תגובות עד כה: 14 תגובות, ב- 7 דיונים. הוסף תגובה 7.  צריך להבין דבר חשוב!!!     אביחי,  מרכז,    25/07/04 02:07 בנות צלפחד בכל מקרה היו מקבלות ירושה (של בעליהן), אלא שמרוב אהבת ארץ ישראל הם רצו לשמור על נחלת אביהן ולכן התחתנו בתוך השבט. הגב לתגובה זו 6.  צלופחד - המקושש בשבת שנסקל     יעל,  אשחר,    18/07/04 12:13 למוות. אולי לכן לא מצאו חתנים כל כך בקלות. אך הן היו 5 בנות, חבורה, שבאו ודרשו פתרון לבעייתן. משה והעם לא יכלו להתעלם מהן ולקרוא להן ''פמיניסטיות פתיות'' ועוד דברי חיבה המופיעים פה בתגובות של אלה שחושבים שאלוהים עובד אצלם. הגב לתגובה זו 5.  תגידו, מה היא רוצה שם?  ל"ת      מוישה,    18/07/04 08:41 הגב לתגובה זו 4.  יש כאן בעיות בהבנת הנקרא/מקרא     Jack,  שוהם,    18/07/04 05:58 לא הבנתי מדוע נשים דתיות אינטלגנטיות עדיין מחפשות תשובות בהלכה היהודית - הרבנים תמיד, אבל תמיד חוזרים למקור בפשט, למרות שרבנים דגולים הבינו שבשביל להתעלות באמת, צריך יצירתיות בפסיקה. רוב רבני ישראל יחזרו למקור השוביניסטי, והנשים יודעות זאת. גב' שרון, לא הבנת כמה שוביניסטית פרשיית בנות צלפחד, וכנראה לא תביני. ולאשה המקופחת חברה של עדי שרון אני אומר: כמה מכות תחטיף לך ההלכה היהודית עד שתאמרי די הגב לתגובה זו          בתי המשפט לעניני משפחה נגדנשים         גל,    27/07/04 12:17 בתי דין לעניני משפחה מקפחים דוקא נשים ושופטים בעד גברים נוטשים בתים כי זה מאוד אופנתי. אני מכירה חברה שבעלה נטש אותה ואת ילדיה . היא סרבה להתגרש אלא רצתה שלום בית. הוא פנה לבית דין לעניני משפח והשופט שונא נשים קבע שצריך להבין את הרבר יש לו צרכים וזכותו לקיים חיי אישות כפולים ואת ביתם העמידו למכירה . בנוסף הוא פסק לא לתת לה מזונות. לפי ההלכה היהודית זה לא היה קורה הגב לתגובה זו 3.  הפניה     אודי,    18/07/04 02:31 עדי מפנה אותך למאמרו של הרב אלחנן סמט על פרשת פנחס בספרו ''עיונים בפרשיות השבוע'' הספר נמצא בספריה של ביהכ''נ ''היכל בנימין'' הגב לתגובה זו 2.  האר עיניך חשוך יקר     יוחנן,  מערב,    16/07/04 20:25 המשנה תקנה תקנה שנקראת ''כתובת בנין דיכרין'' לא נלאה את הקוראים והקוראות בפרטיה רק נציין שהגמרא מזדעת ומקשה: הייתכן שהתורה מצוה שהבת לא תירש ובאים חכמים ואומרים שתירש? הגמרא כמובן יוצאת מזה כמו גדולה ומאששת את התקנה שהבת כן יורשת, אמנם לא כמו הבנים אבל חובתו של האב להעניק לבתו עד עשירית מרכושו - שרירא וקיימת. ללמדנו, שאם חכמים רוצים (ושוב הדגש על רוצים) אפשר למצוא בתוך עולם ההלכה פתרונות המתאימים לזמן ולמקום. אגב, הוראת הגמרא מתבסס על מדרש של פסוק בירמיהו שעל פי הפשט כלל איננו נוגע לעניין. היה צורך ביצירתיות רבה על מנת להשליך מכאן לנושא הירושה. ואם בפרוזבול עסקינן, הרי שהיא הנותנת! הפרוזבול תוקן, וגם אז הרימו גבה ושאלו היתכן? וישנן שתי תשובות, אחת בזמן הזה שציינת והשניה על פי מדרש הפסוק שעל פיו מסתבר שאין כלל מעבר על דברי התורה (ויעויין גם בירושלמי). אבל לשיטתך, אם בזמן הזה שישראל לא יושבים על אדמתם, ואפילו יושבים אבל מעורבים יהודה בבנימין (גמרא שם) אין חובת שמיטה חלה כלל אלא רק מדרבנן. קו''ח בן בנו של קו''ח שבימינו שאין ישראל יושבים על אדמתם