תגובות עד כה: 70 תגובות, ב- 19 דיונים. הוסף תגובה 19.  מאמר יוסי מורגנשטרן     ענת,  שרונה,    27/11/05 12:00 עוד מאמר מלא השראה שכיף לקרוא ולהזכר במה שבאמת חשוב בחיים. תודה הגב לתגובה זו 18.  The utlimate answer     Euler,  Brandenbug,    05/06/05 04:44 The Brave Soldier Svejk (written by Yaroslav Haske), gave the ultimate answer to ''what is reality:'' Reality, he said, is a punch in the nose. You may not agree that reality is really there, but reality can still punch you. A punched nose is very convincing-- certainly more convincing than all the drivel above... הגב לתגובה זו 17.  אבל כן קיימת מציאות אובייקטיבי     levos,    02/06/05 22:58 זה שהתפיסה שלנו את אותה מציאות מעוותת לא מוכיח כי המציאות איננה אובייקטיבית ויחידה. אז החושים שלנו חלקיים, אז מה? לשם כך מפתחים מכשירים אשר מדווחים בצורה אובייקטיבית על המציאות כך שכבר אין מקום לתפיסות שלנו להשפיע. על מנת להבהיר את הנקודה, שאלה: מה יקרה אם תכחד האנושות, או אף כל כדה''א? האם שאר היקום לא ישאר בדיוק כפי שהוא, במציאות היחידה הקיימת, מבלי לשים לב שאנשים תפסו אותו כך ואחרת, ועכשיו אינם עוד? הגב לתגובה זו          אהוד ברק,         ביבי,    03/06/05 16:37 עם הפלולה ואהוד ברק, בלי הפלולה, זה אותו אהוד ברק בדיוק? הגב לתגובה זו          האם זאת תשובה לתגובה מסוימת?         י,    03/06/05 12:20 היא נכונה ומדויקת, אבל יש לזכור שני דברים (לפחות ברמה העקרונית). 1.המכשירים שאנו מפתחים הם תוצאה והמשך ישיר של מה שאנחנו כבר מכירים. למשל, אחרי שמניחים (או מגיעים למסקנה) שיש גלי רדיו, טבעי להמציא מכשיר שקולט אותם. בסדר ההפוך זה הרבה יותר נדיר. 2.הקריאה של אותם מכשירים וההבנה של מה שהם מודדים נעשית בכל זאת ע''י החושים הישנים והטובים. בעיניי המציאות ''אוביקטיבית'', והחושים אומרים אמת. אבל הם לא אומרים את כל האמת ורק את האמת. וכך גם המכשירים השונים שפיתחנו. אין שום מניעה להניח כי המציאות כוללת עוד היבטים אשר נכון להיום איננו מודעים אליהם. לגבי השאלה בסיום, אני מפנה אותך לטור של עידית פאנק על העץ והעורבים. ושם הבאתי את מילות שירו של חנוך לוין ''העץ הוא גבוה'', ושם מונחת התשובה - ''מה אכפת לציפור אם ישיר או ישתוק''. הגב לתגובה זו 16.  ', זה הכול בשבילך...     איילת,    01/06/05 15:24 ''כאשר השואל מחפש להיעזר במדע המודרני כדי לחזק את עמדתו, מציג הוא למעשה את דעותיו שלו על מדע זה. לאחרונה ניפץ המחקר המדעי אחת ולתמיד את המיתוס של תפישת עולם פשוטה והגיונית, הרואה את הממשות כמסה מוצקת הניתנת לתפישה מוחשית והקיימת בזכות עצמה. הבדיקה האחרונה של עולם החושים מסתכמת בסופו של דבר בשני דברים - בחלל ובזמן. סיר ג'ימס ז'נס מציג בספרו 'הרקע החדש של המדע' את המסקנות המתבקשות מניסויים המושתתים על תורת היחסות של איינשטיין, בזו הדרך: אנו מגלים שחלל אינו אלא יכולתנו לראות ולחוש באובייקטים - בחפצים, והזמן אינו אלא התנסותנו באירועים. החלל מתחיל להיראות יותר ויותר כאשליה שנוצרה על ידי הכרתנו - המשכה הבלתי חוקי של תפישה סובייקטיבית ההופכת לטבע, ושמתפקידה לעזור לנו להבין ולתאר את סדר הדברים שאנו רואים, שעה שהזמן מופיע כאשליה שנייה (ללא עבר ועתיד, הזמן בכללותו, כפי שהוא נתפש, הינו רק מיתוס), המשמשת מטרה דומה לצורך הבנה והסבר האירועים המתרחשים ובאים עלינו. טוב יעשה הקורא אם יציין לפניו, שכאשר חלל וזמן נראים בעיני המדע כאשליה שנוצרה על ידי הכרתנו, גם החפצים והאירועים הופכים לאשליה שהכרתנו יצרה, זאת מפני שאין הם יכולים להתקיים ללא חלל וזמן. אשר לתפישתו של האדם הפשוט את החומר, כדבר מה מוצק וגשמי, המסקנות הבאות שהופקו מניסויים בפיזיקה המודרנית, מהוות תשובה נאותה: 1. המדע אינו יודע דבר על טבעם האמיתי של מרכיבי האטום. המדע מכיר את הקרינות הנובעות מהאטום, אך לעולם לא את מקורן. 