור של עדית יש אידיליה של אהבה בלתי אפשרית עם דולפין, אותו יצור שאי אפשר להדביק לו תכונות שליליות כמו שאפשר תמיד ליחס לגבר, אלא זה מעין משהו שמימי. ובסוף הדולפין גם מושיע והכאב שהוא גורם, שלא כמו הגברים הבני זונות שמכאיבים ללא סיבה, הדולפין מכאיב מתוך סיבות לא מובנות שמתגלות כנאצלות. צריך היה רק להוסיף לסיפור עוד ילד שבמעשה הרואי גם הביא את האישה לבית חולים כדי להשלים את הנוסחה המשולשת ההוליוודית שמבטיחה שלא תשאר עין אחת יבשה בקהל. ילד, חיה ואהבה. עדית, מתנצל מראש על הביקורת. אם את חושפת את עצמך, ונהנת מהפריבילגיות שבפרסום, את צריכה גם לדעת להתמודד גם עם ביקורת. בכל מקרה, שתצליחי עם הסיפורים שלך ואם אנשים מתרגשים מהם אז אולי זה בכל זאת שווה, למרות שאני חושב שאת שולחת אותם לחפש את המפתח במקום שיש בו אור ולא למקום בו הוא נמצא. הגב לתגובה זו                  טלנובלה בע''מ                 י,    28/06/05 17:04 חשבתי לעצמי, מה יהיה אם נספר את הסיפור של עידית אבל עם גבר (במקום דולפין). איזה קטע דרמטי כאשר הוא נותן לה בוקס אדיר בצלעות, ואז מגלים שהציל אותה מסרטן. האם מישהו רואה את הסוף הטוב, בו כולם סולחים ומריעים לגבר? וכמובן, יש גם את הקטע, על האשה שגידלה ילד (לא ילדה הביולוגי חלילה), וכשהוא מתבגר האהבה ביניהם פורחת. גם כאן אולי אפשר להחליף, ולספר על הגבר שגידל ילדה, ועל האהבה הפורחת ביניהם עת גדלה. אני לא בא לתקוף בציניות. דוקא נהניתי והתפעמתי מהסיפור. יחד עם זאת אני מצטרף לפליפר, בתחושה של גבר שנפגע מרצח האופי שעושים לבני מינו. הגב לתגובה זו          פליפר - איזה הכללות וכיוון         אשה,  כמובן,    27/06/05 16:08 חשיבה חד סיטרית. אצל גברים מערכות יחסים לא מסתיימות בזוגיות ? גברים לא מפנטזים על אידליה של אשה כמו שהם חלמו ? גברים לא חווים אושר דרך אהבה לאשה ? איפה בדיוק בחיינו (גברים ונשים כאחת) אנחנו לא תלויים באף אחד(ת) ? מי אמר שמערכת יחסים בריאה היא לא תלותית ? ומי אמר שאושר אמיתי הוא אושר שעומד בפני עצמו ? הגב לתגובה זו              אני             י,    27/06/05 20:14 אומר שמערכת יחסים בריאה היא לא תלותית. הגב לתגובה זו                  ואתה טועה, י,                 איילת,    28/06/05 07:08 מערכת יחסים בריאה היא כזו שבה אתה לא מפחד להיות תלותי, שבה אתה מכיר בצורך האנושי שלך בתלות ומממש אותו בלי פחד שינצלו אותך בגלל זה. ושבה אתה גם מאפשר להיתלות בך כשבן הזוג זקוק לכך. תלות הדדית. זה נעים ורומנטי ומקל את החיים. הגב לתגובה זו                      איילת - תגובה נהדרת !  ל"ת                      נופר,    28/06/05 18:27 הגב לתגובה זו                      נעים? רומנטי? מקל על החיים?                     