לכולי עלמא, יש צורך אקוטי לתת ירושה לבנות, כי הרי מטרת החוק היא למנוע העברת נחלאות בין שבטית, הלוא כן? לסיכום. צריך רק רצון. התניא דמסייעא כבר ימצא. הגב לתגובה זו          אתה מפספס את הנקודה המרכזית         חשוך ימי בינימי,    18/07/04 09:08 הבעיה אינה רצון, אלא לאיזו תכלית הוא מכוון. יכולת להקשות לי קושיה חזקה יותר (וציפיתי שמישהו יעלה אותה) - הלא חז''ל כן עקרו מצוות דאורייתא, לכאורה, וכוונתי כמובן לעקירת מצוות תקיעת שופר ונטילת ארבעה מינים כאשר ראש השנה או סוכות חלים בשבת וכיו''ב. הגמרא אף מציינת במספר מקומות ש''יש כח לחכמים לעקור דבר מהתורה'' (בשב ואל תעשה)... נו? אם כבר אתה מקשה, אז למה לא את הקושיה ''המפוצצת'' הזו? אלא שהתשובה לקושיה זו נעוצה בדיוק בנקודה שממנה אתה מתעלם - הנושא הפאגאני. במלים אחרות - מה המוטיבציה לתקנה. האם המוטיבציה היא חיזוק התורה כדי לעשות נחת רוח לריבונו של עולם - גם אם זה ממש לא ''מתאים'' לנו, (''עשו משמרת למשמרתי'', ''להרחיק את האדם מן העבירה'' וכו'), או שהמוטיבציה היא ''להתאים'' את התורה למה ש''מתאים'', ''מתחבר'', ''מתקדם'', ''פמיניסטי'', ''הומניסטי'', ''מודרניסטי'' ושאר ירקות רקובים ומעופשים. הדוגמא שהבאת אינה סותרת דבר ממה שכתבתי. תקנת רבי יהודה הנשיא לא נועדה לרצות קומץ פמיניסטיות צייצניות, אלא נבעה ממצב מיוחד שנוצר בימי האיפריה הרומית, שהסברו אינו עניין לכאן. המוטיבציה הייתה בדיוק ההיפך ממה שנדמה לך, חיזוק דיני הירושה על פי התורה ובוודאי שלא עקירתם ו''התאמתם'' למאוויים אנושיים. המשנה, פרי יצירתו של אותו רבי יהודה הנשיא, היא מניפסט שאין דומה לו המכריז - לא האלוהים משרת את האדם אלא האדם עובד את האלוהים. כך למשל נקבע באותה משנה של אותו מחבר שאם רואה אדם את ביתו עולה באש בשבת מותר לו להוציא ממנו רק מזון שלש סעודות ולראות את כל מפעל חייו עולה באש. (לשכניו מותר להציל יותר). זה לא דין דאורייתא, זו תקנת חכמים שממש לא עניין אותם אם היא ''מתאימה'' להשקפה הומניסטית כלשהי. מה שעניין אותם הוא למנוע מצב שבו אדם הבהול על רכושו העולה באש עלול אולי ושמא לעבור על מצוות האלוהים ולכבות אש בשבת. האל ומצוותיו הם העיקר בעיני חז''ל, ולא האדם ושגיונותיו. הבעיה היא אפוא לא אם רוצים, אלא למה רוצים. מדוע יש ''צורך אקוטי'' לתת ירושה לבנות - כדי לרצות כמה פמיניסטיות נרגנות? זאת ממש לא סיבה לעקור דבר מן התורה. ''יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים''. הגב לתגובה זו 1.  לא, זאת לא התורה שלך     חשוך ימי בינימי,    15/07/04 20:45 זאת התורה של הקב''ה, וזה בדיוק ההבדל שבין עובד ה' לעובד אלילים. עובד האלילים עובד למעשה את עצמו, אליליו הם דמויות מעשה ידיו המייצגות את פחדיו, את תאוותיו ואת מאווייוו בעולם הזה (ואין לו שום תקווה או שאיפה לעולם הבא). עובד האלילים אינו אלא משחד את אלילו למען עצמו, אין לו שום צורך ב''קרבת אלוהים'', בהתעלות רוחנית, בגן עדן כדי ליהנות מזיו השכינה. כל המושגים האלה לא קיימים בעולמו של עובד האלילים. הדת האלילית מעוצבת על פי דמותו ומידתו של הפאגאן ואליליו מייצגים אותו ואת עולמו. אגב, הפאגאניות לא נעלמה מהעולם המערבי, אלא החליפה צורה ומעטפת. בדת האלילית המודרנית