גם לעניים גם למוח גם למשקל.

האחת - מי שגולש הרבה בפייס זה אדם שאין לו "חיים" והוא משועמם ומדוכא. מחפש תחליף לחיי חברה רגילים.

השניה - לאדם כן יש חיי חברה אבל הוא גולש המון בפייס כי הוא הפך את זה לסוג של התמכרות.

מסקנה - שתי התיאוריות נכונות. תלוי מי האדם.

גנבו לבן שלי את המייל וכמובן חסמו לו את הכניסה לפיסבוק.
הוא היה אומלל במשך כמה שעות.

הוא לא פתח משהו אחר. למה? ככה בא לו?

למחרת, ישב מולנו ילד חדש לגמרי. משוחרר, עליז שבילה איתנו בסלון והלך לשחק במגרש כדורגל....
נראה לי שגם הוא הבין שזה עושה לו טוב. עד היום הוא לא פתח חשבון חדש....

הנחיצות והתלות הזו לדעת בכל רגע מה אחרים עושים, אומרים (ולפעמים גם עליך) כנראה לא תורמת.