י,    28/06/05 11:27 יתכן שהכל נכון. נשאר רק להגדיר מה זה בריא. יש המון דברים טובים שאינם בריאים. תשובה 1: לא כל כך משנה מה שנגדיר. תשובה 2: הכל עניין של מינון ומידתיות. הגב לתגובה זו                      איילת חן                     פליפר,    28/06/05 09:27 ברגע שנעלם הפחד מהתלות, את מעקרת את התלות והופכת אותה למשהו אחר, הרבה יותר בריא. אבל זה נשמע לי תיאורתי. כי תלות מקורה בפחד. תלות היא מצב שכל אלטרנטיבה אחרת מלבד הדבר בו אני תלוי, מאוד מפחידה. לכן נוצרת תלות. אז אולי אין פחד מהתלות אבל יש פחד מהאלטרנטיבות וזה שוב מחזיר אותנו למשהו לא בריא. הגב לתגובה זו          צודק אבל מה יהיה עליך...         א''א,    27/06/05 10:55 ברגע שאנו הנשים נשתחרר סופסוף מהפנטזייה שלעולם לא תתממש על הגבריות שתושיע אותנו מסבלנו, מה היה על הגברים? מי יצטרך אותכם אז ומה תעשו, מסכנים....? הגב לתגובה זו              נשים יקרות, אלו שמגיבות כאן             פליפר,    28/06/05 09:23 ואלו שלא. אנחנו אוהבים אותכן. אין לנו שום דבר נגדכן,אתן נפלאות וחכמות ורגישות ואינטואיטיביות. אבל, אנחנו לא צריכים אותכם עבור ההגשמה העצמית שלנו. אנחנו גם לא צריכים שתצטרכו אותנו. אנחנו רוצים ממכם דבר אחד בלבד מאוד פשוט. מין. זה הכל. כבר למדנו לכבס ולבשל וספונג'ה ואפילו ראיתי כמה גברים ששמים לבד צדפים בשרותים ופורפורי בארונות. אז כאשר תמצאו את האושר שלכן בלעדינו, לא תהיה לנו בעיה אלא הקלה. אנחנו לא צריכים שתצטרכו אותנו. זה כאב ראש בשבילנו, הצורך הזה שלכן, והוא מעיק וחונק. בשביל מין אנחנו לא צריכים מערכת יחסים שלמה, אידיאלית, ומלאה באהבה. ויש מספיק נשים, שלא מסיבות של הגשמה עצמית אלא סתם בשביל הכיף, יספקו את הצורך הזה שלנו. לשאלות של ''אשה כמובן''. אצל גברים רוב מערכות היחסים מסתימות בזוגיות בעל כורחם. דבר שני, הנקודה המהותית היא שגבר לא רואה את האושר שלו דרך הפריזמה של מערכת יחסים. יש לו גם אושר בחיים מזה אבל זה לא הדבר הבלעדי והעקרי. ודאי שגברים חווים אהבה לאישה אבל זה בנוסף לעוד דברים שגורמים להם סיפוק. אנחנו גם תלויים באנשים אחרים אבל לא תלויים בנשים כדי להיות שמחים ומסופקים. אבל גם זאת לא הנקודה. מה שאני רוצה להגיד זה שבמקום לחפש את האושר במקום כל כך חסר שלמות כמו גברים, תחפשו אותו בעצמכן, בתוככן. כאשר תהיו מאושרות ומסופקות, כל הגישה למערכת יחסים תשתנה ותהיה הרבה יותר בריאה. גם כל הגישה לחיים תהיה הרבה יותר בריאה. אבל זה מיותר לכתוב את כל זה, כנראה. לעולם לא נגיע להסכמה, לעולם לא תגיעו להבנה הזאת ולעולם תמשיכו עם האומללות וחוסר האונים עקב התלות הזאת שלכם בגברים. הגב לתגובה זו                  פליפר - מי שמך לדובר כל הגברים                 נופר,  אשה, כמובן,    28/06/05 18:22 שבעולם ? לא יודעת מי הנשים האחרות שענו לך כאן, אבל לי לא ענית על כלום. ממתי אצל רוב הגברים מערכות יחסים מסתיימות בזוגיות בעל כורחם ? כמו שאני מכירה דווקא הגברים הם שלוחצים על מיסוד קשרים. זה שיש לך (או לא..:)) זין לא משנה מאומה ממהות היחסים והרגשות שלך כאדם. כל ה''ניתוח'' של ראיית הגברים את העולם היא דרך המשקפיים שלך - ושלך בלבד ! (עם בוחטה רצינית של מסכי הגנה ! ) נשים מקבלות סיפוק וחוות שמחה והגשמה עצמית בדיוק כמוך ומאותם דברים ! אני חולקת על מה שענית לאשה הנשואה על האגו. משום שאהבה אמיתית היא לא רק השתקפות של האגו שלך, אלא אתה אוהב את מושא אהבתך כמו שהוא ומקבל אותו כמו שהוא ותומך בו ולא רק את האגו (והזין) שלך. האהבה היא לא חזיון תעתועים שלך עם עצמך. הזוגיות היא בנוסף. לא הדבר היחיד שדרכו חווים סיפוקים בחיים. אבל היא מעניקה לנו אור וכוח ותמיכה ושמחה . כל אושר מוכפל וכל כאב מחולק בשניים. הזוגיות תורמת לנו כל כך הרבה דברים נפלאים שלא הייתי רוצה לחיות בלעדיהם. נראה לי שהאומלל היחיד פה זה אתה ! שלא חווה אהבה אמיתית בחייו . ולכן כל התאוריות המכלילות ומנותקות המציאות. אם אתה צריך רק מין מנשים - אז יש כאלו שנותנות זאת תמורת תשלום . תמשיך להנות בחברתן ולספר לעולם ולעצמך בעיקר שאתה אדם חופשי ומאושר שהגשים את עצמו. האם הנשים שאתה צריך רק בשביל מין גם קוראות פה את הגיגייך ומקשיבות לך? אולי אני רואה את האושר שלי גם (ולא רק) דרך מערכת יחסים אבל לפחות אני לא פחדנית כמוך. לא פוחדת שיתאכזבו ממני ולא בונה סוללות הגנה בדמות מלל יענו עמוס תובנות של מה היא הגישה הבריאה לחיים (..''תחפשו את האושר בעצמכן''...בלה בלה בלה..). שמא זה שיתאהב בי יגלה שאני כאחת האדם. כי לא זו הנקודה המשמעותית במערכות יחסים ואהבה בפרט. ולנזירה - הדבק המחבר בין אנשים הוא מין ולחצים חברתיים ? אוי...אחותי - ליבי ליבי עליך.... הגב לתגובה זו                      לנופר - שתי הערות                     י,    28/06/05 20:47 1. ''יש כאלו שנותנות זאת תמורת תשלום ''. יש כאן סתירה פנימית. תמורת תשלום מוכרים. נתינה היא פעולה אחרת, שבאה ממקום פנימי, עמוק ואמיתי. אין להשוות שירותי מין הנמכרים בתשלום (כסף או כל תמורה אחרת), למין שנעשה מתוך רצון הדדי. אגב זה נכון לא רק לגבי מין. 2. כל מה שאת מתארת כאן בעניין הזוגיות והאהבה, יכול להתקיים באותה מידה בין שני גברים. למעט מין כפי שהוא קורה בין גבר ואשה. האם במקרה כזה את עומדת באותה נחישות מאחורי כל מה שאמרת? הגב לתגובה זו                          ל- י                         נופר,    28/06/05 21:23 קודם כל אני מסכימה 100% עם מה שכתבת לאיילת - שהכל עניין של מידתיות. שנית - נכון בעניין הערה מספר 1 . כתבתי מהר ולא דייקתי בעניין המינוח. שלישית - הבקשר להערה מס 2 - כן. בעיקרון כל מה שכתבתי על אהבה מתקיים גם בין שני גברים. אבל זה בנוסף לאהבה הרומנטית. לא במקום. הגב לתגובה זו                      נופר                     פליפר,  רמת דולפין ג,    28/06/05 20:40 תראי איך מיד לקחת את הנושא באופן אישי ועברת לתקוף אותי, דולפין תמים, באופן אישי ובחמת זעם. כשתצליחי לראות את זה, תעשי קצת חושבים, בכנות עם עצמך, ותראי שלא יעזרו כל הסיפורים. רוב הנשים מחפשות גברים כדי להגיע דרך מערכת היחסים לאושר. זאת עובדה. זה לא משהו טוב או