וויתרו על הסימבוליקה ועל ייצוג מאוויי האדם על ידי כוחות טבע והחליטו שאפשר לעבוד את האדם באופן בלתי אמצעי, כך קם ההומניזם במאה ה-16. הרעיון עתיק, האדם ורצונותיו הם המרכז והחשוב, לא האל ואין משמעות להתקרבות אליו. אלא שפעם סיפוק רצונות אלה היה באמצעות האלילים, בהומניזם זה מתבצע ישירות. להיות אדם דתי זה בראש ובראשונה לכפוף את הראש מול הקב''ה ולקבל את מצוותיו ללא הרהור ופקפוק - ''נעשה ונשמע''. אין כל רבותא בקיום מצוות ''נעימות'' (זלילת חרוסת מתוקה בליל הסדר? ביג דיל). התורה קבעה שהרכוש עובר לבנים, הבנות מתחתנות ומסתפחות למשפחות של בעליהן, שהם עצמם יורשים את הוריהם. התורה אמנם מייחסת חשיבות לאינדיבידואום, אך חשובה ממנו המשפחה, שנתפסת כמולקולה של העם. למה? זה לא לתגובה אינטרנטית. אבל העיקרון של קבלת מצוות ועול מלכות שמיים אינו יכול להתקיים לחצאין כאשר זה ''מתאים'', ''מתחבר'' ושאר ירקות. התניות כאלה הן אלמנטים פאגניים שיש לעקור מן השורש. הגב לתגובה זו          שוב הבנת הנקרא?         מיכל,    15/07/04 21:07 יש בכתבה פיסקה ברורה מאוד שהרב הרצוג הציע לתקן תקנה - על פי ההלכה - בהסכמת רבנים. עוד פעם - הלכה -ה-ס-כ-מ-ה. נגיד שוב: תקנה ע''י רבנים (ציונים. אולי זה מה שמפריע לכבודו?) במסגרה הה-ל-כ-ה. עכשיו זה יותר מובן? ואיפה מציעה הכותבת לאמץ את רעיון האינדבידואליות (שיש שאלה האם אכן הוא המצאה של המאה ה-16, אבל נניח)? ועוד בנוסחיו המוקדמים? בודאי שיש אלילות בימינו - אבל מה הקשר? היא מקדשת את הרכוש? את מה? נדמה לי שהיא מרמזת שלא רק מעמד הבנות נפגע אלא גם מעמד הרבנות כמי שיכולה להשפיע על החברה ועל מקומו של המשפט העברי בחיינו.אם יכלו לתקן פרוזבול (שלמעשה מבטל מצוה מדאורייתא) אפשר היה גם לתקן זאת. וגם לאכול חרוסת זה משהו שאני לא מזלזת בו. רוב יהודי העולם לא עושים גם את זה והלואי והיו רק יושבים עם ילדיהם לליל הסדר. דיינו. (כנראה שלא דייך) . הגב לתגובה זו              מפחידה הצדקנות שלך  ל"ת              נעמי,  גולן,    16/07/04 16:08 הגב לתגובה זו              הפוסל - במומו פוסל             חשוך ימי בינימי,    16/07/04 09:20 אכן גברתי, יש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא. נניח שהרב הרצוג הציע, אז מה? יש בתלמוד מאות הצעות ודעות שנדחו מהלכה. רק רפורמי או קונסרבטיבי יציע ברצינות להתיר אכילת בשר עוף בחלב על סמך דעתו של רבי יוסי המוזכרת במסכת חולין ובמסכת שבת, או להתיר ''מכשירים'' (מושג הלכתי שאין כאן המקום לבארו) על סמך דעת רבי אליעזר המוזכרת אף היא במסכת שבת, וכו'. עובדה היא שהצעתו של הרב לא נתקבלה. אינני בקיא בפרטי הוויכוח ההוא ולכן אינני יודע למה, אך עצם העובדה שההצעה לא נתקבלה (כלומר, ש-ל-א ה-י-ת-ה ה-ס-כ-מ-ה...) מעידה לכאורה שהרב החזיק בעמדת מיעוט שנדחתה מהלכה. (אגב, מה הקשר לציונות? אני בוגר ישיבת הסדר, אקדמאי ושירתתי בצה''ל. כשר בעינייך?) ציפיתי לזה שמישהו יעלה את עניין הפרוזבול, מכירת החמץ ושאר תקנות חז''ל. (בעיקר מישהי, שהרי כבר ציין הרמב''ם ש''נשים דעתן קלה ואינן מכוונות להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי כפי קלות דעתן'', ציטוט חופשי מהזיכרון). אז קודם כל, לא רק בעיית הבנת הנקרא