תגובות עד כה: 48 תגובות, ב- 21 דיונים. הוסף תגובה 21.  אל תקשיבי לכל הקשקשנים     mia, CA,    10/11/04 03:28 אני מתה על הטור שלך.....הוא מרפא בערך כמו צפייה בסינפלד או סתם קניות. תמשיכי לכתוב! הגב לתגובה זו          תקשיבי...         בול קליעה,    10/11/04 06:09 מה קשקשנית שכמותך עושה בקליפורניה? הגב לתגובה זו 20.  תגובה מאמא אחת...     רחלה,    07/11/04 23:42 אף אחד לא הכריח אותך להיות אמא. אבוי אם ילדייך יקראו יום אחד את שאת כותבת. בחרת לעצמך אורח חיים כזה ואת יכולה להקציב שעה שמיועדת רק לך, אבל להתלונן זה כבר מבחיל. תלונותייך לא מהוות מודל חיובי לאמהות באשר הן - ממש לא צריך לקלקל את תהליך ההורות שהוא נפלא מאוד. הגב לתגובה זו          נזיפות טוקבק         רננה,    09/11/04 03:16 איזו שיחה משונה!.... הורה אחת חושבת שנשים, בהוראת הגברים, צריכות לבצע את ייעודן ההיסטורי והביולוגי בשקט תעשייתי: כאילו לא התרחשה המאה העשרים. הורה שניה (בהשראת ההורה עינת) הבחינה בתהליכים חברתיים ותרבותיים ומעזה להצביע על קושי לאייש את תפקיד האם נוכח הנסיבות - וננזפת! תמצאי פיתרון ושובי למטבח, נאמר לה. ובכן - לנשים אשר כביסה/בישולים/ משחק בארגז חול/סידור חדר לא זורמים בדם, עדיין יכולים להיות כישורים מעולים להורות וזוגיות. הן יכולות להרגיש שלמות רוב הזמן עם הסטטוס החדש שלהן, לצד צאצאיהן. ברם - כשהן מתעמתות עם תופעות הלוואי של הורות, אשר את חלקן הזכרתי בפסקה הקודמת, הן נאנחות מרה ועלולות למצוא את עצמן במקום לא טוב - נוכח מבטי הרוחלה, תפיסות הרוחלה ואווירת הרוחלה הכללית סביבן. לא תמיד קל להניח בצד ספר טוב, לדחות בחודשים צפיה בסרט שחיכית שיגיע או לוותר כליל על שיחת טלפון חולמנית עם חבר ילדות, שפגשת בדרך הביתה. לדעתי האישית הורות הופכת לאפשרית רק עם בואה של הנפרדות של הילד - אי שם בתחילת יסודי. ועד אז לא נגהץ את קמטי מרירותנו עבור אף אחד (זולת, אולי, הצאצא:)) הגב לתגובה זו              למה כל כך מריר?             ליהיא,    09/11/04 07:08 אני קוראת את כל מה שרננה ורחלה אומרות ולדעתי אין מה להשוות רחלה היא עניינית ורננה לא. גם לי נראה שרננה לא יכולה לותר על כעסה בזמן שהיא נוטלת על עצמה נושא שדורש קצת יותר מ''בא לי להגיב'' - אז חלומות לחוד: ('' שיחת טלפון חולמנית עם חבר'') , מסכנות לחוד: (''לא נגהץ את קמטי מרירותנו'') ודעות מועילות לחוד: (''למצוא פתרון זה לא אומר לחזור למטבח, זה רק אומר לארגן את מערך התפקידים ואת שעות העבודה.'') יאללה, מספיק עם הבכיינות. הגב לתגובה זו              קמטי מרירות             רחלה,    09/11/04 06:06 רננה יקרה - אנסה לענות לך למרות שמבין מילותייך נושבת רוח קרבית משהו. כשאני אומרת לך שדברייך נשמעים קרביים, אני מתכוונת לזה שהם לא שייכים למה