2. מאחר שהאטום מקרין אנרגיה ללא הרף, לא ניתן לזהות את האלקטרון של זמן מסוים אחד כאותו האלקטרון בזמן מסוים אחר. 3. האלקטרון חדל להכיל איפיונים של ''חפץ'' כפי ש''חפץ'' נתפש בהיגיון הפשוט. האלקטרון הוא רק איזור שמתוכו עשויה להיפלט אנרגיה.... ....המסקנה הכנה והגלויה שמדע הפיזיקה עוסק למעשה בעולם של צללים, מהווה אחד מהישגיו המשמעותיים ביותר. בעולם הפיזיקה עדים אנו למחזה עקומת-צללית המופיעה בדרמה של חיי היומיום''. מתוך הספר ''תורתו של מהרשי, מי אני?'' בתרגום לילי בנטב (ונדמה לי שדווקא הבאתי את הערת המתרגמת, קשה להבין שם). הגב לתגובה זו          לא פייר להביא ציטוט ארוך         י,    02/06/05 13:13 ואח''כ אני צריך לענות בעצמי, בלי עזרה. מאד שמחתי על הציטוט הבא - ''הבדיקה האחרונה של עולם החושים מסתכמת בסופו של דבר בשני דברים - בחלל ובזמן.'' שזה כמעט זהה למה שכתבתי באחת התגובות שלי - ''הזמן נמצא בתשתית הכי בסיסית של המציאות - מרחב וזמן - אין מציאות בלעדיהם.'' מכל מקום, כאשר באים ואומרים שהכל הוא ''אשליה שנוצרה על ידי הכרתנו'' צצות ועולות שתי שאלות. האחת, באם יש כאן שתי תפישות, כיצד ניתן לבחון אם האחת נכונה מהשניה. והשניה, חשובה יותר, האם התפישות השונות מחייבות מסקנות שונות לגבי הדרך בה אנו חיים את חיינו. ואני שואל דוקא בדרך אחרת - האם אותה אשלייה השוכנת בהכרתנו (למשל לגבי קיומו של חפץ כלשהו במקום ובזמן מסוים) נוצרה בה מכורח איזו מהות פנימית בהכרתנו, או שהיא כביכול ''הושתלה'' שם כפי שהיא ע''י מהות שהיא חיצונית לנו, או מכל מקום, משותפת לכולנו? ואם אכן קיים מקור כזה להכרה, מה ההבדל בין התפישה הזאת, ובין התפישה הגורסת שמרחב וזמן אכן מתקיימים? הגב לתגובה זו              ניתן לגשת לנושא בצורה מדעית             פרופסור,  הרפתוח,    02/06/05 16:38 לוקחים פרופסור לפיזיקה ונותנים לו בעיטה בביצים. בשלב הבא שואלים אותו האם הוא עדיין חושב שהעולם שה''אדם הפשוט'' תופס כמוצק הוא עולם של צללים ? סביר להניח שהוא יבין שהצללים האמיתיים הם התאוריות שהוא בנה. אם לא, יש לחזור על הניסוי עוד מספר פעמים. הגב לתגובה זו                  לפרופסור                 איילת,    02/06/05 17:54 אני רואה שמצא כן בעיניך דימוי הבעיטה הכואבת כבדיקת מציאות לכל דבר. לפחות תיתן קרדיט. ול-י, ישבתי וכתבתי לך תשובה ארוכה, ירקתי דם, קיבלתי סחרחורת מרוב מאמץ, ואז אמרו לי שיש תקלה בהעברה, והכול נמחק. אז אחרי שהתאבדתי ואחרי שראיתי את תגובתו של הפרופסור, חשבתי שאולי זה לטובה, כי שניכם הייתם יורדים עליי כאסח אם הייתם רואים איך אני מנסה להוכיח מדעית חוויה אישית. ומה שאתם לא רואים, לא קיים לכם, רק לי. הגב לתגובה זו                      וסליחה, מצא חן, זה מהתשישות  ל"ת                      איילת,    02/06/05 18:29 הגב לתגובה זו                      את יכולה להסתפק בלענות                     י,    02/06/05 18:10 לשאלות שהצגתי בסוף, למרות שאחרי העניין עם החומוס יהיה לי קשה להתייחס אליך ברצינות. הגב לתגובה זו                          חומוס הוא חומוס הוא חומוס  ל"ת                          י,    03/06/05 12:04 הגב לתגובה זו                          מה אתה רוצה?                         איילת,    03/06/05 05:29 אתה יודע שאני עממית ופשוטה. אסקרגו במשרה רימוני בר על מצע פטה חסה ברזילאית מוחמצת - לא מדבר אליי. הגב לתגובה זו 15.  