תגובות עד כה: 8 תגובות, ב- 3 דיונים. הוסף תגובה 3.  נכס     blut,  תיז אל'נאבי,    04/10/04 13:48 המדור הזה הוא נכס למעריב ונכס לקוראים. תענוג לקרוא ולהגיב פה מדי שבוע, ואני חושב שכל אוהב אמנות יסכים איתי. מקווה רק שמעריב יודעים מה יש להם ביד. הגב לתגובה זו 2.  אמנות הרשת     שמאי גילר,  פתח-תקוה,    02/10/04 13:44 הינכם מוזמנים לביקור באתרי האמנות שלי ובתערוכותיי האחרונות- תודה - שמאי גילר www.sahamaigiler.com www.shamaigiler.com/artlight.html הגב לתגובה זו 1.  מדור מקסים, אבל     זאפ,    01/10/04 10:45 זה לא נט. ארט. זו אומנות על הרשת. נט.ארט זו אומנות שהמדיום של הרשת הוא המרכזי בה. שאי אפשר לחוות את האומנות הזו שלא דרך הרשת. במקרה הזה, אפשר להציג את הצילומים האלו גם במוזיאון, או בספר, ולא יגרע מהעבודות מאומה, פרט לעובדה שהחשיפה להן תהיה פחותה יותר. הגב לתגובה זו          אם להגיב         א.ש.,  איפשהו בעולם,    01/10/04 20:14 שלום רב, אשתדל לקצר. באופן חד-פעמי, אחרוג ממנהגי ואגיב. בעיקר בגלל שטענות מן הסוג שהעלית חורות לי. המונח הזה - ''נט ארט'' - שאתה מציין, אם להיות כנה ,לא מעניין אותי או נוגע לי יותר משנוגעים לי מעשיו של אחד, מייקל ג'קסון. נט ארט? המונח הזה - הדיוט שכמותי! - זר לי. המושג ''אמנות'' מוכר לי, ובה המדיום הוא (כמעט) תמיד רק בגדר האמצעי דרכו היא מועברת. ספר, תערוכה, אתר אינטרנט; אם המרכזית היא לא היצירה עצמה, אלא המדיום, זו לא אמנות - זו אוננות טכנולוגית. אמנות ש''המדיום של הרשת הוא המרכזי בה'', אם להשתמש בניסוח שלך, היא אמנות שאין לה שום רלוונטיות מחוץ לרשת, שום נגיעה לשום דבר לבד מגאדג'טים טכנולוגיים ארעיים ושעשועי תכנות קצרי תוקף, ובסופו של דבר – גם שום ערך. מה בדיוק אמורה אמנות ש''אי אפשר לחוותה שלא דרך הרשת'' לומר לי? מה בדיוק היא אמורה להעביר? תמונותיו של האמן המסוקר למעלה, צילומיו של ג'ואל פיטר-ויתקין (עליו נכתב בהרחבה בטור קודם), מיצגיו המדממים, החיים, של הרמן ניטש, אלו דברים שנשארים איתי, שמקננים בי במשך שבועות וחודשים, אלו דברים שמפיחים בי השראה – ואם לשפוט לפי התגובות, איני לבד בעניין הזה. אמנות הרשת היקרה שלך, אותו מושג ערטילאי שאתה מכנה בשם ''נט ארט'', מה הוא יכול להציע לי? איזו תמונה, דימוי או רעיון יכולה אמנות זו להעביר לצופיה שיש בו רלוונטיות גם מחוץ לעולם של מסכי פלסטיק וחלקי מתכת? יהודית של קאראווג'יו, הכורתת את ראש הולופרנס, מבט האימה בעיניו – זוהי תמונה שעולה במוחי כשאני חושב על אמנות, לאן שלא אלך ומה שלא אעשה באותו רגע. שום סוג של ''אמנות רשת'' מתחכמת לא עורר בי (ואני בספק אם עורר בך) את אותה הרגשה שעוררו בי פול רמזי וזדיסלב בקסינסקי. לכן, סלח לי אם אומר כי אני מעדיף לחשוף כאן מדי שבוע אמן מרתק, יצירה משמעותית – מחרידה, מזעזעת, מפעימה או פשוט מושכת - ולשמור את הפעלולים וההתחכמויות האחרות למבקר אחר, מוכשר ממני לניתוחים שכאלה, אולי חסיד זוטר של מרשל מקלוהן. כשאני רואה רשת, אני רואה רק מקלעת חבלים, מלכודת – ביום טוב, ניתן ללכוד בה משהו; ביום רע - רק חרס. אבל להסתפק ולהתענג על הרשת עצמה? זה אבסורדי. ראה כמה דגים מוצאים את דרכם אליה בכוחות עצמם! בחירתי האישית היא לעסוק באמנות, ולא במדיום. לו הייתי כותב על אמן פרפורמנס תל אביבי, נטול כל ייצוג תוך-רשתי, היית