שנאמר פה אלא לסתם בעסה שיושבת לך על הנשמה. מצטערת זה פשוט אחלה בולט. אבל בכל זאת אתייחס: להיות הורה - עד כמה שידוע לי ,זאת בחירה. כנראה שמספר הורים מגלה שבחירתם נעשתה לכל החיים ובשנים הראשונות היא (הבחירה) גם תופסת אותם כמעט 24שעות ביממה. נו, מה לעשות שמילדים אי אפשר להתגרש, אז במקום זה אנחנו שומעים תלונות מהסוג שמתפרסם פה. למצוא פתרון זה לא אומר לחזור למטבח, זה רק אומר לארגן את מערך התפקידים ואת שעות העבודה. וזאת לא נזיפה, רק עצה ידידותית - שאולי אם תחשבי עליה היא תשרת אותך כיאות. (בשביל זה תצטרכי להפריד בין הכעס האישי שלך ובין כל תגובה ראציונלית). את יודעת, כשכותבים מתוך כעס רמת הכתיבה ממש יורדת. אין קשר בין הדברים שאת כותבת וזה קצת מקשה עלי. בכל זאת, אני מקוה שהצלחתי לענות לך. הגב לתגובה זו                  מצטערת...                 רננה,    09/11/04 07:20 על רמת הכתיבה על הרוח הקרבית על הבעסה שיושבת על הנשמה למרות הקשיים מצאת את הכוחות לתת עצה, לתרום לדיון. כה לחי! הגב לתגובה זו                      נכון...                     רחלה,    09/11/04 21:49 בסופו של דבר אי אפשר לשנוא את כל העולם - זה מעייף לאללה. ובנקודה זו נראה לי - למרות כל לחי! האירוני - שאת מתכנסת עם עצמך ומגלה שלפעמים גם אחרים צודקים. נו שויין, שיהיה בהצלחה. הגב לתגובה זו          תגובה לא אינטיליגנטית         אפרת,    08/11/04 11:59 תקראי את רננה, היא ענתה בשביל כולנו... התגובה שלך לא נבונה. מותר לדבר על הקשיים, נכון לשתף בקשים. אני עוברת אותם דברים בדיוק ומאוד שמחה שיש מישהי שקורה לה אותו דבר וגם משתפת אחרים בזה.זה מרגחע אותי ומעודד אותי שאני לא לבד. הגב לתגובה זו              אין צורך בהתפרצויות...             רחלה,    08/11/04 19:21 מה שממש לא אינטליגנטי זה להפוך את חוויית ההורות למסיבת תלונות. אנשים מבוגרים יכולים וצריכים לנתב את הקשיים על ידי קריאת מאמרים, ספרים, וכן גם על ידי שיחות. זה בסדר לדבר ולהחליף דעות, אבל אני בהחלט מתנגדת לרטוריקת המסכנה. גם את לא מסכנה, פשוט קומי על רגלייך והחליטי על לוח זמנים יומי מאוזן. כך כולם ירויחו, הילדים וההורים. עוד משהו... להגיד לי שתגובתי לא אינטליגנטית או לא נבונה - זה לא כל כך נורא. אני רק מקוה שאת לא מדברת ככה אל ילדייך בנוסף להתייפחויות היומיות שלך. הגב לתגובה זו                  האם גם ילדייך ננזפים כך?                 אפרת,    08/11/04 20:26 את בטח מורה או גננת. כזה טון דידקטי מזמן לא שמעתי. הגב לתגובה זו                      רחמים על שלך...                     