בסדר - נניח שאין לי ראש     ע,    01/06/05 00:53 אבל מכיוון שהאף שלי קצת ארוך (אשתי קוראת לי נקר) אני רואה את הגוף שלי, אבל גם את קצה האף שלי מרחף לו באויר. לכן אני נאלץ לתקן את מר הרדינג, שעל פי תפישתי את המציאות, אני למעשה גוף + קצה אף. ועכשיו ברצינות - לדעתי זוית הסתכלות מרעננת ויפהפיה. אהבתי גם את האתר עצמו של הרדינג. הגב לתגובה זו          הרדינג מטפל בעניין האף         יודע,    01/06/05 09:22 בדוק באתר, הוא מודע לזה. הוא אומר שזה שאנחנו רואים שני עננים ורדרדים, אחד מימין ואחד משמאל, לא אומר כלום, אלא אם כן אנחנו מסיקים מזה שיש ראש - כלומר חושבים.... הגב לתגובה זו 14.  עוד נקודת מבט     י,    31/05/05 14:07 בויכוח הנצחי בין מחנות ה''רוח'' וה''חומר'' מועלית לעיתים קרובות הטענה כי אין אנו באמת מכירים את המציאות. וזאת משום שהחושים שלנו (אשר רגישים מלכתחילה רק לחלק מהמציאות) מביאים אינפורמציה למח, אבל הוא מצידו מסנן, מעוות, ממפה, ויוצר בתודעתנו תמונה אשר משקפת את עולם המושגים שלנו, ולאו דוקא את המציאות האמיתית. אילו יכולנו למנוע או לעקוף את אותו תהליך מעוות ומטעה, היינו עושים צעד אחד לקראת הבנת המציאות וראיית הדברים כפי שהם. והנה, בא הרדינג, ומסביר בדיוק כיצד ניתן לעשות זאת. ''אם רק נתבונן היטב, הוא טוען, ונסמוך רק על עצמנו ברגע זה, רק על חווייתנו הישירה והמיידית, ולא על מה שאמרו לנו או מה שהורגלנו לחשוב, נראה גם אנחנו בבירור שלמעשה אין לנו ראש.'' לעומת זאת, אם נמשיך להתבוננן כפי שהורגלנו, דרך משקפי ההרגלים והמושגים הישנים, נראה את עצמנו כפי שהורגלנו תמיד, בפרט, עם ראש על הכתפיים. ואני שואל - איזה דרך התבוננות נכונה יותר? ובמילים אחרות - יש לנו ראש על הכתפיים או לא? אני לא בא להמעיט לא בחשיבות ההבנה וההבחנה בין שתי התפיסות, לא באפקט המעורר והמאורר של תרגול צורת ראיה ותפיסה אחרת, לא בצורך לבחון ולבדוק את המושגים וההרגלים שלנו ואת תקפותם. אבל אני די מתעקש שיש לי ראש. אז אולי המושגים שלנו לא כולם כל כך מטעים ושגויים? האם יש מישהו שמתעקש אחרת? האם מישהו מוכן לסכן את ראשו בהגנה על הטיעון שאין לו ראש? הגב לתגובה זו          אין לנו לא ראש, לא רגליים         ט,    31/05/05 15:52 לא ידיים ולא פה... אך נבצר מאיתנו לתפוס את זה דרך חמשת חושינו המוגבלים. דרך החוש השישי או הנשמה ניתן לתפוס את האמת המוחלטת, אך צריך לפתח אותה קודם לכן, זה לא מגיע אינסטנט... לא משנה עד כמה ננסה לפתח את העיניים או האזניים מתחת ומעל לתדרים הקבועים בחוק פשוט לא יכנס. לעולם לא נצליח לשמוע דרך האזניים תדרים מעל 20 קילוהרץ כפי שכלב למשל יכול לשמוע או לראות בעיניים אולטרה סגול... משמע, דרך הגשמי או בעזרתו לא ניתן להגיע לרוחניות. לכל אחד מאיתנו ישנה הכנה להתפתחות רוחנית ב''ליבו'', ובבוא הזמן היא תתעורר ולא תרפה עד שתבוא לסיפוקה המלא. וכו' וכו'... הגב לתגובה זו              ולחילופין             Laira,  ת''א,    31/05/05 17:18 אם אכן יש דברים מסויימים שאנחנו כבני אדם בעלי חושים מוגבלים אינם מסוגלים לתפוס או לעכל - מי אמר שלא רק שיש לנו ראש אלא שגם, למשל, מתנוססות עליו בגאווה שלוש קרניים צבעוניות? לטעמי, החלק החשוב (לפחות אחד החלקים החשובים) בתיאוריה של הרדינג הוא זה שאומר ''נסמוך רק על עצמנו ברגע זה, רק על חווייתנו הישירה והמיידית, ולא על מה שאמרו לנו או מה שהורגלנו לחשוב''. בלי קשר לשאלה מה נגלה בסוף, הדרך חשובה לא פחות, והיא ראיה של ''המציאות'' תוך שימוש בכל החושים שלנו (ואולי יש גם חוש שביעי שאליו אנחנו כלל לא מודעים?) ולאו דווקא דרך מסגרת המשקפיים המוכרת שהחברה מתעקשת להרכיב על חוטמנו, או מה שזה לא יהיה. הגב לתגובה זו                  מהסוף להתחלה                 