רע. זה, לדעתי, גישה לא נכונה לחיים ולמערכת יחסים. זה יוצר תלות וכל ההתקפות שלך על יושרי כדולפין לא יעזרו לטשטש את העובדה הזאת. זה לא שם נשים בעמדה יותר נחותה מהגברים. גם לגברים יש את הבעיות שלהם. אז תצאי רגע מהראש של גברים נגד נשים ותבדקי את עולם הנשים ותראי שאני צודק. הגב לתגובה זו                          לפליפר                         נופר,    28/06/05 22:52 הדבר היחיד שהתעקשתי עליו הוא שאתה עושה הכללות. ומה לעשות אבל מילים כמו :''הצורך הזה שלכן הוא מעיק וחונק'', או ''אנחנו רוצים מכן דבר אחד בלבד מאוד פשוט. מין.'' וכל ההערות על התלותיות וחוסר יכולתן של נשים להגיע להגשמה עצמית או אושר ומערכות יחסים בריאות - נראו בעיני מאוד אישים, ולא סתם עוד עיקרון. למה הרצון לדעת בכנות מי העומד מולי הופך אותי לשבוייה בדעות קדומות ? יש סקרנות טבעית. למה להתכחש אליה ? וחבל מאוד שאתה לא יודע מי זה בכלל לינפושה. הוא כותב מאוד פעיל כאן. כתיבתו מאוד מקורית ומעניינת והוא חד וחריף כתער. ומעל לכל אני מאוד אוהבת לקרוא אותו. ושמכירים את הדמות ומבינים שהכל בחיים זה עיסקות חבילה ושתכונה מסויימת הולכת בד בבד עם תכונות שיותר קשות לעיכול, לומדים לאהוב את הדמות עצמה, ככה כמו שהיא. נטו. (וזה כולל כל אחד מאיתנו בלי קשר למינו). אז איפה כאן הדעות הקדומות ? הגב לתגובה זו                          נו, זה כנראה לא יעזור                         פליפר,    28/06/05 22:09 את מתאמצת לראות את זה באופן אישי ואני מדבר על עיקרון. אני שוב מסביר את זה כדי שיהיה ברור, נשים מחפשות את האושר שלהן דרך גברים במידה הרבה יותר גדולה מאשר גברים מחפשים את האושר שלהם דרך נשים. בכל מה שכתבתי לא תמצאי מילה רעה עליך אישית, ולא על נשים בכללי. אני כותב על העקרון. נכון שאפשר לראות את זה כלא מחמיא לנשים אבל צריך להבין שכמו שכתבתי קודם, זה לא טוב או רע. זאת עובדה. כמו שלאדם סיני יש עיניים מלוכסנות. אם הוא נעלב מזה שאומרים לו שיש לו עיניים מלוכסנות, אז יש לו בעיה. אין לי כלום נגד נשים כמו שאין לי כלום נגד עיניים מלוכסנות. יש לי משהו נגד העקרון הזה של התלות ויצירת אשליה של נאצלות בתלות הזאת. יכול להיות שהעקרון הזה פועל בגלל אלף סיבות שלא קשורות ישירות לנשים ואולי אפילו זה בגלל הגברים. אתן לא יותר טפשות ולא יותר כל תכונה שלילית אחרת שאת חושבת עליה, מהגברים. זאת לא הנקודה ואת מתעקשת לא לרצות להבין. ותראי כמה את הופכת את זה לאישי ומעניין אותך מי אני. אני לא לינפושה ולא יודע מי זה בכלל. ובכלל מה זה משנה מי אני? תראי כמה את שבוייה בדעות קדומות. יש לך כנראה דעה קדומה על אדם בשם לינפושה ואת מיד רוצה לשייך את זה אלי. הגב לתגובה זו                          אוי דולפינוש - אתה כזה מתוק                         נופר,    28/06/05 21:42 וחמוד, איך איך תקפתי אותך אישית ? הרי אתה לא תקפת את הנשים אישית. נכון ? קודם כל יש סתירה בתגובה שלך : ''נשים יקרות''. אתה פותח אותה בהצהרה ססגונית : ''נשים יקרות...