רחלה,    08/11/04 23:42 לא לדאוג יותר מדי, אני לא זה ולא זה. אבל נראה לי שנגעתי בעצב מאוד רגיש ולכן את מרגישה ננזפת. את תחושת הננזפת את לא יכולה להעפיל עלי (אנחנו בקושי מכירות). לעומת זאת תחפשי טוב אצלך. בכל מקרה, לפעמים צריך לקפל את הזנב ולא לנבוח נביחות סרק. את רק תדאגי שילדייך יקבלו אמא נינוחה ולא מתפרצת. ... ואת זה אני אומרת בשקט, בלי טונים גבוהים, כך שלא תרגישי נזופה. הגב לתגובה זו 19.  איזה טרחנית מנג'סת!  ל"ת      ריקי,    07/11/04 12:41 הגב לתגובה זו          איזה טמבלית אובססיבית  ל"ת          מיקי,    08/11/04 12:00 הגב לתגובה זו              הכוונה אליך - ריקי             שוב אני,    08/11/04 14:26 כלומר את הטמבלית הגב לתגובה זו 18.  ילדים באמצע החיים     רננה,    06/11/04 13:12 הטור של עינת, כמו רבים שקדמו לו, נוגע בנקודה הכי מהותית ורגישה בחיי אשה צעירה שהופכת לאם: כיצד לקיים אורח חיים רגיל - בוגר, עמוס בהעדפות, תחומי עניין וחברים - בתוך החיים החדשים: חיים עם ילדים. מעניין שלסוגייה הזאת, הבלתי אפשרית על פניה, מתייחסים כל כך מעט. מדובר בנושא אקוטי, בסיסי, אנושי - הזועק לטיפול והתייחסות. ילדים הם ללא ספק מקור בלתי אכזב לשמחה וסיפוק, אבל הם גם משאבה לא נורמלית של אנרגיה, זמן וכן - גם כסף. משאבים אלה, שהופנו לפני בוא הילדים למקומות אחרים לגמרי, חסרים נורא לאמא צעירה. איכשהו יוצא שחיי הזוג - פעם צמד אנרגטי, מיוחד ויוצר - הופכים למסע סיבולת לב-ריאה והילדים, אשר מעולם לא ביקשו להיוולד, נתפסים כגורם למפלה, ונוצרים מתחים הדרגתיים בין חברי התא המשפחתי. יציאות עם ילדים, כמו שעינת תיארה כאן כל כך יפה, הן צל דהוי ומרגיז לעיתים קרובות של הדבר האמיתי. צריך לחשוב, כבודדים וכחברה, איך אפשר לדחוס לתוך יממה/שבוע/חודש/שנה מספיק דברים ''ישנים וטובים'' - על מנת שההורות לא תהפוך לגיבנת. הגב לתגובה זו          תגובה לננה         קורא יקר,    09/11/04 08:41 אם היא אוהבת הילדים שלה לפי דעתי היא צריכה להישאר לידם הגב לתגובה זו 17.  מזדהה עם כל מילה  ל"ת      דפנה,    05/11/04 13:17 הגב לתגובה זו 16.  עינת את כותבת מאוד יפה  ל"ת      אור,    05/11/04 12:01 הגב לתגובה זו 15.  הבכיינית מתפייטת     ג'וני קדחת,    04/11/04 20:15 בואי רגע, עינת, כאן ג'וני קדחת. בואי, תתקרבי. עכשיו תקשיבי טוב, בכיינית מתונקת: תגדלי את שני הזאטוטים שלך בשקט, אל תחרטטי לנו במוח, כאילו-כזה אין לך רגע זמן, הפוזה היאפית הזאת כבר יצאה לג'וני קדחת מהחורים של האוזניים. הגב לתגובה זו          אוי, איזה איש עלוב         מיכאל,    05/11/04 07:25 קודם תנסח משפט כמו שצריך ואחר כך תנסה לרדת בעברית על אנשים אחרים. הטור טוב מאוד הגב לתגובה זו          ג'וני קדמוני אוגה בוגה!         