יכול לטעון כנגדי (ובצדק היית עושה זאת) שאין לנושא המאמר קשר לבמה המפרסמת - אך לא היא. האמנות הזאת קיימת ברשת, ומוצגת ברשת, ומתפקידי (כך אני מאמין) ללכוד אותה. אז נכון, היא בדרך כלל לא מתאימה להגדרה שסיפקת ל''נט ארט'' – הרי יש לה חיים, זכות-קיום וערך יצירתי גם מחוץ לגבולות הרשת. מצד שני – עד שהארת את עיני לא ידעתי שיש הגדרה שכזאת; עבורי, זה היה שם המדור ותו לא. ועדיין. רשת או לא רשת, המדובר באמנות - ככזו, היא עצמאית כמעט תמיד מן המדיום; היא יכולה להיות מוצגת במוזיאון, באתר אינטרנט וגם בספר. כוחה כאמנות לא ייפגם כהוא זה, אני מבטיח, בדיוק כשם שט.ס אליוט הוא שמיימי, גם כששורותיו נקראות ממסך המחשב ולא מכרך עב-כרס. עוד על כך באחד הטורים הבאים, אני מבטיח. בברכה, -אשר שכטר. הגב לתגובה זו              הביקורת שלי לא היתה על האומנות             זאפ,    04/10/04 15:03 עצמה. הביקורת היתה על בחירת העורכים למקם את הטור שלך במדור ''רשת'', ותחת מדור הנקרא נט.ארט. אין זו בחירה יוצאת דופן. למעשה, מרבית הפורטלים והעיתונים המקוונים שאני מכירה, בוחרים למקם כתבות שעוסקות בתרבות, שבמקרה אפשר למצוא אותה גם על הרשת, תחת מדורי המחשבים, ולא תחת המקום שלדעתי הן צריכות להיות – מדור תרבות. במדורי מחשבים, כמו שאני רואה בחזוני, צריך להמצא חקר מתמיד של המדיום. ברגע שהמדיום כבר עבר תהליך של בישול והתבגרות והוא הפך להיות שקוף, הכתבות כבר יכולות לעבור למדורים אחרים כמו מדור תרבות, או מדור חדשות. ואשר לנט.ארט : שאלת איזה ערך מוסף היא יכולה להעביר מחוץ לעולם של מסכי הפלאסטיק וחלקי המתכת. היא לא. אין זו לא אומנות ניצחית, היא מאבדת את הרלוונטיות שלה מהר מאד ולרוב אין היא עוסקת בנושאים נשגבים כמו חיים ומוות. ויחד עם זאת, אותו עולם של מסכי הפלאסטיק וחלקי המתכת הוא חלק לא מבוטל של רבים מאיתנו, שחווים באופן יומיומי את חווית הסייבר. הרשת בעיני היא הרבה יותר מסתם מלכודת, שלצורך העניין יכולה ללכוד יצירות אומנות שוות ערך. ונט. ארט זו אומנות שמדגימה זאת, שמראה שלרשת יש מבנה שהוא אינו מובן מאליו, שגם אם מסתכלים על הרשת עצמה רואים יופי, ושאפילו אפשר ללמוד מהתבוננות בה, דבר או שניים על עצמנו. הגב לתגובה זו              ואף על פי כן יש אומנות אופינית             רק לרשת,  מגיב אחר,    02/10/04 08:05 לא גורע כלום ממה שהוצג פה עד כה שהיה מעולה. כשלעצמי-הייתי רוצה לראות גם את הכתבות שלך שכאמור,מעולות ביותר, וגם ''אומנות רשת''. אגב בקשר לצמצום כביכול-הרי אפשר היה לטעון את זה גם כלפי וידאו וקולנוע . דוקא אומנות רשת יכולה להימצא אצל כל אחד. הגב לתגובה זו                  ערך מוסף                 deadstoolpigeon,  הונלולו,    03/10/04 05:50 אני נוטה להסכים עם מר שכטר. אין כל ערך לגיבוב הבלים טכנולוגיים שהנושא העיקרי המאחד אותם הוא היותם קשורים למדיום הרשתי. זה משעמם וחסר כל השפעה (לפחות השפעה מהסוג שאמנות כמו זו ששכטר כותב עליה, אמורה לגרום). כך או כך, זהו הטור הטוב ביותר באתר מעריב, ולא רק כי אין לו בכלל מתחרים נאותים. הגב לתגובה זו              To AS, somewhere out there....             JC,    02/10/04 06:21 You R deep man! Please dont stop! Even though every Beggining has an End. I thank you. and ma'ariv should too. Respect JC הגב לתגובה זו