אנחנו אוהבים אתכן....'' וממשיך ב: ''אנחנו רוצים ממכם דבר אחד בלבד מאוד פשוט. מין. זה הכל.'' האם המין, זה הכל - זה ביטויי לאהבה הגברית ? שאני אצא מהראש של גברים נגד נשים ? מה בדיוק עשית בתגובות שלך אם לא בדיוק את זה ? וכמובן שאני חושבת שאין שום הבדל בין מה גברים ומה נשים מחפשים במערכות יחסים. אלו דברים שקשורים לנפש האדם בלי קשר למינו. ונכון הם בהחלט חלק מחווית האושר שלנו. אבל לא רק. וגם של גברים. תגיד לי פליפר, עכשיו הסתקרנתי - האם אתה לינפושה? ממך אני מצפה שתענה לי את האמת בכן או לא ולא באיזה התחכמות. בכל מקרה שיהיו לך חיים טובים ומאושרים. הגב לתגובה זו                  פליפר גם צודק וגם חכם !                 נזירה,    28/06/05 15:16 ומה השטויות האלה על יעודה של האישה כמעניקת חום ואהבה ויעודו של הגבר להנהיג באמצעות הכושר לשרת ? איפוא פה בכלל החרות ? זה נשמע יותר כמו הצמדות למשחק תפקידים מימי הביניים. הדבק המחבר ביחסים הוא מין ולחצים חברתיים להקים משפחה כדי להחשב נורמאלים. כל היתר קונספירציה שנועדה לשלוט בבני אדם ולתמרן אותם. הגב לתגובה זו                      נזירה, קודם כל                     פליפר,  מלך הים,    28/06/05 18:01 תודה, תודה, חוץ מזה שאני גם צודק וגם חכם, אני גם שחיין טוב וקונוסרג' של מאכלי ים וגם מחייך כל הזמן ויודע לדבר בשריקות ובסרטים אני מנצח כרישים. אבל את אומרת דברים אחרים ממני, למרות שגם הם נכונים. ו חוץ מזה , האשה בסיפור, מה זה מעצבנת. כל הזמן באה להטריד אותי ולשחות איתי. איזו אישה תלותית. לא הבינה שהיא מתבודדת שם בים כי היא חלשה ולא מסוגלת לתפקד בחברה כמו אדם נורמלי. בסוף, מהעצבים על הניג'וסים שלה, נכנסתי בה והיא באמת יצאה לי מהוורידים. לקחו אותה ממני לתקופה ונהיה לי סוף סוף שקט בראש. ויום אחד מה אני רואה, היא שוב במים לידי. אתם האנשים לא מבינים רמזים. לא מבינים נימוסי דולפינים וחושבים שאם יש לנו פה שמתעקל כלפי מעלה אז אנחנו מחייכים אליכם. אותנו מעניינים רק המקרלים. הגב לתגובה זו                          נפגעי הזוגיות תרגעו הסיפור                         תמר,  שירת הים,    29/06/05 14:17 הזה הוא לא עליכם! איזה אליפות העולם בלהסיט את העיקר לאיזה נק' מפנה בסיפור ולהגג על יחסי גברים נשים. הגב לתגובה זו          כל מילה סלע  ל"ת          אורקה,    27/06/05 10:32 הגב לתגובה זו          בהצלחה לך בעצמך!  ל"ת          שתמצאי ותהיה,  מאושרת,    27/06/05 09:54 הגב לתגובה זו 11.  אז מה, עברנו לביזאר?     