קהילה הולכת וגדלה של אנשים חושבים לפני שעושים.אנחנו לא ''לייט'' בכלל ומשקיעים הרבה יותר כובד מחשבה מאלו שהם אכן ''לייט''-כי לא חושבים-מה שהרב אמר עושים,מה שניכתב בדורות שונים לחלוטין מאיתנו מקיימים ואין צורך להיות כבד.רק החדשניים בודקים בציציות עצמם,בלבד,ומה מקומן של הליכות/הלכות שונות בדור של מחשבים,סמרטפונים,מדינה עצמאית וכד'.
אמור מעתה ''דתיים חושבים''.

עניין הצומות ניתן לדיון.

אבל למה לתלות את הצורך בסנהדרין, החשוב כשהוא לעצמו, בסוגיה שולית של הצומות.

סנהדרין צריך מהרבה סיבות אחרות, והסנהדרין לא תקום בעתיד הנראה לעין, מהרבה סיבות אחרות.

אבל העובדה היא שהרבה חברה שמחפפים במצוות דאורייתא, מחפפים גם פה ולהיפך.
אבל שום צום, למעט יום כיפור, אינו מהתורה ואינו מצווה.

שנה לפחות את הכותרתץ

במקרה הראשון הוא הפסיק לקרוא את הקטע מוקדם מידי. אם היה ממשיך עד הסוף (סוף פרק ח) היה מגיע למסקנה המתבקשת שהציטוט המובא הוא התייחסות צינית, לאמור: אם אתם חושבים שהצום ,כמעשה פורמאלי, מועיל במשהו, כדאי שתפסיקו לצום, כי אלוהים לא צריך פאקירים. והנביא זכריה מפרט מה כן צריכות להיות משמעויות הצום, ומתי באמת ראוי שיתבטל - בגאולה העתידית, לאחר קיבוץ כל הגלויות

המקרה השני הוא לגמרי סילוף, דיסלקציה או חוסר הבנה במושגי יסוד : הגמרא אומרת שהצומות במגילת תענית הם רשות. מגילת תענית אכן נגנזה, והתאריכים הרשומים בה אינם ידועים. אבל צומות החורבן אינם חלק ממגילת תענית והם חובה מוחלטת לכל הפוסקים

עלי לציין שכותב המאמר הינו יהודי ירא שמיים וכל ההתקפות נגדו שהוא אפיקורס וכו' אינם לעניין.
לאחר שקראתי את הכתבה גם אני התעניינתי מי הוא הכותב כי חשבתי שמדובר ב''דתי לייט''/איש תורה ועבודה/קונסרבטיבי.
לעניינו של דבר: הכתבה קצת מוקצנת וישנם דברים רבים בנוסף לצומות שיש לדון בהם (הריגת כינה בשבת, מים שלנו, קרבן פסח, קידוש החודש וכו').
המתח בין מסורת ומנהג לבין ההקשבה לצורך השעה הוא חשוב אך בדרך כלל המסורת מנצחת בגדול ויש לכך סיבה.
ההיסטוריה של עם ישראל רוויה במשיחים ואנשי מהפכות שלא תמיד הועילו. לחסידות לקח המון זמן לחלחל עד שהתקבלה ועדיין יש לה ולתורת הקבלה מתנגדים.
אני חושב שהתורה שבעל פה הייתה התורה שקשובה לצורכי השעה והיא הייתה תמיד במתח עם התורה שבכתב. אכן יש צורך לחדש את התורה שבעל פה אך אני חושב שזה נעשה בצורות אחרות: מוסיקה, יצירה (לדוגמא כתיבה עיתונאית) בתי מדרש שונים, פמיניזם.
אם בניין המקדש כה חשוב לכותב המאמר (ואני יודע שזה חשוב לו) אז במקום להילחם בתופעת הצום אפשר להתייחס לדברי הנביא ישעיה:
''הכזה, יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם, נפשו; הלכוף כאגמון ראשו...פתח חרצובות רשע...אז

איפה אתה חי?
יש לנו עוד כל כך הרבה לתקן! נכון עשינו הרבה, ברוך הד', אבל יש עוד הרבה הרבה מה לעשות.
והצום לא נועד גירדא בשביל לא לאכול ולהתענות, אלא להוות פסק זמן- לעצור, לחשוב, לראות מה קורה מסביב. מה קורה לי, לך, לנו כחברה, על כל המשתמע מכך.
מה, הגענו למנוחה ולנחלה שהחלטת לקרוא לביטול הצום?!
בשורות טובות וחורף טוב
ד.

הם מחפשים תירוצים מגוחכים שמעידים על בורות ולמצער על חשיבה מעוותת שמקורה בריקבון בסיסי באמונה.

צריך לקרוא ולראות שזה חובה. הרמ''א כותב שמניקות וחולות לא צריכות לצום. כל השאר - זה חובה.
נכון שאתה רוצה שלא לצום, אבל זה לא אומר שזו לא חובה.