י,    31/05/05 19:13 עם הפיסקה האחרונה אני מסכים לחלוטין ואפילו כתבתי זאת מראש בתגובה שלי. לגבי הפיסקה השניה. הרעיון טוב בתור תרגול. באופן מעשי הוא דורש ממך ''לשכוח כל מה שידעת'', וזה לא מומלץ ליום יום. בפרט, אסור לשכוח שחלק גדול מצורת התפיסה שלנו המבוססת על ראיה היא לא תוצאה של נורמה חברתית, אלא טמונה עמוק בביולוגיה שלנו, ובמובן זה כנראה משותפת לכל בני האדם (ביולוגיה לעניין זה כוללת פיסיולוגיה, פסיכולוגיה וכל מה שתרצי). המנגנונים הביולוגיים הללו מוכרים במידה רבה, מה שמאפשר לבנות (בכוונה) דוגמאות של אשליות אופטיות, אשר מצליחות להטעות את כולם, או לחילופין ליצור ישומים שימושים המתאימים לכולם. דוגמא - מכירה את הפוסטרים שנראים כמו קשקוש אבל למעשה, אם מסתכלים בהם בצורה מסוימת רואים תמונה תלת-מימדית? כאן אנחנו מסתכלים ללא שום ידע מוקדם או התניה נרכשת, אך מתוך ניצול של מנגנון הראיה התלת מימדית שלנו, מצליחים לטעת בנו אשליה של תמונה תלת מימדית. ןלפסקה הראשונה - יש אנשים שטוענים בדיוק כך - שהם מסוגלים ''לראות'' הילה וקרינה צבעונית הבוקעת ממך. את יכולה לבחור אם להאמין או לא. את יכולה לבחור לנסות להתאמן וללמוד לראות. בעיני, המבחן לראיה אמיתית, טמון ביכולת של כמה צופים סוביקטיבים שונים, להגיע להסכמה לגבי דברים שהם רואים. הגב לתגובה זו                      ראיה א- מיתית                     samlev,    31/05/05 21:38 אפשר להגיע להסכמה על הגדרות או שמות עצם, אבל אם תתיחס לראיה כאל חוויה, אז לראיה מוסכמת, נגיד של שולחן, תהיה משמעות שונה אצל כל אחד, אפילו מבחינה פיזית יש הבדל, אי אפשר לראות משהו בדיוק מאותה זוית ראיה של מישהו אחר. ביחס למציאות, זווית או טווח הראיה שלנו הוא כמעט כמו של עיוור, תנסה להתמקד במשהוא כתוב מולך ותבדוק את זווית הראיה, כמה מילים אתה רואה בו זמנית בלי להזיז את הראש או העיניים? מחוץ לטווח זה, אתה רואה רקע, לא דברים חדים, אתה יכול להבחין בדברים באופן כללי יותר ולא ממוקד, אפילו את גופנו אנחנו רואים מזווית שונה משאר האנשים שמסתכלים עלינו וחווים את הצורה שלנו לגמרי אחרת מאיך שאנחנו חווים אותה, האם אתה רואה שתי נשים בציור שבמאמר? האם לזה התכוון המשורר? או שזה מקרי? הגב לתגובה זו                          אוהב אותך, י  ל"ת                          samlev,    03/06/05 16:27 הגב לתגובה זו                          אני חוזר שנית:                         י,    03/06/05 12:03 קשה לי לנהל דו-שיח המבוסס על אי-הבנה הדדית הגב לתגובה זו                          לדעתי מגיע לך פרס נובל                         samlev,    02/06/05 18:35 על האבחנה ש: ''הבסיס המשותף שאני מציין הוא שכולנו בני-אדם.'' ובאמת תודה ששיתפת אותי בגילוי המדהים הזה. הגב לתגובה זו                          דו-שיח של עוורים                         י,    02/06/05 12:53 אתה בטוח שהתגובה שלך מתיחסת לתגובה הקודמת שלי? הבסיס המשותף שאני מציין הוא שכולנו בני-אדם. מכל מקום, קשה לי לנהל דו-שיח המבוסס על אי-הבנה הדדית. נפרד כידידים. הגב לתגובה זו                          ראי ה'                         samlev,    02/06/05 00:11 אתה בטוח שהתגובה שלך מתיחסת לתגובה הקודמת שלי? אם אתה אומר: ''למרות שנקודת המבט שלנו שונה, וזוית הראיה שונה, וההבנה שלנו שונה, והמושגים שלנו שונים, יש לנו בסיס משותף רחב מאד. '' אז, אתה בדיוק מסביר איך ולמה כל אחד רואה אחרת, את אותו הדבר, הבסיס המשותף שאתה מציין, מבוסס על הסכמה על הגדרות, הסכמנו שלצורה מסוימת נקרא שולחן למשל, אבל אתה יכול להסתכל על שולחן, לזהות שזה שולחן ועדיין, לא לראות אותו כמעט בכלל, מה שאתה