יש לגברתי, אלא גם בורות כפשוטה. הפרוזבול אינו מבטל שום מצווה דאורייתא והגמרא במסכת גיטין ובמקומות אחרים אף מדגישה שהבסיס ההלכתי של הפרוזבול הוא ''שביעית בזמן הזה דרבנן''. אילו הייתה שביעית בזמן הזה (כלומר בזמן שרוב העם מחוץ לארץ ישראל) מדאורייתא, לא היה ניתן להתקין את תקנת הפרוזבול. היות ושביעית מדרבנן, מוסמכים אותם רבנן להתקין תקנה על גבי תקנתם שלהם כיון ש''הפה שאסר הוא הפה שהתיר''. כך גם לגבי היתר עסקא, מכירת חמץ ורוב התקנות האחרות שהן על גבי איסורים דרבנן, לא איסורים דאורייתא. ההבדל הגדול בין תקנות חז''ל לתקנה שדורשת הכותבת הוא במוטיבציה. חז''ל לא באו לתקן תקנות ''כדי להשפיע'' או כדי ''לקדם את מעמד המשפט העברי'' ושאר ירקות. הם לא התכוונו לשאת חן בעיני מישהו וחלק הארי של תקנותיהם הן בכלל חומרות וסייגים מעבר למה שאסרה תורה! המוטיבציה היא שמירת ההלכה, גדר וסייג לבל יקרב אדם לספק ספיקא של איסור דאורייתא. האדם אולי חשוב, אך חשובה יותר היא הזהירות בעבודת האלוהים וההקפדה על מצוותיו. המוטיבציה של הכותבת שונה לחלוטין והיא סיפוק מאוויה ורצונותיה. ''לא מתאים לה'' שבת לא יורשת או שאישה אינה עולה לתורה וכו' ולכן על הקב''ה (או לפחות על הרבנים) ''להתיישר'' על פי רצונותיה ושגיונותיה ו''לתקן'' את ההלכה בהתאם. כאן מבצבץ האינדיבידואליזם הפאגאני הקדום שעל פיו האדם הוא העיקר ואת עבודת האלוהים יש לעצב על פי דמותו ושיעור קומתו הזעיר של האדם. מה באמת הציע הרב הרצוג איש אינו יודע. במשך שנים רבות סירבה משפחתו (בעיקר כבוד הנשיא ''חיימקה'') מלאפשר לחוקרים ולרבנים לראות את כתבי הרב ז''ל וחלק גדול מהם עדיין בכתב יד בחזקת המשפחה. מה שפורסם לאחר מותו של הרב עבר, מן הסתם, צנזורה ''משפחתית'' חמורה. מכל מקום אני בטוח שהרב הרצוג לא הציע ''לתקן'' את ההלכה כדי להתאימה לשגיונותיהן של כמה פתיות פמיניסטיות. מעמד הרבנות לא ייבנה מזה שהיא תרקוד ''מה יפית'' מול כל פתיה פמיניסטית או חילוני מופקר ויוכיח הרב גורן זצ''ל, שלא היה כמוהו מי שניסה לבוא לקראת החילוניות, ולא היה כמוהו מי שפגע אנושות במעמד הרבנות. הגב לתגובה זו                  שכחת לציין                 ש.מוריה,    27/07/04 03:11 שכחת לציין את מאמר רבי אלעזר בן עזריה ``...ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים`` (ירושלמי, סוטה טז, א פרק ג הלכה ד גמרא). הגב לתגובה זו                  לא חשוך ימי בינימי                 אמציה,  קרני שומרון,    18/07/04 15:05 לא חשוך ימי בינימי אתה, כי אם משכיל תלמיד חכמים, ירבו כמותך בישראל. מבין ריסי עיניך ניכר שגם למדת הרבה תורה, ובצורה מסודרת ושיטתית. לכל הבנות שמפחדות מחוקי דת ישראל, אל לכן לפתח פחדים, דת ישראל היא הנאורה והממוצעת בין הדתות, היא ירדה לעומק נפשו של האדם, אין בה פרישות מאישה כפי שמופיע בנצרות, ולא רצחנות כפי שמופיע באיסלם, היא ממוצעת ושווה לכל נפש. כמו כן היא לקחה בחשבון את אחדות המשפחה ושלמותה, וחבל שיש אנשים לא אחראים שחיי המשפחה אצלם בשפל המדרגה, מעל 50% גירושין, רווקים לאין שיעור, אונס וכל מיני סטיות, והם באים להטיף לשלומי אמוני ישראל על זכויות ואושר, שיתקנו את העוול שבידם, ולא יהרסו את מה שיש ביד אחרים. הגב לתגובה זו