אוהד

צום גדליה
יום כיפור
עשרה בטבת
תענית אסתר
17 בתמוז
תשעה באב

מי שרוצה לחפף ןלא לקיים את ההלכות שיבושם לו. אבל שלא יתחיל להתפלסף ולהמציא דברים חדשים - הלכות צריך לקיים ומי שלא נוח לו עם קיום מצוות כלשהם ,שלא יימשיך לקרוא לעצמו דתי

משומדים

אני רוצה גם לציין שלפי מסורת חז''ל סדר ברכות תפילת שמונה עשרה מתאר שלבי הגאולה - מברכת פירות הארץ, דרך קיבוץ גלויות, עד לבניין מקדש וכינון מלכות בית דוד.
הארץ נותן פירות בשפע, קיבוץ הגלויות במצב מתקדם - שלב הבא זה סנהדרין......שם אנו קצת ''תקועים''

אך כהערה צדדית - אולי על עצם העובדה שאנו עדיין תקועים ולא מצליחים להתגבר ולהתאחד ולהקים סנהדרין - ראוי לצום?

you got a point

קשה לי מאד לקבל את אמירתו של הכותב במאמר זה.
מדוע הכותב לא מסיים ב - אם הבעיה היא חורבן בית המקדש אז תבנו אותו אלא ב - תבנו את הסנהדרין? האם אנו צמים על ניתוץ שיבור ושריפת הסנהדרין? הלא היא התקיימה גם במקומות נוספים לאחר החורבן. אין בדל של היגיון או עקביות בדבריו של הכותב.
לבסוף נחשפה במערומיה דעתו האמיתית של הכותב על בית המקדש שהוא מבנה תרבותי נטול משמעות, והיא-היא הסיבה לכתיבתו את המאמר. אדם שמכנה כך את בית המקדש בודאי לעולם לא יצליח להבין אנשים הצמים על חורבנו. אם ה''מבנה'' הוא נטול משמעות, מדוע התורה ''ביזבזה'' עליו כל כך הרבה פסוקים? איך הכותב מתייחס לחלקים נרחבים אלה בתורה? האם הוא קורא אותם בכלל?
אין לי אלא לקבוע שהכותב מביע כאן את הבוז הגלוי שלו שיכול לנבוע רק מבורות עמוקה או מאותה אידיאולוגיה ריקה ונבובה שלוקחת מהתורה רק את מה שמתאים לה...

תמיד משעשע לראות חכמולוגים שבטוחים שהם הראשונים ב2000 שנה האחרונות שעלו על השאלה הגדולה שתשנה את פני ההלכה לנצח...
כאילו אף אחד ממליארדי היהודים שומרי המצוות שקדמו להם ב2500 שנה האחרונות לא שאל,הקשה, התלבט, דן, כתב, התווכח הפסיד או ניצח בויכוח.

הפסוקים מצוטטים מראשית ימי בית שני קרי לפני 2500 שנה
הגמרא מתוזמנת לפני 1600 שנה לערך.
מאז דנו,התלבטו והחליטו לקבוע צומות מסויימים בדרגה יותר חשובה (ט' באב) חלק בדרגה יותר בסיסית (י''ז תמוז עשרה בטבת צום גדליה) חלק בדרגה הכי נמוכה (תענית אסתר) וחלק גדול ביטלו (כל מסכת תענית).
בעקבות הקביעה נקבעה דרגת מחוייבות שונה לכל תענית.
בשורה התחתונה- לפי כל הפוסקים (כן, כן גם אלו שהיו חשופים לאותם מקורות שהעלה הכותב) אדם בוגר ובריא נדרש לצום את צום י' בטבת.
אפשר לשאול ולתהות - אבל לזלזל ולגחך רק מגחיך את הכותב עצמו.
אפשר גם פשוט ללכת וללמוד את הסוגיה....
אבל למה ללמוד אם אפשר לכתוב ספין פובליציסטי בעיתון...

אין מצב שכל איגוד כזה של רבנים יהיה פתוח לשינויים .

אינני מסכים עם דבריך:
א. בנושא אימוץ נוקשה של כללי המסגרת - הייתי שמח לדוגמא או שתיים ולא רק לאקסיומה. אבל אני חושב שבכל מקרה לגבי היהדות עיננו רואות הפוך לחלוטין. דהיינו שכל מי שפרק מעצמו את כללי המסגרת הנוקשה ויהיו סיבותיו טובות ככל שיהיו מצא את דרכו מחוץ ליהדות (דוגמא או שתיים: נוצרים, משכילים, רפורמים , להמשיך ? (אל תכריח אותי לומר ניאורפורמים))

ב. ספציפית לגבי הצום, דברי הנביא לגבי הצומות שאנחנו גזרנו על עצמינו - טוב ויפה ומוכר. אך עדיין איננו פוטר מקיום חובות שנקבעו בידי חז''ל ע''פ סמכות מלאה מאת ה' - ועשית ככל אשר יורוך. (וגם אם לא נקבל על כך שכר עצום בשמים)

ג. לגבי עצם העניין האם לבטל / לא לבטל, מהו הסטטוס שלנו כרגע והיכן אנחנו על הציר גלות / גאולה. אז אני מקווה שאני לא מפיל אותך מהכסא, אבל רוב מניין ובניין של הוגי הדעות / חכמי ישראל בימינו (גם אלה שלא נמצאים במרקש או לחילופין בבריסק) סבורים שלמרות התהפוכות והנפלאות שחזו עיננו בדורות האחרונים, עדיין אין בזה להגדיר את המצב כגאולה, ולכן אין לזוז חלילה ולשנות משהו בנוגע לתעניות אלו.

בבניין ציון ננוחם.