מכנה מנגנון הראיה, הוא לא הראיה עצמה, המנגנון הוא רק חלק ומרכיב מהראיה, הראיה היא מכלול שעדין יכול לתפקד במידה, גם בלי מנגנון, מנגנון הראיה הפיזי, הוא ביטוי למנגנון ראיה רוחני, עיוורים יכולים לראות דברים, אבל לא במימד הפיזי, לכן,'' מה אומר המושג שולחן לכל אחד'', זה ההבדל בזוית הראיה וזיהוי קולקטיבי של השולחן זה המשותף בזוית הראיה. הגב לתגובה זו                          samlev, עצם העובדה                         י,    01/06/05 11:08 שאתה מתאר לי את מה שאתה חושב שאני רואה או לא רואה, נובעת מכך שגם אתה מבין שבסופו של דבר, למרות השוני שקיים ביננו, יש לנו מנגנון ראייה ותפיסה מאד דומה. בדיוק כפי שלמרות שכל אחד מאיתנו שונה מרעהו, יש מכנה משותף רב, והמשותף הזה (ולא השוני) הוא המגדיר מהו בעצם בן אנוש. למרות שנקודת המבט שלנו שונה, וזוית הראיה שונה, וההבנה שלנו שונה, והמושגים שלנו שונים, יש לנו בסיס משותף רחב מאד. בהקשר של הדיון הזה, הבסיס הוא מנגנון הראייה הפיסיולוגי וגם המנגנון המוחי אשר מפרש ומתייג את מה שאנחנו רואים. המנגנון המוחי הזה הוא שמצליח להתגבר על המגבלות שתיארת. תן תמונה שלך לעשרה אנשים שונים. עכשיו עמוד במסדר זהוי בין עשרה אנשים אחרים. כל האנשים שראו את התמונה שלך יוכלו לזהות אותך, בלי קשר לזוית הראיה שלהם, לתנאי התאורה וכו'. באותה דרך הם יוכלו לזהות שולחן מבין מספר שולחנות (בתנאי שיש שוני ויזואלי) בלי קשר למה אומר המושג שולחן לכל אחד מהם. לא ממש הבנתי את השאלות בסוף. הגב לתגובה זו 13.  תומר, די כבר עם הכתבות     פרופסור הרפתוח,    30/05/05 12:43 הכל כך מעניינות, מרתקות ומעוררות מחשבה. זה ממכר ומעצבן. הגב לתגובה זו 12.  טור מצויין     עדי,  תל אביב,    30/05/05 01:54 מעריב, אתם משתפרים מיום ליום! כל הכבוד! הגב לתגובה זו 11.  הדברים החשובים באמת     הנסיך הקטן,    29/05/05 22:42 סמויים מן העין הגב לתגובה זו 10.  השאלה הרצינית יותר היא...     ט,    29/05/05 20:57 אז מה היא המציאות? האם ישנה מציאות אובייקטיבית? הרדינג נצמד לסובייקט... הוא גילה שה''אמת'' מודולרית ומשתנה בהתאם לכל מיני נסיבות, כלומר ברגע אחד אמיתית וברגע השני שקרית... בקיצור, גילה שיש שקר בתפישה שלנו. האם יש אמת אובייקטיבית איפשהו מעבר לתפישה וההרגל? הגב לתגובה זו          עוד על ''מציאות''...         יונתן,    30/05/05 06:59 מציאות -אחרי הכל זוהי מילה,שימוש לשוני לבני אדם. טוב נעשה אם נחליף המילה ''מציאות'' במילה ''הוויה''(אשר אף היא שימוש לשוני לבני אנוש),אך ההוויה הינה נזילה ,ברת שינוי מתמיד. ואינה מתיימרת כמו ה''מציאות'' להכשיר אמת אחת מוחלטת ,המשרתת נקודת מוצא לכלל הקיום. למרוכזים שבינינו ....-כמו כן, ניתן לומר כי ''מציאות'' -היא הוויה סובייקטיבית הגב לתגובה זו              הויה היא אחד משמות הבורא...  ל"ת              ט,    30/05/05 14:54 הגב לתגובה זו                  שיחקת אותה- שברת לי ת'תזה...  ל"ת                  יוני,    31/05/05 04:34 הגב לתגובה זו                      התזה שלך שבורה מלכתחילה...                     ט,    31/05/05 13:21 המציאות היא הנזילה, מה שאנו תופסים, כלפינו היא מציאות והיא משתנה בהתאם לרמת תפישתינו, בעוד שהויה היא מוחלטת, סטטית ולא משתנה, מה שנקרא בקבלה- עצמותו, הבורא, הויה ועוד. ככל שעולים במדרגות הרוחניות כך התפיסה קרובה יותר ויותר לאמת (אותה הויה סטטית ומוחלטת). הגב לתגובה זו          לך לסדרה על ''המצב''         י,    29/05/05 22:19 יש שם הרבה דיונים בנושא הגב לתגובה זו              תודה אבל רק ניסיתי לכוון             ט,    29/05/05 22:55 את מי שמחפש... יש לי כבר מקום בו אני יכול למצוא תשובות :) הגב לתגובה זו                  שתף                 מאור,  מרכז,    29/05/05 23:16 ידידי , אם לכוון הוא רצונך תאז שפוך לנו תשובות ולא שאלות ,כי כששאלת , גם אתה גילית שה''אמת'', מודולרית ומשתנה בהתאם..... רגע אחד אמיתית, וברגע השני ,לא שקרית ,כי אם לא אמיתית לגבינו. אני בטוח ואשמח ,אם תשתף אותנו במקומות שבהם אתה מוצא את תשובותיך .... לגבי תישנה רק אמת אחת.