תגובות עד כה: 17 תגובות, ב- 9 דיונים. הוסף תגובה 9.  השלום הפנימי ישתקף חיצונית     ayali,    11/09/04 11:42 ענק! עכשיו אני מבין למה כשדברים לא מסתדרים אנו רוצים להיות לבד מסדרים את הראש וחוזרים למשחק עם כוחות מחודשים. הגב לתגובה זו 8.  where shai tovli gone??     just wonder,not,    23/07/04 19:34 important הגב לתגובה זו          באמת איפה שי טובלי?         עדנה,  ירושלים,    23/07/04 20:21 חבל שנעלם, עם כל התגובות המענינות שהיה עליו להתמודד עמן, היה לו טור מאוד משלים את הטור הזה. תודה , תמשיכו ככה הגב לתגובה זו 7.  תודה גם ממני  ל"ת      לולי,  מהנילוס,    21/07/04 16:45 הגב לתגובה זו 6.  תודה     maor,    21/07/04 10:05 כרגיל , מדי פעם אתה מופיע...ועוזר להבין טיפה יותר. תודה על השקט האור והאהבה שאתה מפיץ. הגב לתגובה זו 5.  תודה, נסים  ל"ת      תמר,    20/07/04 23:18 הגב לתגובה זו 4.  שאלה     לירון,  מרכז,    20/07/04 20:25 איך אפשר להימנע מהתחושה שאתה רואה או מבין משהו שאחרים לא, וכתוצאה מכך להרגיש אי-שייכות או התנשאות לפעמים ? אלה תחושות לא כל כך נעימות... הגב לתגובה זו          Just watch it         Shiri,  Sprwtr, NY,    21/07/04 13:50 Liron--Avoiding it for the sake of avoiding is impossible. Just try it and you will see. The answer to simply watch it--watch the judgements, the superior feelings, the separatness of it all. Maybe in the watching you will discover the watcher, the judge. Maybe even the falacy of the seperation, even if it's just for moments at a time הגב לתגובה זו          תגובה ללירון         נגה,    21/07/04 07:27 מאוד מוכר לי מה שאת מציין פה אני עברתי את אותו מסלול. אך ככל שאני מאמינה בדרכי וממשיכה אותה ומתקדמת בה אני מרגישה פחות ופחות ''לא שייכת''. כיוון שאני יודעת שזאת הדרך היחידה ל''אמת''. בהצלחה הגב לתגובה זו              תגובה לנוגה             אנונימי,    21/07/04 11:16 אין דרך אחת ויחידה לאמת הגב לתגובה זו                  כל אחד והדרך שלו,                 תגובה לאנונימי,    21/07/04 14:30 ובשבילי היא היחידה כיוון שזאת הדרך שהחלטתי ללכת בה. הגב לתגובה זו 3.  תגובה למאמר     ליאת,  מרכז,    20/07/04 14:26 הזדהתי עם המאמר היפה שכתבת ואני יכולה לספר מתוך ניסיון אישי, שהתהליך של ההתנסות בשקט יכול להיות ארוך, אך ברגע שאתה מצליח באמת להתנתק מכל המחשבות, ספקות, פחדים - כי הם עולים ומציפים אותך ודרושה כאן תמיכה מסוימת (לפעמים נכון לדעת לבקש עזרה) - וברגע מסוים אתה לא תבין את עוצמת השקט שתמלא אותך כל כך , ודברים יתבהרו. הגב לתגובה זו 2.  Experiencing life     Shiri,  Sprwtr, NY,    20/07/04 13:49 Been living in a meditation center in upstate NY for two years. Sitting quietly. Eating . Awaring. Peaceful outside, but the internal movie is still playing. Sometimes it seems to be playing even louder than it did before I got here. Or maybe there is simply more awareness of it. Sometimes I think that o-to-to I am getting to that place, the ''stepping outside of the theater'' that you describe so beautifully. Then I see that it's yet another self, reinvented, a better-me. Lately I've been wondering if life ''on the outside'' is more meaningful. I mean to say that sitting and looking at the show in the midst of so-called ''normal'' life will be more of the ''real thing'' than doing it here. At times I am sure that it's yet another invention of the self who wants the pleasures of the city. This mind can make the case for the city life that will be just as contemplative and meditative as life here. That may be the case, but it sounds unlikely. It doesn't sound so to the heavily conditioned mind, but to the Mind which has learned to listen between to the thoughts. So I guess I'll stay here. Sit on the cushion, listen to the birds at dawn, walk in the woods. Keep watching. Not that the watching will ever end, or lead anywhere. As you said, Nisim, the only place it can ever lead to is right here, right now. Experiencing it differently may be the only change in scenery. Thanks for a beautifully written deion of my, and many others, lives. הגב לתגובה זו          to shiri         לירון,  מרכז,    20/07/04 20:27 i know what you're saying. i couldn't have said it better myself :) הגב לתגובה זו          a bit same here         fox_x,  קרית אונו,    20/07/04 16:55 אני מזדהה עם התחושה שלפעמים הדיבור הפנימי הולך ומתגבר, אני גם מנסה להבין למה זה קורה. נראה לי שהאני/האגו הבין שהוא במלחמה על חייו ומשתמש בכל הכלים שיש לו, אז לא יותר מדי בכוח אני מנסה להיות מודע לזה שרצות לי יותר מחשבות והרבה גירויים, ולאט-לאט להזיז אותם הצידה כדי שאני אוכל לראות מה יש מעבר להן. גם יוגה או תרגולים אחרים מביא לשקט הפנימי, זו גם דרך - להתמיד בדרכים שמובילות להפסקת הדו-שיח הפנימי, לאט לאט מתקדמים בדרך. ונכון, אני גם חושב על כך שלא צריך לחשוב על סוף הדרך, על פרות הדרך, אלא להתרכז בהליכה בדרך. לגבי השאלה שחוזרת פעמים רבות - אולי עולם המראות/האשליות עדיף על מה שיש בחוץ - בסופו של דבר אני שואל את עצמי האם יש לי ברירה ? האם אני יכול לחזור אחורה למשהו שאני כבר לא שלם איתו ? אני כבר לא מי שהייתי פעם. הגב לתגובה זו 1.  אבל איך עושים את זה?  ל"ת      נעמי,    20/07/04 10:39 הגב לתגובה זו          מתחילים מדיטציה ב-         אמיר,    26/07/04 22:42 פיתוח ריכוז ואיזון נפשי כלפי כל אבל ממש כל הדברים שגורמים לנו לא לשבת בשקט לא מיצרים שום רגש ולא מפתחים שום תאוריה, כל מחשבה שצצה, נותנים לה לחלוף. וחוץ מזה יש גם קורסים עם הדרכה מצויינת: www.il.dhamma.org זה לא קל, לא לעשות כלום, מאד מעייף... יום טוב. הגב לתגובה זו