בשיעור של הרב דניאל אפשטיין, הוא דיבר על התאולוגיה של אתי הילסום ועל כך שבדברים שכתבה הוא מוצא את העומק הרציני ביותר של מחשבה תיאולוגית.
אני מוצא בדבריה גם עמדה בודהיסטית מעמיקה, את השנאה לעולם לא מיגרו בשנאה אלא רק באהבה זה חוק עתיק ונצחי, אתי הילסום היא אור בתוך חשכת העולם הזה שבו פראי אדם ברברים פנטים קרים כקרח כהגדרתה ראו כחובתם המוסרית להשמיד את יהודי אירופה והעולם.