שמישהו מתייחס לטקסט הזה ברצינות.
מר גפן הגיע לשיאו עם הכפש ה-16 וסיפורים על שומדי הארנב.

כולנו חריגים מאחרים,בסופו של דבר נשארים עם עצמנו לבד(הבדידות היא לא מוחלטת אם זוכרים שיש עוד מישהו שם מלמעלה),כולנו מכורים למשהו- אוכל,אלכוהול,סיגריות,סמים וכו... כל אחד והרעל שלו - יש בנו כאלה שמכורים יותר מאחרים זה לא אומר שהם פחות טובים רק שיותר כואב להם.

כולנו נתבגר ובסוף נמשיך הלאה אז מה? השנים יעברו. מישהו אמר להפסיק לחיות? אבל איך, איך אפשר לחיות עם עצם המחשבה שיום אחד הבין אדם פשוט נגמר?! תולעים אוכלים אותו בקבר וזהו, זה הכול? זה האדם? בשר שנאכל על ידי תולעים ורימות ? ככה הכל נגמר בסוף ? אין יותר כלום? אם ככה אז שום דבר לא שווה כלום כי הכל ארעי ידעך וילך, אין טעם לכלום משמע אין טעם לחיים וכאן נמצא שורש הייאוש והפחד.

עדיף להיות גימלאי צעיר ומלא חיים מאשר גמלוני זקן שמת לחיות.
הטבע הוא אבולוציוני להלן כל דבר בעיתו ינקות ילדות נעורים וכן הלאה מגלגולי הזיקנה
הבעיה עם ה''לא נגמלים'' כביכול היא שאת הפרק האחרון בספר החיים הם עושים בפחדים איומים ומהר מאוד הופכים לתלותיים ומרירים ובד'כ הם מנויים קבועים על הספסל בקופת החולים...
לכן מומלץ לכל אותם גפנים עתיקים להשלים עם העובדה שרק יין פיגולים יצא מהם והיה וימשיכו להשפריץ שטויות במיץ עגבניות.

זמנך עבר ואתה מנסה בכח למחזר....

יש לאחד סעיפים 1 ו-3.הסיכוי שאחד משלושת הגברים (מזדמן,בן 18 ובן 58) מדבר צרפתית גודל פי 3

לבטל את הקולנוע, ללכת להצגות
תיאטרון (באורך מלא!) אבל למען
השם, לא לבטל את ההפסקות. . .

אני שונא גריעבען (בצל מטוגן בשומן אווזים)
ואנשים שכשאלוהים ברא את חלקיהם מעל הצוואר הוא היה בתקופה שהבנקאי שלו פיתה אותו לתוכנית חסכון. הוא חסך בתאים אפורים, חוש הומור וכו'. הצרה היא שגם לא הייתה ריבית על החסכון וכיום אחרי 62 שנים מורגש החסרון.

אהבתי אותך, נסיך (תסביך?) קטן של פעם, כשהיית קצין בפלוגה ב' וראית את הצדק מתרסק מבעד לחרירי הירי וחרכיו.היית יפה בלורית ותואר. תמים היית, יונתן. בגרת, עישנת, כתבת, נישאת, התגשרת, היית אב וסב והנה אתה כבר מלך. ואני, עודני נסיכה קטנה,צפרדעית למדי, מעריצה,
תודה לך על טור יפה ורגיש, איש.

נ.ב. אני גבר!

המשך כך ''עלה והצלח''!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יארגן לך קפיצה לארה''ב בכדי לצפות בהופעה של ''הבוס'' – ברוס ספרינגסטין– ירום הודו, כי כזכור לי מדברייך בעבר, אתה רציתה לראות את ברוס מבצע את שירו –הנהר–ו...למות.
אז קדימה, אני מוכן להסיע אותך מקנדי ישר להופעה...