יציבה ,מוחלטת וחסרת גבולות. הגב לתגובה זו                      ועוד משהו                     ט,    29/05/05 23:23 לא אמיתי=שקרי... אם זה כבר ''מבחינתינו'' אז גם האמת לא אמת ואז הכל לא אמיתי, ז''א שקרי :) הגב לתגובה זו                          לא צריך למדוד שום דבר                         י,    31/05/05 17:08 מספיק להניח הנחה, ולבדוק מה המסקנות ההכרחיות הנובעות ממנה. למשל, תניח לרגע ש''אני משקר'' הוא אמת לאמיתה. עכשיו צא ובדוק מה המסקנה. הגב לתגובה זו                          תשובה-''לאני משקר''.....                         יונתן,    31/05/05 02:41 כאשר אתה אומר ''אני משקר''-עצם האמרה ואומרה -סוביקטיביים,ומכאן שאין כלי מדידה לאמיתות או שקריות האימרה. יש להתיחס לזה כנתון שרירותי,אשר אמיתות או שקריות הוא יוכל להוות רק במערכת נתונים קיימת ומוסכמת,-כגון -תרבות האנושות וחוקיה ,או אמת המידה המוסרית שכופה עלינו התורה הכתובה. רק אז, כאשר כל הנתונים סטטים,(בין אם נכונים ובין אם לא)רק אז תוכל לעגן אמירתך כאמת או שקר. ושוב רק על-פי אמת המידה הקיימת,-אליה הפנת אמירתך. ומכאן -אין בנמצא אמת מוחלטת. ישנן ''תת מערכות'' בהן ניתן למצוא הקשרים מושגיים ''שקריים'' ''ואמיתיים''. הגב לתגובה זו                          יש אמיתי אך אנו לא תופשים                         ט,    30/05/05 13:29 אותו עדיין... הגב לתגובה זו                          למי שמתעקש                         י,    30/05/05 11:57 לשחק בלוגיקה לא הכל או שקר או אמת. קחו את המשפט הפשוט הבא - ''אני משקר'' אמיתי או שקרי? הגב לתגובה זו                          חלילה לא לבלבל......אבל.....                         יונתן,    30/05/05 07:13 אם אין ''אמיתי'' -אזי גם ''שיקרי'' אינו בנמצא. לכל אנטיתזה קודמת תזה! כך גם לגבי טוב ורע- אילו מושגים עצמאיים. לאו דווקא ניגודים. הגב לתגובה זו                      מן הסתם יאשימו אותי עכשיו                     ט,    29/05/05 23:20 במסיונריות אבל קבלה אצל בני ברוך. יש כתבות פה באתר כדי לסבר את העין והלב... הגב לתגובה זו 9.  יש שתי נשים     samlev,    29/05/05 20:02 בציור של הסקסופון, אחת מסתכלת עלינו וחלק מצד ימין של פרצופה מוצל, השנייה, מצד ימין, בפרופיל, מוגדרת ע''י הכתמים הכהים בשני הריבועים הימניים. יכולת הראייה ואיכותה מכל הבחינות, משקפת את הראייה הפנימית ומבטאת או משקפת את מצב המודעות הפנימית, בניגוד למה שנכתב במאמר, לא כולנו ראינו קודם את הסקסופוניסט וכן אפשר לראות בו זמנית את שתי הדמויות, מחקר שבודק מה רואים מיד בציורים כאלו לא לוקח בחשבון את מצב הראייה הפנימית של הנדגמים ולכן לא יהיה רלוונטי להבנת התופעה, שינוי של נקודת מבט יכול להיות, לנסות ולהתיחס למציאות כיצירה שלנו, באחריותנו המלאה על כל המשתמע מכך, מציאות שיצרנו ברובה מחוסר מודעות, להקיש ממנה על עולמנו הפנימי, לזהות ולבחור מחדש בצורה מודעת מציאות יותר טובה. הגב לתגובה זו          גם אני ראיתי אישה         מלכת הקניונים,    30/05/05 06:21 לפני סקסופוניסט. ראייה פנימית מדהימה בתופעותיה. אפשר לקלוט איך אתה יוצר תמונה שהיא כולה פרי יצירתך ושולח אותה החוצה, אל המציאות. מי שעוקב אחרי ראייה פנימית, יכול להבין את תולדות הראייה החושית. תודה, samlev הגב לתגובה זו 8.  