ג'ון הולמס,    27/06/05 00:20 אהבה עם דולפין? לכל אלו שחשים אנרגיות טהורות של דולפינים וחושבים שהם חיות נאצלות, אז כדאי לכם לצפות באכזריות ובערמומיות שבה הדולפינים מחסלים להקות של מקארלים אומללים. כמה קארמה רעה גורמים היונקים הימיים האלו. כמה אנרגיה שלילית של ציד ואכזריות, מוות והרס בלי להתחשב באמהות מקרלים וסרדינים שרק עכשיו השריצו את צאצאיהם. הדולפינים האלו אוכלים את האמא על ילדיה. יכלו לאכול אצות כמו אחייהם הלוויתנים אבל הם בחרו להשמיד מליוני יצורים חיים. תצאו מזה. פליפר היה רק אחד וגם הוא חיסל כמויות של דגים 10-20 ק''ג ביום. עמותת שיחרור המקרל. הגב לתגובה זו          היה פרק במשפחת סימפסון         ליסה,    27/06/05 20:20 שבו הדולפינים משתלטים על העולם ומגרשים את בני האדם לים. הגב לתגובה זו          גם אנשים         bill,    27/06/05 10:35 מה עם כל ה''דולפינים'' האנושיים? שדורסים רומשים ועוד מקבלים במה הגב לתגובה זו          מה נבהלת? זז שם משהו בפנים?  ל"ת          ?,    27/06/05 09:56 הגב לתגובה זו          תיקון טעות         הגר,  יבנה,    27/06/05 09:45 לוויתנים לא אוכלים אצות. יש בהם שאוכלים פלנקטון (המוני יצורים קטקטנים המאכלסים את המים) ויש בהם שאוכלים חיות ים גדולות הרבה יותר, כולל דולפינים. הגב לתגובה זו              ביולוגיה ימית             ג'ון הולמס,    27/06/05 23:17 פלנקטון שייך למשפחת החד תאים, אבל הם גם נחשבים לאצות חד תאיות. נכון שיש לוויתנים טורפים אבל אני התכוונתי לאוכלי הפלנקטון. הגב לתגובה זו                  פלנקטון                 בובספוג,    28/06/05 20:38 פלנקטון הוא לא יצור מסוים, אלא כנוי לכל היצורים הזעירים המרחפים במים, חלקם אצות, חלקם בעלי חיים, חלקם חד-תאיים, חלקם רב תאיים, סרטנים, מדוזות, ביצי דגים ועוד. אם אתה לויתן, ופוער פה ענק, אתה לא יכול לבחור או לדעת מה בעצם נכנס לפיך. לעומת זאת, אם אתה פוער את פיך ואומר: ''יכלו לאכול אצות כמו אחייהם הלוויתנים אבל הם בחרו להשמיד מליוני יצורים חיים.'', הרי שלמען האמת, אוכלי הפלנקטון משמידים הרבה הרבה הרבה יותר יצורים חיים בארוחה. הגב לתגובה זו                      נכון לגבי הפלנקטון.מה שהופך את                     ג'ון הולמס,    03/07/05 18:49 כל היצורים החביבים לטורפים חסרי לב. פליפר הדולפין, ויילי הלוויתן, ללניה כלבת הים. כולם יוצרים הרס ושכול. הגב לתגובה זו                      בובספוג, אתה מאוד צודק                     ג'ון הולמס,    30/06/05 00:20 בהגדרה של פלנקטון. אבל זה עדיין משאיר את הדולפין בחזקת חיית טרף אכזרית וערמומית. נמאס לי כבר מכל האנשים שחולמים על דולפינים כמצילי האנושות. הם גם חולמים על חייזרים כמצילי האנושות ואולי הדולפינים יסגרו להם את המינוס בבנק וישויות מאטלנטיס יסדרו להם עבודה יותר טובה, וקריון יסדר להם את הבעיות בחיי הנישואין. די כבר. תקחו את עצמכם בידים ותפתרו את הבעיות שלכם בעצמכם מבלי להפוך לחסרי אונים ולקוות שאחרים יסדרו לכם את החיים. הגב לתגובה זו 10.  דגים     אוהב את הים,    26/06/05 20:24 סיפור נפלא שמאד ריגש אותי. אני מאד אוהד את הים וכל שבוע אני הולך לצלול בים ולהביט על הדגים. הגב לתגובה זו          למה דג???         אא,    27/06/05 10:53 דולפין אינו דג וגם בכתבה (הנחמדה) הפריע לי הכינוי ''דג'' למה שאינו דג בכלל אלא יונק. הגב לתגובה זו 9.  