נבו,    05/11/04 04:34 למה שלא תעזוב את המחשב, תנדוד לכיוון ה64 אינצ' שלך ותשרוף את הזמן שלך מול ערוץ אגו, במקום לקרוא דברים כאלה ? הגב לתגובה זו              יאפים מטופשים בדרך לגט             ג'וני קדחת,    12/11/04 11:04 ג'וני קדחת סבור, כי התגובות הנלעגות של המגיבים המתוסכלים מעידות היטב על מצוקתם כהורים סוג ב' אשר נכשלו זה כבר בגידול ילדיהם. תעזבו את הספרים המחורטטים שלכם ואת הטראנדים המעצבנים ואת השטויות של פרויד ויונג. יפה מאוד שבלעתם בשקיקה - עאלק-אינטלקטואלים, יענו-דעתנים - את הספר המאתגר ''ילדים: האתגר'' אבל כדאי לכם לשכוח אותו. תתחילו להפעיל את השכל ואת ההיגיון. הפוזה הצפונית שלכם מחבלת בנפש ילדיכם האומללים והיא מובילה, נכון, לגירושים. אם טרם התגרשתם-כזה, וטרם חילקתם את הילדים ביניכם לפי שעות, דקות, תחביבים וקשקושים אחרים אז צר לי מאוד, אבל אתם בדרך הנכונה לרבנות. ושג'וני לא ישכח - הירידות שלכם על ג'וני פשוט קרעו אותו מצחוק. איזה הומור, כמה שנינות, ימבה של שכל יש לכם שמה איפה-שהוא בגוף. והטור גרוע. באמת. עובדה - הוא גרוע. וכאן ג'וני קדחת המחזיר את הסטירה-לילד-השובב לאופנה. אלייך, ורדה. הגב לתגובה זו 14.  איך זה?     מארי קלייר,    04/11/04 19:20 אני כן אוהבת את הטור שלך. אבל אני חייבת לשאול - איך זה שלי כן יש זמן ואני אמא, וכמו שמעידים עלי אני כן משקיענית גדולה בתור אם. הגב לתגובה זו          יש לך זמן?         מירב,  מודיעין,    07/11/04 13:03 רק במקרה שהם בני 20+, אחרת- זו משוואה בלתי אפשרית. אם את חושבת שכן - בבקשה, תחלקי עימנו.. הגב לתגובה זו 13.  ואיפה ירום הודו...     נורית,    04/11/04 18:45 נו איך קוראים לו, ההוא שתרם את הזרע? אה, כן, האבא! ואללה. דמות לא קיימת. למה גברים אף פעם לא מתלוננים על זה? אולי כי הנשים לוקחות את הכל על עצמן או שמא הכל נופל עליהן? אז יאללה - תתחלקו עם בן הזוג (יום אחד את ישנה מאוחר ויום אחד הוא) ואז תראו איך הזמן הפנוי יגדל. הגב לתגובה זו          ומה עם פרנסה ?..         נבו,    05/11/04 04:33 אם בעלה הוא פועל בניין, או בעל עסק פרטי ?... הגב לתגובה זו              בתור אחד שמסנגר עליה פה בטירוף             שלומית,    06/11/04 07:18 יש לי הרגשה, די מציקה, שאתה הוא הבעל הפרטי שלה..... הגב לתגובה זו                  למה לא.. והעבודה שלי היא..                 נבו,    06/11/04 16:33 לסנג'ר בטוקבקים ? אני נשוי - די מאושר - ומכיר מקרוב מאד את רוב החוויות שהיא מתארת - נסיון אישי. פשוט נהנה לקרוא אותה, ולא מבין מה אחרים מקטרים כאילו הטור הזה במעריב הוא מנדטורי לכל דבעי.. הגב לתגובה זו 12.  עינת ניב הצנועה     שמחה,    04/11/04 18:15 היא רק מבקשת דבר מאד קטן שאף אחד בשום מחיר בעולם לא יכל לקבל ז מ ן הגב לתגובה זו 11.  I thought you were going     E,  California,    04/11/04 18:05 to drink coffee with a friend. Leave the husband with the kids... הגב לתגובה זו 10.  