תומר - נפלא ! יופי של כתבה !  ל"ת      נופר,    29/05/05 19:21 הגב לתגובה זו 7.  הרעיון הזה ישן ולא של הרדינג     מטיל ספק,    29/05/05 18:26 הרעיון שהמציאות שאנו תופסים תלויה בחושים ולא אוביקטיבית מתחילה עוד לפני מאות שנים באנשים כמו דקארט שהטיל ספק בכל מאותה סיבה בדיוק והיום כולם מצטטים את משפטו אני חושב משמע אני קיים שזה הדבר היחיד בו האדם יכול להיות בטוח. להציג את הרעיונות האלה כאילו גילה אותם האדם הזה לפני 100 שנה זה פשוט בושה. הגב לתגובה זו          Much older than that         david,    29/05/05 21:36 That's how Kabbala see the senses, limited, even most animals have a better realization of'' that reality'' The real world the metaphysical one begins where the senses end (shabbate, thfilin, and all other weird actions) הגב לתגובה זו 6.  התמונה ריקה היא התמונה המלאה?     Laira,  ת''א,    29/05/05 18:04 מאז ומתמיד היתה לי נטיה לראות את הקווים החסרים ולהשלים תמונה. אולי בגלל זה כבר במבט ראשון ראיתי ארנבת, פנים ללא גבולות ודמות של אישה? מוזר, אבל אף פעם לא חשבתי על עצמי ככלואה בתוך ראש או גוף, אלא כעל הוויה שלמה, שנעה בתוך החלל שמורכב משאר העולם. תמיד נדמה לי שהגבולות הפיזיים שלי, הם לא באמת גבולות..... הגב לתגובה זו 5.  מחשבות והערות     י,    29/05/05 17:31 היכולת הזאת, צורת ההתבוננות המאפשרת לראות גם וגם, לראות את הדברים שלא כולם רואים במבט ראשון, למרות שהם מונחים שם - היא העומדת בבסיס של כמה מהפעולות האנושיות המובהקות והמיוחדות ביותר. מעל לכל האומנות. נקודת ראותו של האמן, היא בדיוק כזאת הרואה את אותו הדבר מאלף כוונים. הוא הרואה, ומראה לאחרים, בשיר, ציור או סיפור. ליד האומנות יושב הצחוק. מה שמצחיק הוא בדיוק הפער בין האפשרויות השונות לראות את אותו הדבר. ולידם יושבים הילדים, אשר עדיין אין להם מלכודת מושגית ליפול אליה. לכן רק הילד צועק ''המלך הוא עירום''. לעומת זאת, התרגום האוטומטי של מה שהחושים (במקרה זה הראיה) קולטים למושגים המוכרים הוא כלי עבודה בעל יכולת מדהימה. היכולת שלנו לזהות מישהו מוכר, כשרואים חצי צללית שלו, מזוית משונה, היא כל כך מסובכת, שעד היום לא מצליחים להנחיל אותה למחשבים. רק צורת ראייה כזאת מאפשרת לנו ליצור תיאוריות מסובכות והסברים מועילים חקירה הבלשית, לא היו קיימים בלעדי היכולת הזאת. עלינו לזכור, שמה שאנחנו רואים לא בא כדי לאפשר לנו לדעת ולהבין את העולם, אלא בסך הכל להסתדר בו, ולשרוד. לזהות סכנות ואויבים, למצוא מזון, בני זוג ואת הבית שלנו. העובדה שאימצנו את הכלים הללו למטרה של בניית תמונת עולם כוללת, היא בסופו של דבר תעודת כבוד למח האנושי, שידע להתגבר על המוגבלות הזאת. אגב, תמונת העולם שלנו מורכבת ע''י כל החושים. לכן אין לנו בעצם בעיה לדעת שיש לנו ראש. אפשר למשש אותו. מה שכן, בטרם הומצאה המראה - לא ידענו איך אנחנו נראים! מדהים, לא? בעניין האשה והסקסופון - גם אני ראיתי בראשית את האשה. אולי כי אני מחפש תמיד את האשה (גם בציור של הברווז ראיתי אשה, אבל שם טעיתי). לידידי (בטרם בחרת שם לטור הזה) - ראית איך הויטגנשטיין הזה משתמש בדוגמא עם כדור הארץ והשמש? וגם ההארדינג הזה - פתאום ''גילה'' שאפשר להפסיק לחשוב לרגע. הגב לתגובה זו          ניתוח יפה         Laira,  ת''א,    30/05/05 16:31 (אם כי כבר נדמה לי שנתקלתי בו היכן שהוא....?) אולי היכולת לראות במבט ראשון את החלקים הסמויים יותר מעידה על יכולת חשיבה מחוץ לתבניות המוכרות. הגב לתגובה זו              נקודה מעניינת             י,    30/05/05 21:54 (אם אני