עדית, בבקשה צרי קשר     bonbonyetta,    26/06/05 19:58 הטור שלך כל פעם , כבר פעם שניה מוריד לי דמעות. את משהו תני לי אפשרות ליצור אתך קשר תודה bonbonyetta הגב לתגובה זו          אפשר         עדית פאנק,    27/06/05 01:06 לשלוח מייל אישי דרך ''מכתב לעורך'' שבמקרה שלנו, מדובר בעורכת, והוא יגיע אלי. תודה. הגב לתגובה זו 8.  מלאכים בהסוואה     ד,גוש דן,  גוש דן,    26/06/05 19:37 תמיד,כשאני שומעת דולפינים או פוגשת בהם אני חשה בסוג של אנרגיה מיוחדת מיוחדת יותר מכפי שניתן להסביר במילים.היצורים הללו מלאי קסם ועוצמה יותר ממה שאדע אי פעם.הדבר היחיד שאני בטוחה בו הוא שגופי סופג אנרגיה שונה כאילו עובר מעין טעינה אנרגטית ומתמלא באור אפילו רק ממוזיקה עם דולפינים.היתכן והם סוג של אנרגיה אחרת?שונה מהאנרגיה של שאר החיות בטבע או בכלל שאר בני האדם.אולי הם בכלל מביאי הבשורה לגבי החוש השביעי שלנו חוש הטלפתיה שלפי סיפורה של האישה בו הם ניחנו בו ובגדול בצרוף לרגישות ייחודית ביותר.האם מטרתם להציל אותנו מעצמנו?לפתוח לנו צוהר אל עתיד חדש עתיד בו לא נצפה שאחרים ידעו בדיוק מה אנחנו צריכים או עתיד בו נוכל לחוש תדרים של אנשים ולהעניק את המענה הנכון בזמן הנכון? יכולת זו יכולה לפתור לנו כל כך הרבה בעיות והשקעת אנרגיה מיותרת.תחשבו על זה.אפילו לרגש הנטישה והבדידות לא יהיה מקום כל כך דרמטי בחיינו אדרבא נהנה מרגעי החסד של הלבד ושל המקום שבוחר להתמודד בלי פחד ולא לראות בזה נטישה אלא פיתוח יכולות אצמעיות ואינדיוידואליות.הנטישה והבדידות יענו המקום הפגוע יענה אם אכן היכולת האינטואטיבית ,הסולארית תשתפר ותתחזק.מי ייתן כן יהיה רצון האל שאתם הדולפינים תכבשו עוד ועוד מלבבותנו ותעזרו לנו כנביאי אמת להעלות יכולת זו לחיי היום יום והמודע.עדית,את ניחנת ביכולת זו באופן כל כך תואם ובטוח.את ראויה ביותר למתנת האל הזאת.כן ירבו כמותך,וירבו הדולפינים בעולם.אמן. הגב לתגובה זו 7.  מקסים.....  ל"ת      אא,    26/06/05 17:26 הגב לתגובה זו 6.  מניפולציה ?     נזירה,    26/06/05 17:25 הצטמררתי מהסיפור. לא אוהבת את זה שאת לא אומרת אם הסיפור הוא אמיתי או דמיוני. את חייבת לספר ! כן או לא ? הגב לתגובה זו          זה באמת כל כך חשוב?         עדית פאנק,    27/06/05 01:11 הרי לפעמים החיים נרקמים מסיפורים שעולים על כל דמיון, ולעתים הדמיון הוא חלק קטן מהמציאות, ולפעמים הדמיון והמציאות שזורים זה בזה.. וממה את מתנזרת, אם מותר לשאול הגב לתגובה זו              חלום ומציאות             אשה נשואה,    28/06/05 13:25 חשוב להבדיל בין דמיון למציאות. בעיקר כשאת עיתונאית . תחשבי אם היית במקומינו קוראי העיתונים(אני לא קוראת כי זה הכל שקרים וזבל) היית גם רוצה להאמין שהסיפור הוא אמיתי. אבל אם הוא לא אמיתי, יוצא שאת הולכת אותנו שולל. את יכולה לכתוב את אותו הסיפור תחת הכותרת: אגדה. ואז ההתייחסות היא שונה לגמרי. ברגע