I feel sorry for your kids     SMART 1,    04/11/04 17:42 Every week you just complain that you have no time , no fun, only worry all the time. Why dont you give them to someone FOR THEIR SAKES הגב לתגובה זו 9.  ממש לא עושה חשק לעשות ילדים  ל"ת      נשואה שנתיים,    04/11/04 17:19 הגב לתגובה זו 8.  אבל למי שהוא אמא - אין!  ל"ת      נירית,    04/11/04 17:15 הגב לתגובה זו 7.  די כבר עם טורי האמהות!!!     לולה,    04/11/04 16:57 אני אמא טריה וזה נרא נחמד שיש עוד אמהות במצבי, אבל לא ממש בא לי, ברגעים הקטנים שלי עם עצמי, לשמוע על עוד חוויות כאלה. די כבר עם טורי האמהות. רוצה אסקפיזם מוחלט. רוצה משהו אחר, שינתק אותי לחלוטין לשבע דקות ביום מהעובדה שאני אמא. אם אין לכם על מה לכתוב מלבד על הילדים שלכם, תפסיקו לכתוב!!!! הגב לתגובה זו          די כבר עם קוראים כפייתיים!!!         נבו,    05/11/04 04:31 מישהו הכריח אותך לנווט את הדפדפן לכיוון הטור הזה, או לקרוא אותו ?! הנה לך אסקיפיזם מוחלט: http://www.ogrish.com הגב לתגובה זו 6.  לי יש מלא זמן     tt,    04/11/04 16:38 תאכלי את מה שקצרת הגב לתגובה זו          תגיע/י לגיל 40 בלי ילדים..         נבו,    04/11/04 18:38 תרא/י איזה חור בלב יהיה לך.. והוא רק יגדל ויפער יותר ויותר עם השנים.. הגב לתגובה זו              איזה חור ואיזה בור?             חורי,  מעלה חורון,    05/11/04 17:35 יותר טוב להגיע לגיל 40 עיפה ומותשת בגלל גידול הילדים, גיל 50 הילדים כבר לא מסתכלים עלייך, גיל 60 מתחילים לקטר כשצריך לבקר אותך, גיל 70 כבר לא מבקרים, ולפעמים מתקשרים בחגים, גיל 80 מאיצים בך לכתוב צואה מדי פעם כשהם מבקרים לצורך זה, ואחר כך מיללים על הקבר ... כמה מעט השארת להם, ששמים מצבה זולה , ושוכחים שהיית! פסימי אבל ב85% כל כך נכון!!! הגב לתגובה זו                  היית ילד אומלל.. נכון ?                 נבו,    06/11/04 05:10 מצטער. אצלי במשפחה אין מוצצי דם ברמה שתארת... מצטער אם אצלכם זה נפוץ. הגב לתגובה זו          you are so stupid         the critic,  US,    04/11/04 17:02 you're name should be tt- terribely tembel הגב לתגובה זו 5.  אחלה טור  ל"ת      אורית,    04/11/04 15:58 הגב לתגובה זו 4.  יפה     חן,    04/11/04 14:53 מאוד יפה הגב לתגובה זו 3.  חוויות     הספורטיבית (אקס,    04/11/04 14:47 גם אני רוצה לפגוש אותך לכוס קפה!!!! הגב לתגובה זו          לא כל מי שכותבת חביב גם נחמדה  ל"ת          שירה,    04/11/04 16:55 הגב לתגובה זו          גם אני...  ל"ת          שירה,    04/11/04 15:00 הגב לתגובה זו 2.  ענק!  ל"ת      נבו,    04/11/04 14:40 הגב לתגובה זו 1.  איזה מקסימה!  ל"ת      צופית,    04/11/04 14:36 הגב לתגובה זו