מוחל על כבודי) אני מוצא כאן נקודה מעניינת. ככל שנשכיל ונלמד, נגדיל את הסיכון שנקבל ממקור חיצוני רעיון שאולי היינו חושבים עליו בעצמנו. זה יוצר מוטיבציה לא להחשף לרעיונות. הדוגמא הנפוצה ביותר למצב כזה הוא חידות ופתרונן. יש מי שרק רוצה את הפתרון - ''גלו לי את התשובה וזהו''. ויש מי שרוצה את האתגר והסיפוק של הפתרון - ''לא,לא, אל תגלו לי''. מכל מקום, אם את יודעת להצביע על מקור עם רעיונות דומים אני בכנות אשמח. נראה שיהיה לי מעניין במיוחד. הגב לתגובה זו          רק תזכור שהפעם אתה התחלת.         פרופסור הרפתוח,    30/05/05 15:30 ומה הוא גילה כשהוא הפסיק לחשוב ? או יותר נכון כשהוא חזר לחשוב מחדש ? ''שכחתי את שמי, את אנושיותי, את היותי דבר, את כל מה שניתן לקרוא לו אני או שלי''. לי זה נשמע קצת כמו: אוי אוי אוי, כשהפסקתי לחשוב, ה''עצמי'' שלי נעלם. אם כך, הרדינג בהחלט יכול ללמד את אנדרו כהן דבר או שניים על הקשר בין העצמי למחשבות :). אני בכוונה לא ממשיך לצטט מהפסקאות הבאות שלו, מפני שברור מהן שהן כבר נבנו על מנת לתת נופך רומנטי ודתי להתנסות הקצרה שלו. כאן הוא נפל בעצמו לתוך תבנית מחשבה חדשה. ''שונה'' ומרתקת ככל שתהיה, התבנית החדשה הזו אולי מרחיבה מעט את גבולות ההבנה, אבל בו בזמן גם תוחמת ומגבילה אותה מחדש בגבולות חדשים. הגב לתגובה זו              בדיוק כך             י,    30/05/05 23:12 ''הוא הפסיק לחשוב'', ככה סתם, באמצע היום. ואח''כ חזר לחשוב. ובינתיים היה משהו. והמשהו הזה, השאיר את חותמו. ואפילו היה מספיק נחמד כדי לרצות עוד. I reast my case הגב לתגובה זו          יותר מדי מתוחכם בשבילי!  ל"ת          אוי ואבוי,    30/05/05 09:18 הגב לתגובה זו          מעניין ומצחיק         יוני,    30/05/05 01:43 יפה כתבת. התגובה לא פחות מעניינת מהמאמר עצמו. תודה הגב לתגובה זו          תגובה לעניין  ל"ת          ט,    29/05/05 20:54 הגב לתגובה זו 4.  לא יודע מה איתכם...     זה רק אני,    29/05/05 15:37 אני קיבלתי כאב ראש! הגב לתגובה זו 3.  לא מצליחה לראות שם את האישה     רונית,    29/05/05 14:41 אני רואה רק את האיש עם הסקסופון. מישהו יכול להדריך אותי? כאילו, בערך איפה העיניים, איפה הסנטר וכו'? הגב לתגובה זו          תתרחקי כמה מטר מהמסך ותסתכלי  ל"ת          י,    29/05/05 17:32 הגב לתגובה זו          מחוצ לסקסופוניסט יש כתם באויר,         שי,    29/05/05 15:54 זו עין אחת, תתחילי משם... הגב לתגובה זו 2.  מקסים  ל"ת      גליה פ.,    29/05/05 14:11 הגב לתגובה זו 1.  שאלה     sus,  תל אביב,    29/05/05 13:54 לגבי הציור של האיש המנגן בסקסופון. ראיתי קודם את הפנים של האישה רק לאחר שקראתי מה אמור להיות שם ראיתי את האיש עם הסקסופון. ולגבי הקביעה שאי אפשר לראות את שניהם ביחד אז אני כן רואה את שניהם ביחד גם פנים וגם איש במקביל. מה זה אומר? הגב לתגובה זו          לאיש שמנגן בסקסופון         ר,    30/05/05 09:25 יש זיקפה שחבל על הזמן, מה זה אומר??? הגב לתגובה זו          אין שום משמעות למה רואים קודם!         ה.י.,  מרכז,    30/05/05 08:59 מה שחשוב זה שבסופו של דבר, ניתן לראות את שני הציורים. הגב לתגובה זו          אתה לא רואה את שניהם         אבג,    30/05/05 08:51 אתה פשוט מחליף את הראייה ל אישה ו אז ל איש .... אגב גם אני רואה כודם את האישה הגב לתגובה זו          גם אני מצליח לראות את שניהם         עדי,    30/05/05 01:52 במקביל הגב לתגובה זו          זה כמובן אומר שאתה גאון!!!!!!!  ל"ת          סוסה,    29/05/05 18:54 הגב לתגובה זו              וזה אומר שאת טפשה!!!  ל"ת              א-ש,    30/05/05 10:16 הגב לתגובה זו