שהאגדה תהפוך למציאות אז נדע שגאולת העולם הזה מתקרבת. הגב לתגובה זו              גם אני הייתי יכולה לענות בשאלה             נזירה,    27/06/05 06:42 האם זה באמת כל כך חשוב ? אבל זה מעליב לא ? זה חשוב לי כי אני מנסה להתנזר מהאגדות שמספרים לנו על המציאות כדי למצוא בה משמעות שאין בה. רומנטיקה שאין בה. אהבה שאין בה. חוכמה שאין בה. צבעים שאין בה. מעין נזירה שרלילה שכזו. הגב לתגובה זו                  סליחה                 עדית פאנק,    27/06/05 11:06 אם פגעתי. כמובן שלא זו היתה הכוונה. ניסיתי לעורר שאלה שמענינת אותי. וכן, בסיסו של הסיפור אמיתי. הגב לתגובה זו                  מסכים לכל מילה                 שי,    27/06/05 08:50 ערך הסיפור שונה לחלוטין (ולדעתי יורד מאוד) במידה וזה סיפור דמיוני. הגב לתגובה זו                      ממה את מתנזרת עדית ?                     נזירה,    27/06/05 09:21 אכן קרה מקרה אמיתי שבו כלב של אשה אמריקאית ליקק באובססיה ולאורך זמן נקודה מסוימת ברגלה של הבעלים שלו ואכן התברר לבסוף שבאותה נקודה בדיוק היה גידול סרטני. הוא באמת הציל את חייה. אבל לא היה בסיפור ההוא ילד תמים שהפך לגבר חרמן וחסר התחשבות וחזר להיות ילד תמים ואוהב. כל הסיפור כאן נועד אולי לגרום לתחושת דחייה מאהבה מינית. כאילו שרק באהבה נטולת יצרים יש חיבה. סיפור כזה נושא בתוכו מסר מובלע שיגרום לנו לחפש אצל גברים אהבה שאינה קיימת. אולי רק עם מייקל ג'קסון. אולי אפילו לא איתו. אנחנו מחפשות גבר שבגברים ואז מסרסות אותו כדי שיאהב אותנו ''באמת''. הגב לתגובה זו                          mira u r great                         yoyo,  nj,    28/06/05 02:20 u r so dumm right i love the last paragraph u hit it on the nale הגב לתגובה זו 5.  מרגש עד דמעות     ענת,  תל אביב,    26/06/05 17:06 תודה לך על הסיפור היפהפה והמרגש הזה. מזדהה איתך גם בסיפור המסגרת. ענת הגב לתגובה זו 4.  נחמד  ל"ת      jak,    26/06/05 15:11 הגב לתגובה זו 3.  חיבוק     אפרת,    26/06/05 14:33 כנראה שהכאב גדול. חיבוק חזק. הגב לתגובה זו          גם השמחה         gעדית פאנק,    27/06/05 01:12 וטוב שחזרת הגב לתגובה זו 2.  אח. יפה.  ל"ת      ע,  ת,    26/06/05 13:54 הגב לתגובה זו 1.  תבורכי, גברת     היי את,    26/06/05 13:53 קיטש, לא קיטש- 10 מ10 את ממיסה לי כל הגנה. תודה הגב לתגובה זו          תודה         עדית פאנק,    27/06/05 01:18 ''קיטש'' היא לא מילת גנאי, היה זרם כזה באמנות, שכנראה נולד מתוך צורך אנושי ברכות וצבע של פרטים קטנים. לפעמים טוב לאבד קצת הגנות, ולתת ללב לדבר. הרבה יותר בריא לנשמה מציניות, למשל. נכון? הגב לתגובה זו              מסננת עדית?             fliper,    27/06/05 10:37 אם את כבר כאן מעניין לדעת מי מסנן את התגובות הפחות מחמיאות? הגב לתגובה זו              נכון  ל"ת              קיטש,    27/06/05 10:21 הגב לתגובה זו