רק השכל וההגיון נעלמים , בהנחה שהיו שם מלכתחילה.

ההיסטוריה היהודית מוכיחה את זה

מהחוויה שלי,חלקם נמשכים לתהליך ע''י תמריץ מלגות כספיות.

כשבן זוגי ראה אורות אני הייתי בזעזוע
לא הסכמתי לכלום ,כל היום והלילה היו מסעות של כפיה
ואיומים שאם אני לא בעניין אז גירושים
רציתי ללכת מיד, ידעתי והוא כל הזמן אמר אני לא חוזר בי
אני לא בוגד בקדש ברוך הוא
כשהתלבשתי בחדר באחד הימים הוא זעם עליי
מה את עושה? הלא הקירות רואים אותך
כל היום שמעתי צניעות, קדושה, מהדרין וטומאה
היום אחרי שנים אני לא מצליחה להבהיר חד משמעית
אני לא חוזרת בתשובה וזה בקיצור

היא לא תישרף (זה תלוי בזווית היציאה) אלא תמשיך לנוע עוד ועוד עד שתאבד קשר עם המציאות על כדור הארץ...

חזרה בתשובה אינה סויץ' פלאים סוציולוגי או של קוד לבוש אלא היא תהליך הטמעה נפשי רציף ארוך וממושך
לכן נדרשת זהירות רבה כדי שלא לקטוע את רצף ההטמעה מצד אחד וכדי להמשיך לחיות כבנאדם מהישוב בצד השני
דבר זה אפשרי רק אם יש לך רב צמוד שמדריך אותך בכל צעד ושעל משך שנים עד שתתיצבו על רגליכם הורוחניות בעצמכם
מי שמחליט לבד עבור עצמו ובטוח שהוא בדרך הנכונה - תמיד נכשל!!
זו התורה כולה.