בתור קיבוצניקית חילונית, נחשפתי בהזדמנויות שונות לפעלו ולעברו של הרב לאו, ונפלה בחלקי הזכות לקרוא את ספרו המרגש ''אל תשלח ידך את הנער''.
אין ספק שאמונה היא עניין של אמונה, ולא ניתן לגשר על פערי הגישות בדיון מהסוג הזה. אבל מה שחשוב בעיניי היא השקפת העולם האופטימית והמעשית כאחת של הרב לאו. גישתו לאנשים ולחיים מעניקה השראה, ואין ספק שהפכתי לאדם מאמין יותר בזכותו. אמנם לא אמונה באלוהים, אבל אמונה באדם ובכוחנו לשנות דברים. היום אני יותר תורמת ויותר מעורבת בפעילות למען הקהילה והסביבה, ולרב לאו יש חלק לא מבוטל בזה, למרות שלא פגשתי אותו מעולם. כן ירבו אנשים כמוהו.
הגב לתגובה זו