ש טיעוני ''סדר'' תיאולוגיים טובים. האבולוציה אינה אחד מהם, לדעתי.
שימו לב שהוא התבלבל, ואמר שזה שהבנו איך מחשב עובד לא אומר שמישהו לא יצר אותו. אבל האנלוגיה לתורת האבולוציה היא לא שהבנו (רק) איך המחשב עובד, אלא איך מחשב יכול להיווצר מהאלמנטים המרכיבים אותו ללא כוונת יוצר.
לכן, הדרוויניזם מאוד רלוונטי לדיונים תיאולוגיים. אם לא הייתה קיימת התאוריה הזאת, עדיין היינו מתפלאים איך יצורים כל כך מסודרים ותכליתיים קיימים בעולם ללא יוצר.
הדרוויניזם שחרר אותנו מהפליאה התאולוגית הספציפית הזו (מי אומר שהפילוסופיה לא מתקדמת? (-:), אבל זה לא אומר שאין טיעונים אחרים בדבר קיומו של יוצר..
למשל, הטיעון של קיום החוקים הפיזיקליים, והתאמתם לקיום חיים ביקום, הוא כיוון טוב לדעתי.
אבל הטיעונים הללו לא מוכיחים אלוהים.. אולי יוצר, אבל זה יכול להיות באותה מידה זן של חיפושיות ממש אינטיליגנטיות.

מדובר בתופעה שמקובלת כבר בכנסיה הקתולית. בכל פעם שהמדע מצליח להוכיח תיאוריה חדשה, הם מבינים שכדאי להכיל אותה בתוך הדת. ולהפסיק לצאת נגדה.
מדובר בצעד חכם, מכיוון שהדת לא יכולה להוכיח דבר. ולכן עדיף לא להתנגד למה שנראה כהוכחות חותכות.
ולכן אם בעבר הנוצרים כמו היהודים התעקשו על אמיתות סיפור הבריאה. היום הם מסתפקים בכך שאלוהים קבע את חוקי הטבע.
נשאלת השאלה, מדוע לדתיים עדיין יש צורך באלוהים, לאחר שהם ''דחקו'' אותו לתפקיד קצר כל כך, של יצירת המפץ הגדול וללא כל התערבות ''בעולמו'' מאז? ובמחשבה אגוצנטרית, מה הטעם להתפלל לאלוהים, שאינו מקשיב לתפילות?

והאבולוציה בראה אותנו.

אני מתפלא שאף אחד כאן לא יודע את זה.

התמודדת עם העיקרון של אפשרות קיום אלוהים בהינתן האבולוציה.
מה שחסר הוא ההתמודדות עם סיפור הבריאה, עם התאריכים וכו'. האם באמת היה 'אדם ראשון'? לפני כמה זמן? היהדות מדברת על 5774 שנים. האבולוציה מדברת על מילייארדי שנים מעבר לזה (וכך גם הגאולוגיה והאסטרונומיה).

אני רוצה להציע דרך אחרת:
העולם לא נברא כחדש, אלא כעולם שלם, עם עבר, הווה ועתיד.
כשהעולם נברא, הוא נברא כאילו התנהל מאז ומעולם. היה לו עבר עשיר, בעלי חיים רבים, תרבויות אנושיות רבות, מאובנים וכו'.
'אדם הראשון' היה האדם הראשון שתקשר עם הבורא. אולי היה יציר כפיו ממש, אולי היו לו הורים. בכל אופן, ממנו התחיל 'העניין האלוהי', ועבר מדור לדור.
לפי זה, לא יודע בדיוק מתי נברא העולם, אבל זה לא משנה. כשהעולם נברא הוא כבר היה עתיק מאד.

אם אלוהים יצר את הכל - היקום, חוקי הטבע, החיים ולבסוף את האדם, אז מי יצר את אלוהים?

בקיצור, אי אפשר להוכיח את אלוהים כי מהות האלוהים היא באמונה. או שיש לך אמונה, או שאין לך.

אם אתה מאמין - אשריך. לא אני ולא אף אחד אחר יוכל להוכיח לך שאין אלוהים.

אם אינך מאמין - אשריך. אף אחד לא יוכל להוכיח שיש אלוהים כי אם הייתה כזו הוכחה, היא כבר מזמן הייתה מתגלה.

שום פלפולי פילוסופיה וטיעונים המתבססים על הנחות לא מספקים הוכחה לקיומו או אי קיומו של אלוהים.

כל כך הרבה טיעונים פילוסופיים (כמו הטיעון האנטרופי) חסרי טעם. אבל הדבר הכי חשוב איזה מין אלהים יש לנו ולמה הוא לא מדייק בתאור הבריאה??? האם הוא לא מדייק בעוד דברים???

אז מדוע לא להמשיך צעד נוסף קדימה - המקרה ברא את אלהים?
-

מקרה=העדר מוחלט של סיבה.
אלהים=סיבה אחת נצחית נעדרת סיבה (הנצח נעדר סיבה הוא), שהיא סיבת הכל.

אלהים ומקרה הם הפכים סותרים, אז כיצד אלהים ברא את המקרה?
-